שיא תפוקת הנפט

מתוך אקו-ויקי, מקום מפגש בנושאי אקולוגיה, חברה וכלכלה.
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

400px-P ktip.svg.png זהו מושג בסיסי בכלכלה בת-קיימא

שיא תפוקת הנפט (באנגלית: Peak oil) היא נקודה בזמן שבה יגיע הקצב העולמי של שאיבת נפט גולמי לשיא. לאחר מועד זה, קצב ההפקה של נפט ילך וירד עד להפסקת שאיבת הנפט. המושג מבוסס על סמך ניתוח של תהליך הפקה שנצפה בבארות נפט בודדות, ועל סמך קצב התפוקה של שדות נפט. קצב התפוקה המצטבר של שדה נפט על פני זמן, מתנהג בדומה לעקומת פעמון - הוא גדל באופן הדרגתי עד להגעה לשיא בתפוקה ואז הוא יורד עד שהשדה מתרוקן. מושג זה נגזר מתאוריית השיא של האברט, ונתגלה כי ניתן ליישם אותו על סך קצב ההפקה של מדינות, כלל הפקת הנפט העולמית, וכן ביחס למשאבים מתכלים אחרים. על פי סוכנות האנרגיה הבינלאומית, שיא תפוקת עולמי של הנפט הקונבנציונלי התרחש בשנת 2006, עם הפקה של כ-70 מיליון חביות ליום. [1]

עקומת תפוקת נפט דמויית פעמון, בדומה להצעה המקורית של מ. קינג האברט מ-1956. עקומה זו מתאימה למצב של טכנולוגיה קבועה ורמת מחירי נפט קבועה. במציאות נתונים אלה משתנים ויוצרים עקומות מסובכות יותר

יש בלבול נפוץ שקיים גם בקרב מומחים, בין שיא תפוקת נפט לבין תהליכים אחרים. יש הבדל בין שיא תפוקת הנפט לבין גמר עתודות הנפט - הנקודה בה "נגמר הנפט". גם לאחר שיא תפוקת הנפט עדיין ישאר נפט, אך הכמות שאותה ניתן להפיק מדי שנה, וההשקעה האנרגטית שנדרשת להפיק כמות נתונה של נפט תלך ותגבר. רבים מבלבלים בין שיא תפוקת הנפט לבין השלכה אפשרית שלו והיא עליה במחירי הנפט. מחירי הנפט מושפעים מגורמים נוספים כמו פיתוח דלקים מחצביים אחרים, פיתוח אנרגיות מתחדשות, מיתון או צמיחה כלכלית, מלחמות וספקולציות ולכן יש הבדלים בין שיא תפוקת הנפט לבין התנהגות מחירי הנפט. כמו כן שיא תפוקה של משאבים מתכלים מתייחס למשאב עצמו ולא למוצר הסופי - ניתן להכין בנזין ודלקים נוזליים אחרים מנפט גולמי, פצלי נפט ופצלי גז, צמחים ועוד. עם זאת הנפט הגולמי הוא המקור החשוב ביותר לנפט מזוקק ומקורות מתכלים אחרים צפויים לעבור גם הם שיא תפוקה.

קצב ההפקה של באר נפט בודדת הולך ויורד עם השנים עקב ירידה בלחץ הבאר, תכולת מים גבוהה יותר בנפט והיבטים נוספים. שדה נפט מורכב ממספר בארות נפט, קצב ההפקה של שדה נפט טיפוסי דומה לעקומת פעמון. בתחילה עולה קצב ההפקה בעקבות קידוח של הבארות הגדולות בשדה. בהמשך התפוקה מתייצבת כאשר יש ירידה בבארות הגדולות שמקוזזת עם פיתוח בארות חדשות קטנות יותר. היכולת של הבארות הקטנות לפצות על הירידה בתפוקת הבארות הגדולות הולכת ונשחקת, עד שמגיעים לשיא תפוקה של השדה, ולאחר מכן רואים ירידה בתפוקת השדה. היבט זה נכון גם לגבי שדות גז טבעי.

ברמת ההיצע של מדינה או של העולם כולו יש השפעות נוספות המשפיעות על קצב ההפקה של הנפט כמו קצב הגילוי של שדות חדשים, החזר אנרגטי יורד של שדות חדשים, מגבלות כספיות על ההפקה, שינויי מחירים, שינויים טכנולוגיים בהפקה, טכנולוגיות אחרות להפקת אנרגיה, סכסוכים, הסכמי קרטל והשפעות מדיניות נוספות. כל הגורמים האלה יחד משפיעים על קצב הפקת הנפט. כאשר מסתכלים על מדינות בודדות רואים כיצד מגמות אלה יצרו עקומת פעמון כללית המופרעת על ידי השפעות זמניות שונות (כגון שינוי טכנולוגי שמאפשר לשאוב יותר נפט מכל באר, או מלחמות). מספר גדול של מדינות כבר עברו את שיא התפוקה שלהן (לדוגמה מדינות אירופה שהפיקו נפט בעבר) וכך הדבר גם לגבי מספר שדות נפט גדולים כמו מאגר הנפט הגדול בים הצפוני. הטענה של שיא תפוקת הנפט העולמית היא שתהליך הכללי בעולם הוא של עקומה דומה. ראשית עליה, לאחר מכן מישור ולבסוף ירידה, זאת עקב החזר אנרגטי יורד. כמובן שתהליך זה אינו חייב להיות מונוטוני בגלל היבטים כמו מלחמות, הזרמת כספים לתחום ההפקה, שינויים טכנולוגיים, הפקת מוצרים דומים כמו פצלי גז או פצלי נפט ועוד.

הביקוש לנפט בעולם הוא מוצר קשיח בטווח הקצר. אם העולם לא יערך להקטנת צריכת הנפט לפני שמתחיל שלב ירידת התפוקה, יכול להתפתח משבר אנרגיה עולמי, שיביא לעליה או לזינוק חד במחירי הנפט. היות ונפט מהווה כ-30% ממשק האנרגיה העולמי, והוא בעל תפקידים חשובים בתחום התחבורה והתובלה, הדבר עלול לגורר משבר כלכלי וחברתי חמור. השפעות נוספות של נפט הן לשם גידול מזון בשיטות תעשייתיות כמו הכנת חומרי הדברה וכרייה ועיבוד של חומרי גלם לדשן כימי.

הערכות של גורמים שונים לגבי מאגרי הנפט ועיתוי שיא התפוקה העולמי של הפקת נפט.

כמה אנשים העוסקים בתחום, כמו יועצי תעשיות הנפט Kenneth S. Deffeyes וMatthew Simmons מאמינים כי קיימת תלות גבוהה של המערכות המודרניות של התחבורה, החקלאות והתעשייה בנפט זול וזמין. תלות כזו תגרום לכך שהעלייה הצפויה במחיר הנפט לאחר שיא תפוקת הנפט, תגרום להשפעות שליליות על הכלכלה העולמית. למרות שהתחזיות לגבי ההשפעות השליליות הן מגוונות, מספר גדל של מומחים ומנהלים בתעשיות האנרגיה, כמו גם כלכלנים, מחזיקים בדעה זו.

מידת הנזק שתיגרם למדינות שמייבאות נפט, לכלכלת העולם וליציבות המדינית תלויה בהערכות מוקדמת לקראת שיא תפוקת הנפט, וכן בשאלה באיזה קצב תרד הפקת הנפט לאחר שיא התפוקה, ובשאלה איך יגיב צד הביקושים. לפי "מודל ייצוא היבשה", כמות הנפט שזמינה בעולם צונחת במהירות איטית יותר מאשר צניחת הייצור במדינות המייצאות. דבר זה מתרחש בגלל שהמדינות המייצאות שומרות על צמיחה פנימית בביקוש, דבר שמתווסף לקצב דלדול השאיבה שלהם. ירידות בהיצע הנפט צפויים ליצור אינפלציה חזקה, אם לא יהיו ירידות מתאימות באמצעות צעדים של שימור אנרגיה ושימוש באנרגיות חליפיות.

הערכות אופטימיות חוזות כי שיא תפוקת הנפט יתרחש בשנות 2020 או אפילו מאוחר יותר, וכן שהשקעות גדולות בדלקים חלופיים כמו פצלי גז ופצלי נפט יתרחשו לפני פריצתו של משבר, דבר שידחה או ימנע את הצורך בשינוי דרסטי של אורחות החיים של מדינות מערביות שצורכות כמות גדולה של נפט (ובראשן ארצות הברית). מודלים אלה מצביעים על עליה ראשונית במחירי הנפט ולאחר מכן יורדים עקב שימוש במקורות אנרגיה אחרים.

תחזיות פסימיות יותר של תפוקת הנפט העתידית פועלת על סמך ההנחה כי שיא תפוקת הנפט כבר התרחש, או יתרחש בעתיד הקרוב. היות וצעדי מניעה רבים עלולים להיות כבר בלתי רלוונטיים בשלב זה, הם חוזים מיתון עולמי, שיכול להתחיל גם שורה של תגובות שרשרת של משובים מחזקים שונים בשווקים העולמיים שעלולים להגביר את הקריסה של הציביליזציה התעשייתית העולמית. במהלך שני הרבעונים הראשונים של שנת 2008 היו מספר סימנים כי מיתון אפשרי מוחמר על ידי מספר שיאים עוקבים של מחירי נפט.

על פי נתוני הבנק העולמי, בין השנים 2000-2011 עלה המחיר הריאלי של כלל מקורות האנרגיה בעולם פי 3.5. דבר זה השפיע על מחירי סחורות ומזון, שעלו פי 3 בתקופה זו. במקביל, עלתה גם התנודתיות של מקורות אנרגיה ושל חומרי גלם אחרים.[1] לאחר מכן לקראת סוף 2014 ירדו מחירי הנפט בעולם, בין היתר על רקע מיתון ופיתוח של פצלי גז. פצלי הגז הם בעלי השפעה כפולה - מצד אחד הם ממתנים את ההשלכות הכלכליות של שיא תפוקת הנפט ומצד שני הם יוצרים בקרב רבים תחושה לפיה אין כלל בעיה ותמיד יהיה פתרון או תחליף במקום משאבי הטבע שכבר הופקו.

תוכן

תאוריית שיא תפוקת הנפט של האברט

ההבדל בין שיא תפוקה לבין דלדול משאבים. גודל העתודות בכל התרשימים שווה, לכן השטחים שכלואים מתחת לעקומות זהים זה לזה. אבל העיתוי של שיא התפוקה (A) הוא הרבה לפני גמר הפקת המשאב (B, C). תרחיש B מניח שיש צריכה קבועה, בעוד תרחיש C מניח גידול קבוע בצריכה, אבל בשני התרחישים מניחים שאין מגבלות על הפקת המשאב וכי הוא מופק כמאגר הומוגני עד לכילוי שלו.

הגאולוג האמריקאי מ. קינג האברט יצר את המודלים הראשונים שעומדים בבסיס התאוריה של שיא תפוקת הנפט בשנת 1956. האברט טען כי כדי להעריך את גודלו של שדה נפט או שדה גז מסויים מספיק להסתכל על כמות ההפקה ממנו לאורך מספר שנים. מכאן ניתן להסיק מהי עקומת פעמון של אותו שדה ומכן להבין מה גודל העתודות של השדה.[2] הוא השתמש במודלים כדי לספק חיזוי לפיו שיא תפוקת הנפט של ארצות הברית יגיע בין 1965 ל-1970. דבר שהתאמת כאשר ארצות הברית הגיעה לשיא תפוקת נפט ב-1970.[3] הוברט צפה גם שתפוקת הגז של ארצות הברית תגיע לשיא ב-1973 ולאחר מכן תרד. תפוקת הגז אכן הגיעה בשנה זו לשיא 60 מיליארדי רגל מעוקבת (הוברט צפה שתפוקת השיא תהיה 38 מיליארד רגל מעוקבת). מאוחר יותר הייתה עליה בהפקת הגז והנפט בארצות הברית עקב מספר שינויים שלא נלקחו בחשבון במודל - הפקת נפט באלסקה, פיתוחים טכנולוגיים ובעיקר הפקת פצלי גז ופצלי נפט.[2]

המודל של האברט, של פונקציה לוגיסטית, נקרא כיום תאוריית השיא של האברט. המודל מתאר בצורה מדוייקת למדי את השיא ואת הדעיכה בתפוקה של נפט מבארות, שדות, איזורים ומדינות. כמו כן הוא נתגלה כמודל מועיל בעוד שדות של הפקת משאבים מוגבלים אחרים כמו גז טבעי וופחם.

לפי המודל של האברט, קצב ההפקה של משאב מתכלה נראה כמו עקומת פעמון סימטרית (התפלגות נורמלית), המבוססת על כוחות של יכולת כרייה או שאיבה מוגבלת, ועל לחצים מצד השוק. מאז פותחו מספר גרסאות משוכללות יותר של המודל, שמשתמשות בפונקציות מורכבות יותר כדי לאפשר התחשבות במרכיבים נוספים שקיימים במציאות. בעוד שכל גרסה מתאימה לתחום מסויים, המאפיינים המרכזיים של עקומת האברט מופיעים בכל המודלים - התפוקה מפסיקה לעלות, מגיעה למישור ולאחר מכן צונחת.

פעמים רבות, דוחות של חברות ושל מדינות מתייחסות לגודל הכללי של מאגרים, ומחלקות אותו בצריכה הנוכחית כדי לספק מספר שאומר לכמה שנים יספיק המשאב המתכלה. שכלול של היבט זה מתחשב בכך שהצריכה אינה נשארת בגודל קבוע אלא גדלה עם השנים. שני הדברים שונים משיא תפוקה שכן הם מניחים שניתן לשאוב את המאגרים בדומה לברז שסוכר חבית ולכן מניחים שהבעיה תחל רק כאשר תתרוקן החבית. שיא תפוקה הוא מודל שמתאר קשיים כשמגיעים לשלב מוקדם בהרבה. ניתן להכניס למודל שכלולים נוספים כמו גילוי של עוד שדות נפט ושינויים טכנולוגיים.

התאוריה של האברט מתייחסת לנפט קונבנציונלי. בהפקת גז יש לעיתים גם נוזלי נפט שמהם ניתן להפיק נפט, ולעיתים ניתן להפיק גז טבעי משדות נפט. כיום סוכנויות אנרגיה רבות מתייחסות לנתונים של הפקה של נפט וגז גם לשם התייחסות אל פצלי נפט ופצלי גז, משום כך שיא תפוקה עולמי של נפט קשור ל-4 סוגי מקורות אנרגיה מחצבית שונים - נפט קונבנציונלי, פצלי נפט, גז טבעי ופצלי גז.

היצע הנפט

הערכות של ממשל ארצות הברית משנת 2004 לתפוקת נפט למדינות שאינן באופ"ק או במדינות חבר העמים. התפוקה הכוללת במדינות אלה עברה את השיא בשנת 1999.
כל הנפט והגז בעולם שקל למצוא אותם, כבר נמצאו פחות או יותר. כעת מגיע השלב הקשה יותר של מציאה והפקה של נפט מסביבות ואיזורי עבודה מאתגרים יותר
-- William J. Cummings דובר חברת הנפט ExxonMobil באנגולה, דצמבר 2005.[4]

שיא תפוקת הנפט קשור לשאלה כמה נפט מיוצר בנקודה מסויימת בזמן, ולכן השאלה של רזרבות נפט מוכחות חשובה כדי לענות על השאלה מה פוטנציאל הנפט שניתן להפיק בעתיד.

מאגרי נפט

מאגרים קונבנציונליים של נפט גולמי כוללים את כל הנפט הגולמי שהוא בר הפקה באמצעות טכנולוגיות של שאיבת נפט וזיקוק בשיטה שונות. הדבר לא כולל נוזלים שהופקו מתהליכים של כריית מוצקים או גזים כמו חולות זפת, פצלי נפט, פצלי שמן, גז מנוזל (מגז טבעי ומפצלי גז), או פחם מנוזל. [5]

רזרבות נפט מסווגות ל-3 קטגוריות: רזרבות מוכחות, סבירות, ואפשריות. רזרבות מוכחות (proven) הן בעלות סיכוי של 90%-95% להכיל את הכמות המדוברת. רזרבות סבירות (Probable) הן בעלות סבירות של 50% ורזרבות אפשריות הן בעלות סיכוי של 3%-10%.[6] רוב הדיון הציבורי ברזרבות נפט עוסק ברזרבות מוכחות.

הטכנולוגיה הקיימת מסוגלת לשאוב כ-40% מהנפט הקיים ברוב הבארות. יש המביעים ספקולציה לפי טכנולוגיה עתידית תאפשר לשאוב כמות גדולה יותר של נפט. אבל יש שכוללים בתוך הנתונים של מאגרים מוכחים וסבירים את הקיום של טכנולוגיה כזו.

רוב הנתונים שקיימים במרחב הציבורי אודות רזרבות נפט, מגיעים מהמגזינים OGJ ו-WO ועל ידי מזכירות OPEC. הם לרוב מכילים נתונים אופטימיים יחסית לנתונים שמובאים על ידי גורמים עצמאיים, ולא עוברים בדיקה או אימות של גורם חיצוני.[7] בשנות ה-80 מדינות אופ"ק הכניסו נוהל לפיו גודל הרזרבות קובע את גודל מכסת ייצוא הנפט. מדינות רבות ניפחו את גודל הרזרבות המדווחות שלהן כדי להגדיל את מכסת הייצוא, ללא קשר לנתונים בשטח. עם זאת יש קושי דיפלומטי לתקן נתונים אלה. שכבה נוספת של נתונים באה מסקרים של סוכנויות מידע כמו סוכנות האנרגיה הבינלאומית, משרד האנרגיה של ארצות הברית או סקר האנרגיה של חברת BP, לרוב סוכנויות אלה נסמכות על נתונים של הסקרים הבעייתיים שהוזכרו קודם, תוך שהם מנסות לעיתים להכניס תיקונים קטנים כדי לנסות להתחשב באיכויות שונות של נפט במקומות שונים. [7] קיים גם מידע שנאסף על שדות מסויימים על ידי חברות חיפוש נפט פרטיות כמו IHS, ונחשב למידע האמין ביותר.

הערכות קיימות לגבי גודל הרזרבות המוכחות במיליארדי חביות הן: 1,342 OGJ משנת 2009 (נתון שכולל גם חולות זפת), 1,184 WO משנת 2007 (כולל חולות זפת), 1,241 - סוכנות האנרגיה הבינלאומית 2008, ו-1,258 סקר האנרגיה של חברת BP משנת 2009. סקירת מאמרים של כותבים עצמאיים מצביעה על נתון נמוך יותר של 903. [7]

בעקבות עליית מחירי הנפט, יש הגדרה מחדש של שדות נפט לא קונבנציונלי כמו חולות זפת ופצלי נפט כ"שדות מסחריים" ומערבבים בין הסוגים השונים בלי להבדיל ביניהם ובלי מתודולוגיה ברורה מתי אפשר לבצע דבר כזה, ומה ההשלכות של דבר כזה על מחירי ההפקה והקצב שלהם. לדוגמה הערכת גודל שדות חולות הזפת של קנדה שניתנים להפקה מסחרית נע בין 4.9 ל-172 מיליארדי חביות, כלומר בין 20% ל-660% מהצריכה העולמי השנתית. [7]

חיפוש וגילוי של שדות נפט

קצב הגילוי של בארות נפט חדשות הוא המגבלה הראשונה על קצב ההפקה. מבחינה טכנית ניתן להפיק יותר ויותר נפט, אבל אם קצב הפקת הנפט גדול מקצב הגילוי, אזי מלאי הנפט הולכים ויורדים, כך שלא ניתן להתמיד בכך לאורך זמן.

כמו כן בגלל סיבות טכניות ואנרגטיות אם קצב ההפקה גדול יותר מקצב הגילוי פרוש הדבר שהעלות האנרגטית והכלכלית של הפקת נפט תעלה (ראו הסבר בהמשך). הפקת הנפט כיום מבוססת על התרומה של שדות הנפט הגדולים ביותר שמפיקים נפט כבר כמה עשורים, ושנתגלו לפני 50 שנה ויותר. לדוגמה שדה הנפט בים הצפוני בגודל של כ-60 מיליארד חביות הוא שדה הנפט הגדול ביותר שנתגלה ב-50 השנים האחרונות. [2]

הפער הגדל בין גילוי של רזרבות נפט לבין הפקת נפט. בעוד ההפקה עולה עם הגידול בצריכת האנרגיה לנפש וגידול האוכלוסייה, כמות הנפט שמתגלה הולכת ויורדת. שיא הגילוי של רזרבות נפט בשנה היה כ-60 מיליארד חביות בשנה, בשנות 60. מאז יש מגמת ירידה על פני 50 שנה, למרות מחירי נפט ואנרגיה גבוהים יותר שמעודדים עוד חיפושים.

שיא הגילוי של שדות נפט בעולם התרחש בשנת 1965.[8] קצב הגילוי השנתי של רזרבות נפט חדשות הגיע לשיא בשנות ה-60, של 55 מיליארד חביות בשנה, וכמות זו יורדת בהתמדה מאז. בשנת 2004, קצב הגילוי עמד על 12 מיליארד חביות בשנה.

הגודל המצרפי של רזרבות הנפט המוכחות הגיע לשיא בשנות ה-80 של המאה ה-20. בזמן זה קצב תפוקת הנפט השנתי עבר לראשונה את קצב הגילוי השנתי של שדות נפט חדשים. עם זאת, שיטות חדשות לחישוב מחדש של מאגרים מקשים על חישוב מדוייק יותר.[9]

רוב שדות הנפט שקל למצוא אותם ולהפיק את הנפט בהם כבר נמצאו.[10]

חיפושי הנפט הם יקרים יותר עקב מחסור באסדות קידוח, עליה במחירי הפלדה ועליה בעלויות החיפוש עקב עליה במורכבות הקידוחים. עליות מחירי הנפט מאז שנת 2003, הובילו לחיפושי נפט באיזורים שבהם הפקת הנפט תהיה קשה ויקרה בהרבה, כגון בארות עמוקות, קידוחים במים עמוקים, בארות שבהן יש טמפרטורות גבוהות, בארות באזורי קרח. איזורים אחרים כוללים איזורים רגישים מבחינה סביבתית כמו אלסקה, או איזורים שדורשים ציוד יקר במיוחד.[11][12] היחס בין כמות החיפושים לכמות הנפט שנמצא בפועל הולך ויורד.

הגאולוג קולין קמפבל טוען כי אין קשר בין כמות החיפושים לכמות הנפט שנמצא. טענה זו יוצאת נגד טענה נפוצה מפי תומכי השוק החופשי וכלכלנים נאו קלאסיים- כי מחיר נפט גבוה יותר יגרום לחיפושים רבים יותר, וחיפושים רבים יותר יובילו לגילוי של עוד שדות נפט. הוא מראה גרף עם נתונים היסטוריים לפיו כמות החיפושים והכסף המושקע בהם עולה ויורדת אבל כמות הנפט שנמצא יורדת בהתמדה. כמו כן הוא מעיר, כי במקומות רבים בעולם הוכח כבר על ידי מחקרים גאולוגים שאין פוטנציאל לנפט, לפיכך יש ירידה מתמדת במספר המקומות בהם יכולות להתרחש "הפתעות לטובה".[8]

הפקת נפט בשדה נפט טיפוסי

קצב ההפקה השנתי של שדה נפט טיפוסי דומה באופן כללי לעקומת פעמון. קצב ההפקה עולה בדרך כלל במהירות בתחילת חיי השדה, כתלות בקצב הפיתוח של בארות-שאיבה חדשות. ככל שבונים יותר בארות כן ניתן להגדיל את הקצב. עם זאת קצב ההפקה של באר נפט תלוי גם בלחץ הפנימי של הבאר. ככל שבונים יותר בארות בשדה נתון כך יש ירידה מהירה יותר של הלחץ דבר שמוריד את התפוקה של השדה.

לאורך זמן הפקת הנפט מבאר בודדת, עולה שיעור המים בנפט. לדוגמה, בשנים הראשונות ניתן לשאוב נפט "טהור" בעוד שלקראת סוף תקופת התפעול של שדה נפט ישן, כ-90% או יותר מהנוזל ששואבים מורכב ממים, דבר שמוריד את קצב ההפקה בבאר זו ב-90% או יותר. כמו כמו לגבי כל באר יש ירידה בלחץ הנפט או הגז - בתחילה הלחץ גדול, והגז או הנפט פורצים מבטן האדמה בכוחות עצמם, עם הזמן יש צורך להשקיע יותר ויותר אנרגיה בשאיבה.בגלל שיקולים אלה של ירידה בלחץ הנפט והגז ובגלל נוכחות של נוזלים אחרים בנפט, בנקודה מסויימת בזמן היבטים אלה מהווים את ההשפעה המרכזית על פרופיל ההפקה: השדה עובר את המקסימום שלו וקצב ההפקה העתידי הולך ויורד ככל ששואבים יותר נפט זהו הפרופיל הכללי שמתאים לכל שדה נפט בודד.[13]

פרופיל טיפוסי כזה של שדה-נפט או שדה-גז יכול לקבל "הערכה" על ידי כלים טכנולוגיים שונים כמו הגדלה מלאכותית של הלחץ על ידי הזרקת מים או גז, או על ידי הוספת קיטור או תוספים כימיקלים כדי להוריד את הצמיגיות של הנפט. עם זאת, שינויים טכנולוגיים אלה לא יכולים להפוך את המגמה הכללית או לעצור אותה לאורך זמן.[13]

שיא תפוקה של איזור נפט

ההפקה בשדה נפט או בשדה גז מסויים יורדת בעיקר בגלל היבטים גאולוגיים של ירידת לחץ וירידה באיכות הנפט עם הזמן. הירידה בתפוקה של איזור שלם של גז-טבעי או נפט קשורה להיבט זה וכן להיבטים כלכליים. נניח איזור מסויים שיש בו כמות של נפט מסחרי. בשלב ראשון מבוצע באיזור סקר ססמי ומתגלים מספר מקומות עם נפט פוטנציאלי. גילוי של מאגר גז או נפט עם כמות שכדאי להפיק מבחינה מסחרית גורר הפקה של שדה זה, וכן חיפוש אחר שדות נפט חדשים באיזור. כך לדוגמה גילוי שדה הגז הטבעי נועה בים בישראל הגדיל את העניין וההשקעות בחיפושים אחר שדות גז טבעי חדשים באיזור, עד שלבסוף נתגלו שני שדות גז גדולים בהרבה - תמר ולוויתן, שפותחו לאחר נועה.

לאחר גילוי של מספר שדות נפט באותו איזור, ברוב המקרים חברות נפט מעדיפות להפיק קודם כל את שדות הנפט הגדולים באיזור מסויים. הדבר נובע מכך ששדות אלה הם בעלי כדאיות כלכלית גבוהה יותר. בהפקת הגז או הנפט יש עלויות קבועות בהקמת תשתיות כמו אסדת הפקת נפט (להבדיל מאסדת חיפוש) ופיתוח תשתיות כמו צנרת הולכת גז, צנרת הולכת נפט, צוברים, מיכלי נפט, מסופים להטענת מיכליות, בתי זיקוק ועוד. עלויות אלה יכולות לשמש לאחר מכן גם שדות נפט וגז קטנים. ההכנסות מהשדות הגדולים המוכרים יותר גז או נפט הן גבוהות יותר ולכן חברות ישלמו פחות ריבית ולכן שדות אלה הם בעלי כדאיות כלכלית גבוהה יותר. עם הזמן מפותחים עוד עוד שדות נפט והתפוקה באיזור כולו עולה.

עם הזמו כל שדה נפט בודד מגיע לשיא שלו ומתחיל לרדת. כאשר קצב ההפקה של שדות חדשים לא יכול לפצות על קצב ההפקה היורד של השדות הישנים יותר, האיזור כולו מגיע לשיא תפוקה, ומתחיל תהליך ירידה כללי ירידת ההפקה באיזור.

ניתן לסכם את הדבר הזה לפי קירובים לאיזורי נפט לפי מדינות (אם כי דבר זה הוא בעיקר בגלל זמינות מידע ולעיתים הוא מסורבל בגלל פיצול איזור הנפט בין כמה מדינות). לדוגמה אוסטריה וגרמניה עברו את שיא תפוקת הנפט שלהם ב-1955 וב-1967 בהתאמה. הפקת הנפט הקונבנציונלי בארצות הברית הגיע לשיא בשנת 1970, כאשר הפקת הנפט בטקסס הגיע לשיא, כיום הפקת הנפט ב-48 המדינות היבשת המרכזית של ארצות הברית נעשה ברמה של שנות -1940[13]

יש המערבבים נתונים של הפקה או עתודות של נפט קונבנציונלי עם נתונים שמכילים "נוזלי נפט" שמגיעים ממקורות שונים כמו שאיבת בארות גז טבעי ופצלי גז שגורמים לעליה זמנית בנפט המופק בארצות הברית. אולם נתונים אלה יותר מבלבלים מאשר מסייעים בגלל שגם מקורות אלה תלויים בסופו של דבר במגבלות דומות בתחומי ההפקה שלהם.

החזר אנרגטי

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב - החזר אנרגיה על השקעת אנרגיה

כאמור ניתן להפיק יותר חביות נפט על ידי שאיבה מעוד בארות, מציאת עוד בארות חדשות ואמצעים טכנולוגיים חדשים. עם זאת, המשותף לכל האמצעים האלה הוא החזר אנרגטי יורד. יש להשקיע יותר ויותר אנרגיה כדי להפיק כמות נתונה של אנרגיה.

כשהחלה הפקת הנפט באמצע המאה ה-19, על כל 50 חביות של נפט אשר נשאבו מבטן האדמה של שדות הנפט הגדולים, נוצלה חבית אחת בתהליך השאיבה, הניוד והזיקוק של החומר. ערך זה קרוי החזר אנרגיה על השקעת אנרגיה Energy return on investment – EROEI (וגם EROI). ערך זה הולך ויורד עם הזמן: כיום, בין חבית אחת לחמש מופקות על כל חבית שנצרכת בתהליך.

קיימות שתי סיבות עיקריות לירידה בערך ה-EROEI. הסיבה האחת היא כלכלית. לפי חוק התפוקה השולית הפוחתת או "חוק התפוחים הנמוכים", יזמים כלכליים מעדיפים לנצל ראשית שדות נפט בעלי החזר כלכלי גבוה - כלומר שדות שהם קרובים לפני הקרקע, במקומות נוחים לגישה ובעלי איכות נפט גבוהה. כל הפרמטרים האלה פירושם גם החזר אנרגטי גבוה, זאת בהשוואה לשדות נפט בעומק הים, בקטבים וכו' שמחייבים השקעה אנרגטית וכלכלית גבוהה יותר, או מניבים נפט פחות איכותי שתהליך הזיקוק שלו יקר יותר כלכלית ואנרגטית.

סיבה נוספת קשורה לתהליך הזדקנות שדות קיימים. תהליך השאיבה הופך קשים יותר, ככל שהשדה 'מזדקן'. גם ההפקה והזיקוק קשים יותר - לדוגמה בגלל נפט שמכיל כמויות גבוהות יותר של גופרית. כשהיחס EROEI יורד ל-1 פירוש הדבר שמבחינת אנרגיה, הפקת חבית אחת דורשת ניצול של חבית אחת של נפט, ושדה הנפט אינו יכול עוד לשמש כמקור אנרגיה.

מאידך, הנפט הוא צפוף אנרגיה, קל לניוד, ולא מסוכן יחסית בטמפרטורת החדר. כמו כן, לנפט יש שימושים כמקור כימי, פרט להיותו מקור אנרגיה. אי לכך, ניתן לצפות, שבעתיד ימשיכו לשאוב אותו במקומות מסוימים, תוך שימוש באנרגיה ממקורות אחרים.

מקורות נפט בלתי קונבנציונליים

Postscript-viewer-shaded.png ערכים מורחבים - פצלי גז, פצלי נפט
כמות פצלי הגז המופקת בארצות הברית בחלוקה על פי שדות גז שונים. כאשר מסתכלים על סה"כ הפקת פצלי הגז בארצות הברית רואים שיש תפוקה עולה. בפיצול נתון זה לשדות שונים מתקבלת תמונה מורכבת יותר - בעוד התפוקה ממשיכה לעלות בשדה הגז הענק 'מרסלוס' ובשדה 'איגל פורד', שדות אחרים הגיעו למישור (אין עליה בהפקה) והשדות ברנט (בטקסס) ו-Haynesville עברו את שיא התפוקה שלהם.

מקורות בלתי קונבנציונליים של נפט כוללים מקורות כמו נפט גולמי כבד, פצלי נפט, חולות זפת, ופצלי שמן. בעבר מקורות אלה לא נכללו כרזרבות נפט, עם זאת, חברות נפט יכולות לרשום אותם כמאגרים מוכחים לאחר שפתחו מכרה כרייה או מתקן זיקוק מתאים להפקתם. גורמים בתעשייה כמו Rigzone, כמו גם משקיפים אחרים מתחום האנרגיה, מצהירים כי מקורות בלתי קונבנציונליים אלה הם פחות יעילים, או בעלי החזר אנרגטי להשקעה אנרגטית נמוך יותר - נדרשת אנרגיה רבה יותר לשם הפקת הנפט והדבר גורם לכך שיקר בהרבה להפיק אותם גם במונחים כספיים. כמו כן הם מפיקים כמות גדולה פי 3 של גזי חממה לחבית או דורשים כמויות גדולות של מים.

בעוד שכמות האנרגיה, המשאבים וההשפעה הסביבתית של דלקים בלתי קונבנציונליים היא גבוהה, החלו כבר בתוכניות להפקת נפט כבד בוונצואלה, חולות זפת בקנדה, ופצלי גז ופצלי נפט במספר מדינות בארצות הברית. Chuck Masters, מהסקר הגאולוגי של ארצות הברית מעריך כי יחד, מאגרים אלה דומים לרזרבות של נפט גולמי קונבנציונלי במזרח התיכון.

למרות כמויות גדולות אלה, מומחים כמו Matthew Simmons טוענים כי המגבלות על הפקת המשאבים תמנע מהם להפוך לחלופה אפקטיבית לנפט גולמי רגיל. סימונס מצהיר כי "אלו הם פרויקטים הדורשים השקעה גדולה של אנרגיה שלעולם לא יכולים להגיע לכמויות גדולות" כדי לכסות על הפסדים מצד מקורות אחרים. מחקר אחר טוען כי גם תחת הנחות אופטימיות חולות הזפת של קנדה לא ימנעו את שיא תפוקת הנפט, למרות שהתפוקה יכולה להגיע ל-5 מיליון חביות ביום עד שנת 2030 אם יתבצע פרויקט חירום.

בנוסף לכך, נפט שמופק ממקורות אלה מכיל בדרך כלל כמויות גדולות של מזהמים כמו גופרית, מתכות כבדות ועוד חומרים שיש צורך להשקיע כמויות גדלות של אנרגיה כדי לסננם והם מותירים שובל של זיהום בתהליך ההפקה. דבר זה נכון גם לחלק גדול ממאגרי הנפט הרגיל שנותרו במזרח התיכון, מאגרים של "נפט חמוץ" שברובם הם מאגרים כבדים, צמיגיים, ומזוהמים בגופרית ובמתכות. מחקר מאת Wood Mackenzie טוען כי בתוך 15 שנים כל הספקת הנפט העולמית הנוספת תבוא כנראה ממקורות בלתי קונבנציונליים.

מאגרים לא קונבנציונליים יכולים לתפקד כחרב פיפיות. מצד אחד הם ממתנים את ההשפעות הכלכליות של שיא תפוקת נפט ומצד שני הם יוצרים תחושה כוזבת לפיה אין בכלל בעיה. הדבר דומה למישהו שהתרגל לחיות מכפסי ירושה גדולה שהוריש סבא שלו וירושה זו הולכת ומתרוקנת. חבריו טוענים שעליו לצאת לעבוד. לפתע מת דודו מוריש לו ירושה קטנה יותר וכך נדמה שתמו צרותיו. היות וגם מקורות לא קונבנציונליים הם בעלי מנגנו של שיא תפוקה והתכלות אין בהם פתרון לבעיה ארוכת הטווח יותר של שיא תפוקת הנפט אלא רק דחייה של הבעיה.

הלאמת נפט והפיכת הנפט למוצר פוליטי

גורם נוסף שמשפיע על היצע הנפט הוא ההלאמה של רזרבות נפט על ידי המדינות המפיקות. הלאמת הנפט מתרחשת כאשר מדינות במקביל לעצירת הייצוא. Kate Dourian העורך של Platts' Middle East מציין כי למרות שיש הערכות שונות לגבי מאגרי הנפט, הפוליטיקה נכנסה כעת למשוואה של הספקת הנפט. "חלק מהמדינות הופכות להיות מחוץ לגבול. חברות נפט גדולות שפועלות בוונצואלה מוצאות את עצמן במצב קשה בגלל הלאמה מתגברת של משאב זה. מדינות אלה מסרבות כעת לחלוק את המאגרים שלהן".

לאחר מלחמת העולם השניה שלטו בהפקת הנפט בעולם מספר חברות נפט גדולות ומערביות שכונו "שבע האחיות". עם השנים צומצם מרחב המחיה של חברות אלה על ידי הלאמת המאגרים על ידי מדינות מפיקות. לפי חברת הייעוץ PFC Energy, רק 7% ממאגרי הנפט והגז בעולם נמצאים במדינות שמאפשרות לחברות כמו אקסון-מוביל פעילות חופשית. 65% מהמאגרים נמצאים בחברות בבעלות ממשלתית כמו החברה הסעודית ארמקו, בעוד שבשאר המדינות כמו רוסיה או וונצואלה, הגישה לחברות מערביות היא קשה. לפי המחקר של חברת PFC, גורמים פוליטיים מעכבים את הגדלת התפוקה במקסיקו, וונצואלה, איראן, עיראק, כווית, ורוסיה. גם סעודיה מגבילה את הגדלת הייצור אך בשל מגבלה תפוקה עצמית. כתוצאה מכך שאין גישה למדינות אלה אקסון-מוביל לא משקיעה בחיפושי נפט סכום דומה לזה שהשקיעה בשנת 1981.

הפרוש של הלאמה זו היא שנפט הופך להיות במשך השנים מוצר יותר ויותר פוליטי. מוצר כלכלי הוא מוצר שמופק נמכר ונקנה על סמך שיקולים כלכליים כמו רווח, היצע וביקוש. מוצר פוליטי נקנה לא רק על סמך שיקולים אלה עלה גם על פי שיקולים אסטרטגיים שונים של מדינות מפיקות ושיקולים של המדינות הקונות. דוגמאות לכך הן הגדלת השאיבה מסעודיה דווקא בזמן שמחירי הנפט היו נמוכים כנראה כדי לדחוק את התחרות מצד רוסיה או פצלי הגז מארצות הברית. דוגמאות אחרות כוללות עסקאות של גז טבעי בין פולין לבין קטאר (גז טבעי הוא בחלקו מוצר מתחרה לנפט ומשפיע ומושפע ממחירו). פולין קונה גז טבעי במחיר גבוה יותר לעומת גז שהיתה יכולה לקנות מרוסיה - אות לכך שהשיקול המדינית בקניה של מוצרי אנרגיה מתחיל להיות גורם לא פחות חשוב מהמחיר הכלכלי של המוצר.

הביקוש לנפט

הצריכה העולמית לנפט בין השנים 1980 ו-2006, על פי חלוקה לאיזורים.

הביקוש לנפט גדל כתוצאה מהגידול באוכלוסיית העולם ובצריכה הממוצעת של אנרגיה ונפט לנפש. בין השנים 1994 ל-2004, גדל הביקוש לנפט גולמי בממוצע של 1.76% לשנה, עם גידול שיא של 3.4% בשנים 2003-2004. הביקוש העולמי הצפוי (ללא התחשבות בשיא תפוקת הנפט) לשנת 2030 צפוי לגדול ב-37% יחסית לזה של שנת 2006 - גידול מ-86 מיליון חביות ביום, ל-118 מיליון חביות ביום. רוב הגידול צפוי להיות מביקושים גדלים בתחום התחבורה.[14] [15]

ניתן לחלק את הביקוש לאנרגיה בין 4 סקטורים: תחבורה, מגורים, מסחר ותעשייה. בכל הנוגע לצריכת נפט, התחבורה היא הסקטור הגדול ביותר ושבו יש את הגידול המשמעותי ביותר בעשורים האחרונים. עליה זו בצריכה נובעת בעיקר מדרישה גדלה לשימוש ברכבים פרטיים בעלי מנוע בערה פנימית. לפי דו"ח הירש (Hirsch report) שוק המכוניות הוא השוק בעל הצריכה הגבוהה ביותר של נפט, ומהווים 68.9% מצריכת הנפט של ארצות הברית, ו-55% מצריכת הנפט העולמית. מסיבה זו, תחבורה ונושאים קשורים בה - כמו תחבורה ציבורית, תחבורת אופניים ועירוניות מתחדשת הם נושאים מרכזיים במסגרת הנסיונות להקטין את השפעות שיא תפוקת הנפט.


עיתוי שיא תפוקת הנפט

היות ואוכלוסיית העולם גדלה מהר יותר מתפוקת הנפט, התפוקה השנתית של נפט לנפש הגיע כבר לשיא בשנת 1979.[16]

אינדקס מחירי הסחורות של הבנק העולמי. ב-11 השנים מאז שנת 2000, התייקרו חומרי הגלם פי 3 והאנרגיה התייקרה פי 3.5. בנוסף לעליה במחיר, יש גם עליה בתנודתיות המחירים.

באשר לשאלה מתי יתרחש או התרחש שיא תפוקת הנפט העולמי, הדעות חלוקות, אך יש יותר ויותר מומחים בתחום (גאולוגים, כלכלנים, אנשי תעשייה וכו') וכן פוליטיקאים, וכן גופים רשמיים (פירמות, סוכנויות ממשלתיות, חברות אנרגיה ונפט, ארגונים לא ממשלתיים), שתומכים בסברה כי שיא התפוקה כבר התרחש או יתרחש בשנים הקרובות.

  • 2005-2006 - קנת’ דיפייס, ס. - גאולוג לשעבר בתעשיית הנפט
  • 2006-2007 - בקטיארי, A.M.S. - מנכ”ל חברת הנפט האיראנית
  • 2006-2007 - מתיו סימונס, ר. - בנקאי השקעות אנרגיה
  • אחרי 2007 - סקרבווסקי, ס. - עורך עיתון בנושא הנפט
  • לפני 2010 - גודסאטיין, ד. - סמנכ”ל cal tech
  • אחרי 2010 - המועצה עולמית לענייני אנרגיה - ארגון לא ממשלתי
  • אחרי 2010 - להרר, ג’ין. - פטרו-גאולוג, חבר בארגון ASPO
  • 2016 DOE analysis/information EIA nominal case
  • אחרי 2025 - Shell, חברת נפט גדולה
  • לא בעתיד הקרוב - מריל לינץ’, כלכלן אנרגיה

[3]

תפוקת הנפט העולמית בשנים 1980-2013 לפי סוכנות האנרגיה האמריקאית (ביחידות של מאות אלפי חביות ביום). הנתונים כוללים את סך הנפט גולמי וכן נוזלים מעובים (Lease Condensate) מתעשיית הגז הטבעי ומקורות אחרים כגון פצלי גז. בשנים 1986-2005 הגידול השנתי הממוצע בתפוקת הנפט עמד על 1.59% לשנה (או תוספת ממוצעת של כ-1,047 אלף חביות ביום שנוספו מידי שנה), ובשנים 2005-2013 נתון זה ירד ל-0.3% (לרמה של 272 אלף חביות ביום שנוספו מדי שנה)


סוכנות האנרגיה האמריקאית שינתה את התחזיות שלה למקרה "הגרוע ביותר" באופן דרסטי ב-4 השנים שבין 2004 ל-2008. ב-2004 התחזית היתה של המשך עלייה בכמות הפקת הנפט מ-92 מיליון חביות ביום בשנת 2010 ל-102 מיליון חביות ביום בשנת 2025. עם השנים הסוכנות שינתה את התחזית לתסריט פחות ופחות אופטימי. בשנת 2008 התחזית לתסריט הגרוע ביותר היא ירידה מ-85 מיליון חביות ביום בשנת 2010 ל-80 מיליון חביות ליום בשנת 2015 והשארות ברמה זו עד 2025. [4]

בשנת 2008, פרסמה סוכנות האנרגיה הבינלאומית את הדו"ח השנתי שלה, World Energy Outlook. הדו"ח שונה מהדוחות הקודמים ופותח במשפט הבא:

מערכת האנרגיה העולמית נמצאת בפרשת דרכים. המגמות העולמיות הנוכחיות של הפקת וצריכה של אנרגיה הן לא בנות קיימא בעליל - מבחינה סביבתית, כלכלית, וחברתית. אבל זה יכול - וחייב - להשתנות, יש עוד זמן לשנות הדרך שבה אנו צועדים. אין זו הגזמה לטעון כי העתיד של שגשוג האדם תלוי בהצלחה שלנו להתמודד עם שני אתגרים מרכזיים אנרגיה שעומדים מולנו כיום: להבטיח אספקת אנרגיה אמינה וברת השגה ולחולל מעבר מהיר למערכת הספקת אנרגיה דלת-פחמן, יעילה וידידותית לסביבה. מה שנדרש הוא לא פחות מאשר מהפכה אנרגטית.
-- World Energy Outlook 2008, IEA

תומכי התאוריה של שיא תפוקת הנפט מציינים כי בעוד סוכנות האנרגיה ממשיכה בטון אופטימי יותר ומתארת כיצד ניתן להימנע ממשבר אנרגטי קשה מידי על ידי שילוב של גילוי והפקת שדות חדשים, הפקת חולות זפת, פצלי גז, פצלי נפט וכו', הדבר תלוי גם בקיום של שורה של הנחות אופטימיות שצריכות להתקיים, וכי דוחות קודמים יותר של הסוכנות היו אופטימיים יותר. [5]

שיא תפוקת הנפט של מדינות

שיא תפוקת הנפט הוא מושג עולמי, אבל הוא מבוסס על הסכימה של שיאי תפוקה של מדינות בודדות. בדו"ח "מצב העולם" לשנת 2005, ציין מכון "וורלד ווטש"כי תפוקת הנפט נמצאת בירידה ב-33 מתוך 48 המדינות שמהוות את יצרניות הנפט הגדולות. מובן כי קיימות עוד מדינות (עם תפוקה קטנה יותר) שעברו גם הן את שיא התפוקה שלהן.

הרשימה הבאה מציגה מדינות שהפיקו כמות משמעותית של נפט, ואת הערכת השנה של שיא התפוקה שלהן, על פי סדר כרונולוגי.

  • יפן: 1932
  • גרמניה: 1966
  • לוב: 1970
  • וונצואלה: 1970
  • ארצות הברית: 1970. כיום תפוקת הנפט של ארצות הברית נמצאת בעליה, לאחר עשורים של ירידה, על ידי הוספה של הפקת נפט מנוזלי נפט שנמצאים בפצלי גז וכן מנפט המופק מפצלי נפט. עם זאת בחינה של מקורות אלה מצביעה על ירידה מהירה בהרבה בתפוקת הבארות ולכן יש צפי שהתפוקה שלהן תרד בשנים הקרובות ויחד איתם תחזור הירידה בהפקת הנפט הכוללת בארצות הברית.
  • איראן: 1974
  • ניגריה: 1979
  • טובגו: 1981
  • מצרים: 1987
  • צרפת: 1988
  • אינדונזיה: 1991
  • סוריה: 1996
  • הודו: 1997
  • ניו זילנד: 1997
  • בריטניה: 1999
  • נורווגיה: 2000
  • עומאן: 2000
  • מקסיקו: 2003
  • רוסיה: שיא מלאכותי התרחש ב-1987 מעט לפני התמוטטות ברית המועצות, אבל מאז הפקת הנפט התאוששה, וכיום רוסיה היא יצואנית הנפט השנייה בגדולה בעולם. נתונים מתחילת 2008 והצהרות מפי פקידים בכירים ואנליסטים מותירים את הרושם שההפקה הגיעה לשיא בשנת 2006 או 2007. לרוסיה יש גם עתודות גז טבעי ועתודות גדולות של פצלי נפט.

גמר עתודות הנפט לפי מדינות

אמנם שיא תפוקת הנפט אינו עוסק בזמן שבו יגמר הנפט לגמרי, אך נתונים לגבי גמר הנפט החזוי בחלק מהמדינות יכולים להביא נקודת מבט נוספת על הנושא.

להלן מספר מדינות שהן יצרניות נפט משמעותיות שיגמרו לגמרי את מלאי הנפט שלהן בתוך 22 השנים הקרובות (2011), על פי הנחה של קצב שאיבה נוכחי (הנתונים משנת 2011)[6],[7]

  • ארצות הברית - יצרנית הנפט השלישית בגודלה בעולם, שמפיקה כיום 10% מהתוצרת העולמית של נפט, גמר נפט ב-2021.
  • רוסיה - יצרנית הנפט הראשונה בגודלה בעולם, מפיקה 12% מהתוצרת העולמית, גמר נפט ב-2032.
  • סין - יצרנית הנפט החמישית בגודלה בעולם עם 4.7% מהתוצרת העולמית, גמר נפט ב-2025.
  • אנגולה, אלג'יריה וברזיל - שיחד מפיקות כ-6% מהתוצרת העולמית, יגיעו לגמר נפט ב-2033.

לכאורה, אלו אינן המדינות החשובות ביותר, שכן יש מדינות אחרות בעלות עתודות מוכחות גדולות יותר כמו ערב הסעודית, קנדה, איראן, עיראק, כווית, איחוד האמירויות, וונצואלה. 7 מדינות אלה הן בעלות עתודות גבוהות יותר מאשר רוסיה (במקום ה-8), ויש עוד 4 מדינות - לוב, ניגריה, קזחסטן, וקטר בעלות מאגרים גדולים מאשר ארצות הברית וסין. [8] עם זאת, מדינות אופ"ק ניפחו בצורה מלאכותית את עתודות הנפט המוכחות שלהן. הסיבה לכך היא שעל פי הסכם באופק משנות ה-80, כמות ההפקה של המדינות החברות היא על פי העתודות הקיימות. כמו כן, קשה להעריך מה עתודות האנרגיה בעתודות אלה, שכן הן מובאות במונחים של חביות נפט, בהנחה שכל חביות הנפט הן בעלות החזר אנרגטי זהה. גם הנחה זו ידועה כלא נכונה.

התבטאויות ודו"חות בנושא

עם השנים, יותר ויותר גורמים בכירים הקשורים בנושא, כמו סוכנויות אנרגיה, מכוני מחקר ומדענים העוסקים בנושא, פקידים בכירים, אנשי עסקים מתעשיות האנרגיה או תעשיות עתירות אנרגיה (מטוסים או מכוניות לדוגמה) וכן שרים וראשי ממשלות מוציאים דו"חות או טוענים ששיא תפוקת הנפט מתקרב.

  • באוגוסט 2009 אמר ד"ר פאתיח בירול, הכלכלן הראשי של סוכנות האנרגיה הבינלאומית, ל"אינדפנדנט" הבריטי: "העולם דוהר לקטסטרופה אנרגטית, שדות הנפט העיקריים כבר עברו את שיא התפוקות שלהם, ובשנים הקרובות יורגש מחסור שיש לו השלכות מרחיקות לכת. . . קצב הירידה בתפוקה מהיר פי שניים מהתחזיות שניתנו לפני שנתיים". [9]
  • בשנת 2009, ג'ים לנץ, נשיא טויוטה בארצות הברית, אמר "אין שום ספק שהנפט עומד להתייקר. בעשור הקרוב, ב-2017 או ב-2020 נגיע לשיא תפוקת הנפט". לנץ אמר שזו עמדת החברה.[10]
  • שר האנרגיה הבריטי, לורד האנט, הודיע על כינוס פסגה דחוף בלונדון כדי "להרגיע חששות מפני הגעה לשיא התפוקה". [11]
  • צוות אנשי עסקים בריטיים, שכולל את המיליארדר ריצ'רד ברנסון (בעליה של קבוצת וירג'ין) ואת מנהלי חברת הענק לייצור אוטובוסים סטייג'קוץ', פרסם דוח שמתריע מפני שיא תפוקת הנפט תחת הכותרת "שפל הנפט: קריאת השכמה לכלכלה הבריטית".[12]
  • סר דיוויד קינג, לשעבר המדען הראשי של הממשלה הבריטית, טען במסגרת מחקר שבוצע באוניברסיטת אוקספורד בשנת 2010 כי רזרבות הנפט נופחו בשליש. וכי שיא התפוקה יתרחש בשנת 2014. [13]
  • צבא ארצות הברית פרסם באפריל 2010, אזהרה מפני מחסור חמור בנפט בשנת 2015 [14]
  • בנובמבר 2013 פרסמה סוכנות האנרגיה הבינלאומית תחזית לגבי מחירי הנפט והגז עד 2035, למרות הדעה האופטימית של הסוכנות על פצלי נפט וגז, היא חוזה עליה מתונה במחירי הגז ועליה חדה יותר במחירי הנפט בגלל שההפקה מבארות זולות הולכת ומסתיימת, וההפקה הולכת ומסתמכת יותר ויותר על הפקה ממקורות יקרים יותר. ד"ר פתיח בירול, אמר בשיחה עם עיתון גלובס: "רוב המדינות המייצאות נפט זקוקות למחיר של 90 דולר לחבית כדי לשמור על איזון תקציבי. הפקת הנפט הלא-קונבנציונלי בטכנולוגיות חדשות והפקת נפט מהמאגרים החדשים שהתגלו בים העמוק מחייבת מחיר ממוצע של 80 דולר לחבית כדי שתהיה כדאית מבחינה כלכלית. לכן אהיה מופתע לראות ירידה במחיר הנפט, אלא אם כן כלכלת העולם תידרדר למשבר כלכלי עמוק. לאורך זמן לא נחזור יותר לסביבת מחירים של 50-60 דולר לחבית" [15]

השפעות אפשריות של שיא תפוקת הנפט

"חזרה גנרלית" בקובה ובצפון קוריאה

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב - כוחה של קהילה - איך קובה שרדה את שיא תפוקת הנפט (סרט)
Cuba.jpg

בשנות ה-90, סבלו קובה וצפון קוריאה, ממחסור פתאומי וחמור באנרגיה. הדבר התרחש בעקבות התמוטטות ברית המועצות שהייתה ספקית הנפט והדשן העיקרית שלהן. קובה היתה מבודדת על ידי אמברגו של ארצות הברית. שתי המדינות סבלו ממחסור חמור במזון. קובה הצליחה להתמודד עם המשבר, על ידי מדיניות צנע ואימוץ שיטות פרמקלצ'ר ועידוד של חקלאות וגינון קהילתי מקומי. לעומת זאת אזרחי צפון קוריאה סבלו מרעב, תת תזונה ומוות. השפעות נוספות של המשבר היו מיתון כלכלי חריף, מחסור בדלק לתחבורה ולתעשייה ועוד.

בעיני רבים, המקרה של קובה סיפק "חזרה גנרלית" למצב של חברה שנמצאת במחסור אנרגיה, הדגים מה הן ההשפעות העיקריות של מצב זה, ואיך ניתן לנסות להיערך מולן.

פגיעה בכלכלת המדינות המפיקות

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב - רקע סביבתי חברתי למלחמת האזרחים בסוריה

שיא תפוקת הנפט העולמי מורכב משילוב של מספר שיאי תפוקה במדינות שונות. בחלק מהמדינות שיא תפוקת הנפט כבר התרחש. במקרים של מדינות עניות שחלק גדול מפרנסתן תלוי בייצוא של נפט ואשר התרגלו לסמוך על נפט כדי להגדיל את הצמיחה והאוכלוסייה, הדבר יכול להביא למשבר כלכלי ואף לתוצאות גרועות מכך. דוגמה לדבר זה היא מלחמת האזרחים בסוריה. חלק מהסיבות לפרוץ המחאות החברתיות במדינה היה התדרדרות במצב השירותים הציבוריים ודרדור מצב התמיכה בעניים בגלל שסוריה עברה את שיא תפוקת הנפט שלה בשנת 1996 ומאז הכנסות שלה מייצוא נפט הלכו וירדו.

עליית מחירי הנפט ותנודתיות במחיר

מחירי הנפט, הפחם והגז הטבעי בשנים 1970-2012 בדולרים במחירי שנת 2005. ניתן לראות התייקרות ניכרת של נפט ופחם. מקור - הבנק העולמי.

הקשר בין קשיים בהפקת הנפט הגולמי לבין מחירי הנפט בשוק העולמי הוא מורכב. מנגנון שיא תפוקת הנפט הוא מנגנון של תהליך ארוך טווח, יחד עם תהליך ארוך טווח זה קיימים תהליכים ארוכי טווח אחרים כמו שינוי טכנולוגי, שינוי בביקוש לאנרגיה וגידול אוכלוסין וכן מספר רב של תהליכים קצרי טווח יותר. נפט גולמי הוא לא המקור היחיד לנפט מזוקק ולדלקים אחרים. נוזלי נפט מופקים גם מבארות גז טבעי, פצלי נפט, ופצלי גז. הגדלה בהפקה של המקורות האחרים עשויה למתן את הקשר בין הפקת הנפט לבין המחיר בשוק. גורם היצע נוסף הוא שיפור ביעילות של מוצרים מתחרים אחרים כמו אנרגיות מתחדשות. היבט נוסף שמשפיע הוא שינויים בביקושים - עקב מיתון עולמי, מלחמות, התייעלות אנרגטית של מוצרי ביקוש שונים (כמו מטוסים, מכוניות), גידול אוכלוסין ועוד. ספקולציות על נפט, מצב שוק המניות, גובה הריבית, סערות בים הצפוני, סכסוכים וכן אינטרסים מדיניים של מדינות שמפיקות נפט מהווים גורמים קצרי טווח שיכולים לייצר תנודות ושינויים רבים.

תוצרי הנפט שמתקבלים ונמכרים בשוק הם כמו מים שמגיעים מכמה בריכות (כאשר כל משאב טבע מתואר כבריכה אחת שבעצם מורכבת מבריכות שונות בעצמה- שדות נפט שונים במדינות שונות). שיא תפוקת הנפט מתאר בעיות בבריכה הראשית שההפקה ממנה הולכת ונהית קשה יותר עם השנים. פיתוח של בריכות חדשות עלול ליצור רושם אצל הצרכן לפיו אין בעיה שכן ההיצע והמחיר שהצרכן רואה מושפע פחות מגודל הבריכה ויותר משינויים בברז שניזון מ-3-4 בריכות שונות. גודל הברז ניתן לשינוי בעקבות שינויים שונים ומשונים לדוגמה אם ערב הסעודית מחליטה להגדיל את השאיבה אצלה כדי לפגוע ברווחיות של מתחרים מרוסיה או ארצות הברית. ה"בריכות" האחרות אמנם מקטינות את הבעיה בטווח הקצר אבל מדובר במאגרים קטנים בהרבה (מבחינה אנרגטית) לעומת ה"בריכה" הגדולה יותר של הנפט וגם הבריכות האחרות צפויות לעבור בזמן כלשהו מנגנון דומה של שיא תפוקה.

היבט חשוב נוסף הוא קשר בין התייקרות נפט לבין מצב הכלכלה העולמית. מחירי נפט עולים מייקרים את התשומות של חברות רבות ולכן מקובל להניח שהם גורמים למיתון כלכלי. לדוגמה עליית מחירי הנפט בעשור הראשון של המאה ה-21 הובילה לנפילות בבורסת של ניו יורק.‏[17] מיתון כזה מביא לפיטורים, קיצוצי שכר והקטנת השקעות ולכן להורדת הצריכה של מוצרים ושירותים. ירידה כזו מורידה את הביקוש לאנרגיה בכלל ולנפט בפרט. ירידה בביקושים למוצרי נפט מובילה לירידה של המחיר שלהם. דבר זה משפר את מצב הכלכלה העולמית, מגביר את הביקושים לנפט וחוזר חלילה. כך שבכל מקרה קשיים אנרגטיים בהפקת נפט לא צפויים להוביל לירידה או עליה מונוטונית במחירי הנפט. קיימים תהליכים משוב חוזר אחרים המשפיעים על מחירי האנרגיה והנפט.

לדוגמה מחירי נפט גבוהים יוצרים תמריץ חזק להשקעות באנרגיות מתחדשות והתייעלות בצריכת האנרגיה, דבר זה מייצר פריצות דרך טכנולוגיות שמורידים את מחירי הנפט, הן בגלל הספקת תחליפים ועוד יותר בגלל השפעה על שוק הסחורות העתידיות והשקעות ממשלתיות בתשתיות. דבר זה מוריד את מחירי הנפט דבר שמוביל להורדת ההשקעות באנרגיות מתחדשות והגדלת הבזבוז של אנרגיה.

לפי חלק מהחוקרים, מנגנון שיא התפוקה לא רק יגרום סתם לעלייה הדרגתית במחירי הנפט אלא עלול ליצור עלייה חדה במחירים. הדבר נובע מקשיחות בהיצע (עקב מנגנון שיא התפוקה) יחד עם קשיחות בביקוש.

מנגנון נוסף שהוצע הוא קיום של תנודתיות גוברת במחיר בגלל הקשיחות הזו ובגלל "תיקוני יתר" של השוק - מחסור בהיצע יוביל לעליית מחירים ולירידה זמנית בביקוש, דבר שיגרום לעודף היצע וכו'.

החוקרים קיפ פ. מיגרן, דרל ד. מסי, פול ג’. קרן שבדקו השלכות צבאיות של הנושא, טוענים כי סימולצית “גל-הלם נפט” אשר מדמה את שוק הנפט, הראתה שירידת היצע ב-4% מגדילה את מחיר החבית ב-177%. [16] עם זאת יש לזכור כי גמישות הביקוש היא מדד נקודתי - כלומר הקשר בין היצע לבין מחיר משתנה בהתאם לנסיבות אחרות.

השלכות על שוק המזון העולמי

Postscript-viewer-shaded.png ערכים מורחבים - משבר המזון העולמי, קטסטרופה מלתוסיאנית

דלק וגז הם משאבים חיוניים לחקלאות התעשייתית לשם ייצור דשנים, חומרי הדברה, ולשם תפעול מכונות חקלאיות. הביקוש העיקרי לדלקים מחצביים מצד חקלאות נובע מתהליך האבר שהוא חיוני להפקת דשן כימי. מסיבה זו רבים חוששים כי עלייה במחירי הדלק יכולה לגרום לקפיצה במחירי המזון ולרעב בסדר גודל חסר תקדים, בעשורים הקרובים. [18][19][20][21][22].

הגאולוג Dale Allen Pfeiffer טוען כי רמות האוכלוסייה הנוכחיות הן בלתי מקיימות, וכי כדי להגיע לכלכלה בת קיימא וכדי להימנע מאסון אוכלוסיית ארצות הברית צריכה לקטון בלפחות שליש, ואוכלוסיית העולם צריכה לקטון לפחות בשני שלישים. [23]

צעדים נוספים שניתן לבצע הם ניסיונות להקטין את התלות של חקלאות בדלק מחצבי - ניתן להגדיל את כמות הדישון באמצעות קומפוסט, לשפר את פוריות הקרקע על ידי שיטות חקלאות כמו פרמקלצ'ר.

בעיות סביבתיות

פגיעה בגלובליזציה

גלובליזציה כלכלית, תלויה במידה רבה באנרגיה זולה. עם התפשטות הגלובליזציה, ייצור של מוצרים ושירותים התפרס על פני מדינות שונות כאשר מפעלים שונים משנים את מוצר הביניים של מפעלים ממדינות אחרות. בדרך כלל יש לפחות מעבר של חומרי גלם למדינה מייצרת, ייצור מוצרים, ומשם שיווק למדינות אחרות. כאשר מחירי ההובלה נמוכים, משתלם להעביר את הייצור למדינות רחוקות בעלות שכר נמוך או למפעלי ענק או איזורי ייצור המייצרים רכיבים או חומרי גלם ומהם לייצור. ככל שעולה מחירי ההובלה כך משתלם יותר לייצר את המוצרים במרחק קטן יותר מאיזורי הפקת חומרי הגלם, ומהצרכנים, כמו כן גם העלויות של מחזור ושל שימוש חוזר ותיקון מוזלות יחסית לעלויות של הפקת חומרי גלם וייצור מוצרים מחומרי גלם. גם למחזור ובעיקר לשימוש חוזר ותיקון יש אופי מקומי ומבוזר יותר, יחסית לייצור המוני.

התייקרות אנרגטית צפויה להעלות את מחירי הטיסות, ולכן תקשה יותר על ניהול עסקים עולמיים, והיא גם צפויה להעלות את עלות העברת הסחורות, כך שצפויה מגמה הפוכה לגלובליזציה של חזרה לייצור מקומי יותר. יש טענות כי מגמה זו כבר החלה. [17]

פגיעה במערכת הבנקאות והכסף

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב - בנקאות ברזרבה חלקית

הבנקים אמנם אינם צרכנים גדולים של אנרגיה, אך גם הם וגם הבורסה נסמכים על אופטימיות טכנולוגית ואמונה כי צמיחה כלכלית תמשך לנצח, ותגדל. ללא אמונה זו יש קושי למכור אגרות חוב ומניות מתוך ציפיה שאלו יניבו רווחים גבוהים יותר בעתיד, וקשה למערכת בנקאית של בנקאות ברזרבה חלקית להמשיך ולהתקיים, היות ובמערכת כזו יש צורך באמונה בגידול מתמיד של הכלכלה כדי להחזיר את החובות שנמצאים בבסיס המערכת. משבר אנרגטי שלול להאט את הצמיחה הכלכלית יכול לכן לגרום למשבר פיננסי עבור בנקים ועבור ממשלות שערבות לבנקים ותלויות בהן לשם יציבות פיננסית של המטבע, לשם שמירה על אבטלה נמוכה ולשם שמירה על יציבות פוליטית.

השלכות גאו-פוליטיות

להתייקרות של משאבי אנרגיה יש מספר השלכות מדיניות. האחת היא ייקור של רמת המחייה במדינות עניות שהכנסתן אינה צמודה למחירי הנפט. במדינות אלה ייקור הנפט, שגורר גם ייקור של המזון ופגיעה בביטחון התזונתי, יכול לגורר מהומות והפגנות. יש חוקרים הטוענים כי גל המהומות וההפיכות של השנים האחרונות, כמו במצרים ובסוריה נובע במידה רבה משילוב של ייקור הדלק וייקור המזון. [18]

השלכה נוספת היא הגברת החשיבות האסטרטגית של המאבק על מקורות אנרגיה בין מדינות בכלל ובין מעצמות בפרט. אפשר לראות בשנים האחרונות את התחזקות המתחים בין רוסיה לבין אירופה בהקשר של שליטה של רוסיה על מקורות של גז טבעי ודרכו השפעה על אירופה, אוקראינה ועל מדינות שכנות נוספות. בדומה לכך יש מתיחות ותחרות בשליטה על גישה למשאבי אנרגיה בין רוסיה לבין ארצות הברית.

לפי דוקטור Shane Mulligan עצם הקיום והשגשוג של ליברליזם עצמו הוא דבר שהתאפשר תודות לתקופה של שפע אנרגטי, וכי שיא תקופת הנפט ויקור הנפט גורמים כבר היום לערעור מעמדו של הליברליזם. [19]

דו"ח הירש

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב - דו"ח הירש

בשנת 2005 פרסמה סוכנות האנרגיה של ארצות הברית דו"ח בשם "הגעה לשיא של תפוקת הנפט העולמית: השלכות, הקלה וניהול סיכונים". [24] הידוע מאז בשם דו"ח הירש. הדו"ח מצהיר כי:

ההגעה לשיא של תפוקת הנפט העולמית מציגה בפני ארצות הברית והעולם בעיית ניהול סיכונים חסרת תקדים. עם התקרבות השיא, מחירי הדלקים ותנודות המחירים יעלו באופן דרמטי, וללא התמודדות מתוזמנת, המחירים הכלכליים, החברתיים והפוליטיים יהיו חסרי תקדים. יש אפשרויות ריכוך זמינות הן בצד ההיצע והן הביקוש, אבל כדי שיהיה להם השפעה מקיימת, יש להתחיל בהן יותר מעשור לפני השיא.

המסקנות של דו"ח הירש ושלושה תרחישים

  • שיא תפוקת הנפט העולמי הולך להתרחש והוא יהיה פתאומי ומהפכני.
  • שיא תפוקת הנפט יהיה בעל השלכות שליליות על הכלכלה העולמית, במיוחד על כלכלות תלויות בנפט.
  • שיא התפוקה יהווה אתגר ייחודי.
  • הבעיה היא בדלקים נוזליים (ובעליה בביקוש בעיקר מצד סקטור התחבורה).
  • מאמצעי מניעה והפחתה של הנזק ידרשו זמן משמעותי
  • יש צורך לשים לב הן לצד הביקוש והן לצד ההיצע
  • זהו נושא של ניהול סיכונים (יש צורך בפעולות הפחתת הנזק לפני השיא)
  • יש צורך במעורבות ממשלתית.
  • לא מן הנמנע שיתרחשו תהפוכות כלכליות ("עם מספיק זמן מראש, ניתן לפתור בעיות אלה עם טכנולוגיות קיימות")
  • יש צורך בעוד מידע כדי לקבוע את עיתוי שיא התפוקה ביתר דיוק.

הדו"ח מציין 3 תרחישים בהקשר של מועד נקיטת האמצעים כנגד המשבר

  • הערכות מוקדמת 20 שנים לפני שיא התפוקה תוביל לשינוי ללא השפעות משמעותיות.
  • תקופת מעבר מהירה יותר של 10 שנים עם השפעות בינוניות היא אפשרית עם מאמצים יוצאים מצדן של ממשלות, התעשייה, והצרכנים.
  • תגובה מאוחרת להקלת המשבר עלולה להיות בעלת השפעות חמורות.

מודל המדינות המייצאות

מודל המדינות המייצאות (Export Land Model) טוען כי לאחר שיא תפוקת הנפט, מדינות שמייצאות נפט יאלצו להקטין את הייצוא שלהם בצורה מהירה יותר מאשר הירידה הפיזית בתפוקה, בגלל הגידול שיתרחש בביקוש הפנימי. מדינות שיסתמכו על נפט מיובא, יושפעו מוקדם יותר ובצורה חריפה יותר יחסית לייצואניות נפט. מדינות כמו מקסיקו, אינדונזיה או איראן מקטינות את הייצוא שלהן מסיבות אלה. בשנת 2006, הצריכה הפנימית גדלה ב-5.9% בחמשת היצואניות הגדולות ביותר, וייצוא הנפט שלהן ירד ב-3%. על פי הערכה, עד שנת 2010 הצריכה הפנימית תוריד את הייצוא העולמי ב-2.5 מיליון חביות ליום [20].

ביקורת

יש החולקים על תאוריית שיא תפוקת הנפט, לפחות כפי שזו הוצגה על ידי Matthew Simmons. נשיא חברת הדלק רויאל דטש של בארצות הברית, ג'ון הופמיסטר John Hofmeister לדוגמה. הופמיסטר הסכים כי הפקת הנפט הרגיל תגיע בקרוב לשיא ותחל לרדת, אך הוא ביקר את האנליזה של סימונס ככזו שממקדת תשומת לב רבה מידי על מדינה אחת - ערב הסעודית, שהיא היצואנית הגדולה בעולם ושיש לה השפעה מרכזית על המדיניות של אופ"ק. הוא גם ציין כי קיימים מאגרים גדולים במדף היבשת החיצוני של ארצות הברית, שיש בו על פי הערכה כ-100 מיליארד חביות של נפט וגז טבעי. עם זאת, במצב הקיים כיום רק 15% מהמאגרים האלה ניתנים לניצול כשחלקם הגדול מול החופים של לואיזיאנה, אלבמה, מיסיסיפי וטקסס. לטענת הופמיסטר סימונס טעה גם בכך שהוא לא התייחס למקורות של נפט בלתי קונבנציונלי כמו חולות הזפת של קנדה, מקום בו של מפעילה ציוד להפקת נפט. חלות הנפט של קנדה - צירוף טבעי של חול, מים ונפט המצויים בעיקר באלברטה ובססקצ'ואן מכילים כטריליון חביות של "נפט". עוד טריליון חביות אמורות להיות לכודות בתוך סלעים בקולורדו, יוטה וווימינג בצורה של פצלי שמן. הפקת מאגרים אלה הם תניב בעיות סביבתיות, כלכליות וחברתיות קשות. הופמיסטר טוען גם כי אם היו מרשים לחברות הדלק לקדוח בעוד מקומות בארצות הברית, כך שהן יוכלו להפיק עוד 2 מיליון חביות ביום, מחירי הנפט והגז לא היו גבוהים כפי שהם היו בעשור הראשון של המאה ה-21.[25]

ד"ר קריסוטף ראול (Christoph Rühl) הכלכלן הראשי של חברת בריטיש פטרוליום (BP) מביע באופן עקבי ספקות עזים כלפי ההיפותזה של שיא תפוקת הנפט.[26]

"שיא נפט פיזיקלי, שאין לי סיבה לקבל אותו כקביעה תקפה בין אם מסיבות תאורטיות, מדעיות או אידאולוגיות, יהיה תמריץ למחירים. למעשה כל ההיפותזה של שיא תפוקת הנפט - לפיה יש כמות מסויימת של נפט באדמה, שנצרכת בקצב מסויים, ולאחר מכן היא נגמרת - לא קשורה לכלום.... התחממות עולמית תהיה כנראה גורם טבעי מגביל יותר מכל התאוריות האלה על שיא נפט ביחד. שיא נפט נחזה במשך 150 שנה. זה מעולם לא התרחש, וכך זה ישאר."

לפי ראול, המגבלות העיקריות לזמינות של נפט נמצאות "מעל הקרקע" והן קיימות בצורה של זמינות של צוותים, ניסיון, טכנולוגיה, בטחונות להשקעה, כסף ואחרונה אבל לא הכי פחות חשובה, התחממות עולמית. השאלה של נפט היא אודות מחיר ולא של זמינות בסיסית. דעה דומה מביע Daniel Yergin מ-CERA שמוסיף כי השלב הנוכחי של מחירים גבוהים עשוי להוביל למותה העתידי של תעשיית הנפט - לא בגלל מחסור במשאבים אלא בגלל מעבר חלק ומתוזמן לחלופות.

קליב מאטר Clive Mather, מנכ"ל חברת "של" בקנדה, טען כי ההספקה של הידרוקבונטים שיש בכדור הארץ היא "כמעט אינסופית", כשהוא מתייחס להידרוקבונטים שיש בחולות נפט. המהנדס Peter Huber מאמין כי חולות הזפת בקנדה יכולים לספק דלק לכל האנושות במאה השנים הקרובות.[27]

התמודדות

קיימות מספר אסטרטגיות לניסיונות התמודדות עם שיא תפוקת הנפט. התמודדות אחת היא קידום של "ערי מעבר", Transition Town, שהן ניסיונות להעביר יישובים וקהילות לכיוון של התמודדות אם אתגר כפול של שיא תפוקת הנפט והתחממות עולמית על ידי פיתוח אורחות חיים דלות אנרגיה בדגש על בטחון תזונתי וצריכה מקומית.

דרך נוספת היא ניסיונות של ארגונים וממשלות לקדם חסכון באנרגיה על ידי אימוץ של טכנולוגיות לחסכון כמו מקררים או מזגנים יעילים יותר, וכן ניסיונות לקדם אנרגיה מתחדשת. זרמים הוליסטיים כמו כלכלה אקולוגית יותר רואים בשיא תפוקת הנפט בעיה אחת מתוך שלל של גבולות לצמיחה ולכן מנסים לקדם במקביל לפתרונות המעשיים גם חשיבה לטווח הרחוק וניסיון לעבור לכלכלה בת קיימא או כלכלת מצב יציב.

פתרונות שוק מתרכזים לרוב בפתרונות למחיר הבנזין הגבוה שנגזרים משיא תפוקת הנפט. צעד אחד כזה הוא קידום של מכונית חשמלית, זניחה של מכוניות SUV וביקוש והספקה של מכוניות חסכוניות יותר, ומכוניות "מיני". במקביל, מדינות וערים רבות מקדמות גם את תחום התחבורה הציבורית, תחבורת אופניים ועירוניות מתחדשת בניסיון להקטין את השימוש ברכב פרטי. כמו כן מקודמם תחום הבניה הירוקה בניסיון לחסוך אנרגיה.

שיא תפוקת הנפט בישראל

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב - תוכנית אב ארצית לפיתוח בר קיימא

בישראל קיימים מספר גורמים שיכולים להחריף את ההשלכות של שיא תפוקת הנפט.

שני גורמי יסוד אלה משפיעים על גורמים נוספים.

  • כמות השטחים הפתוחים ושטחי החקלאות יחסית לאוכלוסייה היא קטנה (ראו גם צפיפות אוכלוסין פיזיולוגית). ויש לישראל תלות גבוהה במזון מיבוא, בעיקר דגנים ומזון קלורי.
  • לאוכלוסייה בישראל טביעת רגל אקולוגית גבוהה.
  • משק המים בישראל נמצא במצב גרוע והוא תלוי יותר ויותר בהתפלה שתלויה מצידה באנרגיה זולה.
  • ישראל מייבאת את רוב האנרגיה שלה בצורה של פחם, דלק גולמי וגז טבעי. אחוז האנרגיה המתחדשת בישראל הוא נמוך יחסית למדינות מערביות רבות, והוא מבוסס בעיקר על דודי שמש שמספקים חום אבל אינם יכולים לייצר חשמל.
  • ישראל תלויה בצבא מודרני שמסתמך על חיל אוויר חזק, טנקים, ומערכות נשק מודרניות שכולם הם צרכנים גדולים של דלק.
  • ב-20 השנים האחרונות יש בישראל מגמות של פרבור והשענות גדלה והולכת על רכב פרטי כלומר השענות על תחבורה בזבזנית באנרגיה.
  • כלכלת ישראל תלויה בייצוא לארצות הברית ולאירופה. ארצות הברית עצמה צפויה לעבור מיתון עקב השפעות חזקות של מחירי אנרגיה גבוהים על כלכלתה, ולכן ישראל צפויה לחוות הקטנת ייצוא ומיתון, יחד עם האמרת מחירים הנובעת מהתייקרות כלל עולמית בדגש על מזון (ראו משבר המזון העולמי).
  • משבר הנפט צפוי לחזק חלק מהכלכלות האזוריות ומצד שני לגרום לרעב ולמתיחות פנימית במדינות שכנות.


ישנם כמה היבטים שיכולים לשפר את מצבה של ישראל מול שיא תפוקת הנפט, בהשוואה למדינות אחרות:

  • ישראל היא יצרנית גדולה של פוספטים הנדרשים כיום לחקלאות. משבר הנפט והמזון יוצר התייקרות יחסית של פוספטים כלפי מוצרים אחרים, דבר שיכול להכניס כסף בטווח הקצר והבינוני לקופת המדינה.
  • גילוי מצבורים של גז טבעי מול חופי ישראל. מצבורים אלה יכולים לשמש כעתודות אנרגיה לזמנים בהם אנרגיה וחומרי גלם יתייקרו.
  • בישראל יש ידע חקלאי גבוה שעשוי להיות מוצר נדרש בעת משבר מזון עולמי.
  • המבנה הקהילתי החזק יחסית של שקיים בישראל יכולת באופן פוטנציאלי לשפר את יכולת התמודדות האוכלוסייה מול משבר כלכלי על ידי שיתוף משאבים.
  • המחאה החברתית בקיץ 2011 הגדילה את המודעות של האזרחים ליכולת שלהם להוביל שינוי ובקשרים בין כלכלה ובין סביבה וחברה.
  • מרחקי הנסיעה בישראל הם קצרים יחסית, כך שניתן בקלות רבה יחסית לייעל את התחבורה על ידי שימוש בתחבורת אופניים ותחבורה ציבורית.
  • עיקר השימוש בחשמל בבתים ובמשרדים הוא לשם קירור הבתים בקיץ. העדר מיזוג פירושו אי נוחות, בניגוד להפסקת חימום בחורף במדינות קרות כמו ארצות הברית ורוב מדינות אירופה.

בשנת 2012 התפרסם מחקר של רועי לוי מטעם מרכז מאקרו לכלכלה מדינית, אודות "צמיחה ירוקה" - עד כמה רגישים ענפי משק שונים לתחרות בינלאומית ולמחירי אנרגיה עולים.[21]

ראו גם

קישורים חיצוניים

אתרים התומכים בתאוריה ופעילות

מידע

סרטים

כתבות בעיתונות

מאמרים בכתבי עת

הערות שוליים

  1. ^ תוכנית לאומית לצמיחה ירוקה המשרד להגנת הסביבה, אוקטובר 2011
  2. ^ 2.0 2.1 שיא תפוקת הנפט העולמית עדיין רחוק, פרופ' בריאן טאולר, אוניברסיטת ויומינג, המכון הישראלי לאנרגיה ולסביבה
  3. ^ ראו נתונים היסטוריים של Energy Information Administration, ארצות הברית הגיע לשיא תפוקת נפט ב-1970 עם 9.6 מיליון חביות ביום ודבר זה לא השתנה עד אמצע שנות ה-90. התפוקה ב-2010 דומה לזו של 1950 עם 5.5 מיליון חביות ביום של נפט קונבנציונלי
  4. ^ Price rise and new deep-water technology opened up offshore drilling The Boston Globe, December 11, 2005
  5. ^ Oil industry report says demand to outpace crude oil production International Herald Tribune 2007-07-16
  6. ^ http://www.og.dti.gov.uk/information/bb_updates/chapters/Table4_3.htm
  7. ^ 7.0 7.1 7.2 7.3 Nick A. Owenn, Oliver R. Inderwildi, DavidA.King ,The status of conventional world oil reserves —Hype orcause for concern? Energy Policy 38 (2010) 4743–4749
  8. ^ 8.0 8.1 Peak Oil Presentation at the Technical University of Clausthal Campbell CJ 12/2000
  9. ^ Crude Oil: The Supply Outlook Zittel Werner, Schindler Jorg, Energy Watch Group ,2007-10
  10. ^ Price rise and new deep-water technology opened up offshore drilling The Boston Globe, 2005-12-11
  11. ^ Briefing: Exxon increases budget for oil exploration Bloomberg L.P. 2007-03-07
  12. ^ Shell plans huge spending increase International Herald Tribune 2005-12-14
  13. ^ 13.0 13.1 13.2 [http://www.umweltbuero.at/feasiblefutures/wp-content/uploads/Progress%20Report%201_Feasible%20Futures_Zittel_final_14032012_WZ.pdf Feasible Futures for the Common Good. Energy Transition Paths in a Period of Increasing Resource Scarcities, ],Werner Zittel, Ludwig-Bölkow-Systemtechnik GmbH, March 2012, Munich
  14. ^ [url=http://news.bbc.co.uk/2/hi/business/5099400.stm World oil demand 'to rise by 37%'] BBC News, 2006-06-20
  15. ^ [url=http://www.eia.doe.gov/oiaf/ieo/oil.html International Energy Outlook: Petroleum and other liquid fuels] U.S. Energy Information Administration, May 2007
  16. ^ The Peak of World Oil Production and the Road to the Olduvai Gorge Duncan Richard C, Population & Environment, vol 22, 5,pp. 503–522, November 2001
  17. ^ ירידות חדות בניו יורק: דאו ג'ונס מחק את העלייה מתחילת השנה עומרי כהן, הארץ, 21.01.2006
  18. ^ How peak oil could lead to starvation
  19. ^ Peak Oil: the threat to our food security
  20. ^ Agriculture Meets Peak Oil
  21. ^ Peak Oil And Famine:Four Billion Deaths
  22. ^ (a list of over 20 published articles and books supporting this thesis can be found here in the section: "Food, Land, Water, and Population")
  23. ^ Eating Fossil Fuels
  24. ^ Microsoft Word - NETL Final Report, 2-05.doc
  25. ^ A conversation with John Hofmeister, President of Houston based Shell Oil Company מרץ 2008 charlie rose.
  26. ^ ראיון עם ד"ר קריסטוף ראול אוקטובר 2008
  27. ^ [http://abcnews.go.com/2020/Stossel/story?id=1954572#.T27Fy9lzk0U MYTH: The World Is Running Out of Oil ] מאי 2006 abc news
אנרגיה

מושגים: אקסרגיהאנטרופיההחוק השני של התרמודינמיקההחזר אנרגיה על השקעת אנרגיהאנרגיה גלומהיחידות מידה לאנרגיה

אנרגיה

אנרגיה כלכלה וסביבה: משק האנרגיה העולמימשאבים מתכליםדלק מחצביפחםנפטגז טבעיאנרגיה גרעיניתבסיס אנרגטי לכלכלהייצור ראשונישיא תפוקת הנפטשיא תפוקת הפחםהתחממות עולמיתזיהום אווירעקרון העוצמה המקסימליתחקלאות ואנרגיה

אנרגיה מתחדשת: אנרגיה סולאריתאנרגיית רוחאנרגיה גאותרמיתייצור ראשוניאנרגיית יםביו דיזלאנרגיית גלי יםדלק אצותמשאבת חוםתנור שמשכבשן סולאריתאורת אור יוםכלי תחבורה מונעי רוחאנרגיה בת קיימא - ללא האוויר החם

שימור אנרגיה: פרדוקס ג'בונסBedZEDתחבורת אופנייםעירוניות מתחדשתבנייה ירוקהתאורת אור יוםצמחונותהתייעלות אנרגטית

אנרגיה בישראל: משק האנרגיה בישראלגז טבעי בישראלאנרגיה מתחדשת בישראלאנרגיה סולארית בישראלמוסד שמואל נאמןבתי זיקוק לנפטהחברה לאנרגיה מתחדשת אילת-אילות



קיימות

תחומי מחקר ויישום: אקולוגיה - תרבות מקיימת - כלכלה בת קיימא - כלכלה אקולוגית - חקלאות בת קיימא - פרמקלצ'ר - אנרגיה מתחדשת - עיצוב מקיים - כימיה ירוקה - אקולוגיה תעשייתית - אקולוגיה עירונית - תחבורה בת קיימא - עירוניות מתחדשת - בנייה ירוקה - תעשייה בת קיימא - ייצוב אוכלוסין

The Earth seen from Apollo 17.jpg

מושגים: השפעות סביבתיות - אקסרגיה - I=PAT - מחזור ביוגאוכימי - התפוצצות אוכלוסין - גבולות מקיימים לתפוקת חומר ואנרגיה - משאבים מתכלים - טביעת רגל אקולוגית - מערכת אקולוגית - שיא תפוקת הנפט - עקרון הזהירות המונעת - הכחדה המונית - זיהום - התחממות עולמית - בליית קרקע - דייג יתר - עמידות - סביבתנות - כלכלת מצב יציב

ספרים וסרטים: גבולות לצמיחה - התמוטטות - אנרגיה בת קיימא - ללא האוויר החם - מעריסה לעריסה - קורס בהתרסקות - סיפורם של הדברים - האיש שנטע עצים

אוכלוסין

מושגים: אוכלוסיית העולם - צפיפות אוכלוסין - צפיפות אוכלוסין פיזיולוגית - גידול אוכלוסין - מעבר דמוגרפי - גידול מעריכי - כושר נשיאה - המהפכה החקלאית - המהפכה הירוקה - ביטחון תזונתי - I=PAT - טביעת רגל אקולוגית - פיצוץ אוכלוסין - אסון מלתוסיאני - שיא תפוקת הנפט - אוכלוסיית ישראל - גידול אוכלוסיית ישראל - ייצוב אוכלוסין - כלכלת מצב יציב

אוכלוסיית העולם

סרטים וספרים: פצצת האוכלוסין - גבולות לצמיחה - התמוטטות - כלכלת מצב יציב - אריתמטיקה, אוכלוסייה ואנרגיה - תכנית ב'

חקלאות

רקע: ייצור ראשוני - מחזור הזרחן - מחזור החנקן - קרקע - ציידים לקטים - המהפכה החקלאית - המהפכה הירוקה - חקלאות תעשייתית - פריון חקלאי - שימושי קרקע - דשן - הומוס - צפיפות אוכלוסין פיזיולוגית - חקלאות בישראל

Contour buffer strips NRCS.jpg

אתגרי קיימות בחקלאות: בליית קרקע - מדבור - משבר המים העולמי - התחממות עולמית - חומרי הדברה - דשן כימי - שיא תפוקת הנפט - שיא תפוקת הזרחן - חקלאות כרות והבער - הנדסה גנטית - השפעות סביבתיות של מזון מהחי - ביטחון תזונתי - נעילה טכנולוגית

חקלאות בת קיימא: חקלאות בת קיימא - אגרואקולוגיה - פרמקלצ'ר - ביו אינטנסיב - טכנולוגיה נאותה - קומפוסט - שמירת זרעים - גידולים משולבים - סיעוף - יערנות חקלאית - קציר מי נגר - מזון אורגני - מזון מקומי - גינה קהילתית - חקלאות נתמכת קהילה - הקרן לביטחון תזונתי - תוכנית אב לחקלאות בת קיימא

ספרים וסרטים: התמוטטות - רובים חיידקים ופלדה - גבולות לצמיחה - תכנית ב' - עולם מלא, צלחות ריקות - מהפיכת הקנה הבודד - הסיוט של דרווין - מלך התירס - עתיד המזון - כוחה של קהילה