יוזף שומפטר

מתוך אקו-ויקי, מקום מפגש בנושאי אקולוגיה, חברה וכלכלה.
(הופנה מהדף תחרות שומפטריאנית)
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

יוזף אלויס שומפטר (בגרמנית: Joseph Alois Schumpeter;‏ 8 בפברואר 1883 - 8 בינואר 1950) היה כלכלן ממוצא אוסטרי, קרוב לכלכלני האסכולה האוסטרית. הוא מפורסם כהיסטוריון של החשיבה הכלכלית כמו גם כהוגה מקורי שהציב יסודות לתחומים כמו כלכלה אבולוציונית.

חייו

שומפטר נולד בעיר טרסט באוסטרו-הונגריה (היום, צ'כיה) למשפחה שהחזיקה במפעל טקסטיל. הוא החל את דרכו ככלכלן תחת כמה מאבות האסכולה האוסטרית, אויגן פון בוהם-באוורק ופרידריך פון ויזר. אחרי השלמת לימודי הדוקטורט שלו הפך שומפטר לעורך דין ושב למסגרת האקדמית רק בשנת 1909, כאשר הפך פרופסור לאנתרופולוגיה באוניברסיטה של צ'רנוביץ, שם שימש עד תום מלחמת העולם הראשונה (לה התנגד). בתקופה זו כתב גם את "תאוריה של התפתחות כלכלית" (1911), בה התווה לראשונה את תאוריית היזמות שלו.

עם תום המלחמה, הצטרף שומפטר לוועדה לסוציאליזציה גרמנית בברלין, שהורכבה בעיקר מחוקרים מרקסיסטיים כמו הילפרדינג וקאוצ'קי וכלכלנים מאסכולת קיל כמו לווה ולדרר. זמן קצר אחרי כן, מונה לשר האוצר של אוסטריה, אך כשל בהתמודדות עם ההיפר אינפלציה ופוטר מתפקידו כעבור זמן קצר. אחרי משרה קצרת-ימים כמרצה בגראץ מונה למנהל בנק בידרמן בווינה, והוביל אותו לפשיטת רגל ב-1924.

כישלונו בשוק הפרטי הוביל אותו בחזרה לאקדמיה, ובשנת 1925 הפך למרצה לכלכלה באוניברסיטה של בון. בשנת 1932 עבר שומפטר להרווארד, שם ירש את הכלכלן המרשליאני טאוסיג. עמיתיו שם היו כלכלנים כמו ווסילי ליאונטייף, ריצ'רד גודווין, פול סוויזי, ג'ון קנת גלבריית וגוטפריד פון הברלר. בתקופתו בהרווארד, היה מורם של כמה מן הכלכלנים הבולטים שיצאו משם. שומפטר נחשב למורה מחונן, שדורות רבים של כלכלנים שמעו בשקיקה את הרצאותיו.

בתקופתו בהרווארד השלים כמה מעבודותיו החשובות ביותר: "מחזורי עסקים" (1939), "קפיטליזם, סוציאליזם ודמוקרטיה" (1942) ו"היסטוריה של ניתוח כלכלי" (פורסמה אחרי מותו ב-1954).

עבודותיו החשובות

היסטוריה של ניתוח כלכלי

בקיאותו העצומה בהיסטוריה של הכלכלה ובהיסטוריה של החשיבה הכלכלית, באה לידי ביטוי בספרו הענק (1600 עמודים),"היסטוריה של ניתוח כלכלי". שעריכתו והוצאתו לאור הושלמו רק לאחר מותו. חלק מדעות שלו בספר הינן ייחודיות למדי ואף מתנשאות. לדוגמה, שומפטר חשב שהכלכלן הגדול ביותר של המאה ה-18 היה טורגו ולא אדם סמית כפי שמקובל על דעת הרוב. הסבר חלקי לדעות אלו הוא ששומפטר היה כל ימיו חסיד מובהק של הכלכלן לאון ולרה (Léon Walras) ונהג לדרג כלכלנים אחרים על פי המידה בה היו רעיונותיהם קרובים לשלו.

באותו ספר הוא ביקר את דייוויד ריקרדו וג'ון מיינרד קיינס על "החטא הריקרדיאני" שלהם. ריקרדו וקיינס בחנו את התמונה הכלכלית במונחים של מודלים מופשטים, שבהם מוקפאים כל הנתונים לבד מכמה משתנים בודדים, (דבר שהוא כיום נוהג נפוץ בקרב כלכלנים). לאחר מכן הם יכלו לטעון כי השינוי של משתנה אחד גרם את השינוי של משתנה אחר באופן לינארי פשוט. דבר זה הוביל לאמונה שניתן להגיע להמלצות מדיניות ישירות מתוך מודל תאורטי מופשט מאוד.

מחזורי עסקים

שומפטר הציג ב"תאוריה של התפתחות כלכלית" שלו תאוריה של מחזור עסקים. לטענתו, היזם הוא הגורם העיקרי המביא להתחדשות והתפתחות כלכלית. היזם מפר את שיווי המשקל במערכת ומניע את גלגלי הפיתוח הכלכלי, המתקדם בהתפרצויות לא סדירות של התפתחות כלכלית. היזם הקפיטליסטי, לפי שומפטר, אינו רק מי שמשתמש בהמצאות אלא גם מי שמחדיר שיטות חדשות של ייצור, מוצרים חדשים ושיטות ארגון חדשות, שאינם פחותים במיומנות ובתעוזה הנדרשים לביצועם מהמצאות.

במאמר שכתב בשנת 1934, בעיצומו של השפל הגדול, טען שומפטר כי אירועים של שפל הם חלק מתפקודה הרגיל של המערכת הכלכלית. היזמים הקפיטליסטיים פועלים בתנאים של אי וודאות: הם מהמרים על השקעות מסוימות ובחלק מהמקרים מייצרים יתר על המידה מוצר אחד ובמקרים אחרים מייצרים מוצרים שאין בהם עניין בשוק. כדי לאפשר לשוק להיפטר מהשקעות שגויות אלו מתקיים לפרקים הליך של "פירוק" (ליקווידציה) שבו השוק משיר השקעות שגויות.

הניסיון למנוע תהליך זה בשוק באמצעות מדיניות מוניטרית או באמצעים פיסקליים שתנקוט הממשלה לא יעלה יפה, טוען שומפטר. בהקדמה ל"מחזורי עסקים" שלו משנת 1939 הוא טוען כי מחזורי עסקים אינם "... כמו שקדים בגרון, עניין נפרד שניתן לטפל בו כשלעצמו." השפל הכלכלי הוא "כפעימת הלב של האורגניזם [הכלכלי]." כאשר הממשלה מתערבת בתהליך הכלכלי, היא מפריעה ליזמים לערוך חישובי עלויות באופן משביע רצון "והקושי שבתכנון דברים חדשים והסיכון של כישלון מועצמים במידה ניכרת."

ממשלות, לפיכך, אינן יכולות לבחור בין מצב של שפל או אי-שפל אלא רק בין שפל עתה ושפל חמור יותר מאוחר יותר. "אינפלציה... אם תתמשך די זמן תוביל ללא ספק להפיכת השפל לשגשוג-כוזב, המוכר כל–כך מכלכלות אירופה אחרי המלחמה," קבע שומפטר ב-1934 והוסיף: "בסופו של דבר [מדיניות מוניטרית מסוותת שפל] תוביל להתמוטטות חמורה יותר מזו שבאה לתקן." לפיכך:

"התאוששות של אמת תיתכן רק אם היא באה מעצמה. כל תחיה הנובעת רק מעירוי דם מלאכותי מותירה חלק ממה שהשפל צריך לבצע בלתי עשוי ומוסיפה עוד שרידים לא מעוכלים של אי-התאמות ישנות ואי התאמות חדשות שאף הן ידרשו פירוק, כך שהמשק ניצב תחת סכנת שפל חמור יותר בעתיד."

שקיעת הקפיטליזם

יחסו של שומפטר לקרל מרקס ולמרקסיזם, כפי שהוא מתבטא בספרו "קפיטליזם, סוציאליזם ודמוקרטיה," היה מורכב. שומפטר דחה את טענתו של מרקס לפיה הקפיטליזם יחרב ביד הפרולטריון, אויבו המושבע, וגרס כי הוא יתמוטט דווקא בגלל הצלחתו. היזם הקפיטליסטי, טען שומפטר, מחולל "הרס יצירתי," בהחריבו בהתמדה את הדרכים המוכרות והמסורתיות בהן נעשו דברים. רעיונות, טכנולוגיות, מיומנויות וציוד קיימים הופכים בהתמדה למיושנים בגלל היוזמה הקפיטליסטית. פעולה של החרבה ויצירה מתמדת זו של הקפיטליזם, סבר, היא הגורם המניע את הקדמה ואת השיפור ברמת החיים עבור הכלל.

הבעיה העיקרית עם ה"הרס היצירתי" שמחולל הקפיטליזם, טען שומפטר, הוא שהוא מקים עליו מתנגדים רבי עוצמה, ובראשם מעמד אינטלקטואלי רחב החש מאוים בגלל השינויים התכופים שמחולל הקפיטליזם. מעמד זה, שקיומו נובע מהקפיטליזם והצלחתו, מתקיף בהתמדה את הרעיון הבורגני ואת היוזמה הקפיטליסטית המבוססת על קניין פרטי, וחותר לכינון עולם ממנו תעלם היוזמה הכלכלית לטובת קיפאון מתמשך. כתוצאה מכך, טען שומפטר, האקלים החברתי והאינטלקטואלי הדרוש לייזמות ייעלם ועל מקומו יבוא שלטון סוציאליסטי מסוג זה או אחר, במיוחד בדמות המגמה לבחור מפלגות סוציאל-דמוקרטיות.

תחרות שומפטריאנית

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב - שינוי טכנולוגי

שומפטר חלק על התפישה הרווחת שתחרות משוכללת (או "מושלמת") היא הדרך למיקסום הרווחה הכלכלית. במצב של תחרות מושלמת באווירה סטטית, כל החברות בתעשייה מייצרות אותו מוצר, מוכרות אותו באותו מחיר ומשתמשות באותה טכנולוגיה. כל עוד הרווח בענף מסוים נמצא "מעל לנורמלי", יכנסו עוד ועוד חברות, עד שהרווח בכל הענפים ישתווה. לפי שמפטר בתחרות משוכללת, לפירמות אין מספיק משאבים כדי לבצע השקעות, והן מתרכזות בשרידה מול חברות אחרות ולא בחדשנות.

בעיני שומפטר, תחרות מסוג זה היא זניחה בחשיבותה בהשוואה לתחרות מצד מוצרים, טכנולוגיות ושיטות ארגון חדשות. אלו, אינן מקזזות בשולי הרווח והתפוקה של החברות הקיימות אלא מערערות אותן מיסודן. חברות קיימות המבקשות לשמור מעמד דומיננטי בשוק, נאלצות להשקיע כסף במחקר ופיתוח, לחדש ולשפר את מוצריהן בהתמדה ולהפחית את מחירם, תהליך המתגמל את לקוחות אותן חברות. אם אינן עושות זאת הן נעלמות.

המודל של שומפטר, תחרות שומפטריאנית, הוא דינמי בניגוד למודל הנאו קלאסי הסטטי. בניגוד למודל הסטטי, היווצרותם של רווחים ושל שליטה של חברות מעטות על חלקים גדולים בשוק (מונופוליזציה או מעבר לאוליגופול), אינה נתפסת בהכרח כדבר הפוגע ברווחת הצרכנים או ברווחה הכלכלית - ללא חברות מובילות אלו, לא יהיה פיתוח טכנולוגי בתעשייה והרווחה על פני זמן תהיה קטנה יותר. מה שנראה טוב במודל סטטי, עשוי במודל דינמי להראות לא רצוי (בהנחה ששינוי טכנולוגי הוא אכן דבר טוב).

שומפטר והתאוריה הדמוקרטית

בספרו "קפיטליזם, סוציאליזם ודמוקרטיה" חלק שומפטר על הרעיון לפיו דמוקרטיה נציגותית היא תהליך שבו ציבור הבוחרים מזהה את טובת הכלל, ופוליטיקאים מוציאים בחירה זו אל הפועל. הוא טען שהנחה כזו אינה מציאותית ושהבורות והשטחיות של האנשים פרושה שלמעשה הם בעיקר מתומרנים על ידי פוליטיקאים, הקובעים את סדר היום. דבר זה הפך את הרעיון של 'השלטון בידי האנשים' הן לבלתי סביר, והן לבלתי רצוי. תחת זאת הוא קרא למודל מינימליסטי שהושפע רבות בידי מקס וובר, שבו דמוקרטיה היא המנגנון לתחרות בין מנהיגים, בדומה מאוד למבנה שוק. למרות שהצבעות תקופתיות של הציבור הכללי נותנות לגיטימציה לממשלות ומשאירות אותן במצב של מתן דין וחשבון, המדיניות נתפסת במידה רבה כדבר שלהן עצמן ולא של העם, והתפקיד ההשתתפותי של הפרטים מוגבל מאוד.

מורשתו

למשך זמן מה לאחר מותו, דעותיו של שומפטר היו בעלות השפעה רבה בקרב כלכלנים אפיקורסים, במיוחד אירופאים, שהתעניינו בארגון תעשייתי, כלכלה אבולוציונית, ופיתוח כלכלי. כלכלנים אלו נטו להיות בקצה השני של הספקטרום הפוליטי מזה של שומפטר, והושפעו בדרך כלל מקיינס, מרקס, ותורסטן ובלן. רוברט הילברונר היה אחד מתלמידיו המפורסמים ביותר, והוא כתב עליו באופן נרחב בספר "פילוסופים עולמיים". כיום, שומפטר נחשב אחת הדמויות הבולטות בזרם המרכזי של ההגות, אך לא בכלכלה האקדמית המקובלת (כלכלה נאו קלאסית), אלא בתחומי המדיניות הכלכלית, לימודי ניהול, מדיניות תעשייתית, ובתחום החידושים וההמצאות. קשה להבין במלואו את הרעיון של יזמות עסקית ללא תרומותיו, בהיותו המלומד הראשון, כנראה, שפיתח את התאוריה בתחום זה. תוכנית ההמצאות של האיחוד האירופי, ותוכנית הפיתוח העיקרית שלה, אסטרטגיית ליסבון, מבוססות במידה רבה על רעיונותיו של שומפטר.

ספרים

ראו גם

קישורים חיצוניים

ביזור וריכוזיות

רקע: שוק חופשי - שוק תחרותי - כשל שוק - מונופול - אוליגופול - מונופסון - תאגיד - תאגיד רב-לאומי - יתרונות לגודל - מינוף פיננסי - חברת פירמידה - סיכון מוסרי - מונופול טבעי - קשרי הון שלטון - קפיטליזם של מקורבים‏ - שחיתות - לובי פוליטי - תעמולה - הפרטת המחקר - תרבות הצריכה - גלובליזציה - תביעת השתקה - התיישנות מכוונת - עוני - אי שוויון כלכלי - מלכודת עוני - ניידות חברתית

Movie poster the corporation.jpg

דוגמאות: שוק הרכב העולמי - חברות הטבק - משפחות ההון בישראל - בנקאות בישראל - פנסיה בישראל - איי.די.בי. - האחים עופר - מונסנטו - נסטלה - משפט מקלייבל - חוק ההסדרים - גז טבעי בישראל

כלים לשינוי: הגבלים עסקיים - כלכלה דמוקרטית - כלכלה מקומית מקיימת - קואופרטיב - בנק שיתופי - מטבע משלים - מטבע קהילתי - כלכלה שיתופית - מכפיל מקומי 3 - מס טובין - פשטות מרצון - נתונים פתוחים - כנסת פתוחה - קוד פתוח - חומרה פתוחה

אישים וארגונים: אדם סמית - ארנסט פרידריך שומכר - יוזף שומפטר - ג'ון קנת גלבריית - אמרטיה סן - הא-ג'ון צ'אנג - דייוויד קורטן - ג'ושוע קארלינר - ונדנה שיווה - לואיג'י זינגלס - החלום האמריקאי החדש - SourceWatch

ספרים וסרטים: קטן זה יפה - הדינמיקה של הקפיטליזם - כשתאגידים שולטים בעולם - סופו של הליברליזם המפסידני - אומת המזון המהיר - מכונת הארגון (ספר) - הלוגיקה של פעולה קבוצתית - נו לוגו - בולו'בולו - התאגיד - הפרסומת והאגו - סיפורם של הדברים