תעמולה

מתוך אקו-ויקי, מקום מפגש בנושאי אקולוגיה, חברה וכלכלה.
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

תעמולה (באנגלית: Propaganda) היא הפצת מידע, לרוב בעל אופי מוטה או מטעה, שנועדה כדי לקדם מטרה פוליטית, כלכלית או תרבותית. תעמולה מכוונת לרוב עם מנגנונים פסיכולוגיים של השפעה ושינוי של הגישה של הציבור כלפי נושא מסויים, מוצר מסויים, מטרה פוליטית, מפלגה, תעשייה או דת במטרה ליצור קונצנזוס סביב סט מסויים של אמונות, או למנוע שינוי בקונצנזוס קיים.

תעמולה היא מידע שאינו מלא או מדוייק, ומיועד במיוחד כדי להשפיע על הציבור כדי לקדם אג'נדה כלשהי, לרוב על ידי הצגה של עובדות בצורה חלקית (לפעמים שקר על ידי השמטה), שיטה אחרת היא שימוש במילים טעונות רגש או בהצגה גרפית טעונה במשמעות רגשית כדי לעודד תגובה רגשית במקום תגובה רציונלית למידע שמוצג. כיום המונח תעמולה או פרופגנדה מקושר לשימוש מניפולטיבי במידע, אבל מבחינה היסטורית המילה תעמולה נחשבה לדבר ניטרלי שאינו טוב ואינו רע. מונח קרוב למילה תעמולה הוא הסברה - גם בהסברה יש שימוש במסרים קצרים וקליטים כדי להשפיע על הציבור אבל לרוב הכוונה היא להסברים שנועדו לשפר את טובת הציבור או להציג את העמדה של ארגון או מדינה תוך שמירה על כללי אתיקה וללא שימוש בשקרים. לעיתים קרובות הקו המפריד בין הסברה לבין תעמולה הוא מטושטש.

סוגי תעמולה

השימוש בתעמולה לאורך ההיסטוריה וכן במדינות דמוקרטיות, מתרחש במספר מישורים.

  • תעמולה פוליטית-פוליטית - מפלגות ומועמדים פוליטיים מנסים לבצע תעמולה נגד מועמדים או מפלגות אחרות. המטרה היא שינוי פוליטי - של דפוסי ההצבעה של הבוחרים. ספרת הפעילות היא בתחום הפוליטי. גם לפני הקיום של דמוקרטיה נציגותית היו פעילות של תעמולה, דיסאינפורמציה או צנזורה כדי להטות את הציבור בעד המלך או המעמד השליט וכדי למנוע מרידות או הפיכות בידי אנשים פשוטים חיילים או בני אצולה וכדי לעודד שיתוף פעולה - הן עם השליט עצמו, הן עם באי כוחו והן עם מוסדות חברתיים שונים.
  • תעמולה תאגידית -צרכנית - תאגידים וחברות מסחריות מנסים לטשטש נזקים שהם גורמים או מכירה של מוצרים לא בריאים או לא טובים ומנסים להדגיש את התועלת והצד החיובי בפעילותם. המטרה היא שימור לקוחות או צבירת לקוחות חדשים. לדוגמה הכחשת נזקי העישון על ידי חברות הטבק. ספרת הפעילות היא בתחום הכלכלי- צרכני- כלומר להשפיע על הצרכנים שיקנו מוצר אחד ולא אחר או לשם הגדלת הצריכה באופן כללי.
  • תעמולה כלכלית- לעובדים או למשקיעים - כלומר איך אנשים ישנו החלטות הנוגעות לכסף שלהם או לעבודה שלהם.
  • תעמולה תאגידית-פוליטית - תעמולה מטעם תאגידים או ממשלות לביצוע פעילות פוליטית או צבאית שתסייע לתאגיד מסחרי - לדוגמה פלישה למדינה בטענה שזו מדינה קומוניסטית \ תומכת בטרור בעוד שמטרה מרכזית היא קידום אינטרסים של תאגיד מסחרי (ראו רפובליקת בננות). דוגמה אחרת היא הצדקת פעולות של הממשלה שמשפרות את המצב של תאגיד או תעשייה מסויימת (לדוגמה מתווה הגז, הכחשת אקלים). המטרה היא בסופו של דבר כלכלית, אבל ספרת הפעילות היא בתחום התקשורתי-פוליטי.
  • תעמולה תרבותית - תעמולה שמטרתה ליצור אווירה אוהדת כלפי דת, אידאולוגיה, תפיסה או מיתוס כלשהו - בדרך כלל המטרה היא צבירת הון פוליטי ולא רק תרבותי - לא מדובר רק בשמירה על שליט מסויים או סוג שלטון מסויים, אלא בשמירה על רעיונות והשקפת עולם שנוחה לאליטה התרבותית-כלכלית ו/או פוליטית - הן של התרבות כפי שהיא נחווית על ידי הציבור הכללי והן לצורכי דימוי-עצמי חיובי (לדוגמה הכחשת אלימות או הצדקה שלה - ראו חשיבות דבר זה גם בהאמת על באמת). ספרת הפעילות היא בתחום התרבותי - חיזוק או החדרה של מיתוסים שישרתו את מבצעי התעמולה.

דוגמאות מפורסמות לתעמולה

להלן דוגמאות מפורסמות לתעמולה.

תעמולה תרבותית - לקידום רעיון, אידאולוגיה או מאבקים חברתיים

  • תעמולה לטובת קולוניאליזם נוצרי ולטובת מיסיונריות - לדוגמה הצידוק של כיבוש דרום אמריקה על ידי ספרד ופורטוגל, שהוביל להרג ממחלות, רעב ומלחמות של רוב האוכלוסייה בדרום ומרכז אמריקה.
  • תעמולה לטובת אימפריאליזם לבן ו/או קולוניאליזם. קרוי גם "משא האדם הלבן" - לפי תעמולה זו הקולוניאליזם והכיבוש של מדינות שונות בידי מדינות אירופאיות או ארה"ב הוא לטובת העמים שנכבשו, משום שהאדם הלבן מביא את הקידמה. תכופות תעמולה זו קיבלה גם צידוק דתי. לדוגמה "הייעוד הגלוי" (Manifest Destiny) - הוא שם לאמונה שהייתה נפוצה בארצות הברית במאה ה-19 במסגרת אימפריאליזם של ארצות הברית, שלפיה ייעודם האלוהי של תושבי ארצות הברית (הלבנים) הוא להתפשט מערבה בצפון יבשת ארצות הברית על-מנת להפיץ את ערכיהם שכוללים דמוקרטיה, חופש, קפיטליזם, ואף פרוטסטנטיות על חשבון הקתוליות. נעשה שימוש באמונה הזאת כהצדקה לסיפוח רפובליקת טקסס לארצות הברית ולמלחמת ארצות-הברית-מקסיקו. בנוסף לכך, האמונה התבטאה גם בהתכתשויות מרובות של הכוחות המזוינים של ארצות הברית עם השבטים הילידים, בעיקר בשטח שעתיד להיות צפון מערב ארצות הברית. ‏התוצאה של הייעוד הגלוי הייתה התפשטות של ארצות הברית על פני יבשת צפון אמריקה תוך דחיקה של תושבים מקסיקנים וכן מלחמות, הגליה ורצח בקנה מידה רחב מול אינדיאנים.
  • תעמולה לטובת קיום של עבדות גזענית והפרדה גזענית - בעיקר נגד שחורים - דוגמה מפורסמת לכך היא תעמולה רחבה וארוכת שנים נגד שחורים בארצות הברית והצגת השחורים כתת אדם. העבדות עצמה הוצגה כדבר שהוא מחוייב המציאות נוכח תכונות כמו ילדותיות, פיגור, חייתיות ועוד שיוחסו לשחורים.
  • תעמולה למען גיוס לצבא/סיוע במאמץ המלחמתי - תעמולה שקיימת לפחות מזמן ימי מלחמת העולם הראשונה במגוון מדינות.
  • תעמולה לטובת סוציאליזם בתוך ברית המועצות, סין ומדינות דומות קומוניסטיות אחרות.
  • תעמולה לטובת הפאשיזם באיטליה ובספרד, ונאציזם בגרמניה הנאצית.
  • תעמולה לטובת גזענות בגרמניה הנאצית וכן בקרב גורמים גזעניים ואנטישמיים ברחבי העולם.
  • תעמולה למען הכנסייה הקתולית והנצרות, או זרמים בנצרות, או תעמולה למען זרמים באיסלם או האיסלם כולו.
  • תעמולה נגד קומוניזם ונגד ברית המועצות בזמן המלחמה הקרה בארצות הברית.
  • תעמולה בעד ונגד מאבקים חברתיים שונים - זכויות אדם, זכויות לנשים, זכויות לשחורים, צמחונות, זכויות בעלי חיים, הפלות, נשיאת נשק, חיסונים, הנדסה גנטית, הגנת הסביבה ועוד.
  • תעמולה בעד קפיטליזם, ליברליזם, תרבות הצריכה, או קפיטליזם תאגידי על ידי הצגת החלופות אליו כדבר רע - כאילו כל חלופה אחרת היא הליכה לכיוון של קומוניזם, פאשיזם, גורם תומך טרור, ארגון פרימיטיביסטי ("חזרה למערות") ועוד.

תעמולה צרכנית:

עמדות על תעמולה בקפיטליזם ובדמוקרטיה

בספרו תעמולה, שיצא לאור בשנת 1928 טען אדוארד ברנייז, מי שנחשב הממציא של תחום יחסי הציבור, כי מניפולציה של דעת הקהל היא חלק הכרחי של הדמוקרטיה. ‏[1]

המניפולציה המודעת והמחושבת של ההרגלים והדעות של ההמונים היא חלק חשוב בחברה הדמוקרטית. אלו שמבצעים מניפולציות על המכניזם הבלתי נראה של החברה מהווים ממשלה סמויה שהיא הכוח השולט האמיתי במדינה שלנו... אנחנו נשלטים, מוחותינו מעוצבים, הטעמים שלנו נוצרים, הרעיונות שלנו נרמזים, בעיקר על ידי אנשים שמעולם לא שמענו עליהם. זוהי התוצאה ההגיונית של הדרך שבה מאורגנת החברה הדמוקרטית שלנו. מספרים עצומים של בני אדם חייבים לשתף פעולה באופן זה כדי שהם יוכלו לחיות יחד בחברה שמתפקדת בצורה חלקה...כמעט בכל פעולה בחיי היומיום שלנו, בין אם בזירת הפוליטיקה או העסקים, בהתנהלות החברתית או בחשיבה האתית, אנו נשלטים על ידי קבוצה קטנה יחסית של אנשים...שמבינים את התהליכים הנפשיים ואת הדפוסים החברתיים של ההמונים. אלו הם האנשים שמושכים בחוטים ששולטים בדעת הקהל".

לדעת ברנייז ההמון אינו רציונלי ועלול בקלות לנהוג בטיפשות. משום שיש אינטרס ביציבות ורצון לשמור על הסדר הקיים (קפיטליזם ודמוקרטיה בדרך שהבין אותם), יש צורך להכווין את ההמון כדי שימנע מ"בחירות מוטעות" ובאופן זה יהיו "אזרחים טובים" ו"צרכנים טובים" שישמרו על הסדר. ברנייז לא עסק רק באופן תאורטי של התעמולה אלה סייע בקידומה בקרב מדינות מערביות על ידי ממשלות, ארגונים ותאגידים גדולים בין לשם מטרות סובלניות ודמוקרטיות ובין למטרות מסחריות או אנטי-דמוקרטיות - לדוגמה כדי לעודד נשים לעשן לטובת חברות הטבק, לעודד סובלנות כלפי שחורים, לשכנע את תושבי ארצות הברית שארוחת בוקר של ביצים וקותל חזיר היא ארוחת בוקר מקובלת בארצות הברית. או כדי לצייר את ההפיכה נגד נשיא שנבחר בבחירות דמוקרטיות בגוואטמלה בשנת 1954 כמאבק נגד הקומוניזם כאשר בפועל היה מדובר בהגנה על האינטרסים של חברת הפירות המאוחדת.

הוגים מאוחרים יותר כמו נועם חומסקי ציינו את חשיבות התעמולה במדינות המערביות כדי לטשטש ולהצדיק מדיניות של נאו-קולוניאליזם. אחד המוקדים של חומסקי הוא ניתוח של התקשורת הפופולרית (במיוחד בארצות הברית), המבנים והמגבלות שלה, ותפקידה בתמיכה באינטרסים ממשלתיים ושל תאגידים גדולים. שלא כמו במערכות טוטליטריות, שבהן אפשר לעשות שימוש בכוח פיזי על מנת לכפות דברים על האוכלוסייה, משטרים דמוקרטיים - כמו זה של ארצות הברית - יכולים לעשות שימוש רק באמצעים בלתי-אלימים של שליטה (מלבד מקרים פעוטים של אלימות מצד המדינה) - כמו תעמולה. בהערה שמצוטטת לעתים קרובות, חומסקי טען ש"תעמולה משמשת לדמוקרטיה באותו אופן שבו האלה משמשת במדינות טוטליטריות" (Media Control). ספרו, Manufacturing Consent -- The Political Economy of the Mass Media, שחובר יחד עם אדוארד ס. הרמן, חוקר נושא זה לעומק, ומציג את התאוריה מאחורי הניתוח המאוגד בעבודות אחרות שלו.

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ Edward Bernays Propaganda (1928) p9. 9–10