חוק ההסדרים/הסדרת משק הגז הטבעי

מתוך אקו-ויקי, מקום מפגש בנושאי אקולוגיה, חברה וכלכלה.
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
חזור לחוק ההסדרים/2009
חזור לחוק ההסדרים/קטגוריה אנרגיה

תקציר

  • עמודים 162-164 בהצעת מדיניות 2009-2010
  • עמודים 65-66 בקובץ תיקונים הצעת מדיניות 2009-2010
  • החלטת ממשלה מס' 175, הסדרת משק הגז הטבעי

סעיפים קשורים

כתבות מהעיתונות

ניתוחים והשפעות

דברי הסבר

1. קידום תשתית חלוקת הגז הטבעי

התועלת הישירה למשק הנובעת מהחלפת דלקים יקרים (סולר, גפ"מ ומזוט) בגז טבעי נאמדת בכ-1.1 מיליארד ש"ח בשנה. ניתן להעריך כי התועלת השנתית הנובעת מהפחתת עלויות חיצוניות הנובעות מפליטות מזהמים היא לכל הפחות 680 מיליון ש"ח בשנה (אומדן זה מתייחס לחסכון בעלויות חיצוניות הנובעות מהחלפת גז טבעי בסולר בייצור חשמל. בנוסף, ניתן להניח כי פליטת המזהמים בשריפת סולר בתחנות כוח נמוכה מאשר פליטתם בשריפת סולר בתעשייה).

בנוסף לתועלות אלו יש לקחת בחשבון את התועלת בהפחתת התלות האסטרטגית בנפט לצרכי תעשיה ואת התועלת בהפחתת תנועת מיכליות דלק בכבישים.

הקמת תשתית מערכת החלוקה מתבצעת, בהתאם להוראות חוק משק הגז הטבעי, התשס"ב-2002, על ידי בעלי רישיונות שניתן על ידי שר התשתיות הלאומיות. שיטת ההקצאה של רשיונות כאמור, עד כה, הינה באמצעות מכרזים שמפרסם המשרד לתשתיות לאומיות. בפני בעלי רישיונות להקמת רשת חלוקה עומדים שני סיכונים עיקריים:

א. חוסר וודאות באספקת הגז ובחיבור לקוחות – בשל ינקותו של משק הגז הטבעי בישראל ושל מקטע החלוקה בפרט ובשל התלות בהתקשרות בין צרכני חלוקה למשווקי חלוקה, לבעלי רישיונות החלוקה אין וודאות לגבי זמני התחברות לקוחות לרשת שלהם.
ב.סיכוני תכנון ובניה.

לאור התועלות הרבות למשק הנובעות מחדירת הגז הטבעי למקטע החלוקה ובשל סיכוני ההקמה המתוארים לעיל, מוצע לתמרץ את הקמת רשת החלוקה כך שהרשת תוקם בזמן מינימאלי ובפריסה רחבה שתאפשר אספקת גז למספר רב של צרכנים.

המודל להקצאת מענקי התחברות המוצע בהחלטה זו גובש בהתבסס על תעריפי החיבור למערכת שנקבעו במכרזי החלוקה לאזורי נגב ומרכז תוך מתן עדיפות לאזור הנגב. להלן תעריפי החיבור:
צרכן גודל נגב – 640,000 ש"ח
צרכן גדול מרכז – 87,552 ש"ח
על פי המודל שמוצע בהחלטה, מענק ההתחברות יהיה בגובה של עד 256,000 ש"ח בנגב ועד 175,104 ש"ח במרכז.

2. רישיונות שיווק לצרכני חלוקה

על פי סעיף 5 בחוק, רשאי שר התשתיות הלאומיות, אם ראה כי הדבר דרוש לשמירה על ענייני הצרכנים בתחום שיווק הגז, לקבוע כי שיווק גז טבעי יהיה טעון ברישיון. בשל מיעוט ספקי הגז הטבעי ובשל הרצון לשמור על טובת הצרכנים מוצע להסדיר את פעילות משווקי הגז באמצעות מתן רישיונות שיווק. מוצע כי במסגרת הרישיונות יכללו הוראות המבטיחות שירות ללא אפליה לכלל הצרכנים והפרדה מוחלטת בין בעלי תשתית חלוקה לבין משווקי הגז הטבעי.

3. הסדרת פעילות ספקי גז טבעי

בשל מיעוט ספקי הגז הטבעי בישראל מוצע להסדיר את פעילות האספקה במסגרת רישיון שיבטיח אי אפליה בין צרכנים וקיום התנאים הדרושים למשק הגז ולמשק החשמל בישראל.