הבדלים בין גרסאות בדף "הנדסה גנטית"

מתוך אקו-ויקי, מקום מפגש בנושאי אקולוגיה, חברה וכלכלה.
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
(הפרטת המחקר)
מ (לקריאה נוספת)
שורה 39: שורה 39:
 
* [http://www.dolevim.org/shahar/GM-corps.php צמחים מהונדסים, הכורח והחשש]
 
* [http://www.dolevim.org/shahar/GM-corps.php צמחים מהונדסים, הכורח והחשש]
 
* [[סרט: עתיד המזון]]
 
* [[סרט: עתיד המזון]]
 
+
* [http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/828559.html קילו זרעי עגבניות שווה 16 קילו זהב] הארץ 21.2.2007
 
[[קטגוריה: הנדסה גנטית]]
 
[[קטגוריה: הנדסה גנטית]]
 
[[קטגוריה: חקלאות]]
 
[[קטגוריה: חקלאות]]
 
[[קטגוריה: מזון]]
 
[[קטגוריה: מזון]]
 
[[קטגוריה: סביבה]]
 
[[קטגוריה: סביבה]]

גרסה מ־18:02, 21 בפברואר 2007

תהליך בו האדם משנה באופן מכוון את ה'תכנית' הגנטית בגרעיני התאים בכדי לרתום את התא לצרכיו.

מהי הנדסה גנטית

כל יצור חי מורכב מתאים, בכל תא גרעין. בגרעין של כל תא נמצאת ה'תכנית' הגנטית ליצירת ותפעול כל התאים באותו היצור החי. טכניקות ההנדסה הגנטית מאפשרות לבצע מניפולציות בתכנית הגנטית. בדרך כלל בכדי לייצר חומרים שבאופן טבעי אותו בעל חיים או צמח לא מייצר, או להגביר מאוד ייצור של חומר מסויים. לדוגמא:

  • חיידק המייצר אינסולין לאדם
  • עז המפיקה חלב ובו חלבון קרישה לחולי המופיליה
  • צמחים המייצרים קוטל חרקים

ההנדסה הגנטית הינה מדע בוגר המשמש ביולוגים מאז שנות ה-80 של המאה ה-20. כל עוד היצורים המהונדסים נותרו במעבדה או בבתי גידול סגורים, ניתן לטעון כי היתרונות עלו על החסרונות, אך בשנים האחרונות נעשית מניפולציה מאסיבית של צמחים המגודלים בשדות פתוחים ומשמשים למאכל. למהלך זה עשויות להיות השפעות שליליות רבות המחייבות מחקר מעמיק וארוך טווח. אך התחום נדחף על ידי תאגידי מזון שמזדרזים להפיק רווחים מההשקעה העצומה במחקר, ולכן לא מתבצע מחקר ארוך טווח.

הבעיות בהנדסה גנטית

הבעיות המרכזיות

  • טכניקת ההחדרה של חומר גנטי לתוך הגנום אינה מאפשרת שליטה על המיקום המדוייק של ההחדרה. כתוצאה מכך החומר המוחדר יכול לפגוע בגנים קיימים או במנגנוני הבקרה שלהם, פגיעה שתבוא לידי ביטוי בייצור חומרים גורמי אלרגיה, עמידות נמוכה לעקה, וכד'. לעיתים, פגיעות כאלו באות לידי ביטוי בתנאים מסויימים בלבד (יובש, הידבקות במחלה וכד'), לכן יש צורך בבדיקות מקיפות של זנים מהונדסים בתנאים שונים בכדי לוודא שאין פגיעה מהותית בתפקוד. לדוגמא: במחקרים נמצאו רמזים לכך שסויה מהונדסת רגישה יותר לתנאי יובש, ושיכולת קשירת החנקן שלה נמוכה יותר...
  • המערך הגנטי ('גנום') הינו מורכב ביותר ובעל השפעות גומלין מורכבות. החדרה של גן חדש על מנגנוני בקרת הביטוי שלו, יכולה ליצור יחסי גומלין עם גנים אחרים ובכך לגרום לתוצאות לא רצויות.
בארה"ב הצליחו תאגידי המזון לבסס קביעה כי הזנים המהונדסים הם 'שקולים במהותם' (Substantially Equivalent) לזנים הטבעיים, ולכן אין צורך לבצע ניסויים מעמיקים על השפעות הלוואי הביולוגיות והאקולוגיות שלהם (למרות שבכדי לרשום פטנט על הזנים המהונדסים, יוצאות החברות מגדרן בכדי להראות עד כמה הם שונים ויחודייים...). כך שבארה"ב מזון מהונדס נחשב בטוח לשימוש כל עוד לא הוכח אחרת, ולכן אין לסמנו באופן המייחד אותו כמהונדס.
  • העברת גנים בין הזנים המהונדסים לזני הבר יכולות לגרום לבעיות רבות - בקנדה, למשל, זני הבר של קנולה רכשו עמידות לקוטלי עשבים מזנים מהונדסים והם כיום ה'עשב' העיקש ביותר המפריע לחקלאים.
  • העברת גנים אפשרית גם בין זנים שונים ואף בין צמחים ובעלי חיים לחידקים ווירוסים. אפשרי, לכן שמקטע גנטי מהונדס יעבור ליצור אחר ויגרום שם לפעילות שונה או לא רצויה. מסיבה זו כמעט בלתי אפשרי לדעת מה עלולות להיות ההשלכות של שיחרור זנים מהונדסים במערכת אקולוגית פתוחה.
  • אם תתגלה השפעה גנטית בלתי רצויה "זיהום גנטי" אזי קיומה יכול להתמשך לנצח - קשה מאוד להכחיד לחלוטין יצור חי מיקרוסקופי, ועד כה בוצע הדבר רק לגבי אבעבועות שחורות. כאשר מדובר ביצור חי שיכול להשתנות, כמו נגיף השפעת, הסיכוי להחזרת המצב לקדמותו הינה אפסית: "גן משוחרר לא יוחזר!"

יש לציין שחלק מבעיות אלו קיים גם בתהליכי הפיתוח הלא 'הנדסיים' של זני צמחים - חוקרים משתמשים בחומרים 'מוטגניים', דהיינו, משרי מוטציות, כדי לגרום למוטציות אקראיות בגנום, בתקווה שמוטציות אלו תהיינה שימושיות. גם בתהליכים אלו תיתכן העברה גנטית בין מינים, והשפעות הלוואי של המוטציה קשות לזיהוי.

בעיות משניות

  • החדרה של חומרים לצמחים המהווים מזון (קוטלי חרקים, למשל) דורשת בדיקת ההשפעות לטווח ארוך על הצרכנים.
  • אובדן השונות הגנטית: חלקאות מבוססת זנים מהונדסים מעצימה את הבעיה המוכרת מהחלקאות הממוכנת - גידול מונוקולטורה (זן יחיד) על פני שטחים נרחבים. בכך נדחקים הזנים המסורתיים בעלי המגוון הגנטי.
  • פיתוח זנים מהונדסים דורש משאבים רבים ולכן נדרש הפעלת חוקי זכויות יוצרים כדי למנוע מחקלאים לשמור זרעים ולהכריח אותם לקנות בכל שנה זרעים חדשים. כתוצאה מכך נגרמות בעיות חברתיות רבות: בקנדה תבעה מונסנטו חקלאי שבאדמתו גדלה קנולה מהונדסת עמידה לקוטל עשבים. לא רק שהחברה לא פיצתה אותו על כך שהגידול שלה מזהם את אדמתו, אלא שהשופט קבע כי החקלאי הפר את הפטנט של החברה, ואין זה משנה איך הגיעו הזרעים לשדה. אלפי חקלאים בארה"ב וקנדה נתבעו על ידי מונסנטו והגיעו להסכם מחוץ לכתלי בית המשפט. הסכמים אלו מאלצים אותם לוותר על מלאי הזרעים שהם שמרו, לפעמים במשך שנים, ובכך אובדת השונות הגנטית.
  • הפרטת המחקר באוניברסיטאות -ייתכן ותאגידים שחששו ממחקרים נגד ההנדסה הגנטית החלו להציף את האוניברסיטאות בכסף כדי למנוע ביקורת נגד הנושא. (ראו בהמשך).

הפרטת המחקר

על פי הסרט: עתיד המזון (the future of food) על הנדסה גנטית בצמחים: בשנות ה-70 אוניברסיטאות התחילו לחקור את נושאי ה-GMO. תאגידי המזון הבינו את הסכנה, והתחילו בהשקעות מאסיביות במחקרים באוניברסיטאות. בעברית פשוטה – הפרטה של המחקר האוניברסיטאי. כמובן שהטון במחקרים החל לנטות לטובת התאגידים. מחקרים ביקורתיים ל-GMO צריכים לרוץ אחרי תקציבים (שלא באופן מפתיע, אינם בנמצא...).

בשנת אלפיים ומשהו, כשהחלו לדבר על חיטה מהונדסת, החקלאים באחת המדינות התארגנו כנגד העניין. דבר ראשון שהתאגידים (כניראה זה היה מונסנטו, אבל אני לא בטוח) עשו זה לאיים שהם מושכים את כל תקציבי המחקר שהם מעבירים לאוניברסיטאות. דבר שני, הם איימו על האיכרים בתביעה על הפרעה למסחר.

ראו גם

לקריאה נוספת