האנציקלופדיה הגדולה

מתוך אקו-ויקי, מקום מפגש בנושאי אקולוגיה, חברה וכלכלה.
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
שער האַנסיקלופדי.

האנציקלופדיה הגדולה - "אַנסיקלופדי" או בשמה המלא אנציקלופדיה או מילון שיטתי של המדעים, האמנויות והמקצועות (בצרפתית: Encyclopédie ou dictionnaire raisonné des sciences, des arts et des métiers). היא אנציקלופדיה כללית שפורסמה בצרפת בין השנים 1751 ל-1772, כולל תוספות, שינויי ערכה ותרגומים מאוחרים יותר. היו לה כותבים מלומדים רבים כולל אישים מפורסמים כמו וולטר ורוסו, הידועים בתור "האנציקלופדיסטים". האַנסיקלופדי נערכה על ידי הפילוסוף דני דידרו, ועד 1759 על ידי המתמטיקאי והפילוסוף ז'אן לה רון ד'אלמבר.

האַנסיקלופדי מפורסמת כמייצגת את הלך המחשבה של עידן הנאורות ותרמה לרעיונות שקידמו את המהפכה הצרפתית, הדמוקרטיה ורעיונות רבים שמומשו במאות שלאחר מכן. לפי דידרו, במאמרו "Encyclopédie" מטרת האַנסיקלופדי היתה "לשנות את הדרך שבה אנשים חשבו" וכן אמצעי שבו אנשים יוכלו להשכיל את עצמם ולדעת דברים. הוא ותורמים אחרים דגלו החילון של למידה הרחק מן הישועים (מסדר קתולי שנלחם בהתפשטות הרפורמציה הפרוטסטנטית באמצעות חינוך ותעמולה). דידרו רצה לשלב את כל הידע העולמי באנציקלופדיה וקיווה שהטקסט יוכל להפיץ את כל המידע הזה לציבור ולדורות הבאים.

ראשית הפרוייקט

ראשיתו של הפרויקט בניסיון של אנדרה לה ברטון, אחד מגדולי המוציאים לאור של התקופה, להוציא לאור תרגום לצרפתית של ציקלופדיית צ'יימברס (Chambers's Cyclopaedia). בעיות ועיכובים שונים גרמו לזניחת התוכנית המקורית בשנת 1745. תחת זאת הוחלט לקיים פרויקט שאפתני בהרבה: כתיבה של אנציקלופדיה מקורית שתתבסס על מבנה ארגון ידע חדש. בסופו של דבר, התרומה העיקרית של ציקלופדיית צ'יימברס לפרויקט התבטאה בהחלטה - החדשנית לזמנה - לארגן את ערכי האנציקלופדיה בסדר אלפביתי.

בשנת 1747 הופקד ז'אן לה רון ד'אלמבר על תכנון מבנה ארגון הידע ועל כתיבת המבוא, שנחשב עד היום כאחד מכתבי הנאורות החשובים ביותר ונשאר בתפקיד עד 1758. דני דידרו שימש כעורך הראשי (נשאר בתפקיד למשך 25 שנה). מאה וארבעים כותבים התקבצו ביחד וכתבו, תוך כמה שנים, 71,818 ערכים ו-3,129 איורים, ב-28 כרכים.

פרסום האנציקלופדיה

שבע עשרה הכרכים הראשונים פורסמו בין 1751 ל-1765; אחד עשר כרכים של לוחות הושלמו על ידי 1772. החרט רוברט בנארד סיפק לפחות 1,800 לוחות עבור העבודה. בגלל התוכן הרדיקלי המזדמן שלה (ראה פרטים בהמשך), האנציקלופדיה עוררה מחלוקת רבה בחוגים שמרניים, וביוזמת "הפאראלמנט של פריז" השעתה ממשלת צרפת את ה-privilège של האנציקלופדיה ב-1759. למרות ההשעיה, העבודה נמשכה "בחשאי", באופן חלקי, כי לפרויקט היו תומכים באליטה הצרפתית כמו Malesherbes [1] ומאדאם דה פומפדור. השלטונות התעלמו במתכוון מהמשך העבודה; הם חשבו כי די באיסור הרשמי שלהם כדי לפייס את הכנסייה ואויבים אחרים של הפרויקט.

בתקופה "הסודית" ביצע דידרו עבודת תחבולה ידועה. דפי השער של כרכים 1 עד 7, שפורסמו בין 1751 ל-1757, טענו כי פריס היא מקום הפרסום. דפי השער של כרכי הטקסט הבאים, 8 עד 17, שפורסמו יחד בשנת 1765, טענו כי מקום הפרסום הוא Neufchastel. מקום זה (שמכונה כיום Neuchâtel ונמצא בשווייץ) היה חלק מנסיכות עצמאית, שם לוחות הייצור של האנציקלופדיה היו בטוחים מפני סוכני המדינה הצרפתית ומתנגדי האנציקלופדיה. בינתיים, הכתיבה בפועל של כרכים 8 עד 17 המשיכה בשקט בפריז.

ב- 1775 קיבל צ'ארלס ג'וזף פאנקאוקה (Charles-Joseph Panckoucke) את הזכויות להנפיק מחדש את היצירה. הוא הוציא חמישה כרכים של חומר משלים ושני כרכי אינדקס מ-1776 עד 1780. חלק מן החוקרים כוללים אלה שבעה "התוספת" כרכים כחלק הגיליון הראשון המלא של האנציקלופדיה, עבור סכום כולל של 35 כרכים, אם כי הם לא נכתבו או נערכו על ידי המחברים המקוריים.

מבנה

מבנה עץ הידע של האנציקלופדיה הגדולה. מיון הנושאים לא לפי תאולוגיה אלה לפי התבונה האנושית.

כמו רוב האנציקלופדיות, ניסתה האנציקלופדיה הגדולה לאסוף ולסכם את הידע האנושי במגוון תחומים ונושאים, החל מפילוסופיה ועד תאולוגיה, מדע ואמנויות. האנציקלופדיה הייתה שנויה במחלוקת בגלל ארגון מחדש של הידע לפי התבונה האנושית במקום על ידי הטבע או התאולוגיה. הידע הסתעף משלוש הקטגוריות של המחשבה האנושית, בעוד שכל שאר ההיבטים הנתפסים של ידע, כולל תאולוגיה, היו פשוט ענפים או מרכיבים של קטגוריות אלו.

ההקדמה לאנציקלופדיה, "השיח המוקדם" ("Preliminary Discourse) של ד'אלמבר,[2] נחשבת כהצגה חשובה של אידאלים של עידן הנאורות. בין השאר, הוא מציג את הטקסונומיה של הידע האנושי (ראה איור 3), בהשראת "התקדמות הלמידה" של פרנסיס בייקון[1]. שלושת ענפי הידע העיקריים הם: "זיכרון" / היסטוריה, "היגיון" / פילוסופיה, ו "דמיון" / שירה. עץ ידע זה נוצר כדי לסייע לקוראים להעריך את התועלת של התוכן בתוך האנציקלופדיה, ולארגן את תוכנו. ראוי לציין כי "תאולוגיה" נמצאת מתחת לענף של "פילוסופיה" וכי "הידע של אלוהים" הוא רק כמה צמתים מן "ניבוי עתידות" ו "קסם אפל".

התורמים לאנציקלופדיה הגדולה

מאחר שמטרתם של עורכי "האנציקלופדיה הגדולה" הייתה לאסוף את כל הידע בעולם, דידרו ד'אלמבר ידעו שהם יזדקקו לתורמים מתחומים שונים שיסייעו להם בפרויקט שלהם. רבים מהפילוסופים (אינטלקטואלים של הנאורות הצרפתית) תרמו לאנציקלופדיה, כולל דידרו עצמו, וולטר, רוסו ומונטסקייה. הפרסום הפך למקום שבו יוכלו התורמים לשתף את רעיונותיהם ותחומי העניין שלהם. התורם הפורה ביותר לאנציקלופדיה היה הרופא והפילוסוף לואי דה ז'וקורט (Louis de Jaucourt) שכתב 17,266 מאמרים בין 1759 ל-1765, כ-8 מאמרים ביום, דבר שמהווה כ-25% מכלל האנציקלופדיה.

יחד עם זאת, כפי שטען פרנק קפקר (Frank Kafker), האנציקלופדים לא היו קבוצה מאוחדת: "... למרות המוניטין שלהם, (האנציקלופדיסטים) לא היו קבוצה מלוכדת של רדיקלים שמטרתם לחתור תחת השלטון הישן בצרפת. תחת זאת הם היו קבוצה מפורדת של אנשי-סֶפֶר, רופאים, מדענים, בעלי מלאכה וחוקרים ... אפילו המיעוט הקטן שנרדף על שכתב מאמרים שזלזלו במה שנראה בעיניהם כמנהגים בלתי סבירים - ובכך החלישו את כוחה של הכנסייה הקתולית וערערו את עוצמתה של המלוכה - לא דמיינו שהרעיונות שלהם יעודדו מהפכה."‏[2]

להלן רשימה של חלק מהכותבים הבולטים של "האנציקלופדיה הגדולה" ותחומי הכתיבה שלהם. ‏[3]

  • ז'אן לה רון ד'אלמבר - עורך; מדע (במיוחד מתמטיקה), ענייני היום, פילוסופיה, ודת, בין היתר
  • אנדרה לה ברטון - מו"ל ראשי; מאמר על דיו הדפוס.
  • דני דידרו - עורך ראשי; כלכלה, אמנות מכנית, פילוסופיה, פוליטיקה, דת ועוד
  • לואי ז'אן מארי דאובנטון (Louis-Jean-Marie Daubenton) - ידיעת הטבע או תולדות הטבע (באנגלית: Natural history) - מקביל כיום בעיקר לחקר החי והצומח, ביולוגיה וגאולוגיה
  • אן רובר ז'אק טורגו, הברון דה לאונה (כלכלן ומדינאי צרפתי. להגותו הייתה השפעה ניכרת על אדם סמית בכותבו את "עושר העמים") - כלכלה, אטימולוגיה, פילוסופיה, פיזיקה
  • הברון ד'אולבאק - מדע (כימיה, מינרלוגיה), פוליטיקה, דת, בין היתר
  • לואי דה ז'וקורט (Louis de Jaucourt)- כלכלה, ספרות, רפואה, פוליטיקה, כריכת ספרים, בין היתר
  • ז'אן בפטיסט דה לה שאפל (Jean-Baptiste de La Chapelle) - מתמטיקה
  • אנדרה מורלט (André Morellet)- כלכלן ופילוסוף - תאולוגיה, פילוסופיה
  • קלוד בורגלאט (Claude Bourgelat) ווטרינר מנתח - טיפול בסוסים
  • מונטסקייה- Montesquieu - חלק של המאמר "Goût" ("טעם")
  • François Quesnay - כלכלן מזרם הפיזיוקרטים, מנתח - מאמרים על חקלאים, מס ודגן
  • ז'אן ז'אק רוסו - מוסיקה, תאוריה פוליטית וכן מאמר על כלכלה פוליטית
  • וולטר - היסטוריה, ספרות, פילוסופיה

בשל אופיים השנוי במחלוקת של כמה מן המאמרים, כמה מעורכי "האנציקלופדיה הגדולה" נשלחו לכלא.

מחלוקות, ביקורת והשפעות

דת ופוליטיקה

מחברי האנציקלופדיה אתגרו את הסמכות הדתית. המחברים, במיוחד דידרו וד'אלמבר, מיקמו את הדת בתוך מערכת של תבונה ופילוסופיה. הם לא דחו את כל הטענות הדתיות, אבל האמינו שתאולוגיה ורעיונות על אלוהים חייבים להיות מוכחים. לואי דה-ז'וקור מתח ביקורת חריפה על האמונות הטפלות כעל טעות אינטלקטואלית במאמרו בנושא. הכותבים הדגישו את זכותו של הפרט לריבונות דתית. לכן הם הטילו ספק באותנטיות של אירועים היסטוריים מתוארים שצוינו בתנ"ך, והטילו ספק בתוקפם של ניסים ותחיית המתים.

קריאות תגר אלה הובילו לדיכוי מצד רשויות הכנסייה והמדינה המלוכנית. האנציקלופדיה ותורמיה סבלו התקפות רבות וניסיונות צנזורה מצד אנשי דת או צנזורים אחרים, שאיימו על פרסום הפרוייקט ועל המחברים עצמם. מועצת המלך דיכאה את האנציקלופדיה ב- 1759. הכנסייה הקתולית, תחת האפיפיור קלמנט ה-13, הכניסה אותו ברשימת הספרים האסורים. אינטלקטואלים בולטים ביקרו אותו, המפורסם בהם היה המרקיז דה פומפיניאן [3] שעשה זאת באקדמיה הצרפתית. מחזאי, צ'ארלס פליסוט דה מונטנוי,"Charles Palissot de Montenoy" כתב מחזה ביקורתי בשם Les Philosophes. כאשר כתב אנדרה מורלה, אחד התורמים לאנציקלופדיה, הקדמה מדומה על כך, הוא נשלח למאסר בבסטיליה בשל טענות לדיבה.

כדי להגן על עצמם מפני מחלוקת, כתבות האנציקלופדיה בנושאים תאולוגיים נכתבו בצורה מעורבת. חלק מהממרים תמכו באורתודוקסיה, וחלקם כללו ביקורת גלויה על הנצרות. כדי להימנע מעונש ישיר מצנזורה, הסופרים הסתתרו לעתים קרובות במאמרים סתומים או ביטאו זאת במונחים אירוניים. עם זאת, התורמים עדיין תקפו בגלוי את הכנסייה הקתולית במאמרים מסוימים עם דוגמאות, כולל ביקורת על פסטיבלים עודפים, מנזרים ופרישת הכמורה.

פוליטיקה וחברה

האנציקלופדיה נתפסת לעתים קרובות כמשפיעה על המהפכה הצרפתית בגלל הדגש שלה על תאוריות פוליטיות הנאורות. דידרו ומחברים אחרים, במאמרים מפורסמים כגון "רשות פוליטית" ("Political Authority"), הדגישו את המעבר של מקור הסמכות הפוליטית מאלוהות או מורשת לידי העם. אידיאל ההשכלה הזה, של רוסו ואחרים, טען כי לאנשים יש זכות להסכים לממשלתם בצורה של חוזה חברתי.

מרכיב מרכזי נוסף של נושאים פוליטיים באנציקלופדיה היה זכויות אישיות או טבעיות - דבר המוכר כיום כזכויות אדם וזכויות אזרח. מאמרים כמו "זכויות טבע" ("Natural Rights") של דידרו מתארים את היחסים בין הפרטים לבין רצון הכלל. "המצב הטבעי" של האנושות, לדברי המחברים, הוא ברברי ולא מאורגן. כדי לאזן את הרצונות של אנשים ואת הצרכים של הרצון הכללי, האנושות דורשת החברה האזרחית וחוקים לטובת כל האנשים. סופרים, במידות שונות, ביקרו את תפיסותיו של תומס הובס על אנוכיות אנושית המחייבת ריבון (מלך) לשלוט בה.

מבחינה כלכלית, האנציקלופדיה הביעה אהדה לאידאלים של לסה פר או לעקרונות ליברליזם הכלכלי. מאמרים הקשורים לכלכלה או לשווקים, כגון "פוליטיקה כלכלית", העדיפו בדרך כלל תחרות חופשית והוקיעו מונופולים. לעתים קרובות מאמרים מתחו ביקורת על הגילדות כמוסדות שיצרו יצירת מונופולים ותמכו בהתערבות המדינה להסיר מונופולים כאלה. הכותבים תמכו בהרחבת עקרונות הליברליזציה, כגון הפרטת החינוך ופתיחת המשרות לכל רמות העושר.

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ The Advancement of Learning, 1605
  2. ^ Frank A Kafker, THE ENCYCLOPEDISTS AS A GROUP, a collective biography of the authors of the Encyclopédie, 1996, 978-0-7294-0521-8
  3. ^ לרשימה מלאה של הכותבים ראו ערך Encyclopédistes בוויקיפדיה האנגלית.