המרת אנרגיה תרמית ימית

מתוך אקו-ויקי, מקום מפגש בנושאי אקולוגיה, חברה וכלכלה.
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

המרת אנרגיה תרמית ימית (באנגלית: Ocean thermal energy conversion ובקיצור: OTEC) היא שיטה להפקת חשמל באמצעות ניצול הבדלי הטמפרטורה שקיימים בין מים עמוקים ורדודים - הפרש גדול מ-20 מעלות צלזיוס באזור הטרופי - כדי להפעיל מנוע חום.

הימים והאוקיינוסים של כדור הארץ מתחממים ללא הרף על ידי השמש ומכסים כ-70% מפני השטח. מסיבה זו, הימים מכילים כמויות גדולות של אנרגיה סולארית שאגורה בהם בצורת חום. באופן תאורטי בני האדם יכולים לנצל את הפרשי החום ליצירת אנרגיה מועילה. אם ניתן ליישם שיטה זו בקנה מידה גדול באופן משתלם מבחניה כלכלית הדבר יכול להוות מקור נכבד לאנרגיה מתחדשת.

כמות האנרגיה הכוללת הזמינה גדולה פי 10 עד פי 100 מאשר סוגי אנרגיה ימית אחרים כמו אנרגיית גלי ים, אבל ההפרשים הקטנים בטמפרטורה הופכים את הפקת האנרגיה לדבר מסובך ויקר. לפיכך מערכות קיימות של OTEC הן בעלות יעילות כוללת של 1%-3%.

הרעיון של מנוע חום מוכר מאוד בהנדסה, וכמעט כל סוגי רתימת האנרגיה לצורכי בני האדם משתמשים במונע זה בצורה כלשהי. מנוע חום כולל מכשיר שמושם בין מאגר חום בעל טמפרטורה גבוהה, לבין מאגר חום בעל טמפרטורה נמוכה. החום זורם מהמאגר החם אל הקר, והמנוע מנצל חלק מהזרימה הזו כדי להפיק עבודה. עקרון כללי זה מנוצל הן במנוע הקיטור והן במנוע בעירה פנימית, בעוד מקררים ומזגנים הופכים את הזרימה הטבעית באופן מקומי על ידי הוצאה של אנרגיה. במקום לנצל את אנרגיית החום על ידי הבערת דלקים, מערכות OTEC משתמשות בהבדלי טמפרטורה שנגרמים בעקבות חימום פני השטח של הים על ידי השמש.

קישורים חיצוניים