גז טבעי

מתוך אקו-ויקי, מקום מפגש בנושאי אקולוגיה, חברה וכלכלה.
(הופנה מהדף הגז הטבעי)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

גז טבעי (באנגלית: Natural gas) או גז פוסילי (Fossil gas) הוא סוג של דלק מחצבי המורכב בעיקר ממתאן. בהיותו דלק מחצבי הוא משאב מתכלה. הגז משמש בעיקר לשם הפקת חשמל וכן להפקת מוצרים וחומרים רבים אחרים בתעשיית הפלסטיק, הדשנים וחומרי הדברה. בהיותו אחד מחומרי הגלם החשובים להפקת דשן כימי הגז הטבעי הוא מרכיב חיוני בחקלאות תעשייתית ומכאן על שוק המזון העולמי.

הגז גורם לכמות קטנה יחסית של זיהום אוויר אך גם תוצרי בעירתו פולטים פחמן דו חמצני לאטמוספירה המשמש כגז חממה הגורם להתחממות עולמית. בנוסף, במהלך ההפקה של גז טבעי, משתחרר מתאן, המהווה אף הוא גז חממה, לאטמוספירה.[1]

שוק הגז העולמי

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – משק האנרגיה העולמי

בניגוד לנפט ולפחם, יש קושי לנייד גז טבעי על פני מרחקים גדולים (ראו הסבר בהמשך) מסיבות אלה, שוק הגז העולמי מורכב למעשה ממספר שווקים אזוריים (שמשפיעים זה על זה), שבכל אחד מהם יש היצע מקומי וביקוש מקומי לגז טבעי. בשנים האחרונות, עקב התדלדלות הפקת הגז בכמה אזורי ביקוש יחסית לצריכה שלהם, לדוגמה באירופה ובמזרח הרחוק, יש שוק גדל לגז מנוזל, שמחירו גבוה פי כמה יחסית לגז טבעי מקומי.

מחירי הגז בארצות הברית, אירופה ויפן החל משנות ה-60, בניכוי מגמות אינפלציה.

מחירי הגז הטבעי בעולם, שונים בשווקים מקומיים שונים כמו אירופה, ארצות הברית ויפן. מחירי הגז עולים במגמה ארוכת טווח של פי 2 כל 20 שנה, כאשר בשנים האחרונות חלה החרפה בהתייקרות ברוב השווקים. להלן מחירי הגז הטבעי, בדולר ליחידת אנרגיה בריטית (MMBTU) במונחי מחירים קבועים של שנת 2005 (בניכוי אינפלציה), כפי שפורסמו על ידי הבנק העולמי: [1]

שנה גז טבעי, ארצות הברית גז טבעי אירופה גז טבעי מנוזל, יפן
1960 0.63 1.81 ..
1970 0.63 1.65 ..
1980 2.09 5.54 7.47
1990 1.76 2.92 3.76
2000 4.82 4.32 5.28
2008 7.57 11.45 10.72
2009 3.61 7.97 8.17
2010 3.88 7.34 9.61
2011 3.25 8.55 11.92

מחירי הגז הטבעי, בדומה לדלקים מחצביים אחרים, מושפעים ממספר גורמים. גורמים שמובילים להוזלת מחירי האנרגיה כוללים:

  • טכנולוגיות חדשות של גילוי והפקה של דלק מחצבי קונבנציונלי (גז, נפט, פחם) הגורמות להגדלת מאגרי האנרגיה ולהגדלת ההיצע. גז ונפט משפיעים זה על זה בצורה חזקה יותר היות ויש טכנולוגיות כמו הפקת חשמל, תחבורה ותעשייה שבהן התחליפיות ביניהן קלה יחסית.
  • טכנולוגיות חדשות להפקת אנרגיות ממאגרי אנרגיה נוספים "לא קונבנציונליים" כמו פצלי גז ופצלי שמן. בשנים האחרונות יש השפעה של פצלי גז על מחירי הגז הטבעי בארצות הברית (ראו בהמשך).
  • טכנולוגיות חדשות להפקת אנרגיות נוספות (אנרגיה גרעינית, אנרגיות מתחדשות)
  • חסכון אנרגטי שמוביל להורדת הביקוש

גורמים אחרים פועלים להעלאת מחירי האנרגיה:

  • גידול אוכלוסין – כ-79 מיליון בני אדם בשנה. שמעלה את הביקוש.
  • צמיחה כלכלית לנפש, במיוחד בקרב 3 מיליארדי אנשים במדינות מתפתחות שרמת צריכה האנרגיה לנפש שלהם עולה במהירות לכיוון הרמות הגבוהות שמאפיינות את מיליארד אזרחי המערב (לדוגמה רוב המכוניות היום נמכרות במדינות העולם המתפתחות)
  • אפקט הריבאונד (פרדוקס ג'בונס): ייעול אנרגטי טכני (כמו מכוניות יעילות יותר) גורר הוזלת השימוש באנרגיה ולכן הגברת השימוש בה – כך שייעול האנרגטי ברמת המשק נמוך יותר (ולפעמים לא קיים).

נוסף לגורמים אלה, יש גורמים קצרי טווח כמו ספקולציות, חשש ממלחמות ומשברים כלכליים שמעלים ומורידים את המחיר אך אינם משפיעים הרבה על הטווח הארוך. דוגמאות לכך הן השפעות חרם הנפט שגרם לעליה זמנית במחירי האנרגיה, או את המשבר הכלכלי של 2008 שגרם לצניחה זמנית ממחירי השיא של אותה שנה.

ב-50 השנים האחרונות, (לגביהם ישנם נתוני מחירים ריאליים מהבנק העולמי), הגורמים ארוכי הטווח שמעלים את הביקוש לאנרגיה חזקים יותר מהגורמים שמעלים את ההיצע, כך שמחירי האנרגיה בכלל והגז בפרט נמצאים במגמת עלייה ארוכת טווח.[1] ישנם מומחי אנרגיה וכלכלנים החושבים שפצלי הגז הטבעי יובילו לירידה דרמטית במחירי הגז והנפט (שהוא מוצר חלופי לגז) בעולם. בשנים האחרונות נתגלו מרבצים גדולים של פצלי גז בארצות הברית ונתגלה פוטנציאל למרבצים גדולים עוד יותר בסין ובמדינות נוספות. הדבר הוביל גורמים רבים להאמין כי צפויה ירידה חדה במחירי הגז והנפט עקב העליה בהיצע ועקב הורדה זמנית של מחירי הגז בארצות הברית. כך לדוגמה חזה 'בנק אוף אמריקה', ביוני 2012, כי מחירי הדלק בעולם יצנחו בתוך שנתיים ב-50% לרמה של 50 דולר לחבית[2], עם זאת נכון לאפריל 2014 המחירים נשארו ברמה של 100 דולר לחבית[3]

בנובמבר 2013 פרסמה סוכנות האנרגיה הבינלאומית תחזית לגבי מחירי הנפט והגז עד 2035, למרות הדעה האופטימית של הסוכנות על פצלי נפט ופצלי גז, היא חוזה עליה מתונה במחירי הגז ועליה חדה יותר במחירי הנפט בגלל שילוב של המשך ביקושי האנרגיה, וכן בגלל שהפקת הגז והנפט מסתמכת יותר ויותר על מקורות מסובכים ויקרים יותר. ד"ר פתיח בירול, הכלכלן הראשי של הסוכנות אמר בשיחה עם עיתון גלובס: "רוב המדינות המייצאות נפט זקוקות למחיר של 90 דולר לחבית כדי לשמור על איזון תקציבי. הפקת הנפט הלא-קונבנציונלי בטכנולוגיות חדשות והפקת נפט מהמאגרים החדשים שהתגלו בים העמוק מחייבת מחיר ממוצע של 80 דולר לחבית כדי שתהיה כדאית מבחינה כלכלית. לכן אהיה מופתע לראות ירידה במחיר הנפט, אלא אם כן כלכלת העולם תידרדר למשבר כלכלי עמוק. לאורך זמן לא נחזור יותר לסביבת מחירים של 50-60 דולר לחבית" [4]

עתודות, קצב גילוי וקצב הפקה

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – שיא תפוקת הגז

עתודות הגז הטבעי בעולם

התפלגות עתודות הגז הטבעי בעולם לפי מדינות נכון ל-2013. מעל 90% מהגז נמצא בידי מדינות לא מערביות.

לפי סקר האנרגיה של BP כ-40% מעתודות הגז הטבעי בעולם נמצאות במזרח התיכון, כאשר הרוב המכריע נמצא בידי מדינות ערב. 34% נמצאים בידי מדינות ברית המועצות לשעבר ואירופה, 9% באוסטרליה, במזרח הרחוק ובאוקיינוס השקט ועוד 8% באפריקה. 5% נמצאים בצפון אמריקה ו-4% בדרומה ובמרכזה.[2] לעומת זאת לפי ספר העובדות של ה-CIA, בידי מדינות מערביות נמצא רק כ-8.5% מעתודות המוכחות של הגז (בידי ארצות הברית, אוסטרליה, נורווגיה, קנדה, הולנד, וישראל). כמו כן 3 מדינות: רוסיה, איראן וקטאר, מחזיקות במעל ל-50% מהתעודות. עתודות הגז של ישראל מהוות 0.4% מסך עתודות הגז בעולם.

לפי סקר האנרגיה של חברת BP, יחס עתודות הגז הטבעי המוכחות כלפי ההפקה הנוכחית, נותר במגמה דומה ב-30 השנים האחרונות, ועומד על יחס של 1:60. אם לא יהיה שינוי בצריכה ובעתודות (כלומר ללא גידול בצריכה עקב גידול אוכלוסין וצמיחה כלכלית וללא ירידה עקב שינוי טכנולוגי או גילוי של עוד מאגרים), יספיק הגז הנוכחי לעוד 58 שנים, החל משנת 2010, כלומר עד שנת 2068. יחס העתודות\צריכה יורד בקצב מהיר במזרח התיכון ובאפריקה. בשנת 1980 יחס העתודות ביחס לצריכה במזרח התיכון עמד על כ-700 שנה, ואילו ב-2010 היחס עמד על פחות מ-200 שנה. [2]

גילוי מאגרי גז חדשים

על פי David L. Goodstein קצב הגילוי העולמי של מאגרי גז טבעי חדשים, הגיע לשיא בשנות ה-60 של המאה ה-20 וקצב הגילוי יורד מאז בהדרגה. [5]

קצב גילוי מאגרי גז חדשים, לעומת קצב הפקת המאגרים, בממוצע נע של 7 שנים. הממוצע בוצע בגלל שיש שנים שבהם גילוי מאגרי גז גדולים. היחס בין כמות הגז שמוצאים לבין כמות הגז שמפיקים יורד עם השנים.

סגן נשיא תאגיד האנרגיה אקסון מוביל, Harry J. Longwell, טען בשנת 2002 כי השיא העולמי של גילויי הגז התרחש בסוף שנות ה-90, וטען כי מאז יש ירידה חדה בקצב גילוי מאגרי גז.[6] קצב הגילוי של מאגרים חדשים ירד מתחת לקצב צריכת הגז בשנת 1980. הפער בין הצריכה וגילוי מאגרי גז חדשים הלך ועלה מאז.

בשנים האחרונות מתגלים שדות גז טבעי חדשים, בשל השימוש בטכנולוגיות חדשות לגילוי ולהפקת הגז. בין היתר הדבר כולל טכנולוגיות גילוי של סקר ססמי תלת מימדי בסיוע מחשב, וכן טכנולוגיות הפקה חדשות הכוללות קידוחים במים עמוקים והפקת גז בשיטות של פצלי גז דברים שמאפשרים לנצל שדות שבעבר לא הייתה טכנולוגיה להפקתם.

למרות מגמות אלה, הביקוש לגז גדל בקצב מהיר יותר וסה"כ יש ירידה ביחס של הגילוי ביחס להפקה. יש תנודות גבוהות בקצב גילוי של מאגרי גז חדשים, כאשר יש שנים שבהם מגלים כמות גבוהה של גז ושנים עם מעט גילויים, דבר שמקשה על מעקב אחר מגמות ארוכות טווח בנתונים שנתיים. לפי נתוני סקר האנרגיה של חברת BP, ניתן לראות ירידה בממוצע רב-שנתי בן 7 שנים של היחס בין גילוי מאגרים חדשים לבין קצב ההפקה. בעוד שבשנת 1992 הממוצע הרב שנתי היה שעל כל MMBTU ששאבו היו מתגלות 2.5 MMBTU, נכון לשנת 2010 היחס הזה ירד ל-1:1.[2]

דלדול בקצב גילוי הגז מקדים ומנבא את דלדול קצב הפקת הגז היות שהפקת עוד גז טבעי שלא כרוכה בדלדול מהיר יותר של מקורות הגז יכולה להתרחש רק בעקבות גילויי מאגרי גז חדשים. [3]

הובלת גז טבעי

עלויות ההובלה ממוצעות של גז טבעי בצינור ובצורת גז נוזלי לעומת עלויות הובלה של פחם ונפט.

הובלת גז טבעי ממקום היא עניין מסובך, בזבזני ויקר, ודבר זה משפיע בצורה חזקה על תפקוד השוק. עבור אותה כמות אנרגיה, גז הוא יקר פי 7 עד פי 10 להובלה יחסית לנפט ולפחם [7] שתי השיטות העיקריות המשמשות להובלת גז הן שימוש בצינורות מתכת, המשמשים בדרך כלל להובלת גז דחוס למרחקים של כמה מאות ק"מ, הנזלת גז - דחיסה וקירור של הגז לגז נוזלי, LNG, והובלתו באוניות מיוחדות ליעדים מרוקחים במרחקים של אלפי ק"מ. שיטת הנזלת הגז היא יקרה יותר, לכן ברוב המקרים, שימוש בגז מקומי היא זולה יותר לעומת גז LNG. אלא שחלק מהמדינות שמייצאות או מייבאות גז אינן נמצאות ליד צרכניות או ספקיות גז ולכן נאלצות להשתמש בשיטה של LNG.

בגלל הקושי להוביל גז טבעי, מתקיים מצב נדיר בעידן הגלובלי והוא העדרו של שוק כלל עולמי של גז - שוק הגז העולמי מתחלק ל-3 שווקים עיקריים (לפי מיקום 3 הצרכנים הגדולים של הגז) - שוק הגז של ארצות הברית וצפון אמריקה, שוק הגז האירופי-רוסי ושוק הגז של יפן והמזרח הרחוק (שמקבלים גז בעיקר מהמזרח התיכון ואוסטרליה).

הובלת גז טבעי בצינור

העלות העיקרית של הובלה גז בצינור היא עלות ההקמה של הצינור, עלות נוספת היא תחזוקת הצינור ואבטחה שלו וכן הובלת הגז שכרוכה בדחיסה ובאובדן אנרגיה. עלות הקמת צינורות תלויה במיקום הצינור (בים או ביבשה) בתשלום על זכויות דרך (בעיקר ביבשה ובמיוחד באזורים מיושבים) במבנה הטופוגרפי, בגודל הצינור ובמרחק הצינור.

סוכנות אמריקאית בשם South Asia Regional Initiative for Energy מעריכה כי 80% מההוצאות של הקמת צינור חדש הן על כוח עבודה וחומרים, וכל היתר הוא על הוצאות נלוות כגון מיסוי, סקרים הנדסיים, תשלום על זכויות דרך, הוצאות מימון וכו'. גודל הצינור משפיעה בצורה חזקה על מחיר ההקמה. צינור בקוטר 12 אינצ' ביבשה עולה בממוצע כ-300 אלף דולר למייל, ואילו צינור בקוטר 42 אינצ' עולה פי 5 - כ-1.5 מיליון דולר למייל. בין השנים 1995 ל-2000 עלו מחירי הקמת הצינורות היבשתיים ב-38% וצינורות ימיים התייקרו ב-60%. הקמת צינור יבשתי עלתה בממוצע 1.3 מיליון דולר למייל לעומת הקמת צינור ימי שעלתה 2.5 מיליון דולר למייל. [8]

הקמת צינור ימי ממאגרי הגז שבים מול ישראל אל טורקיה מוערכת בעלות של כ-2.5-4 מיליארד דולר. [9] לפי בכיר בחברת האנרגיה הטורקית Turcas Petrol מתיו בריזה, החברה מעוניינת להקים צינור באורך 470 ק"מ ממאגר "לווייתן" לנמל האנרגיה צ'יהאן שבדרום טורקיה, או לנמל אחר בשם מרסין (שהם 293 מייל). עלות ההקמה של צינור כזה שיוכל להזרים כ-16 מיליארד מ"ק (BCM) בשנה, יעלה 2.5 מיליארד דולר,[10] שהם 5 מיליון דולר לק"מ, או 8.5 מיליון דולר למייל. המרחק בין אתונה לבין תל אביב הוא 1,198 ק"מ, ומאגר לוויתן מרוחק כ-180 ק"מ מחופי ישראל. [11] כך שניתן להעריך הקמת צינור דומה ליוון בכ-5 מיליארד דולר. לפי תרשים של סוכנות האנרגיה העולמית, הובלת גז למרחק כזה תוסיף לעלות הגז בין 1.5 ל-5.5 דולר ליחידת אנרגיה (כתלות בגודל הצינור). צינור הנפט באקו-טביליסי-ג'ייהאן שלאורכו יכול להבנות צינור גז מבאקו באזרייבג'ן לנמל צ'יהאן שבטורקיה הוא באורך 1,776 ק"מ, ובתוספת צינור ימי מטורקיה יהיה באורך 2,240 ק"מ ועלות ההובלה בו תהיה בין 2.2 ל-6 דולר ליחידת אנרגיה.

צינור גז הוא יעד לטרור ולכן דורש אבטחה. לדוגמה צינורות הגז בין מצרים לבין ישראל בסיני פוצצו מספר פעמים על ידי פעילי טרור מקומיים ותרמו להספקת הזרמת הגז ממצרים לישראל.

ביציאה ובכניסה לצינור הגז יש צורך להקים מתקני דחיסה והפחתת לחץ בהתאם. אלו הם מתקנים גדולים שדורשים שטח רב ומהווים סיכון בטיחותי. מסיבה זו במדינות צפופות כמו ישראל ישנם תושבים המתנגדים להקמת מתקנים כאלה ליד שטחם ודורשים את הקמתו בים.

הובלת גז טבעי באוניה

הובלת גז טבעי באוניה דורשת הנזלה שלו במתקן יקר מאוד להקמה סמוך למקום עגינת האונייה. במהלך ההנזלה של הגז אובד אחוז מהותי מהאנרגיה האצורה בגז - יש הערכות של 10%-30%. מתקני הנזלה כאלה עולים כמה מיליארדים, והם דורשים שטח רב ופגיעים למתקפות טרור וטילים.

מדינת ישראל התכוונה בעבר להקים מתקן הנזלת גז לשם ייצוא גז, בשטחה אבל ויתרה נוכח העלויות, הסיבוך התכנוני והאיום הביטחוני על מתקן גז. בעקבות הרצון לייצא גז בחנו חברות הגז ייצוא של גז בצינור אל מתקני הנזלה במקומות נוספים כגון בקפריסין או במתקן הנזלה ימי נייד של חברת וודסייד האוסטרלי, שהוא טכנולוגיה ניסיונית. נכון לשנת 2014 החברות חתמו הסכמות בראשי תיבות לחוזים לייצוא הגז בצינור אל מתקני הנזלת גז במצרים בבעלות חברה ספרדית ובריטית שייצאו לאחר מכן את הגז למדינות אחרות. לשם קליטת הגז הנוזלי יש צורך במתקן נוסף להפיכתו חזרה לגז ופיזורו לצרכנים בצנרת מקומית. ירדן לדוגמה שוקלות להקים מסוף כזה כדי לייבא גז נוזלי מקטאר.

העלות של הובלת גז באונייה תלויה גם בהיצע אוניות הקירור. אנליסט גז אחד העריך את עלות זו עומדת על כ-2 דולר ליחידת אנרגיה בריטית. לפי מחקר שפורסם על ידי World Gas Conference בשנת 2003, עלות ייצוא ארוך טווח מהמזרח התיכון למזרח הרחוק באוניות בתחילת המאה ה-21 הוערכה בכ-2.8-3.4 דולר ליחידת אנרגיה. כשהיא כוללת עלויות פיתוח לפני מתקן ההנזלה, הנזלת הגז (Liquefaction), הובלת הגז באונייה, והחזרת הגז למצבו הגזי. [12] הערכה אחרת משנת 2007 היא 2.5-4.8 דולר ליחידת אנרגיה [13] (להשוואה - גז ישראלי נמכר לחברת החשמל בכ-5.5 דולר ליחידת אנרגיה).

עלות הובלת גז נוזלי הייתה בירידה בשנים 1980-2000 בגלל שכלולים טכנולוגיים.[14] אבל מאז ועד 2006 העלות עלתה.[15]

הובלת גז טבעי נוזלי, מאפשרת הובלה שלו לכל העולם, לכן יש טענה לפיה תיתכן התכנסות במחיר של שווקי גז שנים של גז נוזלי, כאשר הוא מתכנס לכיוון של מחיר הנפט העולמי, מעל 12 דולר ליחידת אנרגיה.[16]

הפקת פצלי גז

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – פצלי גז

בשנים האחרונות פותחה שיטה להפקת גז טבעי הקרויה פצלי גז. בשיטה זו מאתרים שכבות של פצלי שמן בעומק האדמה. אז מזרימים כמויות גדולות של מים שחוממו לטמפרטורה גבוהה וללחץ גבוה, יחד עם תערובת של חול ושל כימיקלים. דבר זה גורם ל"אפיה" ול"שבירה" של פצלי השמן הגז וליצירת מתאן שניתן לשאוב אותו בדומה לגז טבעי. השיטה הזאת פותחה בארצות הברית וגרמה לעליית כמות ההפקה של גז טבעי במדינה ולהקמת מסופי ייצוא לאירופה ולמדינות נוספות. כמו כן החלו ביבוא השיטה למדינות נוספות כמו בריטניה. בעקבות כך ירדו מחיר הגז בארצות הברית, החל משנת 2005 לאחר עשורים של עליות מחירים של 200%-300% בשווקי הגז.

יש ציפייה לירידת מחירי הגז בעולם בעקבות כמות פצלי הגז, אבל לא ברורה ההשפעה ארוכת הטווח של הפצלים. יחסית למחירים של 1990, מחיר הגז בארצות הברית עלה לשיא של פי 5 בשנת 2005. הפקת פצלי הגז הובילה למיתון ההתייקרות, כך שמחיר הגז ב-2011 הוא כפול ממחירו הריאלי בשנת 1990. השפעת פצלי הגז עד כה הייתה החזרת מגמת המחירים להתייקרות של פי 2 כל 20 שנה, במקום המשך המגמה של התייקרות מואצת במחיר הגז.[1] במהלך שנת 2012 המחיר הנומינלי של חוזי עתידיים בגז בארצות הברית עלה פי שתיים.[17]

יש סימני שאלה רבים הנוגעים לפצלי גז. לא ברור כמה מהעתודות שמדווחות על ידי התעשייה הן מהימנות או שמדובר בדיווחים מוגזמים כדי ליצור בועה ספקולנטית של השקעות. כמו כן לא ברור מתי יתרחש שיא תפוקה של גז שמיוצר בשיטה זו, והאם איכות הגז תשמר או שאיכות הגז תרד (יותר הוצאות זיקוק) ואיתה ירד גם ההחזר האנרגטי של גז הפצלים. מספר מומחים טוענים כי המחיר הנמוך בארצות הברית של גז הוא עקב מכירה במחירי הפסד, שכן היצרנים מקווים שיותר להם לייצא את הגז לשאר העולם וממהרים לפתח את שדות הגז בציפייה להקדים את המתחרים.

הפקת פצלי גז כרוכה בשימוש בכמות גדולה של מים ויש חשש מפני בזבוז מים גדול, זיהום מים ואפילו בעיות של רעידות אדמה, שכן הקיטור בלחץ גבוה והכימיקלים באדמה יכולים להגיע למקומות אחרים במעבה האדמה דרך סדקים. מקרים של זיהומי מים ורעידות אדמה הובילו מספר מדינות בארצות הברית לאסור על שיטת הפקה זו בגלל בעיות אלה.

שימושים והשפעות

גז טבעי מהווה מקור דלק חשוב לשם הפקת חשמל ומקור אנרגיה לתעשיות שונות. בעוד שיש מקומות כמו ישראל, בהן רוב הגז משמש לשם הפקת חשמל, במדינות אחרות משתמשים בו לשלל יישומים כמו חימום ביתי, מקור אנרגיה לתעשייה, מקור הספקת חומרי גלם לתעשיות שונות (פלסטיק, חומרי הדברה), וכמקור אנרגיה לתחבורה.

אחד השימושים החשובים של גז טבעי הוא כחומר גלם להכנת אמוניה בתהליך האבר שפותח בתחילת המאה ה-20. דבר זה מאפשר ליצור כמות גבוהה של דשן כימי, והיה אחד היסודות החשובים למהפכה הירוקה ולקידום חקלאות תעשייתית. עם זאת, בהיות הגז הטבעי משאב מתכלה, עלולה ברכה זו להתגלות כאיום קיומי שכן הדבר דחף את התרבות לעבר נקודה במזון תלוי בדלק שהוא סוג של נעילה טכנולוגית- אם רוצים להגיע לחקלאות בת קיימא שאינה תלויה במשאבים מתכלים ואינה גוררת השפעות סביבתיות הדבר קשה להשגה היות ודבר זה פירושו הקטנת כמויות היבולים ופירוש הדבר שלא יהיה די מזון לכלכל את אוכלוסיית העולם ומצד שני המשך החקלאות התעשייתית מכלה את המשאבים הדרושים לקיום חקלאות בהיבטים כמו סחף קרקע, הפרעות למחזור החנקן ועוד.

בנוסף, במהלך ההפקה של גז טבעי, משתחרר מתאן, המהווה גז חממה, לאטמוספירה.[18]

גז טבעי בישראל

גז טבעי בישראל

רקע:

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – גז טבעי בישראל

בשנים האחרונות נתגלו מאגרים של גז טבעי מול חופי ישראל. המאגרים הגדולים ביותר שהתגלו, "תמר" ו"לוויתן" צפויים להספיק לכמה עשרות שנים של צריכת הגז בישראל לשם הפקת חשמל. אם ישתמשו בגז גם לתחבורה ולתעשייה עתודות הגז יספיקו לפחות זמן.

התמלוגים בישראל מגז נחשבים לנמוכים יחסית לתמלוגים דומים בעולם. מצב זה התקיים מאז הקמת המדינה. בשנת 2002 נעשה ניסיון להעלות את התמלוגים, אך הוא טורפד בלחץ חברות הגז ובלחץ אמריקאי. בשנת 2009 הוקמה ועדת ששינסקי במאמץ להעלות את התמלוגים מהגז הטבעי. המלצות הוועדה העלו את התמלוגים אולם רק לאחר שהחברות המפיקות זכו בהחזרי השקעה של 280% על ההשקעה, וכן הן העניקו לחברות המפיקות מספר רב של הטבות כמו פחת מואץ והכרה מורחבת בהוצאות לצורכי מס.

ועדת צמח לבחינת ייצוא הגז קיימה דיונים במהלך השנים 2011-2012 בשאלה האם להתיר לייצא את הגז באמצעות הנזלת הגז, או לשמור את הגז כעתודת אנרגיה עבור אזרחי ישראל, כמו גם בהיבטים נוספים של הגז כמו אחסון הגז והובלתו. הוועדה המליצה לאפשר לייצא הגז עד כמות של 500 BCM לאחר שמירת עתודות של 450 BCM לטובת השוק הישראלי. לטענת הוועדה הדבר יעודד תחרות על הפקת הגז ויעודד יזמים נוספים לחפש ולהפיק גז, וישמור על עתודות גז ל-25 שנה. כנגד זאת העמותה לכלכלה בת קיימא, הפורום הישראלי לאנרגיה, אדם טבע ודין, צלול, ישראל יקרה לנו, המכון הישראלי לתכנון כלכלי וגופים נוספים מתנגדים לייצוא הגז וקראו לתכנן את משק האנרגיה של ישראל לטווח ארוך. לטענתם הארגונים הוועדה הניחה הנחות אופטימיות הנוחות ליזמים ובפועל עתודות הגז שאישרה הוועדה לישראל יספיקו לפחות מ-25 שנה, כמו כן יש חשש שמחירי האנרגיה בעתיד יעלו וכי ישראל תמצא את עצמה בבעיה כלכלית ומדינית חמורה. עמדה זו באה לידי ביטוי גם על ידי מנכ"ל משרד הסביבה, מדעני משרדי האנרגיה והסביבה ומומחים נוספים. מאוחר יותר הצהיר גם השר להגנת הסביבה גלעד ארדן כי יש לשקול שוב האם כדאי לייצא את הגז וכי יש לשריין 75% אחוזים מהגז לטובת שימושם של תושבי ישראל[19].

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 1.2 מחירי סחורות, הבנק העולמי , מגמות היסטוריות של מחירי הגז 1960-2011, במחירים ריאליים של 2005, לפי הבנק העולמי
  2. ^ 2.0 2.1 2.2 סקירה סטטיסטית של האנרגיה בעולם,2011,BP
  3. ^ David L. Goodstein (2004). Out Of Gas: The end of age of oil. W. W. Norton & Company. pp. 128.
אנרגיה

מושגים: אקסרגיהאנטרופיההחוק השני של התרמודינמיקההחזר אנרגיה על השקעת אנרגיהאנרגיה גלומהיחידות מידה לאנרגיה

אנרגיה

אנרגיה, כלכלה וסביבה: משק האנרגיה העולמימשאבים מתכליםדלק מחצביפחםנפטגז טבעיאנרגיה גרעיניתבסיס אנרגטי לכלכלהייצור ראשונישיא תפוקת הנפטשיא תפוקת הפחםהתחממות עולמיתזיהום אווירעקרון העוצמה המקסימליתחקלאות ואנרגיה

אנרגיה מתחדשת: אנרגיה סולאריתאנרגיית רוחאנרגיה גאותרמיתייצור ראשוניאנרגיית יםביו דיזלאנרגיית גלי יםדלק אצותמשאבת חוםתנור שמשכבשן סולאריתאורת אור יוםכלי תחבורה מונעי רוחאנרגיה בת קיימא - ללא האוויר החם

שימור אנרגיה: פרדוקס ג'בונסBedZEDתחבורת אופנייםעירוניות מתחדשתבנייה ירוקהתאורת אור יוםצמחונותהתייעלות אנרגטית

אנרגיה בישראל: משק האנרגיה בישראלגז טבעי בישראלאנרגיה מתחדשת בישראלאנרגיה סולארית בישראלמוסד שמואל נאמןבתי זיקוק לנפטהחברה לאנרגיה מתחדשת אילת-אילות