תרבות מקיימת

מתוך אקו-ויקי, מקום מפגש בנושאי אקולוגיה, חברה וכלכלה.
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

תרבות מקיימת או תרבות בת קיימא היא תרבות שבה הערכים, נקודות המבט ואורח החיים נותנים מקום מרכזי לקיימות ומעודדים אותה באמצעות מגוון מוסדות חברתיים. הדבר כולל תשומת לב לסביבתנות, שימוש מושכל במשאבי טבע ושירותי הטבע וכן היבטים נוספים השואפים למנוע סכנה לאנושות. רבים משייכים לתרבות זו גם ערכים כמו שיוויון (או ביזור כלכלי), דמוקרטיה, שלום וצדק חלוקתי דורי ובין דורי ותפיסות כלכליות שתומכות בשימור של משאבי הטבע ובחברה האנושי לדוגמה הכללת משאבי ההון החברתי, הסביבתי והתרבותי בתוך הניתוח הכלכלי- כדוגמת כלכלה אקולוגית.

המושג "תרבות מקיימת" יכול גם להתייחס לחברה אנושית המצליחה לשמור על זהות תרבותית שלה החברים בה ולהתקיים לאורך שנים רבות, לדוגמה התרבות הסינית, היהודית, הנוצרית או המסורת של התרבות הרומית. במובן זה המוסד החברתי הצליח לשרוד במשך זמן רב, בלי קשר לקיימות האקולוגית שלו - במקרה כזה יש התייחסות לאבולוציה חברתית ותרבותית שבה חלק מהתרבויות נעלמות או מתמוססות וחלקן ממשיכות להתקיים. תכופות גם התרבויות שנשארות עוברות שינויים עם הזמן עקב תהליכים שונים - שינוי טכנולוגי, גידול אוכלוסין, מאבקים פוליטיים, זרמים ומאבקים תרבותיים בתוך התרבות עצמה, שינויים בסביבה הטבעית ועוד.

מאפיינים של תרבות בת קיימא

תרבות בת קיימא קשורה לערכים של קיימות, סביבתנות ושמירת טבע. ערכים של קיימות לדוגמה הם שמירה על משאבי טבע מתכלים כך שיהיו גם לדורות הבאים, או הפחתת ברוא יערות כדי להגן על משאב זה גם לדורות הבאים. תרבות כזו כרוכה בצדק בין-דורי. ערכי סביבתנות קשורים להגנה על בריאות הציבור מפני זיהום והגנה על מערכות אקולוגיות, צמחים ובעלי חיים מפני השפעות סביבתיות שעלולות להרוס מערכות אלה, או לגרום לדלדול משאבים או זיהום שעלולים לפגוע במינים אחרים וגם באדם. ערכי שמירת טבע ממוקדים בעיקר בהקשר של שמירת המערכת הטבעית והגנה על חיות הבר או מערכות אקולוגיות.

תרבות בת קיימא מודרנית כרוכה בתפיסה של חשיבות שמירה על תפקוד של מערכות אקולוגיות ומתוך תפיסה של ספינת החלל כדור הארץ לפיה מערכות אקולוגיות מספקות שירותים אקולוגיים חיוניים להישרדות ולשגשוג של בני האדם. מתוך תפיסה זו יש נטיה לכיוון של הומניזם ואוניברסליזם שכן מערכות רבות בכדור הארץ (כמו שכבת האוזון, אוקיאנוסים וכו') הן מערכות אזוריות ואף כלל עולמיות, כך שיש צורך בשיתופי פעולה של מדינות שונות ושל אנשים מכל העולם כדי לקדם מוסדות של הבנה ופעולה משותפת.

תרבות בת קיימא מנוגדת בדרך כלל לתרבות הצריכה בגלל הנטייה של תרבות זו להכחשת זיהום והסתרה של הנזק הסביבתי על ידי מתן דגש למוצר או לשירות הסופי, ובגלל מגמה של תרבות הצריכה להגדיל עוד ועוד את הצריכה לנפש כדי לשפר רווחה. בעוד שיש הכרה בכך שמוצרים פרטיים יכולים לשפר את הרווחה, יש הכרה גם בחשיבותם של מוצרים ציבוריים לחשיבות הרווחה החברתית ולתפקוד החברה והכלכלה. תרבות בת קיימא שואפת להגדיל רווחה חברתית בכלים כמו שיפור הון חברתי, קידום בריאות, ואף של פשטות מרצון וקיום של קהילות תומכות. אין טעם בצריכת עוד ועוד מוצרים ושירותים מעבר לסף מסויים ויש תועלת בהפניית עודף של אנרגיה לאפיקים של התפתחות אישית, תרומה לחברה והגנת הסביבה. יש צורך לטפח ולשפר את נחלת הכלל שמספקת תועלת בחיים מלבד השוק.

תרבות בת קיימא יכולה להיות במתח עם תפיסות של שמרנות חברתית בגלל נטיה של תפיסות אלה לקדם גידול אוכלוסין שגורר הגדלה של טביעת רגל אקולוגית ובגלל שתפיסות אלה קשורות לעיתים ללאומנות וחוסר רצון לשתף פעולה עם אנשים ממדינות אחרות או אדישות לבעיות עולמיות. בעיה אפשרית אחרת עם שמרנות היא שמירה על מסורות גם כאשר מסורות אלה גורמות לנזק - כאשר דוגמה מובהקת לכך היא התיישבות הנורדים בגרינלנד ואיי הפסחא. עם זאת תפיסות שמרניות יכולות לדור בכפיפה אחת עם תרבות בת קיימא, משום שמסורות רבות שמות דגש על היבטים כמו שמירת טבע, תיקון עולם, שמירה על הדורות הבאים, חשיבות המוסר, פשטות מרצון וחשיבות של שמירה של דברים שהוכיחו עצמם כמועילים.

תרבות בת קיימא מכילה היבטים של הרחבת המוסר - כך שבמקום לשאוף להגן רק על אנשים ממדינה אחת או על תת קבוצה של אנשים, יש שאיפה להגן על כלל תושבי העולם, ואף להרחיב הגנה זו להיבטים אחרים - אנשים בדורות הבאים, זכויות בעלי חיים ואף התחשבות במערכות אקולוגיות שהן חיוניות להמשך הקיום של בני האדם ומינים אחרים - תפיסה שיכולה להוביל גם לרעיונות כמו זכויות טבע. הרחבות אלה של המוסר קשורה להרחבות נוספות כמו התנועה לביטול העבדות והתנועה לשחרור האשה והמודעות לחשיבות זכויות של עמים ילידים. דבר זה יוצר מתח מול זרמי מחשבה אחרים. לדוגמה מתח מול שמרנים בשל תמיכה שלהם במודל האב המוסרי ובשל הרגשה של שמרנים רבים כי זכויות אלה יפגעו בזכויות לגברים (לבנים, עשירים). רעיונות כמו צדק בין דורי וזכויות בעלי חיים יוצרות מתח מול קפיטליזם התופס בעלי חיים כרכוש בלבד ולא מתייחס לזכויות של הדורות הבאים או לתרומה של מערכות אקולוגיות לקיומה של הכלכלה. הגנה על הדורות הבאים על מינים אחרים או על מערכות אקולוגיות עשוייה ליצור מתח מול ליברליזם בהקשרים כמו הגבלות על זכוית קניין, הגבלות על חופש פעולה כלכלי של אנשים.

מתח נוסף נוצר עקב המחלוקת על גידול אוכלוסין. זרמים לאומנים , לאומיים ושמרנים, כמו גם קפיטליסטים רואים בגידול אוכלוסין דבר חיובי המגדיל את כוחה הצבאי הכלכלי ווהמדיני של מדינה, קפיטליסטים תומכים בכך עקב נימוקים ליברלים ועקב העובדה שהדבר מוסיף עובדים, צרכנים ומאפשר התמחות ומעודד צמיחה כלכלית. דתיים תומכים בגידול אוכלוסין בגלל טענה שהדבר מתחייב מחוקי הדת, בגלל הענקת עוצמה חזקה יותר למנהיגי הדת ולדת הזו בכלל -מול זרמים אחרים באותה דת, מול דתות אחרות ומול חילונים ואתאיסטים באותה מדינה. ליברלים טוענים כי החלטה על כמות הילדים של משפחה צריכה להילקח רק על ידי ההורים עצמם. אנשי סביבה וקיימות לעומת זאת טוענים כי כדור הארץ הוא מקום בעל גודל סופי , בעל משאבי טבע א-ביוטיים סופיים ובעל מערכות אקולוגיות שלא רק שהן סופיות הן גם עלולות להיפגע עקב אוכלוסייה אנושית גדולה מידי. כל אדם יכול להיות בעל טביעת רגל אקולוגית גדולה יותר או קטנה יותר אבל גם קשה להיות בעל טביעת רגל אקולוגית אפסית. הניתוח של רעיונות כמו I=PAT וניתוחים אקולוגיים מצביע על כך שגידול אוכלוסין יכול לסייע בטווח הקצר ומול קבוצות אוכלוסין אחרות אבל בטווח הארוך הוא עלול לגרום לבעיות שונות כמו עוני, דיקטטורה, מלחמות או השמדה עצמית.

דוגמאות היסטוריות להתמודדות של חברות עם אתגרי קיימות

הספר התמוטטות של הביולוג וההיסטוריון הסביבתי ג'ארד דיימונד סוקר מספר דוגמאות לתרבויות לא בנות קיימא שהתמוטטו עקב שילוב של סיבות חברתיות וסביבתיות. תרבויות אלה כוללות את איי הפסחא, בני המאיה, האנסאזי, התיישבות הנורדים בגרינלנד, ועוד. בנוסף דיימונד מביא גם דוגמאות לתרבויות אחרות שהיו נתונות תחת איום סביבתי הצליחו לשרוד - טיקופיה, יפן הקיסרית ופפואה ניו גיני. דיימונד מבצע השוואה בין התרבויות ומנסה להבין מה דומה ומה שונה בין התרבויות השונות. הוא גם סוקר תרבויות מודרניות ובוחן את הקשיים הפוליטיים הכלכליים והתרבותיים המקשים התמודדות עם בעיות סביבה.

אחת המסקנות של דיימונד היא כי מוסדות חברתיים, הנהגה פוליטית וערכים חברתיים לא מתאימים הם בדרך כלל הגורמים המעורבים בהתמוטטות של תרבות, בעיקר על ידי האצה של משבר סביבתי ועל ידי התעלמות ממשבר כזה או נקיטת צעדים לא מספיק טובים כדי להתמודד איתו.

טיקופיה

דוגמה לתרבות בת קיימא, שהצליחה לשרוד במשך אלפי שנים קיימת באי הקטן טיקופיה. בני האי שילבו ערכים של קיימות, יחד עם פרקטיקות של יער מאכל וייצוב אוכלוסין שהיו הכרחיות כדי לשרוד.

התיישבות הנורדים בגרינלנד

דוגמה מפורטת להשפעת התרבות על הקיימות מובאת על ידי דיימונד לגבי התיישבות הנורדים בגרינלנד, מושבה שהתקיימה במשך 400 שנה עד להכחדתה המלאה ברעב בקור ובמלחמות. האליטה הפוליטית של המושבה הייתה עסוקה במאבקים פוליטיים בינה לבין עצמה, וכוונה את רוב עודף המשאבים לעבר צבירת מוצרי יוקרה במקום לפנות מאמצים לשם חידוש מלאים של משאבים נחוצים. לדוגמה, הנורדים ערכו מסעות לצפון לשם ציד פרוות במטרה לייצא אותן לנורווגיה כדי לייבא בחזרה שמלות יקרות, במקום מסעות אל הדרום לחידוש מלאי העצים שלהם היו זקוקים. ללא עצים אלה, הנורדים היו מוגבלים יותר בבניית סירות ואוניות, וכן לא יכלו להפיק ברזל מפאת מחסור בחומרי בעירה.

המוסדות החברתיים של הנורדים היו חלק מהבעיות שלהם שכן העדר מוסדות דמוקרטיים יחד עם מסורת של חקלאות ווואסלים גררו את פערים חברתיים וריכוז הכוח בידי מיעוט קטן ועשיר שהיה עסוק בעיקר במלחמות פנימיות שלו, ולא חווה על בשרו את המצוקה הסביבתית-כלכלית עד שהיה מאוחר מידי. היבט נוסף של הריכוזית הכלכלית מידי ולא שוק משוכלל ופערים כלכליים גדולים שהובילו לכך שרוב ההחלטות הכלכליות נלקחו על ידי אליטה פוליטית ומספר איכרים עשירים שהחזיקו וואסלים ורשת של תומכים נאמנים.

הערכים החברתיים של הנורדים שהיו של נצרות קהילתית שמרנית, אפשרו לנורדים לשרוד במשך מאות שנים בסביבה העויינת שנמצאת בצפון הרחוק. המסורת זו עיצבה את החברה הנורדית בגרינלנד ועודדה הנורדים לעסוק בגידול פרות דבר שהפך יותר ויותר קשה עם השנים. המסורת של הנורדים, יחד עם גזענות, מנעה מהם גם שיח ולמידה עם האינואטים, ציידים לקטים שהתיישבו מאוחר יותר בגרינלנד והיו להם טכנולוגיות שאיפשרו להם לשרוד את תנאי האקלים הקשים ואת הקור והרעב שהכחידו את הנורדים. לדוגמה סירות קאנו מעורות בעלי חיים. מסיבה לא ברורה, אולי טאבו על אכילת דגים, ואולי בעיה טכנית, הנורדים בגרינלנד גם נמנעו מדייג דגים.

איי הפסחא

דוגמאות נוספות להשפעת התרבות על מידת ההתאמה האקולוגית של תרבות לסביבה הטבעית, כוללות את אי הפסחא. באי הייתה תחרות תרבותית חזקה בין בני שבטים שונים על בניית פסלי-אבן יותר ויותר גדולים למטרות פולחן. פסלי הענק נחצבו והוקמו בעמל רב במשך מאות שנים ובנייתם דרשה עמל רב מצד תושבי האי.

כדי להוביל את הפסלים מהמחצבות למקום היעד שלהן נכרתו עצים רבים באי. יחד עם גורמים נוספים הדבר הוביל לבירוא יערות. היערות באי סיפקו שירותים אקולוגיים חיוניים לחקלאות כמו מניעת סחף קרקע וכן עץ לבניית סירות שהיו חיוניות כדי לאפשר דייג. בעקבות בירוא היערות נכחדו העצים כליל. ואתם התרחשה גם התמוטטות של החקלאות והדייג באי, וכתוצאה מכך רעב המוני, מלחמות אזרחים ומוות של רוב האוכלוסייה במקום. לאחר התמוטטות זו התפשטו אמונות דתיות חדשות ובני האי מוטטו את כל הפסלים הישנים באי. המלחמות והרעב נמשכו ואוכלוסיית האי הלכה וירדה.

ראו גם

קישורים חיצוניים

קיימות

תחומי מחקר ויישום: אקולוגיה - תרבות מקיימת - כלכלה בת קיימא - כלכלה אקולוגית - חקלאות בת קיימא - פרמקלצ'ר - אנרגיה מתחדשת - עיצוב מקיים - כימיה ירוקה - אקולוגיה תעשייתית - אקולוגיה עירונית - תחבורה בת קיימא - עירוניות מתחדשת - בנייה ירוקה - תעשייה בת קיימא - ייצוב אוכלוסין

The Earth seen from Apollo 17.jpg

מושגים: השפעות סביבתיות - אקסרגיה - I=PAT - מחזור ביוגאוכימי - התפוצצות אוכלוסין - גבולות מקיימים לתפוקת חומר ואנרגיה - משאבים מתכלים - טביעת רגל אקולוגית - מערכת אקולוגית - שיא תפוקת הנפט - עקרון הזהירות המונעת - הכחדה המונית - זיהום - התחממות עולמית - בליית קרקע - דייג יתר - עמידות - סביבתנות - כלכלת מצב יציב

ספרים וסרטים: גבולות לצמיחה - התמוטטות - אנרגיה בת קיימא - ללא האוויר החם - מעריסה לעריסה - קורס בהתרסקות - סיפורם של הדברים - האיש שנטע עצים