עתידנו הגנוב (ספר)
עתידנו הגנוב (באנגלית: Our Stolen Future) הוא ספר עיון משנת 1996 שדן בהשערת המשבשים האנדוקריניים מאת ד"ר תאו קולבורן (Theo Colborn), Dianne Dumanoski ו-John Peterson Myers. הספר דן באפשרות שחומרים רעילים בכמויות זעירות ישפיעו על מבנה התפקוד ההורמונלי של הגוף (בעיקר בקרב עוברים במהלך ההריון) ויגרמו לשלל בעיות בתחומים כמו התפתחות מינית, המערכת החיסונית ועוד.
את הספר כתבו שלושה חוקרים: Colborn, Dr. Theo; Dumanoski, Dianne; Meyers, John Peter . למרות שהוא נכתב בשפה פופולרית, הספר מכיל עדויות מדעיות רבות. הקדמה מאת סגן הנשיא דאז אל גור, הגדילה את העניין בספר. הספר השפיעה בסופו של דבר על מדיניות הממשל על ידי שימועים בקונגרס שעזרו לטפח יוזמות של מחקר ופיקוח בתוך הסוכנות להגנת הסביבה בארצות הברית.
החוקרים גם הקימו אתר (http://www.ourstolenfuture.org) הממשיך לעקוב ולדווח על המחקר בנושא הפרעות למערכת האנדוקרינית.
מאז פורסם "עתידנו הגנוב", נכתבו אלפי מאמרים מדעיים בנושא הפרעה אנדוקרינית, דבר שחיזק את הלגיטימיות של החששות שהובעו בו. בנוסף, זוהו תחומים נוספים המהווים מקור לדאגה שלא נחזו בזמן כתיבת הספר. לדוגמה בסימפוזיון משנת 2007 של AAAS נחשפה התרומה של הפרעה למערכת האנדוקרינית להשמנה ולהפרעות מטבוליות. כמו במקרים רבים, יש עדויות רבות בחיות, אבל מעט ניסויים אפידמיולוגים של תחזיות המבוססות על הניסויים בחיות. כמה מהמאמרים החשובים נמצאים בקישור הבא. [1]
אנליזה מהעת האחרונה של נתונים מה-CDC מצא הגדלה בסיכון לסוכרת מסוג 2, כפונקציה של חשיפה למזהמים אורגניים יציבים. [2]
תמצית הספר
"עתידנו הגנוב" בוחן את הדברים שבהן מספר כימיקלים תעשייתיים מתערבים בהודאות של המערכת ההורמונלית של הגוף שאחרית לבקרה על הגדילה וההתפתחות, במיוחד בקרב עוברים.
במהלך ההריון, מערכת עדינה של איתותים מצד הורמונים טבעיים מסייעת להתפתחות תקינה של העובר. הורמונים אלה מופרשים הן על ידי האם והן על ידי העובר עצמו כדי לכוון את ההתפתחות של מערכות שונות בגוף העובר. הורמונים אלה משפיעים על כל המאפיינים של היצור החי (בן אדם או בעל חיים אחר), מקביעת המגדר שלו, עבור בקביעת מספר האצבעות שיהיו לו ועד עיצוב על מערכת הרבייה או המוח שלו עצמו.
מחקרים מדעיים שהצטברו ב-50 השנים האחרונות, ואשר הואצו במהלך שנות ה-90 של המאה ה-20 חשפו כי בקרה הורמונלית זו של התפתחות העובר חשופה לשיבושים על ידי כימיקלים סינתטיים מסויימים (Synthetic chemicals). באמצעות מגוון מנגנונים שונים, כימיקלים-משבשי-הורמונים (ידועים גם כימיקלים-משבשי-אנדוקרין או משבשים אנדוקריניים) מתערבים במערכת ההודעות הטבעית ומשנים את התפתחות העוברים, עם השפעה פוטנציאלית על כל ההיבטים של התפקוד הגופני.
הספר בודק את המחקרים המדעיים על שיבושים במערכת האנדוקרינית. מחקרים אלה החלו בקרב בעלי חיים בטבע, שכן בבעלי החיים נתגלו הרמזים הראשונים לשיבוש רחב היקף של המערכת האנדוקרינית. לאחר מכן הספר סוקר שורת מחקרים שבוצעו על שיבוש המערכת האנדוקרינית בקרב בעלי חיים בניסויי מעבדה. ניסויים אלה הראו באופן חותך שחשיפה פטאלית למשבשים אנדוקריניים עלולה לגרור נזק ארוך טווח לכל החיים. ניסויים אלה חשפו גם את התהליכים הביולוגיים שבאמצעותם פועלים הכימיקלים התעשייתיים האלה, וכי בניגוד לדינמיקה של חשיפה לחומרים מסרטנים, גם חשיפה לכמות זעירה של חומרים משבשי הורמונים עלולה לגרור שיבוש של המערכת האנדוקרינית.
לאחר מכן הספר מתמקד במספר מקרים שבהם הייתה חשיפה של בני אדם למשבשי הורמונים. במיוחד חשיפה של כמה מיליוני נשים להורמון הסינתטי Dietheylstilbestrol (DES) שנבע עקב טיפול תרופתי מוטעה לסייע לנשים עם קשיים בהריון במהלך שנות ה-50, ה-60 וה-70.
"עתידנו הגנוב" שואל לאחר מכן מספר שאלות רחבות יותר, שקשה יותר לספק להן תשובה. בהינתן מה שידוע מהמקרים בטבע, בניסויי מעבדה ובמחקרים על חשיפת בני אדם למשבשי הורמונים, ובהינתן שהחשיפה לחומרים משבשי הורמונים בעולם כיום היא נפוצה, ברמות ששניתן להשוותן לכמויות שמספיקות כדי לגרום נזק בקרב בעלי חיים, מה ההשפעות שמדעני בריאות צריכים לבדוק בקרב בני אדם? ההשפעות שניתן לצפות להן כוללות פגיעה בפוריות ועוד השפעות על מערכת הרבייה של נשים וגברים, פגיעה ביכולת של הגוף להלחם במחלות ופגיעה באינטליגנציה. [3]
החומרים שעלולים לגרור השפעות הורמונליות
משפחות החומרים שעלולים לגרור שיבוש הורמונלי כוללים:[4] [5]
- מזהמים אורגניים יציבים - כגון תרכובות PCB, דיוקסינים, Benzenehexachloride , כלורופורם, furans ו-PBBs
- מעכבי חימצון במזון - Butylated hydroxyanisole (BHA)
- חומרי הדברה - רשימה ארוכה של חומרים כגון Acetochlor, Cypermethrin, DDT, Karate ועוד
- פתלטים - תוספים לפלסטיק כדי להגביר את הגמישות, השקיפות והעמידות. כגון Butyl benzyl phthalate (BBP), Di-n-butyl phthalate (DBP) ועוד.
- חומרים נוספים - כגון Carbendazim, Nonylphenol, Octylphenol , ביספנול-אי, ביספנול-F,
- מתכות כבדות - כגון ארסן, קדמיום, כספית ועופרת.
שאלות מעוררות מחלוקת בספר
"עתידנו הגנוב" מספק דרך חדשה להתבוננות בהשלכות של זיהום כימי. לרוב, החשש של רופאים וחוקרים מפני חומרים כימיים התמקד בבעיות של הרעלה וכן כחשש שאלו מהווים גורמים מסרטנים. הספר שובר את הפרדיגמה הזאת וטוען כי העיסוק המוגזם בשאלות של סרטן עיוור את החברה לאפשרות שקיימים סיכונים אחרים, גדולים יותר, מצד חומרים אלה. הספר טוען גם כי הגנות שתוכננו למנוע השפעות סרטניות, אינן מספיקות כדי להגן מפני הפרעות למערכת ההורמונלית.
המחקרים המדעיים שמוצגים בספר קוראים תיגר על ההנחה הבסיסית מאחורי הרגולציה הנוכחית הנוגעת לכימיקלים. טוקסיקולוגיה מסורתית מבוססת על ההנחה "המינון גורם לרעילות" (The dose makes the poison). מוסכמה זו טוענת שכמות החשיפה לרעל והתגובה עליו הם בעלי יחס לינארי - אם יש חשיפה גבוהה יש גם השפעה גבוהה יותר. במינונים נמוכים, מניחים כי קיימת נקודה של מינון שבה לא רואים השפעה לרעה על הבריאות, No obserable adverse effect level - NOAEL. אבל הפרעות למערכת ההורמונלית עלולות להתרחש גם במינונים קטנים מאוד, מתחת לאלו של NOAEL וקיימים מחקרים רבים שמצביעים על כך שקיים קשר לא מונוטוני ולא לינארי בין המינון לבין התגובה.
פירוש הדבר שחלק ניכר מהמבנה של חוקים שנועד למדוד את העלויות והיתרונות של שימוש בחומרים מלאכותיים שונים הוא בלתי רלוונטי. הגישה הנוכחית היא לאפשר שימוש אלא אם הוכח נזק בוודאות מדעית, הספר טוען כי דבר זה אינו מספיק בטוח, ונוקט בגישת הזהירות המונעת - לפני שניתן להשתמש בכימיקלים בצורה נרחבת, חייבת להיות ראיות מוכחות שהם לא גורמים נזק. [6]
ראו גם
קישורים חיצוניים
- אתר הספר כולל הפניות למחקרים עדכניים וסיכום של הספר
- עתידנו הגנוב באתר אמזון
- עתידנו הגנוב בוויקיפדיה האנגלית