https://ecowiki.org.il/api.php?action=feedcontributions&user=Phc&feedformat=atomאקו-ויקי - תרומות המשתמש [he]2024-03-28T21:29:36Zתרומות המשתמשMediaWiki 1.35.10https://ecowiki.org.il/index.php?title=%D7%90%D7%96%D7%A8%D7%97%D7%99%D7%9D_%D7%9C%D7%9E%D7%A2%D7%9F_%D7%94%D7%A1%D7%91%D7%99%D7%91%D7%94&diff=23275אזרחים למען הסביבה2011-02-08T15:05:02Z<p>Phc: </p>
<hr />
<div>'''עמותת אזרחים למען הסביבה בגליל''' ('''אל"ס''') היא ארגון סביבתי, יהודי-ערבי (מלכ"ר), שהוקמה בשנת 1990 על ידי תושבי הגליל, במטרה לפעול יחד [[סביבתנות|לשמירה על הסביבה והטבע]], באזור הגליל, בו נמצאים שטחים ירוקים נרחבים, מהאחרונים שנותרו בארץ. נכון ל 2008 חברים בעמותה כ- 700 חברים.<br />
<br />
העמותה היא ארגון שטח המבקש לשפר את המצב הסביבתי בכל מעגלי ההשפעה: המקומי, האזורי והארצי. <br />
בשנים האחרונות עסקו חברי העמותה בעשרות פעולות, אשר כולן נוגעות בשמירה על איכות האוויר, המים והנוף הטבעי. אל"ס ידוע כארגון אקטביסטי, יעיל ורב השפעה הפועל למען שמירה על בריאות התושבים בהווה ובעתיד דרך מאבק בזיהום תעשייתי, טיפול בפסולת ו[[שפכים]] המשפיעים על מקורות המים.<br />
<br />
מאז הקמתה, הפכה העמותה מארגון מקומי של מתנדבים לארגון סביבתי פעיל ומוכר בארץ, עם צוות קבוע ומתנדבים המקיימים פעילות עניפה בתחומים שונים. אל"ס היא ממקימות [[הקואליציה לבריאות הציבור]] הפועלת כנגד רמת [[זיהום אוויר|זיהום האוויר]] הגבוהה שנפלטת ממפעלים במפרץ חיפה ומ[[רמת חובב]].<br />
<br />
עו"ד ג'מילה הרדל ואכים, היועצת המשפטית של הארגון, מונתה כמנהלת שותפה לליאורה אהרון, ושתיהן יחד בנו מבנה ייחודי של ניהול משותף.<br />
<br />
<br />
==פעילות ומאבקים של העמותה==<br />
===חשיפת מידע על מפעלים מזהמים===<br />
נושא מרכזי בו עוסקת העמותה הוא מאבקים נגד מפעלים מזהמים. <br />
<br />
אחד הנושאים הראשונים בו עסקה עמותת אזרחים למען הסביבה בגליל היה זיהום תעשייתי כבד שנגרם מהתעשיות בעכו, ובעיקר הזיהום הכבד מפרוטרום, (לימים [[תעשיות אלקטרוכימיות]]). מאבק ציבורי במפעל הביא לסגירתו. <br />
<br />
פעילות מול מפעל [[חוד מתכות]] יחד עם [[מגמה ירוקה]], [[הקואליציה לבריאות הציבור]] ואזרחים מהאזור. פעילות מול מפעלים מזהמים בנושא [[זיהום האוויר במפרץ חיפה]]. עוד פעילות של העמותה היתה פעילות מול [[אזור התעשייה תפן]] שהיה בעל תדמית "ירוקה". <br />
<br />
===יזום חוקי סביבתיים===<br />
* ייזום חוק המזהם משלם<br />
* ייזום הצעת חוק פרסום המידע הסביבתי לקהילה.<br />
<br />
===שמירה על מקורות המים בגליל===<br />
ניטור מקורות המים, לחימה במקורות זיהום כמו מזבלות פיראטיות, מפעלים מזהמים וכו'. <br />
<br />
בין יתר הפעולות בתחום, העמותה חשפה את זיהום המים הכבד שנגרם על ידי אזור התעשייה של תפן, ערכה את מחקר איכות מים באגן הגעתון (1999-2001) ויזמה עתירה לבג"ץ לסגירת אתרי פסולת פיראטיים בגליל. <br />
<br />
===פעילות נוספות===<br />
* חינוך סביבתי<br />
* נציגות בועדה המחוזית בצפון.<br />
* פעולות נקיון עם התושבים<br />
* מערכות מידע גאוגרפיות (GIS) בשירות התנועה הסביבתית<br />
* מנהיגות סביבתית בקהילה - יחד עם [[מרכז השל]], [[הרשת הירוקה]], בדגש על פעילות חינוך.<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
<br />
* [http://cfe.org.il:8080/CFESITE/HE/index_html אתר העמותה]<br />
<br />
<br />
[[קטגוריה:ארגוני סביבה בישראל]]</div>Phchttps://ecowiki.org.il/index.php?title=%D7%A1%D7%91%D7%99%D7%91%D7%AA%D7%A0%D7%95%D7%AA&diff=23274סביבתנות2011-02-08T14:59:41Z<p>Phc: /* ארגוני סביבה בעולם ובישראל */</p>
<hr />
<div>[[תמונה:The Earth seen from Apollo 17.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[כדור הארץ]] כפי שהוא נראה מהחללית אפולו 17. תצלום היסטורי זה, המכונה "תמונת גולת השיש הכחולה", עזר בהבאת נושא הסביבתנות לעין הציבור.]]<br />
'''סביבתנות''' ('''Environmentalism''') היא אידאולוגיה שדוגלת בשימור, שיקום או שיפור [[הסביבה הטבעית]]. תנועה זו קוראת לשינוי טכנולוגי, מדיני ואישי על מנת שאלו יתאימו לתנאי הסביבה ולשמירה על [[מאזן אקולוגי|המאזן האקולוגי]]. עם השנים יש התפתחות של הסביבתנות ל'''[[קיימות]]'''. <br />
<br />
==היסטוריה==<br />
המחקר המדעי בתחום ה[[אקולוגיה]] כמו גם הגידול של [[טביעת רגל אקולוגית|טביעת הרגל האקולוגית]] האנושית בעקבות הגידול באוכלוסין, בצריכה של [[חומרי גלם]] וביצירת [[זיהום סביבתי]], הובילו לכניסה הדרגתית של נושאי סביבה לתוך הספירה החברתית, החל מתחילת [[המהפכה התעשייתית]] ועד לתחילת המאה ה-20.<br />
<br />
בתחילה משמעות הדבר הייתה בעיקר התמודדות עם בעיות [[בריאות]] מקומיות שנגרמו עקב ה[[תיעוש]] הכבד - לעובדים ב[[תעשייה]] ולתושבי ה[[עיר|ערים]], כמו גם הקמתן של [[שמורת טבע|שמורות טבע]]. <br />
<br />
החל משנות ה-60, וצאת ספרה של [[רייצ'ל קרסון]], [[אביב דומם]], החלה לתפוס תאוצה תפיסה הוליסטית ועמוקה יותר, שהתמקדה בבעיות בעלות מישור ארצי ולאחר מכן עולמי - זיהום והרס של נהרות, [[כריתת יערות הגשם]], [[הכחדת מינים]], [[התחממות עולמית]], [[הידלדלות שכבת האוזון]], השפעת רעלים על מארג המזון ועוד. <br />
<br />
למרות שתפיסה זו לא הייתה חדשה באופן כללי, היא הייתה חדשה ב[[תרבות המערב|תרבות המערבית]]. ובנוסף למתחים בין מעמדות כלכליים ובין תרבויות שונות, התחזקו והתחדדו שני קונפליקטים חדשים - הקונפליקט בין הדור הנוכחי לדורות העתיד, וזה בין המין האנושי לשאר מיני היצורים החיים. בניסיון לענות על דאגות אלו הוקמו מוסדות פוליטיים וחברתיים רבים: מוסדות אקדמיים לחקר קשרי הגומלין בין האדם לסביבה, התפתחות ה[[כלכלה סביבתית|כלכלה הסביבתית]], מפלגות וארגונים "ירוקים", תקנות ו[[חוקים להגנת הסביבה]] במדינות, [[אמנה סביבתיות (הסכם)|אמנות סביבתיות]] ומוסדות בינלאומיים להגנה על הסביבה וכן התקדמות ב[[טכנולוגיה ירוקה|טכנלוגיות "ירוקות"]]. <br />
<br />
ניסיונות אלו הביאו להצלחות רבות, גרמו לשינוי תודעתי נרחב, והאטו במקרים רבים את הגידול הפוטנציאלי של השפעת האדם על הסביבה. אולם כמעט לפי כל הפרמטרים (לדוגמה [[טביעת רגל אקולוגית]] או השפעות על [[ייצור ראשוני|הייצור הראשוני]]), השפעה זו לא פחתה. בקרב מדענים רבים, כמו גם הוגים ואנשי ציבור מכרסמת דאגה עמוקה מפני התדרדרות סביבתית-חברתית מהירה. עוד ב[[שנות ה-60]] הצהיר הכלכלן [[קנת בולדינג]] כי "כל מי שמאמין שצמיחה מעריכית יכולה להמשיך לנצח בעולם סופי - הוא משוגע או כלכלן". <br />
<br />
עם העשורים התחזקה אמונה זו וב-1992, לדוגמה, כ-1,700 מדענים פרסמו הצהרה משותפת הנקראת: "[[אזהרת מדעני העולם לאנושות]]", שנחתמה גם על ידי למעלה מ-50% מזוכי פרס הנובל במדעים שחיו באותה תקופה. ההצהרה טענה שמגמות נוכחיות של פיתוח "עלולות לשנות את עולם החי עד כדי כך שהוא לא יהיה מסוגל לקיים את החיים בדרך שאנו מכירים. שינויים יסודיים הם הכרחיים אם אנו רוצים להימנע מן ההתנגשות שאליהן מובילה דרכנו הנוכחית."<br />
<br />
אידיאולוגיה זו, שבאה לידי ביטוי גם בספרים כמו "[[גבולות לצמיחה (ספר)|גבולות לצמיחה]]" משנת 1972, ובהקמת זרם המחשבה של ה[[כלכלה אקולוגית|כלכלה האקולוגית]], שואבת את השראתה מתוך תובנות מעולם האקולוגיה והפיזיקה. היא מנסה לנתח את החברה האנושית באופן [[הוליזם|הוליסטי]] ו[[מערכות מורכבות|מערכתי]] כמעוגנת בתוך העולם ה[[טבע|טבעי]], ושואפת להגיע לחברה בת קיימא - חברה המסוגלת להתקיים במשך דורות רבים.<br />
<br />
==ירוק כהה וירוק בהיר==<br />
יש המחלקים את התנועה הסביבתית לשני מחנות, ירוקים בהירים וירוקים כהים. '''ירוק בהיר''' הינו החלק היותר גלוי והיותר פופלארי של התנועה הסביבתית שכולל את הקבוצות הסביבתיות המפורסמות והציבוריות יותר כמו [[גרינפיס]], [[ידידי כדור הארץ]] וה[[סיירה קלאב]]. ירוקים בהירים לא הולכים אחר הסביבתנות כאידאולוגיה פוליטית נפרדת, ותחת זאת מחפשים לתת דגש סביבתי חזק יותר בתוך אידאולוגיות קיימות כמו [[שמרנות]], [[סוציאליזם]] או [[ליברליזם]]. <br />
<br />
'''ירוקים כהים''' הינם יותר שורשיים מאשר הירוקים הבהירים; הם נוטים להאמין כי כל האידאולוגיות הפוליטיות הנוכחיות (לפעמים ההתייחסות היא אל האדיאלוגיה של התעוש) הן בעיתיות ומובילות באופן טבעי להרס סביבתי היות שהן לא רואות במין האנושי חלק מהסביבה הטבעית אלא צורת חיים גבוה יותר עם זכויות לקחת מה שברצונה מהטבע. ירוקים כהים טוענים כי דבר זה מוביל לדגש לא מבוקר על [[צמיחה כלכלית]] אשר קיים בתוך כל האידאולוגיות הקיימות. הזרמים הירוקים הכהים קשורים לרעיונות של [[אקולוגיה עמוקה]], [[פוסט-חומרנות]] [[פשטות מרצון]], [[הוליזם]], [[תאוריית גאיה]] ועוד. ההפרדה בין ירוקים בהירים לירוקים כהים באה לידי ביטוי לדוגמה במאבקים בין פלגים שונים של [[מפלגת הירוקים הגרמנית]]. <br />
<br />
==יחסים עם אידאולוגיות אחרות==<br />
האידאולוגיה הסביבתנית והאידאולוגיה של קיימות עומדות פעמים רבות בהתנגשות עם אידיאולוגיות אחרות. <br />
<br />
יש מתחים והתנגשות עם אידיאולוגיות התומכות בגידול אוכלוסין ללא גבול על רקע מסורות דתיות או לאומניות. הכנסייה הקתולית לדוגמה מתנגדת לאמצעי מניעה. <br />
<br />
יש גם התנגשות עם [[האידיאולוגיה הקפיטליסטית]] המודרנית המצמצמת את הטבע לכדי "משאבי טבע" פאסיביים שיש לנהל אותם בחוכמה על מנת להביא למקסימום את ה[[צמיחה כלכלית|צמיחה הכלכלית]] שהיא טובה, הכרחית ואפשרית; רואה באדם צרכן בלתי נלאה ([[תרבות הצריכה]]), עצמאי שאינו תלוי באחרים (בניגוד לרעיון של מארג יחסים אקולוגי), ושליט כל-יכול של הטבע המוגבל רק על ידי יכולת ההמצאה שלו<br />
<br />
==הוגים בולטים==<br />
* [[רייצ'ל קרסון]]<br />
* [[האווארד ת. אודום]]<br />
* [[קנת בולדינג]]<br />
* [[ארנסט שומכר]]<br />
* [[לסטר בראון]]<br />
* [[הרמן דיילי]]<br />
* [[דונאלה מדווז]]<br />
* [[פול הוקן]]<br />
<br />
==ארגוני סביבה בעולם ובישראל==<br />
* [[מרכז השל]]<br />
* [[מגמה ירוקה]]<br />
* [[פעולה ירוקה]]<br />
* [[הצעד הטבעי]]<br />
* [[הקואליציה לבריאות הציבור]]<br />
* ארגונים רבים אחרים מופיעים ב[[:קטגוריה:ארגוני סביבה]]<br />
<br />
== ראו גם ==<br />
* [[קיימות]]<br />
* [[ספינת החלל כדור הארץ]]<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
* [http://en.wikipedia.org/wiki/Environmentalism בויקיפדיה האנגלית]<br />
* [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3516864,00.html סקר: התקשורת "ירוקה" יותר מהציבור] 12.03.08<br />
<br />
[[קטגוריה:סביבתנות|*]]<br />
[[קטגוריה:קיימות]]<br />
[[קטגוריה:סביבה]]<br />
[[קטגוריה:תרבות]]<br />
[[קטגוריה:פוליטיקה]]<br />
[[קטגוריה:זרמי מחשבה]]</div>Phchttps://ecowiki.org.il/index.php?title=%D7%90%D7%96%D7%A8%D7%97%D7%99%D7%9D_%D7%9C%D7%9E%D7%A2%D7%9F_%D7%94%D7%A1%D7%91%D7%99%D7%91%D7%94&diff=23271אזרחים למען הסביבה2011-02-08T14:50:33Z<p>Phc: </p>
<hr />
<div>'''עמותת אזרחים למען הסביבה בגליל''' ('''אל"ס''') היא ארגון סביבתי, יהודי-ערבי (מלכ"ר), שהוקמה בשנת 1990 על ידי תושבי הגליל, במטרה לפעול יחד [[סביבתנות|לשמירה על הסביבה והטבע]], באזור הגליל, בו נמצאים שטחים ירוקים נרחבים, מהאחרונים שנותרו בארץ. נכון ל 2008 חברים בעמותה כ- 700 חברים.<br />
<br />
העמותה היא ארגון שטח המבקש לשפר את המצב הסביבתי בכל מעגלי ההשפעה: המקומי, האזורי והארצי. <br />
בשנים האחרונות עסקו חברי העמותה בעשרות פעולות, אשר כולן נוגעות בשמירה על איכות האוויר, המים והנוף הטבעי. אל"ס ידוע כארגון אקטביסטי, יעיל ורב השפעה הפועל למען שמירה על בריאות התושבים בהווה ובעתיד דרך מאבק בזיהום תעשייתי, טיפול בפסולת ו[[שפכים]] המשפיעים על מקורות המים.<br />
<br />
מאז הקמתה, הפכה העמותה מארגון מקומי של מתנדבים לארגון סביבתי פעיל ומוכר בארץ, עם צוות קבוע ומתנדבים המקיימים פעילות עניפה בתחומים שונים. אל"ס היא ממקימות [[הקואליציה לבריאות הציבור]] הפועלת כנגד רמת [[זיהום אוויר|זיהום האוויר]] הגבוהה שנפלטת ממפעלים במפרץ חיפה ומ[[רמת חובב]].<br />
<br />
עו"ד ג'מילה הרדל ואכים, היועצת המשפטית של הארגון, מונתה כמנהלת שותפה לליאורה אהרון, ושתיהן יחד בנו מבנה ייחודי של ניהול משותף.<br />
<br />
<br />
==פעילות ומאבקים של העמותה==<br />
===חשיפת מידע על מפעלים מזהמים===<br />
נושא מרכזי בו עוסקת העמותה הוא מאבקים נגד מפעלים מזהמים. <br />
<br />
אחד הנושאים הראשונים בו עסקה עמותת אזרחים למען הסביבה בגליל היה זיהום תעשייתי כבד שנגרם מהתעשיות בעכו, ובעיקר הזיהום הכבד מפרוטרום, (לימים [[תעשיות אלקטרוכימיות]]). מאבק ציבורי במפעל הביא לסגירתו. <br />
<br />
פעילות מול מפעל [[חוד מתכות]] יחד עם [[מגמה ירוקה]], [http://www.phc.org.il/ הקואליציה לבריאות הציבור] ואזרחים מהאזור. פעילות מול מפעלים מזהמים בנושא [[זיהום האוויר במפרץ חיפה]]. עוד פעילות של העמותה היתה פעילות מול [[אזור התעשייה תפן]] שהיה בעל תדמית "ירוקה". <br />
<br />
===יזום חוקי סביבתיים===<br />
* ייזום חוק המזהם משלם<br />
* ייזום הצעת חוק פרסום המידע הסביבתי לקהילה.<br />
<br />
===שמירה על מקורות המים בגליל===<br />
ניטור מקורות המים, לחימה במקורות זיהום כמו מזבלות פיראטיות, מפעלים מזהמים וכו'. <br />
<br />
בין יתר הפעולות בתחום, העמותה חשפה את זיהום המים הכבד שנגרם על ידי אזור התעשייה של תפן, ערכה את מחקר איכות מים באגן הגעתון (1999-2001) ויזמה עתירה לבג"ץ לסגירת אתרי פסולת פיראטיים בגליל. <br />
<br />
===פעילות נוספות===<br />
* חינוך סביבתי<br />
* נציגות בועדה המחוזית בצפון.<br />
* פעולות נקיון עם התושבים<br />
* מערכות מידע גאוגרפיות (GIS) בשירות התנועה הסביבתית<br />
* מנהיגות סביבתית בקהילה - יחד עם [[מרכז השל]], [[הרשת הירוקה]], בדגש על פעילות חינוך.<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
<br />
* [http://cfe.org.il:8080/CFESITE/HE/index_html אתר העמותה]<br />
<br />
<br />
[[קטגוריה:ארגוני סביבה בישראל]]</div>Phchttps://ecowiki.org.il/index.php?title=%D7%97%D7%95%D7%93_%D7%90%D7%A1%D7%A3_%D7%A4%D7%9C%D7%93%D7%94&diff=23270חוד אסף פלדה2011-02-08T11:29:59Z<p>Phc: /* קישורים חיצוניים */</p>
<hr />
<div>'''חוד מתכות''' (הידועה גם כ '''חוד פלדה''') הוא מפעל לעיבוד מתכת ולמחזור פסולת מתכת למטילי פלדה לתעשיית הבניין. המפעל ממוקם 3 ק"מ מדרום לעכו, באיזור התעשייה של עכו דרום סמוך למפרץ חיפה ולקריות. כיום הוא בבעלות הפירמה '''חד אסף פלדות'''.<br />
<br />
המפעל [[זיהום אוויר|זיהם את האוויר]] במשך שנים ב[[דיאוקסין|דיאוקסינים]] וב[[מתכות כבדות|מתכות רעילות]]. בשנת 2006 הוגשה תביעה יצוגית נגד הפירמה שהמפעל בבעלותה, ובשנת 2009 גובש הסכם פשרה שכולל השקעת 14 מיליון ש"ח לצמצום הזיהום מהמפעל. <br />
<br />
==בעלות==<br />
המפעל קיים מתחילת שנות ה-50, וברוב השנים היה בבעלות תאגיד [[כור]]. בשנות ה-90 נקלע המפעל לקשיים פיננסיים וביולי 2001 המפעל נסגר. בשנת 2003 נמכר המפעל לחברת "חוד אסיף תעשיות בע"מ" (שבבעלותה מפעלים נוספים העוסקים במתכות), בבעלותו של אורי שני. באוקטובר שנת 2004 חזר המפעל לפעול. <br />
<br />
==זיהום קרקע ומים==<br />
לאחר סגירת המפעל ב-2001 הוכן דו"ח של המשרד לאיכות הסביבה בקריית הפלדה. [http://www.sviva.gov.il/Enviroment/Static/Binaries/index_pirsumim/p0240_1.pdf]<br />
<br />
==זיהום אוויר==<br />
במשך שנים, זיהם המפעל את האוויר המים והקרקע סביבו ב[[דיוקסין]] - חומר מסרטן מאוד גם בכמויות קטנות. <br />
<br />
בדו"ח של המשרד לאיכות הסביבה משנת 2005 יש תוצאות של בדיקות פתע שנערכו ב”חוד פלדה” בשנת זו. הוא חרג ב-148% מהתקן לפליטת מתכות לאוויר. <br />
<br />
מחקר של מומחים מהטכניון בראשות פרופ’ יורם אבנימלך, הוזמן על ידי המשרד לאיכות הסביבה. המומחים קבעו כי: “אנו ממליצים לאכוף מיד את מילוי התנאים ברשיון העסק, כל דחייה בביצוע עלולה לעלות בנזקים חמורים לציבור”. יורם אבנימלך אומר: “המלצנו לאנשי המשרד לבקר במפעלים דומים בחו”ל כדי ללמוד איך להתמודד עם תעשיות כאלה, וטענו שאם התעשייה לא עומדת בדרישות יש לסגור את המפעל ולא להרעיל את הסביבה”.<br />
<br />
בקיץ 2006 ערך המשרד להגנת הסביבה בדיקת פתע על המפעל וגילה כי המפעל פולט דיאוקסינים בהיקף של עד פי 10 מהתקן. <ref name="yoav_choen">[http://news.msn.co.il/news/Internal/Health/200612/20061222122133.htm המפעל מתיך והתושבים מתים] יואב כהן, גלי צה"ל, 22/12/06 </ref><br />
<br />
בעקבות בדיקת המשרד, התחייב המפעל בתאריך 18/10/2006 :<br />
* להתקין מתקן להזרקת פחם פעיל במערך הטיפול בגזי הפליטה, כדי לטפל בדיאוקסינים. לטענת המשרד לאיכות הסביבה זו הטכנולוגיה הישימה הטובה ביותר לתעשייה זו. התקנת המתקן הסתיימה בתוך כחודש.[http://www.sviva.gov.il/bin/en.jsp?enPage=BlankPage&enDisplay=view&enDispWhat=Object&enDispWho=News^l3196&enZone=News] <br />
* המפעל התחייב לערוך טיפול מקיף ומיידי בגג המבנה המשמש להתכה למניעת יציאת גזים לסביבה. הטיפול כולל החלפת חלק מהגג ואת איטום הגג.<br />
<br />
ממזרח ליישובים עין המפרץ וכפר מסריק, ישנן בריכות דגים. דיוקסין שנפלט מהמפעל יכול להגיע לבריכות אלה ולהצטבר שם.<br />
<br />
==סיכון לעובדים==<br />
לטענת ארגוני סביבה, חשופים העובדים במקום להרעלת עופרת. <br />
<br />
==ביקורת==<br />
תושבי כפר מסריק הגרים בסמוך חשדו שהמפעל אחראי לתחלואה גבוה בקרבם, לטענתם, בסרטן ובמחלות לב. <br />
<br />
ב-24.12.06 קייימו תושבי כפר מסריק, עין המפרץ ועכו, יחד עם ארגונים ירוקים [[אזרחים למען הסביבה בגליל]] [[מגמה ירוקה]] הפגנה נגד המפעל בדרישה לסגור אותו ולפתוח אותו מחדש רק אם יעמוד בתקנים. כמו כן, מנהל מחוז הצפון במשרד לאיכות הסביבה, שלמה כץ, הגיע כדי לחזק את ידי המפגינים. הוא אמר כי לחצם של האזרחים מקל עליו את העבודה מול המפעלים ומול הממונים עליו. [http://scoop.co.il/article.html?id=5209]<br />
<br />
גם חבר הכנסת [[עיסאם מח’ול]] מחד"ש הצטרף להפגנה, [[דב חנין]], יו"ר השדולה הסביבתית בכנסת קרא לקיים דיון דחוף במליאה על המפעל. חבר הכנסת [[יוסי ביילין]] קרא לסגור את המפעל עד שלא יאושר שכל המפגעים בו תוקנו. <br />
<br />
נמתחה ביקרות מצד תושבים, ארגונים וחברי כנסת (כמו ביילין) על כך שהמשרד לאיכות הסביבה לא פיקח כיאות ולא אכף תקני זיהום אוויר על המפעל. ליאורה אהרון, מ[[אזרחים למען הסביבה בגליל]] טענה כי התרעות על אי תפקוד המשרד בנושא זה לא נענו במשך שנים. [http://www.dovblog.org/dov/256.html]<br />
<br />
==תביעה יצוגית==<br />
ב- 28.12.06 הוגשה נגד המפעל תביעה יצוגית בסך מיליארד ש"ח. התביעה שהוגשה לבית המשפט המחוזי בחיפה ניתנה בשם ארבעה אזרחים, תושבי כפר מסריק, עין המפרץ, עכו וקריית מוצקין. בתביעה מפורט כי בטווח של עד כ-6.5 ק"מ מהמפעל מתגוררת אוכלוסייה של כ-200 אלף איש.[http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3345642,00.html]<br />
<br />
בינואר 2009, הוגשה הצעת פשרה לפיו חברת חד אסף פלדות תשקיע במפעל כ-14 מיליון שקל לצמצום פליטות של מזהמים.[http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3212382,00.html]<br />
<br />
==ראו גם==<br />
* [[זיהום האוויר במפרץ חיפה]]<br />
==הערות שוליים==<br />
{{הערות שוליים}}<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
* [http://www.sviva.gov.il/bin/en.jsp?enPage=BlankPage&enDisplay=view&enDispWhat=Object&enDispWho=News^l3196&enZone=News בעקבות דרישת המשרד להגנת הסביבה: מפעל חוד פלדה מקים מתקן לטיפול פלדה] המשרד להגנת הסביבה, 18.10.2006<br />
* [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3345642,00.html בצפון: תובעים מיליארד שקל ממפעל מזהם בעכו] אחיה ראב"ד, ynet, 28.12.06<br />
* [http://news.msn.co.il/news/Internal/Health/200612/20061222122133.htm המפעל מתיך והתושבים מתים] יואב כהן, גלי צה"ל, 22/12/06 <br />
* [http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3212382,00.html הסדר פשרה: חד אסף פלדות תשקיע 14 מיליון שקל לצמצום פליטות מזהמים] גלית שפיר, 10.02.09, כלכליסט<br />
* [http://www.nrg.co.il/online/1/ART1/968/890.html נשם קדמיום: מה קורה במפעל חוד אסף מתכות בעכו? ] עדי חשמונאי, מעריב, 20/11/2009<br />
* [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3892489,00.html שריפת ענק בעכו, התושבים הסתגרו בבתים], אחיה ראב"ד, ynet, 22.5.10<br />
* [http://www.phc.org.il/216 זיהום אוויר ממפעל חוד מתכות] מפגש פעילים מקיבוצי כפר מסריק, עין המפרץ ועמותות סביבתיות עם ח"כ אורית נוקד על מפעל חוד מתכות<br />
[[קטגוריה:זיהום אוויר]]<br />
[[קטגוריה:פירמות בישראל]]<br />
[[קטגוריה:מיחזור]]<br />
[[קטגוריה:זיהום בישראל]]<br />
[[קטגוריה:מאבקים סביבתיים בישראל]]</div>Phchttps://ecowiki.org.il/index.php?title=%D7%94%D7%A7%D7%95%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%A6%D7%99%D7%94_%D7%9C%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%90%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%A6%D7%99%D7%91%D7%95%D7%A8&diff=23269הקואליציה לבריאות הציבור2011-02-08T11:29:18Z<p>Phc: /* קישורים חיצוניים */</p>
<hr />
<div>'''הקואליציה לבריאות הציבור''' היא עמותה הפועלת להפחתת התחלואה מזיהום סביבתי בישראל בכלל ובאזור הצפון ומפרץ חיפה בפרט. הקואליציה לבריאות הציבור מאגדת 17 ארגוני [[סביבתנות|סביבה]] וארגונים חברתיים שחברו יחד מתוך צורך משותף בגוף מקצועי שיעסוק בקשר בין סביבה ובריאות ויפעל למען בריאות הציבור.<br />
<br />
'''מפעילות הקואליציה''': ניתוח השפעות הזיהום הסביבתי על הבריאות, איסוף מידע מהשטח, קידום מדיניות ומחקר בנושא הקשר שבין זיהום סביבתי ובריאות, הנגשת המידע לציבור הרחב, העצמה והצמחה של קהילות ופעילים. <br />
<br />
==היסטוריה==<br />
הקואליציה לבריאות הציבור הוקמה כקואליציה של ארגונים סביבתיים בשנת 2001 מתוך זיהוי בעיה משותפת המיוחדת את אזור חיפה והצפון - תמותה ותחלואה ממחלות לב, שבץ מוחי וסרטן, בנפת חיפה ובמחוז צפון בשיעורים גבוהים במיוחד מהממוצע הארצי. מחלות אלו נגרמות גם מזיהום סביבתי שהוא גבוה במיוחד באזור מפרץ חיפה והצפון. בקשר בין סביבה ובריאות ויפעל למען בריאות הציבור.<br />
<br />
בשנת 2005 הפכה הקואליציה לעמותה רשומה. כיום (2011), הקואליציה לבריאות הציבור הנה עמותה רשומה המהווה ארגון גג לכ- 17 ארגוני סביבה מקומיים וארציים, חוקרים מתחום איכות הסביבה מאוניברסיטאות שונות, רופאים מדיסציפלינות שונות, כגון אונקולוגיה, קרדיולוגיה ובריאות הציבור , יועצי איכות סביבה מהמגזר הפרטי, ועדי פעולה ותושבים שמתעניינים בנושא.<br />
<br />
הקואליציה לבריאות הציבור נחשבת היום לאחד הגופים האזרחיים המובילים בארץ בתחום הידע והמקצועיות בנושא סביבה ובריאות.<br />
<br />
==חזון==<br />
הקואליציה לבריאות הציבור מאמינה שלכל תושב ותושבת בישראל הזכות לנשום אוויר נקי, לחיות בסביבה בריאה ולכל אחד ואחת יכולת להשפיע על המקום שבו הם בוחרים לחיות.<br />
<br />
==מטרות ויעדים==<br />
הקואליציה שמה לה למטרה להפחית את התחלואה והתמותה הגבוהה שמקורה בזיהומים תעשייתיים באזור מפרץ חיפה והצפון. באזור מפרץ חיפה, ממוקמים מפעלים רבים בשטח גאוגרפי קטן, המייצרים יחד זיהום סביבתי בריכוז גבוה וחריג. לזיהום זה יש השפעה בריאותית הרסנית לא רק על תושבי האזור הקרוב אלא גם על כל אזור הצפון.<br />
<br />
;יעדי הקואליציה:<br />
* טיפול בנושא התקינה של חומרים מזהמים שתבטיח עמידה בתקנים מקובלים באירופה וארה"ב וקידום חקיקה בנושא;<br />
* הבטחת ניטור ופרסום נתונים אמינים וזמינים לציבור על [[זיהום האוויר במפרץ חיפה]] ובצפון;<br />
* הבטחת אכיפה של התקנים על המפעלים וענישה לחורגים מהתקן;<br />
* מניעת הקמה מקורות מזהמים נוספים באזור והפחתת רמות הזיהום הקיימות;<br />
* העלאת מודעות הציבור, התקשורת, מקבלי החלטות, ואנשי אקדמיה ורפואה לקשר בין זיהום אוויר לבריאות הציבור.<br />
<br />
הקואליציה פועלת להשפעה על מקבלי החלטות ברמת הממשלה והכנסת וברמת הרשויות המקומיות. הקואליציה פועלת להעלאת מודעות הציבור הרחב באזור לסיכונים הבריאותיים הסביבתיים אליהם הוא חשוף, ומגייסת את הציבור לפעילות בנושא.<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
* [http://www.phc.org.il/ זיהום סביבתי והשפעתו על הבריאות] - אתר הקואליציה לבריאות הציבור<br />
* [http://www.phc.org.il/283/ זיהום אוויר בישראל ותחלואת ילדים] - ממצאי דו"ח לראות את הנולד<br />
* [http://www.phc.org.il/322/ זיהום אוויר והעלות הכלכלית של התחלואה העודפת בסרטן] <br />
* [http://www.phc.org.il/1417/ מידע חשוב על זיהום סביבתי בישראל] <br />
<br />
<br />
[[קטגוריה:ארגוני סביבה בישראל]]<br />
[[קטגוריה:בריאות]]<br />
[[קטגוריה:בעיות סביבה בישראל]]<br />
[[קטגוריה:זיהום בישראל]]<br />
[[קטגוריה:מאבקים סביבתיים בישראל]]<br />
[[קטגוריה:זיהום אוויר]]</div>Phchttps://ecowiki.org.il/index.php?title=%D7%97%D7%95%D7%93_%D7%90%D7%A1%D7%A3_%D7%A4%D7%9C%D7%93%D7%94&diff=23268חוד אסף פלדה2011-02-08T11:27:58Z<p>Phc: /* קישורים חיצוניים */</p>
<hr />
<div>'''חוד מתכות''' (הידועה גם כ '''חוד פלדה''') הוא מפעל לעיבוד מתכת ולמחזור פסולת מתכת למטילי פלדה לתעשיית הבניין. המפעל ממוקם 3 ק"מ מדרום לעכו, באיזור התעשייה של עכו דרום סמוך למפרץ חיפה ולקריות. כיום הוא בבעלות הפירמה '''חד אסף פלדות'''.<br />
<br />
המפעל [[זיהום אוויר|זיהם את האוויר]] במשך שנים ב[[דיאוקסין|דיאוקסינים]] וב[[מתכות כבדות|מתכות רעילות]]. בשנת 2006 הוגשה תביעה יצוגית נגד הפירמה שהמפעל בבעלותה, ובשנת 2009 גובש הסכם פשרה שכולל השקעת 14 מיליון ש"ח לצמצום הזיהום מהמפעל. <br />
<br />
==בעלות==<br />
המפעל קיים מתחילת שנות ה-50, וברוב השנים היה בבעלות תאגיד [[כור]]. בשנות ה-90 נקלע המפעל לקשיים פיננסיים וביולי 2001 המפעל נסגר. בשנת 2003 נמכר המפעל לחברת "חוד אסיף תעשיות בע"מ" (שבבעלותה מפעלים נוספים העוסקים במתכות), בבעלותו של אורי שני. באוקטובר שנת 2004 חזר המפעל לפעול. <br />
<br />
==זיהום קרקע ומים==<br />
לאחר סגירת המפעל ב-2001 הוכן דו"ח של המשרד לאיכות הסביבה בקריית הפלדה. [http://www.sviva.gov.il/Enviroment/Static/Binaries/index_pirsumim/p0240_1.pdf]<br />
<br />
==זיהום אוויר==<br />
במשך שנים, זיהם המפעל את האוויר המים והקרקע סביבו ב[[דיוקסין]] - חומר מסרטן מאוד גם בכמויות קטנות. <br />
<br />
בדו"ח של המשרד לאיכות הסביבה משנת 2005 יש תוצאות של בדיקות פתע שנערכו ב”חוד פלדה” בשנת זו. הוא חרג ב-148% מהתקן לפליטת מתכות לאוויר. <br />
<br />
מחקר של מומחים מהטכניון בראשות פרופ’ יורם אבנימלך, הוזמן על ידי המשרד לאיכות הסביבה. המומחים קבעו כי: “אנו ממליצים לאכוף מיד את מילוי התנאים ברשיון העסק, כל דחייה בביצוע עלולה לעלות בנזקים חמורים לציבור”. יורם אבנימלך אומר: “המלצנו לאנשי המשרד לבקר במפעלים דומים בחו”ל כדי ללמוד איך להתמודד עם תעשיות כאלה, וטענו שאם התעשייה לא עומדת בדרישות יש לסגור את המפעל ולא להרעיל את הסביבה”.<br />
<br />
בקיץ 2006 ערך המשרד להגנת הסביבה בדיקת פתע על המפעל וגילה כי המפעל פולט דיאוקסינים בהיקף של עד פי 10 מהתקן. <ref name="yoav_choen">[http://news.msn.co.il/news/Internal/Health/200612/20061222122133.htm המפעל מתיך והתושבים מתים] יואב כהן, גלי צה"ל, 22/12/06 </ref><br />
<br />
בעקבות בדיקת המשרד, התחייב המפעל בתאריך 18/10/2006 :<br />
* להתקין מתקן להזרקת פחם פעיל במערך הטיפול בגזי הפליטה, כדי לטפל בדיאוקסינים. לטענת המשרד לאיכות הסביבה זו הטכנולוגיה הישימה הטובה ביותר לתעשייה זו. התקנת המתקן הסתיימה בתוך כחודש.[http://www.sviva.gov.il/bin/en.jsp?enPage=BlankPage&enDisplay=view&enDispWhat=Object&enDispWho=News^l3196&enZone=News] <br />
* המפעל התחייב לערוך טיפול מקיף ומיידי בגג המבנה המשמש להתכה למניעת יציאת גזים לסביבה. הטיפול כולל החלפת חלק מהגג ואת איטום הגג.<br />
<br />
ממזרח ליישובים עין המפרץ וכפר מסריק, ישנן בריכות דגים. דיוקסין שנפלט מהמפעל יכול להגיע לבריכות אלה ולהצטבר שם.<br />
<br />
==סיכון לעובדים==<br />
לטענת ארגוני סביבה, חשופים העובדים במקום להרעלת עופרת. <br />
<br />
==ביקורת==<br />
תושבי כפר מסריק הגרים בסמוך חשדו שהמפעל אחראי לתחלואה גבוה בקרבם, לטענתם, בסרטן ובמחלות לב. <br />
<br />
ב-24.12.06 קייימו תושבי כפר מסריק, עין המפרץ ועכו, יחד עם ארגונים ירוקים [[אזרחים למען הסביבה בגליל]] [[מגמה ירוקה]] הפגנה נגד המפעל בדרישה לסגור אותו ולפתוח אותו מחדש רק אם יעמוד בתקנים. כמו כן, מנהל מחוז הצפון במשרד לאיכות הסביבה, שלמה כץ, הגיע כדי לחזק את ידי המפגינים. הוא אמר כי לחצם של האזרחים מקל עליו את העבודה מול המפעלים ומול הממונים עליו. [http://scoop.co.il/article.html?id=5209]<br />
<br />
גם חבר הכנסת [[עיסאם מח’ול]] מחד"ש הצטרף להפגנה, [[דב חנין]], יו"ר השדולה הסביבתית בכנסת קרא לקיים דיון דחוף במליאה על המפעל. חבר הכנסת [[יוסי ביילין]] קרא לסגור את המפעל עד שלא יאושר שכל המפגעים בו תוקנו. <br />
<br />
נמתחה ביקרות מצד תושבים, ארגונים וחברי כנסת (כמו ביילין) על כך שהמשרד לאיכות הסביבה לא פיקח כיאות ולא אכף תקני זיהום אוויר על המפעל. ליאורה אהרון, מ[[אזרחים למען הסביבה בגליל]] טענה כי התרעות על אי תפקוד המשרד בנושא זה לא נענו במשך שנים. [http://www.dovblog.org/dov/256.html]<br />
<br />
==תביעה יצוגית==<br />
ב- 28.12.06 הוגשה נגד המפעל תביעה יצוגית בסך מיליארד ש"ח. התביעה שהוגשה לבית המשפט המחוזי בחיפה ניתנה בשם ארבעה אזרחים, תושבי כפר מסריק, עין המפרץ, עכו וקריית מוצקין. בתביעה מפורט כי בטווח של עד כ-6.5 ק"מ מהמפעל מתגוררת אוכלוסייה של כ-200 אלף איש.[http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3345642,00.html]<br />
<br />
בינואר 2009, הוגשה הצעת פשרה לפיו חברת חד אסף פלדות תשקיע במפעל כ-14 מיליון שקל לצמצום פליטות של מזהמים.[http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3212382,00.html]<br />
<br />
==ראו גם==<br />
* [[זיהום האוויר במפרץ חיפה]]<br />
==הערות שוליים==<br />
{{הערות שוליים}}<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
* [http://www.sviva.gov.il/bin/en.jsp?enPage=BlankPage&enDisplay=view&enDispWhat=Object&enDispWho=News^l3196&enZone=News בעקבות דרישת המשרד להגנת הסביבה: מפעל חוד פלדה מקים מתקן לטיפול פלדה] המשרד להגנת הסביבה, 18.10.2006<br />
* [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3345642,00.html בצפון: תובעים מיליארד שקל ממפעל מזהם בעכו] אחיה ראב"ד, ynet, 28.12.06<br />
* [http://news.msn.co.il/news/Internal/Health/200612/20061222122133.htm המפעל מתיך והתושבים מתים] יואב כהן, גלי צה"ל, 22/12/06 <br />
* [http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3212382,00.html הסדר פשרה: חד אסף פלדות תשקיע 14 מיליון שקל לצמצום פליטות מזהמים] גלית שפיר, 10.02.09, כלכליסט<br />
* [http://www.nrg.co.il/online/1/ART1/968/890.html נשם קדמיום: מה קורה במפעל חוד אסף מתכות בעכו? ] עדי חשמונאי, מעריב, 20/11/2009<br />
* [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3892489,00.html שריפת ענק בעכו, התושבים הסתגרו בבתים], אחיה ראב"ד, ynet, 22.5.10<br />
* [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3892489,00.html זיהום אוויר ממפעל חוד מתכות] מפגש פעילים מקיבוצי כפר מסריק, עין המפרץ ועמותות סביבתיות עם ח"כ אורית נוקד על מפעל חוד מתכות<br />
[[קטגוריה:זיהום אוויר]]<br />
[[קטגוריה:פירמות בישראל]]<br />
[[קטגוריה:מיחזור]]<br />
[[קטגוריה:זיהום בישראל]]<br />
[[קטגוריה:מאבקים סביבתיים בישראל]]</div>Phchttps://ecowiki.org.il/index.php?title=%D7%94%D7%A7%D7%95%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%A6%D7%99%D7%94_%D7%9C%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%90%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%A6%D7%99%D7%91%D7%95%D7%A8&diff=23267הקואליציה לבריאות הציבור2011-02-08T11:21:43Z<p>Phc: /* קישורים חיצוניים */</p>
<hr />
<div>'''הקואליציה לבריאות הציבור''' היא עמותה הפועלת להפחתת התחלואה מזיהום סביבתי בישראל בכלל ובאזור הצפון ומפרץ חיפה בפרט. הקואליציה לבריאות הציבור מאגדת 17 ארגוני [[סביבתנות|סביבה]] וארגונים חברתיים שחברו יחד מתוך צורך משותף בגוף מקצועי שיעסוק בקשר בין סביבה ובריאות ויפעל למען בריאות הציבור.<br />
<br />
'''מפעילות הקואליציה''': ניתוח השפעות הזיהום הסביבתי על הבריאות, איסוף מידע מהשטח, קידום מדיניות ומחקר בנושא הקשר שבין זיהום סביבתי ובריאות, הנגשת המידע לציבור הרחב, העצמה והצמחה של קהילות ופעילים. <br />
<br />
==היסטוריה==<br />
הקואליציה לבריאות הציבור הוקמה כקואליציה של ארגונים סביבתיים בשנת 2001 מתוך זיהוי בעיה משותפת המיוחדת את אזור חיפה והצפון - תמותה ותחלואה ממחלות לב, שבץ מוחי וסרטן, בנפת חיפה ובמחוז צפון בשיעורים גבוהים במיוחד מהממוצע הארצי. מחלות אלו נגרמות גם מזיהום סביבתי שהוא גבוה במיוחד באזור מפרץ חיפה והצפון. בקשר בין סביבה ובריאות ויפעל למען בריאות הציבור.<br />
<br />
בשנת 2005 הפכה הקואליציה לעמותה רשומה. כיום (2011), הקואליציה לבריאות הציבור הנה עמותה רשומה המהווה ארגון גג לכ- 17 ארגוני סביבה מקומיים וארציים, חוקרים מתחום איכות הסביבה מאוניברסיטאות שונות, רופאים מדיסציפלינות שונות, כגון אונקולוגיה, קרדיולוגיה ובריאות הציבור , יועצי איכות סביבה מהמגזר הפרטי, ועדי פעולה ותושבים שמתעניינים בנושא.<br />
<br />
הקואליציה לבריאות הציבור נחשבת היום לאחד הגופים האזרחיים המובילים בארץ בתחום הידע והמקצועיות בנושא סביבה ובריאות.<br />
<br />
==חזון==<br />
הקואליציה לבריאות הציבור מאמינה שלכל תושב ותושבת בישראל הזכות לנשום אוויר נקי, לחיות בסביבה בריאה ולכל אחד ואחת יכולת להשפיע על המקום שבו הם בוחרים לחיות.<br />
<br />
==מטרות ויעדים==<br />
הקואליציה שמה לה למטרה להפחית את התחלואה והתמותה הגבוהה שמקורה בזיהומים תעשייתיים באזור מפרץ חיפה והצפון. באזור מפרץ חיפה, ממוקמים מפעלים רבים בשטח גאוגרפי קטן, המייצרים יחד זיהום סביבתי בריכוז גבוה וחריג. לזיהום זה יש השפעה בריאותית הרסנית לא רק על תושבי האזור הקרוב אלא גם על כל אזור הצפון.<br />
<br />
;יעדי הקואליציה:<br />
* טיפול בנושא התקינה של חומרים מזהמים שתבטיח עמידה בתקנים מקובלים באירופה וארה"ב וקידום חקיקה בנושא;<br />
* הבטחת ניטור ופרסום נתונים אמינים וזמינים לציבור על [[זיהום האוויר במפרץ חיפה]] ובצפון;<br />
* הבטחת אכיפה של התקנים על המפעלים וענישה לחורגים מהתקן;<br />
* מניעת הקמה מקורות מזהמים נוספים באזור והפחתת רמות הזיהום הקיימות;<br />
* העלאת מודעות הציבור, התקשורת, מקבלי החלטות, ואנשי אקדמיה ורפואה לקשר בין זיהום אוויר לבריאות הציבור.<br />
<br />
הקואליציה פועלת להשפעה על מקבלי החלטות ברמת הממשלה והכנסת וברמת הרשויות המקומיות. הקואליציה פועלת להעלאת מודעות הציבור הרחב באזור לסיכונים הבריאותיים הסביבתיים אליהם הוא חשוף, ומגייסת את הציבור לפעילות בנושא.<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
* [http://www.phc.org.il/ זיהום סביבתי והשפעתו על הבריאות] - אתר הקואליציה לבריאות הציבור<br />
* [http://www.phc.org.il/283/ זיהום אוויר בישראל ותחלואת ילדים] - ממצאי דו"ח לראות את הנולד<br />
* [http://www.phc.org.il/322/ זיהום אוויר והעלות הכלכלית של התחלואה העודפת בסרטן] <br />
<br />
<br />
[[קטגוריה:ארגוני סביבה בישראל]]<br />
[[קטגוריה:בריאות]]<br />
[[קטגוריה:בעיות סביבה בישראל]]<br />
[[קטגוריה:זיהום בישראל]]<br />
[[קטגוריה:מאבקים סביבתיים בישראל]]<br />
[[קטגוריה:זיהום אוויר]]</div>Phchttps://ecowiki.org.il/index.php?title=%D7%94%D7%A7%D7%95%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%A6%D7%99%D7%94_%D7%9C%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%90%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%A6%D7%99%D7%91%D7%95%D7%A8&diff=23266הקואליציה לבריאות הציבור2011-02-08T11:21:17Z<p>Phc: /* קישורים חיצוניים */</p>
<hr />
<div>'''הקואליציה לבריאות הציבור''' היא עמותה הפועלת להפחתת התחלואה מזיהום סביבתי בישראל בכלל ובאזור הצפון ומפרץ חיפה בפרט. הקואליציה לבריאות הציבור מאגדת 17 ארגוני [[סביבתנות|סביבה]] וארגונים חברתיים שחברו יחד מתוך צורך משותף בגוף מקצועי שיעסוק בקשר בין סביבה ובריאות ויפעל למען בריאות הציבור.<br />
<br />
'''מפעילות הקואליציה''': ניתוח השפעות הזיהום הסביבתי על הבריאות, איסוף מידע מהשטח, קידום מדיניות ומחקר בנושא הקשר שבין זיהום סביבתי ובריאות, הנגשת המידע לציבור הרחב, העצמה והצמחה של קהילות ופעילים. <br />
<br />
==היסטוריה==<br />
הקואליציה לבריאות הציבור הוקמה כקואליציה של ארגונים סביבתיים בשנת 2001 מתוך זיהוי בעיה משותפת המיוחדת את אזור חיפה והצפון - תמותה ותחלואה ממחלות לב, שבץ מוחי וסרטן, בנפת חיפה ובמחוז צפון בשיעורים גבוהים במיוחד מהממוצע הארצי. מחלות אלו נגרמות גם מזיהום סביבתי שהוא גבוה במיוחד באזור מפרץ חיפה והצפון. בקשר בין סביבה ובריאות ויפעל למען בריאות הציבור.<br />
<br />
בשנת 2005 הפכה הקואליציה לעמותה רשומה. כיום (2011), הקואליציה לבריאות הציבור הנה עמותה רשומה המהווה ארגון גג לכ- 17 ארגוני סביבה מקומיים וארציים, חוקרים מתחום איכות הסביבה מאוניברסיטאות שונות, רופאים מדיסציפלינות שונות, כגון אונקולוגיה, קרדיולוגיה ובריאות הציבור , יועצי איכות סביבה מהמגזר הפרטי, ועדי פעולה ותושבים שמתעניינים בנושא.<br />
<br />
הקואליציה לבריאות הציבור נחשבת היום לאחד הגופים האזרחיים המובילים בארץ בתחום הידע והמקצועיות בנושא סביבה ובריאות.<br />
<br />
==חזון==<br />
הקואליציה לבריאות הציבור מאמינה שלכל תושב ותושבת בישראל הזכות לנשום אוויר נקי, לחיות בסביבה בריאה ולכל אחד ואחת יכולת להשפיע על המקום שבו הם בוחרים לחיות.<br />
<br />
==מטרות ויעדים==<br />
הקואליציה שמה לה למטרה להפחית את התחלואה והתמותה הגבוהה שמקורה בזיהומים תעשייתיים באזור מפרץ חיפה והצפון. באזור מפרץ חיפה, ממוקמים מפעלים רבים בשטח גאוגרפי קטן, המייצרים יחד זיהום סביבתי בריכוז גבוה וחריג. לזיהום זה יש השפעה בריאותית הרסנית לא רק על תושבי האזור הקרוב אלא גם על כל אזור הצפון.<br />
<br />
;יעדי הקואליציה:<br />
* טיפול בנושא התקינה של חומרים מזהמים שתבטיח עמידה בתקנים מקובלים באירופה וארה"ב וקידום חקיקה בנושא;<br />
* הבטחת ניטור ופרסום נתונים אמינים וזמינים לציבור על [[זיהום האוויר במפרץ חיפה]] ובצפון;<br />
* הבטחת אכיפה של התקנים על המפעלים וענישה לחורגים מהתקן;<br />
* מניעת הקמה מקורות מזהמים נוספים באזור והפחתת רמות הזיהום הקיימות;<br />
* העלאת מודעות הציבור, התקשורת, מקבלי החלטות, ואנשי אקדמיה ורפואה לקשר בין זיהום אוויר לבריאות הציבור.<br />
<br />
הקואליציה פועלת להשפעה על מקבלי החלטות ברמת הממשלה והכנסת וברמת הרשויות המקומיות. הקואליציה פועלת להעלאת מודעות הציבור הרחב באזור לסיכונים הבריאותיים הסביבתיים אליהם הוא חשוף, ומגייסת את הציבור לפעילות בנושא.<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
* [http://www.phc.org.il/ זיהום סביבתיוהשפעתו על הבריאות] - אתר הקואליציה לבריאות הציבור<br />
* [http://www.phc.org.il/283/ זיהום אוויר בישראל ותחלואת ילדים] - ממצאי דו"ח לראות את הנולד<br />
* [http://www.phc.org.il/322/ זיהום אוויר והעלות הכלכלית של התחלואה העודפת בסרטן] <br />
<br />
<br />
[[קטגוריה:ארגוני סביבה בישראל]]<br />
[[קטגוריה:בריאות]]<br />
[[קטגוריה:בעיות סביבה בישראל]]<br />
[[קטגוריה:זיהום בישראל]]<br />
[[קטגוריה:מאבקים סביבתיים בישראל]]<br />
[[קטגוריה:זיהום אוויר]]</div>Phchttps://ecowiki.org.il/index.php?title=%D7%96%D7%99%D7%94%D7%95%D7%9D_%D7%94%D7%90%D7%95%D7%95%D7%99%D7%A8_%D7%91%D7%9E%D7%A4%D7%A8%D7%A5_%D7%97%D7%99%D7%A4%D7%94&diff=23265זיהום האוויר במפרץ חיפה2011-02-08T11:17:33Z<p>Phc: /* קישורים חיצוניים */</p>
<hr />
<div>'''זיהום האוויר במפרץ חיפה''' הוא תוצר של מספר מפעלים הפועלים בשטח קטן, ומייצרים '''[[זיהום אוויר]]''' בריכוז גבוה וחריג מבחינת כמוית וסוגי הרעלים שנפלטים לאוויר וכן של זיהום מ[[תחבורה בישראל|תחבורה]]. <br />
<br />
ארגוני סביבה טוענים כי זיהום זה שהוא [[זיהום אוויר בישראל|מהגבוהים בישראל]], הוא זה שאחראי לכך שאחוז התחלואה והתמותה משורה של מחלות כמו [[אסתמה]], כמה סוגי [[סרטן]] ומחלות לב, הוא גבוה יותר באזור מפרץ חיפה ובאזור הצפון יחסית לשאר איזורי הארץ. <br />
<br />
כמו כן קיימות טענות מצד מספר גורמים כמו בסרט [[שיטת השקשוקה (סרט)]] כי קשרים בין הון לשלטון מונעים מחקר בנושא הקשר האפשרי בין זיהום האוויר והתחלואה העודפת, גורמים לניטור לא יעיל, מונעים אכיפת תקנים על המפעלים והכנסה של טכנולוגיות להקטנת הזיהום. לדוגמה, בסרט, נראה ראש העיר יונה יהב כשהוא טוען כי "אצלנו האוויר הוא בין הנקיים בארץ". [http://cafe.themarker.com/view.php?t=1149624]<br />
<br />
==מקורות זיהום האוויר==<br />
[[תמונה:Haifaoil.jpg|left|thumb|250px|בתי הזיקוק בחיפה]]<br />
===בתי הזיקוק בחיפה===<br />
'''[[בתי הזיקוק בחיפה]]''', שייכים לחברה "'''בתי זיקוק לנפט בע"מ'''" (בז"ן). שהיו שייכים למדינה ובבעלות חלקית של [[האחים עופר]]. בשנת 2005 רשם המפעל רווח שיא בסך 1451 מיליוני ש"ח. <ref name="RivlinMizrachi">[http://video.google.com/videoplay?docid=-3247131713189053039&q=%D7%97%D7%99%D7%A4%D7%94+%D7%96%D7%99%D7%94%D7%95%D7%9D+%D7%90%D7%95%D7%99%D7%A8&pr=goog-sl העיר באפור] כתבת תחקיר של חיים ריבלין ויוסי מזרחי בערוץ 2 7.7.06 <br />
</ref> <br />
<br />
בתי הזיקוק הם מזהם האוויר העיקרי בחיפה. המפעלים פולטים כ-15,000 טון של תחמוצות גופרית ותחמוצות חנקן בשנה, כך על פי מאיר פורמקין, עובד לשעבר באגף התכנון והפיתוח במפעלים. אנשי הקואליציה למען בריאות הציבור טוענים כי רוב הזיהום מבתי הזיקוק משחורר בשעות הלילה, כאשר איש לא רואה אותו. <ref name="RivlinMizrachi"/><br />
<br />
רמת הזיהום של בתי הזיקוק גדולה יותר מאשר זו של כל מדינת קליפורניה שבה יש 21 בתי זיקוק. בארצות הברית ואירופה התקן מחמיר בהרבה ומותקנים פילטרים וציוד אחר להפחתת הזיהום. בישראל המשרד להגנת הסביבה חתום על אמנה מול התעשיינים שמאפשרת למפעלי בתי הזיקוק, כמו גם למפעלים אחרים, לקבוע תקנים במשא ומתן, דבר שמאפשר תקנים מקלים. לדוגמה, בתי הזיקוק מתשמשים במזוט, שהוא סוג הדלק הזול ביותר והמזהם ביותר.<ref name="RivlinMizrachi"/><br />
====סקר טכנולוגיה זמינה מיטבית====<br />
בשנת 2006 הזמין איגוד ערים איזור חיפה סקר [[טכנולוגיה זמינה מיטבית]] על המצב בבתי הזיקוק [http://www.envihaifa.org.il/heb/BAT_Final_v96.pdf]. הסקר קובע כי מבין מתקני זיקוק באירופה, 50% הם בעלי רמות פליטה נמוכות יותר של גופרית דו חמצנית לטונה (עמ' 9), וכי רמות הפליטה היו כ-6881 טונות בשנה (נכון ל2005). ניתן להוריד את הזיהום בכ-81% לכ-1,319 טונות בשנה גם בלי מעבר לגז טבעי. (עמ' 40)<br />
<br />
90% מבתי הזיקוק באירופה הם בעלי רמות פליטה נמוכות יותר של תחמוצות חנקן לטונה (עמ' 11), כשרמות הפליטות עמדה על 3541 טונות בשנה נכון ל-2005. ניתן להוריד את הפליטות ל-746 טונות בשנה, שיעור הורדה של 79% (עמ' 43). <br />
<br />
רמות התרכובות האורגניות הנדיפות עמדו על כ-7500 טונות לשנה (עמ' 13). רמות החלקיקים עמדו על 748 טונות לשנה (וניתן להוריד אותן ל-262 טונות בשנה) (עמ' 45).<br />
<br />
===כרמל אולפינים (מפעלים פטרוכימיים, בז"ן)===<br />
'''[[כרמל אולפינים]]''' מייצרת מוצרים לחברות פלסטיקה וכימיה. בין היתר החברה מייצרת חומרים פטרוכימיים כמו מתאן, אתילן, איזובוטילן, BTX וחומרים פלסטיים כמו פוליאתילן, פוליסטירן, פוליפרופילן. ([http://www.carmel-olefins.co.il אתר החברה])<br />
<br />
החברה שייכת לחברת [[מפעלים פטרוכימיים]] ולבתי הזיקוק לנפט. מפעלים פטרוכימיים היא חברת אחזקות אשר האחזקה העיקרית שלה היא 50% ממניות כרמל אולפינים. בעלי השליטה במפעלים פטורכימיים הם [[דיוויד פדרמן]] [[יעקב גוטנשטיין]] ו[[אלכס פסל]]. רווח נקי של החברה בשנת 2005 היה 120 מיליון שקל. פדרמן השתלט לאחרונה גם על בז"ן. [http://www.themarker.com/tmc/article.jhtml?log=tag&ElementId=shp20070221_1] בנוסף יש קשר גם ל[[משפחת דנקנר]].<br />
<br />
בנובמבר 2004 הוגש נגד החברה כתב אישום בשל גרימת זיהום אוויר חמור. <ref name="tahel">[http://news.walla.co.il/?w=/3/1049929/ מרוויחות ומזהמות] תהל פרוש, וואלה, 31.1.2007 </ref><br />
<br />
===גדיב=== <br />
'''גדיב- תעשיות פטרוכימיה בע"מ''' - חברת בת של [[בתי הזיקוק לנפט]] (בז"ן), מייצרת חומרי גלם הנגזרים מן הטבעות הארומטיות, המשמשים תעשיות נוספות בתחום הפלסטיקה, הפולימרים המזון ועוד. גדיב נוסדה ב-1974, בשנת 1994 היא נרכשה בידי בז"ן. החברה מייצרת 14 מוצרים שבינהם בנזן, טולואן, פארהקסילן, קסילן, הקסאן, חומצה פומרית, וחומצה סוקצינית.<ref>[http://stwww.weizmann.ac.il/g-chem/learnchem/main.asp?PageKind=3&ID=22 מכון ויצמן למדע, המחלקה להוראת המדעים]</ref> ([http://www.gadiv.com/ אתר החברה])<br />
<br />
===תחנת כוח של חברת החשמל ===<br />
תחנת כוח של חברת החשמל בחיפה פועלת על [[מזוט]]. מידי כמה ימים מבצעים פעולת נישוף - הזרמת אוויר בלחץ אוויר גבוה בארובות התחנה כדי לנקות אותן מחלקיקי פיח. <br />
<br />
לדברי זהר לביא, מנהל מגזר סנסורי ואיכות הסביבה בחברת החשמל, פעלות הנישוף מתבצעות רק בזמנים בהם יש רוח מזרחית. לפי צוות הצילום של תוכנית התעודה "העיר באפור" הם צילמו צג מחשב בחדר הבקרה בתחנה וראו כי בוצעה פעולת נישוף בתאריך 15.5.06 בשעה 01:40 בלילה, ולפני נתוני המטרולוגיה בחדר מזג האוויר של ערוץ 2 הרוח באותה שעה היתה בכיוון צפון מערב, כך שהפיח שוחרר לעבר בתי התושבים.<ref name="RivlinMizrachi"/><br />
<br />
===מפעלי חברת חיפה כימיקלים ===<br />
מפעלי חברת [[חיפה כימיקלים]] מייצרים דשנים לחקלאות, כימיקלים לתעשייה וכימיקלים לתעשיית המזון. החברה מיצרת חנקת אשלגן ומלחי פוספט שונים.<br />
<br />
בשנת 1966 הוקמה חיפה כימיקלים כחברה ממשלתית בשם מחצבי ישראל. בשנת 1986 רכשה חברת Trans Resources Inc מניו יורק, שבבעלות [[אריה גנגר]], את השליטה בחברה.<br />
<br />
מפעלי חיפה כימיקלים, מסווגים גם הם כ"מקור עיקרי" לפליטת מזהמים לאוויר באזור חיפה <ref name="HaifaDistrict">[http://www.envihaifa.org.il/heb/airQinfo.asp איגוד ערים לאיכות הסביבה -אזור חיפה]</ref><br />
<br />
===מפעלי חוד מתכות===<br />
מפעל [[חוד מתכות]] (לשעבר חוד הפלדה) הממוקם 3 ק"מ דרומית לעכו, וצפונית לקריות, זיהם את האוויר במשך שנים ב[[דיוקסין]] - החומר הרעיל ביותר הידוע בכדור הארץ, אשר מסרטן גם בריכוזים קטנים וגורם ללידת ילדים עם מומים מולדים.<br />
<br />
===מפעלים נוספים===<br />
* 'דשנים וחומרים כימיים' מייצר חומצה חנקתית (חומר גלם להפקת דשנים חנקניים, חומרי הנפץ ובתעשיית הצבעים והפלסטיקה), חומצה גופרתית (חומר גלם להפקת דשנים, בתעשיות הפלדה ומתכות, בתעשיות הצבעים, חומרי ניקוי, חומרי נפץ וסיביים סינתטיים), אוריאה (משמש כדשן, תוסף מזון לבעלי חיים ועוד) ([http://www.deshanim.co.il אתר החברה])<br />
* מפעלי מתכות <br />
* מפעלי צבע ופלסטיק<br />
* מפעלי מלט<br />
<br />
===זיהום מתחבורה===<br />
בדומה לאזורים אחרים בארץ, יש גידול מתמיד בשימוש בכלי רכב ממונעים, במעבר לרכב פרטי, ובפרבור (הגורם להגדלת נסועה) גם באזור המפרץ. כתוצאה מכך יש גידול מתמיד בתרומת התחבורה לזיהום האוויר באזור.<br />
<br />
איגוד ערים איזור חיפה מתמקד בשנים האחרונות בזיהום האוויר הנובע מתחבורה. בשלב הראשון מנסה האיגוד לנטר את כמות זיהום האוויר. בין היתר חוקק חוק עזר לפיקוח על זיהום אוויר מתחבורה, שמטרתו לבחון האם רכב הנע בכביש מזהם את הסביבה.<br />
<br />
==סוגי מזהמי אוויר==<br />
* '''[[גופרית דו חמצנית]]''' - SO2 - נפלטת חברת החשמל, בתי הזיקוק, גדיב, נדיב, כרמל אולפינים, נשר. נפלטת כתוצאה משריפת מזוט בעל תכולה גבוהה של גופרית.<br />
* '''[[תחמוצות חנקן]]''' - NOx - נפלטת מחיפה כימיקלים ודשנים, בתהליך ייצור חומצה חנקתית (HNO3).<br />
* '''[[חומר חלקיקי]]''' - נפלט מחברת החשמל, בתי הזיקוק, גדיב, כרמל אולפינים בעקבות שריפת דלק היוצר פיח; מנשר, חיפה כימיקלים, דשנים- עקב תהליכי ייצור שונים (ייצור מלט, חומרים כימיים ודשנים).<ref name="HaifaDistrict"/><br />
* '''[[תרכובות אורגניות נדיפות]]''' (VOC) - לא מנוטרים כיום על ידי הרשויות בישראל<br />
* '''[[דיוקסין|דיוקסינים]]''' ו[[פוראנים]]. במעון החוסים גן אור בקריית אתה נמצאו חומרים אלה בריכוז גבוה פי עשרה מערך הסף שנמצא כמסוכן במחקרים אפידמיולוגיים, חשיפה מעל ערך זה מעלה את הסיכון לסרטן בחשיפה ארוכת טווח. בכפר הנוער הדתי חסידים ברכסים נמצאו ערכים גבוהים פי שישה מאותו ערך, בבית הספר דגניה פי שלושה וחצי ובאולם הספורט בקריית-חיים כמעט פי עשרה. [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3769181,00.html]<br />
<br />
==תחלואה ותמותה==<br />
===תחלואה ותמותה מוגברת ממחלות שונות===<br />
באזור מפרץ חיפה יש שיעורי אישפוז, תחלואה ותמותה ברמות גבוהות מאלו של הממוצע הארצי, יש מחקרים רבים הקושרים זיהום אוויר באופן כללי לתחלואה במחלות אלה. אין כמעט מחקרים על הקשר בין הזיהום הספציפי בחיפה לבין תחלואה (ראו הסברים בהמשך). <br />
<br />
באזור הצפון ובחיפה יש שיעורי תחלואה ותמותה ברמות גבוהות מאלו של הממוצע הארצי במחלות הבאות:<br />
* מחלות לב, יתר לחץ דם ושבץ מוחי- אחוז תחלואה ותמותה מהגבוהים בישראל. <br />
* סרטן - בחיפה ובקריות יש אחוז תחלואה גבוה ב-20% מהממוצע הארצי של מחלות סרטן. <br />
* אזור הצפון מוביל בתמותה ממחלות כבד וכליות (איברים המיועדים להתמודד עם סילוק וניטרול של פסולת מהגוף).<ref name="RivlinMizrachi"/><br />
<br />
בחיפה ובקריות יש שיעור תחלואה בסרטן ה[http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9C%D7%99%D7%9E%D7%A4%D7%95%D7%9E%D7%94 לימפומה שאינה הודג'קין] (NHL) הגבוה מהממוצע הארצי בין 26-45%. סרטן זה מוכר כנגרם עקב חשיפה לזיהום סביבתי או לכימיקלים. לפי ד"ר אלדד דן, מומחה להמטולוגיה ורפואה פנימית ומנהל בנק הדם בבית החולים רמב"ם שבחיפה, בחלק קטן מהמקומות שיעור התחלואה הוא פי 2 מהממוצע הארצי. <ref name="RivlinMizrachi"/><ref name="nfc1">[http://www.nfc.co.il/archive/001-D-73558-00.html?tag=7-13-33 חשש: תושבי מפרץ חיפה חולים יותר בגלל זיהום סביבתי] יפעת גדות , nfc.co.il, 23/06/2005</ref> <br />
<br />
שיעור התחלואה ב[[סרטן הריאות]] גבוה בחיפה ובקריות גבוהים מהממוצע הארצי בשיעורים בין 18-25%. סרטן זה, מקושר בין היתר לזיהום סביבתי. שיעור התחלואה בסרטן השד באזור, גבוה בכ-24% אחוזים.<ref name="RivlinMizrachi"/><br />
<br />
סרטן בלוטת יותרת הכליה נחשב לסוג סרטן נדיר במיוחד, וממוצע התחלואה העולמי עומד על חולה אחד לכ-10 מיליון איש בשנה. ד"ר גבריאל דיקשטיין, מנהל המכון האנדוקטריני בבית החולים בני ציון בחיפה, מעיד כי בשנים 2003-2006 נתגלו 10 חולים במחלה זו באזור חיפה - שיעור הגבוה פי 4-5 משיעור התחלואה העולמי.<br />
<ref name="RivlinMizrachi"/><br />
<br />
===אשפוז מוגבר של ילדים===<br />
נכון ל-2006, בחיפה ובקריות רמת אשפוז הילדים גבוהה בכ-43% מהממוצע הארצי. ד"ר אלדד דן מעיד כי כמות החולים שהוא נתקל בה גבוה בהרבה מאשר מקומות אחרים בהם עבד - הדסה בירושלים או בשיקגו, וכי נוצר עומס עצום על מערכת הבריאות בגלל התחלואה העודפת.<ref name="RivlinMizrachi"/><br />
<br />
דו"ח של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה שהתפרסם בשנת 2006 התייחס לנתונים של השנים 2002-2000, ומצא כי מספרם של הילדים המאושפזים בבתי חולים באזור חיפה, גבוה ב-22 אחוז בקרב ילדים וב-32 אחוז בקרב ילדות, ממספרם ביתר חלקי הארץ. <br />
<br />
בחלוקה ליישובים ולמינים יש נתונים דומים לגמה הכללית בחיפה. מספר הילדים בני 14-5 המתגוררים בטבעון שנזקקו לאשפוז, גבוה ב-56% אחוז לעומת הממוצע הארצי. בקרב בנים בטירת הכרמל רמת האישפוזים גבוהה ב-28% מהממוצע הארצי. בעיר חיפה - 24%, בקריית ים 30%, בנשר 22%, בקריית-ביאליק 19% ובקריית-אתא 19%. נתונים דומים קיימים עבור אשפוז ילדות. בנשר הרמה גבוהה ב 70% לעומת הממוצע הארצי, בקריית-טבעון ב-42%, בקריית-ים ב-50%, ובעיר חיפה ב-42%.<ref>[http://www.nrg.co.il/online/1/ART1/490/830.html סכנה ממשית לבריאות ילדי חיפה והצפון] אסף זלינגר, מעריב, 13/10/2006</ref><br />
<br />
==השפעות זיהום האוויר על תחלואה==<br />
===מחקר כללי בין זיהום אוויר ומחלות===<br />
{{הפניה לערך מורחב|זיהום אוויר#השפעות בריאותיות}}<br />
לגבי חלק מהמחלות המפורטות, כמו לימפומה מסוג שאינו הודג'קינס ידוע כי הן עלולות להגרם עקב חשיפה מתמשכת לזיהום אוויר. <ref name="RivlinMizrachi"/><br />
<br />
פרופ' נינו קוונזלי מאוניברסיטת דרום קליפורניה טוען, כי ידוע כבר כי אנשים המתגוררים באזורים מזוהמים יותר מתים מוקדם יותר ממחלות לב וכלי-דם.<ref name="nfc2">[http://www.nfc.co.il/Archive/001-D-57440-00.html?tag=16-08-43 זיהום אוויר נמצא קשור למחלות לב] יפעת גדות , nfc.co.il, 08/11/2004</ref><br />
<br />
בשנת 2004 חוקרים ברשות פרופ' קוונזלי מצאו כי עליה בכמות החלקיקים המזהמים באוויר גורמת לעלייה בעובי של השכבה הפנימית של העורק בצוואר גם לאחר שנלקחו בחשבון גורמים נוספים. הקשר החזק ביותר נמצא בנשים מעל גיל 60. פרופ' קוונזלי טוען כי המחקר מצביע על כך שבדומה לעישון זיהום האוויר תורם למחלות לב וכלי-דם כבר בשלב מוקדם של המחלה, ומגביר את ההסתברות לטרשת העורקים שמובילה למחלות נוספות בלב ובכלי-הדם.<br />
<ref name="nfc2"/> <br />
<br />
אליסון שוו, אחות קרדיולוגית באיגוד הלב הבריטי טענה כי מחקר של פרופ' קוונזלי הוסיף לראיות קודמות שהצביעו על כך כי זיהום אוויר יכול לגרום למחלות לב ולמחלות של מחזור הדם - שני הגורמים העיקריים למוות בבריטניה. חוומרים מזהמים מסויימים משפיעים על השכבות הפנימיות של העורקים, מה שיכול לעורר טרשת עורקים. בנוסף היא טענה כי זיהום אוויר עלול לגרור זיהום בריאות, ואף להחמיר בעיות ריאה קיימות.<ref name="nfc2"/><br />
<br />
בכנס שנערך בקריית-אתא במרץ 2007 הציג ג'ימי קריקון מחקר צרפתי הקובע כי יש קשר בין זיהום אוויר לבין סרטן השד. <ref>[http://www.nrg.co.il/online/35/ART1/552/277.html נמצא קשר בין סרטן השד לזיהום אוויר]</ref><br />
<br />
===מחקר ספציפי לאיזור חיפה===<br />
עד שנת 2006 לא נעשה שום מחקר מטעם המשרד לאיכות הסביבה או משרד הבריאות שנועד לבדוק אם יש קשר בין זיהום האוויר לבין התחלואה המוגברת באיזור חיפה. <ref name="RivlinMizrachi"/><br />
<br />
בין השנים 2002-2006 משרד הבריאות לא מפיק נתוני תחלואה בסרטן. הסיבה היא סרוב של הנהלת המשרד להעביר 300,000 ש"ח למשרד הפנים לשם קבלת רישומי התושבים. באופן זה לא ניתן לדעת איפה החולים גרים, מה המוצא שלהם, מתי נולדו ועוד נתונים.<ref name="RivlinMizrachi"/> <br />
<br />
פרופסור שמואל רשפון, רופא מחוז חיפה מטעם משרד הבריאות, מסכים שיש תחלואה גבוה באיזור חיפה אך מסרב לאשר שיש קשר בין תחלואה זו לבין זיהום אוויר. לטענתו גם עישון לדוגמה, שאחראי ל-90 אחוזים ממקרי התחלואה בסרטן הריאות, יכול להיות אחרי לתחלואה מוגברת זו.<ref name="RivlinMizrachi"/><br />
<br />
המחקר היחיד שנועד לבדוק אם יש קשר בין הזיהום לתחלואה אמור להיות ממומן על ידי בתי הזיקוק. בתי הזיקוק גם בחרו את עורך המחקר, פרופסור גדי רנרט.<ref name="RivlinMizrachi"/>פרופסור רנרט קבע בעבר, בניגוד לכל שאר המומחים שאין קשר בין עבודתם של העובדים בסמוך למקום התאונה בכור בצ'רנוביל לבין מחלות סרטן ומחלות אחרות שחלו בהם העובדים. הוא גם קבע שאין קשר בין הצלילה של צוללי השייטת בקישון לבין מחלות הסרטן שלהם. הוא גם קבע בעבר שלא יכול להיות קשר בין זיהום אוויר לבין שיעורי התחלואה הגבוהים בחיפה. פרופסור שמואל רשפון מעיד כי פרוספור רנרט הוא המומחה הבכיר ביותר בארץ בנושא אפידמיולוגיה של סרטן.<ref name="RivlinMizrachi"/> בשנת 2008, ביצע פרופ רנרט סקר בריאותי ולפיו נמצא קשר בין ריכוז תחמוצות החנקן באוויר לשיעור התחלואה בסרטן ושיעורי הפניות למיון עקב בעיות לב ונשימה. רנרט מצא, שעלייה של 100 מיקרוגרם של תחמוצת חנקן באוויר עלולה להביא לעליה של 7% במספר המאושפזים בקרב כלל האוכלוסייה ולהכפלתה כשמדובר בגברים ונשים מעל גיל 45.[http://www.calcalist.co.il/articles/0,7340,L-3094362,00.html]<br />
<br />
ד"ר אלדד דן, מנהל בנק הדם בבי"ח רמב"ם בחיפה טוען כי אין שום הסבר אחר מלבד זיהום אוויר לשכיחות הגבוהה של גידולי נון-הוצ'קינס לימפומה באזור חיפה. סרטן זה מזוהה בין היתר עם גורמי סיכון סביבתיים ובמיוחד זיהום אוויר. לדבריו, רק גורמים סביבתיים יכולים לגרום לנתון מדאיג זה. לכן אין טעם לחכות להוכחות נוספות בנושא, יש לפעול מייד להורדת רמות הזיהום הקיימות. וכי צעד זה הוא בגדר רפואה מונעת שתציל חיי אדם ותחסוך כספי ציבור. <ref name="nfc1"/><br />
<br />
פרופסור ג'ימי קריקון, יו"ר הקואליציה לבריאות הציבור, טוען כי הנתונים לגבי הזיהום ותחלואה מוגברת קיימים מאז שנת 1992. קריקון טוען כי יחידה שלמה של חוקרים שהיתה במשרד הבריאות ועוברה למשרד להגנת הסביבה פורקה.<ref name="RivlinMizrachi"/><br />
<br />
באוקטובר 2007 התפרסם דו"ח של משרד הבריאות בנוגע לתפוצה הגיאוגרפית של מחלות סרטן. הסקר גילה כי באזור הערים חיפה, תל אביב ובאר שבע יש תחלואה עודפת ב[[מחלות סרטן]] יחסית לגורמים מסורתיים שנחשבו כהסבר לתחלואה בסרטן (כמו עישון, רקע גנטי, גיל, גילוי מוקדם ועוד). על פי הדו"ח, שיעורי התחלואה באוכלוסיית אזור חיפה גבוהים ב-22% מהצפוי לפי גודל האוכלוסייה (תחלואה עודפת נתגלתה גם בתל אביב ובבאר שבע); הדו"ח גילה קשר בין מגורים בערים צפופות ומזהומות לבין תחלואה עודפת בסרטן, ויש חשד גבוה כי מקור הבעיה הוא זיהום אוויר שמקורו בכלי רכב (בתל אביב ובחיפה) וממפעלים מזהמים (בחיפה ובבאר שבע). <ref name = "briut10-07">[http://www.themarker.com/tmc/article.jhtml?log=tag&ElementId=skira20071008_32536 משרד הבריאות: בישראל חולים מדי שנה 1,250 איש בסרטן בשל זיהומים סביבתיים] רן רזניק, דה מארקר, 08/10/07</ref><br />
<br />
כותבי הדו"ח טענו כי הגם שאין בכוחם של הנתונים להצביע מבחינה מדעית על קשר בין מקורות מזהמים ידועים וברורים לתחלואה בסרטן, אין זה נכון להמתין עד לקבלת ההוכחות המדעיות הבלתי מתפשרות "על מנת לנקוט פעולות לצמצום החשיפות הסביבתיות בכלל ובאותם מוקדי תחלואה, במיוחד כאשר בישראל קיים ידע על זיהום האוויר באותם אזורים".<ref name = "briut10-07"/><br />
<br />
בספטמבר 2010, מצאו חוקרים מהטכניון, משרד הבריאות, אוניברסיטת חיפה והמרכז הרפואי רמב"ם קשר סטטיסטי מובהק בין ריכוזי פיזור [[חומר חלקיקי|חלקיקי PM10]] לבין תחלואה ב[[סרטן ריאות]] בקרב גברים במפרץ חיפה.[http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1191187.html]<br />
<br />
==הערכה כלכלית של הנזק הסביבתי==<br />
פרופסור ניר בקר, ראש החוג לכלכלה וניהול במכללת תל חי, הכין בשנת 2009 מחקר שהוזמן מטעם [[הקואליציה לבריאות הציבור]] לשם הערכה כלכלית של הנזק הכלכלי הנגרם עקב עודף התחלואה באיזור חיפה. בקר ביצע הערכה גסה של העלות הכלכלית עקב תחלואה ב- 2 סוגי סרטן בהם יש תחלואה גדולה יותר בנפת חיפה. הוא העריך את הנזק הכלכלי של תחלואה בחיפה עקב שני סימפטוימים אלה בעלות של 123 מיליוני שקים בשנה - 92 מיליוני שקלים לעודף תחלואה של סרטן ריאות ו – 31 מיליוני שקלים בגין עודף תחלואה של סרטן שלפוחית השתן.[http://www.p-h-coalition.org.il/userfiles/Nir%20Becker(1).pdf]<br />
<br />
==ניטור==<br />
[[המשרד להגנת הסביבה]] מפעיל משנת 1997,[http://www.sviva.gov.il/bin/en.jsp?enPage=BlankPage&enDisplay=view&enDispWhat=Zone&enDispWho=mana_air&enZone=mana_air& מערך ניטור אוויר ארצי - מנ"א] שמנטר מזהמי אוויר נפוצים. נכון לשנת 2009, מונה המערך 23 תחנות ניטור ארציות, ועוד תחנה ניידת אחת ([http://www.sviva.gov.il/Enviroment/Static/Binaries/Articals/where_1.pdf פריסת התחנות]). המשרד מפרסם דו"חות שנתיים על מצב הזיהום בהתבסס על התחנות.[http://www.sviva.gov.il/bin/en.jsp?enPage=BlankPage&enDisplay=view&enDispWhat=Zone&enDispWho=mana_yearly_report&enZone=mana_yearly_report]. שתי תחנות של המשרד נמצאות באיזור חיפה, שתיהן מודדות זיהום אוויר מתחבורה. <br />
<br />
בנוסף למערך הארצי פועל באיזור חיפה גם [http://www.envihaifa.org.il/heb/stations.asp מערך ניטור איזורי] שהוא מהמובלים בארץ בהיקף התחנות ובנתונים המתפרסמים בו. המערך כולל 15 תחנות, ומספק [http://www.envihaifa.org.il/heb/100.asp מידע בזמן אמת] וכן [http://www.envihaifa.org.il/heb/publications.asp דו"חות שנתיים ומחקרים]<br />
<br />
עם זאת, יש פערים במערך הניטור הן ברמת מיקום התחנות והן ברמת החומרים הנבדקים. יש הסכמה מצד משרדי הממשלה, כי חסר ניטור באיזור הקריות, וחסר ניטור של חומר חלקיקי, ומזהמים נוספים. [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3788157,00.html], <br />
<br />
ג'ימי קריקון מהקואליציה לבריאות הציבור, טוען כי הניטור גם לא מתקיים בהקשר של חדירת הזיהום למארג המזון, מקום שם מזהמים שונים כמו [[דיוקסין|דיוקסינים]] ו[[מתכות כבדות]] יכולים להצטבר במעלה [[מארג המזון]]. <br />
<br />
בשל משבר האמון ברשויות בנוגע למיקום תחנות הניטור, אופי הדגימה (לדוגמה יש טענות לזיהום מוגבר בשעות מסויימות או בשבת), החומרים הנדגמים ועוד, החלה יוזמה של ארגוני סביבה ותושבים לדגימות עצמיות באמצעות דליים מיוחדים, שיטה שקיימת באיזורים אחרים בעולם. [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3788124,00.html]<br />
<br />
==אכיפה נגד מפעלים מזהמים==<br />
במשך שנים התקיימו פליטות בהיקפים חריגים שנמשכו על פני תקופות ארוכות, וכן אירועים חריגים שבהם כוסו שמי חיפה בעננים שחורים. בשנת 2006 הוציא השר להגנת הסביבה, גדעון עזרא, צווים לבתי הזיקוק וחיפה כימיקלים המחייבים אותם לרכוש את הטכנולוגיה החדישה ביותר למניעת הזיהום. רוברט ראובן, מנהל מחוז חיפה במשרד לאיכות הסביבה, מעיד כי אם הצווים האישיים לא יאכפו, גם המנכ"ל וגם היו"ר יאושמו בעבירה פלילית. <ref name="RivlinMizrachi"/><br />
<br />
צווים לרכישת טכנולוגיה החדישה ביותר לא ניתנו לשאר המפעלים המזהמים באיזור חיפה.<br />
<br />
בפברואר 2009 מנהל מחוז חיפה במשרד להגנת הסביבה, רוברט ראובן, כתב מכתב התראה חריף כנגד חברת [[בתי הזיקוק לנפט|בז"ן]] (בתי זיקוק לנפט) וחברת "גדיב- תעשיות פטרוכימיה". הוא האשים אותם בהפרת הצו האישי, וזימן את מנהלי שתי החברות לשימוע במשרדו. [http://www.nrg.co.il/online/1/ART1/856/561.html]<br />
<br />
{{ציטוט|תוכן=הממצאים העולים מסיכום הפעילות שלנו מול המפעל לשנת 2008 ולתחילת 2009 מצביעים על רמת יישום הוראות הרחוקה מלהיות מיטבית. ההנחיות המפורטות שנמסרו לא מולאו או שמולאו באופן חלקי, ומורגש החוסר בעבודה יסודית. קיימת חריגה ארוכה ומתמשכת מלוחות הזמנים שנקבעו בצו, בלי שניתן לראות במקביל התקדמות בהפחתת הפליטות.}}<br />
<br />
פעילי ארגון [[מגמה ירוקה]] כתבו מכתב שתומך במיצוי הדין עם העבריינים, ובמתן גיבוי ציבורי לצעדים אלה. [http://www.youtube.com/watch?v=Ir9YcsOx7-8]<br />
<br />
בספטמבר 2009, הודיע גלעד ארדן, השר [[המשרד להגנת הסביבה|להגנת הסביבה]] כי בכוונתו לחתום על צו שיורה לבתי הזיקוק לנפט להתקין מתקני טיהור, ולא לחכות לחיבור לצינור הגז. [http://www.sviva.gov.il/Enviroment/bin/en.jsp?enDisplay=view&enDispWho=News^l4813&enDispWhat=object&enZone=News&enPage=BlankPage&&redirect=1]<br />
<br />
==מאבק ציבורי==<br />
"[[הקואליציה לבריאות הציבור]]" היא עמותה שנאבקת בזיהום בחיפה ומנסה להקטין את רמת התחלואה והתמותה בעיר. הקואליציה מאגדת כ-17 ארגוני סביבה מחיפה ומישראל וכן רופאים, חוקרי איכות סביבה, יועצי איכות סביבה מהמגזר העסקי, וועדי פעולה ותושבים. דמות מרכזית בעמותה הוא ד"ר ג'ימי קריקון שגם עמד בראשה.<br />
<br />
הקואליצה מנסה לקדם הכנסה של תקנות נגד חומרים מזהמים, בדומה לתקנים המקובלים בארה"ב ואירופה, וכן אכיפה אפקטיבית של תקנים אלה על המפעלים. כמו כן היא קוראת לביצוע של ניטור ופרסום נתונים על זיהום האוויר במפרץ חיפה ובצפון באופן זמין ואמין, מנסה למנוע הכנסה של מזהמים נוספים לתחום והפחתה של רמות הזיהום הקיימות. מטרה נוספת של הקוליציה היא העלאת המודעות בקרב הציבור הרחב, מקבלי החלטות ואנשים בעלי השפעה בדרגים שונים (אנשי רפואה ואקדמיה, אנשי תקשורת וכו') על הקשר בין זיהום אוויר לבעיות בריאות.<br />
<br />
בינואר 2008 הכריזה הוועדה לאיכות הסביבה בעריית חיפה, בראשותו של סגן ראש עיריית חיפה שמואל גלבהרט, כי היא ממליצה לראשי הרשויות באיזור מפרץ חיפה לקדם תוכנית אסטרטית כלכלית שלא תכלול תעשיות פטרוכמיות ומזהמות, וזאת כדי להשתחרר מהתלות הכלכלית במפעלים מזהמים. כמו כן הוועדה המליצה על הקפאת הפיתוח והתרחבות המפעלים. הוועדה המליצה גם על ייזום מחקר שישווה את הנזק הכלכלי מול התועלת הכלכלית הנגרמת מהמפעלים. <ref>[http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3500020,00.html בחיפה רוצים להשתחרר ממפעלי תעשיות הנפט] אחיה ראב"ד Ynet 29.01.08<br />
</ref><br />
<br />
==ראו גם==<br />
* [[זיהום אוויר]]<br />
* [[זיהום אוויר בישראל]]<br />
* [[עלויות של דלק מחצבי 4.3 מילארד שקל בשנה]]<br />
* [[מומחי סביבה: אין כלים להערכת סיכונים סביבתיים]]<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
* [http://www.phc.org.i זיהום אוויר ותחלואה במפרץ חיפה] אתר עמותת הקואליציה לבריאות הציבור הפועלת להפחתת תחלואה מזיהום סביבתי <br />
* [http://www.envihaifa.org.il/heb/airQinfo.asp מקורות זיהום אוויר באזור חיפה] איגוד ערים איזור חיפה - איכות הסביבה<br />
* [http://www.phc.org.il/322 העלות הכלכלית של סימפטומים כרוניים כתוצאה מזיהום אוויר: יישום לסרטן באזור חיפה] פרוספור ניר בקר, המחלקה לכלכלה וניהול, תל חי, 28/08/200<br />
* [http://www.phc.org.il/283 זיהום אוויר ותחלואת ילדים בישראל] דו"ח לראות את הנולד מאת הקואליציה לבריאות הציבור<br />
* [http://video.google.com/videoplay?docid=-3247131713189053039&q=%D7%97%D7%99%D7%A4%D7%94+%D7%96%D7%99%D7%94%D7%95%D7%9D+%D7%90%D7%95%D7%99%D7%A8&pr=goog-sl העיר באפור] כתבת תחקיר של חיים ריבלין ויוסי מזרחי בערוץ 2 7.7.06<br />
* [http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/826114.html תחמוצות גופרית - ישר לריאות] צפריר רינת, 16.02.07, הארץ<br />
* [http://news.walla.co.il/?w=/1/1213443 חיפה מזוהמת - פחות ממה שחשבתם] 25.12.07 מאת: פאדי עיאדאת, הארץ<br />
* [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3494503,00.htmlרמות חריגות של חומרים מסרטנים במפרץ חיפה] עמיר בן דוד, 15.01.08 Ynet<br />
*[http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3500265,00.html "אין סיבה לרחם על המפעלים"] יעל עברי-דראל, 30.01.08 Ynet<br />
*[http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3502046,00.html ממצאי הזיהום בחיפה - "מוגזמים ולא אמינים"] יעל עברי-דראל 03.02.08 Ynet<br />
* [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3788157,00.html דו"ח: באזור חיפה יותר ילדים חולים בגלל זיהום] אחיה ראב"ד, ynet 11.10.09<br />
* [http://www.nrg.co.il/online/1/ART1/952/334.html דרך ארוכה: הגורו הירוק של חיפה לא מתייאש] ראיון עם ג'ימי קריקון, מירית פנחס, nrg, 12/10/2009<br />
<br />
==הערות שוליים==<br />
{{הערות שוליים}}<br />
<br />
[[קטגוריה:זיהום אוויר]]<br />
[[קטגוריה:בעיות סביבה בישראל]]<br />
[[קטגוריה:זיהום בישראל]]<br />
[[קטגוריה:מאבקים סביבתיים בישראל]]<br />
[[קטגוריה:אינפורמציה אלטרנטיבית]]<br />
[[קטגוריה:זיהום]]</div>Phchttps://ecowiki.org.il/index.php?title=%D7%96%D7%99%D7%94%D7%95%D7%9D_%D7%94%D7%90%D7%95%D7%95%D7%99%D7%A8_%D7%91%D7%9E%D7%A4%D7%A8%D7%A5_%D7%97%D7%99%D7%A4%D7%94&diff=23264זיהום האוויר במפרץ חיפה2011-02-08T11:13:41Z<p>Phc: /* מאבק ציבורי */</p>
<hr />
<div>'''זיהום האוויר במפרץ חיפה''' הוא תוצר של מספר מפעלים הפועלים בשטח קטן, ומייצרים '''[[זיהום אוויר]]''' בריכוז גבוה וחריג מבחינת כמוית וסוגי הרעלים שנפלטים לאוויר וכן של זיהום מ[[תחבורה בישראל|תחבורה]]. <br />
<br />
ארגוני סביבה טוענים כי זיהום זה שהוא [[זיהום אוויר בישראל|מהגבוהים בישראל]], הוא זה שאחראי לכך שאחוז התחלואה והתמותה משורה של מחלות כמו [[אסתמה]], כמה סוגי [[סרטן]] ומחלות לב, הוא גבוה יותר באזור מפרץ חיפה ובאזור הצפון יחסית לשאר איזורי הארץ. <br />
<br />
כמו כן קיימות טענות מצד מספר גורמים כמו בסרט [[שיטת השקשוקה (סרט)]] כי קשרים בין הון לשלטון מונעים מחקר בנושא הקשר האפשרי בין זיהום האוויר והתחלואה העודפת, גורמים לניטור לא יעיל, מונעים אכיפת תקנים על המפעלים והכנסה של טכנולוגיות להקטנת הזיהום. לדוגמה, בסרט, נראה ראש העיר יונה יהב כשהוא טוען כי "אצלנו האוויר הוא בין הנקיים בארץ". [http://cafe.themarker.com/view.php?t=1149624]<br />
<br />
==מקורות זיהום האוויר==<br />
[[תמונה:Haifaoil.jpg|left|thumb|250px|בתי הזיקוק בחיפה]]<br />
===בתי הזיקוק בחיפה===<br />
'''[[בתי הזיקוק בחיפה]]''', שייכים לחברה "'''בתי זיקוק לנפט בע"מ'''" (בז"ן). שהיו שייכים למדינה ובבעלות חלקית של [[האחים עופר]]. בשנת 2005 רשם המפעל רווח שיא בסך 1451 מיליוני ש"ח. <ref name="RivlinMizrachi">[http://video.google.com/videoplay?docid=-3247131713189053039&q=%D7%97%D7%99%D7%A4%D7%94+%D7%96%D7%99%D7%94%D7%95%D7%9D+%D7%90%D7%95%D7%99%D7%A8&pr=goog-sl העיר באפור] כתבת תחקיר של חיים ריבלין ויוסי מזרחי בערוץ 2 7.7.06 <br />
</ref> <br />
<br />
בתי הזיקוק הם מזהם האוויר העיקרי בחיפה. המפעלים פולטים כ-15,000 טון של תחמוצות גופרית ותחמוצות חנקן בשנה, כך על פי מאיר פורמקין, עובד לשעבר באגף התכנון והפיתוח במפעלים. אנשי הקואליציה למען בריאות הציבור טוענים כי רוב הזיהום מבתי הזיקוק משחורר בשעות הלילה, כאשר איש לא רואה אותו. <ref name="RivlinMizrachi"/><br />
<br />
רמת הזיהום של בתי הזיקוק גדולה יותר מאשר זו של כל מדינת קליפורניה שבה יש 21 בתי זיקוק. בארצות הברית ואירופה התקן מחמיר בהרבה ומותקנים פילטרים וציוד אחר להפחתת הזיהום. בישראל המשרד להגנת הסביבה חתום על אמנה מול התעשיינים שמאפשרת למפעלי בתי הזיקוק, כמו גם למפעלים אחרים, לקבוע תקנים במשא ומתן, דבר שמאפשר תקנים מקלים. לדוגמה, בתי הזיקוק מתשמשים במזוט, שהוא סוג הדלק הזול ביותר והמזהם ביותר.<ref name="RivlinMizrachi"/><br />
====סקר טכנולוגיה זמינה מיטבית====<br />
בשנת 2006 הזמין איגוד ערים איזור חיפה סקר [[טכנולוגיה זמינה מיטבית]] על המצב בבתי הזיקוק [http://www.envihaifa.org.il/heb/BAT_Final_v96.pdf]. הסקר קובע כי מבין מתקני זיקוק באירופה, 50% הם בעלי רמות פליטה נמוכות יותר של גופרית דו חמצנית לטונה (עמ' 9), וכי רמות הפליטה היו כ-6881 טונות בשנה (נכון ל2005). ניתן להוריד את הזיהום בכ-81% לכ-1,319 טונות בשנה גם בלי מעבר לגז טבעי. (עמ' 40)<br />
<br />
90% מבתי הזיקוק באירופה הם בעלי רמות פליטה נמוכות יותר של תחמוצות חנקן לטונה (עמ' 11), כשרמות הפליטות עמדה על 3541 טונות בשנה נכון ל-2005. ניתן להוריד את הפליטות ל-746 טונות בשנה, שיעור הורדה של 79% (עמ' 43). <br />
<br />
רמות התרכובות האורגניות הנדיפות עמדו על כ-7500 טונות לשנה (עמ' 13). רמות החלקיקים עמדו על 748 טונות לשנה (וניתן להוריד אותן ל-262 טונות בשנה) (עמ' 45).<br />
<br />
===כרמל אולפינים (מפעלים פטרוכימיים, בז"ן)===<br />
'''[[כרמל אולפינים]]''' מייצרת מוצרים לחברות פלסטיקה וכימיה. בין היתר החברה מייצרת חומרים פטרוכימיים כמו מתאן, אתילן, איזובוטילן, BTX וחומרים פלסטיים כמו פוליאתילן, פוליסטירן, פוליפרופילן. ([http://www.carmel-olefins.co.il אתר החברה])<br />
<br />
החברה שייכת לחברת [[מפעלים פטרוכימיים]] ולבתי הזיקוק לנפט. מפעלים פטרוכימיים היא חברת אחזקות אשר האחזקה העיקרית שלה היא 50% ממניות כרמל אולפינים. בעלי השליטה במפעלים פטורכימיים הם [[דיוויד פדרמן]] [[יעקב גוטנשטיין]] ו[[אלכס פסל]]. רווח נקי של החברה בשנת 2005 היה 120 מיליון שקל. פדרמן השתלט לאחרונה גם על בז"ן. [http://www.themarker.com/tmc/article.jhtml?log=tag&ElementId=shp20070221_1] בנוסף יש קשר גם ל[[משפחת דנקנר]].<br />
<br />
בנובמבר 2004 הוגש נגד החברה כתב אישום בשל גרימת זיהום אוויר חמור. <ref name="tahel">[http://news.walla.co.il/?w=/3/1049929/ מרוויחות ומזהמות] תהל פרוש, וואלה, 31.1.2007 </ref><br />
<br />
===גדיב=== <br />
'''גדיב- תעשיות פטרוכימיה בע"מ''' - חברת בת של [[בתי הזיקוק לנפט]] (בז"ן), מייצרת חומרי גלם הנגזרים מן הטבעות הארומטיות, המשמשים תעשיות נוספות בתחום הפלסטיקה, הפולימרים המזון ועוד. גדיב נוסדה ב-1974, בשנת 1994 היא נרכשה בידי בז"ן. החברה מייצרת 14 מוצרים שבינהם בנזן, טולואן, פארהקסילן, קסילן, הקסאן, חומצה פומרית, וחומצה סוקצינית.<ref>[http://stwww.weizmann.ac.il/g-chem/learnchem/main.asp?PageKind=3&ID=22 מכון ויצמן למדע, המחלקה להוראת המדעים]</ref> ([http://www.gadiv.com/ אתר החברה])<br />
<br />
===תחנת כוח של חברת החשמל ===<br />
תחנת כוח של חברת החשמל בחיפה פועלת על [[מזוט]]. מידי כמה ימים מבצעים פעולת נישוף - הזרמת אוויר בלחץ אוויר גבוה בארובות התחנה כדי לנקות אותן מחלקיקי פיח. <br />
<br />
לדברי זהר לביא, מנהל מגזר סנסורי ואיכות הסביבה בחברת החשמל, פעלות הנישוף מתבצעות רק בזמנים בהם יש רוח מזרחית. לפי צוות הצילום של תוכנית התעודה "העיר באפור" הם צילמו צג מחשב בחדר הבקרה בתחנה וראו כי בוצעה פעולת נישוף בתאריך 15.5.06 בשעה 01:40 בלילה, ולפני נתוני המטרולוגיה בחדר מזג האוויר של ערוץ 2 הרוח באותה שעה היתה בכיוון צפון מערב, כך שהפיח שוחרר לעבר בתי התושבים.<ref name="RivlinMizrachi"/><br />
<br />
===מפעלי חברת חיפה כימיקלים ===<br />
מפעלי חברת [[חיפה כימיקלים]] מייצרים דשנים לחקלאות, כימיקלים לתעשייה וכימיקלים לתעשיית המזון. החברה מיצרת חנקת אשלגן ומלחי פוספט שונים.<br />
<br />
בשנת 1966 הוקמה חיפה כימיקלים כחברה ממשלתית בשם מחצבי ישראל. בשנת 1986 רכשה חברת Trans Resources Inc מניו יורק, שבבעלות [[אריה גנגר]], את השליטה בחברה.<br />
<br />
מפעלי חיפה כימיקלים, מסווגים גם הם כ"מקור עיקרי" לפליטת מזהמים לאוויר באזור חיפה <ref name="HaifaDistrict">[http://www.envihaifa.org.il/heb/airQinfo.asp איגוד ערים לאיכות הסביבה -אזור חיפה]</ref><br />
<br />
===מפעלי חוד מתכות===<br />
מפעל [[חוד מתכות]] (לשעבר חוד הפלדה) הממוקם 3 ק"מ דרומית לעכו, וצפונית לקריות, זיהם את האוויר במשך שנים ב[[דיוקסין]] - החומר הרעיל ביותר הידוע בכדור הארץ, אשר מסרטן גם בריכוזים קטנים וגורם ללידת ילדים עם מומים מולדים.<br />
<br />
===מפעלים נוספים===<br />
* 'דשנים וחומרים כימיים' מייצר חומצה חנקתית (חומר גלם להפקת דשנים חנקניים, חומרי הנפץ ובתעשיית הצבעים והפלסטיקה), חומצה גופרתית (חומר גלם להפקת דשנים, בתעשיות הפלדה ומתכות, בתעשיות הצבעים, חומרי ניקוי, חומרי נפץ וסיביים סינתטיים), אוריאה (משמש כדשן, תוסף מזון לבעלי חיים ועוד) ([http://www.deshanim.co.il אתר החברה])<br />
* מפעלי מתכות <br />
* מפעלי צבע ופלסטיק<br />
* מפעלי מלט<br />
<br />
===זיהום מתחבורה===<br />
בדומה לאזורים אחרים בארץ, יש גידול מתמיד בשימוש בכלי רכב ממונעים, במעבר לרכב פרטי, ובפרבור (הגורם להגדלת נסועה) גם באזור המפרץ. כתוצאה מכך יש גידול מתמיד בתרומת התחבורה לזיהום האוויר באזור.<br />
<br />
איגוד ערים איזור חיפה מתמקד בשנים האחרונות בזיהום האוויר הנובע מתחבורה. בשלב הראשון מנסה האיגוד לנטר את כמות זיהום האוויר. בין היתר חוקק חוק עזר לפיקוח על זיהום אוויר מתחבורה, שמטרתו לבחון האם רכב הנע בכביש מזהם את הסביבה.<br />
<br />
==סוגי מזהמי אוויר==<br />
* '''[[גופרית דו חמצנית]]''' - SO2 - נפלטת חברת החשמל, בתי הזיקוק, גדיב, נדיב, כרמל אולפינים, נשר. נפלטת כתוצאה משריפת מזוט בעל תכולה גבוהה של גופרית.<br />
* '''[[תחמוצות חנקן]]''' - NOx - נפלטת מחיפה כימיקלים ודשנים, בתהליך ייצור חומצה חנקתית (HNO3).<br />
* '''[[חומר חלקיקי]]''' - נפלט מחברת החשמל, בתי הזיקוק, גדיב, כרמל אולפינים בעקבות שריפת דלק היוצר פיח; מנשר, חיפה כימיקלים, דשנים- עקב תהליכי ייצור שונים (ייצור מלט, חומרים כימיים ודשנים).<ref name="HaifaDistrict"/><br />
* '''[[תרכובות אורגניות נדיפות]]''' (VOC) - לא מנוטרים כיום על ידי הרשויות בישראל<br />
* '''[[דיוקסין|דיוקסינים]]''' ו[[פוראנים]]. במעון החוסים גן אור בקריית אתה נמצאו חומרים אלה בריכוז גבוה פי עשרה מערך הסף שנמצא כמסוכן במחקרים אפידמיולוגיים, חשיפה מעל ערך זה מעלה את הסיכון לסרטן בחשיפה ארוכת טווח. בכפר הנוער הדתי חסידים ברכסים נמצאו ערכים גבוהים פי שישה מאותו ערך, בבית הספר דגניה פי שלושה וחצי ובאולם הספורט בקריית-חיים כמעט פי עשרה. [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3769181,00.html]<br />
<br />
==תחלואה ותמותה==<br />
===תחלואה ותמותה מוגברת ממחלות שונות===<br />
באזור מפרץ חיפה יש שיעורי אישפוז, תחלואה ותמותה ברמות גבוהות מאלו של הממוצע הארצי, יש מחקרים רבים הקושרים זיהום אוויר באופן כללי לתחלואה במחלות אלה. אין כמעט מחקרים על הקשר בין הזיהום הספציפי בחיפה לבין תחלואה (ראו הסברים בהמשך). <br />
<br />
באזור הצפון ובחיפה יש שיעורי תחלואה ותמותה ברמות גבוהות מאלו של הממוצע הארצי במחלות הבאות:<br />
* מחלות לב, יתר לחץ דם ושבץ מוחי- אחוז תחלואה ותמותה מהגבוהים בישראל. <br />
* סרטן - בחיפה ובקריות יש אחוז תחלואה גבוה ב-20% מהממוצע הארצי של מחלות סרטן. <br />
* אזור הצפון מוביל בתמותה ממחלות כבד וכליות (איברים המיועדים להתמודד עם סילוק וניטרול של פסולת מהגוף).<ref name="RivlinMizrachi"/><br />
<br />
בחיפה ובקריות יש שיעור תחלואה בסרטן ה[http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9C%D7%99%D7%9E%D7%A4%D7%95%D7%9E%D7%94 לימפומה שאינה הודג'קין] (NHL) הגבוה מהממוצע הארצי בין 26-45%. סרטן זה מוכר כנגרם עקב חשיפה לזיהום סביבתי או לכימיקלים. לפי ד"ר אלדד דן, מומחה להמטולוגיה ורפואה פנימית ומנהל בנק הדם בבית החולים רמב"ם שבחיפה, בחלק קטן מהמקומות שיעור התחלואה הוא פי 2 מהממוצע הארצי. <ref name="RivlinMizrachi"/><ref name="nfc1">[http://www.nfc.co.il/archive/001-D-73558-00.html?tag=7-13-33 חשש: תושבי מפרץ חיפה חולים יותר בגלל זיהום סביבתי] יפעת גדות , nfc.co.il, 23/06/2005</ref> <br />
<br />
שיעור התחלואה ב[[סרטן הריאות]] גבוה בחיפה ובקריות גבוהים מהממוצע הארצי בשיעורים בין 18-25%. סרטן זה, מקושר בין היתר לזיהום סביבתי. שיעור התחלואה בסרטן השד באזור, גבוה בכ-24% אחוזים.<ref name="RivlinMizrachi"/><br />
<br />
סרטן בלוטת יותרת הכליה נחשב לסוג סרטן נדיר במיוחד, וממוצע התחלואה העולמי עומד על חולה אחד לכ-10 מיליון איש בשנה. ד"ר גבריאל דיקשטיין, מנהל המכון האנדוקטריני בבית החולים בני ציון בחיפה, מעיד כי בשנים 2003-2006 נתגלו 10 חולים במחלה זו באזור חיפה - שיעור הגבוה פי 4-5 משיעור התחלואה העולמי.<br />
<ref name="RivlinMizrachi"/><br />
<br />
===אשפוז מוגבר של ילדים===<br />
נכון ל-2006, בחיפה ובקריות רמת אשפוז הילדים גבוהה בכ-43% מהממוצע הארצי. ד"ר אלדד דן מעיד כי כמות החולים שהוא נתקל בה גבוה בהרבה מאשר מקומות אחרים בהם עבד - הדסה בירושלים או בשיקגו, וכי נוצר עומס עצום על מערכת הבריאות בגלל התחלואה העודפת.<ref name="RivlinMizrachi"/><br />
<br />
דו"ח של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה שהתפרסם בשנת 2006 התייחס לנתונים של השנים 2002-2000, ומצא כי מספרם של הילדים המאושפזים בבתי חולים באזור חיפה, גבוה ב-22 אחוז בקרב ילדים וב-32 אחוז בקרב ילדות, ממספרם ביתר חלקי הארץ. <br />
<br />
בחלוקה ליישובים ולמינים יש נתונים דומים לגמה הכללית בחיפה. מספר הילדים בני 14-5 המתגוררים בטבעון שנזקקו לאשפוז, גבוה ב-56% אחוז לעומת הממוצע הארצי. בקרב בנים בטירת הכרמל רמת האישפוזים גבוהה ב-28% מהממוצע הארצי. בעיר חיפה - 24%, בקריית ים 30%, בנשר 22%, בקריית-ביאליק 19% ובקריית-אתא 19%. נתונים דומים קיימים עבור אשפוז ילדות. בנשר הרמה גבוהה ב 70% לעומת הממוצע הארצי, בקריית-טבעון ב-42%, בקריית-ים ב-50%, ובעיר חיפה ב-42%.<ref>[http://www.nrg.co.il/online/1/ART1/490/830.html סכנה ממשית לבריאות ילדי חיפה והצפון] אסף זלינגר, מעריב, 13/10/2006</ref><br />
<br />
==השפעות זיהום האוויר על תחלואה==<br />
===מחקר כללי בין זיהום אוויר ומחלות===<br />
{{הפניה לערך מורחב|זיהום אוויר#השפעות בריאותיות}}<br />
לגבי חלק מהמחלות המפורטות, כמו לימפומה מסוג שאינו הודג'קינס ידוע כי הן עלולות להגרם עקב חשיפה מתמשכת לזיהום אוויר. <ref name="RivlinMizrachi"/><br />
<br />
פרופ' נינו קוונזלי מאוניברסיטת דרום קליפורניה טוען, כי ידוע כבר כי אנשים המתגוררים באזורים מזוהמים יותר מתים מוקדם יותר ממחלות לב וכלי-דם.<ref name="nfc2">[http://www.nfc.co.il/Archive/001-D-57440-00.html?tag=16-08-43 זיהום אוויר נמצא קשור למחלות לב] יפעת גדות , nfc.co.il, 08/11/2004</ref><br />
<br />
בשנת 2004 חוקרים ברשות פרופ' קוונזלי מצאו כי עליה בכמות החלקיקים המזהמים באוויר גורמת לעלייה בעובי של השכבה הפנימית של העורק בצוואר גם לאחר שנלקחו בחשבון גורמים נוספים. הקשר החזק ביותר נמצא בנשים מעל גיל 60. פרופ' קוונזלי טוען כי המחקר מצביע על כך שבדומה לעישון זיהום האוויר תורם למחלות לב וכלי-דם כבר בשלב מוקדם של המחלה, ומגביר את ההסתברות לטרשת העורקים שמובילה למחלות נוספות בלב ובכלי-הדם.<br />
<ref name="nfc2"/> <br />
<br />
אליסון שוו, אחות קרדיולוגית באיגוד הלב הבריטי טענה כי מחקר של פרופ' קוונזלי הוסיף לראיות קודמות שהצביעו על כך כי זיהום אוויר יכול לגרום למחלות לב ולמחלות של מחזור הדם - שני הגורמים העיקריים למוות בבריטניה. חוומרים מזהמים מסויימים משפיעים על השכבות הפנימיות של העורקים, מה שיכול לעורר טרשת עורקים. בנוסף היא טענה כי זיהום אוויר עלול לגרור זיהום בריאות, ואף להחמיר בעיות ריאה קיימות.<ref name="nfc2"/><br />
<br />
בכנס שנערך בקריית-אתא במרץ 2007 הציג ג'ימי קריקון מחקר צרפתי הקובע כי יש קשר בין זיהום אוויר לבין סרטן השד. <ref>[http://www.nrg.co.il/online/35/ART1/552/277.html נמצא קשר בין סרטן השד לזיהום אוויר]</ref><br />
<br />
===מחקר ספציפי לאיזור חיפה===<br />
עד שנת 2006 לא נעשה שום מחקר מטעם המשרד לאיכות הסביבה או משרד הבריאות שנועד לבדוק אם יש קשר בין זיהום האוויר לבין התחלואה המוגברת באיזור חיפה. <ref name="RivlinMizrachi"/><br />
<br />
בין השנים 2002-2006 משרד הבריאות לא מפיק נתוני תחלואה בסרטן. הסיבה היא סרוב של הנהלת המשרד להעביר 300,000 ש"ח למשרד הפנים לשם קבלת רישומי התושבים. באופן זה לא ניתן לדעת איפה החולים גרים, מה המוצא שלהם, מתי נולדו ועוד נתונים.<ref name="RivlinMizrachi"/> <br />
<br />
פרופסור שמואל רשפון, רופא מחוז חיפה מטעם משרד הבריאות, מסכים שיש תחלואה גבוה באיזור חיפה אך מסרב לאשר שיש קשר בין תחלואה זו לבין זיהום אוויר. לטענתו גם עישון לדוגמה, שאחראי ל-90 אחוזים ממקרי התחלואה בסרטן הריאות, יכול להיות אחרי לתחלואה מוגברת זו.<ref name="RivlinMizrachi"/><br />
<br />
המחקר היחיד שנועד לבדוק אם יש קשר בין הזיהום לתחלואה אמור להיות ממומן על ידי בתי הזיקוק. בתי הזיקוק גם בחרו את עורך המחקר, פרופסור גדי רנרט.<ref name="RivlinMizrachi"/>פרופסור רנרט קבע בעבר, בניגוד לכל שאר המומחים שאין קשר בין עבודתם של העובדים בסמוך למקום התאונה בכור בצ'רנוביל לבין מחלות סרטן ומחלות אחרות שחלו בהם העובדים. הוא גם קבע שאין קשר בין הצלילה של צוללי השייטת בקישון לבין מחלות הסרטן שלהם. הוא גם קבע בעבר שלא יכול להיות קשר בין זיהום אוויר לבין שיעורי התחלואה הגבוהים בחיפה. פרופסור שמואל רשפון מעיד כי פרוספור רנרט הוא המומחה הבכיר ביותר בארץ בנושא אפידמיולוגיה של סרטן.<ref name="RivlinMizrachi"/> בשנת 2008, ביצע פרופ רנרט סקר בריאותי ולפיו נמצא קשר בין ריכוז תחמוצות החנקן באוויר לשיעור התחלואה בסרטן ושיעורי הפניות למיון עקב בעיות לב ונשימה. רנרט מצא, שעלייה של 100 מיקרוגרם של תחמוצת חנקן באוויר עלולה להביא לעליה של 7% במספר המאושפזים בקרב כלל האוכלוסייה ולהכפלתה כשמדובר בגברים ונשים מעל גיל 45.[http://www.calcalist.co.il/articles/0,7340,L-3094362,00.html]<br />
<br />
ד"ר אלדד דן, מנהל בנק הדם בבי"ח רמב"ם בחיפה טוען כי אין שום הסבר אחר מלבד זיהום אוויר לשכיחות הגבוהה של גידולי נון-הוצ'קינס לימפומה באזור חיפה. סרטן זה מזוהה בין היתר עם גורמי סיכון סביבתיים ובמיוחד זיהום אוויר. לדבריו, רק גורמים סביבתיים יכולים לגרום לנתון מדאיג זה. לכן אין טעם לחכות להוכחות נוספות בנושא, יש לפעול מייד להורדת רמות הזיהום הקיימות. וכי צעד זה הוא בגדר רפואה מונעת שתציל חיי אדם ותחסוך כספי ציבור. <ref name="nfc1"/><br />
<br />
פרופסור ג'ימי קריקון, יו"ר הקואליציה לבריאות הציבור, טוען כי הנתונים לגבי הזיהום ותחלואה מוגברת קיימים מאז שנת 1992. קריקון טוען כי יחידה שלמה של חוקרים שהיתה במשרד הבריאות ועוברה למשרד להגנת הסביבה פורקה.<ref name="RivlinMizrachi"/><br />
<br />
באוקטובר 2007 התפרסם דו"ח של משרד הבריאות בנוגע לתפוצה הגיאוגרפית של מחלות סרטן. הסקר גילה כי באזור הערים חיפה, תל אביב ובאר שבע יש תחלואה עודפת ב[[מחלות סרטן]] יחסית לגורמים מסורתיים שנחשבו כהסבר לתחלואה בסרטן (כמו עישון, רקע גנטי, גיל, גילוי מוקדם ועוד). על פי הדו"ח, שיעורי התחלואה באוכלוסיית אזור חיפה גבוהים ב-22% מהצפוי לפי גודל האוכלוסייה (תחלואה עודפת נתגלתה גם בתל אביב ובבאר שבע); הדו"ח גילה קשר בין מגורים בערים צפופות ומזהומות לבין תחלואה עודפת בסרטן, ויש חשד גבוה כי מקור הבעיה הוא זיהום אוויר שמקורו בכלי רכב (בתל אביב ובחיפה) וממפעלים מזהמים (בחיפה ובבאר שבע). <ref name = "briut10-07">[http://www.themarker.com/tmc/article.jhtml?log=tag&ElementId=skira20071008_32536 משרד הבריאות: בישראל חולים מדי שנה 1,250 איש בסרטן בשל זיהומים סביבתיים] רן רזניק, דה מארקר, 08/10/07</ref><br />
<br />
כותבי הדו"ח טענו כי הגם שאין בכוחם של הנתונים להצביע מבחינה מדעית על קשר בין מקורות מזהמים ידועים וברורים לתחלואה בסרטן, אין זה נכון להמתין עד לקבלת ההוכחות המדעיות הבלתי מתפשרות "על מנת לנקוט פעולות לצמצום החשיפות הסביבתיות בכלל ובאותם מוקדי תחלואה, במיוחד כאשר בישראל קיים ידע על זיהום האוויר באותם אזורים".<ref name = "briut10-07"/><br />
<br />
בספטמבר 2010, מצאו חוקרים מהטכניון, משרד הבריאות, אוניברסיטת חיפה והמרכז הרפואי רמב"ם קשר סטטיסטי מובהק בין ריכוזי פיזור [[חומר חלקיקי|חלקיקי PM10]] לבין תחלואה ב[[סרטן ריאות]] בקרב גברים במפרץ חיפה.[http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1191187.html]<br />
<br />
==הערכה כלכלית של הנזק הסביבתי==<br />
פרופסור ניר בקר, ראש החוג לכלכלה וניהול במכללת תל חי, הכין בשנת 2009 מחקר שהוזמן מטעם [[הקואליציה לבריאות הציבור]] לשם הערכה כלכלית של הנזק הכלכלי הנגרם עקב עודף התחלואה באיזור חיפה. בקר ביצע הערכה גסה של העלות הכלכלית עקב תחלואה ב- 2 סוגי סרטן בהם יש תחלואה גדולה יותר בנפת חיפה. הוא העריך את הנזק הכלכלי של תחלואה בחיפה עקב שני סימפטוימים אלה בעלות של 123 מיליוני שקים בשנה - 92 מיליוני שקלים לעודף תחלואה של סרטן ריאות ו – 31 מיליוני שקלים בגין עודף תחלואה של סרטן שלפוחית השתן.[http://www.p-h-coalition.org.il/userfiles/Nir%20Becker(1).pdf]<br />
<br />
==ניטור==<br />
[[המשרד להגנת הסביבה]] מפעיל משנת 1997,[http://www.sviva.gov.il/bin/en.jsp?enPage=BlankPage&enDisplay=view&enDispWhat=Zone&enDispWho=mana_air&enZone=mana_air& מערך ניטור אוויר ארצי - מנ"א] שמנטר מזהמי אוויר נפוצים. נכון לשנת 2009, מונה המערך 23 תחנות ניטור ארציות, ועוד תחנה ניידת אחת ([http://www.sviva.gov.il/Enviroment/Static/Binaries/Articals/where_1.pdf פריסת התחנות]). המשרד מפרסם דו"חות שנתיים על מצב הזיהום בהתבסס על התחנות.[http://www.sviva.gov.il/bin/en.jsp?enPage=BlankPage&enDisplay=view&enDispWhat=Zone&enDispWho=mana_yearly_report&enZone=mana_yearly_report]. שתי תחנות של המשרד נמצאות באיזור חיפה, שתיהן מודדות זיהום אוויר מתחבורה. <br />
<br />
בנוסף למערך הארצי פועל באיזור חיפה גם [http://www.envihaifa.org.il/heb/stations.asp מערך ניטור איזורי] שהוא מהמובלים בארץ בהיקף התחנות ובנתונים המתפרסמים בו. המערך כולל 15 תחנות, ומספק [http://www.envihaifa.org.il/heb/100.asp מידע בזמן אמת] וכן [http://www.envihaifa.org.il/heb/publications.asp דו"חות שנתיים ומחקרים]<br />
<br />
עם זאת, יש פערים במערך הניטור הן ברמת מיקום התחנות והן ברמת החומרים הנבדקים. יש הסכמה מצד משרדי הממשלה, כי חסר ניטור באיזור הקריות, וחסר ניטור של חומר חלקיקי, ומזהמים נוספים. [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3788157,00.html], <br />
<br />
ג'ימי קריקון מהקואליציה לבריאות הציבור, טוען כי הניטור גם לא מתקיים בהקשר של חדירת הזיהום למארג המזון, מקום שם מזהמים שונים כמו [[דיוקסין|דיוקסינים]] ו[[מתכות כבדות]] יכולים להצטבר במעלה [[מארג המזון]]. <br />
<br />
בשל משבר האמון ברשויות בנוגע למיקום תחנות הניטור, אופי הדגימה (לדוגמה יש טענות לזיהום מוגבר בשעות מסויימות או בשבת), החומרים הנדגמים ועוד, החלה יוזמה של ארגוני סביבה ותושבים לדגימות עצמיות באמצעות דליים מיוחדים, שיטה שקיימת באיזורים אחרים בעולם. [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3788124,00.html]<br />
<br />
==אכיפה נגד מפעלים מזהמים==<br />
במשך שנים התקיימו פליטות בהיקפים חריגים שנמשכו על פני תקופות ארוכות, וכן אירועים חריגים שבהם כוסו שמי חיפה בעננים שחורים. בשנת 2006 הוציא השר להגנת הסביבה, גדעון עזרא, צווים לבתי הזיקוק וחיפה כימיקלים המחייבים אותם לרכוש את הטכנולוגיה החדישה ביותר למניעת הזיהום. רוברט ראובן, מנהל מחוז חיפה במשרד לאיכות הסביבה, מעיד כי אם הצווים האישיים לא יאכפו, גם המנכ"ל וגם היו"ר יאושמו בעבירה פלילית. <ref name="RivlinMizrachi"/><br />
<br />
צווים לרכישת טכנולוגיה החדישה ביותר לא ניתנו לשאר המפעלים המזהמים באיזור חיפה.<br />
<br />
בפברואר 2009 מנהל מחוז חיפה במשרד להגנת הסביבה, רוברט ראובן, כתב מכתב התראה חריף כנגד חברת [[בתי הזיקוק לנפט|בז"ן]] (בתי זיקוק לנפט) וחברת "גדיב- תעשיות פטרוכימיה". הוא האשים אותם בהפרת הצו האישי, וזימן את מנהלי שתי החברות לשימוע במשרדו. [http://www.nrg.co.il/online/1/ART1/856/561.html]<br />
<br />
{{ציטוט|תוכן=הממצאים העולים מסיכום הפעילות שלנו מול המפעל לשנת 2008 ולתחילת 2009 מצביעים על רמת יישום הוראות הרחוקה מלהיות מיטבית. ההנחיות המפורטות שנמסרו לא מולאו או שמולאו באופן חלקי, ומורגש החוסר בעבודה יסודית. קיימת חריגה ארוכה ומתמשכת מלוחות הזמנים שנקבעו בצו, בלי שניתן לראות במקביל התקדמות בהפחתת הפליטות.}}<br />
<br />
פעילי ארגון [[מגמה ירוקה]] כתבו מכתב שתומך במיצוי הדין עם העבריינים, ובמתן גיבוי ציבורי לצעדים אלה. [http://www.youtube.com/watch?v=Ir9YcsOx7-8]<br />
<br />
בספטמבר 2009, הודיע גלעד ארדן, השר [[המשרד להגנת הסביבה|להגנת הסביבה]] כי בכוונתו לחתום על צו שיורה לבתי הזיקוק לנפט להתקין מתקני טיהור, ולא לחכות לחיבור לצינור הגז. [http://www.sviva.gov.il/Enviroment/bin/en.jsp?enDisplay=view&enDispWho=News^l4813&enDispWhat=object&enZone=News&enPage=BlankPage&&redirect=1]<br />
<br />
==מאבק ציבורי==<br />
"[[הקואליציה לבריאות הציבור]]" היא עמותה שנאבקת בזיהום בחיפה ומנסה להקטין את רמת התחלואה והתמותה בעיר. הקואליציה מאגדת כ-17 ארגוני סביבה מחיפה ומישראל וכן רופאים, חוקרי איכות סביבה, יועצי איכות סביבה מהמגזר העסקי, וועדי פעולה ותושבים. דמות מרכזית בעמותה הוא ד"ר ג'ימי קריקון שגם עמד בראשה.<br />
<br />
הקואליצה מנסה לקדם הכנסה של תקנות נגד חומרים מזהמים, בדומה לתקנים המקובלים בארה"ב ואירופה, וכן אכיפה אפקטיבית של תקנים אלה על המפעלים. כמו כן היא קוראת לביצוע של ניטור ופרסום נתונים על זיהום האוויר במפרץ חיפה ובצפון באופן זמין ואמין, מנסה למנוע הכנסה של מזהמים נוספים לתחום והפחתה של רמות הזיהום הקיימות. מטרה נוספת של הקוליציה היא העלאת המודעות בקרב הציבור הרחב, מקבלי החלטות ואנשים בעלי השפעה בדרגים שונים (אנשי רפואה ואקדמיה, אנשי תקשורת וכו') על הקשר בין זיהום אוויר לבעיות בריאות.<br />
<br />
בינואר 2008 הכריזה הוועדה לאיכות הסביבה בעריית חיפה, בראשותו של סגן ראש עיריית חיפה שמואל גלבהרט, כי היא ממליצה לראשי הרשויות באיזור מפרץ חיפה לקדם תוכנית אסטרטית כלכלית שלא תכלול תעשיות פטרוכמיות ומזהמות, וזאת כדי להשתחרר מהתלות הכלכלית במפעלים מזהמים. כמו כן הוועדה המליצה על הקפאת הפיתוח והתרחבות המפעלים. הוועדה המליצה גם על ייזום מחקר שישווה את הנזק הכלכלי מול התועלת הכלכלית הנגרמת מהמפעלים. <ref>[http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3500020,00.html בחיפה רוצים להשתחרר ממפעלי תעשיות הנפט] אחיה ראב"ד Ynet 29.01.08<br />
</ref><br />
<br />
==ראו גם==<br />
* [[זיהום אוויר]]<br />
* [[זיהום אוויר בישראל]]<br />
* [[עלויות של דלק מחצבי 4.3 מילארד שקל בשנה]]<br />
* [[מומחי סביבה: אין כלים להערכת סיכונים סביבתיים]]<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
* [http://www.envihaifa.org.il/heb/airQinfo.asp מקורות זיהום אוויר באזור חיפה] איגוד ערים איזור חיפה - איכות הסביבה<br />
* [http://cfe.org.il:8080/CFESITE/HE/Dox/briut הקואליציה לבריאות הציבור] (בחיפה)- קואליציה של ארגונים ירוקים הנלחמת בזיהום. <br />
* [http://www.p-h-coalition.org.il/userfiles/Nir%20Becker(1).pdf העלות הכלכלית של סימפטומים כרוניים כתוצאה מזיהום אוויר: יישום לסרטן באזור חיפה] פרוספור ניר בקר, המחלקה לכלכלה וניהול, תל חי, 28/08/200<br />
<br />
* [http://video.google.com/videoplay?docid=-3247131713189053039&q=%D7%97%D7%99%D7%A4%D7%94+%D7%96%D7%99%D7%94%D7%95%D7%9D+%D7%90%D7%95%D7%99%D7%A8&pr=goog-sl העיר באפור] כתבת תחקיר של חיים ריבלין ויוסי מזרחי בערוץ 2 7.7.06<br />
* [http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/826114.html תחמוצות גופרית - ישר לריאות] צפריר רינת, 16.02.07, הארץ<br />
* [http://news.walla.co.il/?w=/1/1213443 חיפה מזוהמת - פחות ממה שחשבתם] 25.12.07 מאת: פאדי עיאדאת, הארץ<br />
* [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3494503,00.htmlרמות חריגות של חומרים מסרטנים במפרץ חיפה] עמיר בן דוד, 15.01.08 Ynet<br />
*[http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3500265,00.html "אין סיבה לרחם על המפעלים"] יעל עברי-דראל, 30.01.08 Ynet<br />
*[http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3502046,00.html ממצאי הזיהום בחיפה - "מוגזמים ולא אמינים"] יעל עברי-דראל 03.02.08 Ynet<br />
* [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3788157,00.html דו"ח: באזור חיפה יותר ילדים חולים בגלל זיהום] אחיה ראב"ד, ynet 11.10.09<br />
* [http://www.nrg.co.il/online/1/ART1/952/334.html דרך ארוכה: הגורו הירוק של חיפה לא מתייאש] ראיון עם ג'ימי קריקון, מירית פנחס, nrg, 12/10/2009<br />
<br />
==הערות שוליים==<br />
{{הערות שוליים}}<br />
<br />
[[קטגוריה:זיהום אוויר]]<br />
[[קטגוריה:בעיות סביבה בישראל]]<br />
[[קטגוריה:זיהום בישראל]]<br />
[[קטגוריה:מאבקים סביבתיים בישראל]]<br />
[[קטגוריה:אינפורמציה אלטרנטיבית]]<br />
[[קטגוריה:זיהום]]</div>Phchttps://ecowiki.org.il/index.php?title=%D7%A9%D7%93%D7%94_%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%A8&diff=23263שדה בריר2011-02-08T11:11:47Z<p>Phc: /* קישורים חיצוניים */</p>
<hr />
<div>'''שדה בריר''' הוא כינוי לשטח המצוי בסמוך לעיר ערד שבו קיים מרבץ פופסטים. <br />
<br />
החל משנת 2004 מבקשת חברת [[רותם אמפרט]] בבעלות [[האחים עופר]] להקים במקום מכרה פוספטים פתוח. הרעיון הוצע בעבר ונדחה עקב התנגדות התושבים, והשפעות סביבתיות ובריאותיות שעלולות להיות לו. השדה הנמצא במרחק של פחות מ-4 ק"מ מהעיר ערד, וסמוך ליישוב הבדואי כסייפה, ולבסיס חיל האוויר נבטים. [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3041025,00.html]<br />
<br />
המכרה הפתוח צפוי להוביל ל[[זיהום אוויר]] בצורת [[חלקיקים]], אבק פוספטים רדיואקטיבי, וגז [[ראדון]] שייפלטו לאוויר. על פי תסקיר השפעה בריאותית של משרד הבריאות, פעילות המכרה צפויה לגרום להפרעות נשימה בקרב ילדים וקשישים וכן ולמחלות סרטניות. על פי הערכה זו, המכרה צפוי להעלות את שיעור התמותה בערד בכ-4.25% כלומר בכ-7 אנשים בשנה.[http://www.blacklabor.org/wp-content/uploads/2008/03/save-arad.pps] <br />
<br />
קיימת התנגדות עזה להקמת המכרה [http://nobarir.com מצד תושבי העיר ערד], מצד תושבי הסביבה ומצד ארגוני סביבה. קיימת גם עצומה נגד הקמתו [http://www.atzuma.co.il/petition/notosdebarir/1]<br />
<br />
==רקע ==<br />
===גילוי מרבצי פוספט ותוכנית כריה===<br />
בזמן כלשהו, כנראה בשנת 1979 או 1980, נתגלה באקראי שמתחת לעיר ערד קיים מרבץ ענק של עפרות פוספטים, ושיש ערך כלכלי גבוה להפקת פוספטים אלה מהסיבות הבאות:<br />
* שיעור גבוה של זרחה בעפרה<br />
* כיסוי מועט של חומר טפל;<br />
* קרבה למפעלי העיבוד במישור רותם.<br />
<br />
הזכיון להפקת פוספטים היה נתון אז בידי חברת '''פוספטים בנגב''' (פו"ב), חברה ממשלתית, שהגישה בקשה לכרות ולהפיק את הפוספטים במרבץ.<br />
<br />
החברה הכינה תכנית לכריית הפוספטים בשני שדות כרייה:<br />
* '''שדה זהר צפון''', מצפון לכביש 31;<br />
* '''שדה זהר דרום''', מדרום לכביש 31.<br />
<br />
התכנית, שהוגשה למוסדות התכנון ב-1981, היתה לכרות בתחילה את העפרה מזהר צפון ואחר-כך מזהר דרום. התכנית כללה גם הקמת מפעל לעיבוד העפרה. הכרייה היתה אמורה להיות במכרות פתוחים.<br />
<br />
===בחינת השפעות סביבתיות על העיר ערד===<br />
לתכנית נלוה מסמך שכונה בשם "[[תסקיר השפעה על הסביבה]]". לפי מה שנכתב באותו מסמך לא היתה לפעילות הכרייה השפעה מזיקה על העיר ערד. באשר למפעל העיבוד, נכתב שם, כי נותרו עוד בעיות פליטת מזהמים "שתיפתרנה עד לבניית המפעל". הפעילים הפועלים נגד הכרייה במקום טוענים כי המפעל הוכנס לתכנית כמטרת דמה או כ"עז". <br />
<br />
''מטרת הדמה אמורה למשוך את האש הרחק מהכח העושה את הפעולה העיקרית. הנמשל כאן הוא שהמפעל אמור היה להיות מותקף ע"י המתנגדים, בעוד שהמטרה העיקרית היתה הכרייה ולא הייתה כל כוונה להקים את המפעל.<br />
<br />
''"עז" היא מהסיפור הידוע על החסיד שהתלונן על הצפיפות בביתו, אמר לו הרב: הכנס גם את העז הביתה, החסיד עשה כדברו. אחרי שבוע שב החסיד אל הרב והתלונן שהמצב איום ונורא, לא די בצפיפות שהיתה קום עכשו העז מציקה, מלכלכת וגם תופסת עוד מקום שחסר. הורה לו הרב להוציא את העז, שב החסיד לרב וברך על הרווחה שנשתררה. כך כאן, כוונת היזמים הייתה לגרום לתלונות על השדה ועל המפעל, יוציאו את המפעל מהתכנית ו(כך חשבו) תהיה תחושת ניצחון אצל התושבים... (אנחנו רואים "נצחונות" כאלה גם כיום).''''<br />
<br />
המועצה המקומית ערד, בראשות אברהם (בייגה) שוחט, פנתה אל מנכ"ל משרד הפנים דאז, מר חיים קוברסקי, ביקשה וקיבלה תקציב לבחינת "תסקיר ההשפעה" הנ"ל.<br />
<br />
בתקציב זה נשכר צוות מומחים – לפי תחומי הבדיקה שבתסקיר. בצוות נכללו בין השאר מומחים מתחומי הכרייה, האקלים, הרפואה וכו'. בראש הצוות עמד פרופ' (אז ד"ר) עו"ד ראובן (ריצ'רד) לסטר, מומחה בחוקי השמירה על איכות הסביבה. <br />
<br />
לצד צוות זה הקים ראש המועצה המקומית צוות מקביל של תושבים, מומחים באותם תחומים, שפעלו – בהתנדבות - מול מומחי הצוות הראשון. בראש צוות המתנדבים עמד יעקב לקס מתכנן אזורי תושב העיר.<br />
<br />
מייד בראשית עבודת הצוותים נשללה לחלוטין תקפות המסמך שכונה בשם "תסקיר השפעה על הסביבה", באשר הוא לא הוכן לפי הנחיות המשרד לשמירת איכות הסביבה.<br />
<br />
במקביל לפעילות זו הקימו תושבים בערד עמותה שעניינה היה התנגדות לכריית פוספטים ליד ערד. בראשה עמד מר י. ולנר ז"ל. בין היתר תקפה העמותה את שיטת העבודה של פו"ב. בעיקר שלילת יצוא סלע פוספט גלמי – מה שעשתה פו"ב – והתמקדות במוצרי עתירי ערך מוסף, חומצות זרחתיות. התמקדות כזו מקטינה את נפחי הכרייה ומותירה בידי ישראל עתודות פוספט לשנים רבות. <br />
<br />
לאחרונה נמצא, כי עתודות הפוספט בעולם תספקנה – לפי שיעור השימוש הנוכחי – ל-70 שנה בלבד. <br />
<br />
פוספט הוא רכיב חיוני לכל פעילות ביולוגית, כמובן גם לחיי כל אדם. אדם בוגר זקוק בערך לגרם אחד של פוסט ביום. <br />
<br />
ב[[חקלאות]] משתמשים בפוספט לדישון, כך הוא מגיע לצמחים ודרכם למי שאוכל אותם.<br />
<br />
===ועדת רהב===<br />
בהמשך נבחנו תכני אותו מסמך והגשו דו"חות מסכמים. בדו"חות אלה נשללה הקמת המכרות כפי שהוצעה ע"י חברת פו"ב. הממשלה מינתה ועדה, בראשות יצחק רהב מבנק ישראל, לבחינת הסוגיה. בדו"ח הועדה נכללו – (בתמצית ומהזכרון בלבד) – המסקנות הבאות:<br />
* לא תהיה כרייה בזהר צפון – זאת על-פי הודעת פו"ב שהם "מוותרים" על שדה זה.<br />
* הכרייה בזהר דרום תיעשה רק אחרי אישור תסקיר השפעה שיוכן לפי הנחיות המשרד לשמירת איכות הסביבה.<br />
* הכרייה בזהר דרום תוחל בכרייה נסיונית מנוטרת למשך שנה.<br />
* המשך הכרייה יותנה בבדיקת ההשפעה בפועל של הכרייה הנסיונית.<br />
שני השדות – זהר צפון וזהר דרום במתאריהם לפי התכנית שנשללה – הוכללו בתכניות המתאר:<br />
* תכנית המתאר הארצית לכרייה וחציבה (ת.מ.א. 14);<br />
* תכנית המתאר המחוזית למחוז הדרום (ת.מ.מ. 4 תיקון 14), זאת תוך דחיית התנגדות עיריית ערד.<br />
<br />
==בקשה מחודשת לכרייה בשדה בריר==<br />
חברת פוספטים בנגב התגלגלה להיות חברת [[רותם אמפרט]], חלק מקונצרן [[כימיקלים לישראל]] (כי"ל), שהופרטה ונמצאת כיום בשליטת [[משפחת עופר]].<br />
<br />
בשנת 2004 הגישה חברת רותם-אַמְפֶרְט למוסדות התכנון תכנית לכריית פוספטים בשדה-בריר שהוא חלק משדה זהר דרום. לתכנית זו נלוה תסקיר השפעה על הסביבה (שהוא למעשה חלק עיקרי בתכנית). התסקיר הוכן "באדיקות" על-פי מה שנקבע במסקנות ועדת רהב. <br />
<br />
== תסקיר השפעה על הסביבה לשדה בריר==<br />
ההנחיות - שהוכנו ביחידה הסביבתית ערד – נגב-מזרחי – נדונו ואושרו בועדה המחוזית. את התסקיר הכינה חברת "גיאו-פרוספקט" במימון חברת רותם-אַמְפֶרְט (כמקובל בהכנת תסקירי השפעה). מנהל היחידה הסביבתית ערד – נגב-מזרחי, מר א. בן דהן, הקפיד לכלול בתסקיר הנחיות מדויקות לבחינת ממצאי הניטור בשנת המבחן. המשרד להגנת הסביבה בחן את התסקיר ואישר את קבילותו.<br />
<br />
==== ביקורת על התסקיר====<br />
בבחינת התסקיר על ידי תושבים בערד, הם מצאו בו, לטענתם, כמה טעויות. לדוגמה: <br />
* נצפות השדה מערד נבחנה אמנם מהנקודה הקרובה ביותר לשדה, אולם נקודה זו היא הנקודה הנמוכה ביותר בערד שבינה לבין השדה מפריד רכס. אולם מרוב בתי הקומות בערד צופים אל השדה, כיוצא בזה גם מחלק מהבתים צמודי הקרקע;<br />
* התסקיר לא דייק בענין היותה של ערד במורד הרוח (בכוון ובעצמה), נכתב ששכיחות הרוחות הנושבות בכוון ערד וכסיפה הן נמוכות מאוד, זה נכון לכסיפה ולא נכון לערד, שהשכיחות והמהירות אליה הן גבוהות;<br />
* הקמת המכרה תנתק את שביל ישראל העובר בתחומו. בשלב מסוים העיזו היוזמים וטענו, כי סלילת הדרך למשאיות הענק מהמכרה למפעל תשרת את הצועדים בשביל. בשלב מאוחר יותר, הוסט שביל ישראל מנופי העוז של נחל קינה אל תואי אחר.<br />
* הקמת המכרה תבודד את המגדלים שבנו מלכי יהודה במדבר (עוזה וחרבת רדום) מהאפשרות לבקר בהם, שכן המכרה יסגור עליהם מהעברים שאינם מצוק קשה לביקור. יצוין כאן, כי בפעולת תושב ערד, מר דב פוניו הרואה בקשר של התושבים עם המדבר דבר של ערך, הובאו המגדלים האלה למודעות גבוהה של הציבור – לא רק בערד – המקומות נעשו יעד למטיילים מכל הארץ. הבדואים השוכנים בקרבת מקום שומרים, ללא תמורה, על מכוניות המטיילים.<br />
* הקמת המכרה תסכן את נביעת המים בגב קינה. גב שאינו מתייבש גם בקייצים שאחרי בצורות ושעל כן הוא – כנראה – אחד המעיינות הנדירים במדבר. הגב גדול דיו לאפשר למטיילים אפילו רחצה ושחייה.<br />
<br />
בשלב מאוחר יותר הכין מהנדס העיר דאז - אדריכל גלעד אטקס – מצגת המפרטת את הנזקים שהתסקיר לא מנה ואת אלה שהתסקיר הפחית בערכם.<br />
<br />
בבחינת התסקיר ע"י משרד הבריאות נמצא שאינו מכיל התיחסות נאותה לסיכונים בריאותיים ושעל כן נדרשת הכנת תסקיר השפעה בריאותית.<br />
<br />
==תסקיר השפעה בריאותית==<br />
משנודע למתנגדי הכרייה, כי הנושא עולה מחדש לדיון פנו אל מהנדסת המחוז במשרד הבריאות ושמעו ממנה, כי תסקיר ההשפעה הבריאותית לא נעשה. המידע הועבר מיידית אל ראש העיר שמיהר להזמין את התסקיר. במקביל ביקש ראש העיר לדחות את הדיון עד שהעירייה, בהרכבה החדש, תלמד את הנושא. הדיון הציבורי – בעיתונות המקומית בערד וגם בתקשורת הארצית – התחדש.<br />
<br />
ממצאי תסקיר ההשפעה הבריאותית היו חמורים ביותר. נמצא בו, כי לפעולת הכרייה תהיה השפעה בריאותית חמורה ביותר על תושבי ערד ועל התושבים הבדואים בכסיפה ובאל-פורעה (פזורה בדואית הנמצאת בהליכי הכרה ככפר והיושבת בתחומי המכרה המיועד ובסמיכות מיידית לגבולותיו). תגדל התחלואה הנשימתית בקרב ילדים וזקנים, יגדל מספר הפינויים לחדר מיון והרע מכל פעולת המכרה תביא להגדלת התמותה בערד לבדה ב-7 מתים בשנה, ועוד נוספים בכסיפה ובאל-פורעה.<br />
<br />
חברת רותם-אמפרט שכרה את שרותיו של פרופ' י. ריבק שהכין עבורם חו"ד שלפיה לא יגרום המכרה את הנזקים שמהם מזהירים עורכי תסקיר ההשפעה הבריאותית.<br />
<br />
==מעורבות התושבים ==<br />
לקראת הגשת התכנית למוסדות התכנון נערכה העיר במעורבות ציבורית גבוהה לבירור מלא של הענין ולקביעת עמדת התושבים:<br />
* התקיים דיון ציבורי בעיתון המקומי, דיון שבו באו לביטוי מלא דעות מחייבי המכרה ודעות שולליו;<br />
* התקיימו אספות תושבים שבהם הוצגו העמדות השונות, גם ע"י נציגים בכירים של רותם-אמפרט;<br />
* התקיימו דיונים עם תלמידי בתי הספר בכיתות הבוגרות ובבית הספר הדמוקרטי, גם בדיונים אלה השתתפו תומכי המכרה ושולליו;<br />
* מתנגדי המכרה ערכו - בקרב תושבי ערד (נוער בוגר ובוגרים) - החתמה על עצומה כנגד המכרה, על העצומה חתמו קרוב ל-6,000 תושבים.<br />
* בראשית 2005 התקיים שימוע ציבורי בהשתתפות כ-1000 תושבים ואחרים (באו גם עובדי חברת רותם-אַמְפֶרְט שאינם תושבי ערד). בשימוע נוכחו גם הממונה על המחוז ואנשי לשכת התכנון המחוזית. בשימוע הציגו אנשי רותם-אמפרט את תכניתם ומצגת של התסקיר. ראש העיר דאז ד"ר מוטי בריל הציג מצגת שבה שאל שאלות את יוזמי התכנית ובסופה קרא לתושבים להתנגד לתכנית שכן להערכתו הפעלת המכרה תזיק לערד.<br />
* נערך סקר טלפוני שבו השתתפו כ-850 משיבים (מכ-8000 משקי בית) – 88% מהם שללו את הקמת המכרה.<br />
* התקיימה ישיבת מליאה של הועדה המקומית (לא ועדת המשנה) לתכנון ובנייה וזו החליטה פה-אחד להודיע לועדה המחוזית לתכנון ובנייה, כי ערד שוללת את הקמת המכרה שהוא בתחום המוניציפלי שלה. לערד אין יכולת החלטה בענין זה – למרות היות השטח המדובר חלק ממנה – באשר האזור בו מתוכננת הכרייה מוגדר, כאמור, כאזור לכרייה וחציבה בתכניות מתאר ארצית ומחוזית.<br />
<br />
בהמשך הניחו היזמים - חברת רותם-אַמְפֶרְט – את התכנית על שולחן הועדה המחוזית כדי שזו תדון אם להפקידה. אחרי זמן מה - וטרם התקיים אותו דיון – ביקשה החברה שלא לדון בתכנית. הדיון הושהה עד שמסיבות שלא זה המקום להזכירן השעה שר הפנים את מועצת העירייה ואת ראש העירייה מתפקידיהם ומינה לעיר ועדה ממונה וראש עירייה ממונה.<br />
<br />
עם מינוי ראש העיר בקשו היוזמים מהועדה המחוזית לחדש את הדיון להפקדת תכניתם. התושבים מתנגדי המכרה חידשו את פעילותם. הוקמה מחדש קבוצת פעילים נגד הכרייה שבראשה נמצאת ד"ר שרית עוקד, תושבת העיר.<br />
<br />
מתנגדי המכרה הגיעו למסקנה, בשלב זה, כי המאבק אינו יותר על איכות חייהם אלא על החיים עצמם. הוכנה מצגת המתארת את המאבק. בעזרת ידידים ושוחרי איכות הסביבה הופצה המצגת ברחבי האינטרנט. בהמשך הוכנה עצומה שגם היא מופצת באינטרנט (ניתן להיכנס, לקרוא, לצפות במצגת ולחתום [http://www.atzuma.co.il/petition/notosdebarir/1 כאן]).<br />
<br />
המועצה הממונה של העיר ערד, הקדישה את זמנה ללימוד הנושא, סיירה באתר פעם עם היוזמים ופעם נוספת עם המתנגדים. ראש העיר טען לבסוף כי הקמת המכרה נוגדת את טובת העיר בהקשריה הרחבים ביותר והציע לחבריו בועדה הממונה – בישיבה פומבית שנכחו בה כ-200 מתושבי העיר – להודיע לועדה המחוזית, כי ערד מתנגדת להקמת המכרה, שדה-בריר בתחומה. (צילום וידאו מישיבה זו ניתן לראות [http://www.clips.co.il/watch/754953b57a32e2841bda/מועצת-העיר-ערד-מתנגדת-למכרה-בשדה-בריר כאן]).<br />
<br />
בעקבות הפעילויות השונות בנושא מתקיים דיון ציבורי גם ברמה הלאומית. בעיתונות הכתובה התפרסמו כתבות ב"ידיעות אחרונות" וב"הארץ". ערוץ 10 שידר כתבה שניתן לראותה כאן [http://news.nana10.co.il/Article/?ArticleID=554775]. חבר הכנסת חיים אורון פנה אל שרי הגנת הסביבה והפנים בשאלה למה לא יוחלט שאין להקים את המכרה. השר להגנת הסביבה, בתשובתו, התעלם מתסקיר ההשפעה הבריאותית והשיב שהתכנית תידון ושלמתנגדים תינתן הזדמנות להתנגד. תשובה זו גררה כתבה נוספת ב"ידיעות אחרונות".<br />
<br />
==דיון בשדולה הסביבתית חברתית בכנסת==<br />
ביום 3 ביוני 2008 – במסגרת "[http://cfe.org.il:8080/CFESITE/HE/Events/shd יום הסביבה בכנסת]" התכנסה השדולה הסביבתית-חברתית, בראשות ח"כ הרב [[מיכאל מלכיאור]] וח"כ ד"ר [[דב חנין]], לדיון מעמיק ב[[עקרון הזהירות המונעת]]. עיקרון הזהירות המונעת הוא עקרון המנחה את הגנת הסביבה מפני עשייה העלולה להיות פוגענית. ניתן לתמצת את העיקרון במשפט: "אם יש ספק אז אין ספק", דהיינו ספק פגיעה דינו כפגיעה ויש להימנע מפעולה שאין יודעים בוודאות מלאה שלא תהיה פוגענית.<br />
מקרה המבחן שנדון בעקבות ההרצאות היה המקרה של שדה בריר.<br />
<br />
את הדיון פתח ראש עירית ערד (ממונה) רו"ח גדעון בר-לב שהציג את עמד העיר השוללת את הקמת המכרה מכל וכל. ראש מינהל בריאות הציבור במשרד הבריאות, ד"ר איתמר גרוטו, הציג את עמדתו של משרד הבריאות ששללה את הקמת המכרה.<br />
<br />
הדיון עמד בצל הקרנת הכתבה בערוץ 10, זמן קצר לפני כן, כך שבמקום מנכ"ל כי"ל מר דני חן, יוצגה כי"ל בדיון ע"י חבר הכנסת לשעבר [[אלי גולדשמידט]] (סמנכ"ל [[החברה לישראל]] לעניני רגולציה ואיסטרטגיה). הממצאים החריפים שהוצגו בתסקירי ההשפעה הבריאותית, עמדת משרד הבריאות נגד המכרה וחולשת עמדת כי"ל, גרמו לנציג כי"ל להציע את פתרון המחלוקת ע"י מומחה נודע מחו"ל, שיהיה מעין "בורר" בין המסמכים המתריעים על סכנה מהקמת המכרה לבין חוות הדעת של כי"ל הטוענות שאין כל סכנה.<br />
<br />
תושבי ערד לא קבלו את הצעת כימקלים לישראל הן מתוך חשש שלא תושג בוררות נטולת פניות, והן משום בשל מה שנראה כערעור בוטה על הרשויות המוסמכות במדינת ישראל להכריע בענייני בריאות, כאשר מעורבים בנושא אינטרסים של [[שחיתות|בעלי ממון המקורבים לשלטון]].<br />
<br />
==דיונים בועדה המחוזית לתכנון ובנייה במחוז הדרום – משרד הבריאות משנה את עמדתו==<br />
תכנית המכרה בשדה-בריר, דרך הגישה אליו והמסמכים הנלוים (תסקיר ההשפעה על הסביבה) הובאו לדיון [http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtPE.jhtml?itemNo=1008617&contrassID=2&subContrassID=6&sbSubContrassID=9 בועדה המחוזית ביום 28 ביולי 2008]. לדיון הגיעו ראש העיר ערד וכמה עשרות מתושבי העיר. ראש העיר הציג בועדה את עמדת העיר השוללת את הקמת המכרה. גם נציגי התושבים קיבלו את רשות הדיבור. בשלב מסוים התחממו הרוחות ויו"ר הועדה הוציאה מחדר הישיבות את כל מי שאינם חברי הועדה המחוזית. <br />
<br />
להפתעת הכל הציגה נציגת משרד הבריאות עמדה חדשה. משרד הבריאות חזר בו מהתנגדותו המוחלטת להקמת המכרה ואימץ במלואה את הצעת כי"ל למנות "בורר" שהמשרד יבחר במכרז בין-לאומי.<br />
<br />
''(נתברר שמנכ"ל כי"ל פנה במכתב אל מנכ"ל משרד הבריאות והציג בפניו את ההצעה. מנכ"ל המשרד זימן אליו את נציגות משרדו בועדה המחוזית דרום והורה להן להציג את הצעת כי"ל מטעם משרד הבריאות, הוראה זו הינה בניגוד להוראות היועץ המשפטי לממשלה שלפיה נציגי השרים בועדות התכנון חייבים להצביע בועדות על-פי שיקוליהם המקצועיים ואל להם לקבל הוראות מדרגים מנהליים ממונים במשרדיהם. הוראה זו של היועץ המשפטי לממשלה באה בעקבות החלטת בג"צ הידועה כבג"צ "קול אמריקה")''<br />
<br />
משרד הבריאות קיבל מהועדה המחוזית ארכה של שנה להציג את ממצאי הבדיקה. נקבע גם שמשרד הבריאות ידווח לועדה המחוזית מדי שלושה חדשים על התקדמות הבדיקה. בישיבת הועדה המחוזית שהתקיימה ביום 20 ביולי 2009 הודיע משרד הבריאות לועדה המחוזית שטרם מצא את מי שיעשה את הבדיקה, ביקש וקיבל ארכה נוספת.<br />
<br />
==עתירה לבג"צ==<br />
ביום 23 במרס 2009 הגישו 276 תושבים מערד, מאל-פורעה ומהפזורה הבדואית, לבג"צ [http://michaelylaw.com/2009/barirfield.pdf עתירה] נגד שורה של משרדי ממשלה, נגד חב' רותם-אמפרט ונגד עיריית ערד.<br />
<br />
עיקרי העתירה:<br />
* פגיעה בזכויות חוקתיות בשל הסכנה החמורה לחייהם, לשלמות גופם, לבריאותם ולקניינם של תושבי ערד והסביבה וללא אינטרס ציבורי ממשי העומד מנגד. (או במילים אחרות- הזכות הבסיסית של התושבים לחיים מול הרווחים של הבעלים).<br />
* מנהל תקין- <br />
** מינהל מקרקעי ישראל: אי עמידה בחובת מכרז על-פי חוק חובת המכרזים.<br />
** הועדה המחוזית מחוז הדרום: הגשת התוכנית המפורטת על-ידי מי שאין לו "עניין בקרקע" כנדרש לפי הוראות חוק התכנון והבנייה.<br />
* התעלמות מעיריית ערד<br />
** הממונה על המכרות: לא התחשב בהתנגדותה של עיריית ערד והעומד בראשה, כנדרש בפקודת המכרות.<br />
* טעם לפגם<br />
** הנהלת משרד הבריאות: התערבות מנכ"ל משרד הבריאות בשיקול הדעת של נציגוּתוֹ המִקצועית במוסדות התכנון בניגוד להוראות הדין, הפסיקה והנחיות היועץ המשפטי לממשלה.<br />
*** ביטולה של החלטה מנהלית ללא טעם ציבורי ממשי.<br />
*** אצילת סמכות שבשיקול דעת בניגוד להוראות המשפט המנהלי והפסיקה. <br />
<br />
''העירייה וראש העיר הצטרפו לעמדת העותרים ולא לעתירה. העירייה וראש העיר הם - פורמלית - בצד השני. כלומר הם צריכים להשיב לבית-המשפט מה עמדתם בעתירה שהוגשה ע"י 276 תושבים. המשקל של חשיפת עמדת העירייה וראש העיר כמשיבים לעתירה הוא כבד יותר מאשר אילו אמרו את דברם כ"עוד עותרים".''<br />
<br />
[http://www.nobarir.com/bagatz_hachlatot/Pq9.pdf בג"צ קבע] שהעתירה תישמע בפני הרכב של שלושה שופטים, כבוד השופטים, א. רובינשטיין, א. חיות ומ. נאור ביום 26 באוקטובר 2009.<br />
<br />
==משרד הבריאות שב אל עמדת ההתנגדות למכרה==<br />
סגן שר הבריאות הרב ליצמן, אחרי שנפגש עם נציגי התושבים, מתנגדי המכרה ועם אנשי משרדו, ד"ר א. גרוטו, ד"ר א. בלמייקר וגב' הדסה אדן, פרסם את ההודעה הבאה:<br />
<br />
"באם קיימים חילוקי דעות בריאותיים בין הגופים, '''משרד הבריאות מתנגד'''" (להקמת מכרה הפוספטים בשדה בריר, י.ל.).<br />
<br />
"תושבי ערד רכשו את דירותיהם גם בשל תנאי מזג האויר המיטיב עם חולי מחלות נשימתיות. ממצאי הדוח, כפי שציינה גב' אדן מהנדסת המחוז, מצביעים על ההשפעות הבריאותיות, שיכולות להיגרם בשל חשיפה לאבק, ירידה בתפקודי ריאות ועליה צפויה נוספת של מקרי סרטן ריאות."<br />
==ראו גם==<br />
* [[מחזור הזרחן]]<br />
* [[כביסה בת קיימא]]<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
* [http://www.atzuma.co.il/petition/notosdebarir/1 עצומה באינטרנט נגד פתיחת המכרה]<br />
* [http://www.ynet.co.il/articles/1,7340,L-3523279,00.html האם כי"ל תוכל לכרות פוספטים במיליארד דולר בערד?] עמית שרביט, 25.03.08, Ynet<br />
* [http://www.phc.org.il/1271 ההשלכות הבריאותיות של מכרה פוספטים בשדה בריר]- חוות הדעת של הקואליציה לבריאות הציבור על שדה בריר<br />
<br />
[[קטגוריה: מאבקים סביבתיים בישראל]]<br />
[[קטגוריה:זיהום בישראל]] <br />
[[קטגוריה:זיהום אוויר]]<br />
[[קטגוריה:מחצבים]]</div>Phchttps://ecowiki.org.il/index.php?title=%D7%96%D7%99%D7%94%D7%95%D7%9D_%D7%90%D7%95%D7%95%D7%99%D7%A8&diff=23262זיהום אוויר2011-02-08T11:07:16Z<p>Phc: /* קישורים חיצוניים */</p>
<hr />
<div>[[תמונה:Air_.pollution_1.jpg|left|thumb|300px|תחנת כוח במקסיקו סיטי מזהמת את האוויר ב[[גופרית דו חמצנית]]]]<br />
'''זיהום אוויר ''' (Air pollution) הוא השינוי של המאפיינים הטבעיים של אטמוספירת כדור הארץ באמצעות כימיקל, חלקיקים או סוכן ביולוגי. האטמוספירה היא [[מערכת מורכבת]] ודינמית של גאזים שהינה חיונית לתמיכה ביצורים החיים בכדור הארץ. זיהום אוויר גורם להפרעות סביבתיות כמו [[גשם חומצי]], [[עמעום עולמי]], [[דלדול שכבת האוזון]], ו[[התחממות עולמית]] אשר גורמות בתורן להפרעות במערכת האקולוגית.<br />
<br />
זיהום אוויר גורם למספר גדול של מקרי מוות בעולם כולו <br />
<ref>[http://www.americanheart.org/presenter.jhtml?identifier=4419 Air Pollution, Heart Disease and Stroke] from the website of the American Heart Organization January 5, 2008</ref> ולמקרים רבים של מחלות נשימה.<ref name="WHO">[http://www.who.int/entity/quantifying_ehimpacts/countryprofilesebd.xls Estimated deaths & DALYs attributable to selected environmental risk factors, by WHO Member State, 2002]</ref> לרוב חושבים כי המקורות העיקריים לזיהום אוויר הם מקורות נייחים, אבל רוב הזיהום האנושי מקורו במקורות ניידים - בעיקר כלי רכב. אך יש לסייג זאת ולהסתכל גם על סוג מזהם האוויר ולא רק על כמות הזיהום <ref>Air Quality Management in the United States, National Academies Press,2004, ISBN 0-309-08932-8</ref> ההגדרה של מזהמי אוויר משתנה, וכיום גם פליטה מוגברת של [[גזי חממה]] התורמים ל[[התחממות עולמית]], כמו [[פחמן דו חמצני]] נחשבת לזיהום אוויר, וזאת למרות שכמות מתונה של גזי חממה חיונית לקיום, ושפחמן דו חמצני לדוגמה, הוא חיוני לצמחים. <br />
<br />
==מזהמי אוויר==<br />
[[תמונה:Shanghaiairpollutionsunset.jpg|left|thumb|250px|שמש "שוקעת" בעיר שנחי. השמש לא הגיע לקו האופק אלא לקו ה[[ערפיח]]]]<br />
יש חומרים רבים ששחוררם לאוויר עלול לפגוע בבריאותם של צמחים ובעלי חיים (כולל בני האדם), או לפגוע בשקיפות האוויר. מקורם של חומרים אלה הוא בתהליכים טבעיים ואנושיים. <br />
<br />
חומרים שלא נמצאים בדרך כלל באטמוספירה או שנמצאים בריכוזים גדולים יותר או במקומות שונים מאשר מקומם הרגיל מכונים "מזהמים" (pollutants). מזהמים יכולים להיות ראשוניים או שיניוניים. <br />
<br />
מזהמים ראשוניים הם חומרים שנפלטים באופן ישיר מתהליך, כמו אפר הנפלט מהתפרצות הר-געש או גז [[פחמן חד-חמצני]] שנפלט מממנוע של [[מכונית]]. מזהמים שיניוניים לא נפלטים ישירות, אלא נוצרים באוויר כתוצאה מתגובה בין מזהמים ראשוניים לבין מזהמים אחרים או עם גזים טבעיים של האטמוספירה. דוגמה חשובה למזהם שינוני הוא [[אוזון בגובה הקרקע]] - אחד המזהמים השניוניים הרבים שמרכיבים את ה[[עשרפל]] (smog) הפוטו-כימי. חלק מהמזהמים הם גם ראשוניים וגם שינוניים - הם נוצרים באופן ישיר אבל הם גם נוצרים כתוצאה מזיהום ראשוני אחר. <br />
<br />
===מזהמים ראשוניים===<br />
מזהמים ראשוניים עיקריים שמוצאם בפעילות אנושית כוללים:<br />
<br />
* '''תחמוצות גופרית''' - SO<sub>x</sub>) Sulfur oxides) בעיקר [[גופרית דו-חמצנית]], שנפלטות משריפה של [[פחם]] ושל [[דלק]]. <br />
* '''תחמוצות חנקן''' - NO<sub>x</sub>) Nitrogen oxide)- בעיקר [[חנקן דו-חמצני]], נפלטות בעיקר מבערה בטמפרטורות גבוהות. ניתן להבחין בהן כעננה חומה שמרחפת מעל ערים או עם כיוון הרוח מהן. <br />
* '''[[פחמן חד-חמצני]]''' - CO) Carbon monoxide) -גז חסר ריח, חסר צבע, שאינו גורם לגירוי אבל רעיל מאוד. זהו תוצר של בערה לא שלמה של דלקים כמו [[גז טבעי]], [[דלק]], [[פחם]], או [[עץ]]. גזי פליטה של מכוניות היא מקור עיקרי לפחמן חד חמצני. <br />
* '''[[פחמן דו חמצני]]''' - (CO<sub>2</sub>) [[גז חממה]] הנפלט מתהליכי בערה כמו גם ממנוע בערה פמינית, בתחנות כוח ובכלי רכב. <br />
* '''[[מתאן]]''' - גז חממה - נפלט על ידי נפיחות של בעלי חיים בטבע ובחקלאות, וכן על ידי פסולת אורגנית שנרקבת במזבלות בתהליך אנאורגני. <br />
* '''[[תרכובות אורגניות נדיפות]]''' - (VOC ) כמו אדי דלק, הידרו-קרבון, וממיסים אורגניים. <br />
* '''[[חלקיקים]]''' - (Particulate matter - PM) הוא מדד עבור עשן ואבק. PM<sub>10</sub> הוא אחוז החלקיקים המרחפים שקוטרם קטן מ-10 מיקרומטר ושיכולים להכנס לחלל מאחורי האף, PM<sub>2.5</sub> הם חליקיקים קטנים מ-2.5 מיקרומטר שיכנו לברונכיט ולראות. חלקיקים נפלטים כתוצאה מתהליכי בערה תעשיתיים, הבערת עץ, הבערת דלקים במנועים ובתחנות כוח, וכן עקב אבק הנגרם מחישוף קרקע וממדבור. <br />
* '''מתכות רעילות''' כמו [[עופרת]], [[קדמיום]] ו[[כספית]]. <br />
* '''[[כלורופלורוקרבונטים]]''' - CFC שמזיקים לשכבת האוזון. נפלטו משורת מוצרים כמו תרסיסים או מקררים שכעת אסורים בשימוש, כמו גם מ[[מתיל ברומיד]]. <br />
* '''[[אמוניה]]''' (NH<sub>3</sub>) הנפלטת מתהליכים [[חקלאות|חקלאיים]]. <br />
* '''ריחות רעים''' הנגרמים על ידי גזים (בעיקר גופרית) מפחים, מערכות ביוב ותהליכים תעשייתיים. <br />
* '''[[מזהמים רדיואקטביים]]''' - נגרמים כתוצאה מפיצוצים גרעיניים, חומרים רדיו אקטביים הקושרים בלוחמת טילים או חומרי נפץ וכן מתלהיכים טבעיים המשחריים גז [[ראדון]].<br />
<br />
===מזהמים שניוניים===<br />
מזהמים שניוניים כוללים:<br />
* '''חלקיקים''' שנוצרים מתגובות בין מזהמים ראשוניים לבין תרכובות הנמצאות ב[[ערפיח פוטו-כימי]], כמו לדוגמה חנקן-דו חמצני. <br />
* '''[[אוזון בגובה הקרקע]]''', שנוצר על ידי שילוב של תחמוצות חנקן ותרכובות אורגניות נדיפות. <br />
* '''פרוקסיאקטיל ניטראט''' (Peroxyacetyl nitrate- PAN) נוצר על ידי שילוב של תחמוצות חנקן ותרכובות אורגניות נדיפות.<br />
<br />
===מזהמי אוויר נוספים===<br />
מזהמי אוויר מינוריים כוללים:<br />
* מספר גדול של [[מזהמי אוויר מסוכנים]], חלקם מנוטרים בארצות הברית במסגרת חוק אוויר נקי (Clean Air Act) ובאירופה במסגרת Air Framework Directive.<br />
* מגוון של [[מזהמים אורגניים עמידים]] שיכולים להצמד לחלקיקים מזהמים.<br />
<br />
==מקורות זיהום אוויר==<br />
ניתן לסווג את המקורות לזיהום אוויר לגורמים טבעיים ולגורמים מעשי ידי אדם. <br />
<br />
===מקורות טבעיים===<br />
* אבק ממקורות טבעיים, בדרך כלל איזורים גדולים של אדמה חשופה שבה יש צמחיה מועטה או אין צמחיה כלל, כמו מדבריות. (אם כי דבר זה יכול לנבוע גם מפעילות אנושית כמו תרומה ל[[מדבור]]. <br />
* גז [[מתאן]] שנפלט בנפיחות של בעלי חיים, לדוגמה בקר וצאן. <br />
* גז [[ראדון]] שנפלט עקב דעיכה רדיואקטיבית בתוך קרום כדור הארץ. <br />
* עשן ופחמן חד חמצני עקב שריפות טבעיות. <br />
* פעילות געשית שפולטת [[גופרית]], [[כלור]] וחלקיקי אפר. <br />
<br />
===מקורות אנושיים===<br />
מקורם בדרך כלל עקב פעילות הקשורה לשריפה של דלקים, לשימושי קרקע בחקלאות או לגידול בעל חיים. <br />
* "מקורות נייחים" כמו ערובות עשן של מפעלים, תחנות כוח הפועלות על דלק מחצבי. <br />
* "מקורות ניידים" כמו כלי רכב, מטוסים וכו' המשתמשים במנוע בערה פנימי. <br />
* [[דיוקסין]] המשתחרר ממשרפות אשפה עירוניות וכן ממפעלים שעוסקים בשריפה של תוצרי כלור.<br />
* שריפה של עץ, מדורות, טאבונים, כבשנים וכו'. <br />
* מפעלים לזיקוק נפט ופעילות תעשייתית בכלל. <br />
* כימיקלים, אבק וחלקיקים הנפלטים בחקלאות וביערנות (ראו לדוגמה [[קערת האבק]]). <br />
* פעילות חציבה וריסוק עופרה יוצרות זיהום אוויר של אבק. <br />
* כלי שיט ימיים כמו ספינות מסע ונוסעים היוצרות זיהום אוויר בנמלים. <br />
* גז [[מתאן]] הנפלט מבעלי חיים בחקלאות האנושית, וכן מזבל אורגני במזבלות שעובר פירוק אנאורגני. <br />
* זיהום צבאי כמו כלי נשק גרעיניים, גזים רעילים, לוחמה ביולוגית וזיהום מתעשיות כמו טילים, תעופה וטנקים. <br />
<br />
==השפעות בריאותיות==<br />
[[תמונה:AsthmaInhaler.jpg|left|thumb|250px|משאף אסתמה. אסתמה נגרמת עקב שילוב של גורמי תורשה וסביבה. מבין הגורמים הסביבתיים, [[אוזון בגובה נמוך]], [[תחמוצות גופרית]], ו[[חלקיקי פיח]] הם גורמים ידועים ומרכזיים למחלה.]]<br />
לפי [[ארגון הבריאות העולמי]] מתים 4.6 מיליון איש מידי שנה מסיבות שקשורות באופן ישיר לזיהום אוויר. חלק ממקרי המוות האלה קשורים לזיהום פנים ביתי ([[תסמין הבניין החולה]]). ברחבי העולם, מתים יותר אנשים בשנה מזיהום אוויר מאשר מ[[תאונות דרכים]]. השפעות ישירות של זיהום אוויר המובילות למוות כוללות החמרה של מקרי אסתמה, ברונכיט, [[נפחת]], מחלות לב וריאה, ואלרגיות נשימתיות. <br />
<br />
משרד הגנת הסביבה בארה"ב העריך כי השינוי המוצע בטכנולגיית מנוע הדיזל (טייר 2) יכול להוביל בארצות הברית להפחתה שנתית של 12,000 מקרי מוות בטרם עת, 15,000 התקפי לב, 6,000 ביקורים של ילדים עם התקפי אסטמה בחדרי מיון, ו8,900 אשפוזים הקשורים במחלקות נשימה.<br />
<br />
משבר הזיהום הגדול ביותר שקשור בזיהום אוויר הוא [[אסון בופאל]] שהתרחש בהודו בשנת 1984. חומרים רעילים ממפעל בבעלות תאגיד יוניון קרבייד האמריקאי גרם למותם של 2,000 אנשים במקום, וגרם לפציעתם של עוד כ150,000- 600,000 אנשים נוספים, מתוכם מתו כ-6,000 אנשים נוספים. אסון זיהום האוויר החמור ביותר בבריטניה התרחש בשנת 1952 כאשר נוצר ענן כבד של עשן-ערפל מעל לונדון, בתוך שישה ימים מתו 4,000 איש, ועוד 8,000 איש מתו בחודשים הבאים. בשנת 1979 התרחשה דליפה של אנתרקס ממעבדת נשק בברית המועצות ליד דברדלובסק ומאמינים כי היא גרמה למותם של מאות אנשים. אירוע הפליטה הבודד החמורה ביותר בארצות הברית התרחש בדונורה, פנסילבניה, בשנת 1948 ובו מתו 20 איש ונפצעו מעל 7,000 איש. <ref>Davis, Devra "When Smoke Ran Like Water: Tales of Environmental Deception and the Battle Against Pollution" Basic Books,2002, ISBN 0-465-01521-2</ref><br />
<br />
ההשפעות הבריאותיות שנגרמות על ידי מזהמי אוויר נעות בין שינויים ביוכימייים ופיסיולוגיים קלים ועד לקשיי נשימה, חירחור, שיעול וגירוי והחמרה של בעיות במערכת הנשימה והלב. השפעות אלה יכולות לגורר עליה בשימוש בתרופות, עליה בביקורים אצל רופא ובחדרי מיון, עליה באשפוזים ומוות מוקדם. ההשפעות על הבריאות של אוויר באיכות נמוכה הן מרחיקות לכת אולם הן בעיקר משפיעות על מערכת הנשימה ומערכת כלי הדם. התגובה האינדיבדואלית למזהמי אוויר תלויה לפעמים בסוג המזהם, כמות החשיפה לזיהום, ובמצבו הבריאותי הכולל של האדם. <br />
<br />
===השפעות בריאותיות לפי סוג המזהמים===<br />
יש רשימה ארוכה חומרים מזהמים. הרשימת שלהלן היא של מזהמים נפוצים, ושל ההשפעות הבריאותיות שלהן: <br />
<br />
* '''[[NO2]]''' - דו תחמוצת החנקן, הגורמת למחלות בדרכי הנשימה, בחילה, כאבי ראש, דלקת ריאות, ברונכיטיס וגירוי ריריות העיניים. <br />
* '''[[תחמוצות גופרית]]''' - גורמות לגירויים בגרון, בצקת בדרכי הנשימה ואסתמה. <br />
* '''[[חלקיקי פיח]]''' - גורמים לבעיות נשימה, אסטמה ובהמשך גם מחלות לב, מחלות ריאה וסרטן ריאות. לעיתים החלקיקים מכילים גם מתכות כגון עופרת. <br />
* '''[[עופרת]]''', המזיקה בין היתר גם למוח. במקסיקו סיטי, הסובלת מאד מזיהום אויר מכלי רכב, רמת ה- IQ הנמדדת בקרב הילדים הולכת ויורדת משנה לשנה, כתוצאה מעליית ריכוז חלקיקי העופרת באויר. העופרת גורמת גם להפרעות קשב וריכוז, החמרת בעיות נפשיות, הגברת תופעות של מתח וחרדה, דיכאון, אבדן זיכרון, נדודי שינה, עייפות כרונית, אינפוטנציה, בעיות פוריות, סרטן, מומים מולדים, הופעת תסמיני הזדקנות מואצת, בעיות בתפקודי כבד וכליות ועוד. <br />
* '''[[CO]]''' - פחמן חד חמצני - נקשר בקלות להמוגלובין בדם ומונע אספקת חמצן לתאי הגוף. התוצאות הן סחרחורת, בחילה, הקאה ואפילו מוות מחנק בריכוזים גבוהים. מחקרים חדשים קושרים אותו גם לפגיעה בתפקוד הלב, מערכת העצבים המרכזית והתפתחות עוברים. <br />
* '''[[פחמימנים]]''' - כוללים בין היתר חומרים מסרטנים כמו [[בנזן]] ומזהמים רעילים נוספים. <br />
* '''[[אוזון בגובה הקרקע|O3]]''' - אוזון בגובה הקרקע - נוצר כמזהם שניוני כתוצאה מהתפרקות תחמוצות חנקן וגורם לצריבה בגרון ובעיניים, קשיי נשימה, בחילות והקאות.<br />
* '''[[דיוקסין]]''' - מעודד את התחלואה בכלל סוגי הסרטן. כמו כן מעודד בצורה מובקהת סרטן הכבד, סרטן מסוג לימפומה נון-הודג'קין, סרטן מסוג סרקומה של הרקמות הרכות, וסרטן השד.<br />
<br />
===מחלות לב וכלי דם===<br />
פרופ' נינו קוונזלי מאוניברסיטת דרום קליפורניה טוען, כי ידוע כבר כי אנשים המתגוררים באזורים מזוהמים יותר מתים מוקדם יותר ממחלות לב וכלי-דם.<ref name="nfc2">[http://www.nfc.co.il/Archive/001-D-57440-00.html?tag=16-08-43 זיהום אוויר נמצא קשור למחלות לב] יפעת גדות , nfc.co.il, 08/11/2004</ref><br />
<br />
בשנת 2004 חוקרים ברשות פרופ' קוונזלי מצאו כי עליה בכמות החלקיקים המזהמים באוויר גורמת לעלייה בעובי של השכבה הפנימית של העורק בצוואר גם לאחר שנלקחו בחשבון גורמים נוספים. הקשר החזק ביותר נמצא בנשים מעל גיל 60. פרופ' קוונזלי טוען כי המחקר מצביע על כך שבדומה לעישון זיהום האוויר תורם למחלות לב וכלי-דם כבר בשלב מוקדם של המחלה, ומגביר את ההסתברות לטרשת העורקים שמובילה למחלות נוספות בלב ובכלי-הדם.<br />
<ref name="nfc2"/> <br />
<br />
אליסון שוו, אחות קרדיולוגית באיגוד הלב הבריטי טענה כי מחקר של פרופ' קוונזלי הוסיף לראיות קודמות שהצביעו על כך כי זיהום אוויר יכול לגרום למחלות לב ולמחלות של מחזור הדם - שני הגורמים העיקריים למוות בבריטניה. חומרים מזהמים מסויימים משפיעים על השכבות הפנימיות של העורקים, מה שיכול לעורר טרשת עורקים. בנוסף היא טענה כי זיהום אוויר עלול לגרור זיהום בריאות, ואף להחמיר בעיות ריאה קיימות.<ref name="nfc2"/><br />
<br />
על פי מחקרים שביצעה האגודה האמריקאית למניעת מחלות לב, שפורסמו בשנת 2010, אפילו חשיפה של מספר שעות לזיהום אוויר מסוג חלקיקים יכולה לגרום למוות של חולי לב או להחמרה במצבם ומסוכנת במיוחד עבור חולים כרוניים. [http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1169251.html]<br />
<br />
===מחלות סרטן===<br />
בכנס שנערך בקריית-אתא במרץ 2007 הציג ג'ימי קריקון מחקר צרפתי הקובע כי יש קשר בין זיהום אוויר לבין [[סרטן השד]]. <ref>[http://www.nrg.co.il/online/35/ART1/552/277.html נמצא קשר בין סרטן השד לזיהום אוויר]</ref><br />
<br />
מחקר שבוצע באוניברסטית יוטה בשנת 2002 על חצי מליון אזרחים על פני 8 שנים בערים שונות, גילה קשר בין זיהום של חומר חלקיקי באוויר ממכוניות וממפעלים לבין תחלואה ותמותה מ[[סרטן הריאה]]. המחקר גילה עליה של 8% בתמותה מסרטן ריאות על כל עליה של 10 מיקרוגרם של חלקיקים במטר רבוע. [http://www.cancer.org/docroot/nws/content/nws_1_1x_air_pollution_linked_to_deaths_from_lung_cancer.asp]. מחקר דני משנת 2010 בדק את הקשר בין זיהום אויר מתחבורה לבין תחלואה בסרטן ריאה ומצא קשר צנוע בין שני הדברים[http://cebp.aacrjournals.org/content/19/5/1284.abstract]<br />
<br />
דו"ח של משרד הבריאות שהתפרסם באוקטובר 2007 גילה כי באזור הערים חיפה, תל אביב ובאר שבע יש תחלואה עודפת ב[[מחלות סרטן]] יחסית לגורמים מסורתיים שנחשבו כהסבר לתחלואה בסרטן (כמו עישון, רקע גנטי, גיל, גילוי מוקדם ועוד). על פי הדו"ח, שיעורי התחלואה באוכלוסיית אזור חיפה גבוהים ב-22% מהצפוי לפי גודל האוכלוסייה; באזור תל אביב וגוש דן קיימת עלייה מתמדת בשיעורי הסרטן (כ-20% תחלואה מעל הצפוי לפי גודל האוכלוסייה); ובאזור באר שבע שיעור התחלואה עלה באופן מדורג ומשמעותי והתגלתה עלייה של בין 18%-26% בשיעורי הסרטן באוכלוסייה בהשוואה ל-2001. מהנתונים עולה עוד כי שיעור חולי הסרטן במחוז באר שבע, בעיקר אצל גברים, הוא הגבוה בישראל. הדו"ח גילה קשר בין מגורים בערים צפופות ומזהומות לבין תחלואה עודפת בסרטן, ויש חשד גבוה כי מקור הבעיה הוא זיהום אוויר שמקורו בכלי רכב (בתל אביב ובחיפה) וממפעלים מזהמים (בחיפה ובבאר שבע). <ref name = "briut10-07">[http://www.themarker.com/tmc/article.jhtml?log=tag&ElementId=skira20071008_32536 משרד הבריאות: בישראל חולים מדי שנה 1,250 איש בסרטן בשל זיהומים סביבתיים] רן רזניק, דה מארקר, 08/10/07</ref><br />
<br />
כותבי הדו"ח טענו כי הגם שאין בכוחם של הנתונים להצביע מבחינה מדעית על קשר בין מקורות מזהמים ידועים וברורים לתחלואה בסרטן, אין זה נכון להמתין עד לקבלת ההוכחות המדעיות הבלתי מתפשרות "על מנת לנקוט פעולות לצמצום החשיפות הסביבתיות בכלל ובאותם מוקדי תחלואה, במיוחד כאשר בישראל קיים ידע על זיהום האוויר באותם אזורים". <ref name = "briut10-07"/><br />
<br />
בשנת 2008 פורסם מחקר על ידי שלומית פז מהמחלקה לגיאוגרפיה וללימודי הסביבה באוניברסיטת חיפה ומיכה ברחנא, הממונה על רישום סרטן במשרד הבריאות. המחקר מצע כי מגורים ליד כביש ראשי מעלים פי 3 את הסיכון לחלות בסרטן לימפומה מסוג נון הודג'קינס. <ref name="ynet_12_2008">[http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3635481,00.html מגורים ליד כביש ראשי - גורם קריטי לחלות בסרטן]</ref><br />
<br />
===השפעות בריאותיות נוספות===<br />
מחקר בריטי סטיסטי גילה כי גם חשיפה לרמות נמוכות של זיהום אוויר - בעיקר חלקיקים וגופרית דו חמצנית מקושר עם אחוזים גבוהים יותר של תמותה [http://www.nfc.co.il/Archive/001-D-137037-00.html?tag=16-39-58]<br />
<br />
מחקר קנדי ראשוני גילה כי זיהום אוויר עלול לגרום לנזק תורשתי.[http://www.nfc.co.il/Archive/001-D-151727-00.html?tag=16-34-49]<br />
<br />
מחקר של חוקרים מאוניברסטית Northwestern בשיקגו קשר בין זיהום אוויר של חלקיקים לבין הופעה של קרישי דם שעלולים להוביל להתקפי לב ולשבץ. זיהום חלקלקים גורם לדלקת בריאות, וכתוצאה מכך להפרשה של מרכיב במערכת החיסונית המוכר בתור interleukin-6, שבתורו מעודד הופעת קרישי דם. המחקר הוא תוצאה של מחקר סטסטסי שמצא כי חשיפה לאדי דיזל שבשה את היכולת של אנשים שעברו התקף לב לפרק קרישי דם. [http://www.nfc.co.il/Archive/001-D-141122-00.html?tag=16-39-54]<br />
<br />
בשנים האחרונות נחקר הקשר בין חשיפה ל[[מזהמים אורגניים יציבים]] כמו [[דיוקסין]] שנפלט בין היתר מאתרי שריפת פסולת וממפעלי תעשיה, לבין תחלואה ב[[סוכרת מסוג 2]] [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3769211,00.html], קשר בין זיהום לסוכרת נתגלה גם על ידי מחקרים שפרסמה האגודה האמריקאית למניעת מחלות לב [http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1169251.html]<br />
<br />
===גורמים המשפיעים על חוזק ההשפעה הבריאותית ===<br />
השפעתו הבריאותית של זיהום האוויר תלויה בסוג המזהם ובריכוז שלו. אם זמני הנסיעה של אנשים רבים ברכב מרוכזים בזמן מסויים אזי הזיהום גדול יותר. פריסה של זמני נסיעה במכונית היא לכן אחת השיטות שבעזרתה מנסים משרדי ממשלה להקטין את השפעות הזיהום. <br />
<br />
עונות השנה - בחורף השפעות הזיהום קשות יותר בגלל אפקטים מיקרו אקלימיים שגורמים לזיהום האוויר להשאר קרוב לקרקע. <br />
<br />
[[התחממות עולמית]] עשויה להחריף את השפעותיו של זיהום האוויר על ידי הגדלת השכבתיות של האוויר. [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3490526,00.html]<br />
<br />
השפעת זיהום האויר תלויה גם בצפיפות האוכלוסיה במקום המזוהם. כ-190 מדינות שהאו"ם סקר בשנת 2002 ישראל מדורגת במקום ה-100 בערך מבחינת זיהום האוויר החיצוני שלה, אבל היא ממוקמת במקום 50 בערך מבחינת קטלניות הזיהום בגלל גודלה הרב של האכולוסיה וצפיפותה יחסית למדינות אחרות.<ref name="WHO"/><br />
<br />
==נזקים למבנים==<br />
נזקים אחרים של זיהום אוויר כוללים את הפגיעה במבנים, בציוד ובאומנות אנושיים. זיהום אוויר הנגרם עקב [[גשם חומצי]] ועקב חומרים חומציים אחרים, גורמים לקורוזיה החומצית של אבנים, מתכות, וצבעים. דוגמה אחרת היא השפעתו של גז ה[[אוזון בגובה הקרקע]] על חומרים פולימרים ובמיוחד על גומי טבעי. <br />
<br />
נזקים אחרים הם נזקים הנגרמים לשימושי קרקע סמוכים למקורות זיהום - לדוגמה פארק או אתר תיירות הממוקם ליד מקור זיהום אוויר. פיח (חומר חלקיקי) הגורם להשחרת מבנים וחלונות גורם נזקים כספיים נוספים (כסף המוצא על ניקוי המבנים, ונזקים בריאותייים וזיהום מים עקב שימוש מוגבר בחומרי ניקוי). <br />
<br />
==נזקים לחקלאות==<br />
תחום נוסף עליו משפיע זיהום האוויר הוא תחום החקלאות. [[אוזון בגובה הקרקע]] הוא המזהם העיקרי בתחום זה. <br />
מדידת ההשפעה הכלכלית של גז האוזון על החקלאות מבוססת על הקשר שבין מידת החשיפה של היבולים החקלאיים לזיהום האוויר ומחירם של אותם יבולים בשוק. <br />
<br />
==השפעות על המערכות האקולוגיות==<br />
זיהום אוויר משפיע על בריאותן ותפקודן של המערכות האקולוגיות. מערכות אקולוגיות רבות כמו [[יערות גשם]], ימים או [[מאגרי מים]] מושפעות לרעה מזיהום אוויר. גופרית דו חמצנית ותחמוצות חנקן לדוגמה גורמות להגדלת החומציות במערכות אלה. <br />
<br />
==הגדלת הפרבור==<br />
זיהום אוויר מעודד יציאת תושבים מהערים ולתהליך ה[[פרבור]] שבעצמו גורם לנזקים כלכליים נוספים, כמו גם לזיהום אוויר נוסף הנגרם עקב שימוש מוגבר בכלי רכב. זו דוגמה ל[[לולאת משוב|לולאת משוב מחזקת]] שבה מעורב זיהום האוויר ופרבור.<br />
<br />
==הערכות ההשפעות בכלים כלכליים==<br />
[[תמונה:Dust Storm Texas 1935.jpg|שמאל|ממוזער|300px|סערת אבק מתקרבת לסטארטפורד, טקסס, ב-1935. [[קערת האבק]] היתה דוגמה קיצונית לנזקי מדבור וזיהום אוויר שגרמו למאות אלפי בני אדם להפוך לפליטים.]]<br />
השפעה כלכלית אחת של זיהום אוויר היא על ידי העלות הכספית הנגרמת עקב הנזקים הבריאותיים שלו. נזקים אלה כוללים אובדן ימי עבודה (עקב תחלואה עצמית ותחלואת קורבי משפחה כמו ילדים או קשישים), עלויות של אשפוזים, תרופות, הטיפולים הרפואיים, עלות הטיפול בילדים שנולדו עם מומים מולדים ועוד. <br />
<br />
בישראל העלות הכספית למשק על הוצאות הטיפול בתחלואה כתוצאה מזיהום אויר, מוערכת ב- 4.3 מילארד ש"ח בשנה, על פי מחקרה של הכלכלנית נגה לבציון - נדן משנת 2006[http://www.news1.co.il/archive/001-D-98217-00.html?tag=23-08-36]. <br />
<br />
ניתן לבצע הערכת של הנזקים כלכלים למבנים וציוד המבוססת על ידי מדידת עלות התיקון או ההחלפה של החומרים שניזוקו עקב הזיהום (אם כי הערכה זו אינה לוקחת בחשבון עלויות סביבתיות שנגרמות עקב החלפה זו). בנוסף , נגרמת [[השפעה חיצונית]] שלילית עקב זיהום אוויר לבעלי דירות הסמוכות לכבישים מזהמים או למקורות אחרים של זיהום אוויר. <br />
<br />
למרות שיש ספרות ענפה על הקשר בין זיהום אוויר לבעיות אקולוגיות, יש קושי לבצע הערכה כלכלית או להעריך מה מידת הפגיעה החברתית של הנזק שזיהום כזה מייצר. דבר זה דורש ידע על נזקים ספציפיים כמו ירידה בפוריות המערכת, הכחדת מינים, פגיעה בהחדרת מי תהום, ייצוב קרקעות וכו', בנוסף הדבר דורש הערכה של השירותים הניתנים על ידי המערכות הטבעיות לאדם. כיום מקובל כי ערכם של שירותי הטבע לרווחה האנושית ולעצם הקיום הוא גבוה מאוד, אבל יש קושי לכמת את הנזקים במקום ובזמן מסויימים בגלל האופי המערכתי של המערכת האקולוגית ובגלל חוסרים במידע.<br />
<br />
==השפעות על האקלים==<br />
[[פחמן דו חמצני]], [[מתאן]], תחמוצות חנקן ו[[גזי חממה]] נוספים נחשבים כיום לגורם המרכזי בהגברת [[אפקט החממה]], דבר המוביל ל[[התחממות עולמית]] ובעקבות כך ל[[שינויי אקלים]]<br />
<br />
[[עמעום עולמי]] הוא תופעה הנגרמת בגלל זיהום אוויר חלקיקי אשר יכול לגרום לשיני משטר הגשמים באיזורים מסויימים. לזיהום כזה בשנות ה-80 שנע מאירופה לאפריקה מיוחסת השפעה על הבצורת במדינות צפון אפריקה, ועל ידי דבר זה השפעה על התזונה של מיליוני בני אדם.<br />
<br />
==גשם חומצי==<br />
זיהום אוויר מגופרית יכול לגרום לתופעה של [[גשם חומצי]] שבה גשם במורד הרוח מכיל גופרית אשר מסבה נזק ליערות, לצמחיה ולמבנים.<br />
<br />
==זיהום אוויר בישראל==<br />
[[תמונה:Air pollution TA5.JPG|left|thumb|300px|זיהום אוויר בצפון תל אביב, בוקר, נובמבר 2008]]<br />
{{הפניה לערך מורחב|זיהום אוויר בישראל}}<br />
זיהום אוויר גורם לאלפי מקרי מוות בטרם עת בשנה בישראל, ולתחלואה גדולה בהרבה. מקורות הזיהום בישראל הם הם תחבורה ומפעלים. <br />
<br />
[[זיהום אוויר בגוש דן|בתל אביב וגוש דן]] יש זיהום אוויר בעיקר מרכבים פרטיים ואוטובוסים. [[זיהום האוויר במפרץ חיפה|בחיפה וסביבתה קיים זיהום אוויר]] ממפעלים ומתחבורה. בבאר שבע נגרם זיהום בגלל המפעלים ב[[רמת חובב]]. בירושלים יש זיהום אוויר בעיקר מתחבורה, אך הוא נמוך יותר. <br />
<br />
[[זיהום האזבסט בנהריה]] גורם לתחלואה גבוהה פי 10 בסרטן הריאה ובמחלות נוספות בקרב תושבי העיר. הישובים מדרום לעכו חשופים לזיהום של [[דיוקסין]] מצד [[חוד מתכות]]. תושבי ערד עלולים להחשף לזיהום עתידי בעקבות הכוונות של [[רותם אמפרט]] להקים ליד העיר מכרה פוספטים פתוח ב[[שדה בריר]]. <br />
<br />
מבחינת פרשיות זיהום אוויר שנגעו לעובדים, הזיהום ב[[תעשיות אלקטרוכימיות]] בעכו היה אחד הדוגמאות להשפעות הקשות שזיהום אוויר יכול לגרום. <br />
<br />
עד כה היו קיימים קשיי אכיפה מול מפעלים מזהמים, מצב שאמור להשתנות עם כניסתו לתוקף של [[חוק אוויר נקי]]. כדי להוריד את הזיהום בערים יש להקטין את הגודש התחברותי בהן, ולייעל את מערכות התחבורה הציבורית, כמו גם אמצעים אחרים להקטנת נסועה ברכב פרטי, כמו הקטנת [[פרבור]], [[עירוב שימושי קרקע]] ועוד, ראו [[עירוניות מתחדשת]] להרחבה.<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
* [http://en.wikipedia.org/wiki/Air_pollution בויקיפדיה האנגלית]<br />
* [http://bli.kvalim.com/air זיהום אוויר בישראל] - אתר העוסק בזיהום האויר בישראל ובהשלכות הבריאותיות הנלוות לו<br />
* [http://www.phc.org.il/283 זיהום אוויר בישראל ותחלואת ילדים] - דו"ח מאת הקואליציה לבריאות הציבור<br />
* [http://www.themarker.com/tmc/article.jhtml?log=tag&ElementId=skira20070808_891082 איך להקטין זיהום אוויר ממכוניות] דה מארקר, 8.8.07<br />
* [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3460785,00.html אנחנו נחנקים מרוב מכוניות] מורן ראדה 17.10.0 Ynet<br />
* [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3457516,00.html בעקבות דו"ח הסרטן: מה נושמים בחיפה ובדרום?] מורן ראדה, Ynet ,08.10.07<br />
* [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3504014,00.html המפעלים המזהמים ביותר בישראל] על זיהום חלקיקים בתעשייה בישראל. עמיר בן-דוד, 7 ימים Ynet, 08.02.08.<br />
* [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3504060,00.html בני ארובה - עוד מפעלים מזהמים בישראל] על זיהום חלקיקים בתעשייה בישראל. עמיר בן-דוד, 7 ימים Ynet, 08.02.08.<br />
* [http://www.malraz.org.il/?CategoryID=182 ניידת משטרתית הבודקת זיהום אוויר מרכבים]<br />
* [http://www.phc.org.il/ זיהום אוויר במפרץ חיפה] - אתר הקואליציה לבריאות הציבור עמותה הפועלת להפחתת התחלואה מזיהום סביבתי<br />
<br />
==הערות שוליים==<br />
{{הערות שוליים}}<br />
<br />
[[קטגוריה:זיהום אוויר|*]]<br />
[[קטגוריה:איומים ומפגעים סביבתיים]]<br />
[[קטגוריה:זיהום]]<br />
[[קטגוריה:תחבורה]]<br />
[[קטגוריה:התחממות עולמית]]</div>Phchttps://ecowiki.org.il/index.php?title=%D7%94%D7%A7%D7%95%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%A6%D7%99%D7%94_%D7%9C%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%90%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%A6%D7%99%D7%91%D7%95%D7%A8&diff=23261הקואליציה לבריאות הציבור2011-02-08T10:57:39Z<p>Phc: </p>
<hr />
<div>'''הקואליציה לבריאות הציבור''' היא עמותה הפועלת להפחתת התחלואה מזיהום סביבתי בישראל בכלל ובאזור הצפון ומפרץ חיפה בפרט. הקואליציה לבריאות הציבור מאגדת 17 ארגוני [[סביבתנות|סביבה]] וארגונים חברתיים שחברו יחד מתוך צורך משותף בגוף מקצועי שיעסוק בקשר בין סביבה ובריאות ויפעל למען בריאות הציבור.<br />
<br />
'''מפעילות הקואליציה''': ניתוח השפעות הזיהום הסביבתי על הבריאות, איסוף מידע מהשטח, קידום מדיניות ומחקר בנושא הקשר שבין זיהום סביבתי ובריאות, הנגשת המידע לציבור הרחב, העצמה והצמחה של קהילות ופעילים. <br />
<br />
==היסטוריה==<br />
הקואליציה לבריאות הציבור הוקמה כקואליציה של ארגונים סביבתיים בשנת 2001 מתוך זיהוי בעיה משותפת המיוחדת את אזור חיפה והצפון - תמותה ותחלואה ממחלות לב, שבץ מוחי וסרטן, בנפת חיפה ובמחוז צפון בשיעורים גבוהים במיוחד מהממוצע הארצי. מחלות אלו נגרמות גם מזיהום סביבתי שהוא גבוה במיוחד באזור מפרץ חיפה והצפון. בקשר בין סביבה ובריאות ויפעל למען בריאות הציבור.<br />
<br />
בשנת 2005 הפכה הקואליציה לעמותה רשומה. כיום (2011), הקואליציה לבריאות הציבור הנה עמותה רשומה המהווה ארגון גג לכ- 17 ארגוני סביבה מקומיים וארציים, חוקרים מתחום איכות הסביבה מאוניברסיטאות שונות, רופאים מדיסציפלינות שונות, כגון אונקולוגיה, קרדיולוגיה ובריאות הציבור , יועצי איכות סביבה מהמגזר הפרטי, ועדי פעולה ותושבים שמתעניינים בנושא.<br />
<br />
הקואליציה לבריאות הציבור נחשבת היום לאחד הגופים האזרחיים המובילים בארץ בתחום הידע והמקצועיות בנושא סביבה ובריאות.<br />
<br />
==חזון==<br />
הקואליציה לבריאות הציבור מאמינה שלכל תושב ותושבת בישראל הזכות לנשום אוויר נקי, לחיות בסביבה בריאה ולכל אחד ואחת יכולת להשפיע על המקום שבו הם בוחרים לחיות.<br />
<br />
==מטרות ויעדים==<br />
הקואליציה שמה לה למטרה להפחית את התחלואה והתמותה הגבוהה שמקורה בזיהומים תעשייתיים באזור מפרץ חיפה והצפון. באזור מפרץ חיפה, ממוקמים מפעלים רבים בשטח גאוגרפי קטן, המייצרים יחד זיהום סביבתי בריכוז גבוה וחריג. לזיהום זה יש השפעה בריאותית הרסנית לא רק על תושבי האזור הקרוב אלא גם על כל אזור הצפון.<br />
<br />
;יעדי הקואליציה:<br />
* טיפול בנושא התקינה של חומרים מזהמים שתבטיח עמידה בתקנים מקובלים באירופה וארה"ב וקידום חקיקה בנושא;<br />
* הבטחת ניטור ופרסום נתונים אמינים וזמינים לציבור על [[זיהום האוויר במפרץ חיפה]] ובצפון;<br />
* הבטחת אכיפה של התקנים על המפעלים וענישה לחורגים מהתקן;<br />
* מניעת הקמה מקורות מזהמים נוספים באזור והפחתת רמות הזיהום הקיימות;<br />
* העלאת מודעות הציבור, התקשורת, מקבלי החלטות, ואנשי אקדמיה ורפואה לקשר בין זיהום אוויר לבריאות הציבור.<br />
<br />
הקואליציה פועלת להשפעה על מקבלי החלטות ברמת הממשלה והכנסת וברמת הרשויות המקומיות. הקואליציה פועלת להעלאת מודעות הציבור הרחב באזור לסיכונים הבריאותיים הסביבתיים אליהם הוא חשוף, ומגייסת את הציבור לפעילות בנושא.<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
* [http://www.phc.org.il/ הקואליציה לבריאות הציבור]<br />
* [http://www.phc.org.il/283/ לראות את הנולד: דו"ח על זיהום אוויר בישראל ותחלואת ילדים]<br />
* [http://www.phc.org.il/322/ דו"ח: זיהום אוויר והעלות הכלכלית של התחלואה העודפת בסרטן]<br />
<br />
<br />
[[קטגוריה:ארגוני סביבה בישראל]]<br />
[[קטגוריה:בריאות]]<br />
[[קטגוריה:בעיות סביבה בישראל]]<br />
[[קטגוריה:זיהום בישראל]]<br />
[[קטגוריה:מאבקים סביבתיים בישראל]]<br />
[[קטגוריה:זיהום אוויר]]</div>Phchttps://ecowiki.org.il/index.php?title=%D7%94%D7%A7%D7%95%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%A6%D7%99%D7%94_%D7%9C%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%90%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%A6%D7%99%D7%91%D7%95%D7%A8&diff=23260הקואליציה לבריאות הציבור2011-02-08T10:52:49Z<p>Phc: הקואליציה לבריאות הציבור היא עמותה הפועלת להפחתת התחלואה מזיהום סביבתי בישראל בכלל ובאזור הצפון ומפרץ חיפה בפרט</p>
<hr />
<div>'''הקואליציה לבריאות הציבור''' היא עמותה הפועלת להפחתת התחלואה מזיהום סביבתי בישראל בכלל ובאזור הצפון ומפרץ חיפה בפרט. הקואליציה לבריאות הציבור מאגדת 17 ארגוני [[סביבתנות|סביבה]] וארגונים חברתיים שחברו יחד מתוך צורך משותף בגוף מקצועי שיעסוק בקשר בין סביבה ובריאות ויפעל למען בריאות הציבור.<br />
<br />
'''מפעילות הקואליציה''': ניתוח השפעות הזיהום הסביבתי על הבריאות, איסוף מידע מהשטח, קידום מדיניות ומחקר בנושא הקשר שבין זיהום סביבתי ובריאות, הנגשת המידע לציבור הרחב, העצמה והצמחה של קהילות ופעילים. <br />
<br />
==היסטוריה==<br />
הקואליציה לבריאות הציבור הוקמה כקואליציה של ארגונים בשנת 2001 על ידי [[שתי"ל]] מתוך זיהוי בעיה משותפת המיוחדת את אזור חיפה והצפון - תמותה ותחלואה ממחלות לב, שבץ מוחי וסרטן, בנפת חיפה ובמחוז צפון בשיעורים גבוהים במיוחד מהממוצע הארצי. מחלות אלו נגרמות גם מזיהום סביבתי שהוא גבוה במיוחד באזור מפרץ חיפה והצפון. בקשר בין סביבה ובריאות ויפעל למען בריאות הציבור.<br />
<br />
כיום (2011), הקואליציה לבריאות הציבור הנה עמותה רשומה המהווה ארגון גג לכ- 17 ארגוני סביבה מקומיים וארציים, חוקרים מתחום איכות הסביבה מאוניברסיטאות שונות, רופאים מדיסציפלינות שונות, כגון אונקולוגיה, קרדיולוגיה ובריאות הציבור , יועצי איכות סביבה מהמגזר הפרטי, ועדי פעולה ותושבים שמתעניינים בנושא.<br />
<br />
הקואליציה לבריאות הציבור נחשבת היום לאחד הגופים האזרחיים המובילים בארץ בתחום הידע והמקצועיות בנושא סביבה ובריאות.<br />
<br />
==חזון==<br />
הקואליציה לבריאות הציבור מאמינה שלכל תושב ותושבת בישראל הזכות לנשום אוויר נקי, לחיות בסביבה בריאה ולכל אחד ואחת יכולת להשפיע על המקום שבו הם בוחרים לחיות.<br />
<br />
==מטרות ויעדים==<br />
הקואליציה שמה לה למטרה להפחית את התחלואה והתמותה הגבוהה שמקורה בזיהומים תעשייתיים באזור מפרץ חיפה והצפון. באזור מפרץ חיפה, ממוקמים מפעלים רבים בשטח גאוגרפי קטן, המייצרים יחד זיהום סביבתי בריכוז גבוה וחריג. לזיהום זה יש השפעה בריאותית הרסנית לא רק על תושבי האזור הקרוב אלא גם על כל אזור הצפון.<br />
<br />
;יעדי הקואליציה:<br />
* טיפול בנושא התקינה של חומרים מזהמים שתבטיח עמידה בתקנים מקובלים באירופה וארה"ב וקידום חקיקה בנושא;<br />
* הבטחת ניטור ופרסום נתונים אמינים וזמינים לציבור על [[זיהום האוויר במפרץ חיפה]] ובצפון;<br />
* הבטחת אכיפה של התקנים על המפעלים וענישה לחורגים מהתקן;<br />
* מניעת הקמה מקורות מזהמים נוספים באזור והפחתת רמות הזיהום הקיימות;<br />
* העלאת מודעות הציבור, התקשורת, מקבלי החלטות, ואנשי אקדמיה ורפואה לקשר בין זיהום אוויר לבריאות הציבור.<br />
<br />
הקואליציה פועלת להשפעה על מקבלי החלטות ברמת הממשלה והכנסת וברמת הרשויות המקומיות. הקואליציה פועלת להעלאת מודעות הציבור הרחב באזור לסיכונים הבריאותיים הסביבתיים אליהם הוא חשוף, ומגייסת את הציבור לפעילות בנושא.<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
* [http://www.phc.org.il/ הקואליציה לבריאות הציבור]<br />
* [http://www.phc.org.il/283/ לראות את הנולד: דו"ח זיהום אוויר בישראל ותחלואת ילדים]<br />
* [http://www.phc.org.il/322/ דו"ח: זיהום אוויר והעלות הכלכלית של התחלואה העודפת בסרטן]<br />
<br />
<br />
[[קטגוריה:ארגוני סביבה בישראל]]<br />
[[קטגוריה:בריאות]]<br />
[[קטגוריה:בעיות סביבה בישראל]]<br />
[[קטגוריה:זיהום בישראל]]<br />
[[קטגוריה:מאבקים סביבתיים בישראל]]<br />
[[קטגוריה:זיהום אוויר]]</div>Phchttps://ecowiki.org.il/index.php?title=%D7%94%D7%A7%D7%95%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%A6%D7%99%D7%94_%D7%9C%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%90%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%A6%D7%99%D7%91%D7%95%D7%A8&diff=23259הקואליציה לבריאות הציבור2011-02-08T10:50:50Z<p>Phc: </p>
<hr />
<div>'''הקואליציה לבריאות הציבור''' היא עמותה הפועלת להפחתת התחלואה מזיהום סביבתי בישראל בכלל ובאזור הצפון ומפרץ חיפה בפרט. הקואליציה לבריאות הציבור מאגדת 17 ארגוני [[סביבתנות|סביבה]]וארגונים חברתיים שחברו יחד מתוך צורך משותף בגוף מקצועי שיעסוק בקשר בין סביבה ובריאות ויפעל למען בריאות הציבור.<br />
<br />
'''מפעילות הקואליציה''': ניתוח השפעות הזיהום הסביבתי על הבריאות, איסוף מידע מהשטח, קידום מדיניות ומחקר בנושא הקשר שבין זיהום סביבתי ובריאות, הנגשת המידע לציבור הרחב, העצמה והצמחה של קהילות ופעילים. <br />
<br />
==היסטוריה==<br />
הקואליציה לבריאות הציבור הוקמה כקואליציה של ארגונים בשנת 2001 על ידי [[שתי"ל]] מתוך זיהוי בעיה משותפת המיוחדת את אזור חיפה והצפון - תמותה ותחלואה ממחלות לב, שבץ מוחי וסרטן, בנפת חיפה ובמחוז צפון בשיעורים גבוהים במיוחד מהממוצע הארצי. מחלות אלו נגרמות גם מזיהום סביבתי שהוא גבוה במיוחד באזור מפרץ חיפה והצפון. בקשר בין סביבה ובריאות ויפעל למען בריאות הציבור.<br />
<br />
כיום (2011), הקואליציה לבריאות הציבור הנה עמותה רשומה המהווה ארגון גג לכ- 17 ארגוני סביבה מקומיים וארציים, חוקרים מתחום איכות הסביבה מאוניברסיטאות שונות, רופאים מדיסציפלינות שונות, כגון אונקולוגיה, קרדיולוגיה ובריאות הציבור , יועצי איכות סביבה מהמגזר הפרטי, ועדי פעולה ותושבים שמתעניינים בנושא.<br />
<br />
הקואליציה לבריאות הציבור נחשבת היום לאחד הגופים האזרחיים המובילים בארץ בתחום הידע והמקצועיות בנושא סביבה ובריאות.<br />
<br />
==חזון==<br />
הקואליציה לבריאות הציבור מאמינה שלכל תושב ותושבת בישראל הזכות לנשום אוויר נקי, לחיות בסביבה בריאה ולכל אחד ואחת יכולת להשפיע על המקום שבו הם בוחרים לחיות.<br />
<br />
==מטרות ויעדים==<br />
הקואליציה שמה לה למטרה להפחית את התחלואה והתמותה הגבוהה שמקורה בזיהומים תעשייתיים באזור מפרץ חיפה והצפון. באזור מפרץ חיפה, ממוקמים מפעלים רבים בשטח גאוגרפי קטן, המייצרים יחד זיהום סביבתי בריכוז גבוה וחריג. לזיהום זה יש השפעה בריאותית הרסנית לא רק על תושבי האזור הקרוב אלא גם על כל אזור הצפון.<br />
<br />
;יעדי הקואליציה:<br />
* טיפול בנושא התקינה של חומרים מזהמים שתבטיח עמידה בתקנים מקובלים באירופה וארה"ב וקידום חקיקה בנושא;<br />
* הבטחת ניטור ופרסום נתונים אמינים וזמינים לציבור על [[זיהום האוויר במפרץ חיפה]] ובצפון;<br />
* הבטחת אכיפה של התקנים על המפעלים וענישה לחורגים מהתקן;<br />
* מניעת הקמה מקורות מזהמים נוספים באזור והפחתת רמות הזיהום הקיימות;<br />
* העלאת מודעות הציבור, התקשורת, מקבלי החלטות, ואנשי אקדמיה ורפואה לקשר בין זיהום אוויר לבריאות הציבור.<br />
<br />
הקואליציה פועלת להשפעה על מקבלי החלטות ברמת הממשלה והכנסת וברמת הרשויות המקומיות. הקואליציה פועלת להעלאת מודעות הציבור הרחב באזור לסיכונים הבריאותיים הסביבתיים אליהם הוא חשוף, ומגייסת את הציבור לפעילות בנושא.<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
* [http://www.phc.org.il/ הקואליציה לבריאות הציבור]<br />
* [http://www.phc.org.il/283/ לראות את הנולד: דו"ח זיהום אוויר בישראל ותחלואת ילדים]<br />
* [http://www.phc.org.il/322/ דו"ח: זיהום אוויר והעלות הכלכלית של התחלואה העודפת בסרטן]<br />
<br />
<br />
[[קטגוריה:ארגוני סביבה בישראל]]<br />
[[קטגוריה:בריאות]]<br />
[[קטגוריה:בעיות סביבה בישראל]]<br />
[[קטגוריה:זיהום בישראל]]<br />
[[קטגוריה:מאבקים סביבתיים בישראל]]<br />
[[קטגוריה:זיהום אוויר]]</div>Phchttps://ecowiki.org.il/index.php?title=%D7%94%D7%A7%D7%95%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%A6%D7%99%D7%94_%D7%9C%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%90%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%A6%D7%99%D7%91%D7%95%D7%A8&diff=23258הקואליציה לבריאות הציבור2011-02-08T10:49:31Z<p>Phc: </p>
<hr />
<div>'''הקואליציה לבריאות הציבור''' היא עמותה הפועלת להפחתת התחלואה מזיהום סביבתי בישראל בכלל ובאזור הצפון ומפרץ חיפה בפרט. הקואליציה לבריאות הציבור מאגדת 17 ארגוני[[סביבתנות|סביבה] וארגונים חברתיים שחברו יחד מתוך צורך משותף בגוף מקצועי שיעסוק בקשר בין סביבה ובריאות ויפעל למען בריאות הציבור.<br />
<br />
מפעילות הקואליציה: ניתוח השפעות הזיהום הסביבתי על הבריאות, איסוף מידע מהשטח, קידום מדיניות ומחקר בנושא הקשר שבין זיהום סביבתי ובריאות, הנגשת המידע לציבור הרחב, העצמה והצמחה של קהילות ופעילים. <br />
<br />
==היסטוריה==<br />
הקואליציה לבריאות הציבור הוקמה כקואליציה של ארגונים בשנת 2001 על ידי [[שתי"ל]] מתוך זיהוי בעיה משותפת המיוחדת את אזור חיפה והצפון - תמותה ותחלואה ממחלות לב, שבץ מוחי וסרטן, בנפת חיפה ובמחוז צפון בשיעורים גבוהים במיוחד מהממוצע הארצי. מחלות אלו נגרמות גם מזיהום סביבתי שהוא גבוה במיוחד באזור מפרץ חיפה והצפון. בקשר בין סביבה ובריאות ויפעל למען בריאות הציבור.<br />
<br />
כיום (2011), הקואליציה לבריאות הציבור הנה עמותה רשומה המהווה ארגון גג לכ- 17 ארגוני סביבה מקומיים וארציים, חוקרים מתחום איכות הסביבה מאוניברסיטאות שונות, רופאים מדיסציפלינות שונות, כגון אונקולוגיה, קרדיולוגיה ובריאות הציבור , יועצי איכות סביבה מהמגזר הפרטי, ועדי פעולה ותושבים שמתעניינים בנושא.<br />
<br />
הקואליציה לבריאות הציבור נחשבת היום לאחד הגופים האזרחיים המובילים בארץ בתחום הידע והמקצועיות בנושא סביבה ובריאות.<br />
<br />
==חזון==<br />
הקואליציה לבריאות הציבור מאמינה שלכל תושב ותושבת בישראל הזכות לנשום אוויר נקי, לחיות בסביבה בריאה ולכל אחד ואחת יכולת להשפיע על המקום שבו הם בוחרים לחיות.<br />
<br />
==מטרות ויעדים==<br />
הקואליציה שמה לה למטרה להפחית את התחלואה והתמותה הגבוהה שמקורה בזיהומים תעשייתיים באזור מפרץ חיפה והצפון. באזור מפרץ חיפה, ממוקמים מפעלים רבים בשטח גאוגרפי קטן, המייצרים יחד זיהום סביבתי בריכוז גבוה וחריג. לזיהום זה יש השפעה בריאותית הרסנית לא רק על תושבי האזור הקרוב אלא גם על כל אזור הצפון.<br />
<br />
;יעדי הקואליציה:<br />
* טיפול בנושא התקינה של חומרים מזהמים שתבטיח עמידה בתקנים מקובלים באירופה וארה"ב וקידום חקיקה בנושא;<br />
* הבטחת ניטור ופרסום נתונים אמינים וזמינים לציבור על [[זיהום האוויר במפרץ חיפה]] ובצפון;<br />
* הבטחת אכיפה של התקנים על המפעלים וענישה לחורגים מהתקן;<br />
* מניעת הקמה מקורות מזהמים נוספים באזור והפחתת רמות הזיהום הקיימות;<br />
* העלאת מודעות הציבור, התקשורת, מקבלי החלטות, ואנשי אקדמיה ורפואה לקשר בין זיהום אוויר לבריאות הציבור.<br />
<br />
הקואליציה פועלת להשפעה על מקבלי החלטות ברמת הממשלה והכנסת וברמת הרשויות המקומיות. הקואליציה פועלת להעלאת מודעות הציבור הרחב באזור לסיכונים הבריאותיים הסביבתיים אליהם הוא חשוף, ומגייסת את הציבור לפעילות בנושא.<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
* [http://www.phc.org.il/ הקואליציה לבריאות הציבור]<br />
* [http://www.phc.org.il/283/ לראות את הנולד: דו"ח זיהום אוויר בישראל ותחלואת ילדים]<br />
* [http://www.phc.org.il/322/ דו"ח: זיהום אוויר והעלות הכלכלית של התחלואה העודפת בסרטן]<br />
<br />
<br />
[[קטגוריה:ארגוני סביבה בישראל]]<br />
[[קטגוריה:בריאות]]<br />
[[קטגוריה:בעיות סביבה בישראל]]<br />
[[קטגוריה:זיהום בישראל]]<br />
[[קטגוריה:מאבקים סביבתיים בישראל]]<br />
[[קטגוריה:זיהום אוויר]]</div>Phc