אקולוגיה עמוקה

מתוך אקו-ויקי, מקום מפגש בנושאי אקולוגיה, חברה וכלכלה.
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

אקולוגיה עמוקה (באנגלית: Deep ecology) היא זרם מחשבה בפילוסופיה של האקולוגיה ובקיימות שרואה במין האנושי חלק אינטגרלי מהסביבה הטבעית. הפילוסופיה מדגישה את הערך של תלות הדדית שיש לאדם עם צורות חיים אחרות, וכן את התפקיד של המערכת האקולוגית ושל תהליכים טבעיים (כמו מחזור אקולוגי). האקולוגיה העמוקה מהווה את אחד הבסיסים החשובים של התנועה הסביבתנית ושל הקיימות והוביל למערכת חדשה של אתיקה סביבתית.

העיקרון המרכזי באקולוגיה עמוקה הוא הטענה כי כמו האנושות, גם לסביבה החיה יש זכות שווה לחיות ולשגשג. אקולוגיה עמוקה מתארת את עצמה כ"עמוקה" בגלל ההתעקשות שלה לשאול שאלות עמוקות יותר הקשורות ב"למה" וב"איך" ועל ידי כך עוסקת יותר בשאלות הפילוסופיות היסודיות בדבר ההשפעות על בני האדם כחלק אחד של האקוספרה. זאת בניגוד לראייה הצרה יותר של אקולוגיה כענף של הביולוגיה. אקולוגיה עמוקה מנסה לחרוג מסביבתנות אנטרופוצנרטית (כזו הסובבת סביב בני האדם), אשר עוסקת בשימור טבע רק לשם התועלת של בני האדם, דבר אשר מוציא החוצה חלק גדול מהפילוסופיה של האקולוגיה העמוקה. אקולוגיה עמוקה באה למצוא ראיה הוליסטית יותר של העולם, ושואפת ליישם בחיים את התובנה כי חלקים נפרדים במערכת האקולוגית, כולל בני האדם, מתפקדים כמערכת שלמה.

הפילוסופיה מתייחסת לעקרונות ליבה של תנועות סביבתיות שונות ודוגלת במערכת של אתיקה סביבתית הדוגלת בשימור שטחי הבר, ייצוב האוכלוסייה האנושית ופשטות מרצון. [1]

רעיונות דומים לאקולוגיה העמוקה קיימים במסורות עתיקות רבות, כמו בתרבויות של ציידים לקטים, אינדיאניים, היהדות העברית, הינדואיזם, ובודהיזם. ההוגה שייסד את האקולוגיה העמוקה בגרסתה המודרנית הוא הפילוסוף הנורווגי ארנה נאס.

מקורות

במאמר "אקולוגיה עמוקה" משנת 1973, קובע ארן נגס שהוא קיבל השראה מאקולוגים - שחקרו את המערכות האקולוגיות ברחבי העולם. במאמר משנת 2014 מאת ג'ורג' סשנס (George Sessions), הוא מונה שלושה אנשים משנות השישים שנחשבו לבסיס התנועה: הסופרת והביולוגית רייצ'ל קרסון, הסביבתן דיוויד ברוור (David Brower) והביולוג פול ארליך. הוא טוען כי פרסום ספרה של קרסון "אביב שקט בשנת 1962 הוא תחילתה של תנועת האקולוגיה העמוקה העכשווית. [2]

אירועים אחרים משנות השישים שהוצעו כבסיס לתנועה הם הקמת ארגון גרינפיס ותמונות כדור הארץ ש"צף" בחלל שצולמו על ידי אסטרונאוטים מהחללית אפולו. [3]

עקרונות

בשנת 1985 ביל דיוול וג'ורג' סשנס סיכמו את הבנתם את מושג האקולוגיה העמוקה בשמונה הנקודות הבאות:

  • רווחתם של חיים אנושיים ולא אנושיים על פני האדמה היא בעלת ערך מהותי ללא קשר לערכם לבני האדם.
  • המגוון של צורות החיים הוא חלק מערך זה.
  • לבני אדם אין זכות לצמצם את המגוון הזה מלבד לספק צרכים אנושיים חיוניים.
  • פריחת החיים האנושיים והלא אנושיים תואמת לירידה משמעותית באוכלוסייה האנושית.
  • בני אדם כבר הפריעו לטבע ברמה קריטית, וההפרעה מחמירה.
  • יש לשנות מדיניות, המשפיעות על מבנים כלכליים, טכנולוגיים ואידאולוגיים עכשוויים.
  • שינוי אידאולוגי זה צריך להתמקד בהערכה של איכות החיים במקום לדבוק ברמת חיים גבוהה יותר ויותר.
  • על כל מי שמסכים עם העקרונות דלעיל מוטלת החובה ליישם אותם.

ביקורת

Guha ו-Martinez-Allier מבקרים את ארבעת המאפיינים המגדירים את האקולוגיה העמוקה ורואים אותה כנטועה מידי במסורת אירופאית. ראשית, מכיוון שאקולוגים עמוקים מאמינים כי תנועות סביבתיות חייבות לעבור מגישה אנתרופוצנטרית לגישה אקוצנטרית, הם אינם מצליחים להכיר בשני גורמים חשובים לבעיות אקולוגיות : 1) צריכת יתר בצפון הגלובלי ו -2) הגברת מיליטריזציה. שנית, הדגש האקולוגי העמוק על השטחים הפתוחים מספק גיבוי לכמיהה האימפריאליסטית של המערב. שלישית, אקולוגיה עמוקה מנכסת מסורות מזרחיות, מאפיינת אמונות רוחניות מזרחיות כמונוליטיות. ורביעית, מכיוון שאקולוגיה עמוקה משווה הגנה על הסביבה עם שימור הטבע הפראי, היסודות הרדיקליים שלה מוגבלים בתוך התנועה האמריקנית לשמירת טבע עם זאת, אקולוגים עמוקים מצביעים על חוסר הקוהרנטיות של ביקורת זו, לא כ"ביקורת העולם השלישי"אלא כביקורת מצד האליטות הקפיטליסטיות של מדינות העולם השלישי המבקשות לתת לגיטימציה לניצולן של מערכות אקולוגיות מקומיות לטובת רווח כלכלי, תוך שיתוף פעולה עם המערכת הקפיטליסטית העולמית. דוגמה לניצול כזה היא כריתת יערות האמזונס המתמשכת בברזיל.

מוריי בוקצ'ין טוען כי אקולוגיה עמוקה עלולה להוביל ל"מיזנתרופיה" - שנאה או זרות כלפי האדם ואדישות למוות שלהם - זאת בניגוד לאידאולוגיות אחרות כמו קיימות. ביקורת נוספת שלו על התנועה היא שהיא לא מצליחה לקשר בין משברים סביבתיים עם סמכותיות והיררכיה. הוא טוען כי אקולוגים עמוקים לא מצליחים להכיר בפוטנציאל של בני אדם לפתור סוגיות סביבתיות.

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ John Barry; E. Gene Frankland (2002). International Encyclopedia of Environmental Politics. Routledge. p. 161. ISBN 9780415202855.
  2. ^ Sessions, George (2014). "Deep Ecology, New Conservation, and the Anthropocene Worldview". The Trumpeter. 30 (2): 106–114. ISSN 0832-6193. Retrieved 12 May 2018.
  3. ^ Drengson, Alan; Devall, Bill; Schroll, Mark A. (2011). "The Deep Ecology Movement: Origins, Development, and Future Prospects (Toward a Transpersonal Ecosophy)". International Journal of Transpersonal Studies. 30 (1–2): 101–117. doi:10.24972/ijts.2011.30.1-2.101.