דוד בלחסן

מתוך אקו-ויקי, מקום מפגש בנושאי אקולוגיה, חברה וכלכלה.
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

דוד אנדרי בלחסן (נולד ב-1951, נפטר ב-2020) היה היסטוריון, תסריטאי וחקלאי ישראלי, פעיל חברתי לחידוש תנועת ה"כנענים" של עדיה חורון ויונתן רטוש ויושב ראש תנועת הדרור העברי. הרבה לבקר את הממסד הרבני ותפישות שונות בהקשר חקלאות בכתבי היהדות.

ביוגרפיה

דוד בלחסן נולד בתוניסיה בקריה חדשה למשפחה חילונית-יהודית; בתוניסיה למד עברית וערבית; עלה בגיל 19 לישראל והתגורר בקיבוץ עין שמר, משם עבר למושב תלמי אליהו ולאחר מכן התגורר בליבנה. טרם עלייתו לישראל למד בסורבון בפריז ולאחר עלייתו לישראל למד בחוג לקולנוע ולטלוויזיה באוניברסיטת תל אביב.

בלחסן חיבר ספרים ופרסומים שונים בצרפתית, בסוגיות פוליטיות והיסטוריות הקשורות להיסטוריה של ארץ ישראל; ביניהם ספר הטוען שישוע בן יוסף ומאמיניו הראשונים דיברו בשפה העברית (ולא כסברה הנפוצה, בשפה הארמית) וספר בו הציע לבטל את המדינה היהודית ולהקים במקומה מדינה עברית[1].

ייצור סרטים

בשנת 2001 ביים את הסרט "פורקן", בשותפות עם דודי ברגמן שהפיק אותו; הסרט זכה בתמיכה מ"קרן מקור לקולנוע"[2].

בשנת 2003, יצר את הסרט, "ילדי הגזזת" המתעד את הטיפול ברנטגן נגד גזזת, שעברו כ-100,000 עולים חדשים בשנות ה-50[3][4]. הסרט בודק את הסיבות שהובלו את ראשי הממסד הרפואי בישראל (בראשם הרופא חיים שיבא), ליישם את הטיפול. בראיון לאמנון לוי בערוץ 10, בשנת 2018, הסביר בלחסן, שלא היה מניע גזעני (נגד עולים מארצות האסלאם) בטיפול, אלא קונספציה רפואית שגויה שרווחה אז בכל העולם (בארצות הברית המשיכו לקבל כ-4 מיליון ילדים את הטיפול גם בשנות ה-60)[5].

בשנת 2008, השתתף בכתיבת התסריט לסרט "אחים", בכיכוב של ברוך ברנר[6].

מאבקים משפטיים

בשנת 2011, עתר לבג"ץ כחלק ממאבקו נגד ספסרות בקרקעות ומכסות מים במושבים[7][8].
המאבק היה בחקלאים שנטשו את הענף אך ממשיכים להחזיק במכסת המים ולסחור בה, בין אם באופן אישי, בסתר ואף בהעלמת מס לכאורה בינם לבין חקלאים אחרים, ובין אם בתיווך האגודות השיתופיות של המושבים. חקלאים אלה, משכירים את מכסת המים לחקלאים אחרים. לעיתים לחקלאים פעילים באותו מושב, ולעיתים ליזמים בתחום החקלאות שאינם חברים במושב, כאלה המקבצים מכסות מים וקרקע בהיקפים גדולים והופכים למעין "אוליגרכים" בחקלאות הקשורים לרשתות השיווק הגדולות, ומונעים מאחרים לקבל את המכסות ולעסוק בחקלאות. העתירה מבקשת שהמדינה תאכף, את חוק ההתיישבות החקלאית האוסר ספסרות זאת, אך המדינה הפסיקה לאכוף אותו[9].

פיתוח משנתו

בלחסן השקיע חלק ניכר מחייו בחיפוש אחר "האמת העברית" עליה דיברו עדיה חורון ויונתן רטוש.

בשנת 2016 הקים את תנועת הדרור העברי במטרה להפיץ את משנתו בנושא "האמת העברית".

בלחסן במרבות חיו נלחם כנגד מה שהגדיר כ"משטר הרבני-פרושי-יהודתי-גלותי", אם זה בהסכמי אוסלו להם התנגד נחרצות או בהתנגדותו לתוכנית ההתנתקות שאותה כינה "טיהור אתני"[10]

בעת המשבר הפוליטי בישראל (2019–2021) חבר עם המפלגה המתקדמת לכנסת ה-22 ושמו הוצב ברשימתה במקום הרביעי[11] ולכנסת ה-23 אז שמו הוצב ברשימתה במקום הראשון, אם כי המפלגה לא עברה את אחוז החסימה. חברי המפלגה תומכים ביצירת חוקה ובהפרדת דת ממדינה[12] הוא רמז כי מטרתו בכך לא הייתה קבלה דה-פקטו לכנסת אלא פרסום תנועת הדרור העברי.

עמדותיו

טען כי תנועת הכנענים של עדיה חורון ויונתן רטוש נכשלה בראשית דרכה בשל פשרנות עם עמדות שמאלניות; הוא הזכיר את אורי אבנרי כדוגמה למי שפרש מהקבוצה בשל אימוץ רעיונות שמאלניים קוסמופוליטיים, אשר מבחינתו הם אנטיתזה מוחלטת לתנועה ואין להתפשר על קבלתם ולכבדם ובנוסף טען כי על חברי התנועה להיאבק אקטיבית בכפייה דתית.

ישוע בן יוסף

הביע דעתו כי ישוע בן יוסף אמנם לא היה משיח או בן אלוהים או כל מהות דומה לכך אך כן איש הגות עברי חשוב מעם ישראל וכי דמותו וכן ספר הברית החדשה מצדיקים את טענת הימין הפוליטי הישראלי על ארץ ישראל[13].

חג סוכות יהודי לעומת עברי

עלה מדבריו כי חג הסוכות בצורתו הרבנית-פרושית הושפע ממנהגים בבליים-פגאניים; כי פרי ההדר הנזכר במקרא איננו האתרוג אשר לדעתו לא ראוי לתואר זה וכי נטילת לולב היא אבסורד חקלאי שכן מדובר בכריתה של עלים צעירים של דקל תמר ולא ייתכן שכך נהגו העברים בעת העתיקה אלא שזוהי פרשנות רבנית מעותת לכתוב[14].

אבלות וקבורה

הביע התנגדות לקבורה היהודית וקרא לאנשים לבקש קבורה שהוא מגדיר כ"עברית" וכרוכה ב"הטמנה" סביב עץ ה"אשרה" המסמלת הרמוניה וקשר בל ינותק בין האדם לשאר הטבע[15]; בהקשר זה הסביר במילותיו שלו שהמילה העברית העתיקה "חג" קשורה גם במונח "לחוג יחדיו" (לעמוד יחדיו במעגל) סביב עץ ה"אשרה" שלצידו הוטמנה גופת המת[15].

אקולוגיה

טען כי האקולוגיה היא תפישה גלובאלית (גלובליסטית) המאיימת על מושג הגבול הארצי והציג את האקולוג כמזהה את עצמו כאזרח העולם (כאיש הפלנטה או היקום אך לא כאיש הארץ). טען כי השמאל הסוציאליסטי בעברו היה אחראי להקמת מפעלים מזהמים אך לאחר מכן היה אחראי לביקורת אקולוגית עליהם[16]. רמז לשיתוף פעולה טבעי בין השמאל האקולוגי לבין היהדות והאסלאם[16].

עמניות לעומת לאומיות

פעל לקדם הבדל בין המושג "עמניות" (מושג המדגיש זהות עצמית של "שייכות לעם" המוגדרת בעיקר במוצא אתני, שפת אם ואפשר שגם דת[17]) לבין המושג "לאומיות" (מושג המדגיש זהות כללית של אזרחות במדינה).

הגדיר עצמו כעברי מבחינה עמנית וכישראלי מבחינה לאומית; הוא סבר שחלק מערביי ארץ ישראל הם ממוצא עברי ולא מן הכובשים המוסלמים של המאה ה-7 והמאה ה-8 וקרא להם לזנוח את זהותם הערבית ולאמץ זהות עברית[18][19].

זיהה את היהדות כדת בלבד הנשלטת על ידי חרדים-פרושים המנהיגים תפישה קוסמופוליטית של "יהודים ובני נוח" הדומה לזו של הערבים-המוסלמים, "ערבאים-מושלימים" כניסוחו, ששאפו ושואפים לכונן את אומת מוחמד הקוסמופוליטית והוא זיהה את מה שהגדיר כשמאל קוסמופוליטי כבעל אג'נדה דומה וכשותף טבעי לקוסמופיליטיות אנטי-עמנית זו.

עלה מדבריו שמה שמכונה "עמים כנעניים" אינו נבדל מן "העם העברי" וכי העם העברי הוא במקור עם פוליתאיסטי (כשאר העמים ה"כנעניים") וכי המונותאיזם שאימצו מסוימים בו בלהט הוא "זר" לתרבות העברית[15]. בהתאם לכך, הביע דעתו כי ייתכן שהשם "יהודה" נוצר בשל סגידת אל "הד" מנהרות מדבריות כנעני בשם "הדו" על ידי שבט שלימים הוכר כ"שבט יהודה" העברי[20] וסבר כי יהוה התקבע לבסוף כאל של ארץ יהודה.

אנטי-עמניות אברהמית-שמאלנית

תקף בחריפות את ההיסטוריון שלמה זנד על גישתו אותה כינה "שמאלנית-קוסמופוליטית" לפיה מה שמכונה "העם היהודי" בכללותו איננו עברי ואף איננו "יהודי" אלא תערובת של עמים שונים שאימצו את הדת המונותאיסטית הראשונה כביכול "יהדות" כחלק ממהפכה מונותאיסטית שמקורה במזרח התיכון הקדום; לראיה מציג זנד הבדלים גנטיים ברורים בין "יהודים" צאצאי אדומים, יוונים, כוזרים, סלאבים, אתיופים, ברברים, תימנים, גרמנים, הודים, סינים ועוד על אף שמחקרים גנטיים שונים מוצאים קווים משותפים בין חלק מאוכלוסיות אלה המעידה על אנססטריות עברית חלקית (במידת מה).

ביקר את ההיסטוריונים יגאל בן-נון ויואל בן נון בטענה שהכחשתם את קיום העם העברי כעם ה"ישראלי" או ה"יהודי" האמיתי (כאשר לפי דבריו יגאל בן-נון עשה זאת בגישה חילונית ויואל בן-נון בגישה דתית) היא שמאלנית-קוסמופוליטית ואנטי-עמנית וכן באותה הרצאה הוסיף כי שפות עמי כנען השונות הקבילו לעברית ולכן אין לראות בהן שפות נפרדות וכי המקרא בגרסתו הנרחבת ה"לא פרושית", כלומר, עם הספרים החיצוניים (ומעבר לאלו, גם ספר הברית החדשה) כן מגדירים "שפה עברית" כהגדרה חשובה מבחינה היסטורית ופוליטית, גם אם מאוחרת[21].

ביקורת

יש מי שמחשיב את גישתו האנטי-גלובליסטית, לפחות בימינו, כלא פרקטית וכגורמת לפילוג הרסני בין בני אדם.

טענתו לחשיבות המוצא האתני ושפה ראשונה יחדיו ולא לשפה ראשונה בלבד (כשייכות ל"עם" או "אומה") גרמה לביקורת עליו ועל תנועת הדרור העברי לפיה תפישתם העמנית היא למעשה גזענות.

ספריו

בצרפתית:

  • David André Belhassen, Gérard Nizzim Amzallag, La Haine Maintenant ?: Sionisme Et Palestinisme, Les Sept Pièges Du Conflit May 2006, ISBN ; 2729116125}}
  • Israël - amour et désamour, Publisher: DIFFERENCE (September 19, 2013) ISBN ; 2729120491

ראו גם

הערות שוליים

  1. ^ תבנית:עיתון "הארץ", מתכוני לחמים של האופה אורי שפט בהשראת מילון הלחם
  2. ^ מאת גואל פינטו, פורסמו הזוכים בתמיכה מקרן מקור לקולנוע, באתר הארץ, 30 בדצמבר 2001
  3. ^ תבנית:עיתון גלובס, ארי ליבסקר, "פרשת ילדי הגזזת גבתה יותר קורבנות מכל מלחמות ישראל ביחד"
  4. ^ יוסף אלגזי, לא בתום לב אלא מעשה נפשע, באתר הגדה השמאלית, 18 באוגוסט 2004
  5. ^ אבי פיקארו שפרה שורץ, האמת על הטיפול בגזזת, באתר הארץ, 31 במרץ 2019
  6. ^ תבנית:ספר הקולנוע הישראלי
  7. ^ פס"ד עליון ; עותר: שמעון מגן ואחר ; משיב: שר התשתיות הלאומיות ואחרים ; ניתן ב-20 בספטמבר 2012
  8. ^ תבנית:עיתון גלובס, יובל יועז; "חקלאים לבג"ץ: להפסיק את הספסרות בהקצאות המים"
  9. ^ תבנית:עיתון גלובס, משה ליכטמן; "שוד המים הגדול - כך מספסרים חקלאים במכסות מים"
  10. ^ יילנה בוסינובה {{|}} ערוץ היוטיוב הרשמי של דוד בלחסן
  11. ^ ועדת הבחירות לכנסת ה-22, רשימת המתמודדים של מפלגת המתקדמת
  12. ^ רועי רובינשטיין, מאבק בפורנו ומס אחיד: החזון של המפלגות הקטנות, באתר ynet, 18 בינואר 2020
  13. ^ ישוע העברי {{|}} ערוץ היוטיוב הרשמי של דוד בלחסן
  14. ^ קיטרוג על האתרוג !... וגם על הלולב ! {{|}} ערוץ היוטיוב הרשמי של דוד בלחסן
  15. ^ 15.0 15.1 15.2 מילים כדורבנות. 7 אשרי האשרה {{|}} ערוץ היוטיוב הרשמי של דוד בלחסן
  16. ^ 16.0 16.1 המונותאיזם : שורש כל רע. פרק 1 : 40:00-44:32
  17. ^ כל עוד דת זו לא שוללת "עמניות" או לחלופין מקדמת "קוסמופיליטיות"
  18. ^ אל הנוצרים "דוברי ערבית" {{|}} ערוץ היוטיוב הרשמי של דוד בלחסן
  19. ^ אל המושלימים (מוסלימים) {{|}} ערוץ היוטיוב הרשמי של דוד בלחסן
  20. ^ פרק 1 : המונח יהודי וגלגוליו : מי הוא יהודי ? או מי הוא המגייר ? {{|}} ערוץ היוטיוב הרשמי של דוד בלחסן
  21. ^ אל מר יגאל בן נון : "הפוסל במומו פוסל"! {{|}} ערוץ היוטיוב הרשמי של דוד בלחסן