התחממות גלובלית - מורה נבוכים

מתוך אקו-ויקי, מקום מפגש בנושאי אקולוגיה, חברה וכלכלה.
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

תשובות לטענות נפוצות של מכחישי אקלים.

תיאור ההשפעות האנושיות והטבעיות על האקלים בשנים 1951-2010. בשורה 1 מתואר השינוי בטמפרטורה הנצפה בפועל. בשורה 2 השפעת גזי החממה הנפלטים כתוצאה מפעילות האדם. בשורה 3 השפעת הסיבות המשניות לשינויי אקלים(בסך הכל זה התקררות בגלל עמעום עולמי). בשורה 4 סך ההשפעות האנושיות. ההשפעות הטבעיות מתוארות בשורה 5 ובשורה 6 השינויים הטבעיים העונתיים. ניתן לראות שההשפעות בשורות 5-6 די זניחות בהשוואה להתחממות הנצפת. מקור: הפנל הבין-ממשלתי לשינוי האקלים

לאורך השנים אנו נתקלים שוב ושוב בשאלות ותמיהות דומות בנוגע להתחממות עולמית כדי לחסוך לעצמנו זמן, אנו עונים על השאלות האלה כאן:

תוכן

מה מתרחש כעת?

ההתחממות עולמית הסתיימה בשנת 1998 מאז העולם מתקרר!!

בשנים 1997-2015 הטמפרטורה העולמית עלתה בקצב של כ-0.14 מעלת צלזיוס בעשור, כך שאין סיבה לדבר על עצירה בהתחממות‏[1].

לפי פרסום של נאס"א, חצי השנה הראשונה של שנת 2016 הייתה החמה ביותר מאז החלו המדידות המודרניות של טמפרטורה בשנת 1880. הטמפרטורה הממוצעת של האטומוספירה של כדור הארץ הגיע ל-1.3 מעלות מעל הטמפרטורה הממוצעת בסוף המאה ה-19. [1]

מכחישי אקלים נוטים מידי פעם להגיד כי שנה זו וזו סיימה את ההתחממות - הנה אנו רואים כי ב-5 השנים האחרונות אין התחממות. הסיבה היסודית לכך היא זרימת חום בין האוקיינוסים לבין האטמוספירה. לעיתים קרובות יש שנים שבהן יש ירידה של הטמפרטורה באטמוספירה בגלל זרימה של חום מהאטמוספירה לים. זרימה הפוכה מחממת בחזרה את האטמוספירה. היות וגם השכבה העליונה של הים מתחממת - התהליך כולו הוא של מגמת התחממות מתמשכת שבה יש עליות וירידות של הטמפרטורה באטמוספירה, אבל בטווח הארוך, גם טמפרטורת האטמוספרה עולה פשוט לא בקו ישר[2].

בעבר היו גם הבדלים במדידות בין מכון האדלי בבריטניה לבין נאס"א בקשר לטמפרטורות - בעיקר בגלל שאין תחנות מדידה קבועות בים הארקטי, שהוא המקום שמתחמם במהירות הגדולה ביותר בכדור הארץ. הנתונים מהדלי פשוט מתעלמים מאיזור זה, בעוד שהנוסח של נאס"א מניח שטמפרטורת השטח של האיזור זהה לזו של תחנות המדידה היבשתיות הקרובות ביותר.

קיימת מגמה ארוכת טווח של התחממות האוקיינוסים. לפי נאס"א מאז 1969 השכבה העליונה של האוקיינוסים עד עומק של 700 מטרים התחממה בממוצע ב-0.16 מעלות צלזיוס. (0.302 מעלות פרנהייט). [3]. מים אוגרים בתוכם כמות גדולה של חום - דרושה כמות אנרגיה גדולה פי 1000 לחמם מטר מעוקב של מים במעלת צלזיוס אחת יחסית לחימום זהה של נפח זהה של אוויר. מאז שנות ה-60, 90% מהחום העודף שנוצר על ידי גזי חממה עבר אל האוקיינוסים, ורק 3% עברו אל האטמוספירה. (ראו תרשים 5.4 בדו"ח ה-IPCC)

התחממות עולמית

לכן טמפרטורת האוקיינוסים היא המדד החשוב ביותר כדי להבין בכמה התחמם כדור הארץ. זה שהחום נספג על ידי האוקיינוסים, לא אומר שהוא נעלם - הוא פוגע בבעלי החיים באוקינוסים, גורם להמסת קרחונים ועליית פני הים. כמו כן מדי פעם מתרחשים אירועים כמו "אל ניניו" בהם האוקיינוס השקט משחרר כמות גבוהה של חום לאטמוספירה - אירועים כאלה נעשים לתכופים ועוצמתיים יותר ככל ששינויי האקלים מתקדמים ויותר חום נאגר באוקיינוסים‏[2][3][4][5]. כאשר יש שנת אל ניניו טמפרטורת האטמוספרה עולה משמעותית ויש כל מיני אירועי מזג אוויר קיצוני כמו בצורות, שטפונות, הלבנת אלמוגים ועוד. שנת 1998 הייתה שנת "אל ניניו" חזק ולכן הטמפרטורה עלתה. שנים אחרות היו ללא אל ניניו ואז הטמפרטורה ירדה. שנת 2016 הייתה שנה עם אל ניניו חזק מאוד והטמפרטורה עלתה בהרבה.

אבל כשמסתכלים על טווחי זמן ארוכים יותר, מגלים מגמה ארוכת טווח של התחממות.

מקורות:

גם פלוטו ומאדים מתחממים

קיימות טענות כי פלוטו ומאדים מתחממים - וכי דבר זה הוא הוכחה לכך שהתחממות כדור הארץ נגרמת על ידי השמש, לא על ידי גזי חממה. אלא שלא בטוח כי כוכבים אלה באמת מתחממים, וגם אם כן, לא סביר שדבר זה התרחש בגלל שינויים בפעילות סולארית.

פעילות השמש לא השתנתה בצורה משמעותית מאז תחילת המדידות הישירות ב-1978. אם הסיבה להתחממות הייתה בפעילות סולארית, היינו צריכים לראות התחממות בכל הפלנטות, כולל הירחים שלהן, ולא רק של מאדים ופלוטו. במערכת השמש יש מספר רב של גרמי שמיים. הטמפרטורה בגופים אלה מושפעת מגורמים שונים כמו שינויים במסלול, שינויים במידת החזר האור או התפרצויות געשיות, ולכן ניתן לצפות שבכל תקופה נתונה חלק מגופים אלה יתחממו.

לשם דוגמה, פלוטו משלים הקפה של השמש במשך 248 שנה. הסיבה הסבירה ביותר להתחממות של פלוטו היא שבעשורים האחרונים הוא נמצא בתקופת ה"קיץ" שלו, שבה המסלול שלו מתקרב לשמש. יש מדענים שטוענים כי מאדים מתחמם בגלל שינוי בצבע פני השטח בגלל סופות אבק (לא בגלל שונות סולארית). עם זאת, ייתכן והשינוי שנחזה במאדים הוא מקומי, ולא הייתה התחממות כלל. ומדענים רבים טוענים כי יש צורך להבין את מערכת האקלים של מאדים בצורה עמוקה הרבה יותר כדי לדעת אם הוא מתחמם באמת. ונחוץ עוד מחקר רב נוסף כדי לדעת מה הסיבות לכך. באופן דומה, קשה להבין מה מהתרחש בפלנטות אחרות- כך יש מחקר ראשוני שטוען כי אורנוס לדוגמה מתקרר.

ספקנים ומאמינים כאחד בתאוריה של התחממות עולמית, מסכימים כי יש קושי משמעותי להבין את מאזן האנרגיה של כדור הארץ. דבר זה נכון עוד גם לגבי פלנטות אחרות, שבהן יש לנו הרבה פחות אמצעים לערכית מדידות. כך שקשה לדעת איך עובדות מערכות האקלים שלהן ומה הסיבות לכך. עם זאת, האנשים שיודעים את המירב על תחום זה, כמו מדעני נאס"א, לא מודאגים מהתחממות בכוכבי לכת אחרים, אלא מהתחממות של כדור הארץ.

ראו גם:

מה קורה לקוטב הצפוני?

מרכז המידע הלאומי לשלג ולקרח בארצות הברית מרכז נתונים ומידע רב בנושא זה. על פי המרכז שנת 2008 היתה שנת שפל בכמות הקרח בקוטב הצפוני. בעוד ששטח הקרח מתכווץ ומתרחב בצורה עונתית בכל שנה, יש גם נתונים עומקו של הקרח. במשך השנים כמות הקרח העמוק, זה שעומקו מעל מספר מטרים הולכת ומצטמצמת.

הקטבים הם מקור ללולאת משוב מחזקת שכן עם שטחם יצטמצם בעתיד, כמות מועטה יותר של אור תוחזר החוצה מכדור הארץ והתוצאה תהיה התחממות נוספת. מנגנונים אחרים בהם הקטבים מעורבים במערכת האקלים היא שהפשרת קרחונים יכולה להוריד את מליחות המים ולהשפיע.

ראו גם:

האם פחמן דו חמצני גורם להתחממות

תרומת בני האדם לכמות הפחמן הדו חמצני קטנה מכדי להשפיע

על פי מדידות של ליבות קרח, רמות הפחמן הדו חמצני נשארו קבועות ברמות שבין 180 ל-300 PPM בחצי מיליון השנים האחרונות. במאות השנים האחרונות רמות הפחמן הדו חמצני עלו בצורה חדה, לרמה גבוהה מ-380 PPM.

הפליטות האנושיות של פחמן דו חמצני קטנות יחסית לגורמים הטבעיים, אבל העובדה שעד כה רמות הפחמן הדו חמצני באטמוספירה נשארו קבועות יחסית עד לתקופה האחרונה מראה כי הפליטות הטבעיות של פחמן דו חמצני לאטמוספירה ממאגרי הפחמן הטבעיים (מאגר האוקיינוסים והמאגר הביוספרי) מתאזנים בדרך כלל על ספיחת פחמן דו חמצני דומה. לעומת זאת, התרומה האנושית, בצורה של פליטות ישירות על ידי שריפת דלק מחצבי ושל שינוי יעודי קרקע (כמו בירוא יערות), הן חלק מתהליך קווי ולא מחזורי, שגורם לשינוי מצטבר.

צריכת צמחיה יבשתית על ידי חיות ומיקרובים, פולטת לאטמוספירה כ-220 ג'יגה טון של פחמן דו חמצני בכל שנה. נשימת צמחים פולטת 220 ג'יגה טון של פחמן דו חמצני. כמויות ענק אלה מאוזנות על ידי פוטוסינתזה של צמחייה יבשתית בסך 440 ג'יגה טון. באופן דומה חלקים מהמערכת של האוקיינוסים פולטים 330 ג'יגה טון כתלות בטמפרטורה וברמות הפוטוסינתזה של פיטו-פלנקטון. אבל חלקים אחרים באוקיינוס סופחים כמות דומה (וכיום הם סופחים כמויות גדולות מעט יותר).

לפי ה-IPCC, פליטות הפחמן הדו חמצני מתעשייה ותחבורה המשתמשות בדלק מחצבי עמדו בשנת 2007 על 26 ג'יגה טון לשנה. הפליטות הנגרמות עקב שינויי קרקע מוערכות בכ-6 ג'יגה טון לשנה. גם לאחר משובים אחרים שמשנים את המאזן (כמו קליטת פחמן דו חמצני באופן מוגבר על ידי צמחים, או החמצת אוקיינוסים) התוצאה היא גידול בפליטות, דבר שמעלה את ריכוז הפחמן הדו חמצני באטמוספירה בכ-15 ג'יגה טון בשנה (נכון ל-2007). [4]

ראו גם תרומת בני האדם לכמות הפחמן הדו חמצני קטנה מכדי להשפיע www.newscientist.com

פחמן דו חמצני הוא לא גז חממה חשוב

אדי מים הם גז חממה חשוב, אבל כמות אדי המים באטמוספירה תלויה בטמפרטורה. כמות עודפת של אדי-מים מתייבשת בתוך ימים, פחמן דו חמצני ומתאן נשארים במשך שנים באטמוספירה ומצטברים, וגורמים להתחממות שלה, דבר שגורם לכמות מוגברת של אדי מים שגורמים להתחממות נוספת.

קיים הבדל בין אפקט החממה לבין התחממות עולמית. אפקט החממה הוא מנגנון שקיים מזה מאות מליוני שנה, והוא חיוני לקיום החיים בכדור הארץ כפי שאנו מכירים אותם כיום. האפקט שומר על כדור הארץ חם יותר ב-20-30 מעלות צלזיוס יחסית למצב בלעדיו. לעומת זאת, התאוריה המדעית של התחממות עולמית בידי אדם, היא חימום נוסף של האקלים, שנגרם עקב עליית כמות גזי החממה בעקבות פעילות אנושית.

אדי מים הם ללא ספק התורם המרכזי לאפקט החממה. קשה לדעת מה מידת התרומה המדוייקת שלהם בגלל שגזים שונים שמקיימים בליעה של קרינת השמש (גז חממה), מבצעים את הבליעה בספקטורמים שונים של האור. בחלק מהתחומים האלה האטמוספירה כבר בולעת 100% מהקרינה ולכן הוספת גזי חממה כאלה לא תעלה את הבליעה בתחומי תדירות אלה. עבור תדירויות אחרות רק כמות קטנה נבלעת ולכן תוספת קטנה יכולה לגרום לשינוי משמעותי. התוצאה היא מתמטיקה שבה 2+2 לא תמיד שווים 4. אם היינו יכולים להשאיר את העננים ולהוריד את כל אדי המים מהאטמוספירה, היינו מקבלים הקטנה של 40% בקליטת אור אינפרה אדום. אבל אם נוריד את העננים ואת כל גזי החממה, אדי המים לבדם יספגו כ-60% מקרינת האינפרה אדום.

אם נפשט את הדברים: 50% מאפקט החממה נוצר על ידי אדי מים, 25% על ידי עננים, 20% בגלל פחמן דו חמצני, ו-5% הנותרים נוצרים על ידי שאר גזי החממה. למרות זאת, מדענים אינם מתעניינים יותר מידי באדי-מים בהקשר של התחממות עולמית. הסיבה לכך היא משך הזמן הקצר שלוקח לאדי-מים לצאת ולהכנס מהאטמוספירה.

רמות אדי המים באטמוספירה נקבעת בעיקר על ידי הטמפרטורה. כמות עודפת שלהם אובדת במהירות. לעומת זאת רמות הפחמן הדו חמצני נקבעות על ידי מאזנים בין כיורים ומקורות של מחזור הפחמן, וגם אם נפסיק את כל הפליטות מחר, יקח מאות שנים כדי לחזור לרמות הפרה-תעשייתיות של פחמן דו חמצני באטמוספירה. ניסוח אחר של אותו דבר הוא שאין גבול לכמות הגשם שיכול לרדת (ולכן אחוז המים באטמוספירה), אבל יש גבול לכמות הפחמן הדו חמצני העודף שהאוקיינוסים יכולים לקלוט.

דרך אחרת להבין זאת היא להסתכל על כמות החום שתגדל על פני שנים, אם נגביר את ריכוז גזי החממה באופן חד פעמי:

  • אם נגביר ב-10% את אדי המים באטמוספירה, זו אמנם תתחמם, אבל תוך ימים המצב ישוב לקדמותו -המים יצאו מהאטמוספירה, ונשוב לריכוז התחילי של אדי מים באטמוספירה, תוך השפעה זניחה על כמות החום שנוספה לכדור הארץ בהשוואה לכמות החום השנתית.
  • אם נגביר ב-10% את כמות הפחמן הדו חמצני באטמוספירה, ההשפעה תהיה דרמטית פחות בימים הראשוני, כי פד"ח הוא גז חממה חלש יותר יחסית לאדי מים. אבל בניגוד למים, הפד"ח ישאר באטמוספירה במשך שנים ואולי עשרות שנים - כלומר הוא יתרום לאטמוספירה כמות חום גדולה באלפי מונים יותר מתוספת החום שנוצרה עקב תוספת דומה של אדי מים.

אפשר לדמיין זאת כך - הוספת אדי מים בצורה חד-פעמית דומה לפתיחת להבה גדולה בתנור בישול במשך שנייה אחת, כלומר הספק אנרגטי גבוה למשך זמן קצר מאוד. לעומתה הוספת פחמן דו חמצני דומה לפתיחת להבה קטנה בתנור הבישול במשך שעות. למרות שלהבה קטנה מוסיפה פחות הספק אנרגטי, הכפלת ההספק הזה על פני זמן ארוך יותר מספקת יותר חום (או אנרגיה) למערכת. דוגמה אחרת תהיה כיסוי של ילד בשמיכות מסוגים שונים - שמיכה אחת (אדי מים) היא התכסות בשמיכת פוך למשך דקה, והשניה (פחמן דו חמצני) התכסות במשך שמיכת צמר למשך כל הלילה.

מסיבות אלה, יש הבדל בין תרומה לאפקט החממה לבין תרומה להתחממות עולמית - פחמן דו חמצני גורם לכ-70% מהתחממות העולמית. עוד 18 אחוזים נגרמים ממתאן, והיתר מגזי חממה אחרים. עם זאת, אדי מים עלולים להוות גורם שיגביר את ההתחממות העולמית פי 2 אם הם יצטברו באטמוספירה כתוצאה מחימום שלה. אין בטחון לגבי עננים - הם עשויים להיות גורם ממתן או גורם שיחריף את התוצאה. בכל מקרה, אדי מים נחשבים לגורם שמושפע מההתחממות העולמית, לא לגורם שמשפיע עליה.

האם קיימות הוכחות לכך שפחמן דו חמצני הוא הגורם להתחממות

הפילוסוף המדעי קרל פופר טען שתאוריה מדעית היא דבר שניתן להפריך אותו. על פי הגדרה זו, לא ניתן להוכיח מעבר לכל ספק שום תאוריה מדעית, אלא רק לתת ראיות שתומכות בתאוריה.

קיים קושי להוכיח את התאוריה של שינויי אקלים כתוצאה מהצטברות גזי חממה בגלל שאין לנו יכולת להריץ ניסוי מבוקר. הראיות העיקריות לנכונות התאוריה עד כה היו הספקת חיזויים מדוייקים של התאוריה ופסילת כל ההסברים החלופיים שעלו להתחממות ונסתברו כמוצלחים הרבה פחות. חוקרי האקלים משתמשים במודל אקלימי ממוחשב בניסיון להבין את הדינמיקה בין גורמים שונים המשפיעים על האקלים. המודלים האלה מכילים גורמים שונים כמו זרמי אוקיינוסים, השפעות מהשמש, לולאות משוב ועוד. ועם זאת, ללא הכנסת גזי החממה פנימה, המודלים מתקשים לשחזר את ההתחממות העולמית שהתקיימה בעשורים האחרונים. המנגנונים האחרים שהוצאו אינם טובים מספיק כדי להסביר התחממות זו.

בנוסף יש מספר "טביעות אצבע" שמצביעות על כך שעליה בריכוז של גזי חממה גורמים להתחממות, ולא גורמים אחרים, כגון פעילות מוגברת של השמש.

  • התחממות של הטרופוספרה והתקררות של השכבות מעליה - אם קרינה ממקור חיצוני כמו השמש הייתה הגורם הישיר לחימום כדור הארץ, היינו מצפים לדפוס התחממות דומה של כל שכבות האטמוספירה. תחזית מרכזית של התאוריה של התחממות עולמית מגזי חממה הייתה חימום מוגבר של הטרופוספירה יחסית לשאר השכבות (כי החום נאגר תחת "סמיכה" של גזי חממה). המדידות מצאו כי הטרופוספירה מתחממת אבל החלק הגבוה יותר של האטמוספירה, הסטרטוספירה, מתקררת.
  • קצב ההתחממות של כדור הארץ בשעות הלילה זהה לקצב ההתחממות של כדור הארץ בשעות היום.
  • קיימת התחממות חזקה יותר בחורף יחסית להתחממות שקיימת בקיץ. בשנת 1896 המדען Svante Arrhenius העיר כי התחממות של האטמוספרה בגלל קיום של יותר גזי חממה, תגרום לחורפים להתחמם מהר יותר לעומת החימום בזמן הקיץ. הטמפרטורה בחורף יורדת בגלל פליטת חום החוצה לחלל, ודבר זה נחלש עקב קיום של יותר גזי חממה. מחקרים בשנים 2003, 2004 הצליחו להראות כי אכן חורפים מתחממים מהר יותר מהקיצים. [5]
  • התחממות מהירה יותר של אזורי הקטבים מאשר ההתחממות באיזורי קו המשווה.

כל הראיות האלה עומדות בניגוד לתאוריות שטוענות שהשמש היא האחרית להתחממות עולמית, ומתאימות לתאוריה של התחממות על ידי הגדלת ריכוזי גזי החממה. לפרטים נוספים ראו ההיסטוריה של חקר שינוי האקלים

ראו גם

העליה בפחמן דו חמצני באטמוספירה באה לאחר ההתחממות, לא להפך

בחינה של נתונים מליבות קרח מראה כי אכן, עליה בריכוז בפחמן דו חמצני באטמוספירה באה לאחר תקופות של התחממות. פירוש ההשהיה בין שני הנתונים מראה כי ריכוז הפחמן הדו חמצני לא גרם להתחממות הראשונית שבאו בסופן של תקופות קרח קדומות, אבל זה לא סותר בשום צורה את הרעיון כי רמות גבוהות יותר של פחמן דו חמצני גורמות להתחממות.

לפעמים הבית מתחמם גם כאשר התנור החשמלי כבוי (לדוגמה בגלל יום חם). האם זה מוכיח כי תנור חשמלי לא מחמם? יש יותר מדרך אחת לחמם את הבית, ויש יותר מדרך אחת לחמם פלנטה.

ליבות קרח מאנטארקטיקה מראות כי בסופן של תקופות קרח מהזמן האחרון, הריכוזים של פחמן דו חמצני באטמוספירה החלו לעלות רק לאחר שהטמפרטורה החלה לעלות. קיימת אי-וודאות בקשר לתזמון אבל לפעמים הפער בזמנים הוא בן 800 שנה או יותר. דבר זה מוכיח כי עלייה של CO2 לא היתה ההדק שגרם להתחממות הראשונית בסופן של תקופות הקרח הנ"ל, אבל מדעני אקלים אינם טוענים טענה כזו, ואין בזה סתירה לרעיון כי עוד פד"ח מחמם את הפלנטה. ידוע לנו מניסויים בפיזיקה שפד"ח הוא גז חממה, אך דבר זה לא אומר שזהו הגורם היחיד המשפיע על האקלים. ידוע כי ישנם עוד גורמים המשפיעים על האקלים, ולכן אין סיבה שיהיה מתאם מדוייק בין רמות של פחמן דו חמצני לבין הטמפרטורה בעבר - היו שינויים גדולים בגורמים אחרים המשפיעים על האקלים, ואלו יסתירו מתאם כזה.

עידן קרח הסתיים על פני תקופה של כ-5,000 שנה, ולאחר פער בן 800 שנה, הטמפרטורה וריכוז הפחמן הדו חמצני באטמוספירה עולים יחד במשך כ-4200 שנה. הדבר הסביר שהתרחש הוא שבסוף תקופות הקרח היה גורם אחר - הסביר ביותר הוא שינויי מחזוריים במסלול ובהטיה של כדור הארץ - שגרמו לעליה בטמפרטורות. דבר זה הוביל לעליה בריכוזי הפחמן הדו חמצני דבר שהוביל ללולאת משוב של חימום נוסף וכמות גדולה יותר של פחמן דו חמצני באטמוספירה, דבר שקיבל חיזוק נוסף על ידי צמצום השטח של כיפות הקרח בקטבים.

מודלים אקלימיים רומזים כי העליה בגזי החממה, כולל בפחמן דו חמצני, מסבירה כ-90% מההתחממות בסוף תקופות הקרח. המספרים אינם בטוחים בגלל שהם תלויים בשאלה איך השתנתה רמת כיסוי הקרח לאורך התקופה, ואין דרך כיום להבין דבר זה במדוייק.

המקור לתוספת של פחמן דו חמצני לאטמוספירה היו האוקיינוסים, אבל לא ברורים כל המנגנונים שהביאו לפליטת הפד"ח מהאוקיינוסים לאטמוספירה. פחמן דו חמצני מסיס פחות במים חמים יותר, אבל מנגנון זה יכול להסביר רק חלק מהעליה בריכוז הפד"ח, מה גם שירידה במליחות בגלל הפשרת קרחונים מקטינה השפעה זו. ייתכן וירידה בפעילות הביולוגית היתה מנגנון מרכזי יותר, אוקיינוסים טרופיים נוטים לשחרר פחמן דו חמצני בעוד שאוקיינוסים קרירים יותר סופחים פחמן דו חמצני מהאטמוספירה בעקבות פעילות של פיטו-פלנקטון שגדלים ונופלים במותם לקרקעית האוקיינוס. שינויים בגורמים כמו רוחות, כיסוי הקרח ומליחות יכלו להוריד את הייצרנות הביולוגית ולהגדיל את ריכוז הפד"ח באטמוספירה.

מקורות:

למה אני צריך לדאוג?

האקלים השתנה כבר בעבר

הטיעון: האקלים תמיד משתנה. היו לנו כבר תקופות קרח, ותקופות חמות יותר שבהם אליגטורים חיו בשפיצברגן (Spitzbergen אי מצפון לנורווגיה שגובל באוקיינוס הקרח הצפוני). תקופות קרח התרחשו במחזור של מאה אלף שנה במשך 700 אלף השנים האחרונות, והיו תקופות מוקדמות יותר שנראות חמות יותר מהתקופה הנוכחית למרות שהיו בהן רמות נמוכות יותר של פחמן דו חמצני. קרוב יותר לתקופתנו היו לנו את תקופת החום בימי הביניים ואת עידן הקרח הקטן. (Richard Lindzen)

תשובה: גזי חממה - בעיקר פחמן דו חמצני אבל גם מתאן היו מעורבים ברוב שינויי האקלים בהיסטוריה של כדור הארץ. כאשר הריכוז שלהם באטמוספירה ירד, האקלים העולמי הפך קר יותר. כאשר הריכוז שלהם באטמוספירה גדל האקלים נהיה חם יותר. כאשר ריכוזי הפחמן הדו חמצני עלו בצורה מהירה, ההתחממות העולמית שנבעה מכך היתה הרסנית מאוד, ולפעמים גרמה גם הכחדה המונית. בני האדם כיום פולטים כמויות עצמות של פחמן דו חמצני, בקצב מהיר יותר מאשר שינוי האקלים ההרסניים ביותר בעברו של כדור הארץ.

החיים שגשגו בתקופת האיאוקן, הקרטיקון, ותקופות אחרות של ריכוזי פחמן דו חמצני גבוהים באטמוספירה, בגלל שריכוזי גזי החממה היו באיזון עם פחמן באוקיינוסים בסלעי משקע. ליצורים חיים היו מיליוני שנים כדי להסתגל לרמות שונות של ריכוזי חומרים באוקיינוסים ובאטמוספירה. אבל היו גם מספר תקופות בעבר שבהם הטמפרטורה קפצה באופן פתאומי, באופן דומה לזה שמדענים חוששים שיקרא גם בעקבות התחממות עולמית בימינו. שינויים היסטוריים אלה התרחשו בעקבות פליטות פתאומיות של גזי חממה, בדומה למה שבני האדם עושים היום. שינויים פתאומיים אלה היו כמעט תמיד הרסניים ליצורים חיים וחלקם גרר הכחדה המונית, כמו בסוף תקופת הפרם, הטריאס ותקופת אמצע הקמבריוני. התסמינים מאירועים אלה (עליה חדה ומשמעותית בטמפרטורה העולמית, עלייה במפלס מי הים, והחמצת האוקיינוסים) מתרחשים כולם כיום בעקבות התחממות עולמית מעשה ידי אדם.[6]

נקודה נוספת היא שבתקופות ההיסטוריות שבהן כדור הארץ היה חם יותר או קר יותר, לא הייתה בו אוכלוסייה של 7 מיליארד בני אדם על כל המשתמע מכך. לא היו בו שטחים נרחבים שהוקדשו לגידול אורז, חיטה, תירס ושאר גידולי חקלאות הרגישים לתנאי האקלים (כמו כמות המשקעים, אירועי מזג אוויר קיצוניים ועוד). חלק גדול מהערים בעולם נמצאות ליד חופי ים ו/או נהרות ערים. שינוי של רמת מי הים ושל דפוסי זרימת הנהרות עלול להיות מאוד בלתי נעים לתושבי ערים אלה ובעקבות כך גם לתפקודה של הכלכלה העולמית. פליטים סביבתיים, מתיחות אזורית בגלל פליטים אלה, מאבקים אזוריים על מים מזון, הם דוגמאות לסיבוכים חברתיים נוספים בנוסף לסיבוכים הפיזיקליים. כל זה אולי לא ישנה הרבה לרוב המינים החיים בכדור הארץ, אבל זה עלול להיות שינוי מהותי עבור הציביליזציה האנושית.

שינוי האקלים הוא לא דבר רע

הטענה: "התיעוד שפורסם מאלפיים שנות היסטוריה אנושית אומר לנו שתקופות חמות היו טובות לבני האדם. היו אלה הימים הקשים והבלתי יציבים של תקופת הקרח הקטנה שהביאו לסופות גדולות יותר, כפור בטרם עת, רעב המוני ומגפות".(Dennis Avery)

תשובה: ההשלכות השליליות הצפויות מהתחממות עולמית, על החקלאות, הבריאות והסביבה הן גרועות בהרבה מההשלכות חיוביות שלה.

חקלאות - נכון שפחמן דו חמצני הוא חיוני עבור צמחים, כל החקלאות תלויה גם בהספקה יציבה של מים. שינוי אקלים צפוי לשבש הספקה זו על ידי הצפות ובצורות. יש השערות כי במקומות קרובים יותר לקוטב כמו סיביר, יהפכו לפוריים יותר בגלל התחממות עולמית, אבל הקרקע באיזורים הקרובים לקוטב היא עניה בחומרי תזונה וכמות השמש שמגיעה לקרקע בקיץ לא תשתנה בגלל שהיא תלויה בזווית ההטיה של כדור הארץ ביחס לשמש. יכולים להתרחש שיבושים בחקלאות על ידי שריפות ושינויים בעונות הפריון, דבר שמתרחש כבר היום. שינויים באדמות עשב ומרעה ובכמות המים יכולה להשפיע על חיות מרעה מבוייתות. התחממות עלולה להיות בעלת השפעה גבוהה יותר על מדינות שבהן האקלים הוא קרוב לגבול טמפרטורות שמעליו יש כשל יבולים או הורדה ביבולים. לדוגמה במדינות טרופיות ובמדינות ליד הסהרה.

בריאות: חורפים חמים יותר פירושם פחות מקרי מוות, במיוחד בקרב קבוצות רגישות יותר כמו אנשים זקנים. עם צאת, אותן הקבוצות הן גם רגישות יותר למזג אוויר חם מידי, ומקרי המוות המשוייכים לגלי חום צפויים להיות גבוהים פי חמש יחסית לחסכון במקרי המוות בחורף. קיימת אמונה רחבת היקף לפיה אקלים חם יותר יועדד נדידה של חרקים-נושאי מחלות כמו יתושים, מלאריה מתרחשת כבר באיזורים שהיא לה הייתה בהן בעבר. [7]

שינויי אקלים משפיעים רק על העניים, על אלה שאין להם טכנולוגיה

הטענה: שינויי האקלים יכולים להיות מסוכנים לאלה שאין להם כסף וטכנולוגיה אבל אלה שיש להם לא מושפעים ברצינות.

תשובה: המיתוס הזה נפוץ, ולעיתים קרובות תורמים לו אנשים בעלי כוונות טובות, שרוצים להדגיש שאלה שסובלים יותר הם אלה האשמים פחות בפליטות גזי החממה. אם זאת, זה יכול להיות "שרות דב" במידה מסוימת כי זה מונע מבעלי חברות ובכלל משכבות אוכלוסיה עשירות ועתירות טכנולוגיה להבין שהמאבק של הארגונים הסביבתיים הוא גם למענם. מבחינה עובדתית הטענה "שינויי האקלים לא משפיעים ברצינות על שכבות אוכלוסיה עם הרבה כסף וטכנולוגיה" איננה נכונה כלל ואפילו הטענה "העניים סובלים יותר" איננה נכונה תמיד.

דוגמה אחת: גל החום ב-2018 פגע קשות ביבול במדינות צפון אירופה‏[6]. וגרם להרבה הרוגים מגלי חום ושרפות במדינות כמו יפן, קנדה, יון‏[7]. חלק מהבעיה היא שכאשר יש אירועי אקלים קיצוניים החשמל מנותק. לדוגמה בגל החום באירופה נאלצו להפסיק זמנית את פעילות תחנות הכוח הגרעיניות כי מי הנהרות בהם משתמשים בדרך כלל לקירור התחנות היו חמים מידי.

לפעמים יש אפילו מקרים בהם העשירים סובלים יותר. כך לדוגמה ברוב מדינות ארצות הברית, העשירים נוטים לחיות בבתים דו קומתיים מעץ בפרברים ואילו העניים גרים בבלוקים רב קומתיים במרכז העיר. רק הסופה "הרווי" הרסה כ-1 2,700 בתים‏[8][9][10] ובשרפות בקליפורניה בסתיו 2017 נשרפו 8,000‏[11]. הרוב המוחלט היה כמובן הבתים מעץ בפרברים.

גל החום ההרסני ביותר בעשרות השנים האחרונות היה באירופה ולא בסומליה או ניגריה. נהרגו בו יותר מ-70,000 בני אדם‏[12].

בארצות הברית בעלי הנדל"ן על החוף הם בדרך כלל עשירים הרבה יותר מהאמריקאי הממוצע. בשנים האחרונות בגלל האטת זרם הגולף מה שכנראה גם קשור לשינויי אקלים, קצב עליית פני הים בחוף המזרחי של ארצות הברית הגיע ל-2.5 סנטימטר בשנה בעוד שהממוצע העולמי הוא רק 4.6 מילימטר. כתוצאה מכך קו החוף זז במהירות של עד 3 מטר בשנה. אם זה חוף חולי המים מכסים אותו ואם זה מצוק הוא מתמוטט. בעלי הנדל"ן משקיעים סכומים ענקיים בנסיונות לעצור את התהליך אבל זה לא מצליח. ערך הנדל"ן יורד: בין השנים 2005-2017 8 מדינות השוכנות ליד חוף הים בארצות הברית אבדו כ-14.1 מיליארד דולר בערך נדל"ן בגלל עליית פני הים‏[13] בית ממוצע אשר מצוי בסכנת הצפה מאבד כ-7 ,000-8,000 דולר בעלות לשנה‏[14]. המדענים מיעצים לתושבים לעזוב את הבתים ולעבור לגור במקום רחוק יותר מהחוף‏[15][16].

כאשר החוף זז 3 מטר בשנה, באופן כללי אי אפשר לבנות בית או מלון על החוף גם לאיש עשיר מאוד. זאת כי הנדל"ן מתוכנן לשימוש רב שנתי: אם רוצים לבנות בית שיעמוד 50 שנה, יצטרכו לבנות אותו במרחק של לפחות 150 מטרים מהחוף. אם ירצו לבנות מלון של 5 כוכבים שיעמוד לפחות 30 שנה יצטרכו לבנות אותו במרחק של לפחות 90 מטר מהחוף.

הטענה שאפשר להסתגר בבונקר וכך לברוח משינויי האקלים אף היא כנראה איננה נכונה. גם ההסתגרות החלקית של בני האדם בדירות בתקופה המודרנית הביאה כבר ללא מעט בעיות עקב אורח חיים יושבני. יש לציין שמדובר לא רק במחסור בפעילות גופנית אלה גם בהעדר חיים בטבע מחסור בשמיים עצים ובעלי חיים. היום הרופאים קבלו אישור רשמי לרשום במרשמים שלהם טיולים בטבע כתרופה למחלות רבות. יותר מ-700 מחקרים מוכיחים את הנחיצות של הטבע לאדם - אמיתי ולא מלאכותי‏[17].

להפך, עצירת שינויי אקלים יכולה לעלות את רמת חייהם של האנשים, גם העשירים ביותר, כי זה יהפוך את אורח החיים לפעיל יותר, יוריד את זיהום האוויר ועוד.

האם השמש גורמת להתחממות?

השמש גורמת להתחממות עולמית, לא בני האדם

אין ספק שהשמש קובעת כמה חם כדור הארץ יהיה. השאלה כיום היא עד כמה שינויים בשמש תרמו להתחממות הנוכחית, ומה הדבר אומר לנו על שינויי האקלים בעתיד.

הכמות הכוללת של אנרגיה סולארית שמגיעה לכדור הארץ יכולה להשתנות בגלל שינויים בתפוקת השמש, כמו אלו המקושרים לכתמי שמש. הם יכולים להשתנות גם בגלל שינויים במסלול ההקפה של כדור הארץ. שינויים כאלה יכולים לגרום גם לכך שחלקים מכדור הארץ מקבלים יותר או פחות קרינה אפילו אם הכמות הכוללת נשארת קבועה, באופן דומה לכך שהטיית הכדור על צירו יוצרת את עונות השנה. ויכולים להיות מנגנונים נוספים עדינים יותר (ראו הפרק על קרינה קוסמית), אבל אלו נותרו בלתי מוכחים.

קיימים מחזורים שונים של פעילות השתמש. מחזורים אלה יכולים להשתרע על פני מיליוני שנים ועד לסקאלת הזמן הידועה יותר של מחזורי כתמי שמש בני 11 שנים. שינויים בכמות האנרגיה הסולארית הם בעלי השפעה עצומה על האטמוספירה והאקלים אבל השמש היא לא הגורם היחיד במערכת זו.

לדוגמה, לפי פיזיקאים שחוקרים את השמש, לפני 4 מיליארד שנים פלטה השמש כמות אנרגיה הקטנה בשליש מהכמות הנוכחית, ומאז היא הופכת יותר ויותר בהירה. אבל במשך כל התקופה הזאת כדור הארץ היה עוד יותר חם מהיום. תופעה זו קרויה לפעמים "פרדוקס השמש העמומה". הסיבה לכך היא שרמות גבוהות יותר של גזי חממה לוכדים כמות גבוהה יותר של חום שמקורו בשמש.

קשה למדוד את ההשפעה ההיסטורית של השמש על האקלים. אנו יכולים לחשב את המסלול ההיסטורי שעשה כדור הארץ, אבל אין לנו עדויות ממקור ראשון על השינויים בתפוקת השמש המקושרים לכתמי השמש לפני המאה ה-20. אמנם יש תיעוד של כתמי שמש החל מהמאה ה-17 אבל כתמי שמש למעשה חוסמים את קרינת השמש. הכתמים הקטנים והבהירים יותר ("נמשים") הם אלו שמגבירים את תפוקת השמש, ואלו לא תועדו עד לתקופה האחרונה. המתאם בין כתמי שמש לבין נמשים בהירים הוא לא מושלם. מסיבה זו הערכות על פעילות השמש המסתמכות על כתמי שמש יכולים להיות בעלות סטייה של עד 30%.

השיטה האחרת לקביעת פעילות העבר של השמש היא מדידה של רמות של פחמן-14 ובריליום-10 בטבעות עצים ובליבות קרח. איזוטופים אלה נוצרים כאשר קרינה קוסמית חודרת את האטמוספירה, ופעילות גבוהה של כתמי שמש מתואמת עם גידול ברוח השמש שמסיטה כמות גדולה יותר של קרינה קוסמית הרחק מכדור הארץ. עם זאת, המתאם אינו מושלם, בנוסף, עדויות מהזמן האחרון רומזות על כך שהצטברות של ברליום -10 יכולה להיות מושפעת משינויי אקלים, דבר שפוגע עוד יותר באמינות מדד זה.

למרות בעיות אלה, רוב המחקרים מצביעים על כך שלפני העידן התעשייתי, היה מתאם חזק בין כוחות טבעיים שמשפיעים על האקלים - כמו שינויים בשמש וגורמים נוספים כמו אבק שנפלט על ידי הרי געש - לבין הטמפרטורה העולמית. שינויים בשמש היום אולי הסיבה העיקרית להתחממות בסוף המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20, דבר שהתייצב עם ההתקררות באמצע המאה ה-20.

קיימת אי-וודאות באשר לתפקיד שממלאת השמש על האקלים, אולם אי וודאות זו יורדת. דוח ה-IPCC משנת 2007 הקטין בחצי את ההשפעה המקסימלית הסבירה של השפעות ממקור שמשי על התחממות ב-250 השנים האחרונות מ-40% ל-20%. דבר זה התבסס על בחינה מחודשת של שינויים שסביר שנבעו מהשפעות סולאריות מאז המאה ה-17.

אבל גם אם גורמים שמשיים השפיעו על האקלים ההיסטורי בצורה חזקה יותר ממה שהערכות מצביעות, כפי שחלק מהמדענים חושבים. אין מתאם בין פעילות השמש לבין ההתחממות החזקה שהתרחשה במהלך 40 השנים האחרונות. טענות לפיהן קיים מתאם כזה לא הצליחו לעמוד בהצלחה בבדיקה קפדנית.

מקורות: השמש אחראית להתחממות העולמית, לא בני האדם newscientist.com

ההתחממות היא תוצר של מחזור שמתרחש כל 1500 שנה

טענה זו הפכה לפופולרית בקרב חוגים שמרנים בעקבות הספר "התחממות עולמית בלתי ניתנת לעצירה בכל 1500 שנה" Unstoppable , Global Warming Every 1500 Years שנכתב על ידי כלכלן ימני בשם דני אברי ועל ידי הפיזיקאי ס. פרד סינגר. סינגר התפרסם בשנות ה-90 בזכות מחקרים מחוץ לתחום עיסוקו שתמכו בתעשיית הטבק ונעשו במימון קרנות שמומנו מתעשייה זו. סינגר טען מאוחר יותר שלא ידע על מקורות המימון. במשך שנות ה-90 הוא פרסם טורי דעה שטענו שלא קיימת התחממות עולמית, סמוך למועד יציאת הספר הוא כנראה שינה את דעתו, והחל לטעון שיש התחממות אלא שהיא ממקור טבעי.

הספר מתייחס למחזור בן 1,500 שנים של התחממות עולמית טבעית לכאורה. הטיעון מתבסס על מחקר שנערך על ליבות קרח מגרינלנד שמראות מחזורים של התחממות כל 1500 שנים בערך במשטחי הקרח. לפעמים האירועים לא מספיק חמים כדי להמיס את הקרח אבל הם מספיק חזקים כדי להראות בנתונים. אירועים אלה נקראים אירועי דנסגרד-אוסחגר (Dansgaard-Oeschger Events). השאלה שמדעני אקלים ניסו לענות עליה האם אילו אירועים של התחממות עולמית או מחזורים של התחממות מקומית בלבד.

נתונים עדכניים יותר מליבות קרח דומות מאנטריקה מספקות קצת תשובות. כשהטמפרטורות עולות בגרינלנד הן יורדות בקוטב הדרומי. אירועי דנסגרד-אוסקאר הם מאפיינים חשובים של מחזורי האקלים העולמיים, אבל הם איזוריים, לא מקרים של התחממות עולמית. הם מוכנים גם "שיני מסור". הם שינוי בהתפלגות החום על פני איזורים שונים בכדור הארץ, אולי בגלל זרמים באוקיינוסים. בעוד חלק אחד של הכדור מתחמם, החלק השני מתקרר, באותו זמן, זאת בניגוד לנתונים הנוכחיים של התחממות עולמית.

מקורות:

אלה הקרניים הקוסמיות/סופרנובות/התחזקות השדה המגנטי של השמש ולא גזי החממה

זוהי תאוריה שפותחה בעיקר על ידי המדען הדני Henrik Svensmark. לטענתו, בגלל התחזקות קרינת השמש בזמן האחרון נוצר שדה מגנטי חזק יותר מסביב לכדור הארץ, מה שמצמצם את כמות הקרניים הקוסמיות שמגיעות לכדור הארץ. הדבר גורם לפחות עננים ואז יותר אור שמש מגיע לקרקע וזה מה שגורם להתחממות. אבל במציאות כמות הקרניים קוסמיות שהגיע לכדור הארץ דווקא גדלה בעשרות השנים האחרונות, כך שהתאוריה כנראה איננה נכונה. רוב המדענים חושבים שהקרניים הקוסמיות לא טובות מספיק בזריעת עננים כדי להיות גורם משמעותי להתחממות.

מקורות:

הכתבה cosmic rays and global warming advanced באתר skeptical science.

הכתבה /no supernovae arent changing earths climate באתר Gizmodo

מה קרה בעבר

היה חם יותר בתקופת ימי הביניים

קיימת טענה כי ימי הביניים היו חמים יותר מהיום, ולדוגמה, באנגליה היו כרמים בתקופה זו. אלא שהכרמים באנגליה פורחים גם היום, כך שאם הדבר נחשב כמדד טוב לטמפרטורה, אזי היא חמה יום יותר מאשר אז. הנקודה היא שצריך להיזהר מאנקדוטות היסטוריות על העבר האקלימי, כמו אלו לפיהן גרינלנד היתה ירוקה וכי ניופאונלנד (ונייארד) הייתה מלאה בכרמים.

לדוגמה, לא בטוח כי וינאריד היתה בניו פאונלנד או כי באמת היו בה כרמים. אפילו אם התיעוד ההיסטורי מדוייק, הפרשנות שלו אינה ברורה מאליו. לדוגמה אפשר לקחת את המקרה בו נהר התמזה קפא בתקופה המכונה "עידן הקרח הקטן". האטה של מי הנהר על ידי גשר לונדון הישן, נחשבת היום כגורם המכריע לקפיאת הנהר, דבר שמסביר מדוע החלקים במורד הנהר לא קפאו בשנת 1963 למרות שזה היה החורף השלישי הקר ביותר באנגליה מאז 1659 וכי חלקי נהר במעלה הזרם כן קפאו.

כדי להבין איך השתנתה הטמפרטורה העולמית במשך מאות השנים האחרונות, מדעני אקלים צריכים להבין רשומות ארוכות טווח מחלקים רבים ככל האפשר של העולם. רשומות היסטוריות לא מספקות נתונים כאלה ולכן מדעני אקלים פנו לשיטות אחרות כמו טבעות צמיחה של עצים, ואלמוגים.

גם ל"רשומות" אלה יש בעיות: טבעות אצים יכולות להשתנות גם בגלל שינויי בכמות הגשמים ולא רק בגלל טמפרטורה. אי הוודאות גדלה ככל שמביטים רחוק יותר אל העבר, כך שיש פחות ראיות, וכן יש ראיות מעט מאוד ראיות מחצי הכדור הדרומי, כך שרוב שחזור הטמפרטורה הם של חצי הכדור הצפוני בלבד.

קיימים כתריסר שחזורים של הטמפרטורה ההיסטורית שהולכים לפני שנת 1600, כולל זה שקרוי "מקל ההוקי". שחזורים אלה מצביעים על כך שהיו תקופות חמות באופן בלתי רגיל בין השנים 900 ל-1300 לספירה, אבל הפרטים משתנים בצורה משמעותית בכל שחזור. בחצי הכדור הדרומי התמונה עוד פחות ברורה ויש ראיות לתקופות חמות וקרות סביב אותה תקופה. התקופה החמה בימי הביניים הייתה אולי תופעה איזורית, שבה היו שינויים בפיזור החום, ולא עליה גדולה של הטמפרטורה בכל העולם.

מה שברור הוא, הן משחזור טמפרטורה ומראיות בלתי תלויות - כמו מהכמות של הפשרת קרחוני הרים - הוא שהעולם התחמם בעשורים האחרונים יותר מכל תקופה בימי הביניים. למעשה ייתכן כי העולם לא היה חם כל כך במשך 6,000 השנים או אפילו 125,000 השנים האחרונות.

עם זאת, הדבר המשמעותי הוא לא כמה חם כעת, אלא כמה חם יהיה בעתיד. אפילו שחזורי הטמפרטורה שמראים את הבדלי הטמפרטורה הגדולים ביותר ב-1000 השנים האחרונות, מצביעים על כך שעד שנות 1980 שינויי הטמפרטורה נשארו ברצועה צרה של כמעלת צלזיוס אחת. כיום אנחנו עולים מעל הרצועה הזאת, והדו"ח האחרון של ה-IPCC מנבא כי תהיה עליה נוספת של 0.5 מעלות צלזיוס עד 2030 וקפיצה של 6.4 מעלות צלזיוס עד 2100 בתרחיש הגרוע ביותר.

מה עתיד להתרחש

האם אנו יכולים לסמוך על המדענים

האם קיים קונצנזוס מדעי באשר להתחממות העולמית?

בקצרה - המדע מגיע לקונצנזוס מדעי כאשר המדענים מפסיקים להתווכח.[18]

פרוט: המדע מגיע לקונצנזוס כאשר המדענים מפסיקים להתווכח. כאשר השאלה נשאלת לראשונה – לדוגמה האם כדור הארץ מתחמם, מתקרר או נשאר באותה טמפרטורה, יתכן שיהיו השערות רבות והסברים שונים. במשך תקופת מה, כל רעיון נבחן ונבחן מחדש – הפעולה המוכרת של השיטה המדעית – משום שכל מהמדענים יודעים שהיוקרה והתהילה הולכים לאלו שמצאו את התשובה הנכונה (וכל האחרים הופכים להערות שוליים בהסטוריה של המדע). בדרך כלל כמעט כל התיאוריות יפלו הצידה במהלך תקופת המבחן משום שרק תאוריהאחת תיתן את התשובות הנכונות ביותר, בלי להשאיר כל מיני פינות מתנדנדות שלא משתלבות בהסבר. תיאוריות גרועות הן בדרך כלל לא הדוקות. ואולם בסופו של דבר מגיעה תקופת הניסויים לסופה. לאט לאט ובהדרגה המיקוד עובר על חקירה צרה של הנתיבים שממשיכים להראות הגיוניים. הם עדיין ממשיכים להצטבר ובסופו של דבר, תאוריהטובה תחשוף תשובות נוספות, או שתיתן תחזיות רבות עוצמה, שתחזקנה את התיאוריה. כאשר המדען הרוסי דימיטרי מנדלייב בנה את טבלת היסודות שלה, הוא לא רק התאים אותה לכל היסודות הקיימים בהצלחה, הוא חזה קיומם של יסודות שיופיעו בהמשך, והם אכן הופיעו!

קונצנזוס במדע שונה מקונצנזוס פוליטי. לא מתקיימת הצבעה. המדענים פשוט מפסיקים להתווכח משום שהעקביות של העדויות היא חזקה מידי ותאוריות אחרות לא מחזיקות מעמד. מדענים משנים את דעתם על בסיס עובדות, והקונצנזוס מופיע במשך הזמן. לא רק שהמדענים מפסיקים להתווכח, הם גם מתחילים להסתמך זה על עבודתו של זה. כל המדע תלוי על תהליך זה וכאשר מדען אחד מסתמך על עבודתו של מדען אחר, הוא מעריך את העבודה של האחרים באמצעות ציטוטים. העבודה היוצרת את הבסיס למדע של שינויי האקלים, מצוטטת בתדירות גבוהה בידי מדענים רבים אחרים מתחום האקלים, דבר המדגים כי תאוריהזו מקובלת ושניתן לסמוך עליה.

מומחי אקלים מסכימים כי כדור הארץ התחמם באחרונה ואין מחלוקת משמעותית באשר לסיבות לשינוי זה בקהילה המדעית. יש הסכמה של בין 90% ל-100% של המומחים לגבי הסיבות, כאשר רוב המחקרים מראים על הסכמה של 97% בין מדעני האקלים שמפרסמים מאמרים בנושא. ככל שההתמחות של המדענים האלה בנושא בו הם עוסקים גדלה כך גדלה התמיכה שלהם בתאוריה המקובלת היום. זו המסקנה של 7 חוקרים: Naomi Oreskes, Peter Doran, William Anderegg, Bart Verheggen, Ed Maibach, J. Stuart Carlton,John Cook.

קשה בנושא זה לסמוך על משאל פשוט, כי אז כל אחד יכול לומר שהוא מדען אקלים גם אם הוא לא(וזה באמת אחד מהטריקים של מכחישי אקלים הם פרסמו פעם עצומה נגד התאוריה המקובלת ואמרו ש-30,000 מדענים בכירים חתמו עליה, אבל אפילו במידע שכתבו האנשים האלה על עצמם בעצומה רק 39 הגדירו עצמם כמדעני אקלים, חלק גדול אמר שיש לו רק תואר ראשון, ורבים אמרו שהם רופאי שיניים וכדומה, ובנוסף לא היה אמצעי לבדוק את אמינות המידע ואפילו מחברי העצומה הודו בכך). לכן הוחלט לבחון רק את המחקרים שפורסמו באתרים מדעיים ועוסקים בנושא.

בשנים 1991 ל-2011 נמצאו כ-1 2,000 מחקרים כאלה. התכנה האינטרנטית שעשתה את החיפוש הציגה את התקציר של המחקר כי לקרוא את כולם היה לוקח אולי שנים. התוצאה הייתה ששליש מתוך 12,000 המחקרים האלה - כ-4 ,000 מחקרים, מבטאים בתקציר עמדה בנושא שינויי האקלים ומה 4,000 האלה 97.1% תומכים בתאוריה המקובלת, פחות מ-3% מתנגדים. נותרה השאלה מה אם אלה שלא לוקחים עמדה. ההשערה הייתה שכמו שבמחקרים גאולוגיים לא כותבים ש"כדור הארץ הוא עגול" ככה גם בתקצירים של מחקרי אקלים לא כותבים בתקציר "שינויי אקלים שנובעים מפליטת גזי חממה", אבל את זה עוד היה צריך לבדוק. לכן שלחו מיילים למדענים שכתבו את המחקרים האלה ובקשו מהם לענות על השאלה: האם המחקר שלך מוכיח עמדה כל שהיא לגבי סיבות לשינויי אקלים ואם כן איזו עמדה?

כ 2,100 מדענים ענו על המייל. התוצאה הייתה ששני שליש מהמחקרים מביאים עמדה ובין המחקרים האלה ההתפלגות הייתה זהה כמעט לחלוטים להתפלגות במקרה הראשון: 97.2% בעד התאוריה המקובלת, פחות מ-3% מתנגדים. זה תומך בהשערה לגבי הסיבה של המספר הגדול של הניירות שלא מביאים עמדה. בשליש מהמחקרים אומנם לא כתבו על הסיבה בתקציר אבל יש הבעת עמדה במקום אחר במחקר. אבל ההתפלגות בין התומכים למתנגדים כמעט זהה ב-2 המקרים מה שמרמז שהאנשים פשוט לא חשבו שצריך לציין בתקציר את העמדה בנושא. לכן אפשר היה לשער שגם במחקרים בהם לא הובאה עמדה בנושא במחקר עצמו זה שוב מאותה סיבה, אבל את זה עוד היה צריך לבדוק. לכן ערכו משאלים, בהם שאלו את המדענים באופן ישיר: האם אתה תומך בתאורייה של שינויי האקלים כתוצאה מפעילות אנושית ובעיקר מפליטת גזי החממה? אבל רק בין מדעני אקלים פעילים שמפרסמים מחקרים בעיתונים מדעיים מוכרים בנושא.

האילוץ הקרינתי של גזי חממה שונים ושל מקורות אחרים

התוצאה הייתה פחות או יותר זהה בכל המשאלים: כ-9 7% תומכים בתאוריה. החפיפה בין התוצאות מלמדת שההערכה מדויקת.

יש לציין שמכחישים מלאים, כלומר כאלה שאומרים שהתאוריה המקובלת שגויה לחלוטין קשה מאוד למצוא בין המדענים האלה. רוב אלה שלא מסכימים אומרים שזה לא מספיק בטוח, שרוב הסיכויים שזה לא נכון וכך הלאה. למרות זאת נערך מחקר אשר בדק את כמות "המכחישים המלאים". מתוך כ-1 4,000 מחקרים נמצאו רק 24 כאלה.

נמצא גם שכמות המדענים התומכים בתאוריה עולה וככל שההתמחות של המדענים האלה בנושא בו הם עוסקים גדלה כך גדלה התמיכה שלהם בתאוריה המקובלת היום.

יש לציין שוב שמדובר כאן על קונצנזוס בין מומחים שעוסקים בנושא האקלים. לגבי הדעות בציבור הרחב זה עניין שונה. בנוסף כאן מדובר רק על קונצנזוס שבני האדם אחראיים לשינויי האקלים האחרונים. לגבי חומרת התופעה והדרכים להתמודד איתה יש הרבה יותר חילוקי דעות‏[19].

בנוסף היו מדענים שבדקו את הטענות של ה-3% המכחישים ומצאו מה הטעויות שבגללן הם הגיעו לזה - בדרך כלל טעויות פשוטות יחסית בגלל מידע לא מלא או חישוב לא נכון‏[20].

האם אפשר לסמוך על ה-IPCC ?

אנשים מהמחנה של הכחשת אקלים מבקרים את ה-IPCC וטוענים שהוא זורע פאניקה מיותרת. למעשה עד היום אנו יודעים על מספר היבטים שבהם ה-IPCC היה אופטימי יותר מידי. לדוגמה הרמות של פליטת פחמן דו חמצני קרובות לתסריט הגרוע ביותר שה-IPCC תאר בעבר. דוגמה אחרת היא עליית מפלס פני הים שעולה בקצב מהיר יותר מהתחזיות של ה-IPCC. הערכות עבר של ה-IPCC היו שעד סוף המאה ה-21 מי הים יעלו ב- 18-59 סנטימטרים בממוצע. הערכה זו נחשבת כיום נמוכה מאוד. (הסיבה לכך שהערכות הן נמוכות היתה כי הערכות של ה-IPCC בדיווח הרביעי שלו לא כללו את כיפות הקרח של גרינלנד ושל אנרטיקה משום שהמידע לגביהן לא היה מהימן מספיק לפי הכותבים). דוגמה נוספת היא הפשרה של קרח בקוטב הצפוני שמפשיר מהר יותר מהתחזיות של ה-IPCC .‏[21] אחת הסיבות המרכזיות שה-IPCC הוא כנראה שמרן מידי בהערכות שלו היא שמדענים לא אוהבים להצטייר כזורעי פאניקה - זה יכול להרוס להם את השם - הם מעדיפים לתת תחזיות מתונות ולתת בסיכוי נמוך אפשרויות יותר מפחידות. ניתן לקרוא את ההיסטוריה של חקר שינוי האקלים ולראות כיצד הגיעו המדענים למסקנה כי יש התחממות עולמית ואיך נוסד ה-IPCC לאחר ויכוח ארוך בנושא.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ dana1981 What has global warming done since 1998?יולי 2015, Sceptical Science
  2. ^ Lauren Morello, ClimateWire Study Strengthens Link between El Niño and Climate Change 4 לינואר 2013, Scientific American
  3. ^ Christofer Pala [ http://science.sciencemag.org/content/354/6317/1210 Corals tie stronger El Niños to climate change] Science 09 Dec 2016
  4. ^ CHERYL KATZ How Long Can Oceans Continue To Absorb Earth’s Excess Heat? 30.03.2015, Yale Envinronment360
  5. ^ J. T. Fasullo B. L. Otto‐Bliesner S. Stevenson ENSO's Changing Influence on Temperature, Precipitation, and Wildfire in a Warming Climate 22.08.2018, Geophysical Research Letters
  6. ^ Vishnu Rajamanickam, staff writer heatwave cuts down European grain production giving U.S. farmers scope for increasing grain exports 03 לאוגוסט 2018, FreightWaves
  7. ^ Jason Samenow Red-hot planet: All-time heat records have been set all over the world during the past week 5 ליולי 2018, The Washington Post
  8. ^ ויקיפדיה Hurricane Harvey
  9. ^ Kimberly Amadeo Harvey Facts, Damage and Costs 25.09.2017, The Balance
  10. ^ עמרי נחמיאס הוריקן "הארווי" מכה בטקסס: מיליונים פונו; הרשויות מתקשות לאמוד הנזק 26.08.2017, וואלה
  11. ^ Jeff DanielsCalifornia begins 'historic cleanup' from fires but faces serious hurdles in rebuilding 26.10.2017
  12. ^ ויקיפדיה 2003 European heat wave
  13. ^ Olivia Rosane Sea Level Rise Has Already Cost 8 East Coast States More Than $14 Billion in Home Values 24 לאוגוסט 2018, Ecowatch
  14. ^ FloodiQ How Does Flooding Impact Home Value? 2018 FloodiQ.com
  15. ^ ABBIE BENNETT NC beach homes and coast are ‘doomed’ and residents need to get out, scientist says 20 לאוגוסט 2018, The News Observer
  16. ^ Troy McMullen Once prized and profitable, beachfront real estate can now be a losing proposition 9 לאוגוסט 2018, The Washington post
  17. ^ Olivia Rosane Natural Medicine: More Doctors Prescribing Time Outdoors 22.10.2018, Ecowatch
  18. ^ ראו הרחבה בהאם קיים קונצנזוס מדעי באשר להתחממות הגלובלית
  19. ^ Sceptical Science The 97% consensus on global warming 08.05.2016
  20. ^ Rasmus E. Benestad Dana NuccitelliStephan LewandowskyKatharine HayhoeHans Olav HygenRob van Dorland John Cook Learning from mistakes in climate research 20.08.2015, Springer Nature
  21. ^ How the IPCC is more likely to underestimate the climate response, skeptical science .com
שינויי אקלים והתחממות עולמית

רקע מדעי להתחממות עולמית: קלימטולוגיהמחזור הפחמןשיווי משקלשוק האנרגיה העולמידלק מחצביתהליך ארוך טווחתהליך בלתי הפיךהתחממות עולמיתשינויי אקליםאפקט החממהגזי חממהגרף מקל ההוקיהחמצת אוקיינוסיםעמעום עולמימודל אקלימיהפתעה אקלימיתהתקררות עולמיתטביעת רגל פחמניתפוטנציאל התחממות עולמית

התחממות עולמית

השפעות של שינויי אקלים: המסת קרחונים ושלגיםעליית מפלס פני היםהשפעה על סופותהשפעה על בצורות ומידבורהשפעות כלכליות של התחממות עולמיתשינוי אקלים וחקלאותפליטים סביבתייםההתיישבות הנורווגית בגרינלנדהשערת מדיאההשפעות ההתחממות העולמית על המזרח התיכוןרקע סביבתי חברתי למלחמת האזרחים בסוריהשינויי אקלים בישראלהנה זה בא (ספר)

מדיניות אקלים: ההיסטוריה של חקר שינוי האקליםהמחלוקת על התחממות עולמיתהפנל הבין-ממשלתי לשינוי האקליםפרוטוקול קיוטודו"ח שטרןועידת האקלים בפריזאמת מטרידה (סרט)‏מצעד האקליםהכחשת שינויי האקליםהתרמית הגדולה של ההתחממות העולמית (סרט)התחממות העולמית - מורה נבוכים

טכנולוגיה, כלים, ותחומי התמודדות: אנרגיה מתחדשתחסכון אנרגטיהתייעלות אנרגטיתתחבורה בת קיימאעירוניות מתחדשתבנייה ירוקההשפעות סביבתיות של מזון מהחישימושי קרקעחקלאות בת קיימאצמיחה כלכליתI=PATפשטות מרצוןגידול אוכלוסיןכלכלה בת קיימאזה משנה הכל