הידלדלות אגו

מתוך אקו-ויקי, מקום מפגש בנושאי אקולוגיה, חברה וכלכלה.
(הופנה מהדף דלדול אגו)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

הידלדלות אגו (באנגלית: Ego deplation) או דלדול אגו היא מונח מתחום כלכלה התנהגותית, ופסיכולוגיה שמתאר תופעה שבה אם נאלצים להפעיל שליטה עצמית כדי לבצע מטלה אחת בתחום אחד אזי הדבר מפחית את היכולת להחזיק מעמד באתגר הבא. ה"אגו" או השליטה העצמית המודעת שלנו הוא לא משאב בלתי מוגבל והוא מתעייף לאחר מאמץ. לתופעה של הידלדלות אגו יש השלכות בתחומים רבים הדורשים ריכוז, מאמץ או התנהגות מוסרית כמו - קבלת החלטות כלכליות ואישיות, נהיגה, תזונה בריאה, שמירה על כושר גופני וייתכן שגם על הנושא של עומס נפשי והשפעתו על עוני פערים וחסכון. תופעה זו היא סוג של הטיה קוגניטיבית שכן נדמה לנו שאנו כשרים לבצע מטלה מסויימת - כמו לדבר עם בת הזוג, לנהוג או להחליט על החלטה פיננסית - אבל הידלדלות אגו גורמת לכך שהמערכת האינטואיטיבית שלנו חזקה יותר ואילו המערכת המודעת והרציונליות יותר היא חלשה מכפי שאנו מעריכים.

דוגמה להידלדלות אגו היא שלאחר יום מעייף שבו אנחנו מעבירים דירה, או לומדים למבחן מתיש, אנו מזמינים פיצה ומחסלים אותה עד תום, למרות שאנו בדרך כלל לא עושים את זה. [1]. דוגמאות רבות לתופעה מתוארות בספר לחשוב מהר לחשוב לאט של דניאל כהנמן. דוגמה כזו היא ניסיון לכבוש (למנוע) תגובה נוכח סרטון טעון מבחינה רגשית (מרכז, מפחיד, מעורר מבחינה מינית וכו'), ישפיע על היכולת לבצע מטלה הכרוכה באי נוחות גופנית. עמידה בפיתוי בפני מזון מתוק מפחיתה את היכולת להתמודד עם מטלה קוגניטיבית קשה. מצבים מדללי אגו כרוכים תמיד במאמץ לדכא נטייה טבעית. הדבר כולל: לא לחשוב על משהו (לדוגמה פילים ירוקים), דיכוי תגובה רגשית לסרט מרגש, ביצוע בחירות הכרוכות בקונפליקט, ניסיון להרשים אנשים אחרים, תגובה אדיבה להתנהגות שלילית של בן זוג, ותקשורת עם אדם מגזע אחר (לאדם עם דעות קדומות). רשימת סימנים להידלדלות אגו כוללת מגוון סוגים כולל - הפרת דיאטה, קניות אימפולסיביות, תגובה תוקפנית להתגרות קלה, חוסר התמדה במשימה גופנית, הצלחה מועטה במטלות קוגניטיביות או בקבלת החלטות. [2]

מערכת העצבים צורכת גלוקוז בכמות גבוהה, ולכן ביצוע פעולה מנטלית כרוכה באובדן אנרגיה - "אנרגיה מנטלית" אינה סתם מטפורה. מחשבה מאומצת מדללת את מלאי הגלוקוז בדם באופן דומה לריצה מהירה. לכן הפסיכולוג החברתי רוי באומייסטר הראה שניתן להפחית הידלדלות אגו על ידי נטילת גלוקוז. מתן לימונדה עם גלוקוז מנע הידלדלות אגו, ואילו אלו שקיבלו לימונדה עם ממתיק מלאכותי כן עברו הידלדלות אגו במאמץ בין שתי מטלות. דוגמה מטרידה להידלדלות אגו הייתה בבדיקת שופטים בוועדת שחרורים בבתי כלא – השיעור הממוצע של חנינה הוא 35%, לאחר ארוחה שיעור אישורי בקשות החנינה הוא 65% לאחר מכן שיעור הבקשות יורד במשך שעתיים, ולפני הארוחה הסיכוי יורד לכמעט אפס. עייפות ורעב מורידים את התפקוד ומובילים להחלטות ברירת מחדל של אי שחרור.[2]

שורה של ניסויים עם סטודנטים משכילים וחכמים הראתה כי אנשים מבצעים טעויות בפתרון בעיות מבלבלות שניתן לפתור אותן על ידי השקעה של קצת יותר מאמץ - לדוגמה "כדור ומחבט עולים יחד 1.10 דולרים, המחבט עולה דולר אחד יותר מהכדור, כמה עולה הכדור." התשובה הנכונה היא 5 סנט ולא 10 סנט. אנשים רבים טועים בתשובה. בספר לחשוב מהר לחשוב לאט כהנמן מתאר שתי מערכות במוח - אחת הפועלת בצורה אינטואיטיבית ומהירה והשנייה היא סדרתית ואיטית יותר ודרושה לשם ביצוע מטלות כמו חישובים מתמטיים, החלטות מוסריות והחלטות מורכבות נוספות. בעקבות הניסויים האלה כהנמן טוען כי הפעלת מערכת 2 המודעת והרציונלית (ראו פרטים בערך על הספר לחשוב מהר לחשוב לאט על הבדלים), שהיא גם "עצלה", מתרחשת רק כאשר חייבים להפעיל אותה ולא סתם בכל פעם. יש אנשים יותר ספקנים שמוכנים להפעיל אותה בקלות יותר.[2]

ניסוי מפורסם בתחום הידלדלות האגו הוא ניסוי המרשמלו של ולטר מישל. בניסוי מניחים מול ילד מרשמלו. אם הילד אכל את המרשמלו - הניסוי הסתיים. אם הילד לא אכל את המרשמלו במשך 15 דקות, הילד יקבל מרשמלו נוסף. הניסוי הראה כי יש קשר בין הידלדלות אגו איטית - שליטה עצמית רבה - לבין הצלחה כללית בחיים. שיין פדריק ביצע מבחן ביקורת של בקרה קוגניטיבית.[2]

השלכות אפשריות

לנושא של הידלדלות אגו השלכות רבות על מגוון תחומי חיים ועל תחומי מחקר ומדיניות. לדוגמה:

  • ברמה האישית לא כדאי לבצע החלטות גדולות בחיים כאשר עייפים או לאחר מטלות שעלולת לבצע הידלדלות אגו.
  • כאשר מדברים עם הילדים, בת זוג או לקראת עימות טעון רגשית עם אדם אחר, כדאי לבוא כאשר מלאי השליטה העצמית הם מלאים וללא להסתכן בקבלת החלטה לא נכונה שלנו. דבר זה נכון גם לגבי הצד השני.
  • בטיחות בדרכים - רוב החשיבה על תכנון בטיחות בדרכים מניחה כי כל האנשים נוהגים בזהירות כל הזמן ומקבלים החלטות רציונליות. הידלדלות אגו מעלה אפשרות כי אנשים תחת עומס גדול יותר נוטים לבצע יותר טעויות, להפגין פחות שליטה עצמית ולסכן את עצמם ואחרים. הדבר כולל - נהיגה בזמן שעייפים או חולים, נהיגה בהשפעת הסחת דעת או אחריה (לדוגמה שיחה קשה עם מישהו או לאחר דיבור בטלפון תוך כדי נהיגה). נהיגה לאחר אירוע פיננסי או משפחתי לא נעים, ועוד. גם היבטים כמו מגבלת מהירות (ללא מיתון תנועה או נהיגה בפקק היא דבר שמרסן את הנהג ודורש ממנו הרבה שליטה עצמית, בעקבות זאת הנהג עלול לעבור הידלדלות אגו. לכן בהיבטים כמו חזון אפס או מיתון תנועה לא מטילים את מלוא האחריות על הנהג ולא מצפים שהוא ינהג תמיד בצורה אחראית.
  • הידלדלות אגו נכונה גם לגבי סיכון לתאונות של אנשים מקצועיים - רופאים, בקרי תעופה, נהגים מקצועיים של אוטובוסים ורכב כבד ועוד - הם עלולים לעבור הידלדלות אגו בגלל עייפות או סוגים אחרים של עומס (לדוגמה משמרת קשה) ובעקבות כך לבצע טעויות בשיקול דעת.
  • הידלדלות אגו משפיעה מאוד על דיאטות לירידה במשקל ודיאטות נוספות כמו מאמץ לעבור לתזונה בריאה. בספר "אכילה בהיסח הדעת, פרופ' בריאן וונסינק, טוען שגורמים רבים משפיעים על התזונה שלנו וכי רובם הגדול בלתי מודע. כאשר אנחנו מוצפים בגירויים לאכול מזון לא בריא כלכלת השמנה - יש גבול ליכולת הרצון שלנו - לא מדובר במשאב בלתי מוגבל ותחת עייפות או לאחר גירוי מתמיד של המערכת - אנחנו ניטה יותר לאכול מזון פחות בריא. כדי למנוע דבר זה תוכניות כמו "שומרים משקל" מאפשרות אכילת קינוחים פעם בשבוע - כדי למנוע מצב של התאפקות ממושכת שהאדם לא יכול לעמוד בה. בספר "תורת ההונאה" מראים המחברים - שילר ואקרלוף - כיצד חברות מסחריות מנצלות ומעודדות את העומס הזה כדי לגרום לכך ש"הקוף על הכתף" (מערכת 2 האמוציונלית, והלא מדוייקת) יקח את ההחלטה במקומנו.
  • הידלדלות אגו יכול להשפיע על תחומים רבים הנוגעים לבריאות הציבור וקידום בריאות - לדוגמה שמירה על תזונה בריאה, בטיחות בדרכים, גמילה מעישון, התמכרות, פעילות גופנית - בכולם יש פיתויים לבצע דברים לא בריאים - כמו לוותר על אימון גופני, או לקחת עוד עוגיה, או לחזור לעשן. מודעות להידלדלות אגו יכולה לסייע במישור האישי. יש להם השלכות גם עם מדיניות ציבורית הנוגעת לגירויים, הגברת הצריכה וכו' - אין לצפות מאנשים שיהיו רציונליים תמיד ויקחו רק החלטות בריאות - לא רק בגלל פערים בידיעה שלהם אלה בגלל שבעקבות עייפות, עומס נפשי, דאגות כלכליות וכו' - אנשים נוטים יותר לחזור להרגלי בריאות בעייתיים - ודבר חזק עוד יותר כאשר יש גירוי חוזר להתנהגות כזו - הדורש התאפקות מצד האדם -עד שהוא נשבר - לדוגמה פרסום חוזר למזון לא בריא או לסיגריות יכול ליצור אפקט של הידלדלות אגו - אדם שמנסה גמילה מעישון צריך להתאפק בכל פעם שהוא רואה פרסומת לסיגריות, אם הוא גם בתקופה קשה, מחסור בסוכר ועוד הוא עלול לחזור לעשן בגלל הידלדלות אגו. נקודת הנחה זו שונה למדי לעומת דיון מנקודת מבט של כלכלה נאו-קלאסית שמניח כי האדם הוא האדם הכלכלי שהוא רציונלי לגמרי כל הזמן. הידלדלות אגו יכולה להסביר היבטים רבים באי שוויון בריאותי שבהם אנשים עניים יותר צורכים מזון פחות בריא - כמו צריכה של יותר מזון עתיר סוכר או מעשנים יותר - לא רק בגלל נורמות שונות או פחות ידע לגבי היבטים של קידום בריאות ולא רק בגלל אפשרויות כלכליות אחרות (לדוגמה קניית מזון לא בריא אבל זול כמו מזון עתיר סוכר ומלח) או סביבה אחרת (לדוגמה השפעה של שכונה מעשנת על הסיכון לעישון בקרב נערים אלא בגלל שהם עם יותר הזדמנויות להידלדלות אגו (ראו בהמשך דיון על עומס קוגניטיבי). אפשרות נוספת היא שהידלדלות אגו חזקה יותר בקרב חלק מהאנשים גורם לשתי התופעות - כלומר הוא גם מעודד אימוץ קל יותר של הרגלים לא בריאים וגם מעודד עוני בגלל שבשני המקרים הוא מעודד פחות שליטה עצמית.
  • להידלדלות אגו יש השלכה על הנושא של התנהלות מערכת המשפט, הפלילים וכו', דוגמה לשינוי התנהגות שופטים מובאת על ידי כהנמן. ככל הנראה יש היבטים נוספים המושפעים מדבר זה - לדוגמה בעיה עקב שחיקה של סוהרים או שוטרים במשמרות ארוכות. יש לדבר זה גם השלכות ככל הנראה על מניעת פשיעה. שכן חלק מהרצון לשמור על התנהגות מוסרית קשור ליכולת לשליטה עצמית.
  • הידלדלות אגו יכולה להשפיע על הבנה של כלכלת עוני, אי שוויון כלכלי וניידות חברתית.

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ הדוגמה מובאת מהספר האמת על באמת של דן אריאלי, איני זוכר אם מצוין בצורה מפורשת הידלדלות אגו. הערתו של משתמש:האזרח דרור
  2. ^ 2.0 2.1 2.2 2.3 דניאל כהנמן, לחשוב מהר לחשוב לאט