זיהום אוויר בישראל

מתוך אקו-ויקי, מקום מפגש בנושאי אקולוגיה, חברה וכלכלה.
(הופנה מהדף Air pollution in Israel)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
זיהום אוויר בצפון תל אביב, שעות הבוקר, נובמבר 2008. בעבר רוב הזיהום בישראל נבע מתעשייה או חשמל. כיום חלק גדל הולך ממנו נובע מזיהום תחבורתי.

זיהום אוויר בישראל הוא זיהום האוויר במדינת ישראל. לפי ארגון הבריאות העולמי בכל שנה זיהום אוויר גורם לכ-2,500 מקרי מוות בטרם-עת בישראל, וכן לתחלואה ולנזק כלכלי של עשרות מיליארדי שקלים.[1] וזאת עקב נזקים בריאותיים של זיהום אוויר הכוללים תרומה למחלות כמו סרטן, מחלות לב, שבץ ועוד.

לזיהום האוויר יש מקורות מעשי-ידי אדם, החשובים ביניהם הם תחבורה, תחנות כוח, מפעלים. בנוסף אליהם יש מקורות זיהום אוויר טבעיים (כמו סופות אבק) וכן נדידת זיהום שמביאה זיהום נוסף מכיוון אירופה או מהמדבר. מקורות נוספים לזיהום הם זיהום אוויר ביתי, זיהום קרקע, מחצבות, וכתוצאה מריסוס של חומרי הדברה. זיהום אוויר חמור קיים באזור מפרץ חיפה, תל אביב וגוש דן וכן בירושלים. הזיהום הוא בעיה גם באזורים עירוניים נוספים כולל ירושלים, אשדוד, בית שמש, מודיעין ובאזור רמת חובב ובאר שבע. ישראל נחשבת לאחת המדינות בעלות זיהום אוויר גבוה יחסית למדינות מערביות אחרות. הזיהום משפיע יותר על תושבים בקרבת מקורות זיהום כמו לדוגמה אנשים שחיים בקרבת כבישים ראשיים או אנשים שנמצאים יותר זמן בנסיעות בכבישים פקוקים.

לפי מחקר של ארגון הבריאות העולמי, שפורסם בשנת 2018, רמות החלקיקים הנשימים בגודל 2.5 מיקרון בישראל חורגות במאות אחוזים מהתקן המומלץ. בירושלים נמדדה חריגה של 285% מהתקן, בתל אביב 204% ובחיפה 198%. חריגות דומות קיימות גם בערים אחרות בישראל. הזיהום החלקיקי אחרי לכשני שליש ממקרי המוות מזיהום אוויר, כלומר לפחות ל-1,400 מקרי תמותה. זיהום האוויר בישראל גרוע לעומת רוב מדינות ה-OECD וכן ביחס לחלק ניכר ממדינות העולם.[2]

לפי המשרד להגנת הסביבה, בשנים האחרונות קיימת ירידה משמעותית בחלק ממזהמי האוויר כמו עופרת, תחמוצות גופרית, ותחמוצות חנקן אבל אין ירידה דומה בשני מזהמים חמורים ונפוצים מסוג חומר חלקיקי עדין ואוזון בגובה הקרקע שמהווים בעיה ברוב ערי ישראל.[3] הירידה הקיימת בחלק מהמזהמים בתחום הזיהום מהתחבורה הושגה תודות לשיפור בדלקים ובמנועים וכן מיסוי על רכבי דיזל. יש ירידה בחלק מהמזהמים הנפוצים עקב זיהום האוויר שמקורו במפעלים ותחנות כוח - בעיקר במוקדי זיהום תעשייתיים כמו מפרץ חיפה, או רמת חובב, וזאת בעקבות שילוב של חקיקה, לחץ ציבורי ומודעות גדלה שמובילים לאימוץ טכנולוגיות נקיות יותר, טכנולוגיות לניקוי וסינון הזיהום, מעבר לשימוש בגז טבעי במקום סולר ומזוט ולעיתים נדירות בעקבות סגירת מפעלים מזהמים. עם זאת מגמה זו אינה קיימת בהכרח לגבי חומרים רעילים במיוחד הנפלטים בכמויות קטנות יותר כמו כספית, ארסן, פורמאלדהיד, בנזן ועוד. יש גם שחשש שגידול בכמות המכוניות בישראל, גידול באוכלוסייה ובעומסי התנועה יחריפו את מגמות הזיהום בערים. בשנת 2011 נכנס לתוקפו חוק אוויר נקי, אולם יש קשיים רבים במימוש שלו עקב מחסור בתקציבים[4] ועקב המשך היבטים כמו מגמות פרבור. ממשלת ישראל מקדמת יוזמות שונות להקטנת זיהום האוויר לדוגמה מעבר מתחנות כוח פחמיות לתחנות גז טבעי, קידום אנרגיה מתחדשת, התקנת סולקנים בארובות, תמריצים לעבור לדלקים נקיים יותר ועוד.

זיהום האוויר בישראל תורם לבעיות בריאותיות, חברתיות וסביבתיות. הפגיעה המיידית והברורה ביותר היא פגיעה בבריאות התושבים על ידי הגדלת התחלואה במחלות לב, שבץ מוחי, מחלת ריאות חסימתית כרונית, מחלות נשימתיות (כמו ברונכיט ואסתמה), מחלות סרטן, ומחלות זיהומיות בדרכי הנשימה התחתונות בקרב ילדים. פגיעה מערכתית נוספת של הזיהום היא על ידי תרומה שלו לפרבור בישראל. האוויר המזוהם מעודד תושבים לצאת מהעיר, במטרה להנות מאוויר נקי יותר. דבר זה גורם ללולאת משוב מחזקת שכן הפרבור גורם להגברת השימוש רכב פרטי ולהגברת כמות ואורך הפקקים ובכך להגברה נוספת של הזיהום וכן לדרישה נוספת לזיקוק דלק שנעשה בבתי הזיקוק בחיפה. זיהום האוויר פוגע גם בגידולים חקלאיים, במערכות אקולוגיות ובמבנים.

לפי סקר מזהמי אוויר שבוצע בידי ערים שונות שחברות בפורום ה-15 בשנת 2010, ברוב הערים בישראל מעל 80%-90% מפליטת רוב סוגי הזיהום מקורה בזיהום אוויר מתחבורה.[5] יוצאות דופן מכלל זה הן ערים שבהן יש ריכוזי תעשייה כבדה (חיפה ואשדוד) או תחנות כוח (חדרה, אשדוד, אשקלון).[5] על פי הערכות הגורמים המקצועיים בישראל, מבין כלל סוגי זיהום האוויר, זיהום אוויר מתחבורה הוא הגורם העיקרי לתחלואה ומוות בישראל. על פי דו"ח ארגון הבריאות העולמי מ-2015, מקורות הזיהום העיקריים איתם יש להתמודד הם זיהום אוויר מתחבורה ומתחנות כוח הפועלות באמצעות פחם. בישראל מתנהל פרויקט נרחב בתחנות הכוח הפחמיות שאמור להביא להפחתת פליטות אלו וכן מעבר של רוב התחנות שעבדו על סולר לגז טבעי.[1]

מחקר שערך ארגון הבריאות העולמי באפריל 2015 טוען כי הנזק הכלכלי השנתי מזיהום האוויר בישראל בשנת 2010 עומד על 3.3% מהתוצר, שהם 7.1 מיליארד דולר, כלומר 27 מיליארד ש"ח בשנה.[6][1] הערכת משרד הבריאות לנזקים מ-2 סוגי מזהמים חשובים (חלקיקים נשימים ואוזון בגובה הקרקע) בשנת 2015 היא מעל 600 מקרי מוות בשנה, אובדן של מעל 27,000 שנות חיי אדם, וכן מקרי תחלואה בסרטן ואישפוז שגורמים יחד לעלות כלכלית של 22 מיליארד ש"ח בשנה. [7]

השפעת פליטה של גזי חממה כמו פחמן דו חמצני על ישראל עדיין אינה ידועה די צרכה. השפעת התחממות עולמית על ישראל ועל שכנותיה קשורות ככל הנראה להתחממות האקלים באזור, והיא כוללת מחסור במים, ואירועי מזג אוויר קיצוניים. לדבר זה עלולות להיות השלכות על משק המים בישראל, החקלאות בישראל ועל היבטים מדיניים כמו מלחמת האזרחים בסוריה. אחת השפעות החמורות של התגברות הבצורת באזור המזרח התיכון היא התייבשות נהרות ואגמים (שנגרמת גם בגלל גידול אוכלוסין) שמשפיע על נהרות כמו הפרת, החידקל והנילוס ועל אגם הכינרת.

זיהום אוויר

רקע:

מזהמים שונים:

זיהום אוויר בישראל:

זיהום לפי אזורים

בחיפה וסביבתה קיים זיהום אוויר ממפעלים ומתחבורה כאחד. באזור קיים זיהום חריג של חומרים אורגניים נדיפים כמו כן נפלטות באזור כמויות משמעותיות של מתכות כבדות ממפעלים. באפריל 2015 פרצה שערורייה תקשורתית וציבורית בעקבות פרסומים על נתונים על תחלואה עודפת בסרטן בחיפה. בספטמבר 2015 הכריזה ממשלת ישראל שבאזור חיפה יש זיהום אוויר חריג ונתוני תחלואה עודפת. בעקבות הדבר החליטה ממשלת ישראל לקדם תוכנית לאומית להפחתת הזיהום ממפעלים וכלי רכב בחיפה.[8] במקביל קיים מאבק ציבורי למניעת הרחבת התעשייה המזהמת במפרץ חיפה.

בתל אביב וגוש דן קיים בעיקר זיהום אוויר מתחבורה. בבאר שבע נגרם זיהום בגלל המפעלים ברמת חובב וכן עקב תחבורה עירונית ואבק מהמדבר. ירושלים נחשבה בעבר לעיר עם זיהום אויר נמוך יחסית לערים אחרות, אבל נכון לשנת 2018 יש בה זיהום אוויר חלקיקי מהגרועים בישראל בהקשר של זיהום חלקיקי עדין. [2] באשדוד יש מספר מפעלים מזהמים הפולטים לאוויר חומרים מסוכנים.

זיהום האסבסט בנהריה תורם לתחלואה גבוהה פי 10 בסרטן הריאה ובמחלות נוספות בקרב תושבי העיר. הישובים מדרום לעכו חשופים לזיהום של דיאוקסין מצד חוד מתכות. תושבי ערד עלולים להיחשף לזיהום עתידי בעקבות הכוונות של רותם אמפרט שבבעלות החברה לישראל להקים ליד העיר מכרה פוספטים פתוח בשדה בריר.

מבחינת פרשיות זיהום אוויר שנגעו לעובדים, הזיהום בתעשיות אלקטרוכימיות בעכו היה אחד הדוגמאות להשפעות הקשות שזיהום אוויר תעשייתי יכול לגרום.

מקורות של זיהום אוויר בישראל

התפלגות יחסית של מקורות אנושיים לכמויות פליטה של מזהמי אוויר שונים בישראל שנת 2015. התורמים העיקריים הם ייצור חשמל, תעשייה ותחבורה. יש לשים לב שאותה כמות זיהום יכולה להיות נוכחת או מזיקה יותר אם היא נפלטת בריכוז גבוה יותר או שהיא קרובה יותר למקומות יישוב. כך לדוגמה מעל 90% מהזיהום בערים של תחמוצות חנקן מקורם בתחבורה למרות שרוב הפליטות של זיהום זה מקורם בתחנות כוח.

זיהום אוויר מתחבורה בישראל

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – זיהום אוויר תחבורתי

לפי הערכת מומחים בישראל זיהום האוויר שמקורו בתחבורה הוא מקור הזיהום המסוכן ביותר בישראל.[1] זיהום זה משמעותי בשל היותו בתוך הישובים בישראל להבדיל ממקורות זיהום אחרים, שלמעט מפרץ חיפה, נמצאים בדרך כלל מחוץ לישובים. רוב זיהום התחבורה בישראל נובע מזיהום אוויר מרכבים פרטיים, אוטובוסים, משאיות, ואופנועים והוא מוחרף על ידי פקקי תנועה. לפי ישראל דנציגר, מנכ"ל המשרד להגנת הסביבה, נכון לשנת 2016 בישראל זיהום אוויר מתחבורה גורם למוות בטרם עת של 1,250 אנשים בשנה. [9]

נכון לשנת 2014 נמדדה חריגה שנתית של חנקן דו-חמצני הנפלט מכלי רכב סמוך לכל הצירים במרכזי הערים הגדולות. חריגות קיצוניות נמצאו בשכונת שמואל הנביא בירושלים ובמרכז העיר, בתחנות תחבורתיות במטרופולינים הגדולים בחיפה, ירושלים ובגוש דן. בכל נקודות הדיגום נמצאו ריכוזים גבוהים של חומרים אורגנים נדיפים עבור בנזו-א-פירן ופורמאלדהיד שהם תוצר של שריפת דלקים בתעשיה ובתחבורה. [10]

על פי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, למרות שיש עלייה ניכרת בכמות פקקי התנועה, כמות כלי הרכב והנסועה בישראל, בשנים 2000-2009 הייתה ירידה משמעותית בכמות טונות זיהום האוויר שנפלטו לאוויר מכל סוגי החומרים,.[11] זאת ככל הנראה עקב שיפורים משמעותיים במנועים ובאיכות הדלקים. טענה זו נתמכת גם על ידי נתונים של המשרד להגנת הסביבה על ירידה בריכוזים של תחמוצות גופרית ותחמוצות חנקן לעומת זאת, טענת הלמ"ס שמבוססת ככל הנראה על דיווחי יצרנים על נתוני מנוע, עומדת בניגוד לטענה של המשרד להגנת הסביבה לפיה לא רואים ירידה בריכוז המזהמים של חלקיקים נשימים עדינים ואוזון בגובה הקרקע (אף כי למזהמים אלה יש מקורות אחרים כמו אבק שמגיע מהמדבר, מזהמים שנודדים מאזור טורקיה ואירופה ומזהמים שנוצרים עקב חשיפה תחמוצות גופרית לשמש). טענה זו עומדת גם מול מדידות אחרות שמפרסם הלמ"ס שנוגעות לריכוזי זיהום האוויר הנמדדות בתחנות ניטור האוויר. בחלק מהמדדים רואים ירידה כלשהי, בחלק לא רואים ירידה או שאין מגמה ברורה. לדוגמה הממוצע השנתי של פחמן חד חמצני בתחנת בית ספר אחד-העם, כיכר המושבות, פתח תקווה, עמד על 1,145 מיקרו-גרם לליטר, בשנת 2005,[1] ונשאר על ערך זה גם בשנים 2008-2012[2]

להלן סך כמויות זיהום האוויר בטונות לשנה מתחבורה לפי נתוני הלמ"ס לשנת 2009.[11] סך הרכבים היבשתיים בישראל פלטו 48 אלף טונות תחמוצות חנקן, 39 אלף טונות פחממנים (חומרים אורגניים נדיפים), 954 טונות אבק מרחף (חומר חלקיקי) ו-185 אלף טונות של פחמן חד חמצני.

בישראל יש 13 אלף אוטובוסים שפועלים על דיזל שהוא מסרטן וודאי בבני אדם. נכון לשנת 2015, 6 מתוכם היברידיים ולא קיימים בה אוטובוסים הפועלים על חשמל או גז טבעי. תוכנית ממשלתית לשדרוג האוטובוסים לדגמים פחות מזהמים שהוכנה בשנת 2011 בוטלה בשנת 2013 בלחץ משרד האוצר. [12]

לפי המשרד להגנת הסביבה, נכון לשנת 2016 המקור העיקרי לחשיפה של תחמוצות חנקן בישראל הוא זיהום מכלי רכב ממונעים. לדוגמה בתל אביב בזמן יום כיפור חלה ירידה של כ-90% מכמות הפליטות - מרמה של 95 ppm לרמה של 7 ppm בזמן החג. בירושלים נמדדו בחג ערכי חלקיקים שנעו בין 7 ל-17- לעומת ריכוזים של עד 178 חלקיקים שנמדדו במרכז העיר יום לפני כן. בראשון לציון נרשמו ביום כיפור 13 יחידות בלבד - לעומת 133 שנמדדו יום לפני כן. גם במרכז העיר חיפה ירדו רמות הזיהום מ-172 יחידות ל-14 במהלך החג,[13] אם כי דבר זה מורכב גם מירידה בכמות הזיהום התעשייתי שיש בעיר. קשה למדוד ירידה דומה בזיהום חלקיקי היות וחלקיקים ממשיכים להסתובב באוויר כ-10 ימים לאחר הפליטה שלהם.

תחבורה בישראל

רקע:

לא רק כמות הזיהום משנה אלא גם הקרבה בין מקורות הזיהום לבין בני אדם, וכן ריכוז הזיהום על פני היממה. כך זיהום עירוני עלול להיות חמור יותר לעומת זיהום שנפלט מארובות תחנות כוח הפחמיות שנמצאות רחוק ממקום יישוב. יש גם חשיבות לזיהום סינרגטי (בעיקר בין אוזון לבין חומר חלקיקי עדין), שכן סוג מזהם אחד יכול להחריף את ההשפעה הבריאותי של סוגי מזהמים אחרים. נכון ל-2015, נתוני הלמ"ס בנושא זיהום אוויר, אינם מעודכנים מזה 6 שנים וכן ולא כוללים גם מזהמי אוויר חשובים כגון מתכות כבדות או אוזון בגובה הקרקע- מזהם שניוני שנגרם עקב פליטת תחמוצות חנקן וכן עקב חומרים אורגניים נדיפים.

זיהום אוויר מייצור חשמל

לפי הערכת ארגון הבריאות העולמי משנת 2015, זיהום אוויר מתחנות פחמיות בישראל, מהווה יחד עם זיהום האוויר מתחבורה את מקור הסיכון העיקרי לבריאות התושבים. [1]

לפי רישומי המשרד להגנת הסביבה, נכון לשנת 2013 סך תחנות הכוח בישראל (19 תחנות, רובן שייכות לחברת החשמל לישראל) פלטו יחד 90 אלף טונות של תחמוצות חנקן ו-84 אלף טונות של תחמוצות גופרית בשנה. כמו כן פלטו התחנות כ-2,200 טונות של חומר חלקיקי קטן מ-10 מיקרון ו-2,300 טונות של פחמן חד חמצני. עיקר הזיהום מייצור חשמל נבע מ-2 תחנות הפחמיות הגדולות - אורות רבין בחדרה ורוטנברג באשקלון. הן פלטו 92% מתחמוצות החנקן, 99% מתחמוצות הגופרית, 79% מהחומר החלקיקי ו-39% מהפחמן החד חמצני. [3]

נכון לשנת 2013 תחנות הכוח בישראל פלטו לאוויר 39 אלף טונות של פחמן דו חמצני בשנה. מתוך כמות זו, כמות של 27 אלף טונות, או 71%, נפלטה על ידי 2 תחנות הכוח הפחמיות הגדולות. [4]

בעקבות הגילוי של גז טבעי בישראל, מספר תחנות כוח גדולות שפעלו בעבר במזוט וסולר עברו בשנים האחרונות לגז טבעי. והפחיתו בצורה משמעותית את כמות הפליטות מהן. הדבר משמעותי במיוחד בתחנות שנמצאות בסמוך לריכוזי אוכלוסיה כמו תחנת הכוח רידינג בתל אביב ותחנת הכוח בחיפה. כמו כן השימוש בגז תרם לכך שתחנות כוח חדשות שנבנו התבססו על גז טבעי במקום על פחם. כיום קיימת תוכנית להקטנת הפליטות המזיקות מהתחנות הפחמיות על ידי התקנת מסננים יקרים בהן. [1]

לפי מכתב של השר להגנת הסביבה, אבי גבאי, לחברת החשמל מדצמבר 2015, השימוש בפחם בתחנת הכוח הפחמית בחדרה גורר תמותה עודפת של 155 אנשים בשנה באזור, והשימוש בפחם בתחנת הכוח הפחמית באשקלון גורר תמותה עודפת של 59 אנשים- סך של כ-214 מקרי מוות עודפים בכל שנה. הערכות אלה מתבססות על מחקרים שנעשו בעולם ולא על נתונים בארץ עקב מחסור במחקרים בנושא. [5]

זיהום האוויר ממפעלים

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – זיהום תעשייתי

המשרד להגנת הסביבה פרסם טבלה ובה סיווג של מפעלים לפי פוטנציאל זיהום האוויר שלהם. הטבלה מתחלקת לשלושה סיווגים, א' ב' וג', כאשר בסיווג א' נכללים המפעלים בעלי פוטנציאל הזיהום הגדול ביותר. [6]

מפעלים בעלי פוטנציאל זיהום אוויר גדול (סיווג א') כוללים את:

משנת 2014 החל המשרד להגנת הסביבה לפרסם את מפל"ס - מרשם פליטות לסביבה - רישומים מפורטים של מפעלים מזהמים, שבהם ניתן לראות פליטות לאוויר ולמים, וכן העברה של פסולת לאתר הפסולת ברמת חובב, של חומרים מסוכנים ורעילים שונים, על פי חתכים שונים כמו יישוב, שם המפעל, סוג החומר, סוג התעשייה ועוד. כך לדוגמה קל לראות שרוב פליטות הפורמלדהיד בישראל מקורן בתחנות כוח ואף לראות היכן מבוצעות פליטות אלה.

דו"ח של אדם טבע ודין משנת 2014, ניתח את הפליטה לאוויר של מספר סוגי המזהמים הגרועים והרעילים ביותר מצד מפעלי תעשייה גדולים, בהתבסס על נתוני המפל"ס. הדו"ח מנתח את הפליטה של ארסן, כספית, פורמלדהיד, פחמימנים, בנזן וטריכלורואתילן. הדוח מוצא פערים גדולים במידע ומחסור במידע על סוגי מזהמים שונים מהתעשייה. [7]

זיהום אוויר בגלל שינויי אקלים

Postscript-viewer-shaded.png ערכים מורחבים – שינויי אקלים בישראל, התחממות גלובאלית, השפעות בריאותיות של שינוי אקלים

על פי פרופסור ויקטור נובאק ההשפעה המשמעותית ביותר של שינוי אקלים על בריאות הישראלים היא יותר סופות חול המגבירות בין השאר את זיהום האוויר[14]. לפי פרופסור יואב יאיר, בשנים האחרונות שינויי האקלים גרמו לעלייה בעוצמה ובתכיפות של אירועי האובך כדוגמת הסופה שהייתה בספטמבר 2015[15] סופה זו גרמה לזיהום אוויר כבד של חומר חלקיקי בכל רחבי הארץ[16]. זיהום של חומר חלקיקי נחשב אחד הזיהומים המסוכנים ביותר מבין מזהמי האוויר, עקב תרומה שלו למחלות לב וריאה. השרפות וסופות האבק גורמות לעלייה חדה ופתאומית בכמות החומר החלקיקי באוויר. מה שעלול להיות מסוכן יותר להתפתחות מחלות מסוימות מחשיפה ממושכת[17] על פי דוקטור דניאל מדר, סופות האבק והשרפות הקשות שנגרמו בגלל שינויי האקלים בנובמבר 2016, הביאו לזיהום אוויר חמור בחלקיקים בכל הארץ. לפי הערכתו, אם האקלים ימשיך להיהרס תגרם החמרה נוספת.[18]

זיהום אוויר לפי סוגי החומרים המזהמים

כמויות זיהום אוויר לפי מזהם

לפי חוק אוויר נקי, על המשרד להגנת הסביבה לפרסם רשימת מצאי הכוללת מידע על כמויות החומרים המזהמים הנפלטים בידי מקורות אנושיים אחת ל-7 שנים. באוקטובר 2015 פרסם המשרד להגנת הסביבה טבלה של מזהמי אוויר נפוצים לפי מקור הזיהום, וזאת בחיתוך ארצי וכן בחיתוך של רשויות מקומיות. כל הכמויות הן בטונות לשנה.[19] הרשימה אינה כוללת מזהמים שניוניים (כמו אוזון בגובה הקרקע) מקורות זיהום לא אנושיים (כמו חומר חלקיקי מהמדבר)ואינה מתייחסת לריכוזי הזיהום או לקרבה מקור הזיהום לבין בני אדם.


סקטור\סוג המזהם תחמוצות חנקן NOx תחמוצות גופרית SOx פחמן חד חמצני CO חומר חלקיקי עדין מרחף בקוטר קטן מ-10 מיקרומטר PM10 חומר חלקיקי עדין מרחף בקוטר קטן מ-2.5 מיקרומטר PM2.5 תרכובות אורגניות נדיפות ללא מתאן NMVOC בנזן 1,3 - Butadiene
תעשייה 18,313 16,535 7,477 1,588 1,173 5,499 10 -
ייצור חשמל 74,774 70,321 2,758 1,509 781 50 0.5 -
תחבורה 23,385 301 49,591 1,882 1,129 3,582 196 93
שריפת פסולת צמחית 357 8 12,606 2,000 1,886 380 39 39
מחצבות 2,117 - 834 660 56 81 0.2 -
שימוש ביתי - - - - - 20,472 - -
תחנות תדלוק - - - - - 7,003 70 -
חוות מכלי דלק - - - - - 1,282 3 -
יערות קרן קיימת לישראל - - - - - 876 - -
מט"שים - - 72 - - 227 - -
מטמנות 102 163 131 - 170 0.5 -
סה"כ 119,047 87,165 73,501 7,771 5,025 39,623 320 132

מגמות בריכוזי זיהום האוויר בישראל

לפי דו"ח של משרד הגנת הסביבה משנת 2015 בשנים 2001-2013 הייתה ירידה משמעותית בריכוזים של חלק ממזהמי האוויר ובחלק מהם אין שינוי במגמה[3]

יש ירידה ניכרת בתחמוצות חנקן, עיקר השיפור הוא בתחנות תחבורה בגוש דן ובירושלים. עם זאת יש חריגות חצי-שעתיות בתחנות ניטור במקומות אלה. יש שיפור חל גם בריכוזים השנתיים של תחמוצות החנקן בתחנות הכלליות בגוש דן, בירושלים ובאזור חיפה. בנתונים של חנקן דו חמצני יש שיפור קל בריכוזים השנתיים בגוש דן, עם זאת הריכוזים הנמדדים גבוהים מערך הסביבה שנכנס לתוקף בינואר 2015. גם בגפרית דו-חמצנית חל שיפור בריכוזים ארוכי הטווח (השנתיים) וקצרי הטווח (חצי-שעתיים ושעתיים) בסמוך לתחנות הכוח ובתי הזיקוק עם המעבר לסוגי דלק פחות מזהמים.[3]

זיהום אוויר בחלקיקים נשימים עדינים בקוטר PM2.5 בתחנות ניטור בגוש דן בחודש אוקטובר לאורך השנים. בחודשי החורף השפעת זיהום של חלקיקים עדינים מחוץ לישראל אמורה להיות נמוכה יותר לעומת זיהום ממקור מקומי. הריכוזים קרובים לפעמים לתקן הישראלי משנת 2015, אבל נמצאים מעל ההמלצות של ארגון הבריאות העולמי.

לפי המשרד להגנת הסביבה, לא נצפתה מגמה של שינוי בעשור האחרון בריכוז הזיהום של חלקיקים נשימים. הריכוזים השנתיים של החלקיקים העדינים (PM2.5) שנמדדו בכל תחנות הניטור בארץ הינם גבוהים מערך היעד. הריכוזים הגבוהים ביותר נרשמו במרכז הארץ ובדרומה, במיוחד במרכזי הערים בסמוך לצירי התחבורה הראשיים. לטענת המשרד ריכוז הרקע של החלקיקים הנשימים העדינים PM2.5 בישראל הוא גבוה ועומד על 20 מק״ג/מ״ק, ונובע ממיקומה הגאוגרפי של ישראל בסמוך למדבריות ערב וצפון אפריקה, אך גם מהסעת חלקיקי PM2.5 מאירופה.[3]

לפי המשרד להגנת הסביבה, לא נצפתה מגמה של שינוי בעשור האחרון בריכוז אוזון בגובה הקרקע. הריכוזים השנתיים של אוזון בפנים הארץ, בשדרת ההר ובעמקים הם גבוהים. האוזון נוצר במורד הרוח הרחק ממקורות הפליטה. ריכוזי הרקע של האוזון בישראל הינם כהמלצת ארגון הבריאות העולמי. ריכוזי הרקע הם גבוהים, עקב קרינת השמש החזקה בארץ והסעת מזהמים לאזורנו מארצות אירופה.[3]

בגוש דן נרשמו בשנת 2013 כ-19 ימים של זיהום אוויר חורג (5.2% מהזמן בשנה) כתוצאה מזיהום האוויר מתחבורה, לעומת 8 ימים (2.2% מהזמן בשנה) בשנת 2012. בירושלים נמדדו בשנת 2013 כ-8 ימים של זיהום האוויר מתחבורה,(2.2% מהזמן בשנה) לעומת 45 ימים (1.1% מהזמן בשנה) בשנת 2012.[3]

זיהום במתכות כבדות

לפי הדיווחים למפל"ס (מרשם הפליטות לסביבה של המשרד להגנת הסביבה), נכון לשנת 2012, המפעלים בישראל פלטו לאוויר את 3 המתכות הכבדות הבאות. מתכות אלה הן חומר מסרטן, רעילות, חשודות כפוגעות בעוברים ואינן מתפרקות. כולן עוברות הצטברות ביולוגית ומסוגלות לנדוד מתוך האוויר אל המים והקרקע ומשם אל המזון של בני אדם:

  • קדמיום במשקל כולל של 142 ק"ג בשנה (193 ק"ג נוספים נפלטו לביוב ולים), בעיקר מתחום המתכת, ייצור חשמל ואנרגיה, מינרלים וזכוכית: [8]
  • כספית במשקל כולל של 327 ק"ג מדי שנה. שלוש המקורות התעשייתיים הפולטים את הכמות הגבוהה ביותר של כספית לאוויר, הן תחנות הכוח הגדולות של חברת החשמל הפועלות על פחם - תחנת רוטנברג באשקלון ותחנת הכוח אורות רבין בחדרה, ומפעל יהודה פלדות לעיבוד מתכת באשדוד. 3 מקורות אלה פולטים יחד 68% מסך זיהום האוויר בכספית בישראל. 3 המקורות הבאים - רותם אמפרט, נשר מלט וחוד אסף אחראים יחד לפליטה של עוד 24% מסך הכספית ו-6 מקורות אלה פולטים יחד 90% מסך הכספית הנפלטת לאוויר בישראל. [9]
  • עופרת במשקל כולל של 601 ק"ג בשנה (1,100 ק"ג נוספים נפלטו לביוב ולים). זיהום האוויר תעשייתי בעופרת, נבע בעיקר מתעשיות המתכת, הפקת מינרלים, זיקוק נפט וייצור חשמל. יותר מחצי מהכמות שנפלטה לאוויר (330 ק"ג) נפלטה על ידי שני מפעלים ליציקת מתכת - יהודה פלדות באשדוד, וחוד אסף פלדה בדרום עכו. [10]

השפעות בריאותיות של זיהום אוויר בישראל

תרומה של מספרי גורמי סיכון מרכזיים לתמותה שנתית בישראל. חלק גדול מהתמותה המוקדמת מיוחס לעישון ולתזונה לקויה. לפי הערכת ארגון הבריאות העולמי כ-2,500 בני אדם מתים כל שנה מזיהום אוויר. זהו גורם הסיכון הבריאותי המרכזי שתלוי בסביבת הפרט ולא בהחלטות שלו עצמו - השפעה חיצונית.
Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – השפעות בריאותיות של זיהום אוויר

בישראל לא בוצעו מחקרים אפידמיולוגים ישירים על ההשפעות הבריאותיות של זיהום האוויר, אלא בוצעו הערכות לפי מחקרים דומים בחו"ל על סמך סוג המזהמים, כמותם וכמות החשיפה של האוכלוסייה לזיהום. בשנת 2003 בוצע מחקר על ידי המשרד להגנת הסביבה, אדם טבע ודין והסוכנות האמריקנית לאיכות הסביבה. על פי הערכת המחקר באזור תל אביב לבדו מתים מדי שנה כ-620 בני אדם מזיהום אוויר שמקורו בפעילות אנושית. אם מתחשבים גם בזיהום אוויר טבעי כמו אבק, עולה מספר המתים ל-1,100. אותו מחקר מעריך כי באזור אשדוד, מתים כ-90 בני אדם מדי שנה מזיהום אוויר מעשה ידי אדם. כמו כן כמות האשפוזים הנובעת מזיהום אוויר מגיעה למאות מקרים בשנה, ועולה בהתמדה. [11]

בשנת 2007 העריכו חוקרים מטעם משרד הבריאות כי בישראל חולים מידי שנה 1,250 איש במחלות סרטן בשל זיהום סביבתי. נרשמה תחלואת יתר ב-3 מוקדים עיקריים והם חיפה, תל-אביב וגוש דן, ובאר שבע, ונשללו סיבות קלאסיות כמו עישון, גיל או מוצא אתני. 3 המוקדים סובלים מזיהום אוויר חריף - בחיפה ובבאר שבע בגלל מפעלים ובחיפה ובתל אביב בגלל תחבורה. [12]

בשנת 2008, קבע ארגון הבריאות העולמי (על סמך נתונים משנת 2002) כי בישראל מתים בכל שנה 1,500 בני אדם מזיהום אוויר. [20]

במרץ 2014 הודיע ארגון הבריאות העולמי כי השפעות בריאותיות של זיהום אוויר חמורות ממה שחשבו עד כה, וכי הוא גורם לכמות גבוהה יותר של מקרי מוות ממה שחשבו בעבר. זיהום אוויר סביבתי (שאינו ביתי) תורם למוות של כ-3.7 מיליון אנשים בשנה ברחבי העולם. מתוך מקרים אלה, רק 6% מתים עקב סרטן ריאות, ו-80% מתים עקב שבץ מוחי ומחלת לב כלילית תחלואה ומוות נוספים נגרמים עקב מחלות נשימה כרוניות וזיהומיות. כמו כן מספר מקרי המוות המיוחסים לזיהום אוויר קפץ פי 3 ויותר ביחס להערכות מהעבר, זאת בעקבות מחקרים שמצאו קשר חזק יותר ובעקבות הגברת החשיפה לזיהום אוויר סביבתי במדינות מתועשות. [21]

לפי תחזית המופיעה בדו"ח "בריאות וסביבה 2014" של משרד הבריאות והקרן לבריאות ולסביבה, נכון לשנת 2015 חלקיקים עדינים (2.5 מיקרון) צפויים לגרום לכ-448 מקרי מוות מוקדם עקב מחלת לב איסכמתית. חלקיקים נשימים בגודל 10 מיקרון צפויים לגרום למוות של עוד 149 אנשים נוספים. אוזון בגובה הקרקע צפוי להרוג בטרם עת עוד 20 אנשים נוספים. סה"כ מדובר במוות בטרם עת של 617 בני אדם בשנה. שנות החיים שיגרעו עקב מוות (חלק ממדד של נטל תחלואה) יהיו 27,860 שנה. חלקיקים נשימים עדינים צפויים לגרום גם לתחלואה של 166 חולים בסרטן ריאות. חלקיקים נשימים בגודל 1 מיקרון צפויים לתרום 54 מקרי אישפוז עקב בעיות בלב ובכלי הדם, 396 מקרי אישפוז עקב בעיות נשימה, ו-2,230 ימי שימוש בתרופות עקב אסתמה. אוזון בגובה הקרקע צפוי לתרום 44 מקרי אישפוז עקב בעיות נשימה. [7]

באפריל 2015 התפרסם מחקר של ארגון הבריאות העולמי, לפיו זיהום בישראל גורם למוות בטרם-עת של כ-2,500 אנשים בשנה. [1] לשם השוואה עם מדינות דומות בגודל האוכלוסייה, בבלגיה, מספר מקרי המוות מזיהום האוויר נאמד ביותר מ–6,000 מקרי מוות. לעומת זאת בנורווגיה, מספר מקרי המוות נאמד ב-353 מקרים. פיזור האוכלוסייה שם מפחית את החשיפה למקורות זיהום משמעותיים. בשנת 2016 העריך מנכ"ל משרד הסביבה כי כ-1,250 ישראלים מתים בשנה מזיהום אוויר תחבורתי. [9]

בעשור האחרון ישנם מחקרים נוספים הקושרים בין זיהום לבין סוגי תחלואה שונים. לדוגמה יש כיום מחקרים על הקשר בין תחמוצות חנקן לבין סיבוכים בהריון, והחלשת המערכת החיסונית באזור הריאות ובכך הגדלת הפגיעות למחלות זיהומיות כמו דלקת ריאות. מחקרים נוספים מוצאים קשר בין זיהום אוויר חלקיקי, זיהום אוויר ממתכות כבדות וזיהום אוויר מתחבורה לבין אוטיזם.

מחקרים נוספים בדקו את הנזקים של זיהום אוויר למבנים ולחקלאות. לרוב השפעות אלה אינן נספרות בתחשיבים כלכליים שמסתמכים על הערכות נזקי בריאות בלבד, וגם נזקים אלה מחושבים לרוב על פי הערכות מוקדמות יותר, ופחות מתחשבות בהשפעות בריאותיות שהשפעתן נחקרה בתקופה מאוחרת יותר.

השוואה למדינות אחרות בעולם

מחקר של ארגון הבריאות העולמי משנת 2014 השווה שיעורי זיהום אוויר של זיהום חלקיקי PM10, ב-1,600 ערים ב-91 מדינות. לפי המחקר בישראל יש את רמת זיהום האוויר הגרועה ביותר בקרב המדינות המערביות וברמה ה-12 מבין כלל מדינות העולם. [4]

מחקר נוסף של ארגון הבריאות העולמי פורסם בשנת 2016 השווה את הזיהום ביחס לחלקיקי PM10. במקומות הראשונים עם זיהום האוויר הגרוע בעולם עמדו ניגריה, פקיסטן ואיראן שבכולם יש ריכוזי חלקיקים של מעל 500 ppm, ואילו ישראל ממוקמת במקום ה-40, עקב כך שרמות הזיהום בה גבוהות במידה ניכרת יחסית למדינות מערביות אחרות. העיר המזוהמת ביותר בישראל על פי הדו"ח היא פתח תקווה, אחריה אילת, בני ברק, ערד, שדרות, כפר מסריק, גבעתיים, פרדס חנה, שדה יואב, ת"א, אשדוד, כרמי יוסף, חדרה, באר שבע, ניר ישראל, רמת גן, ירושלים, עפולה, אום אל פאחם, קרית מלאכי, ניר גלים, חולון, יבנה ורחובות. חיפה, נשר וקרית ביאליק ממוקמות במקום ה-36 ואילך מבין תחנות הניטור בערי ישראל, הרבה אחרי אזור מרכז הארץ. היבטים אלה נגרמים ככל הנראה מכך שמקורות חשובים לזיהום חלקיקי בגודל 10 מיקרון הם אבק מדברי וזיהום מתחבורה ופחות זיהום תעשייתי. [22]

השפעות כלכליות של זיהום האוויר

על-פי אומדני משרד האוצר משנת 2008, העלות של נזקים בריאותיים מזיהום האוויר (ללא היבטים אחרים) בכל ישראל הסתכמו לכ-12 מיליארד ש"ח בשנה. [23]

לפי דוח של משרד הבריאות, התחזית לשנת 2015 היא כי זיהום מחומר חלקיקי ואוזון בגובה הקרקע 617 מקרי מוות עקב מחלות לב וכלי דם, מחלות נשימה, וסה"כ יגרעו 27 אלף שנות אדם עקב תמותה, וכן יגרמו לתחלואה בסרטן, להחמרה בבעיות אסתמה ואישפוזים. לפי המשרד העלות הכרוכה בחריגה מערכי היעד של אוזון ושל חומר חלקיקי מוערכת ב-22 מיליארד ש"ח בשנת 2015, עד שנת 2020 היא צפויה להגיע ל-24 מיליארד ש"ח. [7]

במרץ 2014 יצא ארגון הבריאות העולמי בפרסום חדש ששינה את הערכות הקודמות בעולם לגבי התרומה של זיהום אוויר לסיבות תחלואה שונות, והעריך כי חלק ניכר מהתמותה עקב זיהום אוויר קשורים למוות עקב שבץ מוחי ומחלת לב כלילית וכי סרטן ריאה היווה רק 6% מסך מקרי המוות המשוייכים לזיהום אוויר סביבתי. [21] כמות מקרי המוות בעולם עקב זיהום אוויר חיצוני (שאינו ביתי) קפצה מ-1 מיליון אנשים בשנה לכ-3.7 מיליון אנשים בשנה מתוכם 450 אלף איש שמתו במדינות עשירות ומתועשות כמו אירופה, ארה"ב וכו'. מחקר שערך ארגון הבריאות העולמי באפריל 2015 טוען כי הנזק הכלכלי השנתי מזיהום האוויר בישראל בשנת 2010 עמד על 3.3% מהתוצר, או 7.1 מיליארד דולר, כלומר 27 מיליארד ש"ח בשנה.[6][1] לפי ארגון ה-OECD המבוסס על נתונים מ-2015, עלות זיהום האוויר למשק ישראל עומדת על 7.7 מיליארד דולר, ומחצית מהעלות הזו נובעת מזיהום האוויר שיוצר הרכב הפרטי.[13]

בשנת 2016 העריך הבנק העולמי כי זיהום אוויר גורם נזק כלכלי אדיר לכלכלת העולם של 5 טריליון דולר בשנה. [24][25] הנזק הכולל לכלכלת העולם הוא סכום גדול מהתוצר של כלכלת יפן או כמחצית מהתוצר הכלכלי של סין. [14], אך עיקר הנזק נעשה במדינות מתפתחות ולא במדינות עשירות. הנזק מזיהום אוויר לישראל מוערך בדו"ח נכון לשנת 2013 בתמותה של כ-2,200 תושבים בשנה (כ-5% מסך התמותה השנתית בישראל), ונזק כלכלי שנתי של 7.4 מיליארד דולר ,[24] או 28 מיליארד ש"ח.

הערכות עלות של זיהום אוויר לפי סוג מזהם

המשרד להגנת הסביבה פרסם בתחילת 2013 טבלה של הערכת השפעות חיצוניות לטונה, לפי סוגי מזהמים שונים ולפי סוגי פעילות שונות: ייצור חשמל, תעשייה ותחבורה.[15]

סוג הזיהום הנפוץ שגורם למירב העלויות הוא חומר חלקיקי מסוג PM2.5, ולאחריו חומר חלקיקי PM10 ותחמוצות חנקן. סוג הזיהום היקר ביותר מבין סוגי המזהמים ביחס לכמות, הוא זיהום אוויר מתחבורה שעולה מעל 330 אלף ש"ח לטונה מזהמים. הזיהום התעשייתי דומה ונמוך יותר, ומכיל גם זיהומים מסוג גופרית דו חמצנית. הזיהום מייצור חשמל הוא נמוך בהרבה ועומד על כ-170 אלף ש"ח לטונה.[16] עם זאת, טבלה זו אינה מביאה את כמויות הזיהום הכוללות ואת עלותן. שם החלוקה עשויה להיות שונה שכן רוב הפליטות של מזהמי אוויר בישראל מקורם בתחבורה ובייצור חשמל. כמו כן יש לשים לב כי טבלה זו אינה כוללת נזקים אפשריים של מזהמים רעילים ומסוכנים יותר כמו מתכות כבדות, בנזן, דיאוקסינים או חומרי הדברה.

העלות של כל טונה זיהום עולה עם השנים, ככל הנראה בגלל מחקרים חדשים שמגלים השפעות בריאותיות חזקות יותר של זיהום.[26]

סוג המזהם חשמל תחבורה תעשייה
ש"ח לטון ש"ח לטון ש"ח לטון
SO2 גופרית דו חמצנית 34,783 0 44,633
NOx תחמוצות חנקן 20,144 75,461 31,724
PM2.5 חומר חלקיקי 69,645 145,772 119,254
PM10 חומר חלקיקי 49,648 94,707 77,142
VOC חומרים אורגניים נדיפים 21,454 16,615
CO פחמן חד חמצני 541
CO2 פחמן דו חמצני 103 103 103
כלל סוגי המזהמים 174,323 338,038 289,471

עלות זיהום אוויר מהפקת חשמל בתחנות כוח

על פי לוחות משרד הגנת הסביבה (לשנת 2014), והדיווחים של תחנות הכוח למפל"ס (לשנת 2013), עלות זיהום האוויר מייצור חשמל בשנת 2013 הגיע ל-9.5 מיליארד ש"ח כתוצאה מפליטה של 19 תחנות כוח. מתוך סכום זה מעל 5 מיליארד נבעו מנזקים בריאותיים - בעיקר מתחמוצות גופרית ותחמוצות חנקן ועוד כ-4 מיליארד ש"ח נזקים של פליטת פחמן דו חמצני. רוב ההשפעה נובעת מ-2 תחנות הכוח הפחמיות הגדולות - אורות רבין בחדרה וגוטנבגרג באשקלון.

סוג המזהם כמות פליטות מפל"ס 2013 (טונות) עלות הזיהום לטונה (ש"ח לטונה) 2014 סה"כ העלות בשנה (מיליוני ש"ח)
תחמוצות חנקן 90,837 21,617 1,964
תחמוצות גופרית 84,145 37,326 3,141
פחמן חד חמצני 2,303 לא ניתנה -
חלקיקים PM2.5 ??? 74,736 לא מדווח
חלקיקים PM10 2,201 53,277 117
פחמן דו חמצני 38,964,974 110 4,286

עלות זיהום אוויר מתחבורה

על פי הערכה של הוועדה למיסוי ירוק, שהתבססה על מחקרים של חברת פארטו ומיכאל שראל, ועל נתוני הנסועה של שנת 2004, עלות זיהום אוויר מתחבורה יבשתית, הגיעה ל-2.08 אחוזים מהתמ"ג.[27] שהם כ-22 מיליארד ש"ח בשנה בנתוני 2013. באופן כללי הוועדה העריכה את אחוזי ההשפעה החיצוני של מכוניות בצורה נמוכה יותר לאירופה (6% מהתוצר לעומת 8%-10% באירופה) מאז היו שינויים אחדים - מחד שינויים טכנולוגיים הורידו את כמות הפליטות של רכבים, מאידך כמות הרכבים עלתה ואיתה גם כמות הפקקים. מסמך של האוצר משנת 2007 העריך כי עקב שינויים אלה זיהום האוויר מרכבים ירד לכ-1.2% מהתוצר שהם 7.5 מיליארד ש"ח בלבד. [17]

הטבלה להלן מסכמת את הערכת עלות זיהום האוויר מתחבורה של 4 סוגי מזהמים. כמויות הזיהום בטונות לשנה נקבעו על סמך מידע של הלמ"ס לשנת 2009.[11] עלות הזיהום לטונה מובאת לפי לוח של המשרד להגנת הסביבה משנת 2014.[26] נתוני הלמ"ס אינם ברורים לגמרי - לדוגמה לא ברור האם אבק מרחף הוא חומר חלקיקי מסוג PM10 או PM2.5 שהוא סוג חומר מסוכן יותר. לצורך החישוב הונח שכל חומר החלקיקי הוא PM10.

סוג המזהם כמות בטונות שנפלטה עלות הזיהום לטונה (ש"ח לטונה) סה"כ העלות בשנה (מיליוני שקלים)
תחמוצות חנקן 48,116 80,978 3,896.33
פחמן חד חמצני 185,371 1,119 207.43
פחממנים (חומרים אורגניים נדיפים) 39,547 23,023 910.49
אבק מרחף (חומר חלקיקי) 954 101,631 96.96
סה"כ 273,988 5,111.21

על פי הערכה זו, סה"כ עלות זיהום האוויר מתחבורה מגיעה לכ-5 מיליארד ש"ח בשנה שהם כ-0.5% מהתמ"ג נכון לשנת 2013. דבר זה אינו כולל היבטים שונים כגון חשיפה גבוהה יותר של אנשים לזיהום אוויר עקב הקרבה למקורות הזיהום (לוחות המשרד להגנת הסביבה אינם מבחינים בין זיהום עירוני לבין עירוני). נתוני הלמ"ס אינם מעודכנים ולא כוללים גם מזהמי אוויר חשובים כגון מתכות כבדות או אוזון בגובה הקרקע.

על פי מחקר של משרד התחבורה הבריטי, זיהום אוויר מתחבורה עירונית עומד על 0.72-0.3 אחוזים מהתמ"ג שהם 3-7.5 מיליארד ש"ח בשנה (על פי התאמה לתמ"ג הישראלי, אך ללא התחשבות בצפיפות ובמזג האוויר).

חקיקה ניטור ורגולציה

הכרה בנזקים בריאותיים זיהום האוויר

במשך שנים רבות הכחישה האגודה למלחמה בסרטן כי זיהום אוויר הוא גורם מסרטן משמעותי ומובהק, והעדיפה להתעלם מהנושא. מנכ"לית האגודה, מירי זיו, הייתה בעלת קשרים למפעמים מזהמים ובעלי תפקידים בפירמות ששלטו על מפעלים מזהמים תרמו לעמותה וכיהנו בה בתפקידים ראשיים. בשנת 2007 זיו הכחישה שיש קשר משמעותי בין זיהום לבין תחלואה בסרטן. זאת למרות מחקרים מהעולם ומחקרים מישראל שהראו על קשר בין הדברים לדוגמה הפרסום מאותה שנה של ד"ר מיכה בר-חנה, מי שכיהן אז כרשם הסרטן הלאומי, וקשר בין זיהום סביבתי לבין תחלואה גדולה בסרטן בבאר שבע, תל אביב וחיפה. [28]

חלק מהפקידים במשרד הבריאות התייחסו לנושא וחלקם התעלמו ממנו. המשרד כגוף לא התייחס לנושא והוא נותר להתייחסות של המשרד להגנת הסביבה. רופאים רבים כולל כאלה שעבדו בוועדות ייעוץ הנוגעות לזיהום סביבתי והשפעתו על הבריאות קיבלו במקביל כסף ממפעלים מזהמים והיו מצויים בניגוד אינטרסים. [29]

באוקטובר 2013 הודיעה הסוכנות הבינלאומית לחקר הסרטן (IARC) כי זיהום אוויר מחוץ לבית הוא מסרטן וודאי בבני אדם בגלל הקשר בינו לבין סרטן ריאות. בנוסף הודיעה הסוכנות כי יש קשר בין זיהום אוויר חיצוני לבין סרטן שלפוחית השתן[30] בעקבות הודעה זו הכירו גם במשרד הבריאות ובאגודה למלחמה בסרטן בזיהום אוויר כגורם מסרטן, בספטמבר 2014. [31]

ערכי ייחוס, חקיקה ותקנים

בעקבות פרשת צוללי השייטת בקישון ובעקבות דיווחים של חיילים שחשו ברע סמוך לרמת חובב הוקמה בשנת 2003 וועדת אלמוג, אותה ריכז דוקטור שלמה אלמוג מהמכון לטוקסולוגיה ופרמוקלוגיה קלינית מבית חולים תל השומר.[32] יחד אתו ישבו שלושה נציגים מהמשרד להגנת הסביבה: אביבה טרכטמן, שולי נזר ואריק קרסנטי. הועדה עבדה במשך 3 שנים כדי להכין ערכי ייחוס סביבתיים באוויר עבור 112 מזהמים כימיים שונים, ופרסמה את מסקנותיה במרץ 2006.[33]

ערכי הייחוס מבטעים את הריכוז המירבי של מזהמי אוויר שונים, אשר חשיפה נשימתית אליהם במשך כל החיים לא צפויה לגרור נזקים בריאותיים לרוב האוכלוסייה כולל אוכלוסיות פגיעות כמו זקני, ילדים, נשים בהריון, אנשים עם בעיות בדרכי הנשימה ועוד.

אחת המסקנות החשובות של הועדה היא שהרף המקובל לחשיפה לחומרים מסרטנים באוויר צריך להיות נמוך ככל האפשר, עקב הנזק המצטבר והבלתי הפיך הנגרם מחשיפה ארוכה טווח לזיהום במינון נמוך. כמו כן הועדה מציינת כי התחשיב הנפוץ של הכפלת ריכוז הזיהום בזמן החשיפה לזיהום אינו מדוייק. חשיפה לזיהום בריכוז גבוה למשך זמן קצר היא מסוכנת יותר מאשר חשיפה ארוכת טווח למשך זמן ארוך יותר.

הנחת העבודה המקובלת ברפואה ובביולוגיה היא כי אין סף חשיפה בטוח ביחס לחומרים מסרטנים. כל כמות ולו הקטנה ביותר של חשיפה לחומר מסרטן עלולה לגרום בעתיד להתפתחות מחלת סרטן. לכן ערכי היחוס בהקשר של גורמים מסרטנים מבוססת על ריכוזים שאמורים לגרור תוספת סיכון מחושבת קטנה מספיק. תוספת הסיכון שנבחרה בישראל היא תוספת מחושבת של 1 למאה אלף לחלות בסרטן בחשיפה לכל החיים כלומר בתקופה של 70 שנה. תוספת סיכון זו מייצגת מדיניות בריאות לאומית שאמורה לאזן בין בריאות הציבור לבין מגבלות אחרות. נספח 5 של הועדה מפרט מהם ערכי היחוס השנתיים למזהמים כימיים באוויר, מה רמת הביטחון שמדובר בחומרי מסרטנים ידי גופי בריאות עולמיים (במקרים שבהם מדובר בסכנת סרטן), ומה האיבר או הרקמה שעלולים להיפגע. [33]

הוועדה למיסוי ירוק שפרסמה דו"ח בשנת 2008 המליצה להעלות את המיסוי על רכבי דיזל, ובכך הקטינה את השימוש בהן. שימוש נרחב ברכבים אלה נחשב לאחת הסיבות המרכזיות לכך שהתמותה עקב זיהום אוויר במדינות אירופה המערביות הוא גבוה יותר לעומת התמותה מזיהום האוויר ברוב הערים בארצות הברית.

בשנים 2007-2008 התקיימו בכנסת דיונים בכנסת על חוק אוויר נקי שיזם חבר הכנסת דוב חנין. החוק נסמך במידה רבה על ערכי החשיפה הסביבתית שנקבעו על ידי ועדת אלמוג. בשנת 2011 נכנס לתוקפו חוק אוויר נקי שאיחד והבהיר עשרות חוקים ותקנות שהיו קודם לחוק בנוגע לפליטת חומרים שונים. החוק שינה היבטים רבים לגבי התקינה וצעדים העומדים לרשות הממשלה ורשויות מקומיות לפעול להפחתת זיהום האוויר. עם זאת יישום החוק הוא חלקי ונתקל בקשיים שונים כמו מניעת תקציבים הדרושים ליישום החוק. [4]

עם השנים יש החמרה בתקני איכות האוויר, ונכנסים תקנים לגבי חומרים שלא היו קיימים בעבר. עם זאת קיימת מגמה ארוכת שנים שבה רוב התקנים הנוגעים לזיהום אוויר בישראל מקלים יחסית לערכים מומלצים של ארגון הבריאות העולמי. [18]

התקנות הישנות הקובעות את ערכי איכות האוויר נכנסו לתוקף במאי 2011, ותקנות מעודכנות נכנסו לתוקף בינואר 2015. התקנות כוללות "ערכי סביבה" (תקני איכות האוויר) ל-28 מזהמים, ובהם חומר חלקיקי, גזים (מזהמים קריטריוניים criteria pollutants) מזהמים אורגניים נדיפים ומתכות כבדות. להלן נתונים על תקני מזהמי אוויר נפוצים בישראל ביחידות של מיקרוגרם למטר-קוב (מק"ג מ"ק). [7]

סוג מזהם פרק זמן נתון תקן ממאי 2011 עד 2015 תקן מינואר 2015 ערכים מומלצים לפי ארגון הבריאות העולמי תקן ישראלי מול המלצת ארגון הבריאות העולמי
PM10 24 שעות 150 130 - ולכל היותר 18 חריגות בשנה 50 260%
שנה 60 50 20 250%
PM2.5 24 שעות - 37.5 (ביום) - ולכל היותר 18 חריגות 25 150%
שנה - 25 10 250%
אוזון 30 דקות 230 - -
8 שעות 160 140 - ולכל היותר 10 חריגות בשנה 100 140%
חנקן דו חמצני שעה 200 200 - ולכל היותר 8 חריגות בשנה 200 100%
שנה - 40 40 100%
גופרית דו חמצנית 10 דקות - - 500 -
שעה 350 350 - ולכל היותר 8 חריגות בשנה - -
24 שעות 125 50 - ולכל היותר 4 חריגות בשנה 20 250%
שנה 60 20 - -

לגבי אחד המזהמים המסוכנים ביותר, חומר חלקיקי 2.5 מיקרון, התקן הישראלי גבוה פי 2.5 לעומת המלצת ארגון הבריאות העולמי והוא גבוה גם ביחס לתקן מארצות הברית. ביחס לחלקיקים נשימים 10 מיקרון, התקן הישראלי גבוה ביחס להמלצת ארגון הבריאות העולמי ומהתקן האירופאי. ביחס לאוזון התקן הישראלי גבוה מהמלצת של ארגון הבריאות העולמי, התקן האירופאי והתקן של ארצות הברית. [7] מכאן שדווקא ביחס לסוגי הזיהום שבהם אין שיפור לאורך השנים, התקן הישראלי מקל ביחס לתקנים אחרים בעולם.

תוכנית לאומית לצמצום זיהום האוויר

בנובמבר 2011, הכריז המשרד להגנת הסביבה בראשותו של גלעד ארדן, על השקת התכנית הלאומית לצמצום זיהום האוויר בישראל. התכנית הוכנה במשך שנתיים על ידי מומחים מהאקדמיה ומהמשרד להגנת הסביבה ופירטה כיצד יופחתו עשרות אחוזים מזיהום האוויר בתוך תשע שנים, 2020-2012. התכנית הציבה לוח זמנים מפורט ודרשה 690 מיליון שקלים לצורך יישומה. התוכנית היתה אמורה להניב תועלת של כעשרה מיליארד שקלים למשק כתוצאה מהפחתת התחלואה ומכאן גם על הפחתת הוצאות הממשלה על מערכת הבריאות והביטוח הלאומי. הערכות אלה נחשבות כיום נמוכות משום שהתוכנית הוכנה לפני הכרזת ארגון הבריאות העולמי כי דיזל או מסרטן וודאי בבני אדם ולפני הערכות שהכפילו פי 3 את הערכה לגבי מספר המתים מזיהום אוויר בישראל (משנת 2014). משרד האוצר בראשותו של יובל שטייניץ עיכב במשך זמן שנתיים את ביצוע התוכנית. עתירה של ארגוני הסביבה הקואליציה לבריאות הציבור ואדם טבע ודין לבג"ץ הכריחה את הממשלה ליישם את התוכנית בשנת 2013, אך זו צומצמה לחמש שנים ול-160 מיליון שקלים בלבד ובמקום הורדה של עשרות אחוזי זיהום נועדה להפחית רק אחוזים בודדים. [12]

התכנית המקורית הציעה להגדיל את התקציב לגריטת מכוניות ישנות מ-28 מיליון שקלים לשנה ל-60 מיליון שקלים, ולהקצות תקציב נוסף של 30 מיליון שקלים בשנה, לשנים 2015-2012, להחלת הגריטה גם על כלי רכב מסחריים. התכנית החדשה קיצצה את תקציב הגריטה לחמישה מיליון שקלים בשנה וללא הקצאה לגריטת כלי רכב מסחריים. היבט נוסף שקוצץ מהתוכנית היה החלפה הדרגתית של אוטובוסים ישנים ומזהמים לאוטובוסים חדשים, אשר מפחיתים את הזיהום בכ-95%. התוכנית הייתה אמורה לשדרג את מערך הניטור ולהוסיף לבדיקות מספר חומרים מסוכנים שלא נבדקו עד היום אך דבר זה בוטל. התכנית כוללת הקמת בסיס מידע על קשרים בין זיהום האוויר לבריאות הציבור בו היו אמורים להיות מושקעים 98 מיליון שקלים בין השנים 2015-2012 אך הדבר צומצם ל-34 מיליון שקלים. ניתן תקציב קטן מאוד של כמה מיליוני שקלים לצמצום השימוש ברכב פרטי על ידי הרחבת שירות תל אופן לרמת גן וגבעתיים. תוכנית אחרת שהיתה אמורה לסייע לתוכנית זו היא תוכנית לאומית להפחתת גזי חממה אך זו הוקפאה בקיצוץ תקציבי רוחבי בשנת 2013.[12] ייתכן כי דבר זה ישתנה עקב החלטות הממשלה משנת 2015 הנוגעות לוועידת האקלים בפאריס.

ניטור

המשרד להגנת הסביבה מפעיל משנת 1997,מערך ניטור אוויר ארצי - מנ"א שמנטר מזהמי אוויר נפוצים. נכון לשנת 2009, מונה המערך 23 תחנות ניטור ארציות, ועוד תחנה ניידת אחת (פריסת התחנות). המשרד מפרסם דו"חות שנתיים על מצב הזיהום בהתבסס על התחנות.[19]

בנוסף למערך הארצי פועלים גם מספר מערכי ניטור אזוריים:

עם זאת, יש פערים במערך הניטור הן ברמת מיקום התחנות והן ברמת החומרים הנבדקים. הדבר נכון לדוגמה למפרץ חיפה, שם חסר ניטור באזור הקריות, וחסר ניטור של חומר חלקיקי, ומזהמים נוספים. [22]. בניגוד לחיפה, בכרכים האחרים - הרשויות המקומיות של תל אביב, ירושלים ובאר שבע אינן מפעילות אתרי ניטור אזוריים משלהם.

בשל משבר האמון ברשויות בנוגע למיקום תחנות הניטור, אופי הדגימה, החומרים הנדגמים ועוד, החלה יוזמה של ארגוני סביבה ותושבים לדגימות עצמיות באמצעות דליים מיוחדים. [23]

משנת 2014 החל המשרד להגנת הסביבה לפרסם את מפל"ס - מרשם פליטות לסביבה - רישומים מפורטים של מפעלים מזהמים, שבהם ניתן לראות פליטות לאוויר ולמים, וכן העברה של פסולת לאתר הפסולת ברמת חובב, של חומרים מסוכנים ורעילים שונים, על פי חתכים שונים כמו יישוב, שם המפעל, סוג החומר, סוג התעשייה ועוד.

מאבק אזרחי בזיהום ובמזהמים

מאז שנת 2000, מבצע המשרד להגנת הסביבה בדיקות פתע אצל מפעלים בעלי פוטנציאל זיהום ומפרסם את תוצאות הבדיקות באתר שלו [24] מפעלים רבים חורגים מידי שנה בעשרות אחוזים ממה שסוכם עימם, וחלקם חורגים באלפי אחוזים. לטענת כמה ארגוני סביבה המשרד נוקט יד רכה מידי כלפי מפעלים שחרגו.

הקואליציה לבריאות הציבור נאבקת מזה מספר שנים בזיהום האוויר במפרץ חיפה, בנובמבר 2007, לאחר מאבק ציבורי ממושך הודיעה הנהלת בתי הזיקוק לנפט על שורה של צעדים להקטנת זיהום האוויר.

באוקטובר 2007, יום לאחר הצגת הדו"ח של משרד הבריאות (ראו סעיפים קודמים), הגישו תושבי הכפר ואדי אל נעם תביעה ייצוגית נגד חברת מכתשים אגן לבית המשפט המחוזי בבאר-שבע, על רקע חשיפה שלהם לזיהום אוויר ממפעל של החברה הממוקם ברמת חובב. התביעה היא על סך מיליארד ושמונים ושישה מיליון שקל, דבר שייתן פיצוי בסך 15 אלף שקל לכל אחד מהתובעים על העמדה בסיכון בריאותי. בנוסף העלו התובעים דרישה להורות למכתשים להעמיד קרן למטרת השגחה רפואית עבור תושבי האזור.

בכתב התביעה נטען כי בבדיקות פתע שהתבצעו בשנת 2007 בארובות המפעל "מכתשים" ברמת חובב נתגלו חריגות בפליטות פחמן ארבע כלורי, מתיל איזובוטיל קטון ובתרכובות אורגניות נדיפות, בשיעור הנע בין מאות אחוזים לעשרות אלפי אחוזים מהמותר בתקן. החומרים הלאו הם רעילים ועלולים לגרום, גם בריכוזים נמוכים, לסרטן ולפגיעות במערכת העצבים, הכבד והכליות, פגיעה בעיניים, לכאבי ראש, חולשה ובחילות.[34]

בדצמבר 2007, בתשובה לשאילתה מטעם דב חנין טען גדעון עזרא, השר להגנת הסביבה, כי סחבת וקשיים בירוקרטיים מונעים ממנו הגשה של כתבי אישום נגד מפעלים מזהמים כמו תרכובות ברום וכימיקלים דרום. החקירה מול המפעלים נגמרה מזמן אבל המשרד התמהמה בבדיקה משפטית של חומר הראיות. גם בתחום האכיפה וגביית כנסות משרד הסביבה לא הפעיל גובה כנסות במשך שנה וחצי. [25]

עד 2011 היו קיימים קשיי אכיפה מול מפעלים מזהמים, מצב שאמור להשתנות עם כניסתו לתוקף של חוק אוויר נקי. צעד מרכזי בהורדת זיהום בערים הוא הקטנה של הגודש התחבורתי בהן, על ידי הרחבה וייעול של מערכת התחבורה הציבורית כמו שימוש ב-BRT או בתחבורת מעברים. נוסף לכך יש צעדים אחרים להקטנת נסועה ברכב הפרטי, כמו הקטנת פרבור, עירוב שימושי קרקע ועוד, ראו עירוניות מתחדשת להרחבה.

ראו גם

קישורים חיצוניים

פעילות ומידע
נתונים על זיהום אוויר
מאמרים על זיהום אוויר מחשמל ותעשייה בישראל
זיהום אוויר מתחבורה בישראל
השפעות בריאותיות של זיהום אוויר בישראל

אביב לביא, סכנה באוויר, טרור? הסכנה האמיתית לחיים בישראל היא זיהום אוויר, מאקו, 29.08.2017

הערכות העלות הכלכלית של זיהום האוויר בישראל
ניטור ורגולציה
תקנים
דיונים בנושא חוק אוויר נקי בוועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת


דיונים בנושא זיהום אוויר בוועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 1.2 1.3 1.4 1.5 1.6 1.7 ארגון הבריאות העולמי: 2,500 מקרים של מוות מוקדם בשנה בישראל מזיהום אוויר צפריר רינת, הארץ, 28.04.2015
  2. ^ 2.0 2.1 יובל בגנו, ארגון הבריאות העולמי: זיהום האוויר בישראל חורג במאות אחוזים מההמלצות, מעריב, 06.05.2018
  3. ^ 3.0 3.1 3.2 3.3 3.4 3.5 ד"ר לבנה קורדובה-ביז'ונר,דו"ח מגמות ניטור איכות אוויר 2001-2013 המשרד להגנת הסביבה, 17/02/2015
  4. ^ 4.0 4.1 4.2 ארגון הבריאות העולמי: ישראל - מהמזוהמות בעולם; אשקלון ומודיעין בראש ד"ר איתי גל, ynet 07.05.2014
  5. ^ 5.0 5.1 דוח תקופתי מספר 2 לארגון ICLEI, אמנת פורום ה-15 להפחתת זיהום אוויר ולהגנת אקלים, יישום שלב התכנון- ביצוע סקרי הפליטה העירוניים, ספטמבר 2010
  6. ^ 6.0 6.1 דווקא בחיפה: ארגון הבריאות העולמי נלחם בזיהום אוויר קארין רוזקובסקי, מעריב, 29/04/2015
  7. ^ 7.0 7.1 7.2 7.3 7.4 בריאות וסביבה בישראל 2014 משרד הבריאות, הקרן לבריאות וסביבה
  8. ^ תכנית לאומית לצמצום זיהום אוויר והפחתת סיכונים סביבתיים באזור מפרץ חיפה החלטת ממשלה מספר 259, באתר משרד הגנת הסביבה, 06/09/2015
  9. ^ 9.0 9.1 ישראל דנציגר, 1,250 נהרגים בשנה מזיהום אוויר תחבורתי: איך ניתן למנוע?, ynet, 08.03.2016
  10. ^ דוח איכות אוויר לשנת 2014: התחבורה - הגורם המזהם ביותר במרכזי הערים בישראל, המשרד להגנת הסביבה, 02/09/2015
  11. ^ 11.0 11.1 11.2 פליטות משריפת דלקים לפי סוג דלק וצרכן דלק סביבה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה
  12. ^ 12.0 12.1 12.2 2,500 בני אדם מתים מזיהום אוויר כל שנה - ולאיש לא אכפת עדי חשמונאי, וואלה, 09.03.2015
  13. ^ אבי בר-אלי, הנתון המפתיע של יום כיפור: כמה מזהמות המכוניות, דה מרקר, 25.10.2016
  14. ^ ד"ר איתי גל דו"ח: אלו המחלות הנגרמות משינויי האקלים בעולם 19.03.2017 ויינט
  15. ^ פרופסור יואב יאיר בגלל התחממות כדור הארץ התכיפות של אובך וסופות אבק כמו זו המתרחשת כעת תגדל הידען 10.9.2015
  16. ^ המשרד להגנת הסביבה בתוך שנה בישראל: שני סופות אבק חסרות תקדים המשרד להגנת הסביבה, 13.9.2015
  17. ^ שחר שלוחחשיפה קצרה, סכנה גדולה זווית, סוכנות ידיעות למדע ולסביבה, 13.12.2016.
  18. ^ דוקטור דניאל מדרתתחילו להתרגל לאירועים חריגים סוכנות הידיעות למדע ולסביבה זווית, 17.12.2016
  19. ^ מצאי פליטות מזהמים לאוויר - אוקטובר 2015 המשרד להגנת הסביבה
  20. ^ Estimated deaths & DALYs attributable to selected environmental risk factors, by WHO Member State, 2002
  21. ^ 21.0 21.1 7 million premature deaths annually linked to air pollution ארגון הבריאות העולמי, 25.3.2014
  22. ^ ד"ר איתי גל, זיהום אוויר: ישראל במקום 40 בעולם, פ"ת הכי מזוהמת Ynet, 26.09.2016
  23. ^ עלות הפקקים בתל אביב: יותר מ-10 מיליארד בשנה שחר הזלקורן, 31.07.2008, ynet
  24. ^ 24.0 24.1 The Cost of Air Pollution - Strengthening the Economic Case for Action, הבנק העולמי, The World Bank and Institute for Health Metrics and Evaluation, University of Washington, Seattle, 2016
  25. ^ הבנק העולמי: נזקי זיהום אוויר לכלכלה הגלובלית - חמישה טריליון דולר בשנה דה מארקר, 08.09.2016
  26. ^ 26.0 26.1 עלויות חיצוניות של זיהום אוויר עמוד מרכזי של המשרד להגנת הסביבה
  27. ^ דו"ח הוועדה למיסוי ירוק רשות המיסים, ינואר 2008
  28. ^ פז שוורץ, המלחמה הלא נכונה, ערוץ 10, 2007
  29. ^ איתי רום, נלחמים, לפעמים, גלובס, 10.5.2006
  30. ^ IARC: Outdoor air pollution a leading environmental cause of cancer deaths, IARC PRESS RELEASE N° 221, 17 October 2013
  31. ^ ירון קלנר, עכשיו זה רשמי: מש' הבריאות קבע - זיהום אוויר מסרטן, ynet, 28.09.14
  32. ^ ועדת אלמוג
  33. ^ 33.0 33.1 ד"ר שלמה אלמוג ואחרים, דין וחשבון הועדה לקביעת ערכי יחוס סביבתיים למזהמים כימיים באוויר, דוח וועדת אלמוג, מרץ 2006
  34. ^ תביעה ייצוגית נגד מכתשים ענת שיחור-אהרונסון, 7.10.2007 nrg
זיהום

רקע וסוגי זיהום: זיהום • זיהום אוויר • הצטברות ביולוגית • השפעות בריאותיות של זיהום אוויר • זיהום מים • זיהום קרקע • זיהום במזון • זיהום רעש • זיהום אור • זיהום אוויר מתחבורה • זיהום תעשייתי • עישון פסיבי • חומרי הדברה • מתכות כבדות • דיאוקסין • כרייה • דלק מחצבי • פחם • התחממות עולמית • גורם מסרטן • טרטוגן • משבש אנדוקריני • השפעה חיצונית • חוק קואס • הכחשת זיהום

זיהום בישראל: זיהום אוויר בישראל • זיהום מים בישראל • זיהום נחלים בישראל • זיהום קרקע בישראל • זיהום מזון בישראל • תעשיות אלקטרוכימיות • זיהום אוויר במפרץ חיפה • רמת חובב • זיהום האוויר בגוש דן • המשרד להגנת הסביבה • אזרחים למען הסביבה • הקואליציה לבריאות הציבור • אדם טבע ודין • צלול • מגמה ירוקה

מניעת והקטנת זיהום: אנרגיה מתחדשת • גז טבעי בישראל • תחבורה בת קיימא • תחבורה רכה • עירוניות מתחדשת • טבע עירוני • תעשייה בת קיימא • מעריסה לעריסה • חקלאות בת קיימא • מס פיגו • כלכלה בת קיימא • נתונים פתוחים

ישראל

נושאים: אוכלוסיית ישראל - משאבי טבע בישראל - משק האנרגיה בישראל - גז טבעי בישראל - משק המים בישראל - חקלאות בישראל - כלכלת ישראל - חוק ההסדרים - לובי פוליטי בישראל - משפחות ההון בישראל - הפרטה בישראל - אי שוויון בישראל - בנקאות בישראל - פנסיה בישראל - תחבורה בישראל - תחבורה ציבורית בישראל - פרבור בישראל - זיהום מים בישראל - זיהום אוויר בישראל - אנרגיה מתחדשת בישראל - מערכת החינוך בישראל - מערכת הבריאות בישראל - כלכלת המחר - צמיחה ירוקה לישראל - תוכנית אב ארצית לפיתוח מקיים

אוחזר מתוך "https://ecowiki.org.il/index.php?title=זיהום_אוויר_בישראל&oldid=125440"