הבדלים בין גרסאות בדף "תרכובות אורגניות נדיפות"

מתוך אקו-ויקי, מקום מפגש בנושאי אקולוגיה, חברה וכלכלה.
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
(תרכובות אורגניות נדיפות בישראל)
(ראו גם)
שורה 40: שורה 40:
 
* [[זיהום תעשייתי]]
 
* [[זיהום תעשייתי]]
 
* [[זיהום אוויר במפרץ חיפה]]
 
* [[זיהום אוויר במפרץ חיפה]]
 
+
==הערות שוליים==
 +
{{הערות שוליים}}
  
 
==קישורים חיצוניים==
 
==קישורים חיצוניים==

גרסה מ־19:19, 14 בינואר 2016

זיהום אוויר

רקע:

מזהמים שונים:

זיהום אוויר בישראל:

תרכובות אורגניות נדיפות (Volatile organic compounds -VOCs ) הן תרכובות כימיקליות אורגניות שתחת תנאים נורמליים הן מדיפות כמות משמעותית של אדים שחודרים לאטמוספירה ויוצרות זיהום אוויר. יש מגוון רחב של מולקולות מבוססות פחמן כמו אלדהידים, קטונים, פחמימנים שהם תרכובות אורגניות נדיפות.

המונח משמש בדרך כלל בהקשר של חוקי סביבה וזיהום אוויר ואז ההגדרה היא על פי החוק. הגדרות אלה יכולות להיות סותרות או שיש בהן "יוצאים מהכלל".

סוכנות ההגנה על הסביבה של ארצות הברית מגדירה תרכובת אורגנית נדיפה ככל תרכובת אורגנית שמשתתפת בפוטו-ריאקציה. אחרים מאמינים כי הגדרה זו היא רחבה מאוד ומעורפלת היות והיא כוללת לדוגמה תרכובות שאינן נדיפות בתנאים רגילים. המונח יכול להתייחס הן לתרכובות מוכרות המוגדרות היטב והן לתערובות שונות של תרכובות.

לא כל התרכובות האורגניות הן נדיפות. סוגי פלסטיק רבים כמו פולימרים לא פולטות כמויות משמעותיות של אדים בתנאים נורמליים של לחץ וטמפרטורה.

פחמימנים הן תרכובות שונות הנפלטות לאטמוספירה כתוצאה משריפה לא מושלמת של דלקים בתעשייה ובתחבורה, מדליפות בתעשייה ובשינוע דלקים ומתהליכים תעשייתיים שונים. פחמימנים שונים מוכרים או חשודים בהיותם קרצינוגנים או מוטגנים, ובכך הם עלולים לגרום נזק ישיר. סכנתם העיקרית כמזהמי אוויר נובעת, באופן עקיף, מהתהליכים הכימיים בהם הם משתתפים, אשר מובילים ליצירת אוזון בשכבות הנמוכות של האטמוספירה.[1]

מקורות

ע"פ נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה של ישראל (1999) מקורם של 74% מפליטות הפחמימנים הוא ממנועי בנזין של כלי רכב ממונעים - מכוניות , אוטובוסים, אופנועים ורכבות [2].

השפעות סביבתיות של תרכובות אורגניות נדיפות

שחרור של תרכובות אורגניות נדיפות יכול לגרום לזיהום קרקע וללזיהום מי התהום.

אדים של VOCs הם מרכיב חשוב בזיהום אוויר חיצוני לבתים. בתחום זה הם מחולקים למתאן ((CH4)2) ולתרכובות שאינן מתאן (NMVOCs). מתאן הוא גז חממה יעיל מאוד שתורם להתחממות העולמית. גם פחמימנים נדיפים אחרים הם גזי חממה באמצעות תרומתם ליצירת אוזון ובהערכת חיי המתאן באטמוספירה, אם כי דבר זה תלוי באיכות האוויר המקומית.

כמה תרכובות אורגניות נדיפות משתתפות בתהליכי זיהום אוויר פוטוכימיים. בתהליכים אלה מגיבות VOCs עם מזהם האוויר חנקן דו-חמצני בנוכחות של אור שמש ויוצרות "ערפיח פוטוכימי" ואוזון בגובה הקרקע. אוזון בשכבות הגבוהות של האטמוספירה מסנן קרינת UV ומגן על צמחים ובעלי חיים מפני קרינת שמש מסוכנת. בגבהים נמוכים יותר הוא מסכן את הבריאות וגורם לבעיות נשימה. בנוסף, ריכוזים גבוהים של אוזון בגובה נמוך יכולים לפגוע ביבולים ובמבנים.

תרכובות אורגניות נדיפות עלולות לגרום לנזקים לצמחי נוי וחקלאות ולעצים ביערות. הפגיעות כוללות הקטנת שטחי העלים, הקטנת הפרחים, Chlorosis, תגובה מושהית לבצורת, פגיעה פיזית הנראית בעין, וכמות חלבון מופחתת. יש ספרות ענפה בעיקר על אתילן בגלל תפקידו החשוב בתפקידו במשטר ההורמונלי של צמחים.

השפעות בריאותיות של תרכובות אורגניות נדיפות

בקרב ה-NMVOCs התרכובות הארומטיות , טולן (Toluene) קסילן (Xylene ) חשודים כחומרים מסרטנים ועלולים לגרום ללוקמיה בגלל חשיפה ממושכת. בנזן הוא מסרטן וודאי בבני אדם ונחשב גם כחומר טרטוגני בבני אדם.

3,1 בוטאדיאן (1,3-Butadiene ) היא עוד תרכובות מסוכנת שמקושרת בדרך כלל עם תעשייה.

מחקר משותף של חוקרים מבית הספר לבריאות ציבורית בהרווארד, ושל בית הספר לבריאות ציבורית מאוניברסיטת Kalstad בשבדיה שנערך בשנת 2010 בעריכתו של Hyunok Choi, ופורסם ב-journal of the Public Library of Science מצא כי ילדים הישנים בחדרים שפלטו אדים מצבעים וממיסים על בסיס מים, הם בעלי סיכוי גבוה פי שתיים עד פי 4 לסבול מאסתמה ואלרגיות. [3] המדענים מדדו את ריכוזי תרכובות propylene glycol וglycol ethers הידועות כ-PGE באוויר החדרים של 400 ילדים בגילי 1-4 ומצאו כי ילדים שישנו בחדרים עם ריכוז גבוה יותר של חומרים אלה היו בעלי סיכוי גבוה בהרבה לסבול מאסטמה, מגודש באף או מאקזמה. מטרת המחקר היתה לגלות את ההשפעות הבריאותיות של חומרים אורגניים נדיפים שנפוצות בבתים. מתוך מאות תרכובות שנבדקו מתוך 8 קטגוריות, נמצאו תוצאות רק לקבוצה אחת PGE, שיש לה קשר עם אלרגיות ואסטמה. המחקר מפתיע במיוחד היות ו-PGE נמצאים בשימוש רחב בצבעים ובממיסים וכן בנוזלי ניקוי כגון מנקי חלונות, הם נחשבים נקיים יותר בגלל שיש להם נדיפות נמוכה יותר, יחסית לצבעים הרעילים וממיסים על בסיס שמן. המקור ל-PGE אינו לגמרי ברור שכן הם יכולים להמשיך להתנדף במשך חודשים ואולי גם שנים, אבל בקרב 63% מאלו שהיו אצלהם ריכוזי PGE גבוהים, צבעו את אחד החדרים בבית בזמן שהם נולדו או לאחר מכן. הדרך בה תרכובות glycol עלולות לגרור תגובות אלרגיה או אסטמה אינה ברורה, אבל החוקרים טוענים כי כבר 30 שנה ידוע כי שאיפה של propylene glycol methyl ether גורמת לגירוי של מערות האף בקרב בני אדם ועכברי מעבדה. [4]

תרומה לזיהום אוויר בתוך הבית

קיימים הרבה תרכובות אורגניות נדיפות בתוך הסביבה הביתית והמשרדית. תרכובות כאלה נפלטות מצבעים, חומרי ניקוי, מעכבי בערה, חומרים לשימור העץ, מוצרי קוסמטיקה ועוד. יחד הם תורמים לתסמונת הבניין החולה. סוכנות ההגנה על הסביבה של ארצות הברית מצאה כי הריכוז של VOCs באוויר שבתוך בתים גבוה בין פי 2 עד פי 5 ביחס לריכוזם באוויר הפתוח. במהלך פעילויות מסויימות, ריכוזי התרכובות יכולים להגיע לריכוז של פי 1000 מזה שבאוויר הפתוח.

תרכובות אורגניות נדיפות בישראל

בחיפה וסביבתה קיים זיהום אוויר ממפעלים ומתחבורה כאחד. באיזור קיים זיהום חריג של חומרים אורגניים נדיפים. כמו כן נפלטות באיזור כמויות משמעותיות של מתכות כבדות ממפעלים. באפריל 2015 התרחשה שערוריה תקשורתית וציבורית בעקבות פרסומים על נתונים על תחלואה עודפת בסרטן בחיפה. בספטמבר 2015 הכריזה ממשלת ישראל שבאיזור חיפה יש זיהום אוויר חריג ונתוני תחלואה עודפת. בעקבות הדבר החליטה ממשלת ישראל לקדם תוכנית לאומית להפחתת הזיהום ממפעלים וכלי רכב בחיפה.[1] במקביל קיים מאבק ציבורי למניעת הרחבת התעשייה המזהמת במפרץ חיפה.

ראו גם

הערות שוליים

  1. ^ תכנית לאומית לצמצום זיהום אוויר והפחתת סיכונים סביבתיים באזור מפרץ חיפה החלטת ממשלה מספר 259, באתר משרד הגנת הסביבה, 06/09/2015

קישורים חיצוניים

מים

מושגים ורקע: מחזור אקולוגי - משבר המים העולמי - בצורת - טביעת רגל מימית - מים אפורים -מדבור - בליית קרקע - התחממות עולמית - שינויי אקלים וקרחונים - שינויי אקלים ומדבור

מים

זיהום מים ובעיות נוספות: זיהום קרקע - מתכות כבדות - תרכובות אורגניות נדיפות - PCB - חומרי הדברה - גשם חומצי - כספית - עופרת - קדמיום - זיהום קרקע - הפלרת מי-שתייה - זיהום נהרות - התייבשות נהרות ואגמים

מים בישראל: משבר המים במזרח התיכון - משק המים בישראל - גידול אוכלוסין בישראל - חקלאות בישראל - השפעת שינוי האקלים על המים בישראל - בצורת בישראל - התפלת מים בישראל - זיהום מים בישראל - זיהום קרקע בישראל - פרבור בישראל - זיהום נחלים בישראל