גנב שורף

מתוך אקו-ויקי, מקום מפגש בנושאי אקולוגיה, חברה וכלכלה.
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

גנב שורף הוא המחשה של מצבי כשל שוק, שחיתות או אלימות, לצורך דירוג של החומרה של מצבים אלה. כמו כן המחשה זו יכולה להבהיר מה הסיכוי לתת מענה לבעיות אלה באמצעות מנגנוניים כמו תביעה משפטית.

ניתן להבחין בין סוגים שונים של גנבים, לפי חומרת הנזק הפוטנציאלי שם עלולים לגרום.

  • גנב רגיל - גנב נכנס הביתה, גונב 1,000 ש"ח מארנק שמצא על השולחן ויוצא החוצה. אם נתפוס את הגנב נוכל לתבוע אותו בבית משפט בדרישה לפיצוי. לדוגמה ביהדות היה מקובל שגנב שנתפס משלם סכום כפול ממה שגנב.
  • גנב בלגנסיט - הגנב נכנס הביתה, גונב 1,000 ש"ח, אולם כדי למצוא את הארנק הוא עושה חיפוש פרוע בבית, ויוצר נזק לרכוש ונזקי עוגמת נפש. נזקים אלה מגיעים נניח לסכום של 10,000 ש"ח, והם גבוהים פי 10 לעומת הסכום שהגנב לקח. סה"כ נוצר נזק של כ-9,000 ש"ח. יהיה קשה הרבה יותר לפצות את הניזוק במקרה גם אם תפסנו את הגנב. לחברה ישתלם אם נוכל למנוע את הגניבה בכלל, שכן הנזק שנגרם הוא גבוה בהרבה מהתועלת לגנב. למעשה ייתכן ולניזוק היה משתלם לשלם סכום כלשהו לגנב כדי למנוע את הגניבה - כל עוד מדובר במשחק חד פעמי - במשחק רב פעמי יווצר כך תמריץ לגנב לאיים בגניבה.
  • גנב שורף רכוש - הגנב נכנס לבית ריק, גונב 1,000 ש"ח, אולם כדי לטשטש את עקבותיו הוא שורף את הבית, ונגרם נזק לרכוש בסכום של מיליון ש"ח. במצב זה גם אם תפסנו את הגנב הוא אינו מסוגל כלל לשלם על הנזק האדיר שהוא גרם לניזוק. תביעה משפטית לפיצויים אולי תרתיע את הגנב ואולי תפצה חלק קטן מהנזק אולם היא אינה כלי מוצלח כדי לשמור על רווחה כלכלית שכן ערך רב הלך לאיבוד. עם זאת מדובר בנזק הפיך - ניתן לבטח את הרכוש לדוגמה ובסופו של דבר מדובר רק בנזק כספי.
  • גנב אלים - הגנב נכנס לבית, גונב 1,000 ש"ח, וכדי לטשטש את עקבותיו הוא מכה, עד כדי סכנת רצח עדי ראייה. במקרה זה הנזק כעת הוא לא רק נזק כספי של כמה מיליוני שקלים אלא גם נזק בלתי הפיך לחיי אדם. זו הסיבה שבחוק העונשין העונש על שוד או שוד מזויין הוא גבוה יותר מאשר סתם גניבה.
  • גנב שורף - הגנב נכנס לבית, גונב 1,000 ש"ח וכדי לטשטש את עקבותיו הוא שורף את הבית כולו, ובכך מסכן משפחה שלמה ואולי כמה משפחות. במצבים קיצוניים גנב בודד יכול לגרום לשריפה של עיר שלמה. במצב זה גניבה של סכום קטן הובילה לזנק כלכלי של מאות מיליוני שקלים, ולנזק לחיים של משפחה שלמה או של אלפי אנשים.
  • גנב המשחרר נשק ביולוגי - גנב נכנס לבית, גונב 1000 ש"ח, ובטעות גורם לשחרור של נשק ביולוגי שהיה מוחבא בכספת. במצב זה הגנב מסכן את כל האנושות כדי להנות מסכום כסף קטן. ייתכנו מצבים אחרים בהם הנזק מתחיל מפעילות כיום אבל מתפתח בהמשך לנזק משמעותי יותר בעוד כמה עשרות שנים.

מצבים שונים של כשלי שוק כמו מונופול יכולים לייצג "גנב רגיל" או "גנב בלגניסט" -סכום כסף עובר בין הצרכנים אל החברות המונופוליסטיות ונגרם נזק כספי שניתן לאזן אותו על ידי תשלום קנסות או פיצויים. ניתן לדבר על "אובדן רווחה" שנגרם לחברה כולה עקב הפער בין מחיר מונופוליסטי לבין מחיר שהיה מתקיים בשוק תחרותי. מצבים אחרים של כשלי שוק הם חמורים יותר שכן הם עלולים לסכן חיים של צרכנים, פועלים, שכנים של מפעלים או אנשים אחרים - לדוגמה עקב מכירה של טבק וגרימת התמכרות מכוונת לבני נוער, או עקב זיהום אוויר או עקב מצבים של תכנון מוטה מכוניות שמעלה רווחים של חברות מכוניות וחברות נפט אבל גורר מחלות ומוות עקב זיהום אוויר, אורח חיים יושבני ותאונות דרכים. דוגמה מוחשית להיבט זה הוא פרשת פורד פינטו שבחה חברה סיכנה ביודעין חיים של אנשים כדי להמשיך למכור מוצר מסוכן שלה. דוגמה אחרת היא הפעלת לובי פוליטי על ידי חברות טבק או חברות מזהמות כדי למנוע צעדי רגולציה שיכולים להפריע לפעילות שלהם, גם אם ההשלכות הן המשך מוות של בני אדם עקב מצב זה. כדוגמה שוק הטבק בישראל מכניס לחברות הטבק הכנסות של כ-1.5 מיליארד ש"ח בסך הכל, אולם הוא גורר נזקים של כ-12 מיליארד ש"ח עקב עלות טיפולים, עישון כפוי, אובן ימי עבודה ועוד השפעות על מי שאינם מעשנים. הנזק מטפס לעשרות מיליארדי שקלים אם מתחשבים בהתמכרות לטבק ובכך שרוב הצרכנים מעשנים למרות רצונם להפסיק. גם אם היינו יכולים להוכיח שחברות הטבק אשמות בכל הנזק - לא היה להן די כסף כדי לפצות את הניזוקים. מצבים אלה מגיעים למצבים של "גנב שורף רכוש" (אם יש נזק גדול לרכוש) או "גנב שורף" במקרים של פגיעה בבריאות הציבור או תרומה לגורם סיכון בריאותי בעקבות פעילות כלכלית של חברות או יחידים.

מצבים אחרים כמו הכחשת אקלים ושינוי אקלים או התרגלות לאנטיביוטיקה עקב מכירה מסוכנת של אנטיביוטיקה לתעשיית הבשר מהווים כבר השפעה חיצונית מהסוג האחרון שבה כדי להרוויח חברות מוכנות לסכן את כל האנושות או מיליוני אנשים לכל הפחות. אלו הם מצבים קיצוניים של כשל סיכון מוסרי - שבו הסיכון עקב הפעולה נופל בחלקו הגדול מישהו אחר, יחד עם כשלי שוק נוספים כמו כשל הנובע מתהליך ארוך טווח ומידע א-סימטרי שבו הניזוק לא יודע בדיוק מי הסוכן שביצע פעולה שפגעה בו.

ראו גם