אופטימיזם טכנולוגי

מתוך אקו-ויקי, מקום מפגש בנושאי אקולוגיה, חברה וכלכלה.
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

אופטימיזם טכנולוגי (באנגלית: Technological optimism) היא אמונה כי הטכנולוגיה מסוגלת להתגבר על כל קושי חברתי או סביבתי, וכי מתקיים תהליך הכרחי של שיפור מתמיד באיכות החיים של כל בני האדם עם הזמן, בגלל שיפורים בטכנולוגיה.

מקורות האופטימיזם הטכנולוגי היא בזמן המהפכה המדעית והיא קיבלה חיזוק והפכה פופולרית יותר בחשיבה המודרנית במאות ה-18 והילך (המהפכה התעשייתית), שהאמינה בשיפור החיים על ידי עוד מחרשות ועוד מיכון.

אופטימיזם טכנולוגי בכלכלה

האופטימיזם הטכנולוגי נפוץ בתחום הכלכלה ובתחומים דומים, שמושפעים מהניתוח הקלאסי והנאו-קלאסי שבו הטכנולוגיה מוצגת בהקשר של שיפורים טכנולוגיים של הייצור שמאפשרים ייצור של עוד מוצרים במחיר זול יותר ולכן ומשפרים את רווחת הצרכנים. בניתוח זה הטענה היא כי טכנולוגיה משפרת גם את מצבם של העובדים שכן טכנולוגיה רבה יותר דורשת עובדים מיומנים יותר, בעלי הון אנושי גבוה יותר שיקבלו שכר גבוה יותר. בניתוח זה אין התייחסות להשלכות שליליות שעלולות להיות לטכנולוגיה כמו הרס מקורות מחייה טבעיים והרס מערכות אקולוגיות, פיטורים על רקע התיישנות טכנולוגית, אבטלה טכנולוגית, הורדת ופיטורים שכר עקב אוטומציה, או דלדול משאבי טבע.

הביטוי לאופטימיזם טכנולוגי בכלכלה נאו-קלאסית בא לידי ביטוי במודלים במיקרו-כלכלה ובמאקרו-כלכלה בהם התוצר Y שווה למשוואה בה מכפילים את כמות ההון K ואת כמות העובדים L. האות T שמסמנת טכנולוגיה מסוגלת להעלות את התוצר ללא קשר לכמות העובדים או לכמות ההון. בניתוחי מאקרו של צמיחה כלכלית טכנולוגיה היא הגורם לצמיחה ארוכת הטווח שאינה קשורה למשתנים כמו גובה שער הריבית או המדיניות הפיסקלית (מיסים, הוצאות הממשלה).

הטענה הנפוצה בידי כלכלנים היא שתחרות בין פירמות שונות, הנגרמת בגלל שוק משוכלל גורמת לחברות לרצות להגדיל את הרווחים על ידי חדשנות טכנולוגית. מסיבה זו, קפיטליזם תורם לשכלול הטכנולוגיה.

ביקורת כלפי טענה זו באה מכמה כיוונים. האחד הוא תחרות שומפטריאנית שבה דווקא מצב של תחרות בין מעטים, או כמה פירמות שמחזיקות נתח שוק משמעותי, הוא זה שמאפשר להן את אורך הנשימה והמשאבים להשקיע בפיתוח טכנולוגי. לדוגמה רוב הפיתוחים בתעשיית הצמיגים במאה ה-20 באו מצד 4 החברות המובילות בענף, המחזיקות כ-80% מהשוק העולמי, בשוק משוכלל, הרווחים של כל הפירמות שואפים לאפס, ולכן לא נשארים להן משאבים להשקעה במחקר ובפיתוח. ביקורת אחרת מצביעה על תפקידן של ממשלות ושל מוסדות ציבוריים כמו חינוך ציבורי, סבסוד השכלה גבוה, קרנות מחקר ממשלתיות וצבאות בפיתוחי טכנולוגיה. כך לדוגמה המרוץ לחלל והתעופה היו פרי מאמצים של הממשל הסובייטי, נאס"א וצבאות ארצות הברית וברית המועצות. גם במקרים אלה, עם זאת ניתן להצביע על תפקידה של התחרות (בין מדינות) במתן תמריץ לפיתוח טכנולוגיות חדשות. (ראו פרוט בערך המהפכה המדעית).

האופטימיזם הטכנולוגי הכלכלי מתייחס לשני היבטים מרכזיים - האחד הוא שעוד טכנולוגיה תגרום לכך שאיכות החיים של כולם תעלה - גם של העניים. ולכן צמיחה כלכלית וחדשנות טכנולוגית הן בסופו של דבר חשובים לא פחות מאשר דאגה לשוויון. טענה אחרת מתייחסת לדאגות של קיימות וסביבתנות - כאשר בעיות הסביבה או המשאבים יגדלו, התמריץ הכלכלי לפתרון בעיות אלה יגדל, איתו תגדל ההשקעה במחקר ופיתוח של טכנולוגיות להגנה על הסביבה ולייצור לא מזהם, וכך יפתרו בעיות הסביבה.

פסימיזם טכנולוגי

עמדה קוטבית לאופטימיזם טכנולוגי היא פסימיזם טכנולוגי שהיא האמונה כי הטכנולוגיה תוביל בהכרח (או בסיכוי גבוה) לאבדון ולכלייה. דוגמאות לכך מופיעים בספרים של הסופר האמריקאי קורט וונגוט שבהם שימוש לא זהיר בטכנולוגיה גורם לאסון בקנה מידה אדיר. בספר "בית מטבחיים חמש" הייקום כולו נהרס בגלל לחיצה של טייס ניסוי של חללית חוצנים, בספר "עריסת חתול" החיים בכדור הארץ כולו נהרסים בגלל "קרח 9" - המצאה שנועדה למנוע מחיילי מארינס להירטב ומקפיאה מים באופן אוטו-קטליטי, אך גורמת במקום זה להקפאת כל האוקיינוסים. בספר "גלפגוס", האנושות כפי שאנו מכירים אותה באה על קיצה בגלל שימוש בנשק ביולוגי שגורם לעקרות בקרב כלל האנושות מלבד קבוצה קטנה של ניצולים באי הדמיוני סנטה רוסיליה. במיליון השנים הבאות, בני האדם עוברים אבולוציה כך שיתאימו לחייהם החדשים כיונקים ימיים - בין השאר, ראשם קטן, ידיהם מתנוונות והופכות לסנפירים.

איומים ממשיים של הטכנולוגיה על המשך הקיום האנושי כוללים מלחמה גרעינית בקנה מידה גדול ואיום ב"חורף גרעיני" - לאחר מלחמה גרעינית האפר מהפיצוצים הגרעיניים עלול לחסום כמות גדולה מקרינת השמש ולכן ירידה חדה של הטמפרטורות. גם איום בזיהום רדיואקטיבי עלול לגרום הכחדה של האנושות. כלי נשק מסוכנים אחרים הם נשק ביולוגי שעלול להשתחרר עקב תאונה, לחימה או אירוע טרור. בעיות קיימות אחרות כוללות תהליכים ארוכי טווח שעלולים לגרור פגיעה במזון - לדוגמה התחממות עולמית או שיא תפוקת הנפט.

דוגמה אחרת לפסימיזם טכנולוגי היא האמונה כי הטכנולוגיה תשרת בעיקר את החזקים בחברה, ובעיקר ממשלות או תאגידים רב לאומיים רבי כוח, ואלו ישתמשו בטכנולוגיה בעיקר כדי לדכא ולשלוט בבני האדם בצורה גלויה או סמויה. דוגמאות מפורסמות לסוג כזה של פסימיזם טכנולוגי הם הספרים "1984", ו"עולם חדש מופלא", שבהם השלטון משתמש בטכנולוגיה כדי להנדס חברה שנוחה לאליטה השלטונית. בספר 1984 השלטונות משקרים באופן תמידי לאוכלוסייה והעולם כולו שרוי בשלטון פחד ומלחמה בין 3 מעצמות על. בעולם חדש מופלא משתמשים בסמים ובתקשורת המונים כדי לטפח אוכלוסייה צייתנית ופרודוקטיבית לפי צרכי האליטה.

חלק מהדוגלים בקיימות או בסביבתנות מתנגדים לטכנולוגיה וחוששים מפניה, וקוראים לשיבה לחברות פשוטות של ציידים לקטים או שאין להם תוכנית מוגדרת מלבד נטישת הטכנולוגיה. חלק מהפסימיסטים הטכנולוגיים טוענים ששמירה על חלק מהטכנולוגיות תסתיים באסון שלאחריו לא יוותרו כמעט אנשים חיים, או שהציביליזציה תכחד, ולכן עדיף לשמור על המעט או להיערך לכך מבעוד מועד - כמו סירות הצלה שיצילו חלק מנוסעי הטיטאניק. טיעון דומה הוא ש"חזרה למערות" היא תהליך בלתי נמנע בכל מקרה (לדוגמה בגלל שילוב של דלדול משאבי הדלק המחצבי) אלא שהברירה היא בין שינוי בצורה נעימה, איטית וחלקה על ידי שינוי חברתי מרצון או בצורה של קריסה ומשבר חברתי. בכל מקרה פסימיסטים טכנולוגיים מהווים מיעוט בקרב התנועה הסביבתית שרובה דוגלת בזהירות טכנולוגית ובשינוי טכנולוגי לכיוון טכנולוגיה בת קיימא (לדוגמה טורבינות רוח) וכן בשינויים חברתיים שיאפשרו ויקלו הן על שינוי טכנולוגי כזה (לדוגמה מס פיגו על שימוש בפחם) ו/או בצעדים חברתיים שיועילו בפני עצמם (לדוגמה פשטות מרצון).

זהירות טכנולוגית וזרמים אחרים

זהירות טכנולוגית הוא זרם מחשבה הדוגל בעקרון הזהירות המונעת - לפיו אין לאמץ טכנולוגיות סתם בגלל שהן מצויות בהישג ידנו אלא לאמץ אותן רק אם הן משרתות אינטרסים חברתיים ולא מסכנות את קיום החברה, או להוביל לנזק בלתי הפיך. זה אחד מזרמי מחשבה שאינם מצויים בשני הקצוות (אופטימיזם טכנולוגי או פסימיזם טכנולוגי) ואשר מתייחסים לטכנולוגיה לא כאל מכשיר כל-יכול או מכשיר שטני, אלא כאל אמצעי מוגבל. בזרמים אלה קיימת מודעות להשלכות הפוליטיות החברתיות והסביבתיות של טכנולוגיות שונות. ארגוני סביבה רבים דוגלים בזהירות טכנולוגית ובשינוי טכנולוגי לכיוון טכנולוגיה בת קיימא (לדוגמה טורבינות רוח) וכן בשינויים חברתיים שיאפשרו ויקלו הן על שינוי טכנולוגי כזה (לדוגמה מס פיגו על שימוש בפחם) והן יועילו בפני עצמם (לדוגמה פשטות מרצון).

הניתוח של השלכות פוליטיות של הטכנולוגיה, טוען שטכנולוגיה אינה מאומצת סתם כך, אלא בגלל אינטרסים פוליטיים. לדוגמה תכנון וחקיקה שבהם יש העדפה של רכב פרטי המונע בדלק על פני אופניים ותחבורה ציבורית נעשה על פי אינטרסים של חברות הנפט והמכוניות, ותוך סיבסוד תשתיות הדרושות לכך כמו סיבסוד הפקת הדלק, ובניית תשתיות לרכבים. ובדומה לכך פרבור ותכנון מוטה רכב פרטי מקבל עידוד מצד ממשלות ורשויות מקומיות. הטענה המשלימה לכך היא שהטכנולוגיה אינה נייטרלית מבחינה פוליטית וכי היא משפיעה על הטעמים בשוק, הערכים החברתיים, הפעולות וראיית העולם של בני האדם כאזרחים, צרכנים וכו'. לדוגמה אנשים המשתמשים במכונית בצורה תדירה נוטים להתנגד להקצאת מרחב ברחוב לטובת הולכי רגל, שבילי אופניים או נתיבי תחבורה ציבורית, להתנגד לניהול חניה ולתמוך ב"חניה חינם". תושבי פרברים נוהגים לנהוג יותר במכונית ולכן צפויים יותר לתמוך בצעדים בעד מכוניות ופחות בעד תחבורה ציבורית ותחבורת אופניים.

יש שאינם מסתפקים בצעדי מניעה כלפי טכנולוגיות מזיקות, אלא מציעים דרכים פוזיטיביות לשיפור הטכנולוגיה. הספר [[מעריסה לעריסה (ספר)]|מעריסה לעריסה] לדוגמה מציע שורה של הצעות לכך שטכנולוגיה תשתלב בסביבה במקום להרוס אותה. דוגמה אחרת לשאלה כיצד מפתחים טכנולוגיה היא קוד פתוח ותוכנה חופשית.

דוגמאות אחרות לזרמים שאינם בשני הקצוות בהקשר של יחס לטכנולוגיה, הם זרמים רוחניים (רוחניות דתית ורוחניות חילונית), סוציאליזם וסוציאל-דמוקרטיה. וכן ניתוח של כלכלה מוסדית או ניתוח כלכלי פוליטי. ניתוח כזה אינו מניח שהטכנולוגיה היא האמצעי היחיד לשיפור תנאי החיים - יש להשתמש בה יחד עם מוסדות חברתיים כמו דמוקרטיה, קהילה או מוסר כדי לשפר את איכות החיים.

העתידן קארל אלברכט מביא דוגמה לכשלים של האופטימיזם הטכנולוגי במאמר שלו "ההבטחות השבורות של מהפכת המידע" משנת 2014. הוא מביא 8 תחזיות של עתידנים בנוגע לדרכים בהם מחשוב, אינטרנט וטכנולוגיות מידע ישפרו את העולם - לדוגמה יהפכו את דור הילדים לחכמים יותר, יאפשרו לחבר את תושבי העולם וליצור קהילה אחת גדולה, וכו'. אלבכרט טוען שהמציאות שונה, ומספק תחזיות פחות אופטימיות. לדוגמה הוא טוען שהאינטרנט מאפשר לבני אדם ליצור קשר עם יותר אנשים אבל ה"קהילות" שנוצרות אינן באמת קהילות ושהקשרים החברתיים שנוצרים הם שטחיים יותר. קל לנו יותר להקיף את עצמנו באנשים שחושבים כמונו ולפתח דווקא יותר שבטיות של "אנחנו" מול "הם". אין גם ראיות לכך ששעות משחק רבות במשחקי מחשב הפכו את הילדים למתוחכמים יותר וכו'. [1]

זהירות טכנולוגית וקיימות

חלק ניכר מהדוגלים בקיימות או סביבתנות אינם דוגלים בפסימיזם טכנולוגי אלא בזהירות טכנולוגית, שינוי טכנולוגי לכיוון מקיים (כגון טורבינות רוח, מתקני טיהור שפכים וכו'), בטכנולוגיה דלת אנרגיה (כמו פרמקלצ'ר), או בטכנולוגיה מחזורית (מעריסה לעריסה). האשמת כל התנועה הסביבתית בפסימיזם טכנולוגי נובעת מבלבול בין פשטות טכנולוגית או פשטות מרצון לבין שנאה טכנולוגית, לחלופין לפעמים בלבול זה מהווה חלק מכשל לוגי מסוג טענת איש קש המלווה תדירות בהכללה.

דוגמה לכשלים כאלה היא הטיעון הבא - היות ו(חלק מ)אנשי הסביבה סולדים מסוגי טכנולוגיה מסויימים (או כולם), אות הוא כי כל אנשי הסביבה סולדים מכל סוגי הטכנולוגיה ורוצים שנחזור למערות. דבר זה, אם יעשה מיד, יוביל להרג של מיליארדי אנשים שלא יהיה להם מה לאכול (אך את אנשי הסביבה אין זה מעניין כלל) ולכן אסור להקשיב לטיעונים סביבתיים.

בנוסף לכשלים של האשמה גורפת (כל אנשי הסביבה) ושיוך עמדות לא נכונות (בלבול בין פשטות מרצון לבין שנאה טכנולוגית), הטיעון לוקה בהצגה מעוותת של הפסימית הטכנולוגית. גם בקרב הפסימיסטים הטכנולוגים שקוראים לנטישת הטכנולוגיה, לרוב אין מדובר בקריאה לנטישה מיידית של כל הטכנולוגיה ללא כל שינוי אחר, אלא בקריאה לשינוי הדרגתי שמלווה גם באימוץ דפוסי מחייה אחרים (כמו חיזוק הקהילה, או שיקום הסביבה הטבעית וכישורי הלקטות לדוגמה), שאמורים לתת לפחות מענה חלקי למחסור בטכנולוגיה.

ראו גם

קישורים חיצוניים

תרבות הצריכה

מושגים: התיישנות מכוונת - שיווק - פסיכולוגיה שיווקית - האדם הכלכלי - השלכות בריאותיות וחברתיות של טלוויזיה - קפיטליזם כתרבות - מיתוס - סדר מדומיין - פסיכולוגיה חיובית - כלכלה התנהגותית - כלכלת אושר - הון חברתי - שביעות רצון מהחיים - מרוץ הנאה - אשראי - צמיחה כלכלית - I=PAT - טביעת רגל אקולוגית

תרבות הצריכה

סרטים וספרים: הפרסומת והאגו - מחלת השפע - המאה של העצמי - סיפורם של הדברים - אומת המזון המהיר - בלי לוגו - האוטופיה הרומנטית - שיבוש תרבות - הכסף או החיים - לא רציונלי אבל לא נורא - כשתאגידים שולטים בעולם - כסף כחוב

חלופות: פשטות מרצון - שבוע כיבוי הטלוויזיה - יום ללא קניות - יום לתקשורת דמוקרטית - אדבסטרס - עירוניות מתחדשת - סחר הוגן - מזון איטי - עשה זאת בעצמך - פרמקלצ'ר - שגשוג ללא צמיחה - כלכלת מצב יציב - חמש דרכים לרווחה - צרכים אנושיים בסיסיים - כלכלה בודהיסטית - רוחניות חילונית

צמיחה כלכלית

מושגים: צמיחה כלכלית - תוצר מקומי גולמי - מחזור עסקים - התיישנות מכוונת - שינוי טכנולוגי - תרבות הצריכה - האדם הכלכלי - הון - הון חברתי - הון טבעי - כלכלת אושר- כלכלה התנהגותית - פרדוקס איסטרלין - אשראי - ספינת החלל כדור הארץ - עקומת קוזנץ הסביבתית - מעבר דמוגרפי - פיתוח בר קיימא - דה קפלינג - I=PAT - טביעת רגל אקולוגית - גידול מעריכי - אי שוויון כלכלי - כלכלת התמכרות - מוצר ציבורי

צמיחה כלכלית

סרטים וספרים: מחלת השפע - סיפורם של הדברים - שיבוש תרבות - כשתאגידים שולטים בעולם - כסף כחוב - שגשוג ללא צמיחה - גבולות לצמיחה - כלכלת מצב יציב - מעבר לצמיחה - אריתמטיקה, אוכלוסייה, ואנרגיה (סרט)

חלופות: מדדים חלופיים לתמ"ג - מד קידמה אמין - המדד הקנדי לרווחה - מדד הפלנטה המאושרת - מדד רווחה כלכלית מקיימת - אושר לאומי גולמי - כלכלת מצב יציב - חמש דרכים לרווחה - צרכים אנושיים בסיסיים - כלכלה בודהיסטית - מעריסה לעריסה - כלכלה מעגלית - יעדי פיתוח בר קיימא של ארגון האומות המאוחדות - כלכלת הדונאט