אקולוגיה חברתית

מתוך אקו-ויקי, מקום מפגש בנושאי אקולוגיה, חברה וכלכלה.
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

אקולוגיה חברתית (באנגלית: Social ecology) הוא תחום מחקר הבודק את קשרי הגומלין בין מערכות אקולוגיות למערכות חברתיות. אקולוגיה חברתית הוא גם שמה של פילוסופיה רדיקלית שפותחה על ידי מוריי בוקצ'ין.


אקולוגיה חברתית כפילוסופיה

הפילוסופיה של אקולוגיה חברתית טוענת כי הבעיות האקולוגיות הנוכחיות צומחות מתוך בעיות חברתיות, במיוחד במערכות חברתיות ופוליטיות היררכיות. דבר זה הוביל לקבלה ללא ערעור של פילוסופיית בסיס תחרותית של "גדול-או-שתיכחד". לטענת האקולוגיה החברתית לא ניתן להתנגד לכך על ידי פעולות של יחידים כמו צריכה אתית, אלא להתמודד עם כך על ידי מחשבה אתית אחרת ועל ידי פעילות משותפת המבוססת על אידאלים דמוקרטיים רדיקליים. קיימת הדגשה של מורכבות הקשרים בין האנשים לבין עצמם ובינם לבין הטבע, כמו גם החשיבות של הקמת מבנים חברתיים שמתחשבים בדבר זה.

היסטוריה

מאז 1995, הפך בוקצ'ין יותר ויותר ביקורתי כלפי אנרכיזם, ובשנת 1999 הוא נקט עמדה נחרצת נגד האידאולוגיה האנרכיסטית. הוא ראה באקולוגיה החברתית כצורה חדשה של ליברטריות סוציאליסטית ואת קווי המדיניות שלה כנטועים במסגרת של קומונליות (Communalism).

מאז הייסוד של האקולוגיה החברתית היא התפתחה באופן ניכר. כיום היא מעורבת בענפי המחקר של התנהגות, משפטים, מדעי הסביבה וחקר הבריאות. תומכי אקולוגיה חברתית טוענים שהיא מיישמת מתודות מדעיות למחקר של מגוון רחב של בעיות התנהגותיות, חברתיות וסביבתיות.

בין הנושאים שזוכים לתשומת לב רבה באקולוגיה החברתית הם פשיעה וצדק בחברה, ההשפעות החברתיות על ההתפתחות האנושית במהלך מחזור החיים, וההשפעות של הסביבה הפיזית על הבריאות וההתנהגות האנושית.

בעוד שתחום האקולוגיה מתמקד בקשרים בין יצורים חיים לבין הסביבות שלהם, האקולוגיה החברתית עוסקת ביחסים בין אוכלוסיות אנושיות לבין הסביבות שלהם. גישה זו מקובלת כיום על חוקרים מתחומים אחרים כמו - השפעת הסביבה הפיזית על הבטיחות במסגרת חזון אפס או השפעת עצים בעיר על האקלים ועל הרווחה הנפשית של אנשים.

רעיונות האקולוגיה החברתית השפיעו על מנהיג המחתרת הכורדית ודרכו על הארגון הפוליטי והחברתי של האוטונומיה של רוג'בה בצפון מזרח סוריה.

השקפה על הסיבות לפשיעה

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – מניעת פשיעה

מאז שנות ה-50 של המאה ה-20, האקולוגיה החברתית שמה דגש על תאוריות של אי-סדר חברתי. מחקרים רבים מצאו כי שיעורי פשיעה גבוהים קשורים לעוני, אי-סדר, מספר גבוה של בניינים נטושים וסימנים נוספים של התדרדרות קהילתית.[1][2] כאשר אנשים עובדים ואנשים מהמעמד הבינוני עוזבים שכונות שנמצאות במצב התדרדרות, נשארות בהן אוכלוסיות שמצויות במצוקה. William Julius Wilson הציע רעיון של "אפקט ריכוז העוני" שגורם לשכונות להיות מבודדות מחברת הזרם המרכזי, ולסבול מאלימות.

עם השנים יש יותר ויותר חוקרים בתחום הפשיעה כמו קרימינלוגים וסוציולוגים שדוגלים ברעיונות דומים,במה שמכונה מניעת פשיעה וכולל לדוגמה מדיניות אי הפללה לצרכני סמים קלים, מניעת פשיעה באמצעות תכנון סביבתי, מניעת ביצוע של עבירות תנועה ותאונות דרכים על ידי חזון אפס ועוד.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ Bursik Jr., Robert J. (1988). "Social Disorganization and Theories of Crime and Delinquency: Problems and Prospects". Criminology 26: p. 519–539. doi:10.1111/j.1745-9125.1988.tb00854.x.
  2. ^ Morenoff, Jeffrey, Robert Sampson, Stephen Raudenbush (2001). "Neighborhood Inequality, Collective Efficacy and the Spatial Dynamics of Urban Violence". Criminology 39: p. 517–60. doi:10.1111/j.1745-9125.2001.tb00932.x.