חנן עינב-לוי

מתוך אקו-ויקי, מקום מפגש בנושאי אקולוגיה, חברה וכלכלה.
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

חנן עינב-לוי היה פעיל סביבה וקיימות ומחלוצי אנרגיית הרוח והאופניים החשמליים והיבטים נוספים באנרגיה מתחדשת בישראל.

חנן עינב-לוי גדל ברמת גן. בנערותו הוא היה חובב טיסנאות נלהב וחלק גדול מזמנו הפנוי עד גיל 18 עבר בתחום שהיה לו תחביב מרכזי וספורט. הוא גם עבד בהדרכת חניכים בקלוב התעופה לישראל סניף רמת גן (ברחוב ביאליק 32 ברמת גן).

לאחר שחרורו מהצבא, ב-2001, הגיע עינב-לוי לארגון גרינפיס שם נחשף לראשונה לתחום של אנרגיה מתחדשת כחלופה בת קיימא לדלק מחצבי ולהשפעות סביבתיות והחברתיות שלו. תחום טורבינות הרוח היה קרוב לתחום הטיסנאות שכן שניהם דורשים ידע בזרימת נוזלים ואווירונאוטיקה וחנן התקרב לתחום זה. החל משנה זו עסק חנן בבנייה, מחקר של טורבינות הרוח ועסק בקידום התחום של אנרגיה מתחדשת בישראל. חבריו מספרים על השילוב של הומור, ידע רב, מקצועיות ועל הלהט לעשות את הטוב ביותר בכל פרוייקט שאותו עשה.

עינב-לוי למד את לימודי התואר הראשון שלו בפקולטה להנדסת אווירונאוטיקה וחלל בטכניון. במקביל הוא היה פעיל בהפגנות של גרינפיס ושל מגמה ירוקה. הוא פתח את הבלוג חנן נסע ירוק שכיסה נושאים שונים בתחומי האנרגיה המתחדשת כמו אופניים חשמליים, טורבינות רוח ואנרגיה סולארית.

את התואר השני שלו למד עינב-לוי במכון ויצמן, בנושא חקר האירוסולים, השפעתם על התחממות עולמית מצד אחד, ומחקר אודות הפוטנציאל להשתמש בהם לצורכי הפקת אנרגיה סולארית. בד בבד קידם עינב-לוי יוזמות של אנרגיה מתחדשת והיה בין המייסדים של הקואופרטיב לאנרגיות מתחדשות ויו"ר הוועד המנהל של הקואופרטיב. עינב-לוי עסק גם בייעץ למספר חברות בתחומי האנרגיה המתחדשת בשנים 2007-2010 והיה מעורב בכנס אילת אילות לאנרגיה מתחדשת וחדשנות באנרגיה. הוא היה מהמייסדים והפעילים המרכזיים של מפלגת התנועה הירוקה. כמו כן הוא היה מעורב בארגון מהנדסים ללא גבולות בתחום קידום של אנרגיה מתחדשת.

עינב-לוי בנה 3 טורבינות רוח, ומתקנים נוספים כמו טיסן סולארי ומערכת מוזיקלית סולארית שניתן לגרור אותה באופניים. כמו כן הוא פעל להפצת הידע בציבור אודות השימוש באנרגיה ואנרגיה מתחדשת. הוא העביר מספר הרצאות והכין סרטונים בנושא. בין היתר על הספר אנרגיה בת קיימא ללא האוויר החם של דיוויד מקיי.

בשנת 2010 נסעו עינב-לוי ואשתו, יערה, לדרום אמריקה לשנה לטיול שמשלב סיוע לתושבים המקומיים. במסגרת הטיול הם סייעו להקים טורבינת רוח קטנה לייצור חשמל לכפר קטן בפרו. הכפר, נואבו מנזניה, שגרות בו 40 משפחות, נמצא במקום מבודד ומנותק מרשת החשמל. עינב-לוי נסע למקום ובהתנדבות סייע להקים את הטורבינה ולהטמיע את הידע הדרוש לתחזוקה שלה, בסיוע ארגון פרואני סביבתי מקומי בשם ווינדאייד (Windaid). מתנדבי הארגון ועינב-לוי עמלו על הכנות של כמה חודשים כדי לפתור בעיות לוגיסטיות הקשורות בהקמה ובתחזוקת הטורבינה. את הטורבינה בנו בעיר טרוחיו, המרוקחת כ-400 ק"מ מנואבו מנזניה, ומשם הסיעו אותה אל הכפר. [1] [2]

עינב-לוי החל את לימודי הדוקטורנט שלו בטכניון, בנושא "חקירת תפוקת האנרגיה של טורבינות רוח המוצבות באזור הררי" כדי לבדוק היכן כדאי למקם טורבינות רוח בישראל.

בשנת 2012, בשנות ה-30 לחייו, נתברר שעינב-לוי נושא גידול של סרטן העור מסוג מלנומה. למרות המחלה המשיך עינב-לוי להיות פעיל ומעורב במסגרות השונות, ושמר על אופטימיות ועל הומור והמשיך לתאר בבלוג שלו כיצד האנרגיה משולבת בחיינו. אך לבסוף המחלה הכריע אותו וביום האחרון של 2012 נפטר עינב-לוי. הותיר אחריו אישה וילדה קטנה. מידי שנה נערך לזכרו ערב הרצאות בזק והוקמה קבוצה בפייסבוק בשם "ברוח חנן".

בשנת 2018 נבחר לאחד מ-100 המשפיעים והמשפיעות של מגמה ירוקה, מבין אנשי הארגון לאורך 21 שנות פעילותו.[1]

ראו גם

קישורים חיצוניים

סרטונים:

הערות שוליים