תרבות הצריכה לילדים

מתוך אקו-ויקי, מקום מפגש בנושאי אקולוגיה, חברה וכלכלה.
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

תרבות הצריכה לילדים היא הכוונה של פרסומות ומאמצי שיווק נוספים כלפי ילדים ונוער, והשלכות של היבטים אלה על התרבות, ההרגלים, התפיסה העצמית, והבריאות של הילדים בפרט ושל החברה בכלל.

היקף הפרסום לילדים

לפי ארגון המרכז לחלום האמריקאי החדש, בשנת 2004 ילדים בארצות הברית נחשפו ל-25 אלף פרסומות בטלוויזיה באורך כולל של 10,700 דקות. כמות זמן זו מסתכמת ל-7 ימים בשנה של צפייה בפרסומות. חברות בארצות הברית לבדה משקיעות 17 מיליארד דולר בשנה על פרסום המוכוון לילדים. חלק מהחברות שוכרות אנתרופולוגים כדי לחקור את התנהגות הילדים על מנת למכור להם מוצרים באופן יעיל יותר. [2].

הירחון של אגודת הרופאים האמריקאית טוען כי ילדים בארצות הברית, בין הגילאים שנתיים ל-17, צופים בטלוויזיה במשך 15-18 אלף שעות, זאת בהשוואה ל- 12 אלף שעות שהם נמצאים בבית הספר. [1]

שיווק מזון לילדים

צפייה בטלוויזיה חושפת את ילדים וכן נוער ומבוגרים לפרסומות למזונות לא בריאים ומשקאות ממותקים בסוכר. הילדים זוכרים את הפרסומות ומעדיפים לצרוך את המוצרים הללו על פני מוצרים אחרים. אפילו חשיפה קצרה לפרסומות גורמת לכך שהילדים יעדיפו את המזון שהופיע בפרסומת, וכי פרסומות של מזון מגבירות את הצריכה הקלורית בקרב ילדים.[2] בארצות הברית הפרסום למזון הוא השני בהיקפו לאחר הפרסום למכוניות. הפרסום מבוצע בכל ערוצי המדיה וכולל רדיו, אינטרנט, עיתונות, שלטי חוצות והדגש הוא על פרסום בטלוויזיה. ערוצי הטלוויזיה לילדים בארצות הברית מראים בשבת בבוקר ואחר הצהריים ביתר ימי השבוע כ-76% יותר פרסומות למזון לשעה מאשר ערוצי טלוויזיה אחרים. כשליש מהפרסומות בתוכניות הטלוויזיה לילדים מוקדשות למזון, בהשוואה לחמישית מהפרסומות בתוכניות עבור קהל הצופים המבוגר. רוב הפרסומות, כ-70%, מתמקדות במזונות עתירי סוכר או שומן. רק כ-1.7% מהפרסומות מוקדשות לירקות ופירות. כ-40% מהפרסומות לילדים מתמקדות בדגני בוקר, בעיקר ממותקים בסוכר. יתר הפרסומות מתמקדות בממתקים, מסעדות מזון מהיר וצ'יפס או חטיפים מלוחים אחרים. [3]

בני נוער חשופים גם הם לפרסומות למזון לא בריא. בתוכניות לנוער, כמו MTV, כמחצית מהפרסומות היא עבור מסעדות מזון מהיר. 80% מהפרסומות למזון בערוץ MTV נחלקות ל-3 קטגוריות: מסעדות מזון מהיר, משקאות ממותקים בסוכר וממתקים.[3] מלבד הפרסומות הגלויות קיים גם פרסום סמוי דרך מסרים שיווקים בתוכניות, במיוחד בקלטות וידאו לגיל הרך, כאשר השחקנים שותים או אוכלים משקה של חברה מסויימת.

בספר אומת המזון המהיר טוען העיתונאי אריק שלוסר כי תאגידים חדרו לבתי הספר בארצות הברית באמצעות חסויות או יחסי "תן וקח". הוא טוען כי ההפחתה במיסוי של תאגידים באה על חשבון מימון של בתי ספר, ויצרה לתאגידים רבים את ההזדמנות למתן חסויות באותם בתי ספר. לפי הנתונים של שלוסר, 80% מספרי הלימוד שמקבלים חסויות מכילים מידע שהוא מוטה לטובתם נותן החסויות, ו-30% מבתי הספר התיכונים מציעים מזון מהיר בקפיטריות שלהם.

שיווק טבק לילדים

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב - עישון בקרב בני נוער

שיווק של סיגריות או נרגילות לילדים ולנוער הוא דבר חיוני עבור חברות הטבק כדי להמשיך לשרוד. חברות הטבק מכחישות שהן מכוונות את הפרסום והשיווק שלהם לאנשים צעירים. אבל מסמכים פנימיים של חברות הטבק שנחשפו בשנת 1998 בעקבות תביעה של ממשלת ארצות הברית, מראים כי שוק הצעירים הוא בעל חשיבות עליונה לתעשיית הטבק. מסמכים רבים חושפים את העיסוק הרב של החברות בבני נוער ובילדים ואת השיטות שהן נוקטות כדי להשפיע על התנהגות עישון בגילאים אלה. בחינת ההיסטוריה של חברות הטבק מעלה כי חלק גדול מהפרסום של סיגריות מכוון לילדים ולנוער. ארגון הבריאות העולמי מציין כי דבר זה מהווה פרדוקס בתחום העישון ותעשיית הטבק - מבחינה חוקית ונורמטיבית במדינות מערביות אסור לפרסם ולשווק מוצרי טבק לילדים ולנוער, אבל כדי לשרוד התעשייה חייבת לעשות זאת [4] התחלת העישון בגיל צעיר, יחד עם התמכרות לטבק ונזקים בריאותיים גורמים לכך שסיגריות הן מוצר "מדבק" וקטלני.

חברות הטבק מכחישות שהן מכוונות את הפרסום שלהן לילדים לנוער. אבל מסמכים שהוחרמו בשנות ה-90 במסגרת מאבקים משפטיים נגד חברות הטבק מגלים מציאות אחרת. ארגון הבריאות העולמי מצביע על כך שמסמכים של חברות הטבק מדגימים את הנקודות הבאות:[4]

  • מחקרים של חברות הטבק בדקו ילדים בגיל צעיר מאד - כולל ילדים בני 5, חלק מהמחקרים אפילו לא הציבו רף מינימלי לגיל. כמו שהצהיר מנהל אחד "אם יש להם שפתיים, אנחנו רוצים אותם".
  • חברות טבק שקלו שימוש בדבש ובקומיקס בנוסף לפרסום כדי לעודד צעירים לעשן.
  • חברות טבק בדקו דרכים למנוע מבני נוער להפסיק לעשן.
  • חברות טבק ביצעו מחקרים כיצד לבצע מניפולציות על ילדים לפני גיל ההתבגרות ועל נערים כדי לעורר אותם להיות עצבניים או מודאגים כך שיעשנו. החברות בחנו את הגישה, השאיפות ואורחות החיים של צעירים במטרה לנצל היבטים אלה.
  • מנהלי שיווק של חברות טבק ניסו להציג סיגריות כחלק מטקסי החניכה לבגרות - תענוג אסור, שבדומה למין הוא אחד מטקסי החניכה לתוך עולם המבוגרים.
  • פרסומות ניסו להפוך סיגריות לסמל למרד, ביטוי-עצמי, ביטחון-עצמי, חופש, זהות מבוגרת, גבריות לבנים ונשיות לנשים.
  • שניים מבין מסעות הפרסום המפורסמים ביותר לעישון - הקאובוי של מרלבורו וג'ו קאמל כיוונו את המאמצים שלהם ישירות לנוער.
  • חברות טבק מפרסמות באירועי ספורט ובמירוצי מכוניות, וערוצי פרסום אלה משמשים דרך להגיע לנוער.

בשנות ה-60 חברות סיגריות גדולות פרסמו את המוצרים שלהן בסדרות טלוויזיה כמו "משפחת קדמוני" (The Flintstones הפלינגסטונס), ו-The Beverly Hillbillies שנצפו על ידי ילדים ונוער.[5][6]

בשנת 1964, לאחר לחץ ציבורי משמעותי נוצר בארצות הברית "קוד הפרסום לטבק" שלכאורה אסר על פרסום שמכוון לנוער.[7] עם זאת פרסום כזה נמשך בחלק מהמדינות הלא מערביות שבהן אין מגבלה על שיווק לנוער. חברות השתמשו בשחקנים מפורסמים (כגון רונלד רייגן שהפך מאוחר יותר לנשיא ארצות הברית) כדי לפרסם את הסיגריות למבוגרים ולנוער. הרגשות והערכים בפרסום סיגריות כוללות נעורים, עצמאות, בטחון עצמי, מרדנות, חופש, אותנטיות, מיניות ובריאות. דוגמה למסר של עצמאות, חופש ואינדיבידואליזם שכיבול קיים בסיגריות היא "איש המלרבורו" שמייצג את המעשן כבוקר קשוח על גבי סוס. המגזין שנועד לשחורים בארצות הברית Ebony נהג לפרסם סיגריות באמצעות ספורטאים. [8]

לדוגמה, מסמך של חברת הטבק השניה בגודלה בארצות הברית, R. J. Reynolds Tobacco Company (RJR-T), תכנן את הנחות היסוד של החברה לשנים 1976-86: [4][9]

"יש כעת ראיות שמצביעות על כך שקבוצת בני ה-14-18 הם סיגמנט גדל מבין אוכלוסיית המעשנים. RJR-T חייבת לבסס במהרה מותג חדש בשוק זה, כדי לשמור על המעמד שלנו בתעשייה בטווח הארוך."

מחקרים של חברות הסיגריות עצמן חקרו בצורה אינטנסיבית את השאלה כיצד לשווק סיגריות ומוצרי טבק לבני נוער, שאלה נוספת שעלתה במחקרים אלה היא מתי הנערים הם כבר מכורים לטבק. מסמך משנת 1977 טוען כי:

אין ספק כי השפעת עמיתים היא הגורם החשוב ביותר של מתגברים לעשן. ניסיונות רציניים ללמוד לעשן מתקיימים בדרך כלל בגיל 12 עד 13. עם זאת בחינה של עישון נעשתה בגילאים 11,12, 13. עד גיל 16 או 17, רבים מתחרטים על העישון בגלל סיבות בריאותיות ובגלל שהם מרגישים שהם לא מסוגלים להפסיק כשהם רוצים לעשות את זה. עד גיל 16 הלחץ לעודד אחרים לעשן בטקס חניכה נעלם.
-- [4]

מסמך משנת 1987 של חברת סיגריות קנדית (Imperial Tobacco’s), טען כי התעשייה נשלטת על ידי חברות שמגיבות לצרכים של "מעשנים צעירים". המסמך קרא להסב את המאמצים לכיוון של מעשנים אלה. המסמך מכוון מותגים של סיגריות עבור "גברים בגיל 12-17" ו"נשים וגברים בגיל 12-34". ‏[10] [4]

מחקר רפואי משנת 1987 על פרסום וצריכה של סיגריות טבק טען כי: "כ-60% מבין המעשנים מתחילים עד גיל 13, ו-90% מתחילים לפני גיל 20. סטטיסטיקות אלה מתרגמות לצורך של מעל 5,000 ילדים ובני נוער שיתחילו לעשן מדי יום, כדי לשמור על הגודל הנוכחי של אוכלוסיית המעשנים". ‏[11] [4]

בהתאם להנחיות ולהמלצות של אמנת המסגרת לפיקוח על טבק (FCTC) הוביל משרד הבריאות תיקון לחוק הגבלת הפרסומת והשיווק של מוצרי טבק, ולפיו על יצרן או יבואן של מוצרי טבק להגיש לשר הבריאות, עד 1- ביוני מדי שנה דו"ח על הוצאות על פרסומות, קידומי מכירות ומתון חסויות למוצרי טבק. חברות הטבק מוציאות מיליוני שקלים בשנה על פרסום. ‏[12] בשנת 2012 הגיעו הפרסומות לשיא של 60 מיליון ש"ח. קשה לדעת אם בשנים מאוחרות יותר הייתה ירידה בפרסום או שהנתונים הנמוכים יותר נובעים מירידה בדיווח של החברות. ‏[13]

מבחינת פילוח שוק הפרסום, עולה כי היקפי הפרסום באינטרנט גדלים משמעותית. בשנת 2012 הם השתוו להיקפי הפרסום בעיתונות הכתובה. פרסום כזה מאפשר לחברות להגיע בצורה ממוקדת לקהלי המטרה של חברות הסיגריות, קרי צעירים.‏[12] גם בשנת 2015 יש עליה בפרסום של מוצרי טבק באינטרנט על חשבון הפרסום בעיתונות, מאחר שפרסום באינטרנט מאפשר הגעה לקהלי יעד מוגדרים, בעיקר צעירים, באופן יעיל וממוקד וכן מאפשר פרסום מתוחכם יותר, כגון שימוש במשחקים ותחרויות אינטראקטיביות המושכות את אותם צעירים, שמבחינת תעשיית הטבק הם הצרכנים הפוטנציאליים והחלופה למעשנים שנפטרו או נגמלו‏[13] משרד הבריאות אינו משקיע כמעט שום כסף בפרסום נגד עישון.

בשנת 2012, ניסה משרד הבריאות בישראל "ליישר קו" עם רוב מדינות העולם המערבי ולתקן את החוק כך שיהיה איסור גמור על פרסום מוצרי טבק. מוציאים לאור של מספר עיתונים מרכזיים בישראל יחד עם חברות הטבק החליטו להיאבק בהצעה כדי למנוע פגיעה בהכנסותיהם, בסיוע לובי פוליטי. והצעה זו נפלה במרץ 2014 ‏[14][15]. ‏[16]

לפי החוק בישראל משנת 1983, יש איסור על שיווק ומכירה של סיגריות ומוצרי טבק אחרים, כמו נרגילה, לקטינים בישראל. עם זאת החוק אינו נאכף וכתוצאה מכך כמות העישון בישראל גדלה בקרב הנוער וכתוצאה מכך גם סך המעשנים בישראל עולה בשנים האחרונות. לפי סקר של משרד הבריאות מ-2017, אחד מבין שמונה מבין תלמידי התיכון, 23.3% מהבנים, ו-10.6% מהבנות דיווחו כי הם מעשנים סיגריות או נרגילה. 40% מהבנים דיווחו כי הם מעשנים בתוך שטח בית הספר. ‏[17] יש לשים לב כי כמות העישון עולה עם השנים, וכן מדובר בהערכה בחסר - שכן הנתון החשוב יותר הוא כמה נערים יעשנו עד שיגיעו לגיל 18, ואילו נתון זה כולל תלמידי כיתות בגילאים שונים. בשנת 2015 למדו בישראל 409,319 תלמידי תיכון [3]. פרוש הדבר הוא כי בישראל לפחות 51 אלף נערים בגיל תיכון מעשנים. נוער זה מהווה את הבסיס לדור חדש של מכורים למוצרי טבק שגם יעבירו את העישון לדור של נערים וילדים צעירים מהם.

השפעת הפרסום על ילדים

הפרסומות משפיעות על צריכת המזון במגוון צורות (כתלות בגיל הילדים), החל מנדנוד להורים, עבור דרך בהשפעה על סל הקניות המשפחתי וכלה ב"חינוך" הילדים לסוג המזונות אותם הם צורכים כבני נוער וכמבוגרים.[3]

מאז שנת 1991, אוסרת שבדיה על הקרנת פרסומות בזמן צפיית השיא של ילדים בטלוויזיה, בגלל ממצאי מחקרים שגילו שילדים מתחת לגיל 10 אינם מסוגלים להבחין בין פרסומת לבין תוכנית, ואינם מסוגלים להבין את המטרה של פרסומות עד גיל 12. [4]

צריכת סוכר ומשקאות ממותקים

חלק ניכר מהפרסום והשיווק לילדים מכוון למכירת חטיפים, ממתקים, ומשקאות ממותקים. הפרסום והשיווק עובדים והצריכה של מוצרים אלה עולה בהדרגה ואיתו צריכת הסוכר הכללית.

עליה בכמות צריכת הסוכר בישראל

הרכב המזון בישראל משתנה עם השנים. כמות הקלוריות לנפש עלתה בין 2005 ל-2012 ב-1% בלבד מ-3,609 קלוריות ל-3,630 קלוריות. עם זאת הרכב המזון השתנה (לפעמים בעשרות אחוזים)- ישראלים צורכים יותר בשר, דגים ופירות, והפחיתו את צריכת הירקות, תפוחי האדמה, הדגנים, הקטניות והאגוזים, השומנים והחלב. הגידול המשמעותי ביותר היה בצריכת הסוכר, הדבש והממתיקים לנפש.

בין השנים 2005 ו-2012 צריכת הסוכר והממתיקים לאדם ממוצע בישראל גדלה ביותר מפי 2 - עליה של 109%. במונחים שנתיים צריכת הסוכר לנפש עלתה מ-20.5 ק"ג לשנה ב-2005 ל-42.8 ק"ג לשנה. הצריכה היומית של סוכר של עמדה על 68.2 גרם ליום בשנת 2005, והגיעה לרמה של 117.4 גרם ליום בשנת 2012. היות ובכפית סוכר יש כ-4 גרם סוכר, צריכה כזו דומה לצריכה של כ-30 כפיות סוכר ביום. [18][19]

צריכת סוכר והשמנה בקרב הנוער

לפי נתוני משרד הבריאות, 42% מכלל בני הנוער בישראל (בגילאים 11-15) דיווחו כי הם צרכו משקה קל לפחות פעם ביום. הממוצע של מדינות מערביות בקבוצה זו הוא 26%. צריכת המשקאות הקלים עולה עם הגיל (בעיקר בקרב בנים) - 41% מתוך הילדים בני ה-11 בישראל צורכים לפחות משקה קל לפחות פעם אחת ביום (בקרב בנים ובנות כאחד). הממוצע של בני נוער ממדינות מערביות אחרות בגיל זה הוא 22%. בגיל 15 45% מהבנים ו-41% מהבנות צורכים משקאות קלים לפחות פעם אחת ביום, ובממוצע 43%. הממוצע של מדינות מערביות בגיל זה הוא 28%. ‏[20]

לפי HBSC survey בשיתוף אוניברסיטת בר אילן ‏[21] שהוצג בידי משרד הבריאות, בהשוואה לכ-35 מדינות מערביות אחרות - כולל מדינות אירופה, ארה"ב, קנדה, טורקיה ורוסיה, בני נוער בישראל נמצאים במקום ה-4 מבין מבחינת אחוז בני הנוער שצורכים משקה לפחות פעם ביום. רק הולנד, בלגיה ובולגריה נמצאות לפני ישראל, וגם זה לא באופן משמעותי. נערים ישראלים צורכים יותר משקאות קלים לעומת נערים בארצות הברית - 45% לעומת 37%. נערות ישראליות צורכות יותר משקאות קלים לעומת נערות בארצות הברית -41% בישראל לעומת 30% בארצות הברית. אחוז הנערים והנערות שצורכים משקאות מתוקים בכל יום גבוה יותר מפי 2 לעומת מדינות כמו קנדה יוון, גרמניה או נורווגיה שבהן יש צריכה מועטה של משקאות אלה. ‏[20] במקביל בני נוער בישראל מבצעים פחות פעילות גופנית וצופים יותר בטלוויזיה לעומת בני נוער במדינות מערביות אחרות.‏[20]

לגבי נערים בישראל בני 11, 13% מתוך הבנים ו-9% מתוך הבנות (סה"כ 11%) היו בעלי השמנת יתר ועודף משקל (הממוצע העולמי הוא 14%). לגבי נערים בישראל בגיל 15, 17% מתוך הבנים ו-8% מתוך הבנות (סה"כ 13%) היו בעלי השמנת יתר ועודף משקל (הממוצע העולמי הוא 13%)‏[20]

צריכת סוכר בקרב מבוגרים בישראל

נכון לשנת 2014 ישראל היא המדינה בעלת צריכת הסוכר לנפש הגבוהה בעולם. לפי סקר של ה-OECD, המבוסס על נתוני 2014, בישראל צורכים 186 גרם סוכר ליום, כלומר כ-46 כפיות סוכר ליום. נתון דומה (ומעט נמוך יותר) יש רק בברזיל. נתון זה גבוה כמעט פי 2 יחסית לממוצע ב-15 המדינות של מערב אירופה (EU 15), ויותר מפי 3 ביחס לנורווגיה. 10 המדינות שנמצאות אחרי ישראל וברזיל הן כולן עם צריכת סוכר נמוכה מ-150. כמעט 20% מצריכת הקלוריות של ישראלי ממוצע מגיעה מסוכר. ‏[22]

לפי מקור אחר על הסקר של ה-OECD, ישראלי ממוצע צורך 170 גרם סוכר ליום - יותר מהצריכה במלזיה (160), ברזיל (155), ארצות הברית (142), ניו-זילנד (135) ושוויץ (132). ישראל נמצאת במקום השני בעולם בצריכת הסוכר ביחס לכמות הקלוריות כ-16% מסך הקלוריות. ‏[23] כמות של 170 גרם סוכר ליום היא שוות ערך ל-42 כפיות סוכר ליום. ביחס להמלצת ארגון הבריאות העולמי כמות זו גבוהה פי 5 ביחס לגברים (עד 8 כפיות) ופי 7 ביחס לנשים (עד 6 כפיות). ביחס לצריכת הקלוריות היומית הצריכה גבוהה ב-60% ביחס להמלצות הארגון.

צריכת הסוכר לעומת המלצות ארגוני הבריאות

לפי ארגון הבריאות העולמי, לאדם מבוגר מומלץ לצרוך 50 גרם סוכר ביום (כ-11 כפיות סוכר) לכל היותר ויש יתרון בריאותי לצריכה של עד כ-25 גרם ביום (כתלות במשקל וגורמים אחרים) כך שהצריכה הממוצעת בישראל גבוהה פי 2 מהמלצות הארגון ופי 4 מהצריכה המומלצת ביותר. ‏[24] הבעיה חמורה יותר בקרב ילדים שעבורם ההמלצות הן לכמות סוכר נמוכות יותר.

על פי איגוד רופאי הלב בארצות הברית, בעוד שמקסימום הסוכר המוסף שבטוח למבוגרים לצרוך ביום עומד על 6-9 כפיות, לילדים המקסימום המומלץ הוא נמוך יותר. ילדים בגילאי 6-8 אמורים לצרוך כ-1,600 קלוריות ביום ולכן ההמלצה היא לכל לצרוך לכל היותר עד 3 כפיות סוכר ביום. עבור ילדים גדולים יותר שצורכים כ-1,800 קלוריות ביום, צריכת הסוכר המומלצת היא לכל היותר כ-5 כפיות סוכר ביום. [5]. הערכה היא כי רוב הילדים צורכים כמות גדולה בהרבה של סוכר. לדוגמה במעדן אחד של מעדן חלב "דני" יש 2.6 כפיות סוכר. [6]

תזונה עתירת סוכר גורמת לבעיות בריאות משמעותיות כגון סוכרת והשמנת יתר, המהווים גורמי סיכון משמעותיים למחלות לב וכלי דם, וכן לעששת, ולכן ההמלצות שלא ארגוני בריאות ותזונה הן להפחית בצריכת סוכרים אלו כחלק מהתפריט.

ההשפעות מבחינה תזונתית מלבד צריכת הסוכר עצמו קשורות גם לנושא של הערך הגליקמי. סוכר ולחם לבן הם מזונות פחות משביעים והם תורמים פחות לגוף מבחינת הספקת אבות המזון ומגבירים בעיה של אכילת יתר ובעיות נוספות של המערכת המטבולית.

השפעה נוספת היא שצריכת הסוכר הגבוהה היא אינדיקציה להרגלי תזונה גרועים ולצריכת מוצרים שמכילים חומרים מזיקים אחרים כמו צבעי מאכל, מלח, בשר מעובד וחומרים נוספים שיש במשקאות ממותקים ובמזון מעובד.

השמנת ילדים ובני נוער

אריק שלוסר טוען בספר אומת המזון המהיר כי אנשי השיווק של תאגיד מקדונלד'ס מידלו את טקטיקות השיווק שלהם על פי המודל של חברת וולט דיסני, דבר שנתן השראה לאייקוני פרסום כמו הליצן של מקדונלד'ס "רונאלד מקדונלד'ס". מנהלי שיווק פיתחו את השיווק לילדים מתוך מחשבה שהדבר ימשוך לא רק את הילדים אלא גם הוריהם ואת סביהם. חשוב עוד יותר, טקטיקה זו תוביל לנאמנות למותג שתימשך גם בזמן שהילד הופך למבוגר באמצעות משיכה נוסטלגית למקדונלד'ס. שלוסר מדבר גם על החוליים של השיטה: הניצול של טבעם הנאיבי והבוטח של ילדים.

בארצות הברית, מחקר של איגוד הפסיכולוגיה האמריקאי (APA) משנת 2004, טען כי ילדים מתחת לגיל 8 אינם מסוגלים לתפוס באופן ביקורתי מסרים פרסומיים, והם חשופים לקבל מסרים פרסומיים כאמיתיים, מדוייקים ובלתי מוטים. דבר זה עלול להוביל להרגלי אכילה מזיקים, דבר שגם בא לידי ביטוי ב"מגיפת ההשמנה" שמתרחשת כיום בקרב ילדים. מסיבות אלה, כוח משימה של איגוד הפסיכולוגיה האמריקאי ממליץ על הטלת מגבלות על פרסומות המיועדות לילדים מתחת לגיל 8. [7]

למרות המודעות הגוברת להיקף הבעיה בקרב תזונאים, אנשי בריאות הציבור , כלכלנים ואנשי ממשל, בעיית ההשמנה במדינות מערביות נפוצה מאד וממשיכה לגדול בקרב ילדים ובני נוער. הרגלי התזונה של הילדים נמשכים לאורך חלק גדול מהחיים, ולכן גם בקרב מבוגרים יש מגמת השמנה גוברת. מגמה זו קיימת גם בישראל, בארצות הברית - במדינות נוספות.

השמנה בקרב ילדים ובני נוער בישראל

לפי סקר של משרד הבריאות, נכון לשנת 2016, על נערים בישראל בני 11, 13% מתוך הבנים ו-9% מתוך הבנות (סה"כ 11%) היו בעלי השמנת יתר ועודף משקל (הממוצע העולמי הוא 14%). לגבי נערים בישראל בגיל 15, 17% מתוך הבנים ו-8% מתוך הבנות (סה"כ 13%) היו בעלי השמנת יתר ועודף משקל (הממוצע העולמי הוא 13%)‏[20] לפי ההערכה אחרת כ-15%-20% מהמתבגרים בישראל סובלים מעודף משקל. לא כל מבוגר שמן היה ילד שמן, אך למתבגר שמן סיכוי גבוה להפוך למבוגר שמן עם סיכוי לתחלואה ולתמותה בשכיחות גבוהה בגיל המבוגר. [8]

על פי נתונים שנאספו בידי משרד הבריאות, ופורסמו בידי המועצה הלאומית לשלום הילד בשנת 2009 כמעט 8% מתלמידי בית הספר היסודי והחטיבה בישראל היו בעלי עודף משקל. בעוד שבסקר של 2016 עודף המשקל היה נפוץ יותר היתה בנערים בוגרים יותר, בסקר של 2009 עודף המשקל היה שכיח יותר בכיתות הנמוכות. כך, בכיתה א' עומד שיעור הסובלים מעודף משקל על ‭,8.1%‬ בכיתה ז' שיעורם ירד ל‭7.6%-‬ ובכיתה ט' הוא מגיע ל-6.8%. [9] ממצאים אלה יכולים להצביע על שינוי בתזונה שחל עם השנים שבו במשך השנים ילדים צורכים מזון פחות איכותי עם יותר קלוריות (דבר שגם רואים באוכלוסיה הכללית)

על פי נתוני משרד הבריאות שפורסמו בשנת 2013, נמצא כי 20% מקרב ילדי כיתות א' ו-30% מקרב ילדי כיתות ז' סובלים מעודף משקל. דבר זה נמצא על סמך מדידת המשקל והגובה של 250 אלף תלמידים בכיתות א' וז' בישראל בחתכים שונים לפי זרם החינוך. השיעור הגבוה ביותר של ילדים בעלי עודף משקל בכיתה א' נמצא בקרב ילדי החינוך הממלכתי: כ-23%. אחריהם נמצאים ילדי החינוך הממלכתי-דתי (18%) ותלמידי החינוך החרדי (13%). כ-7% מתלמידי כיתות א' סובלים מהשמנה משמעותית, בהם 10% מתלמידי החינוך הממלכתי, 7% מתלמידי החינוך הממלכתי-דתי ורק 4% מתלמידי החינוך החרדי. [10]

כ-30% מתלמידי כיתות ז' בישראל סובלים מעודף משקל או מהשמנה: 30% מתלמידי החינוך הממלכתי, כ-27% מתלמידי החינוך הממלכתי-דתי ו-21% מתלמידי החינוך החרדי. כ-10% מבני הגילים הללו אף סובלים מהשמנה משמעותית. ההשמנה בכיתות ז' משמעותית במיוחד בקרב תלמידים לא יהודים, דבר שמעלה את הממוצע בחינוך הממלכתי. 35% מהילדים הערבים בכיתות ז' סובלים מעודף משקל או מהשמנה. [11] דבר זה מתאים לממצאים משנת 2016 שמראים בעיות השמנה גבוהות יותר בקרב מבוגרים ערבים.

מזה שלושה עשורים שנה יש עליה מתמדת במשקל הממוצע של המתגייסים לצה"ל בקרב הבנים ובקרב הבנות, למרות שאין שינוי כמעט בגובה המתגייסים. על פני 20 שנה יש עליה של יותר מפי 2 של אחוז הבנים והבנות המתגייסים כשהם בעלי משקל של 81 ק"ג ומעלה. עליה של 11% בשנה בבנים ו-12% בשנה בקרב הבנות. [12] [13]

בעלי משקל 81 ק"ג ומעלה 1989 1995 2007 2011
בנים 6.6% 9.4% 14.3% 16.3%
בנות 1.7% 2.6% 4.1% 4.8%
השמנת ילדים ובני נוער בארצות הברית

לפי מחקר של המרכז האמריקני לבקרת מחלות (CDC) משנת 2017, כמעט 40% מהמבוגרים וקרוב ל-20% מבני הנוער בארצות הברית סובלים מהשמנת יתר חולנית (מדד ה-BMI מעל 30). מדובר בשיא של כל הזמנים. אחד מכל חמישה בני נוער (גיל 19-12), אחד מכל חמישה ילדים (גיל 11-6) ואחד מכל 10 ילדי גן (גיל שנתיים-חמש) - סובלים מהשמנת יתר חולנית. ‏[25]

השמנת יתר חולנית בקרב ילדים עלתה מ-13.9% בשנים 1999-2000, ל-18% בשנים 2015-2016 - עליה של 34%. ‏[26] מגמה זו ממשיכה מגמה של עליה בכמות ההשמנה משנים קודמות[14]

שיעור ההשמנה בהשמנת יתר חולנית (מדד BMI מעל 30) בקרב מבוגרים עלה מ-30.5% בשנים 1999-2000, ל 39.8% בשנים 2015-2016, עליה של 30% במדד ההשמנה החולנית. ‏[26] דבר זה ממשיך מגמות קודמות של עליה בהשמנה.

גידול בכמות ההשמנה בעולם ובתחלואה ממנה

הגידול בהשמנה לא ייחודי רק לישראל ולארצות הברית. לפי נייר עבודה של IARC מוערך כי בשנת 2014 היו בעולם כ- 640 מיליון מבוגרים עם השמנת יתר חולנית. דבר זה מהווה גידול של מספר השמנים בפקטור של 6 לעומת שנת 1975. בנוסף היו כ-100 מיליון ילדים ונערים עם השמנת יתר חולנית -עליה בפקטור של 2 מאז 1980. הערכת השכיחות של השמנת יתר חולנית בסטנדרטיזציה של גיל עמדה בשנת 2014 על 10.8% בקרב גברים, 14.9% בקרב נשים ו 5% בקרב ילדים. ברחבי העולם יש כיום יותר אנשים שסובלים מהשמנת יתר חולנית או ממשקל יתר לעומת כמות האנשים בתת משקל. ‏[27]

לפי פרסום של הסוכנות הבינלאומית לחקר הסרטן, IARC, מוערך כי בשנת 2013 משקל עודף והשמנת יתר חולנית הובילו למוות מוקדם של 4.5 מיליון אנשים ברחבי העולם. ‏[27] דבר זה כולל תרומה למחלות לב, סוכרת ומחלות נוספות. מחקרים חדשים קושרים בין השמנה לבין סרטן. לפי הערכות קיימות עודף השמנה תורם עד ל9% מעומס הסרטן בקרב נשים באירופה, צפון אמריקה והמזרח התיכון. הסיבות העיקריות להשמנה נובעות בעיקר מאורחות חיים הקשורות בצריכה אנרגיה עודפת (הרגלי אכילה לא בריאים, תזונה לא בריאה) ובמידה פחותה יותר מחסור בפעילות גופנית. הסוכנות קבעה כי יש מספיק עדויות לקבוע קשר בין עודף שומנים בגוף - כולל משקל יתר, השמנת יתר חולנית ועלייה במשקל לבין לפחות 13 סוגים שונים של סרטן. ‏[27]

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ Ben H. Bagdikian, The Media Monopoly, Sixth Edition, (Beacon Press, 2000), p. xxxvi
  2. ^ , משרד החינוך ומשרד הבריאות המלחמה בהשמנה: מכבים את הטלוויזיה טובה קראוזה, דיאטנית קלינית, באדיבות האתר תזונה טובה, תפור עלי - תוכנית לקידום הבריאות בבתי הספר ובגני הילדים.
  3. ^ 3.0 3.1 3.2 ד"ר פליציה שטרן ודורית וורמן, האגודה לבריאות הציבור, פרסומות למזון והרגלי צריכת מזון של ילדים ונוער
  4. ^ 4.0 4.1 4.2 4.3 4.4 4.5 Tobacco Explained האמת על תעשיית הטבק, במילים שלה עצמה, ארגון הבריאות העולמי
  5. ^ Richard W. Pollay, "Promises, Promises: Self-Regulation of US Cigarette Broadcast Advertising in the 1960s", Tobacco Control, Vol. 3, (Summer 1994), pp. 141-142
  6. ^ בפרק של משפחת קדמוני ניתן לראות בסדרה את פרד ואת וילמה קדמוני מעשנים. בכל הסצנות מודגש המותג של סיגריות וינסטון. [1]
  7. ^ John W. Richards, Jr., Joe B. Tye and Paul M. Fischer, "The Tobacco Industry's Code of Advertising in the United States: Myth and Reality", Tobacco Control, Vol. 5, (Winter 1996), pp. 297
  8. ^ Richard W. Pollay, Jung S. Lee and David Carter-Whitney, "Separate, but Not Equal: Racial Segmentation in Cigarette Advertising", Journal of Advertising, Vol. 21, (Mar. 1992), pp. 55-56
  9. ^ RJ Reynolds, Tobacco Company Research Department, Secret Planning Assumptions and Forecast for the Period 1976-1986, 1976, 15 March
  10. ^ Imperial Tobacco, Overall Market Conditions – F88, (Exhibit AG-214, RJR-Macdonald v. Canada (Attorney General)); Quoted in R. Cunningham, Smoke and Mirrors, The Canadian Tobacco War, International Development Research Centre, 1996, p170
  11. ^ J. Tye, K. Warner, S. Glantz Tobacco Advertising and Consumption: Evidence of a Causal Relationship, Journal of Public Health Policy, 1987, Winter, p492-508
  12. ^ 12.0 12.1 דו”ח שרת הבריאות על העישון בישראל 2012, משרד הבריאות באתר העין השביעית
  13. ^ 13.0 13.1 שגיאת ציטוט: תג <ref> לא תקין; לא נכתב טקסט עבור הערות השוליים בשם smoking_2015
  14. ^ פורום המו"לים, איתמר ב"ז, העין השביעית, 27.01.2015
  15. ^ הצעה שאפשר לסרב לה, איתמר ב"ז, העין השביעית, 05.03.2014
  16. ^ מגולגלים בתוך נייר עיתון, איתמר ב"ז, העין השביעית, 31.05.2016
  17. ^ סקר משרד הבריאות: אחד מכל שמונה תלמידי תיכון מעשן באופן קבוע, נענע 10, 02.01.2017
  18. ^ שגיאת ציטוט: תג <ref> לא תקין; לא נכתב טקסט עבור הערות השוליים בשם cbs19.23_2014
  19. ^ מאזן הספקת מזון בישראל 2005 למ"ס, שנתון סטטיסטי לישראל 2006, לוח 19.22
  20. ^ 20.0 20.1 20.2 20.3 20.4 פרופסור אורן שבולת, דר" שירה זלבר שגיא, כוח המשימה להגבלת הסוכר בדיאטה בישראל, משרד הבריאות, 19 במאי 2016
  21. ^ Harel – Fisch Y, et al. HBSC survey, Bar Ilan University
  22. ^ לנה זייגר, צריכת סוכר, נספחות משרד הכלכלה ל-OECD, משרד הכלכלה והתעשייה, 23 בנובמבר 2016
  23. ^ רותם אליזרע, ישראל: במקום הראשון בעולם בצריכת סוכר לנפש, ynet, 15.11.2016
  24. ^ WHO calls on countries to reduce sugars intake among adults and children 04/03/2015
  25. ^ ד"ר איתי גל, ארה"ב: שיא של כל הזמנים בשיעור השמנת היתר , Ynet, 15.10.2017
  26. ^ 26.0 26.1 Melissa Healy, Nearly 4 in 10 US adults are now obese, CDC says, Los Angeles Times , October 15, 2017
  27. ^ 27.0 27.1 27.2 Lauby-Secretan B, Scoccianti C, Loomis D, Grosse Y, Bianchini F, Straif K; International Agency for Research on Cancer Handbook Working Group. Body fatness and cancer—viewpoint of the IARC Working Group. N Engl J Med 2016;375:794–8, DOI: 10.1056/NEJMsr1606602
תרבות הצריכה

מושגים: התיישנות מכוונת - שיווק - פסיכולוגיה שיווקית - האדם הכלכלי - השלכות בריאותיות וחברתיות של טלוויזיה - קפיטליזם כתרבות - מיתוס - סדר מדומיין - פסיכולוגיה חיובית - כלכלה התנהגותית - כלכלת אושר - הון חברתי - שביעות רצון מהחיים - מרוץ הנאה - אשראי - צמיחה כלכלית - I=PAT - טביעת רגל אקולוגית

תרבות הצריכה

סרטים וספרים: הפרסומת והאגו - מחלת השפע - המאה של העצמי - סיפורם של הדברים - אומת המזון המהיר - בלי לוגו - האוטופיה הרומנטית - שיבוש תרבות - הכסף או החיים - לא רציונלי אבל לא נורא - כשתאגידים שולטים בעולם - כסף כחוב

חלופות: פשטות מרצון - שבוע כיבוי הטלוויזיה - יום ללא קניות - יום לתקשורת דמוקרטית - אדבסטרס - עירוניות מתחדשת - סחר הוגן - מזון איטי - עשה זאת בעצמך - פרמקלצ'ר - שגשוג ללא צמיחה - כלכלת מצב יציב - חמש דרכים לרווחה - צרכים אנושיים בסיסיים - כלכלה בודהיסטית - רוחניות חילונית