חוק ההסדרים/איגוד ערים תעשייתי

מתוך אקו-ויקי, מקום מפגש בנושאי אקולוגיה, חברה וכלכלה.
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
חזור לחוק ההסדרים/2009
חזור לחוק ההסדרים/קטגוריה פנים
חזור לחוק ההסדרים/קטגוריה תכנון ובנייה

תקציר

הקמת איגוד ערים תעשייתי, עם רוב לנציגות הממשלה במועצת האיגוד.

  • החלטת ממשלה מס' 3967, קידום ופיתוח ענפי התעשייה והשירותים באזור הפריפריה
  • פרק ט': איגוד ערים תעשייתי, סעיף 22 בהצעת חוק ההסדרים 2009
  • עמוד 173 בהצעת מדיניות 2009-2010
  • החלטת ממשלה מס' 180, קידום ופיתוח ענפי התעשייה והשירותים באזור הפריפריה
  • פרק ג', סעיף 5 בהצעת חוק ההסדרים 2009-2010 (איגוד ערים תעשייתי)

סעיפים קשורים

כתבות מהעיתונות

ניתוחים והשפעות

דברי הסבר

הצעת חוק ההסדרים 2009

סעיף 40ד לחוק לעידוד השקעות הון, התשי"ט-1959 (להלן – החוק לעידוד השקעות הון), מסמיך את שר האוצר ואת שר התעשייה המסחר והתעסוקה, באישור ועדת הכספים של הכנסת, לקבוע את תחומי אזורי פיתוח כמשמעותם בחוק לעידוד השקעות הון, שלהם ניתנת עדיפות בקבלת הטבות הניתנות לשם עידוד השקעות הון בתעשייה. ואכן, מכוח סמכותם האמורה, קבעו השרים את תחומי אזורי הפיתוח בצו לעידוד השקעות הון (קביעת התחומים של אזורי פיתוח), התשס"ג-2002.

בהחלטת ממשלה מס' 3967, מיום כ"ג באב התשס"ח (24 באוגוסט 2008), הוחלט, בין השאר, להטיל על שר האוצר ועל שר התעשייה המסחר והתעסוקה לפי סעיף 40ד לחוק לעידוד השקעות הון, להשתמש בסמכויותיהם האמורות כדי שאזורי תעשייה הממוקמים בפריפריה כאזורי פיתוח מועדפים יהיו זכאים להטבות לפי החוק לעידוד השקעות הון (להלן – אזורי תעשייה מועדפים).

כמו כן הוחלט לפעול לתיקון חוק איגודי ערים, התשט"ו-1955 (להלן – החוק), באופן שיאפשר לעשות שימוש בסמכויות ובכלים המצויים בו היום, לשם איגודם של אזורי תעשייה מועדפים, הן בשלב הפיתוח והן בשלב הניהול השוטף, באמצעות איגוד ערים תעשייתי שינהל את אזורי התעשייה המועדפים במשותף וביעילות (להלן – איגוד ערים תעשייתי).

מעבר לאמור, בשל התפיסה הרואה באזורי התעשייה המועדפים נכס אשר נועד לשרת את כל סביבתם ולא רק את הרשויות המקומיות שבהן נמצאים אזורי התעשייה המועדפים, מוצע לאפשר לחלק את ההכנסות מאזורי התעשייה המועדפים, לא רק לאיגוד הערים התעשייתי המנהל אותם ולרשות המקומית שבה הם נמצאים, אלא גם לרשויות המקומיות הממוקמות סביבם (להלן – הרשויות המקומיות שבמרחב ההשוואה).

הצעת מדיניות 2009-2010

ביום 24.8.08 התקבלה החלטת ממשלה מס' 3967 אשר, בין היתר, הטילה על מנכ"ל התמ"ת, בתיאום עם הממונה על התקציבים, להמליץ על קביעת גבולות לאזורי תעשייה מרחביים בפריפריה. יישום ההחלטה במסגרת תוכנית הפריפריה צפוי להגדיל את התעסוקה בפריפריה בענפי התעשייה והשירותים בכ-7,000 מקומות תעסוקה ובכ-800 חברות שיקבלו סיוע, על פני ארבע שנים.

לאור חשיבות שיתוף הפעולה עם משרד הפנים בתהליך קביעת גבולות לאזורי תעשייה מרחביים, מוצע להוסיף לצוות הממליץ על קביעת גבולות אזורי התעשייה המרחביים גם את מנכ"ל משרד הפנים. עוד מוצע, כי לצורך המלצה על גבולות איזור תעשיה המרחבי, הצוות יבחן, בנוסף לקריטריונים שנקבעו בהחלטה, גם את ישימות התוכנית להקמת אזור תעשייה מרחבי, ובכלל כך האם היא זוכה להסכמה בקרב הרשויות המקומיות הרלוונטיות.

בנוסף, לאור הדחייה ביישום ההחלטה, מוצע לעדכן את תאריכי היעד המופיעים בהחלטה.

הצעת חוק 2009-2010

סעיף 40ד לחוק לעידוד השקעות הון, התשי"ט-1959 (להלן – החוק לעידוד השקעות הון), מסמיך את שר האוצר ואת שר התעשייה המסחר והתעסוקה, באישור ועדת הכספים של הכנסת, לקבוע את תחומי אזורי פיתוח כמשמעותם בחוק לעידוד השקעות הון, שלהם ניתנת עדיפות בקבלת הטבות הניתנות לשם עידוד השקעות הון בתעשייה. ואכן, מכוח סמכותם האמורה, קבעו השרים את תחומי אזורי הפיתוח בצו לעידוד השקעות הון (קביעת התחומים של אזורי פיתוח), התשס"ג-2002.

בהחלטת ממשלה מס' 3967, מיום כ"ג באב התשס"ח (24 באוגוסט 2008), הוחלט, בין השאר, להטיל על שר האוצר ועל שר התעשייה המסחר והתעסוקה לפי סעיף 40ד לחוק לעידוד השקעות הון, להשתמש בסמכויותיהם האמורות כדי שאזורי תעשייה הממוקמים בפריפריה כאזורי פיתוח מועדפים יהיו זכאים להטבות לפי החוק לעידוד השקעות הון (להלן – אזורי תעשייה מועדפים).

כמו כן הוחלט לפעול לתיקון חוק איגודי ערים, התשט"ו-1955 (להלן – החוק), באופן שיאפשר לעשות שימוש בסמכויות ובכלים המצויים בו היום, לשם איגודם של אזורי תעשייה מועדפים, הן בשלב הפיתוח והן בשלב הניהול השוטף, באמצעות איגוד ערים תעשייתי שינהל את אזורי התעשייה המועדפים במשותף וביעילות (להלן – איגוד ערים תעשייתי).

מעבר לאמור, בשל התפיסה הרואה באזורי התעשייה המועדפים נכס אשר נועד לשרת את כל סביבתם ולא רק את הרשויות המקומיות שבהן נמצאים אזורי התעשייה המועדפים, מוצע לאפשר לחלק את ההכנסות מאזורי התעשייה המועדפים, לא רק לאיגוד הערים התעשייתי המנהל אותם ולרשות המקומית שבה הם נמצאים, אלא גם לרשויות המקומיות הממוקמות סביבם (להלן – הרשויות המקומיות שבמרחב ההשוואה).