הון טבעי

מתוך אקו-ויקי, מקום מפגש בנושאי אקולוגיה, חברה וכלכלה.
(הופנה מהדף הון סביבתי)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

400px-P ktip.svg.png זהו מושג בסיסי בכלכלה בת-קיימא

הון טבעי (באנגלית: Natural capital) הוא אוסף של גורמים טבעיים או של מערכות אקולוגיות שמניבים זרמים של מוצרים ושירותים בעלי ערך ואשר נמשכים אל העתיד. זוהי הרחבה של המושג הכלכלי הון או הון תעשייתי - אמצעי ייצור מלאכותיים שנוצרו על בני האדם כמו מכונות ומפעלים, לשירותי המערכת הטבעית ולמוצרים שמקורם בטבע. מערכות אקולוגיות כמו יערות אגמים או אוקיינוסים הן הון טבעי.

דוגמה בולטת להון טבעי הוא יער - אוסף של עצים שקיימת ביניהם ובין היצורים החיים בבית הגידול הזה מערכת של יחסים הדדים ומחזורים אקולוגיים. יערות מספקים לבני האדם זרם עתידי של עצים, נייר ומוצרי יער אחרים כמו גומי, תרופות ועוד. מערכת אקולוגית ימית יכולה להראות במשקפיים כלכליות "הון של דגים" המספקים דגים לעתיד, זרם שעם טיפול נכון יכול להיות בר קיימא. הון טבעי מספק גם שירותים ולא רק מוצרים. יער מספק לא רק עץ לריהוט או לבנייה, אלא גם שירותים אקולוגים חיוניים - שירותי המערכת הטבעית: ייצוב הקרקע ומניעת סחף, ייצור חמצן, קיבוע פחמן, החדרת מים מתוקים למי התהום ועוד.

המונח הון טבעי משמש לעיתים קרובות בכלכלה אקולוגית כדי לציין סוג הון נוסף שמתחרה עם ההון המלאכותי. בעוד שהגישה הנאו-קלאסית אינה מתייחסת אל הטבע כאל גורם מגביל של הייצור, אלא מניחה שבאמצעות הון מלאכותי ניתן לייצר עוד ועוד משאבי טבע וחומרי גלם, הגישה של הון טבעי טוענת כי המערכות האקולוגיות הן סוג של הון שחיוני לשגשוג החברתי ולרווחה כלכלית. טענה נוספת היא כי יותר מידי הון מלאכותי וגידול אוכלוסין יכולים לגרום לאובדן של הון זה.

תחליפיות של הון טבעי והון מלאכותי

ארבעת סוגי ההון והשפעתם על הכלכלה, הביוספרה ועל הרווחה החברתית, במודל "עולם מלא"

אם מסכימים על המונח הון טבעי, קיים ויכוח עד כמה הון מלאכותי יכול להוות תחליף עבור הון טבעי. הגישה של קיימות חלשה מניחה כי בעוד להון טבעי יש חשיבות, הון מלאכותי יכול להוות תחליף להון טבעי. לדוגמה במקום לשמור על אקוויפרים נקיים ועל מערכות של ביצות ויערות כדי לטהר מים, אפשר לבצע התפלה. הגישה של אופטימיזם טכנולוגי מניחה כי שינוי טכנולוגי יכול לגרום למצב בו הון מלאכותי יכול להוות תחליף להון טבעי או לסייע בשיקום שלו. על פי גישות אלה, כדי להגיע לרווחה חברתית וכלכלית יש לשמור ולטפח על סכום מצטבר של הון מלאכותי וטבעי, אבל אין זה חשוב אם כמות ההון הטבעי היא נמוכה וההון המלאכותי הוא גבוה או להפך - העיקר שהסכום הכולל שלהם נשמר.

גישות אחרות כמו אקולוגיה עמוקה וזרמים בכלכלה אקולוגית מחזיקים בקיימות חזקה - עמדה כי הון מלאכותי אינו תחליפי להון טבעי. כלומר אם הורסים חלקים גדולים מהמערכות הטבעיות המכונות והמפעלים שבונים במקומן אינם יכולים להוות תחליף טוב. מכאן עולה שכדי לשמור על רווחה חברתית, יש צורך לשמור הן על הון טבעי והן על הון מלאכותי. גישות מאוחרות יותר קוראות לטפח ארבעה סוגי הון - הון טבעי, הון תעשייתי, הון אנושי והון חברתי.

הכלכלן האקולוגי הרמן דיילי מציין שלוש סיבות מדוע הון טבעי אינו תחליפי להון מלאכותי.

הסיבה הראשונה היא שאם הון מלאכותי היה אכן תחליפי בצורה טובה להון טבעי, הרי שגם להפך הוא נכון - הון טבעי היה תחליף טוב להון טבעי, ולכן אין סיבה להרוס הון טבעי בתהליכים הכלכליים ולהפוך אותו למוצרים ולהון מלאכותי - היות והון טבעי הוא דבר שנתוון בכמויות גדולות, אם מאמינים בתחליפיות מלאה, אפשר פשוט לטפח הון זה במקום לבנות מכונות. העובדה שמאז המהפכה התעשייתית מושקע מאמץ רב בגידול ההון התעשייתי מצביעה על כך שיש הבדל מהותי בין הון טבעי להון מלאכותי ולכן אין תחליפיות ביניהם.

לפי זמי הכלכלה האקולוגית שיקום הון טבעי ידרוש משאבים ואנרגיה שלא יוכלו להיות מופנים אל הייצור של הון מלאכותי. כמו כן מצביעים על מורכבות המערכת, היקפה ועל ניסיונות היסטוריים לבצע זאת, שנכשלו, לדוגמה ביוספרה 2.

שיקום הון טבעי

שיקום ההון הטבעי בגישה הנאו-קלאסית

לפי הכלכלה הנאו-קלאסית, יש שתי סיבות טובות שלא להפסיק את ההרס של הון טבעי.

סיבה אחת היא אופטימיזם טכנולוגי יחד עם שילוב של אמונה בתחליפיות ההון המלאכותי בזה הטבעי- בעתיד יהיו לנו טכנולוגיות טובות יותר הן להספקת אנרגיה, הן לשם ניקוי זיהום והן לשם הפקת משאבים או מחזור. הטענה היא כי כדאי לנצל את ההון הטבעי כדי לגרום לצמיחה כלכלית, שתוביל לקידמה טכנולוגית שתאפשר לדורות העתיד להתמודד טוב יותר עם ירידה בכמות ההון טבעי. אם ירצו דורות העתיד לשקם את המערכות הטבעיות הם יוכלו לעשות זאת באמצעות טכנולוגיה משופרת - ולכן יוכלו לעשות זאת במאמץ כלכלי קטן יותר ממה שדרוש לנו כיום. לכן אין להפסיק את הרס ההון הטבעי כיום, אלא לתת לדורות העתיד להתמודד עם משימה זו כאשר ידרשו לכך.

הסיבה השניה שלא להפסיק את ההרס של ההון טבעי, היא שהדבר צריך להיעשות על פי תמריצי השוק החופשי. אם כמות ההון הטבעי תרד וכמות ההון המלאכותי תעלה, המחיר של ההון הטבעי יעלה והמחיר של ההון המלאכותי ירד. כאשר יהיו מחירי שוק מתאימים, כלומר כאשר להון טבעי יהיה ערך כלכלי מספיק גבוה, יווצר תמריץ כלכלי לשמור על הון זה, ויופנו מאמצים כלכליים לשיקום ההון. גם הכמות של ההון הטבעי שיש לשקם או לשמור תלויה ברצונות הכלכליים של האנשים. באופן כזה שימור ההון הטבעי יבוצע לפי הגיון כלכלי שישמור על יעילות פארטו. אין טעם לנסות להפסיק את ההרס של ההון הטבעי קודם, משום שהדבר מנוגד ליעילות השוק.

שיקום הון אקולוגי בגישה של כלכלה אקולוגית

בספר מבוא לכלכלה אקולוגית דן הרמן דיילי בנושא של שיקום מערכות אקולוגיות ושל מערכות המספקות זרם של משאבים מתחדשים כמו יער. לפי דיילי הבריאות של המערכת האקולוגית תלויה הן בכמות השנתית שמוצאת ממערכת זו (כמות העצים שנכרתת בכל שנה) והן בהיסטוריה של המערכת או בהיקפה - כמה עצים נשארו ביער. כאשר המערכת גדולה מאוד (ובריאה) ניתן להוריד כמות גדולה של עצים בכל שנה והמערכת תשמור על יציבות אקולוגית. כאשר המערכת קטנה יותר (בגלל שכבר כרתו חלק מהעצים) מגיעים לשלב שבו אפשר לכרות פחות ופחות עצים, אם רוצים לשמור על מערכת בעלת יכולת התחדשות. אם כורתים יותר עצים, הדבר מוביל למערכת קטנה וחולה יותר, בעלת כושר עמידות נמוך יותר. מתחת לסף מסויים יש צורך להשקיע בטיפוח המערכת האקולוגית (לדוגמה לטעת עצים) משום שללא השקעה כזו המערכת תדרדר ותיהרס מעצמה.

גישה זו עומדת בניגוד לתיאור הנאו-קלאסי של השיקום של המערכת האקולוגית הן לגבי הזמן והן לגבי ההיקף - שכן בעוד בגישה הנאו-קלאסית זמן ההתערבות והיקפה נקבע על פי רצונות אנושיים, בגישה של הכלכלה האקולוגית הזמן והיקף ההתערבות צריכים להתאים לאילוצים של הטבע - שכן אחרת לא יהיה בהם כל טעם. אם השוק יכתיב מועד התערבות מאוחר יותר ייתכן ותידרש כמות עבודה והון מלאכותי גבוהים מאוד כדי להציל את ההון הטבעי, אם בכלל דבר כזה הוא אפשרי - שכן ייתכן וההתערבות תהיה בשלב של החלשות המערכת האקולוגית שרוצים לשקם. גם היקף ההשקעה הנדרש אינו תלוי ברצונות השוק אלא בפרמטרים טבעיים - ללא השקעה מספקת המערכת האקולוגית תקרוס.

השאלה של עיתוי והיקף שיקום מערכת אקולוגית אינו תלוי ברצונות בני האדם, בין אם הם מתווכים על ידי מוסד השוק או על ידי כל מוסד חברתי אחר (ממשלה לדוגמה).

גישה זו דומה לגישת ניתוח של מערכות מורכבות אחרות - כמו ברפואה לדוגמה. חולה שיקבל את הצעה של כלכלן נאו-קלאסי, יקנה תרופות או ילך לניתוח במועד שבו המחלה מספיק מפריעה לו, ויתאים את גודל ההשקעה בטיפול בהתאם לשאלה כמה המחלה מציקה לו באותו זמן, או כמה הוא צופה שהיא תפריע לו בעתיד. גישה כזו מניחה כי אין היבטים של החרפת המחלה על פני זמן, היבטים של אי-וודאות והיבטים של נזק בלתי הפיך ברפואה.

יש בעיות רפואיות שגישה כזו עשויה להתאים להן, אבל יש בעיות רפואיות רבות (כמו סרטן, מחלות לב, או כלבת) שבהן יש טעם בהתערבות מוקדמת ככל האפשר - לפני התרחשות של נזק בלתי הפיך, או לפני החמרה של המצב - מעבר סף. היקף הטיפול ועלותו (במונחים של כסף אי נוחות או כאב) אינה קשורה רק לנזק העכשווי שהחולה חש וחווה, אלא גם לניתוח מדעי של הרופא בשאלה מה הנזק העתידי - מידע שהחולה לא בהכרח יכול לנחש אותו בכוח חושיו ומחשבותיו. לדוגמה ייתכן שכבר היום החולה צריך לעבור זריקות כואבות נגד כלבת - גם אם אין לו היום כאבים, וגם אם איננו בטוחים שהיונק שנשך אותו אכן חלה בכלבת - וזאת על פי עקרון הזהירות המונעת. לחכות לזמן שבו יופיעו סימני המחלה פירושו גזר דין מוות לחולה שכן אז כבר התפשטה מחלת הכלבת במוח ואין תרופה לכך. גם במצבים לא אקוטיים לרוב רפואה מונעת תהיה טיפול יעיל ואפקטיבי יותר מאשר התערבות מאוחרת, יקרה ומסובכת יותר שלעיתים קרובות אינה יכולה להשיב את המצב לקדמותו.

לפי הספר התמוטטות, קיימים חסמים טכנולוגיים וחברתיים בפני שיקום מהיר של הון טבעי שהושחת, ולפי ניסיון העבר שיקום כזה לוקח זמן רב, ואינו רק שאלה של ישימות טכנית או מוטיבציה שיש לכלל החברה לבצע מהלך כזה. לדוגמה, בחלק מהחברות, קיימים מאבקים פנים-חברתיים בין אליטות שונות, שגורמים לכך שאליטות אלה מנווטות את החברה לכיוון של טכנולוגיות ובחירות חברתיות שמעצימות את ההרס הסביבתי או מונעות שיקום שלו. דוגמאות לכך אפשר לראות בסיפורם של איי הפסחא בהתיישבות הנורדית בגרינלנד ובהתמוטטות חברת בני המאיה.

ביקורת על המונח

הון, ובעיקר הון תעשייתי מתואר בדרך כלל במונחים פיננסים של כסף שבהם דנים בשווי של ההון בשוק הכספים, במקום בהון עצמו - גישה זו מסתכלת על הון כאילו היה ערימת חול. זהו אוסף של דברים בדידים והומוגניים שאינם משתנים עם הזמן, שניתן לחבר ולחסר אותם בכל כמות ובכל קומבינציה שנרצה כך שנשמרות תכונות מתמטיות המתאימות למספרים מופשטים. לדוגמה 70-71+3 = 70+3-71 = 2. בערימת החול אין חשיבות לסדר של הגרגרים במרחב ובזמן, אין חשיבות למיקום היחסי של הגרגרים או ליחסים פנימיים אחרים בין מרכיבי ההון.

במערכת מורכבת (כמו מכונות, בני אדם, מערכות אקולוגיות וחברות) כל הדברים האלה הם בעלי חשיבות. במכונית או באופניים אין הומוגניות של תתי הרכיבים ויש חשיבות רבה לסדר הפנימי שלהם - שני גלגלים, פדלים, שלדה ושרשרת אינם שווים ל-10 גלגלים ושלדה גם אם מחירם בשוק הוא זהה. איכותם של תתי רכיבים יכולה להישחק עם הזמן ולפגום בתפקוד של רכיבים אחרים. מתוך מאות מיליוני דרכים לסדר את אלפי הרכיבים שיש במכונית, רק תת קבוצה קטנה מאוד של סידורים, תוך הרכבת הדברים בסדר הנכון, תיתן לנו מכונית שמסוגלת לנסוע. במכונת מצבים (מכונת חישוב תאורטית המשמשת במדעי המחשב), אם יש לנו 3 פריטים אנו מוסיפים להם 7 פריטים ולאחר מכן מורידים 7, ייתכן ועברנו למצב פנימי אחר של המערכת, ולא חזרנו למצב הקודם. יש מערכות שבהן 70-71+3 לא שווה 2. מסוק שטס בגובה 70 מטרים מעל פני הקרקע אינו יכול להנמיך 71 מטרים ואז להעלות בחזרה עוד 3 מטרים.

מערכות אקולוגיות הן מערכות מורכבות בהן יש חשיבות גדולה ליחסים בין הפרטים, המינים והסביבה הא-ביוטית וכלל התנהגות המערכת יכולה להשתנות על פני זמן. במערכת כזו יש חשיבות גדולה למבנה המערכת, ולמגוון שבה. את ההבחנה הזאת ניתן ליישם כביקורת כנגד גישת ההון הטבעי, כדי לטעון כי הן "הון טבעי" והן מערכות חברתיות ותעשייתיות, הן למעשה מערכות מורכבות, כך שגישת ההון אינה מתארת אותן בצורה טובה.

גישה אחרת היא לנסות להתייחס אל המערכות הטבעיות כאל "הון" בדומה לדרך שבה מתייחסים לתופעות אחרות כמו "הון חברתי" או הון אנושי בניסיון להתאים אותן לחשיבה הכלכלית בכלל ולמודל הכלכלי הנאו-קלאסי בפרט. וזאת לצורכי הפשטה.

ראו גם

קישורים חיצוניים

מוצר ציבורי
מוצרים ציבוריים: הון חברתי - אמון - כסף - רפואה מונעת - מידע - הון טבעי - שרותי המערכת האקולוגית - דייג יתר - מגוון ביולוגי
מושגים: מוצר ציבורי - מוצר פרטי - מוצר משותף - מוצר מועדון - מוצר בלבדי - מוצר יריבי - נחלת הכלל - הטרגדיה של נחלת הכלל
אנשים וספרים: לטובת הכלל - חברת השפע - הלוגיקה של פעולה קבוצתית - אלינור אוסטרום - דייוויד בוליר
צמיחה כלכלית

מושגים: צמיחה כלכלית - תוצר מקומי גולמי - מחזור עסקים - התיישנות מכוונת - שינוי טכנולוגי - תרבות הצריכה - האדם הכלכלי - הון - הון חברתי - הון טבעי - כלכלת אושר- כלכלה התנהגותית - פרדוקס איסטרלין - אשראי - ספינת החלל כדור הארץ - עקומת קוזנץ הסביבתית - מעבר דמוגרפי - פיתוח בר קיימא - דה קפלינג - I=PAT - טביעת רגל אקולוגית - גידול מעריכי - אי שוויון כלכלי - כלכלת התמכרות - מוצר ציבורי

צמיחה כלכלית

סרטים וספרים: מחלת השפע - סיפורם של הדברים - שיבוש תרבות - כשתאגידים שולטים בעולם - כסף כחוב - שגשוג ללא צמיחה - גבולות לצמיחה - כלכלת מצב יציב - מעבר לצמיחה - אריתמטיקה, אוכלוסייה, ואנרגיה (סרט)

חלופות: מדדים חלופיים לתמ"ג - מד קידמה אמין - המדד הקנדי לרווחה - מדד הפלנטה המאושרת - מדד רווחה כלכלית מקיימת - אושר לאומי גולמי - כלכלת מצב יציב - חמש דרכים לרווחה - צרכים אנושיים בסיסיים - כלכלה בודהיסטית - מעריסה לעריסה - כלכלה מעגלית - יעדי פיתוח בר קיימא של ארגון האומות המאוחדות - כלכלת הדונאט