בצורת

מתוך אקו-ויקי, מקום מפגש בנושאי אקולוגיה, חברה וכלכלה.
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

בצורת (באנגלית: Drought) היא מצב שבו כמות המשקעים יורדת מתחת לממוצע באזור נתון, וכתוצאה מכך מחסור ממושך באספקת המים, בין אם באטמוספירה, דרך מים על הקרקע או מי התהום. הבצורת יכולה להימשך חודשים או שנים, או עשוי להיות מוכרז לאחר זמן מסויים כמו 15 ימים. בצורת עלולה להשפיע באופן משמעותי על המערכת האקולוגית ועל החקלאות של האזור הפגוע, לגרום פגיעה בכלכלה המקומית ואף להיות סיבה למשבר רעב המוני ומלחמות. עונת היובש השנתית באזורים הטרופיים מגדילה באופן משמעותי את הסיכויים לבצורת מתפתחת ובעקבותיה שריפות שיחים ויער. תקופות של חום יכול להחמיר באופן משמעותי את תנאי הבצורת על ידי האצת אידוי של אדי-מים.

מינים רבים של צמחים, סובלים מקשיים נוכח בצורת, שכן מים הם חיוניים לתהליך פוטוסינתזה המעניק חיים לצמחים. חלקם עברו התאמות להתמודדות חלקית עם בצורת כמו שטח עלים מצומצם או קוטיקוליות עם דונג. כמה אחרים שורדים תקופות יבשות באמצעות אמצעי כמו זרעים קבורים. בצורת קבועה למחצה מייצרת ביומיות צחיחות כמו מדבריות ושטחי מרעה. בצורות ממושכות גרמו להגירה המונית ולמשבר הומניטרי. בגלל הפגיעה בייצור ראשוני למערכות אקולוגיות צחיחות יש תפוקה אקולוגית נמוכה מטבען - כמות נמוכה של צמחיה ובעלי חיים. הבצורת הממושכת ביותר בעולם בהיסטוריה המתועדת התרחשה במדבר אטקמה בצ'ילה ונמשכה כ-400 שנה.

יש החושבים כי בצורת היא רק תופעה המתייחסת ליכולת מערכת המים לספק מים לצורכי האדם, אבל בצורת יכולה להיות מוגדרת גם ביחס לצריכה המים הנדרשת למערכת אקולוגית קיימת.

במקומות בהם ישנה עונה יבשה לחלוטין ועונה גשומה (כמו באקלים הים תיכוני שבארץ ישראל), מגדירים שנת בצורת - שנה שבה העונה הגשומה אינה מניבה את כמות המשקעים הממוצעת. בישראל שנת בצורת מוגדרת כשנה שבה יורדים 80% ומטה מכמות המשקעים הממוצעת.

ניתן למדוד בצורת על פני שנים על ידי מדד הבצורת של פאלמר (Palmer drought index).

קשר אפשרי לפעילות האדם

בשנת 2019 התפרסם מחקר בירחון נייצ'ר שטוען כי יש קשר אפשרי בין פעילות אנושית לבצורת בעולם החל משנת 1900. החוקרים ביצעו שחזור של מדד הבצורת של פאלמר על ידי מדידת טבעות עצים על פני 1000 השנים האחרונות. אנו טוענים כי ניתן לזהות שלוש תקופות במהלך המאה ה-20. בעשורים האחרונים (1981 עד היום), מבחינים באות של גזי חממה אך עדיין לא ניתן לזיהוי בביטחון גבוה. בשנים 1950-1975 התצפיות והשחזורים שונים מתבנית הצפויה של גז החממה, במקביל לעלייה עולמית בפליטת אירוסול. במחצית הראשונה של המאה (1900-1949), יש קשר סטטיסטי חזק עם אותות של גזי חממה לבין בצורת בעולם. מספר רב של מערכי נתונים ושיקולים תצפיתיים, תוך שימוש בנתוני טבעות עץ, מצביעים לכיוון כי הפעילות האנושית משפיעה ככל הנראה על הסיכון העולמי לבצורת כבר בתחילת המאה העשרים. [1]

ראו גם

קישורים חיצוניים