שימושי קרקע

מתוך אקו-ויקי, מקום מפגש בנושאי אקולוגיה, חברה וכלכלה.
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
סוגים של שימושי קרקע ותכסית קרקע בשטח היבשתי של כדור הארץ כיום (במיליוני הקטר. רוב השטח שאינו מדבר או יער מנוצל כבר היום לצרכי חקלאות - כאדמות מרעה או אדמות מעובדות. המגמות החזויות לשנת 2050 הן שהשטח המיוער צפוי להצטמצם והשטח העירוני והמדברי צפוי לגדול

שימושי קרקע הוא השימוש שמבצעים בני אדם בקרקע. שימושי קרקע כוללים את הניהול ואת השינויים של הסביבה הטבעית לכדי סביבה מנוהלת - סביבה בנויה (ערים, כפרים, תשתיות) או סביבה חקלאית (שטחי מרעה, שטחים מעובדים ויערות מנוהלים).

בתכנון עירוני, המונח שימושי קרקע מתאר שימושי קרקע באופן מפורט יותר, בדגש על שימושי קרקע לערים כגון: קרקע לתעשייה, למגורים, שטח ציבורי פתוח (שצ"פ), שטחי חקלאות וכו'.

לפי "פאנל המשאבים הבינלאומי", גוף של תוכנית הסביבה של האו"ם, השטח היבשתי של כדור הארץ הוא כ-15 מיליארד הקטר (150 מיליון קילומטרים רבועים). בשנת 2000 שטח זה התחלק כך:

סוג שטח שטח - מיליארדי הקטאר שטח - מיליוני קמ"ר אחוז מהשטח היבשתי
מדבריות, קרחונים וכו' 5.0 50 34%
יערות 3.9 39 26%
אדמות עשב 4.1 41 28%
אדמות מעובדות 1.5 15 10%
ישובים ותשתיות 0.36 3.6 2%
סה"כ שטח 15 150 100%

סה"כ השטח החקלאי של האנושות מכסה שליש (34%) מסך השטח היבשתי. שטח זה כולל 1.5 מיליארד הקטר של שטחי חקלאות מעובדים (שדות, מטעים וכו') ועוד 3.5 מיליארד הקטר שטחי מרעה - שהם כמעט כל השטח של אדמות עשב.[1]

שינויים בשימושי קרקע

מפת שימושי קרקע באירופה. מקרא: צהוב - אדמות מעובדות, בירוק בהיר - אדמות מרעה וערבות עשב, ירוק כהה - יערות, חום בהיר - טונדרה וביצות. איזורים ללא צבע - שימושים אחרים לרבות ערים ואיזורים מיושבים

באופן טבעי יש תהליך ארוך טווח של שינוי אופי הקרקעות בגלל תהליכים טבעיים שונים - רעידות אדמה, הרי געש ושאר תהליכים גאו-פיזיים גורמים להופעת איים חדשים (כמו הוואי) ולכיסוי או גילוי של חלקים אחרים בים. שינויי אקלים יכולים לגרום להצפה או גילוי של שטחי יבשה על ידי מי ים, אגמים או קרחונים. תהליכי האקלים קובעים גם את בתי מחיה נוחים לצמחים ולמערכות אקולוגיות שונות על ידי השפעה על טמפרטורות, רוחות, משקעים, זרמים של חומרי הזנה ועוד. שינויי קרקע איטיים יכולים להתרחש גם בעקבות שינויים ביולוגים שונים כגון כניסת מין פולש תהליכי סוקצסיה והתפשטות או התכווצות של יערות וסוגי צמחייה אחרים. היות וליערות יש גם השפעה על האקלים (על ידי הסעת גשמים לתוך היבשת לדוגמה ועל ידי ייצוב קרקעות והחדרת מים לקרקע) יתכנו מצבים של מאזן עדין באקלים שנקבע על ידי תנאים גאו-פיזיים ועל ידי גורמים אקולוגיים כאחד.

מאז המהפכה החקלאית וביתר שאת מאז המהפכה המדעית והמהפכה התעשייתית יש שינוי גדל והולך בשינוי הקרקע השונים. המגמות הן - הגדלת שטחי החקלאות והמרעה, הקטנת שטחי היערות על ידי שריפה ו/או כריתה שלהם, פגיעה בשטחי מערכות אקולוגיות אחרות כגון ביצות, חופי-ים, ערבות, הגדלת השטחים הצחיחים והמדבריים עקב תהליכי מדבור והגדלת האיזורים שיש בהם תשתיות אנושיות ומקומות יישוב אנושיים.

הרחבה ושינוי בשטחי החקלאות

מאז המהפכה החקלאית יש גידול איטי באוכלוסייה האנושית ובבעלי החיים המבוייתים, וגידול בשטחי החקלאות המעובדים, בדרך כלל על חשבון שטחי יער.

לכאורה שטחי החקלאות לא השתנו הרבה מאז שנת 1950 והתחלת המהפכה הירוקה שהגדילה את הפריון החקלאי ללא הרחבה משמעותית של גודל השטחים. עם זאת זו תמונה שאינה מדוייקת. חלק משטחי החקלאות נזנחים עקב בליית קרקע, אובדן חומרי הזנה, מדבור, והמלחת קרקע. במקום שטחים אלה מוכשרים שטחים חדשים בדרך כלל על חשבון שטחי יער. הדבר נפוץ במיוחד במסגרת חקלאות כרות והבער בסמוך ליערות גשם שמשלבת שני תהליכים נוספים - כריתת יערות ומדבור.

אובדן יערות

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב - בירוא יערות

לפי "פאנל המשאבים הבינלאומי, ב-50 השנים האחרונות, נהרסו יערות בשטח יער של 650 מיליון הקטר, [2] כמות זו מייצגת כ-16% מסך שטחי היערות שעוד נותרו (3.9 מיליארד הקטר). לפי נתון זה שטחי היער הממוצעים שנהרסים עומדים על 13 מיליון הקטר (שהם 130 אלף קילומטרים רבועים) בשנה.

לפי מחקר משנת 2013, בתקופה 2012-2000 אבדו בכל שנה 190 אלף קמ"ר של יערות ונוספו 66 אלף ק"מר של יערות, כך שבממוצע אבדו 125 אלף קמ"ר של יערות בשנה, כאשר האובדן הגדול ביותר הוא של יערות טרופיים כמו יערות גשם.[1] אם מניחים כי קצב אובדן היערות ישמר כפי שהוא כיום (ללא השפעה של גידול אוכלוסין, שינוי טכנולוגי או צמיחה כלכלית), פרוש הדבר אובדן כל היערות הקיימים בכדור הארץ בתוך כ-312 שנה.

מאמינים כי יערות מאכל, מערכת חקלאות המשלבת יער עם הפקת מזון, היא שימוש הקרקע העתיק ביותר בעולם. [2]

מדבור

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב - מדבור
מפת הרגישות למדבור בעולם. באפור - איזורים יבשים, בכחול איזורים קרים, באדום ובכתום איזורים רגישים למדבור שבהם עלולים להתרחש תהליכי מדבור מהירים, ובירוק איזורים לחים שאינם רגישים למדבור. רוב המדבור מתרחש באיזורי ספר-מדבר - סמוך למדבריות קיימים. המדבור לא מתרחש עקב נדידת חולות מדבר אל הקרקעות הסמוכות, אלא עקב הרס הקרקע.

שימוש יתר באדמות ספר-מדבר לשם חקלאות וחוואות, על ידי רעיית ייתר, דלדול חומרי הזנה לצמחים, השקייה במים עם מלחים ועוד תהליכים גוררים מדבור שמכלה שטחי חקלאות ושטחים של מערכות אקולוגיות.

לפי UNCCD, גוף מטה של האומות המאוחדות, נכון לשנת 2011, מדבור מאיים על שליש מהשטח היבשתי של כדור הארץ. מדבור כיום מאיים לא רק על אפריקה מדרום לסהרה, אלא גם על צפון סין, מערב ארצות הברית, הודו, דרום אפריקה, צפון מערב אסיה (איזור אזרבייג'ן וטורקיה), המזרח התיכון, דרום רוסיה, מזרח-צפון אמריקה הדרומית ודרום אמריקה הדרומית. 11 מדינות באירופה מאויימות על ידי מדבור, וסה"כ הוא מאיים על 110 מדינות ברחבי העולם. הוא בעיה עולמית בגלל ההשפעה שלו על חקלאות ושוק המזון העולמי. [3]

איזורים דלי משקעים (Drylands) מהווים 40%-41% מהשטח היבשתי של כדור הארץ,[3][4] וחיים בהם מעל 2 מיליארד בני אדם.[4] השטח היבש מחולק לאיזורים לפי כמות המשקעים שיורדת בו- שטחים יבשים מאד (כמו מדבר סהרה ומדבר סעודיה), יבשים (לדוגמה איזורים סביב מדבר סהרה, חלק מאוסטרליה, עיראק ואיראן), סמי-יבשים (כמו ישראל ללא הנגב, לבנון ורוב שטחה של מערב ארצות הברית), ויבשים-תת-לחים. מתוך השטח, מעט פחות ממחצית הם שטחים יבשים מאד ויבשים שחיים בהם יחסית מעט אנשים. רוב האוכלוסייה של איזורים היבשים נמצאת באיזורים היבשים- למחצה והיבשים-תת-לחים, שמהווים יחד כ-24% מהשטח היבשתי של כדור הארץ.[4] האיום במדבור מאיים בעיקר על השטחים היבשים והסמי-יבשים ולא על השטחים היבשים מאד.

על פי הערכות, 10%-20% מהשטח של האיזורים היבשים כבר הדרדרו, והשטח הכללי שהושפע ממדבור נע בין 2 ל-12 מיליון קילומטרים רבועים (שהם 1.3% עד 8% מהשטח היבשתי של כדור הארץ). 1%-6% מהאוכלוסייה של איזורים דלי-משקעים חיים באיזורים שעברו מדבור. כמיליארד אנשים נמצאים תחת איום של מדבור נוסף.[5][6]

תהליכי מדבור לא משפיעים רק על החקלאות אלה גם על יציבות פוליטית. לדוגמה תהליכי מדבור יחד עם בצורת והיבטים נוספים מהווים רקע סביבתי חברתי למלחמת האזרחים בסוריה ומשפיעים על היציבות הפוליטית במדינות נוספות במזרח התיכון ובאפריקה.

השפעות סביבתיות

המחקר גבולות פלנטריים משנת 2009 מחשיב את השימוש הבלתי זהיר בקרקעות ואת כילוי קרקעות על ידי סחף קרקע ובירוא יערות כאחד מ-9 גבולות שעלולים להגביל את המשך הצמיחה הכלכלית של האנושות ולהוות איום קיומי.

לשימושי קרקע ולמדיניות ניהול משאבי קרקע יש השפעות ניכרות על משאבי הטבע והסביבה הטבעית כולל מים, קרקע, חומרי הזנה (לצמחים), צמחים ובעלי חיים.

מידע על שימושי קרקע יכול לשמש לשם פיתוח פתרונות הקשורים בניהול משאבי טבע כגון מניעת המלחת קרקעות ושמירה על איכות מי התהום. לדוגמה מאגרי מים ונהרות באיזורים שעברו בירוא יערות או שעברו סחף קרקע יהיו בעלי איכות מים שונה מאלו שנמצאים באיזורים מיוערים.

שטחי חקלאות

שטחי החקלאות משפיעים על הסביבה הטבעית לא רק בזמן הכשרתם אלא גם בהמשך - על ידי צריכת מים, קיטוע שטחי מחייה של בעלי חיים וצמחים ועל ידי זיהום חקלאי בדשנים ובחומרי הדברה. השפעה חשובה נוספת שיש לשטחים החקלאיים היא השפעה על מחזורים אקולוגיים - מחזור הפחמן (התחממות עולמית והחמצת אוקיינוסים), מחזור הזרחן ומחזור החנקן.

עיור כרייה ותשתיות

השטחים העירוניים והתעשייתיים הם קטנים למדי - רק 2% מסך השטח היבשתי של כדור הארץ. למרות זאת השפעתם אינה קטנה. ההשפעה של שטחים אלה באה לידי ביטוי על ידי קיטוע שטחי מחייה - כך שכבישים וערים ששטחם הכולל קטן למדי יוצרים הפרעה לנדידת בעלי חיים וצמחים, כך שדבר זה מהווה גורם חשוב המשפיע על הכחדת מינים.

זיהום עירוני וזיהום תעשייתי יוצרים הפרעות נוספות. תעשיות כרייה עלולות ליצור בעיות זיהום מים קשות לאורך שטחים נרחבים במורד הזרם ולפגוע במערכות אקולוגיות ובשטחי חקלאות. שאיבת נפט פוגעת לעיתים קרובות ביערות על ידי זיהום נפט. זיהום אוויר עלול לנדוד על פני מרחקים של מאות ק"מ ולגרום לגשם חומצי. פליטת גזי חממה שרובם נפלטים מהסביבה העירונית והתעשייתית עלולה לגרור התחממות עולמית.

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ Hansen et al.High-Resolution Global Maps of 21st-Century Forest Cover Change Science, 15 November 2013, 342 (6160): 850-853
  2. ^ Robert Hart (1996). Forest Gardening. p. 124. "Forest gardening, in the sense of finding uses for and attempting to control the growth of wild plants, is undoubtedly the oldest form of land use in the world."
  3. ^ Bauer (2007), p. 78
  4. ^ 4.0 4.1 Johnson et al (2006), p. 1
  5. ^ Uwe Holtz , Implementing the United Nations Convention to Combat Desertification from a parliamentary point of view unccd, 2007
  6. ^ Gender in agriculture sourcebook, World Bank 2009, page 454
חקלאות

רקע: ייצור ראשוני - מחזור הזרחן - מחזור החנקן - קרקע - ציידים לקטים - המהפכה החקלאית - המהפכה הירוקה - חקלאות תעשייתית - פריון חקלאי - שימושי קרקע - דשן - הומוס - צפיפות אוכלוסין פיזיולוגית - חקלאות בישראל

Contour buffer strips NRCS.jpg

אתגרי קיימות בחקלאות: בליית קרקע - מדבור - משבר המים העולמי - התחממות עולמית - חומרי הדברה - דשן כימי - שיא תפוקת הנפט - שיא תפוקת הזרחן - חקלאות כרות והבער - הנדסה גנטית - השפעות סביבתיות של מזון מהחי - ביטחון תזונתי - נעילה טכנולוגית

חקלאות בת קיימא: חקלאות בת קיימא - אגרואקולוגיה - פרמקלצ'ר - ביו אינטנסיב - טכנולוגיה נאותה - קומפוסט - שמירת זרעים - גידולים משולבים - סיעוף - יערנות חקלאית - קציר מי נגר - מזון אורגני - מזון מקומי - גינה קהילתית - חקלאות נתמכת קהילה - הקרן לביטחון תזונתי - תוכנית אב לחקלאות בת קיימא

ספרים וסרטים: התמוטטות - רובים חיידקים ופלדה - גבולות לצמיחה - תכנית ב' - עולם מלא, צלחות ריקות - מהפיכת הקנה הבודד - הסיוט של דרווין - מלך התירס - עתיד המזון - כוחה של קהילה