חוד אסף פלדה

מתוך אקו-ויקי, מקום מפגש בנושאי אקולוגיה, חברה וכלכלה.
גרסה מ־09:56, 14 ביולי 2014 מאת האזרח דרור (שיחה | תרומות) (סיכון לעובדים)
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

חוד אסף פלדה (הידוע גם כ חוד מתכות וחוד פלדה) הוא מפעל לעיבוד מתכת ולמחזור פסולת מתכת למטילי פלדה לתעשיית הבניין. המפעל ממוקם 3 ק"מ מדרום לעכו, באיזור התעשייה של עכו דרום, סמוך למפרץ חיפה ולקריות. כיום הוא בבעלות הפירמה חוד אסף פלדות.

המפעל זיהם את האוויר במשך שנים בדיאוקסינים ובמתכות כבדות. בשנת 2006 הוגשה תביעה יצוגית נגד הפירמה שהמפעל בבעלותה, ובשנת 2009 גובש הסכם פשרה שכולל השקעת 14 מיליון ש"ח לצמצום הזיהום מהמפעל. נכון לשנת 2012, המפעל הוא המקור העיקרי לפליטת כספית, עופרת וקדמיום - שלוש מתכות כבדות מסרטנות ורעילות מאד, לאוויר של מפרץ חיפה. [1]

פעילות

מפעל חוד אסף פלדה בעכו משתרע על פני 80 אלף מטרים ונמצא מצפון לקריות. עסוק בפעילות התכה של גרוטאות, וייצור מטילי פלדה. הגרוטואות מותכות באמצעות קשת חשמלית, ולאחר מכן מוספים להם תוספים שונים כדי לייצר מוטות פלדה המשמשים לבטון מזויין לבנייה. יציקת מטילי הפלדה מתבצעת במערכת יציקה רציפה. ממפעל זה מועברים מטילי פלדה למפעל הערגול שנמצא בקריית גת ואשר מייצר כ 250,000 טונות פלדה לבנייה, רשתות ושימושים נוספים. [2]

לפי דייוח המפעל לבורסה נכון לשנת 2013, היו לו הכנסות של כמיליארד ש"ח, רווח גולמי של 99 מיליון ש"ח, ורווח נקי של 1.5 מיליון ש"ח.[3]

בשנת 2009 עבדו במפעל 400 עובדים, מתוכם 150 עובדי ייצור. 90 עובדים במפעל ההתכה ו-70 עובדים בחצר מחזור הגרוטאות. [1]

בעלות

המפעל קיים מתחילת שנות ה-50, וברוב השנים היה בבעלות תאגיד כור. בשנות ה-90 נקלע המפעל לקשיים פיננסיים וביולי 2001 המפעל נסגר. בשנת 2003 נמכר המפעל לחברת "חוד אסיף תעשיות בע"מ" (שבבעלותה מפעל נוסף לערגול ולעיבוד מתכת בקריית גת), בבעלות אורי שני, אשר נסחרת בבורסה[4]. באוקטובר שנת 2004 חזר המפעל לפעול.

זיהום קרקע ומים

לאחר סגירת המפעל ב-2001 הוכן דו"ח של המשרד להגנת הסביבה בקריית הפלדה. [5]

זיהום אוויר

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב - זיהום אוויר במפרץ חיפה
זיהום אוויר

רקע:

מזהמים שונים:

זיהום אוויר בישראל:

פליטת דיוקסין

במשך שנים, זיהם המפעל את האוויר המים והקרקע סביבו בדיוקסין - חומר מסרטן מאוד גם בכמויות קטנות.

בדו"ח של המשרד לאיכות הסביבה משנת 2005 יש תוצאות של בדיקות פתע שנערכו ב”חוד פלדה” בשנת זו. הוא חרג ב-148% מהתקן לפליטת מתכות לאוויר.

מחקר של מומחים מהטכניון בראשות פרופ’ יורם אבנימלך, הוזמן על ידי המשרד להגנת הסביבה. המומחים קבעו כי: “אנו ממליצים לאכוף מיד את מילוי התנאים ברשיון העסק, כל דחייה בביצוע עלולה לעלות בנזקים חמורים לציבור”. יורם אבנימלך אומר: “המלצנו לאנשי המשרד לבקר במפעלים דומים בחו”ל כדי ללמוד איך להתמודד עם תעשיות כאלה, וטענו שאם התעשייה לא עומדת בדרישות יש לסגור את המפעל ולא להרעיל את הסביבה”.

בקיץ 2006 ערך המשרד להגנת הסביבה בדיקת פתע על המפעל וגילה כי המפעל פולט דיאוקסינים בהיקף של עד פי 10 מהתקן. [2] בכמות גדולה פי 3 יחסית לכל שאר המפעלים המזהמים במפרץ חיפה.[1]

בעקבות בדיקת המשרד, התחייב המפעל בתאריך 18/10/2006 :

  • להתקין מתקן להזרקת פחם פעיל במערך הטיפול בגזי הפליטה, כדי לטפל בדיאוקסינים. לטענת המשרד לאיכות הסביבה זו הטכנולוגיה הישימה הטובה ביותר לתעשייה זו. התקנת המתקן הסתיימה בתוך כחודש.[6]
  • המפעל התחייב לערוך טיפול מקיף ומיידי בגג המבנה המשמש להתכה למניעת יציאת גזים לסביבה. הטיפול כולל החלפת חלק מהגג ואת איטום הגג.

ממזרח ליישובים עין המפרץ וכפר מסריק, ישנן בריכות דגים. דיוקסין שנפלט מהמפעל עלול להגיע לבריכות אלה ולהצטבר שם.

פליטת מתכות כבדות
פירוט המתכות הכבדות המסרטנות, שנפלטו לאוויר באיזור חיפה בשנת 2012, לפי דיווחי המפעלים. סה"כ נפלטו 358 ק"ג של מתכות מסרטנות ורעילות. רוב הפליטה של מתכות אלה בוצעה על ידי בתי זיקוק לנפט בחיפה, וחוד אסף פלדה.

כחלק מהדיווחים למרשם פליטות לסביבה (מפ"לס) לשנת 2012, דיווח המפעל על פליטה לאוויר של 28 ק"ג קדמיום, 82 ק"ג עופרת, ו-17 ק"ג כספית[7]. חוד אסף מתכות הוא המקור העיקרי בחיפה ל-3 סוגי מתכות כבדות הרעילות האלה.[8] בשנת 2014 פרסם ארגון אדם טבע ודין דוח על רעלים הנפלטים על ידי תעשיות שונות בישראל וגורמות לזיהום אוויר חמור. לפי הדוח 17 ק"ג הכספית שהמפעל פלט היו 5% מסך פליטות הכספית בישראל. [9]

קדמיום הוא חומר רעיל, מסרטן וודאי בבני אדם, משבש פעילות הורמונאלית דמוי אסטרוגן וחשוד כחומר טרטוגני, ולפיכך עלול לפגוע עוברים ובפוריות. עופרת היא מסרטן סביר בבני אדם וכספית היא מסרטן אפשרי בבני אדם.

עופרת וכספית עלולים לגרום לנזקים למערכת העצבים ולסוגי הרעלה שונים כגון נזק לכליות ונזק לראייה.[10] כל החומרים האלה אינם מתפרקים בסביבה והם מצטברים במעלה שרשרת המזון.

כמו כן דיווח המפעל על פליטת כרום (לא כרום שש ערכי) ונחושת. וכן פליטת חומר חלקיקי מרחף ופליטת אמוניה. [11]

בדיקות של המשרד להגנת הסביבה בשנת 2006 העלו כי הכרום שנפלט מארובות המפעל לאוויר היה גבוה פי 100 עד 300 מהתקן באזור כפר מסריק, ופי 65 עד 500 בשערי המפעל. פליטות אדי וחלקיקי קדמיום חרגו פי 250 עד 450 באזור הקיבוץ ופי 215 באחד משערי המפעל. פליטות אדי וחלקיקי הונדיום לאוויר חרגה פי 15 עד 24 באזור הקיבוץ, ובשערי המפעל פי 17. [1]

סיכון לעובדים ולשכנים

בשנת 2008, מצא רופא תעסוקתי ריכוז גבוה של עופרת בדם אצל -4 עובדים שחשבו לתבוע את המפעל. אחד מאותם ארבע עובדים, ישראל אסולין 54, שעבד כמפעיל עגורנים אושפז באותה שנה, בשל כאב בטן ונתגלה אצלו סרטן ממאיר בכבד. הוא מת 4 חודשים מאוחר יותר כתוצאה מהסרטן. לאחר מותו הוגשה תביעה של העובדים נגד המפעל. [1]

פועלים נוספים סובלים מתופעות של האטה במוליכות העצבית. אחד מהם אמר - "הרופא הסביר לי שאם אני מקבל מכה, אז אני מרגיש אותה רק אחרי כמה דקות. העצבים שלי פשוט מוליכים לאט יותר את הפקודה למוח". [1]

בשנת 2000 מתה זלדה רשף מקיבוץ כפר מסריק, בגיל 56 מסיבוכים של סרטן הלבלב ובעצמות. בשנת 2009 מת בנה של זלדה, יזהר רשף, בגיל 37 בגלל סרטן שהתפשט לכבד. בתו של יזהר, יובל שנולדה בשנת 2005, סובלת מהפרעות בנשימה ונזקקת לטיפול באינהלציה. לדעת תושבי המקום יש קשר בין הפליטות מהמפעל לבין התחלואה בקיבוץ. [1]

ביקורת

תושבי כפר מסריק הגרים בסמוך חשדו שהמפעל אחראי לתחלואה גבוה בקרבם, לטענתם, בסרטן ובמחלות לב.

ב-24.12.06 קייימו תושבי כפר מסריק, עין המפרץ ועכו, יחד עם ארגוני הסביבה אזרחים למען הסביבה בגליל מגמה ירוקה הפגנה נגד המפעל בדרישה לסגור אותו ולפתוח אותו מחדש רק אם יעמוד בתקנים. כמו כן, מנהל מחוז הצפון במשרד לאיכות הסביבה, שלמה כץ, הגיע כדי לחזק את ידי המפגינים. הוא אמר כי לחצם של האזרחים מקל עליו את העבודה מול המפעלים ומול הממונים עליו. [12] גם חבר הכנסת עיסאם מח’ול מחד"ש הצטרף להפגנה, דב חנין, יו"ר השדולה הסביבתית בכנסת קרא לקיים דיון דחוף במליאה על המפעל. חבר הכנסת יוסי ביילין קרא לסגור את המפעל עד שלא יאושר שכל המפגעים בו תוקנו.

נמתחה ביקרות מצד תושבים, ארגונים וחברי כנסת (כמו יוסי ביילין) על כך שהמשרד לאיכות הסביבה לא פיקח כיאות ולא אכף תקני זיהום אוויר על המפעל. ליאורה אהרון, מאזרחים למען הסביבה בגליל טענה כי התרעות על אי תפקוד המשרד בנושא זה לא נענו במשך שנים. [13]

תביעה יצוגית נגד המפעל

ב- 28.12.06 הוגשה נגד המפעל תביעה יצוגית בסך מיליארד ש"ח. התביעה שהוגשה לבית המשפט המחוזי בחיפה ניתנה בשם ארבעה אזרחים, תושבי כפר מסריק, עין המפרץ, עכו וקריית מוצקין. בתביעה מפורט כי בטווח של עד כ-6.5 ק"מ מהמפעל מתגוררת אוכלוסייה של כ-200 אלף איש.[14]

בינואר 2009, הוגשה הצעת פשרה לפיו חברת חד אסף פלדות תשקיע במפעל כ-14 מיליון שקל לצמצום פליטות של מזהמים.[15]

ראו גם

הערות שוליים

קישורים חיצוניים