הכחדת חרקים

מתוך אקו-ויקי, מקום מפגש בנושאי אקולוגיה, חברה וכלכלה.
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

בעשורים האחרונים יש תופעה של הכחדה מיני חרקים שונים ותופעה זו הולכת וגדלה בהיקפה. דבר זה עלול להאיץ בעיות של הרס מערכות אקולוגיות ולהאיץ תהליכי הכחדה המונית של מינים אחרים, כמו גם להוות בעיית קיימות עבור המין האנושי שכן חרקים ממלאים תפקידים רבים ומגוונים במערכות אקולוגיות שונות, והכחדה נרחבת של מינים רבים עלולה לגרור השפעות חמורות על מערכות חקלאיות ועל שירותי המערכת האקולוגית ודרכם נזקים לרווחה ולכלכלה.

ירידה באוכלוסיית 33% מהחרקים, בקרב חרקים שיש להם מגמות אוכלוסין מתועדות על ידי הארגון הבינלאומי לשימור הטבע. מיני החרקים מקובצים לפי חמש סדרות טקסונומיות.

הגורמים המדוייקים להכחדת חרקים אינם ידועים. גורם אחד הוא שימוש מאסיבי בחומרי הדברה שמיוצרים באופן סינתטי. חומרים אלה פוגעים לא רק בחרקים שמזיקים לחקלאות אלא גם במגוון גדול של חרקים נוספים. גורם נוסף הוא צמצום של שטחים פתוחים טבעיים ושטחי עשבייה בשולי שטחים חקלאיים. גורם נוסף הוא זיהום אור שמשבש את מחזורי החיים של חרקים. ‏[1]

פגיעה באוכלוסיות חרקים

מחלקת החרקים מכילה את מספר המינים הרב ביותר בעולם הטבע. למעלה ממיליון מינים שונים מתוארים בספרות המדעית. סדרת החיפושיות כוללת כ-400 אלף מינים שונים, ובכך היא הסדרה הגדולה ביותר בעולם הטבע. סדרת הדבוראים כוללת את הדבורים, הצרעות והנמלים מונה בסך הכול כ-110,000 מינים; סדרות ידועות נוספות של חרקים הן הפרפראים (170,000 מינים), הזבובאים (120,000 מינים, כולל היתושים), הפשפשאים (40,000 מינים), הפרעושים (2,200 מינים) והתיקנאים (3,500 מינים). לפי הערכות חוקרי חרקים, המדע מכיר רק חלק קטן מבין מיני החרקים, כאשר מיליוני מיני חרקים רבים טרם התגלו. [1]

בשנת 2014 פורסם מחקר מפורסם בתחום, של Rodolfo Dirzo וחוקרים אחרים, בירחון Science. המחקר מצא כי מתוך סך כל החרקים שיש להם מגמות אוכלוסין בתעוד של, IUCN, הארגון הבינלאומי לשימור הטבע , (203 מינים ב-5 סדרות), 33% נמצאים במגמת ירידה, עם הבדלים ניכרים בין הסדרות. בבריטניה 30-60% מהמינים בכל נמצאים בירידה. חרקים מאביקים, שנדרשים לשם 75% מהאבקת היבולים סובלים מירידה חדה בכמות ובמגוון. דבר זה קושר בצפון אירופה לירידה במיני צמחים שתלויים במאביקים אלה.‏[2][3]

להלן הסדרות השונות של חרקים שנזכרו במאמר:

  • חגבאים (Orthoptera). סדרה זו כוללת בין היתר ערצבים, חרגולים, צרצרים וחגבים. זו היתה הקבוצה בעלת הירידה החזקה ביותר - כל המינים בסדרה זו סבלו מירידה באוכלוסיה.
  • קפזנבאים (Collembola). הקפזנבאים (שכיום כבר לא נחשבים חרקים אלא קבוצה שדומה להם) מצויים בחומרי פסולת של ירק והם אחראיים לייצור הדשן הטבעי בקרקע. מעל 60% מהמינים בסדרה זו סבלו מירידה, וכ-10% מהמינים היו במגמת עליה באוכלוסיה, כאשר כל יתר המינים נמצאו במצב יציב.
  • דבוראים (Hymenoptera). סדרה זו כוללת 140 אלף מינים של נמלים, צרעות ודבורים. מעל 40% מהמינים בסדרה זו סבלו מירידה באוכלוסייה ופחות מ5% היו במגמת עלייה.
  • פרפראים (Lepidoptera). הסדרה כוללת מעל 180 אלף מינים, מתוכם כ-20 אלף פרפרים והשאר עשים. בקבוצה זו היתה ירידה בקרב כ-30% מהמינים ורוב השאר בעלי אוכלוסיה יציבה.
  • שפיראים (Odonata) כוללת מינים של שפריריות , שפיריות ומינים נוספים. כ 20% מהמינים בסדרה זו היו במגמת ירידה.

חוקרים מארצות הברית גילו בשנת 2014 שאוכלוסיית הפרפר "דנאית מלכותית", קטנה ב-90% תוך 20 שנה. [2] מחקר משנת 2017 שביצעו אגודת חובבי חרקים מגרמניה וחוקרים מאוניברסיטת רדבוד (Radboud) מהולנד מצא כי סך המסה הביולוגית (הביומסה) של חרקים מעופפים בשמורות טבע בגרמניה, ירדה ביותר מ-75% אחוז תוך 27 שנים בלבד. הירידה במגוון ובשכיחות חרקים מסוימים מוכרת לחוקרים כבר שנים רבות, אך זו הפעם הראשונה שתועדה ירידה כל כך דרמטית בכמות הכוללת של חרקים מעופפים ודבר זה מדאיג את החוקרים. [3][4] המחקר בגרמניה עורר סערה בקרב החוקרים בתחום וחוקרים אחרים ניסו לבדוק אם הדבר משתחזר במחקרים אחרים. מחקר נוסף מצא שאוכלוסיות החיפושיות בהולנד ירדה ב-72%, ואוכלוסיות העשים ב-54%.[5]

בינואר 2019 התפרסם מאמר בירחון bilogical conervation שסוקר 73 מחקרים בנושא הכחדת חרקים. לפי המאמר הכחדת חרקים היא חמורה יותר ממה שהעריכו החוקרים עד כה. לפי המאמר 41% ממיני החרקים במגמת ירידה, והמאסה הכוללת של חרקים יורדת בקצב של 2.5% בשנה. בתוך 30 שנה ירדה הביומאסה של חרקים ב-80%.[6]

בעבר העריכו חוקרים כי חרקים הם עמידים יותר מפני איומי הכחדה לעומת בעלי חיים גדולים יותר.‏[1] זאת מכיוון שחרקים הם בעלי מחזור חיים קצר יותר ולכן יש להם יכולת הסתגלות מהירה יותר. כך לדוגמה חרקים מזיקים לחקלאות מפתחים עמידות לחומרי הדברה. עם זאת הנתונים במאמר משנת 2019 מראים שהערכות אלה אינן מדוייקות, לפחות לגבי חלק נכבד מסוגי החרקים. קצב הכחדת החרקים מהיר פי 8 לעומת קצב הכחדת יונקים, ציפורים וזוחלים. ‏[1] חוקרים מצאו בעיות במאמר זה ומתקיים דיון לגבי תוצאותיו, אבל יש סיבה לדאגה לפחות לחלק מאוכלוסיות החרקים. [7]

אוכלוסיות חרקים שנמצאות בירידה כוללות דבורים, פרפרים, עשים, חיפושיות זבל, וצרצרים. [8] לפי המחקר משנת 2019, האוכלוסייה של פרפרים רפרפים סובלת מהירידה החדה ביותר. באנגליה נעלמו 58% מהפרפרים בין השנים 2000 ל-2008. הערכה היא שהמצב רק החמיר בעשור מאז 2008. בעיה אחרת של אוכלוסיות חרקים היא הכחדת דבורים. ‏[1]

השפעת העלמות החרקים

השלכות העלמות מיני חרקים עלולה להיות הרת אסון. זאת מכיוון שחלקים גדולים של מארג המזון היבשתי, תלויים בחרקים. הכחדה מאסיבית של חרקים עלולה לגרור האצה במגמות הכחדה של מינים שתלויים בחרקים אלה - במיוחד של הכחדת ציפורים וזוחלים. בנוסף, 75% מהגידולים החקלאיים מואבקים על ידי חרקים. חרקים מספקים גם שירותים אקולוגיים חשובים אחרים כמו דישון של האדמה, טיהור של מקווי מים, פרוק של הפרשות ושאריות של בעלי חיים ובני האדם. חלק מהחוקרים חוששים מתרחישי אימה שונים שבהם הכחדת חרקים גוררת תגובות שרשרת שונות שגורמות להרס מערכות חיוניות לבני האדם. ‏[1]

ד"ר משה גיש מהחוג לניהול משאבי טבע וסביבה באוניברסיטת חיפה טוכן כי "אנשים לא מבינים שהם קיימים בזכות חרקים", בגלל שהם חלק מרכזי של המערכת האקולוגית היבשתית שתלויה בה. אם תהיה ירידה דרסטית בכמות ובמגוון החרקים, מערכות אקולוגיות יבשתיות יקרסו והמין האנושי כולו יהיה בבעיה רצינית. [9]

חלק מהחרקים נותנים לשאר היצורים בטבע כולל לאדם שירות של "מפעל מיחזור": חרקים מפרקים צואה וגוויות בעלי חיים, ותוצרי הפירוק הללו משמשים כדשן טבעי לצמחים. ללא החרקים, שטחים עלולים להתמלא בגוויות וצמחים לא יזכו להזנה מספקת בגלל פגיעה במחזור הזרחן, ומחזור החנקן בטבע. תגובת שרשרת אפשרית היא פגיעה בצמחים ולכן גם פגיעה ביצורים שאוכלים את הצמחים. בנוסף פגיעה בצמחים אלה עלולה לגרור עוד בעיות כמו סחף קרקע.

החרקים הם נדבך חשוב במארג המזון, מכיוון שהם מהווים חולייה קריטית במעבר האנרגיה מהצמחים לבעלי החיים. כשחרקים מעכלים צמחים הם הופכים אותם לחלבון, שממנו הם בונים את גופם – ולכן הם משמשים כמקור חשוב לחלבון איכותי עבור בעלי חיים רבים, ביניהם ציפורים, זוחלים ודו-חיים. כלומר, פגיעה בשכיחותם של החרקים תפגע גם בטורפיהם בשכבות טרופיות גבוהות יותר, דבר שיכול להיות בעל השלכות מארג המזון כולו.

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 1.2 1.3 1.4 עופרי אילני, החרקים נעלמים במהירות, וההשפעות יהיו הרסניות, הארץ, 20.02.19
  2. ^ Dirzo, Rodolfo; Young, Hillary; Galetti, Mauro; Ceballos, Gerardo; Isaac, Nick; Collen, Ben (25 July 2014), " Defaunation in the Anthropocene" (PDF), Science, 345 (6195): 401–406, doi:10.1126/science.1251817, PMID 25061202
  3. ^ Jarvis, Brooke (27 November 2018), "The Insect Apocalypse Is Here", The New York Times Magazine.