תרכובות אורגניות נדיפות

מתוך אקו-ויקי, מקום מפגש בנושאי אקולוגיה, חברה וכלכלה.
גרסה מ־17:22, 1 בפברואר 2016 מאת האזרח דרור (שיחה | תרומות) (השפעות בריאותיות של תרכובות אורגניות נדיפות)
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
זיהום אוויר

רקע:

מזהמים שונים:

זיהום אוויר בישראל:

תרכובות אורגניות נדיפות (Volatile organic compounds -VOCs ) הן תרכובות כימיקליות אורגניות שתחת תנאים נורמליים הן מדיפות כמות משמעותית של אדים שחודרים לאטמוספירה ויוצרות זיהום אוויר. יש מגוון רחב של מולקולות מבוססות פחמן כמו אלדהידים, קטונים, פחמימנים שהם תרכובות אורגניות נדיפות.

המונח משמש בדרך כלל בהקשר של חוקי סביבה וזיהום אוויר ואז ההגדרה היא על פי החוק. הגדרות אלה יכולות להיות סותרות או שיש בהן "יוצאים מהכלל".

סוכנות ההגנה על הסביבה של ארצות הברית מגדירה תרכובת אורגנית נדיפה ככל תרכובת אורגנית שמשתתפת בפוטו-ריאקציה. אחרים מאמינים כי הגדרה זו היא רחבה מאוד ומעורפלת היות והיא כוללת לדוגמה תרכובות שאינן נדיפות בתנאים רגילים. המונח יכול להתייחס הן לתרכובות מוכרות המוגדרות היטב והן לתערובות שונות של תרכובות.

לא כל התרכובות האורגניות הן נדיפות. סוגי פלסטיק רבים כמו פולימרים לא פולטות כמויות משמעותיות של אדים בתנאים נורמליים של לחץ וטמפרטורה.

פחמימנים הן תרכובות שונות הנפלטות לאטמוספירה כתוצאה משריפה לא מושלמת של דלקים בתעשייה ובתחבורה, מדליפות בתעשייה ובשינוע דלקים ומתהליכים תעשייתיים שונים. פחמימנים שונים מוכרים או חשודים בהיותם קרצינוגנים או מוטגנים, ובכך הם עלולים לגרום נזק ישיר. סכנתם העיקרית כמזהמי אוויר נובעת, באופן עקיף, מהתהליכים הכימיים בהם הם משתתפים, אשר מובילים ליצירת אוזון בשכבות הנמוכות של האטמוספירה.[1]

מקורות

ע"פ נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה של ישראל (1999) מקורם של 74% מפליטות הפחמימנים הוא ממנועי בנזין של כלי רכב ממונעים - מכוניות , אוטובוסים, אופנועים ורכבות [2].

השפעות סביבתיות של תרכובות אורגניות נדיפות

שחרור של תרכובות אורגניות נדיפות יכול לגרום לזיהום קרקע ולזיהום מי התהום.

אדים של VOCs הם מרכיב חשוב בזיהום אוויר חיצוני. בתחום זה הם מחולקים למתאן ((CH4)2) ולתרכובות שאינן מתאן (NMVOCs). מתאן הוא גז חממה יעיל מאד שתורם להתחממות העולמית. גם פחמימנים נדיפים אחרים הם גזי חממה באמצעות תרומתם ליצירת אוזון ובהערכת חיי המתאן באטמוספירה, אם כי דבר זה תלוי באיכות האוויר המקומית.

כמה תרכובות אורגניות נדיפות משתתפות בתהליכי זיהום אוויר פוטוכימיים. בתהליכים אלה מגיבות VOCs עם מזהם האוויר חנקן דו-חמצני בנוכחות של אור-שמש ויוצרות "ערפיח פוטוכימי" ואוזון בגובה הקרקע. אוזון בשכבות הגבוהות של האטמוספירה מסנן קרינת UV ומגן על צמחים ובעלי חיים מפני קרינת שמש מסוכנת. בגבהים נמוכים יותר הוא מסכן את הבריאות וגורם לבעיות נשימה. בנוסף, ריכוזים גבוהים של אוזון בגובה נמוך יכולים לפגוע ביבולים ובמבנים.

תרכובות אורגניות נדיפות עלולות לגרום לנזקים לצמחי נוי וחקלאות ולעצים ביערות. הפגיעות כוללות הקטנת שטחי העלים, הקטנת הפרחים, Chlorosis, תגובה מושהית לבצורת, פגיעה פיזית הנראית בעין, וכמות חלבון מופחתת. יש ספרות ענפה בעיקר על אתילן בגלל תפקידו החשוב בתפקידו במשטר ההורמונלי של צמחים.

השפעות בריאותיות של תרכובות אורגניות נדיפות

מתוך התרכובות האורגניות הנדיפות שאינן מתאן (NMVOCs) נחשבות התרכובות הארומטיות , טולן (Toluene) קסילן (Xylene ) חשודים כחומרים מסרטנים ועלולים לגרום ללוקמיה בגלל חשיפה ממושכת. בנזן הוא מסרטן וודאי בבני אדם ונחשב גם כחומר טרטוגני (גורם נזק לעוברים) בבני אדם.[1]

מסרטן וודאי
GHS carcinogen sign.png


3,1 בוטאדיאן (1,3-Butadiene ) היא עוד תרכובות מסוכנת שמקושרת בדרך כלל עם תעשייה.

מחקר משותף של חוקרים מבית הספר לבריאות ציבורית בהרווארד, ושל בית הספר לבריאות ציבורית מאוניברסיטת Kalstad בשבדיה שנערך בשנת 2010 בעריכתו של Hyunok Choi, ופורסם ב-journal of the Public Library of Science מצא כי ילדים הישנים בחדרים שפלטו אדים מצבעים וממיסים על בסיס מים, הם בעלי סיכוי גבוה פי שתיים עד פי 4 לסבול מאסתמה ואלרגיות. [3] המדענים מדדו את ריכוזי תרכובות propylene glycol וglycol ethers הידועות כ-PGE באוויר החדרים של 400 ילדים בגילי 1-4 ומצאו כי ילדים שישנו בחדרים עם ריכוז גבוה יותר של חומרים אלה היו בעלי סיכוי גבוה בהרבה לסבול מאסטמה, מגודש באף או מאקזמה. מטרת המחקר היתה לגלות את ההשפעות הבריאותיות של חומרים אורגניים נדיפים שנפוצות בבתים. מתוך מאות תרכובות שנבדקו מתוך 8 קטגוריות, נמצאו תוצאות רק לקבוצה אחת PGE, שיש לה קשר עם אלרגיות ואסטמה. המחקר מפתיע במיוחד היות ו-PGE נמצאים בשימוש רחב בצבעים ובממיסים וכן בנוזלי ניקוי כגון מנקי חלונות, הם נחשבים נקיים יותר בגלל שיש להם נדיפות נמוכה יותר, יחסית לצבעים הרעילים וממיסים על בסיס שמן. המקור ל-PGE אינו לגמרי ברור שכן הם יכולים להמשיך להתנדף במשך חודשים ואולי גם שנים, אבל בקרב 63% מאלו שהיו אצלהם ריכוזי PGE גבוהים, צבעו את אחד החדרים בבית בזמן שהם נולדו או לאחר מכן. הדרך בה תרכובות glycol עלולות לגרור תגובות אלרגיה או אסטמה אינה ברורה, אבל החוקרים טוענים כי כבר 30 שנה ידוע כי שאיפה של propylene glycol methyl ether גורמת לגירוי של מערות האף בקרב בני אדם ועכברי מעבדה. [4]

תרומה לזיהום אוויר בתוך הבית

קיימים הרבה תרכובות אורגניות נדיפות בתוך הסביבה הביתית והמשרדית. תרכובות כאלה נפלטות מצבעים, חומרי ניקוי, מעכבי בערה, חומרים לשימור העץ, מוצרי קוסמטיקה ועוד. יחד הם תורמים לתסמונת הבניין החולה. סוכנות ההגנה על הסביבה של ארצות הברית מצאה כי הריכוז של VOCs באוויר שבתוך בתים גבוה בין פי 2 עד פי 5 ביחס לריכוזם באוויר הפתוח. במהלך פעילויות מסויימות, ריכוזי התרכובות יכולים להגיע לריכוז של פי 1000 מזה שבאוויר הפתוח.

תרכובות אורגניות נדיפות בישראל

בחיפה וסביבתה קיים זיהום אוויר ממפעלים ומתחבורה כאחד. לפי הודעת ממשל ישראל מ-2015, באיזור קיים זיהום חריג של חומרים אורגניים נדיפים. כמו כן נפלטות באיזור כמויות משמעותיות של מתכות כבדות ממפעלים. באפריל 2015 התרחשה שערוריה תקשורתית וציבורית בעקבות פרסומים על נתונים על תחלואה עודפת בסרטן בחיפה. בספטמבר 2015 הכריזה ממשלת ישראל שבאיזור חיפה יש זיהום אוויר חריג ונתוני תחלואה עודפת. בעקבות הדבר החליטה ממשלת ישראל לקדם תוכנית לאומית להפחתת הזיהום ממפעלים וכלי רכב בחיפה.[2] במקביל קיים מאבק ציבורי למניעת הרחבת התעשייה המזהמת במפרץ חיפה.

בינואר 2016 פורסמו נתונים ראשונים של המחקר האפידמיולוגי על תחלואה וזיהום אוויר במפרץ חיפה שהחל במראס 2015. לפי נתונים אלה בשלושה מוקדי זיהום בחיפה - קרית חיים וקרית ביאליק, דרום-מזרח קרית טבעון ורכס הכרמל בצד שפונה לאזור התעשייה - נולדו תינוקות במשקל נמוך ובהיקפי ראש קטנים ב-30%-20% ביחס ליתר השכונות בחיפה והסביבה. מסקנות הביניים של המחקר אמורות להתפרסם במראס 2016. ד"ר חגי לוין, ראש מסלול בריאות וסביבה בבית הספר לבריאות הציבור באוניברסיטה העברית, טען כי לידה במשקל נמוך מגבירה את הסיכון לתמותה לאחר הלידה ולסיבוכים סביבה. בגילאים מאוחרים יותר, עלול המשקל הנמוך להוביל לסוכרת, ללחץ דם גבוה, לבעיות נשימתיות דוגמת אסתמה, ולבעיות קוגנטיביות כמו ירידה באיי-קיו. החוקרים מקשרים בין בעיות אלה לבין חשיפה לחומרים אורגניים נדיפים כמו בנזן, שנפלטים ממפעלי האזור, ונמצאים באיזור מפרץ חיפה בריכוז גבוה מהמותר.[3]

אוזון בגובה הקרקע נוצר מתגובות של תרכובות אורגניות נדיפות עם קרינת שמש. כך, למשל, עשוי להיווצר אוזון מהגז NO הנוצר בריאקציה בצילינדר של מנוע בעירה פנימית המצוי במכוניות שמונעות על ידי בנזין ודיזל. לפי פרסום של המשרד להגנת הסביבה משנת 2015, לא נצפתה מגמה של שינוי בעשור האחרון בריכוז האוזון בישראל (בניגוד לירידה בחלק מהמזהמים האחרים). הריכוזים השנתיים של אוזון בפנים הארץ, בשדרת ההר ובעמקים הם גבוהים. האוזון נוצר במורד הרוח הרחק ממקורות הפליטה. ריכוזי הרקע של האוזון בישראל הינם כהמלצת ארגון הבריאות העולמי. ריכוזי הרקע הם גבוהים, עקב קרינת השמש החזקה בארץ והסעת מזהמים לאזורנו מארצות אירופה.[4]

ראו גם

הערות שוליים

  1. ^ בנזן במילון החומרים המזהמים, המשרד להגנת הסביבה
  2. ^ תכנית לאומית לצמצום זיהום אוויר והפחתת סיכונים סביבתיים באזור מפרץ חיפה החלטת ממשלה מספר 259, באתר משרד הגנת הסביבה, 06/09/2015
  3. ^ מחקר: תינוקות במוקדי זיהום באזור חיפה נולדים במשקל נמוך ובהיקפי ראש קטנים צפריר רינת, עידו אפרתי, נעה שפיגל , הארץ, 31.01.2016
  4. ^ ד"ר לבנה קורדובה - ביז'ונר ,דו"ח מגמות ניטור איכות אוויר 2001-2013 המשרד להגנת הסביבה, 17/02/2015

קישורים חיצוניים

מים

מושגים ורקע: מחזור אקולוגי - משבר המים העולמי - בצורת - טביעת רגל מימית - מים אפורים -מדבור - בליית קרקע - התחממות עולמית - שינויי אקלים וקרחונים - שינויי אקלים ומדבור

מים

זיהום מים ובעיות נוספות: זיהום קרקע - מתכות כבדות - תרכובות אורגניות נדיפות - PCB - חומרי הדברה - גשם חומצי - כספית - עופרת - קדמיום - זיהום קרקע - הפלרת מי-שתייה - זיהום נהרות - התייבשות נהרות ואגמים

מים בישראל: משבר המים במזרח התיכון - משק המים בישראל - גידול אוכלוסין בישראל - חקלאות בישראל - השפעת שינוי האקלים על המים בישראל - בצורת בישראל - התפלת מים בישראל - זיהום מים בישראל - זיהום קרקע בישראל - פרבור בישראל - זיהום נחלים בישראל