שינוי אקלים וחקלאות

מתוך אקו-ויקי, מקום מפגש בנושאי אקולוגיה, חברה וכלכלה.
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

שינוי אקלים וחקלאות הם שני תהליכים המשפיעים זה על זה, שניהם מתרחשים ברמה העולמית. שינוי אקלימי משפיע על החקלאות במספר דרכים: שינויים בטמפרטורות הממוצעות; דפוסי ירידת גשמים ומשקעים אחרים; אירועים של מזג אוויר קיצוני (כמו גלי חום, גלי קור, הצפות, סופות וכו'); שינויים בתפוצה של מזיקים לחקלאות, מינים פולשים ומחלות; שינויים בריכוזים של הפחמן הדו חמצני ואוזון בגובה הקרקע באטמוספירה; שינוי בגובה הים (ומי התהום); ושינויים באיכות של כמה מזונות. השפעות נוספות של שינוי אקלים על החקלאות יכולות להיות דרך השפעות חברתיות וכלכליות של שינויי האקלים - לדוגמה פגיעה בחברות ביטוח המבטחות חקלאים, יצירת פליטי סביבה המשפיעים על החקלאות, או פגיעה בחקלאים עצמם (עקב פגיעה בפרנסה, פגיעה בבטחון תזונתי, אסונות, מלחמות ועוד).

התחממות עולמית

בו בזמן, לחקלאות יש השפעות מהותיות על שינויי האקלים, בעיקר על ידי פליטה של גזי חממה כמו פחמן דו חמצני, מתאן וחומצות נתרן, אבל גם דרך שינוי של תכסית כדור הארץ שיכולה לשנות את היכולת שלו לקלוט או לפלוט חום ואור, דבר שמשפיע על מאזן החום של הכדור. שינויי בשימושי קרקע ובתפקוד של שטחים כמו מדבור ובירוא יערות במיוחד דרך כריתת יערות והפיכתם לשטח חקלאי משפיעה בצורה חזקה על התחממות עולמית. חקלאות, ובירוא יערות תרמו ל-20 עד 25 אחוזים מסך הפליטות העולמיות של גזי חממה בשנת 2010. לתרומה זו להתחממות עולמית אפשר להוסיף גם את תעשיות שהן חיוניות כיום לחקלאות תעשייתית כמו הפקת גז טבעי, פוספט ואשלג ליצירת דשן כימי ושימוש בנפט לשם הנעת טרקטורים ומכשור חקלאי אחר, וכן לשם ייצור חומרי הדברה.

מחקרים בהיסטוריה סביבתית מצביעים על כך ששינויי אקלים היסטוריים השפיעו כבר על יכולת הקיום של חברות חקלאיות בצורה ניכרת. הביולוג ג'ארד דיימונד מתאר מספר מקרים כאלה בספר התמוטטות. דיימונד מתאר כיצד התקררות עולמית פגעה ההתיישבות הנורדית בגרינלנד - עקב הגברת הקושי לקיים קשרי מסחר בינה לבין אירופה ובפגיעה בחקלאות המקומית. הוא גם מציין שינויים ארוכי טווח בדפוסים של ירידת משקעים שהשפיעו לרעה על בני המאיה והאנסאזי. בספר רובים חיידקים ופלדה דיימונד מציין כי שינויי אקלים וכן תהליכי מדבור הביאו לשינוי באיזור הסהר הפורה במזרח התיכון והפכו אותו מאחד האיזורים הפוריים ביותר בעולם (שהיה אחד המרכזים הראשונים והחשובים ביותר לפיתוח ולגידול דגנים בפרט וחקלאות בכלל) לאיזור המדברי שהוא כיום. תהליכים דומים הובילו לשינוי באיזור צפון אפריקה והביאו להתפשטות מדבר סהרה על חשבון איזורי חקלאות ומרעה באיזור.

שינוי האקלים הנוכחי משפיע כבר היום על החקלאות, אם כי ההשפעה שלו לא מתחלקת בצורה שווה בכל העולם. שינוי אקלים עתידי עלול להיות בעל השפעה שלילית על גידול יבולים במדינות קרובות לקו המשווה, והשפעתו על מדיניות צפוניות עשוי להיות לטובה או לרעה. ככל הנראה שינוי אקלימי מגדיל את הסיכון בתחום הבטחון התזונתי בקרב כמה קבוצות רגישות יותר כגון עניים ומדינות נמוכות המתבססות על חקלאות כמו בנגלדש.

יש מגוון של אמצעי-מדיניות וטכנולוגיות שיכולים לקטין את הסיכון של השפעות שליליות של התחממות עולמית על החקלאות ואת פליטת גזי החממה מסקטור החקלאי.

השפעות של התחממות עולמית על החקלאות

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב - השפעות ההתחממות העולמית

התחממות עולמית נחשבת ל"מכפיל סיכונים", כלומר מחזקת סיכונים אחרים כך שרגישות הביו-פיזיקלית של החקלאות גדלה. [1]

ההשפעות העיקריות של התחממות עולמית על החקלאות הם:

  • טמפרטורות גבוהות יותר משפיעות על בריאותם של הצמחים, בעלי החיים, והחקלאים, מגבירות את הבעיות מצד מזיקים ומקטינות מאגרי מים, מה שמגביר את הבעיות הנגרמות מיובש, מדבור וסחף קרקע.
  • שינויים בדפוסי ירידת משקעים יגדילו את משבר המים ואת מתח הבצורת עבור יבולים וישנו את מאגרי המים להשקייה. הם גם מקטינים את יכולת התכנון של חקלאים בהקשר של שתילת עצים.
  • הגידול בתדירות של אירועי מזג האוויר קיצוניים (בצורות, סופות, הצפות), עלול להשפיע בצורה חזקה על היבולים ועל משק המזון המחי. זה גם עלול להשפיע בצורה חזקה או להרוס תשתיות פיזיות עבור חקלאות (כגון קווי השקייה, טראסות וכו').
  • ריכוזים גבוהים יותר של פחמן דו חמצני באטמוספירה עשויים במשך תקופה מוגבלת, לגרום לדישון פחמן "טבעי" ולכן לשפר את הפריון החקלאי.
  • טמפרטורות גבוהות יותר הולכות יחד עם ריכוזי אוזון גבוהים יותר. אוזון מזיק לכל הצמחים, אבל סויה, חיטה, שיבולת שועל, אפונה ירוקה, פלפלים ומספר מינים של כותנה הם רגישים במיוחד.

דוח של ה-IPCC טוען כי בעוד שצמחים אוהבים פחמן דו חמצני הם פחות אוהבים גלי חום, בצורות והצפות. חקלאים יכולים לבצע התאמות שונות (לדוגמה לעבור מחיטה לתירס) אבל יש גבול להתאמות האלה. רוב המחקרים שנעשו בתחום חוזים כי התחממות עולמית תוביל לממוצע של ירידה ביבולים החקלאיים החל משנת 2030. [2][3]

תופעת האל-ניניו בשנת 2015-16 החמירה אירועי מזג אוויר קיצוני ואירועי אקלים. ושנת 2016 היתה השנה החמה ביותר מאז החלו המדידות. ו 16 מתוך 17 השנים החמות ביותר היו אחרי שנת 2,000. ‏[1]. לפי ארגון המזון והחקלאות של האו"ם, מעל 60 מיליון בני אדם הושפעו מבעיות חקלאות ובטחון תזונתי עקב אירועים אלה. ‏[2].

הדו"ח מציין שתופעות האלה נגרמו גם בגלל תופעת "אל ניניו" חזקה בשנים אלה. אולם הפיכת תופעת האל ניניו עצמה להרסנית בשנים האחרונות היא כנראה עוד תוצאה של שינויי אקלים (ראו מידע נוסף בערך השפעות ההתחממות עולמית בפרק "ערעור יציבות זרמי האוקיינוסים").

באוגוסט 2017 הוציאו מדענים מארצות הברית דו"ח לפיו "עליית הטמפרטורות (ומעל לכול, על ממוצעים מקומיים ועל טמפרטורות קיצוניות מקומיות) משפיעה על תפוקה חקלאית, על שימוש באנרגיה, על בריאות בני האדם, על משאבי מים, תשתיות, סביבות מחיה טבעיות ועל תחומים חשובים נוספים של החברה ושל הסביבה הטבעית"‏[3]

בספר כך נקצור טוען הביולוג קולין טאג' שהשפעות ההתחממות העולמית אינם ברורות וקשה לחזות אותן. עם זאת שתי השפעות הן ברורות. האחת היא עליית פני הים, דבר זה יגורר בעיות לערים רבות כמו גם להרס של שטחי חקלאות רבים שנמצאים בשפכי נהרות (לדוגמה הדלתא של הנילוס). בעיה נוספת היא שינוי של האקלים באופן לא צפוי. התגברות סופות הוריקן מצד אחד, כמו הוריקן מיצ' שהרס 70% מהגידולים בכמה מדינות באמריקה התיכונה, ובעיות בצורת, יובש ומדבור במקומות אחרים כמו המדבריות הסוגרות על בייג'ינג'. בעקרון ניתן לגדל צמחים בעלי תכונות שונות שיסייעו להסתגלות, אבל מרגע שנגמר הפיתוח ועד שמגדלים כמות מספקת של צמחים עוברות כ-10 שנים.

טאג' מצביע על בעיות שונות שעלולות להשפיע דווקא על החקלאות בארצות הברית (מדבור של האיזור המרכזי עלול לגרור חזרה למצב של קערת האבק) ובאוסטרליה (שגם כך יש לה מזג אוויר הפכפך מאד שמתאים רק בקושי לחקלאות). הוא מביע ספק ביכולת שלנו להסתגל אל שינויי האקלים, כמו שהציעו נשיא ארצות הברית בוש וממשלת אוסטרליה.

השפעות החקלאות על התחממות עולמית

השפעות של מזון מהחי על התחממות עולמית

מכלאת חזירים במשק מתועש

מגזר משקי החי הוא גורם משמעותי בתרומתו להתחממות העולמית. לפי הדו"ח "הצל הארוך של תעשיית המזון מהחי" שהוכן על ידי ארגון המזון העולמי בשנת 2007, משקי החי אחראים לכ-18% מפליטות גזי החממה כפי שהדבר נמדד ביחידות שוות ערך לפחמן דו חמצני. לפי הדו"ח השפעה זו גדולה יותר מאשר ענף התחבורה.[4]

משקי החי אחראים לכ-9% מהפליטות של פחמן דו חמצני שמקורו הוא אנושי. הגורם העיקרי לפליטות אלה הוא שינוי אופיין של קרקעות, בעיקר ברוא יערות, הנגרם עקב התפשטות של אדמות מרעה ושל שטחי חקלאות לגידול מזון לבעלי חיים בתעשיית המזון מהחי. משקי החי פולטים כ-37% מהמתאן שמקורו הוא אנושי (בעל פוטנציאל התחממות עולמית, GWP, גדול פי 23 מפחמן דו חמצני) וכ-65% מהחנקן דו-חמצני שמקורו הוא אנושי (בעל GWP גדול פי 296 מפחמן דו חמצני).[4]

לפי הדו"ח, משק החי גורם לאובדן של חברות צמחים מפותחות ולמדבור, ודבר זה גורם לירידה בכושרה של הביוספירה להטמיע בחזרה את הפחמן דו חמצני שהאדם פולט.[4]

ראו גם

קישורים חיצוניים

השפעת שינוי אקלים על אי שקט חברתי בסוריה

הערות שוליים

  1. ^ John D. Sutter Judson Jones Brandon Miller 2016 was the hottest year on record -- again CNN, 18.01.2017
  2. ^ World Meteorological OrganizationProvisional WMO Statement on the Status of the Global Climate in 2016 World Meteorological Organization 14.11.2016
  3. ^ שחר סמוחה אסונות טבע, רעב ומלחמות: דוח האקלים החדש מטריד במיוחד 19.08.2017, גלובס
  4. ^ 4.0 4.1 4.2 הצל הארוך של תעשיית החי דו"ח של ארגון המזון והחקלאות, 2007
חקלאות

רקע: ייצור ראשוני - מחזור הזרחן - מחזור החנקן - קרקע - ציידים לקטים - המהפכה החקלאית - המהפכה הירוקה - חקלאות תעשייתית - פריון חקלאי - שימושי קרקע - דשן - הומוס - צפיפות אוכלוסין פיזיולוגית - חקלאות בישראל

Contour buffer strips NRCS.jpg

אתגרי קיימות בחקלאות: בליית קרקע - מדבור - משבר המים העולמי - התחממות עולמית - חומרי הדברה - דשן כימי - שיא תפוקת הנפט - שיא תפוקת הזרחן - חקלאות כרות והבער - הנדסה גנטית - השפעות סביבתיות של מזון מהחי - ביטחון תזונתי - נעילה טכנולוגית

חקלאות בת קיימא: חקלאות בת קיימא - אגרואקולוגיה - פרמקלצ'ר - ביו אינטנסיב - טכנולוגיה נאותה - קומפוסט - שמירת זרעים - גידולים משולבים - סיעוף - יערנות חקלאית - קציר מי נגר - מזון אורגני - מזון מקומי - גינה קהילתית - חקלאות נתמכת קהילה - הקרן לביטחון תזונתי - תוכנית אב לחקלאות בת קיימא

ספרים וסרטים: התמוטטות - רובים חיידקים ופלדה - גבולות לצמיחה - תכנית ב' - עולם מלא, צלחות ריקות - מהפיכת הקנה הבודד - הסיוט של דרווין - מלך התירס - עתיד המזון - כוחה של קהילה


שינויי אקלים והתחממות עולמית

רקע מדעי להתחממות עולמית: קלימטולוגיה - מחזור הפחמן - שיווי משקל - שוק האנרגיה העולמי - דלק מחצבי - תהליך ארוך טווח - תהליך בלתי הפיך - התחממות עולמית - שינויי אקלים - אפקט החממה - גזי חממה - גרף מקל ההוקי - החמצת אוקיינוסים - עמעום עולמי - מודל אקלימי - הפתעה אקלימית - התקררות עולמית - טביעת רגל פחמנית - פוטנציאל התחממות עולמית

התחממות עולמית

השפעות של שינויי אקלים: השפעות כלכליות של התחממות עולמית - שינוי אקלים וחקלאות - פליטים סביבתיים - ההתיישבות הנורווגית בגרינלנד - השערת מדיאה -השפעות ההתחממות העולמית על המזרח התיכון - רקע סביבתי חברתי למלחמת האזרחים בסוריה - שינויי אקלים בישראל - הנה זה בא (ספר)

מדיניות אקלים: המחלוקת על התחממות עולמית - הפנל הבין-ממשלתי לשינוי האקלים - פרוטוקול קיוטו - דו"ח שטרן - ועידת האקלים בפריז - אמת מטרידה (סרט) - הכחשת שינויי האקלים - התרמית הגדולה של ההתחממות העולמית (סרט) - התחממות העולמית - מורה נבוכים

טכנולוגיה, כלים, ותחומי התמודדות: אנרגיה מתחדשת - חסכון אנרגטי - התייעלות אנרגטית - תחבורה בת קיימא - עירוניות מתחדשת - בנייה ירוקה - השפעות סביבתיות של מזון מהחי - שימושי קרקע - חקלאות בת קיימא - צמיחה כלכלית - I=PAT - פשטות מרצון - גידול אוכלוסין - כלכלה בת קיימא - זה משנה הכל