תחבורה פעילה
תחבורה פעילה (Active Transportation) היא השימוש בהליכה רגלית, רכיבה באופניים ושאר אמצעי תחבורה המשתמשים בשרירים לשם ביצוע תחבורת יוממות (תחבורה לצרכי יום יום כמו הגעה לעבודה וללימודים) וכן לסוגי תחבורה אחרים כמו קניות, סידורים וכו'.
מחסור בפעילות גופנית הוא גורם חשוב ביותר לתחלואה, תמותה ועלויות גבוהות לטיפול רפואי בחברה המערבית. פעילות גופנית סדירה מפחיתה באופן ניכר את הסיכון להתקפי לב, סרטן, סוכרת, יתר לחץ דם, השמנה, אוסטיאופורוזיס ומחלות אחרות. פעילות גופנית מקטינה מתח ודיכאון, מגדילה את פריון העבודה, משפרת תפקוד נפשי ומיני ומאיטה את תהליך ההזדקנות.[1].
תחבורה פעילה מהווה חלק מהנושא של אורח חיים פעיל (Active living) שלו יש יתרונות משמעותיים בהיבטים בריאותיים וחברתיים כמו הורדת שיעורי מחלות לב , הורדת מקרי סרטן המעי הגס, הקטנת משקל יתר, הקטנת מקרי סוכרת, דלקת פרקים ניוונית, נפילות בקרב קשישים ודלדול העצם, וכן שיפור הבריאות הנפשית.
ההמלצות האחרונות של ארגונים מקצועיים בינלאומיים היא, שכל אדם יעסוק בפעילות גופנית בעצימות בינונית עד גבוהה (כגון הליכה מהירה) לפחות חצי שעה כל יום או במרבית ימות השבוע בנוסף, לתחבורה פעילה השפעה מטיבה גם על האקולוגיה העירונית, הורדת פשיעה, הכלכלה העירונית , הקהילתיות בעיר ועוד. מסיבות אלה תחבורה פעילה נכללת כחלק מהתפיסות של תחבורה בת קיימא ועירוניות מתחדשת.
תוכן |
תפוצה
מידת השימוש בהליכה ברגל ובתחבורת אופניים קשורה קשר הדוק לתכנון העירוני (בהקשר של פרבור), לתכנון רחובות, עירוב שימושי קרקע מול הפרדת שימושים, ולמרחב הניתן להולכי רגל ולרוכבי אופניים. הדבר בולט במיוחד כאשר משווים את סוגי התחבורה העירונית בין מדינות שונות. בעוד שבהולנד, דנמרק, שוודיה, אוסטריה וגרמניה מעל 35% מהתחבורה העירונית מבוצעת באופניים או ברגל, באנגליה אחוזים אלה עומדים רק על 16%, בקנדה, 12% ובארצות הברית 7%. [2]
הדבר בולט עוד יותר כאשר משווים את אחוז התחבורה הפעילה בין קבוצות גיל. בעוד שבני ה-75+ בהולנד ובגרמניה הולכים או נוסעים באופניים ב 45% ו50% מסך התחבורה העירונית שלהם, אחוז זה, בקרב בני 75 שחיים בארצות הברית עומד על 6.2% בלבד. ואילו בני 25 בארצות הברית רוכבים או הולכים רק ב-8% מסך התחבורה העירונית שלהם. כך שקשיש בן 75 מגרמניה או הולנד הוא מבצע בקירוב פי 5 יותר תחבורה פעילה יחסית לצעיר בן 25 מארצות הברית. [3]
השפעות בריאותיות
דו"ח משנת 2010 של איגוד התחבורה הציבורית האמריקאי (APTA), גילה כי תושבים המתגוררים בישובים עם תשתית מפותחת של אוטובוסים ורכבות נוטים להיות בריאים יותר, והם בעלי תוחלת חיים ארוכה יותר בממוצע יחסית לישובים אחרים. הסיבות לכך כוללות הפחתה בתאונות דרכים (לרמה של רבע מישובים פרווריים) ושיפור הבריאות הגופנית והנפשית בעקבות עידוד תחבורה פעילה [4]
שיפור המצב הנפשי
על פי מחקר שנערך במינוסטה בקרב 4500 בני נוער קיים קשר סטטיסטי בין פעילות גופנית גבוה יותר למידת דיכאון נמוכה יותר. הקשר הסיבתי לדבר זה יכול לנבוע פעילות של חומרים המופרשים בעקבות פעילות גופנית (אנדורפינים), וכן בגלל כושר גופני טוב יותר.
כך לדוגמה, Phenylethylamine (או PEA ) הוא ממריץ טבעי שמיוצר על ידי הגוף. צוות מחקר בריטי בדק את רמות החומר בשתן של 20 מתנדבים, 24 שעות לפני ואחרי פעילות גופנית מתונה ומצא שרמת ה- PEA עלתה ב-77% אחרי הפעילות. עלייה זו מביאה למצב רוח משופר, הנקרא לעיתים "היי של אצנים".[5]
מספר מחקרים שערך פרופסור מתי מינץ, פסיכוביולוג מהמחלקה לפסיכולוגיה באוניברסיטת תל אביב, מצאו קשר בין בעיות בתחושת שיווי המשקל של ילדים לבין חרדה. לדבריו, לעתים במקום טיפול פסיכולוגי בילדים הסובלים מבעיות חרדה, כדאי לשקול טיפול פשוט של אימון בשיווי משקל. פעילות יום יומית כמו קפיצה על רגל אחת, טיפוס, נדנוד ורכיבה על אופניים יכולה לסייע לפיתוח אימון שיווי המשקל ולסייע במצב הנפשי.[6]
סוכרת
בבחינת אפקט הפעילות הגופנית במשך 16 שבועות על 65 מתעמלים בטווח גילים של 21-87 והשוואתם ל-27 משתתפי קבוצת הביקורת שלא מתעמלים, נמצא כי הרגישות לאינסולין פוחתת עם העלייה בגיל. אצל הצעירים הפחיתה ההתעמלות את העמידות לאינסולין גם 4 ימים אחרי ההתעמלות ואילו אצל המבוגרים נראתה ירידה רק 24 שעות אחרי ההתעמלות אך היא לא נשמרה לטווח ארוך. מכאן הסיקו החוקרים כי מעל גיל 40 כדאי להתעמל יותר. כמו כן הדבר מצביע על יתרון בפעילות מתונה ויומיומית על פני פעילות פעם בשבוע אינטנסיבית יותר. [7]
השמנת יתר
מחקר משנת 2008 מצא כי נערים שרוכבים על אופניים, או נוסעים בסקייטבורג לפחות 4 ימים בשבוע, מפחיתים את הסיכון להפוך למבוגרים בעלי משקל יתר ב-48%.[8]
מחלות לב
מחקר משנת 2009 על 2,400 מבוגרים מצא כי אנשים שרכבו או הלכו לעבודה היו בעלי כושר גופני טוב יותר, סבלו פחות מעודף משקל והיו רזים יותר, והיו בעלי לחץ דם נמוך יותר, ובעלי רמת אינסולין טריגליצרידים בדם טובה יותר יחסית למבוגרים אחרים שלא רכבו, וזאת תוך התחשבות במשתנים אחרים כמו גיל, עישון, מוצא, השכלה, הכנסה ופעילות גופנית אחרת. כל המשתנים האלה משפיעים על הסיכון לחלות במחלת לב [9]
סרטן
מחקר על 30,000 נשים מצא כי רכיבה או הליכה יומית בת 30 דקות מורידה את הסיכון לחלות בסרטן השד[10]
תאונות דרכים
במחקר בריטי נמצא כי היתרונות הבריאותיים של רכיבה על אופניים, עולים על הסיכון של רכיבה באופניים. על כל שנת חיים שנגרעה כתוצאה מתאונת דרכים, נוספו כ 20 שנות חיים בגלל היבטים של מניעת תחלואה. [1]
פעולות קהילתיות לעידוד הליכה ברגל
קיימות מספר דרכי פעולה לפעילות שורשית שבאה בגישה קהילתית מלמטה למעלה.[2]
- מיפוי דרכי הליכה לבית ספר – קבוצת מתנדבים בבית הספר מוצאת דרכי הליכה בטיחותיות ונעימות להגע אל בית הספר. הדרכים השונות ממופות למפה אחת שמראה את הדרכים השונות לבית הספר. אפשר להעצים את הפרוייקט על ידי ריתמת מספר בתי ספר ויצירת מפה איזורית, וכן על ידי כך שמזהים בעיות בטיחות או מפגעים אחרים (כמו חסימת מדרכות על ידי מכוניות חונות) ופתרונות אפשריים כמו מיתון תנועה, פתיחת שבילי הולכי רגל, הרחבת מדרכות, וכו'.
- ימי הליכה ורכיבה לבית הספר – דבר זה אפשרי לארגון ברמת העיר, השכונה או בית הספר. מחליטים על יום – בדרך כלל יום שישי – פעם בחודש או פעם בשבוע – שבו כולם משתדלים להגיע לבית הספר ברגל או באופניים. אפשר לקיים פעיליות נוספות באותו יום כמו הספקת אוכל ושתייה לילדים שמגיעים לבית הספר ברגל או באופניים; קביעת "איזורי איסוף" שאליהם ילדים שגרים רחוק מבית הספר יכולים להגיע ברכב ומשם ללכת ברגל כדי להיות כמו כל הילדים האחרים.
- אוטובוס מהלך – ארגון קבוצות הליכה ואו רכיבה אל בית הספר, בדרך כלל בליווי מבוגר, שהוא "נהג" האוטובוס ומביא את הילדים מאיזור מסויים בבטחה אל בית הספר. דבר זה מאפשר להורים שונים להתחלף בתפקיד ה"נהג" וכך למנוע בעיות של פקקים , תאונות וזיהום בשער בית הספר.
- תחרות "הרוכב המתמיד" – תחרות שבה תלמידים או כיתות יכולים לצבור ניקוד באמצעות הליכה או רכיבה לבית הספר (2 נקודות) או באמצעות תחבורה ציבורית או [קאר פול]] (נקודה אחת). תלמיד שמקבל 20 נקודות זוכה בפרס קטן ויכול להכנס להגרלה לפרס גדול יותר. באופן דומה, אשפר לקבוע שכיתה שזכתה בהכי הרבה נקודות זוכה בפרס כיתתי.
- שיעורים והרצאות– במסגרת שיעורים בבית הספר או במסגרת הרצאות לקהל הרכב.
- הסברה – חלוקת ניירות עמדה, חוברות הסברה ועלונים לתלמידים, הורדים, מורים ומנהלים ובעלי תפקידים וחברי מועצה בעירייה. פרסום הפעילות בעיתונות המקומית, פעילות יצירתית של הילדים (לדוגמה קבוצת נגינה, קבוצת דרמה שיעזרו בפרוייקטים השונים), שיתופי פעולה עם וועד ההורים ועם גופים מקומיים, הפצת מידע בדוא"ל, העצמה של פעילים נוספים על ידי העברת ידע וכישורים אליהם.
כדאי להפעיל את רוב דרכי הפעולה האלה ביחד , לדוגמה לקיים הרצאה על חשיבות התחבורה הפעילה והשפעת הליכה ברגל על המרקם העירוני להורים שמעורבים בפרוייקט של ימי הליכה ברגל.
פעילות גופנית ותחבורה פעילה בישראל
בישראל ישבה ועדת רופאין ומומחי בריאות נוספים מטעם המועצה הלאומית לקידום בריאות, הוועדה לקידום פעילות גופנית, בראשות פרופסור מאיר ברזיס. במרץ 2005 יצא חוזר מנכ"ל משרד הבריאות לעידוד פעילות גופנית בקרב מוסדות בריאות כמו רופאים וקופות חולים.
על פי ארגון הבריאות העולמי למשרד הבריאות אחריות לקידום הפעילות הגופנית באוכלוסייה שביכולתה להפחית את רמת הסיכון לחלות במחלות רבות, ביניהן מחלות הסרטן. על פי הוועדה, לפי רוב המחקרים ככל שהפעילות הגופנית גדלה עם המינון שלה (כלומר: משך, תדירות ועצימות) כך היא יעילה יותר בשמירה על הבריאות.
בשנת 2010 פרסם פרופסור מאיר ברזיס, מאמר בנושא בו הוא מוחה על העדר קידום הנושא על ידי משרד הבריאות. לטענתו, בישראל כל שנה חולים רבבות חולים בגלל העדר פעילות גופנית. כמו כן, עליה באחוז אחד בשיעור המתעמלים היתה חסוכת כ-300 מיליון ש"ח בשנה- כגודל התקציב השנתי לסל הבריאות [11] בצורה דומה ביקר מבקר המדינה את משרד הבריאות על תת פעילות בנושא מניעת השמנה בקרב ילדים[12]
קידום פעילות גופנית ותחבורה פעילה מקודמים על ידי ישראל בשביל האופניים, מגמה ירוקה, תחבורה היום ומחר, עמותת מרחב וכן על ידי עמותות ספורט. כמו כן עמותת בריא לי [13] מקדמת את המודעות לנושא. פעולות לקידום הנושא כוללות קידום של תחבורת אופניים ושבילי אופניים, עידוד של הליכה לבתי הספר ובכלל על ידי יוזמות של אוטובוס מהלך וקידום צעדי תכנון עירוני של עירוניות מתחדשת הכוללים צעדים למען תחבורה פעילה כמו עירוב שימושי קרקע ותשתיות להולכי רגל ולאופניים. הבלוגר והמתכנן העירוני יואב לרמן כותב בבלוג שלו "עוד בלוג תל אביבי" על היבטים רבים הקשורים בהולכי רגל ועל תכנון עירוני.
הערות שוליים
- ^ Cavill, N., and Davis, A., 2007, Cycling & Health: What's the evidence ,Cycling England
- ^ תחבורה פעילה - הולכים בשביל הבריאות, מיקה מורן, הפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים, הטכניון, באתר תחבורה היום ומחר
קישורים חיצוניים
- תחבורה פעילה מיקה מורן (pdf) באתר תחבורה היום ומחר
- תחבורה פעילה ככלי לשיפור איכות הסביבה ולקידום בריאות הציבור מיקה מורן, גליה הוז, אבי בלאו, יותם אביזוהר ועמיתים
- תחבורה ובריאות גבריאלה כהן, תחבורה היום ומחר
- אתר תחבורה פעילה אתר באנגלית עם רקע
- Cavill, N., and Davis, A., 2007, Cycling & Health: What's the evidence ,Cycling England
- אוסף מחקרים על השפעות בריאותיות של אופניים bikesbelong.org
- פעילות פיזית ובריאות מסמך של המרכז לבקרת מחלות CDC -משנת 1999
- פעילות גופנית - מרשם לבריאות חוזר מנכ"ל משרד הבריאות, מרץ 2005
- בריאות הלב מתחילה בדרך לבית הספר רועי סמיוני, הארץ, 16/08/10
- הילד בחרדה? עבדו על שיווי המשקל שלו נגה שביט-רז, הארץ, 22.01.2012
- עובדים במשרד וכואב לכם הגב? מומחים מייעצים: כך תשבו נכון מול המחשב דה מארקר, 13.02.2012
| אופניים | |
|
מושגים ודוגמאות: תחבורת אופניים - תחבורת אופניים בישראל - תחבורת אופניים בהולנד - תחבורת אופניים בקופנהגן- תחבורה פעילה - אופניים חשמליים |
.jpg) |
|
תשתיות ומדיניות: שבילי אופניים - שדרת אופניים - עירוניות מתחדשת - עירוב שימושי קרקע - מיתון תנועה - תוכנית אב ארצית לתחבורה בת קיימא - עיר ללא מכוניות - חזון אפס תאונות דרכים | |
|
מדריכים ופעילות: כיצד ללמוד לרכוב על אופניים - טיפים ליוממות אופניים - כיצד להמנע מפגיעת מכוניות - קסדת אופניים - מסה קריטית - מסה קריטית בישראל - רכבת אופניים - ישראל בשביל האופניים | |
