הפנסיה קוצצה

מתוך אקו-ויקי, מקום מפגש בנושאי אקולוגיה, חברה וכלכלה.
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

הרפורמה של נתניהו קיצצה את הפנסיה בשליש

לפני יותר משנתיים ערך נתניהו רפורמה, שהיתה אמורה להציל את קרנות הפנסיה מקריסה. אבל מחקר חדש שערך המשנה לנגיד בבנק ישראל מגלה: תשלומי הפנסיה החדשים נמוכים ב-30 אחוז

מאת מרב דוד, מעריב 6/12/2005 [1]

גובה הצ'ק שנקבל כל חודש אחרי הפרישה, יקבע איך ייראו חיינו - אם אפשר להתקיים ברווחה או שצריך לבנות על נדבות מהילדים. אך למרות חשיבות הנושא לציבור, נראה שהפוליטיקאים לא חשפו את כל הנתונים. מחקר חדש מגלה שהרפורמה של נתניהו מ-2003 הקטינה את תשלומי הפנסיה שנקבל ב-30 אחוז.

הנתונים המדאיגים האלה נוגעים לכל מי שחברים בקרנות הפנסיה החדשות - כל הישראלים שהצטרפו לקרן פנסיה מאז 95' יקבלו כל חודש כמעט שליש פחות ממה שהם היו מקבלים לפני הרפורמה. על פי חישוב לדוגמה שביצעו החוקרים, גבר שהצטרף לקרן פנסיה בגיל 25 כששכרו היה 5,000 שקלים בחודש, יפרוש לגמלאות בגיל 67, ובמקום להתקיים מ-8,965 שקלים שהיה מקבל לפני יישום הרפורמה בפנסיה הוא יסתפק בסכום של 6,392 ( ראו טבלה למעלה). את המחקר ערכו המשנה לנגיד בנק ישראל פרופסור אביה ספיבק, ודוקטור רמי יוסף, מרצה בכיר לאקטואריה באוניברסיטת בן-גוריון.

הנימוק של נתניהו לרפורמה היה שזאת הדרך להציל את קרנות הפנסיה מקריסה, שבעקבותיה הן לא היו מסוגלות לשלם יותר פנסיה לאף אחד. החוקרים אמנם מסכימים שהיה צורך ברפורמה בפנסיה, אבל לדברי ספיבק: "השאלה היא איך וכמה עושים, בארצות אחרות ביצעו רפורמות דומות, אבל עשו זאת במשא ומתן וביותר הדרגתיות והתחשבות, ולכן אנשים נפגעו פחות".

שלוש סיבות עומדות מאחורי הירידה הגדולה בסכומי קיצבת הפנסיה. משרד האוצר העלה את דמי הניהול שמשלמים העמיתים בצורה משמעותית: במקום 8 אחוזים עמלה על כל הפקדה בקרן, עכשיו משלמים העמיתים 6 אחוזים על כל הפקדה, וגם חצי אחוז בשנה על כל הסכום שקיים בקרן. תשלום חצי אחוז על כל הקרן, הוא למעשה כמו 12 אחוזי עמלה על כל הפקדה - כלומר: כפול מהעבר. בנוסף, פחתה ההכנסה של קרן הפנסיה מריבית, ו"לוחות התמותה" השתנו בגלל שתוחלת החיים גדלה - ולכן קטנו הסכומים שמקבלים כל חודש. על פי המחקר, לכל אחד משלוש הסיבות יש השפעה דומה, של כ-10 אחוז על הירידה המצטברת של כ-30 אחוזים בפנסיה.

כיום רק ל-60 אחוזים מהשכירים בישראל יש פנסיה. אחד הפתרונות שהחוקרים מציעים הוא חוק פנסיה חובה. "זה יעזור בעיקר לצעירים, לבעלי הכנסה נמוכה, ולעובדים בענפים בהם יש פחות עבודה מאורגנת", מסביר ספיבק.

המחקר יוצג בקרוב בכינוס הראשון של התוכנית לכלכלה וחברה במכון ואן ליר. בתוכנית חברים כלכלנים בכירים ששמו לעצמם למטרה להשפיע על השיח הכלכלי בישראל בהם פרופסור ספיבק, דוקטור דניאל גוטליב יועץ בכיר לנגיד בנק ישראל ופרופסור אריאל רובינשטיין מבית הספר לכלכלה באוניברסיטת תל-אביב.

לדברי ראש התוכנית פרופסור אריה ארנון, "אפשר היה להיכנס למשא ומתן על הרפורמה עם ההסתדרות, גם הם הבינו שתוחלת החיים גדלה. יכול להיות שההסתדרות היתה מעדיפה להעלות את התשלומים במקום לשחוק את סכום קיצבת הפנסיה. אבל נתניהו העדיף חקיקה על משא ומתן, כי הוא לא רצה לייקר את עלות העבודה ".