מדבריות האורן

מתוך אקו-ויקי, מקום מפגש בנושאי אקולוגיה, חברה וכלכלה.
(הופנה מהדף The Oren deserts)
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
תמונה לשם המחשה:
קטע מיער ירושלים המלאכותי הכולל כמעט רק עצי אורן וברוש, כדוגמה טיפוסית ליער מלאכותי (מדברי) בתחום מדינת ישראל.

המונח מדבריות האורן מתאר את הדעה לפיה יערות ישראל שניטעו על ידי קרן קיימת לישראל עד לעשור השני של שנות ה-2000 לערך כוללים בעיקר רק שני סוגים של עצים, אורן וברוש, כאשר נזנחו יותר מדי סוגים ומינים אנדמיים אחרים כך שהיערות שנוצרו מתפקדים כיערות מדבריים שאינם אקולוגיים ומדכאים את החורש הטבעי הנותר בארץ‏[1][2].

החורש הטבעי המקורי של ארץ ישראל הוא מקרה פרטי של חורש סאב טרופי עם חורש ים תיכוני, אשר יעריו העתיקים היו שונים מאד מן היערות המחטניים בעיקרם שנטעה קק"ל (יתואר בהמשך)[3].

בחלק אחד של המקרים (יערות מלאכותיים קטני היקף) ניתן לטפל בבעיה בטכנולוגיות הזמינות כיום אך בחלק שני של המקרים (יערות מלאכותיים עצומים) אולי ניתן יהיה לטפל בבטחה וביעילות רק בעתיד עם פיתוח טכנולוגיות שונות (יתואר בהמשך).

תמונה לשם השוואה:
יער ממוזג טבעי במחוז גילאן באיראן.
ניתן לתפוש תמונה זו כהדמיה לאיך בערך יראה שיקום נרחב של יערות רצועות ההרים שאל מול חופי ישראל ולבנון.

יערות מדבריים בתחום מדינת ישראל

הגלריה להלן נועדה להמחיש את תפקודם הכללי של יערות האורן והברוש המלאכותיים בישראל כיערות מדבריים אשר בין עציהם ניתן למצוא בעיקר רק חול, חצץ, סלעים וצמחייה יבשה וקוצנית במהלך רוב השנה (בעונות שנה ספציפיות ובהינתן שאין בצורת ניתן למצוא גם עשב ופרחים):

נזקי יערות מדבריים

יערות מדבריים מדכאים את שרידי החורש הטבעי של הארץ בתחומם ובקרבתם בשל אללופתיה ובכך ממעיטים סוגי עצים, שיחים, פרחים ובעקיפין גם פטריות שנפוצו מאד בארץ ישראל בעבר.

יערות אלה מונעים היווצרות יער ממוזג ובכך גורמים לנזקים אלה:

  • פחות משקעים (פחות גשם)
  • רסס פיטוכימי דל באוויר, אליו לא רגילים בני האדם או בעלי החיים מבחינה אבולוציונית[8]
  • גריעת קליטת רעלנים מן האוויר; עצים קולטים רעלנים ולא כל העצים קולטים רעלנים באופן זהה כטיהור אוויר טבעי
  • נזק נופי; עלתה למשל הטענה כי העלווה של יערות אלה כהה מדי ביחס לעלוות החורש הטבעי שהיא יותר בגוון ירוק-צהוב ובהירה יותר.

עצים ירוקי עד אנדמיים לארץ ישראל

להלן גלריית עצים ירוקי עד המהווים חלק הולך ונעלם מן החורש הטבעי של הארץ עקב כריתה בעבר, דיכוי חורש טבעי בשל אללופתיה של מדבריות האורן בהווה ובעיות אקלים עולמיות ומקומיות אחרות כגון בצורות בישראל, מדבור בישראל והתחממות עולמית.

עצים אלו מהווים השלמה אקולוגית ליצירת יער ממוזג ושחזור מקסימלי של הנוף העתיק של הארץ.
בהינתן מערך בטיחות וכיבוי שריפות תואם, הרי שעל סמכויות הייעור בישראל לנטוע יערות חדשים או לשקם יערות הרוסים תוך כלילת עצים אלה:

הרדוף הנחלים (Nerium oleander)

שחזור יערות העבר

שחזור יערות העבר של ארץ ישראל אולי ידרוש גם שתילת מינים ספק אנדמיים של מירסינה (Myrsine) ושל מספילוס (Mespilus).
כמו כן, אולי יידרש גם שילוב מינים לא אנדמיים אך קרובים גאוגראפית שאינם נוטים לאללופתיה מחד ועמידים בתנאי חום משמעותיים מאידך, כגון קיגליה מנוצה, תמרינדי וכן מיני הדרים כגון ליים פרסי ועוד‏[10].

שיקום חורש באזורים הרריים קרים הרחוקים מן החוף יכלול למשל: אשוח קיליקי, אלון מצוי, אורן ירושלים, ברוש מצוי, ברברית הלבנון, זית אירופי, מגוון מיני ערער ועוד‏[11].
שיקום חורש באזורים נמוכים וחמים מאד יכלול למשל: מגוון מיני אשל כגון אשל מרובע, אשל הפרקים, אשל היאור, מיני סוף, גרויה שעירה, וכן מיני דקליים כגון תמר מצוי ודום מצרי (Hyphaene thebaica) ובאזורים צחיחים גם שיטת הסוכך ועוד; גם נטיעה מתונה של הרדוף הנחלים אולי תידרש.

לאחר השגת ייצוב אקלים נכון יהיה לשלב גם מינים אנדמיים נשירים ביערות הממוזגים, כגון פיקוס התאנה, רימון מצוי ועוד.

אטיולוגיה

מירסינה (Myrsine)
מספילוס (Mespilus)

אטיולוגיה פירושו מה הביא מצב X למצב Y; בהקשר זה, מדוע נטיעת יערות אורנים וברושים בישראל גרמה להופעת יערות מדבריים.

אללופתיה

אללופתיה, כהשרת עלים מרובה ("חנק אדמה") היא מנגנון כללי לדיכוי מינים סמוכים מחד וקידום הישרדות המין המנשיר מאידך; מינים שונים נוטים לאללופתיה הרבה יותר מאחרים.

לתופעה זו ייתכנו למשל ביטויים אלה:

  • עלי עץ עשירים בחומצות המדכאות סוגים אחרים לאחר רקבונן אל האדמה בעקבות גשם
  • שכבה מאסיבית של עלים שנשרו מקשה על מעבר חמצן אל הקרקע

בכל הנוגע לאורנים, סברו תחילה כי חומציות המחטים (כלומר חומצות שונות שנרקבות מעלים מחטיים אל האדמה) מדכאות צמיחת צמחים סביב האורנים אך הפרכה אחת לכך היא העובדה שגם יערות חד סוגיים ודו סוגיים רבים שאינם מחטניים כלל מתפקדים כיערות מדבריים (ראו למשל מדבריות האקליפטוס), אם כי אין זה מכריח שלא מדובר ברקב חומציות בכל המקרים.

גובה עץ, כמות עלווה לעץ ומשרעת עלווה לעץ

ככלל, ככל שסוגי עצים ביער מלאכותי נמוכים יחסית ומכילים עלווה מועטה יחסית ובעלי משרעת עלווה צרה יחסית (יחסית לעצים רבים אחרים ביערות לא אללופתיים) כך סיכויו גבוהה יותר להיות יער מדברי שכן גורמים אלה (בעיקר שילוב השניים האחרונים) מאפשרים ליותר אור שמש, יחסית, לחדור לקרקע ולייבשה.

ברוש מצוי למשל הוא מין עץ גבוה ומכיל עלווה רבה יחסית, אך בעל משרעת עלווה צרה; גם אם לא ינשיר עלים רבים הרי שלא ימנע מאור שמש רב לייבש קרקע סביבו.

סוג קרקע

ככל שקרקע סלעית יותר, כך תוצאות שתילה גרועה בתחומה יהיו חריפות יותר.

בעיות אקלים

יער מדברי גורם לבעיות אקלים שמחריפות אותו בעצמן; אם בעיות אקלים חיצוניות כגון התחממות עולמית מצטרפות למעגל זה, הרי שהוא מוחרף.

קיגליה מנוצה (Kigelia Africana)
תמרינדי (Tamarindus Indica)

היסטוריה של יערות ארץ ישראל וסביבתה

עד לסוף תקופת הברונזה הקדומה לערך (שנת 2400 לפני הספירה לערך), הייתה ארץ ישראל שופעת חורש טבעי סאב טרופי עתיר סוגי עצים ושופעת מיני בעלי חיים; בכל שטחה הצפוני ואף סביר להניח שגם בשטחה המרכזי של מדינת ישראל של ימינו, נפוצו עצי ארז, שהם עצים ירוקי עד עתירי עלווה עם עלווה ירוקה מאוד‏[12] ועוד; שטח הארץ שפע חורש סבוך וייתכן שעם מאפיינים לוקאליים של יער ממוזג כמו אלו שנשארו בצפון טורקיה, צפון איראן, דרום גאורגיה (היערות הממוזגים הכולקיים) ובמובן מסוים גם שרידי היערות הממוזגים של חופי דרום-מרכז חצי האי ערב (Dhofar forests) והיערות הממוזגים של הרי מערב תימן, אשר כיום בסכנת הכחדה.

המצרים הקדומים ייבאו לארצם משאבים רבים מכנען (ביניהם עצים לבנייה) והיו אחראים במישרין או בעקיפין לכריתת יערות משמעותית בארץ ישראל ולבנון של תקופת הברונזה; בתקופת הברונזה המאוחרת (1482-1150 לפני הספירה לערך) מצרים אף פלשה לכנען והשליטה בה שלטון מנדט למשך למעלה מ-300 שנה לערך; תעודות מן התקופה מעידות על החשיבות התעשייתית והכלכלית של כיבוש זה.

בשל היות ארץ ישראל ארץ "מרכזית" בעת העתיקה אשר חיברה בין נתיבי מסחר ימיים ויבשתיים בין אסיה, אפריקה ואירופה וכן בשל קדושתה לדתות שונות ומלחמות שונות עליה שהושפעו גם מכך, משאבי הטבע שלה נוצלו רבות, בין היתר דרך כריתת יערות מאסיבית לבניית פיגומים, מקדשים, מבצרים, ספינות, שיקום מבנים, ריהוט, נשק וכן להסקה
לפי דעה, סביר להניח שהשימוש המאסיבי של העמים שפלשו לארץ ישראל בשטחי היער שלה, אולי בעיקר החל מן הכיבוש הרומי של ארץ ישראל, גרם למגמה מתמשכת של כריתת יערות שצמצמה מאד את החורש הטבעי של הארץ.

לאחר התפרקות האימפריה הרומית קמה בלבנט האימפריה הביזנטית; כיבוש המוסלמים את ביזנטיון וכיבושי הצלבנים האירופאים בארץ ישראל בעקבות זאת (במסגרת מסעות הצלב) כמו גם התגובה המוסלמית להם החריפו את ניצול משאבי הטבע של הארץ; בימי הביניים בנו הצלבנים ובמידה פחותה גם המוסלמים שנלחמו בהם מבצרים נרחבים ברחבי הלבנט; מגמה פחותה נמשכה עד לסוף תקופת הכיבוש העותמאני.

במאה ה-19 החלה מגמה של ייעור הארץ בעצי אקליפטוס לייבוש ביצות שהיוו בתי גידול לחרקים ארסיים, מסיבות רפואיות.

מן המאה ה-20 החלה מגמת הייעור המתוארת בערך.

כיום

נכון לשנת 2018 לכאורה כמעט ולא קיימים בישראל יערות טבעיים למעט מקטעים ספציפיים של היערות ריחן וחלמיש ביהודה ושומרון, יער הכרמל בגליל התחתון ויער נחל חרמון בגליל העליון.
בארץ ישראל כבר ניטעו (וגם צמחו בר בעקבות זאת) עשרות מיליוני אורנים וברושים. מפעל השתילה הורחב מאד גם על ידי מתנדבים.

גורמים שונים בקק"ל התוודעו לבעיה ולביקורת בהקשרה אך ייתכן ולא ננקטו פעולות לשינוי יערות קיימים למעט חידוש יערות שנפגמו וגם אז קשה להתחקות אחר הנעשה.
כיום בשנת 2018 אם קק"ל נוטעת יערות חדשים, מה שכמעט ולא קורה בשל גורמים שונים המונעים זאת מקק"ל, היא ככלל מקפידה על יערות מעט מגוונים מבעבר (4 סוגים ויותר) תוך לקיחה בחשבון של גורמי סיכון כמו היותו של חורש סבוך כבעל סיכון גבוה יותר לשריפות; אם כי אין לציבור יכולת להתחקות אחר כמה סוגי עצים ושיחים נשתלים בכל יער או האם השתילה נעשית באופן רנדומלי או בחלקות ייעודיות - פרקטיקה שאולי תעודד אללופתיה בחלקה נתונה.

מבט לעתיד

תמונה לשם השוואה:
יער ממוזג טבעי בדרום מרכז חצי האי ערב (אזור Dhofar בקרבת גבול עומאן-תימן).
ניתן לתפוש תמונה זו כהדמיה לאיך בערך יראה שיקום נרחב של יערות רצועות ההרים שאל מול חופי ישראל ולבנון.

טיפול עתידי ידרוש תחילה שיפור מערכי בטיחות קיימים אשר הצורך אודותם נלמד עוד יותר לאחר ריבוי שריפות יער באזורים מיושבים ומתוירים בכלל ובכל הנוגע לישראל משריפות יער בישראל ובמידה רבה אסון השריפה בכרמל בשנת 2010 והתופעה הנפוצה בישראל ובסביבתה בה גורמים אסלאמיים-פונדמנטליים רדיקליים מסוימים נכונים להצית חורשים ויערות כפעולות טרור (וייתכן שחלק משריפות היערות בישראל כולל השריפה בכרמל ב-2010 היו פעולות טרור).
מעבר לכך, יידרש פיתוח טכנולוגיות מסייעות שיאפשרו שינוי מאסיבי של יערות עצומים קיימים על ידי החלפת מיקומם של עצים קיימים באחרים ועוד.

ניתן יהיה לפתח רחפנים מאסיביים וחשמליים בעלי יכולת טעינה סולארית ויכולת ונשיאה בטיחותית של עץ, על ידי משיכתו מעלה והזזתו למקום אחר ובכך לעקור חלק מן העצים באופן יחסי ולשתולם מחדש בטבעיות במקומות ייעודיים, דרך ריחוף הרחפן עם העץ עד להנחתו באתר שתילה שנחפר מבעוד מועד - על ידי רחפן אחר נניח אשר יישאר בקרבת האתר לכיסוי גזע העץ באדמה וייצוקו לקרקע.
במצב בלתי סביר של היעדר שטח לשתילת העץ במדינה נתונה יוכל להישתל במדינה שכנה או במקרה נדיר לעבור התמרה לקומפוסט אורגני.
.

נכון לשנת 2018 הטכנולוגיות הקיימות הנוגעות לרחפנים ורובוטים רחוקות מאוד מלאפשר לפתח רחפן חשמלי סולארי מאסיבי כמתואר ואולי רק במאה השנייה למילניום לערך טכנולוגיה זו תהפוך זמינה; הטיפול אולי יצטרך להיות איטי וקשה עם טכנולוגיות קיימות.

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות כלליות

  • באנגלית: The Oren Deserts; A botanical phenomenon described in Israel
  • אין לבלבל בין יערות מדבריים לבין תופעה דומה מעט אך טבעית לחלוטין הנקראת טייגה ("יער קר ויבש") המאפיינת אזורים צרים וקרים באופן קיצוני בקווי השטח הקוטביים של כדור הארץ (רובה ככולה בקו השטח הקוטבי הצפוני).
  • על פי הבוטנאי פרופסור אבינועם דנין (1939-2015) פיקוס-שקמה הוא מין שאיננו אנדמי לארץ ישראל אך הובא אליה מארצות שכנות על ידי חקלאים ששתלו אותו גם באזורים חוליים (אם הערכתו נכונה אז ייתכן ששתילה זו נבאה ממאבק במדבור); יצוין כי לעומת זאת, לא ידועה לכותב ערך זה מחלוקת בשאלה אם פיקוס בת-שקמה אנדמי ופרטי בת-שקמה נפוצים באזור הלבנט ובירדן במיוחד באזורים סלעיים ולחים; אזורים שלא ידעו מדבור בעת העתיקה ושלא הייתה סיבה לשכפל פרטים של העץ אליהם.
  • סביר כי גם מינים נשירים רבים אנדמיים לארץ ישראל נפגעו מדיכוי החורש, כגון פיקוס התאנה, רימון מצוי ועוד.

הערות שוליים

  1. ^ המונח נוגע בעיקר למינים אורן ירושלים וברוש מצוי אשר שניהם אנדמיים לארץ ישראל
  2. ^ המונח "מדבריות האורן" נתבע על ידי מי ממבקרי קק"ל ובוקר על ידי הנהלת קק"ל במגוון מאמרים שפורסמו באתר החברה או מחוץ לו (חלק ממאמרים אלה זמינים בפרק "קישורים חיצוניים"); נכון להוספת הערה זו, כותבו המקורי של הערך לא יודע מי אדם זה
  3. ^ בוטנאים מכלילים חורש זה כחלק מן האזור האירנו-טורני (Irano-Turanian Region)
  4. ^ יער אום צפא
  5. ^ אמנם היער נשתל באזור שכיום הוא מדברי צחיח בעיקרו אך זה לא ביטל את המדבור באזור באופן משמעותי
  6. ^ (הכולל לפחות אלונים ממין אלון תבור הנשיר); ניתן לראות בבירור את מיעוט הצמחיה היבשה בין העצים הזהים או דומים מבחינה סוגית
  7. ^ היער כולל אקליפטוסים במקטע חד סוגי המדכא צמיחה של כמעט כל צמח סמוך במנגנון דומה לשל האורנים, הברושים השיזפים והאלונים (אללופתיה)
  8. ^ קשה לדעת אם ואיך זה ישפיע על התנהגות אוכלוסיות בני אדם ובעלי חיים הדרים או המטיילים בקרבת היער
  9. ^ התמונה צולמה ביער טבעי בסוריה המהווה שריד ליערות העתיקים של הלבנט (בקרבת הכפר Al-Battar)
  10. ^ קיגליה מנוצה הידועה בפירותיה הארוכים דמויי נקניק היא מין האנדמי לאפריקה (נפוץ למשל בסודאן ואריתראה) אך הובא לישראל כעץ נוי בה הוא צומח בשפע רב בעיקר בתוך ערים. עץ התמרינדי הינו עץ ירוק עד דומה במראהו לעץ קיגליה מנוצה ונפוץ גם הוא בארצות הקרובות לארץ ישראל (סודאן, איראן ועוד)
  11. ^ גם ארז מתאים מאד לאזורים אלה אך הוא מתאים לשילוב מתון גם ביער ממוזג
  12. ^ ומשני מאפיינים אלה, ייצור רב של חמצן