תאוריית השיוויון

מתוך אקו-ויקי, מקום מפגש בנושאי אקולוגיה, חברה וכלכלה.
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

תאוריית השיוויון (באנגלית: Equity Theory) או תאוריית השיוויון של אדאמס (באנגלית: Adams' Equity Theory) היא תאוריה שנותנת הסבר לרווחה רציונלית במונחים של תפיסות של חלוקה הוגנת או לא הוגנת של מקורות במסגרת יחסים בין-אישיים. התאוריה פותחה לראשונה בשנת 1963 על ידי ג'ון סטקי אדאמס (John Stacy Adams) פסיכולוג שעסק בפסיכולוגיה התנהגותית ובפסיכולוגיה של מקומות עבודה, שטען כי עובדים מנסים לשמור על שיוויון בין התשומות שהם משקיעים בעבודה ובין התמורות שהם מקבלים ממנה יחסית לתשומות ולתמורות שהם מייחסים לאחרים.

הגדרות

הגדרה של שיוויון

פרט יחשוב כי נוהגים כלפיו בהגינות אם הוא תופס את היחס של ההשקעות שלו מול התגמולים שלו כדבר שווה-ערך ליחס דומה של אנשים סביבו. כך, בהינתן שכל הדברים האחרים שווים, יהיה זה מקובל מבחינתו כי עובד מנוסה יותר בעבודה יקבל תשלום גבוה יותר היות והערך של הניסיון שלו (כתשומה) גבוה יותר.

ניתן להמחיש זאת באמצעות המשוואה הבאה:

[math]\displaystyle{ \frac{individual's\quad outcomes}{individual's\quad own\quad inputs} = \frac{relational\quad partner's\quad outcomes}{relational\quad partner's\quad inputs} }[/math]

השקעה

בתור השקעה יחשבו הדברים הבאים: זמן, מאמץ, נאמנות, עבודה קשה, מחוייבות, יכולת, יכולת התאמה, גמישות, סובלנות, נחישות, התלהבות, והקרבה אישית.

תגמול

בתור תגמול נחשבים הדברים הבאים: אהבה, מין, אינטימיות, בטחון, הערכה, שכר, הטבות לעובדים, חשבון הוצאות, הכרה, מוניטין, אחריות, תחושת הישג, פרסים, תודות.

ראו גם

קישורים חיצוניים