השפעת שינויי האקלים על האוקיינוסים

מתוך אקו-ויקי, מקום מפגש בנושאי אקולוגיה, חברה וכלכלה.
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

התחממות עולמית ושינויי האקלים הנגרמים בעקבותיה משפיעים על האוקיינוסים, ימים ומערכות ימיות בדרכים שונות. שלושת ההיבטים המרכזיים הם עליית פני הים (והצפת שטחים ליד הים ובקרבת נהרות), התחממות הים ועליית חומציות הים. היבטים אלה גורמים לפגיעות שונות במערכות אקולוגיות , במערכות מים ובמערכות חקלאיות. שינויי האקלים היא אחת מהסיבות העיקריות שעלולות לגרום להכחדה מאסיבית באוקיינוסים עד 2048, אם ימשיכו המגמות הנוכחיות. הסיבות האחרות הן בעיקר זיהום מים ו דיג יתר[1][2]

לשינויי אקלים יש השפעות רבות והרסניות על האוקיינוסים. השפעה אחת מוכרת היטב, היא עליית פני הים אשר פוגעת בבני האדם באופן ישיר. השפעות אחרות פוגעות ביצורים השונים החיים בים. שינויי האקלים היא אחת מהסיבות העיקריות שעלולות לגרום להכחדה מאסיבית באוקיינוסים עד 2048, אם ימשיכו המגמות הנוכחיות. הסיבות האחרות הן בעיקר זיהום מים ו דיג יתר[3][4].

בשנת 2018 יצא מחקר שאומר שאם כלום לא יעשה, המערכות האקולוגיות באוקיינוסים יקרסו עד 2045 ואיתם גם המערכות האקולוגיות ביבשה כי לדוגמה הפיטופלנקטון מייצר בערך 50% - 80% מהחמצן שנמצא באטמוספרה וסופח את רוב הפחמן הדו חמצני. לפי המחקר יש לנו זמן עד 2030 כדי לעצור את המשבר. הסיבות הם החמצת אוקיינוסים, זיהום מפלסטיק, זיהום מים, עלייה בטמפרטורת המים עקב ההתחממות עולמית.‏[5][6]

שנת 2018 האוקינוסים היו החמים ביותר מאז תחילת המדידות. כמו כן בשנה זו התברר שהאוקינוסים מתחממים ב-40% מהר יותר ממה שאמר דוח הפנל הבין משלתי לשינויי אקלים ב-2013‏[7].

השלכות של שינויי האקלים באוקיינוסים

עליית פני הים

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב - עליית מפלס פני הים

כתוצאה מעליית הטמפרטורות הקרחונים בעולם מפשירים בקצב הולך וגדל (ראו מידע נוסף בפסקה "השפעה על קרחונים"). זה כולל גם את שני מצבורי הקרח הגדולים בעולם: שכבות הקרח האדירות בגרינלנד ואנטרקטיקה. גרינלנד נחשבת לאי הגדול בעולם ואנטרקטיקה היא יבשת שלמה מכוסה קרח. בשניהן עובי שכבת הקרח מגיע לכמה קילומטרים. לפי הערכות המדענים המסה מלאה של שכבות הקרח האלה תעלה את מפלס הים בכ-67 מטר. בנוסף ההתחממות המים באוקיינוסים גורמת להגדלת הנפח שלהן, כי כל חומר מתפשט יותר כאשר הטמפרטורה עולה. שתי התופעות האלה גורמות לעלייה במפלס הים כאשר בשנים 1993-2007 המסת הקרחונים גרמה ל-55% מעליית פני הים והגדלת הנפח ל-30%. בשנים 2002-2007 המסת הקרחונים גרמה ל-80% מהעלייה‏[8] עליה זו מתרחשת כבר כיום מביאה לנזקים גדולים ויכולה להביא לנזקים גדולים יותר עם לא תיעצר. ביניהם הצפת שטחים נרחבים במי ים, שיטפונות גדולים יותר בשטחים הסמוכים, פגיעה במערכות אקולוגיות, פגיעה בחקלאות, גלי פליטים, המלחת בארות שתייה.

במהלך המאה ה-20 עלה מפלס הים בכ-10-20 סנטימטרים. מאז 1990 מפלס הים עולה בקצב של כ-3.2 מילימטר בשנה, כלומר פי 2 מהר יותר מב-80 השנים הקודמות ‏[9]

עליית פני הים היום

עליית מפלס הים גורמת לנזקים גדולים כבר היום. ונזק זה אינו מוגבל למדינות העניות. המדינות הנמצאות בסיכון הגבוה ביותר: סין, וייטנם, יפן, הודו, בנגלדש, אינדונזיה טיילנד, הולנד, הפיליפינים, מיאנמאר, ארצות הברית,אנגליה, ברזיל, גרמניה, צרפת, מלזיה, טייואן, קוריאה הדרומית, ניגריה, איטליה[10].


אחד האזורים הנפגעים קשות הוא החוף המזרחי והדרומי של ארצות הברית. לפי המשרד להגנת הסביבה בארה"ב, מפלס הים שם עלה ב-10-25 סנטימטר רק ב-1960-2015‏[11]. כתוצאה מכך מספר הימים עם שיטפונות בערים לאורך החוף הזה עלה מ-4-5 בשנה ל-30-40 בשנה, ובמקרים רבים-פי 10‏[12]. דבר זה שינה את חיי התושבים לאורך חוף זה. הם חווים שיטפונות באופן קבוע- פעמים רבות המים מגיעים רק לגובה של 30-60 סנטימטר אבל זה מספיק כדי לשבש את התנועה בכבישים, לפגוע ביערות, במדשאות, במבנים ובבארות המים המתוקים. בנורפולק מציבים סרגלים ליד הכביש כדי שהנהגים ידעו באיזה גובה המים. ערים ושכונות רבות הופכות לסוג של גטאות כי בונים מסביבם חומות. בערים רבות מגביהים בתים ורחובות, שולחים קבוע משאיות לשאוב מים. עיר אחת אפילו הופכת לאי כמה פעמים בשנה. הוקמו חברות מיוחדות כדי למפות את הסיכונים ולייעץ לאנשים מה לעשות, היכן לקנות דירה ואיך למגן אותה. מעניין שראשי הערים באזורים אלה, גם מהמפלגה הרפובליקאית, עושים את כל זה בדיוק כמו אנשי המפלגה הדמוקרטית למרות חילוקי הדעות ביניהן בנושא. העלות הכספית של ההשפעות ושל הדרכים להתמודד מולם גבוהה מאוד. נורפולק בה 250,000 תושבים צריכה 1.2 מיליארד דולר להתמודד עם ההשלכות. מיאמי השקיעה בזה 400 מיליון וניו יורק מיליארדים רבים ‏[13][14]

ביולי 2016 הוצעה תכנית לבניית חומה מסביב לניו יורק כדי להגן עליה מפני עליית פני הים, בעלות של 3 מיליארד דולר‏[15] ובדצמבר חלק ממנה אושר‏[16]


המדינה שנפגעת כרגע בצורה הכי קשה היא בנגלדש. עליית פני הים הופכת 200,000 איש לחסרי בית כל שנה‏[17][18].


עליית פני הים בעתיד

יש תחזיות שונות באשר לכמה יעלה מפלס הים בעתיד. רוב התחזיות מדברות על מה שיקרה בעתיד הקרוב עד 2100. הגוף שנחשב למרכזי בנושאים האלה - הפאנל הבין ממשלתי לשינויי אקלים, חזה ב-2007 עלייה של כ-18-59 סנטימטרים עד 2100, אך כבר ב-2013 העלה את התחזית למטר אחד בתרחיש עם רמת הפליטות הגבוהה ביותר. בתרחיש עם רמת הפליטות הנמוכה ביותר העליה החזויה היא של 28-60 סנטימטרים. לפי מרכז המחקר הלאומי של ארצות הברית אלה נתונים שמרניים והעלייה תהיה בין 65 סנטימטרים ל-2 מטר. לפי דוח האקלים הלאומי של ארה"ב תהיה עליה של 30-120 סנטימטרים, עם זאת הם מציינים שהאזורים הנמצאים בסיכון יכולים להשתמש בסקאלה רחבה יותר: 20 סנטימטר עד 2 מטר. לפי ג'יימס האנסן (שנחשב ל"אבי שינויי האקלים" כי הוא היה הראשון שהצליח למשוך תשומת לב רצינית לנושא), המדענים מרככים את הנתונים בגלל לחצים ובמציאות זה 5 מטר‏[19].

בארצות הברית עלייה של 1.8 מטר תציף את בתיהם של 6,000,000 איש‏[20] .

לפי מחקר שפורסם בסוף 2017, אם העלייה בטמפרטורה העולמית תוגבל ל-1.5 מעלות הים יעלה ב-17.7 סנטימטר פחות עד 2150 וקצב העלייה המקסימלי יהיה קטן יותר ב-1.9 מילימטר בשנה, בהשוואה לעלייה שתהיה עם הטמפרטורה תעלה ב-2 מעלות‏[21][22].

בשנים האחרונות פותחו מספר מפות אינטראקטיביות בהן אפשר לראות אילו שטחים יוצפו בעולם במקרה של עליית פני הים מחצי מטר ועד כמה עשרות מטרים. ‏[23]

עלייה של 10-20 סנטימטר תכפיל פי 2 את כמות ההצפות באזורים הטרופיים. באזורים האלה זה ישפיע הכי הרבה בגלל האינטראקציה של עליית פני הים עם סופות, גלים, גאות‏[24]

אם תעלה הטמפרטורה ב-4 מעלות, קרקע המשמשת כבית ל-470-760 מיליון איש תעלם מתחת למים והם יהפכו לפליטים. ‏[25]

אם יעלה הים ב-6 מטרים בדרום מזרח ארצות הברית השטחים הצבועים באדום יהיו מתחת למים. מקור:https://www.cresis.ku.edu/data/sea-level-rise-maps

החמצת האוקיינוסים

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב - החמצת אוקיינוסים

פליטות פחמן דו חמצני גורמות לעלייה בחומציות האוקיינוסים דבר המסכן את רוב היצורים החיים בהם. ‏[26].

לפי נתוני המדענים נכון לשנת 2017 כדי שרק קליטת הפחמן הדו חמצני באוקיינוס תגרום לאירוע הכחדה המוני צריך שהאוקיינוסים יקלטו 310 ג'יגה - טון פחמן דו חמצני, מה שיקרה עם עד שנת 2100 האנשים ימשיכו לפלוט גזי חממה בתרחיש עסקים כרגיל. לעומת זאת, אם יקיימו המדינות את ההתחייבויות שלקחו על עצמן עד עכשיו בהסכם פריז, האוקיינוסים יקלטו רק 300 ג'יגה - טון עד 2100, מה שאומר שזה "כמעט". יש לציין שלפי ההסכם המדינות צריכות להחמיר את ההתחייבויות במשך הזמן‏[27].

הפחתת קליטת החמצן באוקיינוסים

כאשר טמפרטורת המים עולה פחות חמצן נקלט בתוך המים. התופעה מסכנת את כל היצורים בים הנושמים חמצן מהמים ואת כל הקשורים אליהם‏[28].


פגיעה באלמוגים

העלייה בטמפרטורת המים והחמצת האוקיינוסים גורמת לפגיעה קשה בשוניות האלמוגים‏[29].

אירועי הלבנת אלמוגים קרו פעם ב-25-30 שנה בשנות ה-80 של המאה ה-20. נכון ל-2016 זה קורה כל 6 שנים, מה שלא נותן לאלמוגים מספיק זמן כדי להשתקם מהאירועים האלה. כדי שיוכלו להשתקם הטמפרטורה העולמית חייבת לרדת‏[30][31].

האלמוגים מהווים בית לרבע מהמינים החיים באוקיינוסים ומספקים פרנסה לחצי מיליארד בני אדם‏[32][33].

הדוגמה הבולטת ביותר היא שונית המחסום הגדולה באוסטרליה. קרוב לחצי מהשונית הושמדה על ידי שינויי האקלים בשנים 2016-2017‏[34]. עכשיו מנסים להצמיח אלמוגים חדשים במקום‏[35],אבל כדי שהם יצמחו וימשיכו להתקיים, צריך שהטמפרטורה תהיה מתאימה.

בשנת 2019 הרשות שמנהלת את שונית המחסום הגדולה הצהירה שדרושה פעילות אקלימית מהירה כדי להציל את השונית‏[36].

פגיעה ביצורים הימיים במיוחד בפיטופלנקטון

הפיטופלנקטון הן אצות זעירות הקולטות חצי מהפחמן הדו חמצני שאנו פולטים, מייצרות 50%-80% מהחמצן שאנו נושמים ומהוות את הבסיס לכל שרשרת המזון באוקיינוסים. התחממות המים פוגעת בפיטופלנקטון מה שמסכן את כל היצורים החיים על כדור הארץ‏[37].

בשנת 2018 יצא מחקר שאומר שאם המצב לא ישתנה, המערכות האקולוגיות באוקיינוסים יקרסו עד 2045 ואיתם גם המערכות האקולוגיות ביבשה. לפי המחקר יש לנו זמן עד 2030 כדי לעצור את המשבר. אחת מהסיבות העיקריות לדאגה היא הירידה בכמות הפיטופלנקטון. בסך הכל מאז שנות ה-50, הכמות ירדה ב-40% ובזמן האחרון כמות הפיטופלנקטון באוקיינוסים יורדת ב-1% בשנה בערך. לפי ההנחה המקובלת ביותר, הסיבה העיקרית היא עלייה בטמפרטורת המים עקב ההתחממות העולמית, בעוד שאחרים חושבים שהסיבה העיקרית היא זיהום בכימיכלים ופלסטיק‏[38][39][40] ב-60 השנה האחרונות באוקיינוס ההודי כמות הפיטופלנקטון קטנה ב-20% מה שגרם לצמצום בכמות כל שאר בעלי החיים שם כולל לדוגמה דג הטונה המשמש למאכל להרבה אנשים. הסיבה לצמצום היא שכאשר האוקיינוס מתחמם יש בו פחות זרימה וערבוב מים מה שמצמצם את כמות חומרי התזונה באזורים בהם חי הפיטופלנקטון.‏[41].

שינויי האקלים כבר החלו לפגוע באוכלוסיית הדולפינים ובעתיד הם יכולים לפגוע בצורה קשה יותר ביונקים ימיים בכלל. גל חום ב-2011 גרם להשלכות שלא הסתיימו אפילו ב-2017. גלי החום בים גורמים לאפקטים דומים לאלה שגורמים השרפות ביבשה‏[42].

ערעור יציבות זרמי האוקיינוסים

עצם קיום זרמי האוקיינוסים קשור להבדלים בין הטמפרטורות בחלקים השונים של כדור הארץ. ההבדלים בטמפרטורות גורמים לזרמי אוויר והם בתורם מניעים את זרמי המים. כאשר האוויר והאוקיינוסים מתחממים הזרמים מאטים. זה אומר שכל החי באוקיינוס קרוב לקו המשווה יקבל פחות חומרי תזונה אשר מגיעים עם המים הקרים יותר מה שעלול לפגוע בכל המערכות האקולוגיות של האוקיינוסים ולגרום לכך שהאוקיינוסים יקלטו פחות פחמן דו חמצני‏[43].

קיימת השערה לפיה התחממות עולמית תוכל לגרום לקירור מקומי או להתחממות פחותה של האזור הצפון אטלנטי, על ידי עצירה או האטה של הסירקולציה התרמוהלנית. דבר זה ישפיע במיוחד על אזורים ספציפיים כמו סקנדינביה ובריטניה, שמחוממים היום על ידי זרם הגולף. הצירקולציה הטרמוהלינית באוקיינוס האטלנטי הכוללת את זרם הגולף נחלשה ב-15%-20% במהלך המאה ה-20‏[44][45]. הדבר עלול לגרום להשלכות גדולות לכל האזור.

היום ישנן הוכחות מוצקות לכך ששינויי האקלים הם אלה שגרמו לתופעת האל ניניו- שינוי בזרמים באוקיינוס השקט, להתחזק ולהפוך להרסנית בעשורים האחרונים[1][2][3][46] מה שקורה הוא ש-90% מהחום המצטבר עקב שינוי האקלים נאגר באוקיינוסים. האל ניניו בעצם מביא את החום הזה בחזרה לאטמוספירה. [4] [5] [6]התגברות האל ניניו הביאה להרבה הרס ברחבי העולם‏[47].

השפעה על מזג האוויר

כאשר האוקיינוס חם יותר הוא משחרר לאוויר יותר לחות כי יש יותר אידוי. בנוסף מפלס הים עולה מה שגורם למים במהלך הסופות לחדור עמוק יותר לחוף. 2 התופעות גורמות לסופות להפוך להרסניות יותר‏[48].

השפעה על קרקעית האוקיינוסים

החמצת האוקיינוסים מסכנת את כל האורגניזמים הימיים התלויים בסידן החשוף להשפעת המים המוחמצים(כמו בעלי חיים עם קונכיות כאשר הקונכייה עשויה במידה הגדולה מסידן). אבל חלק מקרקעית האוקיינוס גם היא עשויה מסידן. לכן חלק ממנה יכול להתפורר בגלל ההחמצה‏[49].

ראו גם

שינויי אקלים והתחממות עולמית

רקע מדעי להתחממות עולמית: קלימטולוגיהמחזור הפחמןשיווי משקלשוק האנרגיה העולמידלק מחצביתהליך ארוך טווחתהליך בלתי הפיךהתחממות עולמיתשינויי אקליםאפקט החממהגזי חממהגרף מקל ההוקיהחמצת אוקיינוסיםעמעום עולמימודל אקלימיהפתעה אקלימיתהתקררות עולמיתטביעת רגל פחמניתפוטנציאל התחממות עולמית

התחממות עולמית

השפעות של שינויי אקלים: המסת קרחונים ושלגיםעליית מפלס פני היםהשפעה על סופותהשפעה על בצורות ומידבורהשפעות כלכליות של התחממות עולמיתשינוי אקלים וחקלאותפליטים סביבתייםההתיישבות הנורווגית בגרינלנדהשערת מדיאההשפעות ההתחממות העולמית על המזרח התיכוןרקע סביבתי חברתי למלחמת האזרחים בסוריהשינויי אקלים בישראלהנה זה בא (ספר)

מדיניות אקלים: ההיסטוריה של חקר שינוי האקליםהמחלוקת על התחממות עולמיתהפנל הבין-ממשלתי לשינוי האקליםפרוטוקול קיוטודו"ח שטרןועידת האקלים בפריזאמת מטרידה (סרט)‏מצעד האקליםהכחשת שינויי האקליםהתרמית הגדולה של ההתחממות העולמית (סרט)התחממות העולמית - מורה נבוכים

טכנולוגיה, כלים, ותחומי התמודדות: אנרגיה מתחדשתחסכון אנרגטיהתייעלות אנרגטיתתחבורה בת קיימאעירוניות מתחדשתבנייה ירוקההשפעות סביבתיות של מזון מהחישימושי קרקעחקלאות בת קיימאצמיחה כלכליתI=PATפשטות מרצוןגידול אוכלוסיןכלכלה בת קיימאזה משנה הכל


קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ Boris Worm1,* , Edward B. Barbier2, Nicola Beaumont3, J. Emmett Duffy4, Carl Folke5,6, Benjamin S. Halpern7, Jeremy B. C. Jackson8,9, Heike K. Lotze1, Fiorenza Micheli10, Stephen R. Palumbi10, Enric Sala8, Kimberley A. Selkoe7, John J. Stachowicz11, Reg Watson12 Impacts of Biodiversity Loss on Ocean Ecosystem Services 03.11.2006 Science Magazine
  2. ^ Daniel DeNoon [http://www.cbsnews.com/news/salt-water-fish-extinction-seen-by-2048/ Salt-Water Fish Extinction Seen By 2048] 02.11.2006. CBSN
  3. ^ Boris Worm1,* , Edward B. Barbier2, Nicola Beaumont3, J. Emmett Duffy4, Carl Folke5,6, Benjamin S. Halpern7, Jeremy B. C. Jackson8,9, Heike K. Lotze1, Fiorenza Micheli10, Stephen R. Palumbi10, Enric Sala8, Kimberley A. Selkoe7, John J. Stachowicz11, Reg Watson12 Impacts of Biodiversity Loss on Ocean Ecosystem Services 03.11.2006 Science Magazine
  4. ^ Daniel DeNoon [http://www.cbsnews.com/news/salt-water-fish-extinction-seen-by-2048/ Salt-Water Fish Extinction Seen By 2048] 02.11.2006. CBSN
  5. ^ Global oceanic environmental survey We have 10 years to save the seas 25 לדצמבר 2018
  6. ^ PAULA MURRAY 'We've 10 years to save the seas or life on earth will become impossible' 23.לדצמבר 2018, The Independent
  7. ^ Environmental Defense Fund Record-Warm Oceans: How Worried Should We Be? 26 לפברואר 2019
  8. ^ Cazenave, Anny; Llovel, William Contemporary Sea Level Rise
  9. ^ National Geografic Sea level rise National geografic
  10. ^ Environmental Technology Which Countries are Most at Risk of Rising Sea Levels? 20.08.2015
  11. ^ EPA Change Indicators: Sea Level EPA אוגוסט 2016
  12. ^ EPAChange Indicators: Coastal Flooding EPA
  13. ^ JUSTIN GILLIS [http://www.nytimes.com/2016/09/04/science/flooding-of-coast-caused-by-global-warming-has-already-begun.html?_r=0 Flooding of Coast, Caused by Global Warming, Has Already Begun] ניו יורק טיימס, 3.9.2016
  14. ^ אנדריו רייס [http://nymag.com/daily/intelligencer/2016/09/new-york-future-flooding-climate-change.html This is New York in the not-so-distant future] New York Times 7/9/2016
  15. ^ Jamie CondliffeNew York City is planning a $3 billion wall to save it from sea level rise MIT Technology Review , Business Insider,10.7.2016
  16. ^ רחל שפירוEast Shore seawall approved, moves to design phase silive.com 13.12.2016
  17. ^ Rafiqul Islam To help climate migrants, Bangladesh takes back land from the sea Reuters 09.09.2015
  18. ^ eco-watch Europe's Next Crisis: Climate Refugees EcoWatch 09.09.2015
  19. ^ ויקיפדיה Sea Level Rise ויקיפדיה
  20. ^ SHANIKA GUNARATNA level rise will disproportionately hit U.S. this century, NOAA warns24.01.2017 CBC News
  21. ^ Klaus Bittermann, Stefan Rahmstorf, Robert E Kopp, and Andrew C Kemp Global mean sea-level rise in a world agreed upon in Paris 13.12.2017, IOP Scuence
  22. ^ UNFCCC [https://cop23.unfccc.int/news/paris-15c-goal-crucial-to-protecting-communities-from-rising-seas Paris 1.5C Goal Crucial to Protecting Communities from Rising Seas ] 09.01.2018
  23. ^ לדוגמה ראו את המפה הזאת
  24. ^ Sean Vitousek, Patrick L. Barnard, Charles H. Fletcher, Neil Frazer, Li Erikson & Curt D. Storlazzi Doubling of coastal flooding frequency within decades due to sea-level rise 18.05.2017 Scientific Reports
  25. ^ The Ocean Portal Team; Reviewed by Dr. Joshua K. Willis, NASA-JPL; Dr. Andrew Kemp, Tufts University; and Dr. Benjamin H. Strauss, Climate Central Sea Level Rise Ocean Portal
  26. ^ The Ocean Portal Team; Reviewed by Jennifer Bennett (NOAA)Ocean Acidification Ocean Portal
  27. ^ Tim Radford Scientist Warns of Mass Marine Extinction 09.10.2017, Ecowatch
  28. ^ Natalya GalloOcean Deoxygenation Ocean Scientists for Informed Policy
  29. ^ Teach Ocean ScienceHow does climate change affect coral reefs? Teach Ocean Science
  30. ^ Terry P. Hughes1,*, Kristen D. Anderson1, Sean R. Connolly1,2, Scott F. Heron3,4, James T. Kerry1, Janice M. Lough1,5, Andrew H. Baird1, Julia K. Baum6, Michael L. Berumen7, Tom C. Bridge1,8, Danielle C. Claar6, C. Mark Eakin3, James P. Gilmour9, Nicholas A. J. Graham1,10, Hugo Harrison1, Jean-Paul A. Hobbs11, Andrew S. Hoey1, Mia Hoogenboom1,2, Ryan J. Lowe12, Malcolm T. McCulloch12, John M. Pandolfi13, Morgan Pratchett1, Verena Schoepf12, Gergely Torda1,5, Shaun K. Wilson14 Spatial and temporal patterns of mass bleaching of corals in the Anthropocene 05.01.2018, Science
  31. ^ Doyle Rice Coral reefs under siege: Frequency of bleaching has increased almost fivefold since the '80s 04.01.2018, USA TUDAY
  32. ^ ויקיפדיה Coral reef ויקיפדיה
  33. ^ National Oceanic and Atmospheric Administration Importance of Coral Reefs National Oceanic and Atmospheric Administration
  34. ^ Michael Slezak More coral bleaching feared for Great Barrier Reef in coming months 03.11.2017
  35. ^ Laura Polson Scientists grow baby coral on Barrier Reef 26.11.2017, The Sydney Morning Herald
  36. ^
    הוספת הערת שוליים נעשית באופן הבא:
    {{הערה|יש להזין הערת שוליים כאן}}

    שימו לב: אם הערת השוליים כוללת סימן שווה (=), יש להגדיר את הערת השוליים באופן הבא:

    {{הערה|1=יש להזין הערת שוליים שכוללת סימן שווה כאן}}
    שימו לב לתוספת "1=".
  37. ^ NASA WARMING OCEAN SLOWS PHYTOPLANKTON GROWTH NASA
  38. ^ Global oceanic environmental survey We have 10 years to save the seas 25 לדצמבר 2018
  39. ^ PAULA MURRAY 'We've 10 years to save the seas or life on earth will become impossible' 23.לדצמבר 2018, The Independent
  40. ^ NASA WARMING OCEAN SLOWS PHYTOPLANKTON GROWTH NASA
  41. ^ ויקיפדיה [https://en.wikipedia.org/wiki/Effects_of_global_warming_on_oceans Effects of global warming on oceans From Wikipedia, the free encyclopedia]
  42. ^ Olivia Rosane Marine Heat Waves Could Threaten Dolphin Survival, Study Suggests 2 לאפריל 2019, Ecowatch
  43. ^ ויקיפדיה [https://en.wikipedia.org/wiki/Effects_of_global_warming_on_oceans Effects of global warming on oceans From Wikipedia, the free encyclopedia]
  44. ^ Stefan Rahmstorf, Jason E. Box, Georg Feulner, Michael E. Mann, Alexander Robinson, Scott Rutherford & Erik J. Schaffernicht Exceptional twentieth-century slowdown in Atlantic Ocean overturning circulation 23.03.2015, Nature Climate Change
  45. ^ Stephen Luntz The Gulf Stream Is Weakening, Bad News For The North Atlantic I Love Science Store
  46. ^ Christofer Pala[ http://science.sciencemag.org/content/354/6317/1210 Corals tie stronger El Niños to climate change] Science 09 Dec 2016
  47. ^ סבבה-שומרים על הסביבה אל ניניו המשרד להגנת הסביבה
  48. ^ ויקיפדיה [https://en.wikipedia.org/wiki/Effects_of_global_warming_on_oceans Effects of global warming on oceans From Wikipedia, the free encyclopedia]
  49. ^ ויקיפדיה [https://en.wikipedia.org/wiki/Effects_of_global_warming_on_oceans Effects of global warming on oceans From Wikipedia, the free encyclopedia]