הבדלים בין גרסאות בדף "עמוד ראשי"

מתוך אקו-ויקי, מקום מפגש בנושאי אקולוגיה, חברה וכלכלה.
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מ
מ (שינה את הגדרות ההגנה של הדף "עמוד ראשי": דף בשימוש רב: הסרת ההגנה המדורגת, יש עם זה בעיות ([עריכה=רק מפעילי מערכת מורשים] (בלתי מוגבלת בזמן) [העברה=רק מפעילי מערכת מורשים] (בלתי מוגבלת בזמן)))
 
(27 גרסאות ביניים של 4 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
 
__NOTOC__
 
__NOTOC__
{| style="margin-left:-6px"  
+
__NOEDITSECTION__
 +
{| style="margin-left:-6px"
 
| width="60%" style="border:0px solid gray;" valign="top" |
 
| width="60%" style="border:0px solid gray;" valign="top" |
  
שורה 11: שורה 12:
 
| style="border:1px solid gray; padding:1em;padding-top:0.5em; background-color:#f9f9ff;" valign="top" |
 
| style="border:1px solid gray; padding:1em;padding-top:0.5em; background-color:#f9f9ff;" valign="top" |
 
<div style="float:left;">
 
<div style="float:left;">
[[תמונה:Nuvola apps package network.png|22px|ערך מומלץ|קישור=פורטל:ערכים מומלצים]]
+
[[קובץ:Nuvola apps package network.png|22px|ערך מומלץ|קישור=פורטל:ערכים מומלצים]]
 
</div>
 
</div>
 
<h3 style="border-bottom:1px solid #cfcfff;text-align:right;padding-top:0.17em;padding-bottom:0.5em;">
 
<h3 style="border-bottom:1px solid #cfcfff;text-align:right;padding-top:0.17em;padding-bottom:0.5em;">
 
'''ערך מומלץ'''
 
'''ערך מומלץ'''
 
</h3>
 
</h3>
'''[[סוכות בסימן קיימות|סֻוכּוֹת]]''' (או חג האסיף) הוא חג מקראי הנחוג במשך שבעה ימים, בין ט"ו לכ"א בתשרי.  סוכות הוא החג השלישי מבין שלוש הרגלים המופיעים בתנ"ך, וכאשר בית המקדש היה קיים, היה עם ישראל עולה לירושלים בחג הסוכות.
+
{{ערך מומלץ}}
 
 
ממצות החג ומנהגיו הן ישיבה בסוכה, נטילת ארבעת המינים, בקשת "הושענות", מצוות הקהל, שמחת בית השואבה וניסוך המים.
 
 
 
ערכי החג כוללים שלום (סוכת שלום), הכנסת אורחים (אושפיזין), ענווה וכבוד, ועקשנות (התעקשות על מצוות הסוכה גם בזמנים קשים)
 
 
 
ניתן לקשר את החג ל[[קיימות]] ול[[סביבתנות]] בדרכים רבות:
 
* הישיבה בסוכה יכולה לסמל יציאה אל היסודות של הדיור. סולידריות עם עניים שאין להם קורת גג.
 
* אפשר לראות בישיבה בסוכה גם קריאת תגר על החפצים הרבים שיש בבית, ולעסוק בנושא של [[פשטות מרצון]]. מה גם שסוכות מתקיים זמן קצר לאחר כיפור שבו יש ערך מרכזי של תיקון - תיקון עולם, תיקון הנפש, תיקון חברתי, תיקון פיזי - תיקון במקום לזרוק חפצים ולקנות חדשים.
 
* בחג יש דגש רב על הורדת גשמים מכאן אפשר לדבר על [[טביעת רגל מימית]], [[משק המים בישראל]] ועל פעולות שניתן לבצע בנושא - לדוגמה [[מים אפורים]].
 
* החג הוא גם חג חקלאי של אסיף היבולים ותקווה לשנה ברוכה, וניתן לקשר זאת ל[[ביטחון תזונתי]] ו[[חקלאות בת קיימא]].
 
* את מצוות הכנסת האורחים ניתן לקשור לחיזוק הקהילה המקומית. בניית סוכה עם השכנים, הזמנת שכנים חברים ומכרים לסוכה, פעילות ב[[גינה קהילתית]], [[שירה בקהילה]] ועוד.
 
* ניתן לקדם את הקהילה על ידי קידום תכנון עירוני טוב יותר שישפר את חיי הקהילה, לדוגמה עיסוק בתכנים של [[עירוניות מתחדשת]] ו[[אקולוגיה עירונית]].
 
* קיימות דורשת שיתופי פעולה עם שכנים גם מעבר לגבול ועם אומות העולם. ניתן להקדיש את החג לפעילויות הקשורות בהבאת שלום, אמנות בינלאומית להגנה על הסביבה, [[סחר הוגן]] וכדומה.
 
 
 
 
|-
 
|-
 
| style="border:1px solid gray; padding:1em;padding-top:0.5em; background-color:#f4f4f4;" valign="top" |
 
| style="border:1px solid gray; padding:1em;padding-top:0.5em; background-color:#f4f4f4;" valign="top" |

גרסה אחרונה מ־17:49, 29 במרץ 2021


ברוכים הבאים לאקו-ויקי -
מקום המפגש של אקולוגיה, חברה וכלכלה!
אלברט איינשטיין אמר:
Quote.png
Albert Einstein Head.jpg
Cquote2.png לא נוכל לפתור בעיות באמצעות אותה צורת חשיבה שבה השתמשנו כשיצרנו אותן. Cquote1.png

המשבר הסביבתי, כמו גם בעיות חברתיות שאנו רואים סביבנו - עוני, אלימות, דיכאון מתפשט, אי שוויון ועוד - לא נובעים רק מכשלים טכנולוגיים, אלא מהדרך בה מעוצבת החברה ודרכי החשיבה שלנו.

אקו-ויקי נועד כדי לעודד שיח הממוקד בתהליכים ובמערכות המורכבות המקיפות אותנו ומקשרות בין תופעות חברתיות וסביבתיות שונות, וכדי להנגיש ניתוחים ופתרונות הנוגעים לקיימות ולבעיות חברתיות אחרות. כיום יש באקו-ויקי 3,289 ערכים.

ראו גם: מזנוןאיך אפשר לעזור לאקו-ויקימדריך בזק לכתיבה באקו-ויקיערכים מומלציםערכים מומלצים לסביבתנים

Irkick.png

אירועים וחדשות

  • הדוח השישי של הפנל הבין-ממשלתי לשינויי אקלים קובע: האנושות כבר אינה יכולה למנוע את התחממות כדור הארץ מעבר לרף קריטי של 1.5 מעלות צלזיוס בממוצע. עם זאת, פעולה נחושה ומהירה תאפשר להימנע מההשפעות החמורות ביותר של משבר האקלים. [1]
  • 1 בדצמבר 2020 - אושר בכנסת: חוק הפיקדון יחול גם על מכלי המשקה הגדולים, בנפח של ליטר וחצי ומעלה, החל מ-1 בדצמבר 2021. [2]
  • נובמבר 2020 - ג'ו ביידן זכה בבחירות לנשיאות ארצות הברית, בהן התמודד מול הנשיא המכהן דונלד טראמפ. להכרת הנשיא הנבחר, האתגרים שלפניו, והתוכניות שלו בנושאי קיימות בדגש על כלכלה ואקלים ראו בקישורים המצורפים. [3] [4] [5] [6]
  • ינואר 2020 - אוסלו בירת נורווגיה, עיר בה מתגוררים כ-690 אלף תושבים, מתקרבת לחזון אפס הרוגים בתאונות דרכים. זאת לאחר שבשנת 2019 כולה נהרג בה אדם אחד בלבד כתוצאה מתאונות דרכים - נהג שהתנגש במעקה. [7], [8]


היום חל יום האיידס העולמי - מועד עולמי החל ב-1 בדצמבר ומוכר על ידי האו"ם.

ערכים חדשים ומורחבים

לכבוד יום ללא עישון שחל ב-31 במאי - ערכים על גורם המוות מספר אחת בישראל: עישון בישראל - התמכרות לעישון - הכחשת נזקי העישון - קשרי הון שלטון - עישון ועוני - שיווק טבק לבני נוער - סיגריה אלקטרונית ודרכים למניעת עישון. ערכים נוספים אפשר למצוא בפורטל:עישון.

Nuvola apps package network.png

נושאי ליבה

Nuvola apps personal.png

אישים

ראו גם: קבוצות וארגונים

Nuvola apps bookcase.png

מקורות

ראו גם: סוגי מאמרים

Nuvola apps ktip.png

זרמי מחשבה

ערך מומלץ

ערך מומלץ


The Earth seen from Apollo 17.jpg

קיימות (באנגלית: Sustainability) היא היכולת להמשיך לקיים תהליך או מצב לאורך זמן רב. זהו ערך חברתי ואידאולוגיה הדוגלת בתפקוד תקין של החברה והסביבה הטבעית במשך שנים רבות.

באקולוגיה המונח קיימות מתאר כיצד מערכות אקולוגיות יכולות להישאר מגוונות ומתפקדות על פני זמן. עבור בני האדם, הקיימות היא הפוטנציאל לשמירה על קיומו של המין (הימנעות מהכחדה או מהתמוטטות הציביליזציה) ושמירה על הרווחה החברתית. קיימות היא לרוב רחבה ועמוקה יותר מסביבתנות - דאגה עמוקה למערכות סביבתיות שתומכות בהמשכיות זו. הקיימות עומדת במתח עם תהליכים כמו גידול אוכלוסין וצמיחה כלכלית, דבר שבא לידי ביטוי במשוואת I=PAT ובתפיסות כמו כלכלת מצב יציב ופיתוח בר קיימא.

תחומים ליישום הקיימות כוללים חקלאות בת קיימא, תעשייה בת קיימא, אנרגיה מתחדשת ושימור אנרגיה, אקולוגיה עירונית ועוד, יש לה גם נגיעה לסוגיות כמו אי שוויון, תרבות הצריכה או פנסיה ירוקה.

הידעת?

על פי דו"ח של אוניברסיטת האו"ם, שבדק את אי השוויון העולמי, נכון לשנת 2000, כ-1% מבין בני האדם הבוגרים בעולם החזיקו ב-40% מסך הנכסים בעולם, וכ-10% העשירים המבוגרים החזיקו ב-85% מהנכסים העולמיים. המחצית הענייה של האוכלוסייה הבוגרת מחזיקה בקושי 1% מהנכסים העולמיים. בדו"ח סטטיסטיקות נרחבות, שרבות מהן מצביעות על גידול באי השוויון.

Questions.png יש לי שאלה