חוק ההסדרים/עמידה בחוק התקציב לעניין כח אדם

מתוך אקו-ויקי, מקום מפגש בנושאי אקולוגיה, חברה וכלכלה.
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
חזור לחוק ההסדרים/2009
חזור לחוק ההסדרים/קטגוריה מקרו

תקציר

המשך הקפאת קליטת עובדים חדשים במשרדי הממשלה וביחידות הסמך.

  • עמוד 118 בהצעת מדיניות 2007
  • החלטת ממשלה מס' 488, הקטנת מרכיב השכר בתקציב המדינה – הארכת הוראת שעה
  • עמוד 113 בטיוטת הצעת מדיניות 2009-2010 (עמידה במסגרת התקציב שנקבעה לשנת 2010)
  • עמודים 133-134 בהצעת מדיניות 2009-2010
  • החלטת ממשלה מס' 168, עמידה בחוק התקציב לעניין כח אדם

סעיפים קשורים

כתבות מהעיתונות

ניתוחים והשפעות

דברי הסבר

הצעת מדיניות 2007

הוצאות השכר מהוות את אחד המרכיבים הגדולים בתקציב המדינה. סך הוצאות השכר נאמדות בכ-50 מיליארדי ש"ח ומהוות נטל כבד על המשק הלאומי. על-אף החלטות הממשלה בנוגע להפחתת שכר וכח אדם במגזר הממשלתי, מספר עובדי הממשלה ביחס לסך המועסקים במשק, גבוה בהשוואה למדינות ה-OECD.

על מנת להמשיך ולרסן את הגידול בכוח האדם במגזר הממשלתי והוצאות השכר בגינו, מוצע להמשיך ולהקפיא את קליטת העובדים החדשים בשירות המדינה ובגופים ממלכתיים אחרים.

טיוטת הצעת מדיניות 2009-2010

הוצאות השכר בתקציב המדינה מהוות מרכיב משמעותי מההוצאה התקציבית. אומדן הוצאות השכר הישיר (כולל גמלאות) בתקציב המדינה עומד על כ-63 מיליארד ש"ח בשנת 2009, שהם כ-25.7% מההוצאה התקציבית (ההוצאה ללא החזר חובות פרט לחובות לביטוח לאומי). הוצאות השכר בחישוב הכולל את השכר העקיף עומדות על כ-82 מיליארד ש"ח, שהם כ-33.5% מההוצאה התקציבית.

לפיכך, מוצע להאריך את תחולתן של ההוראות בהחלטת הממשלה מיום 12 בספטמבר 2006, בעניין הקפאת קליטת עובדים בשירות המדינה על מנת למנוע, ככל האפשר חריגות בכוח האדם במגזר הממשלתי והוצאות שכר בגינו. החלטת האמורה קבעה הקפאה בקליטת העובדים במשרדי הממשלה, הטילה על שר הרווחה ועל שר האוצר להורות למוסד לביטוח לאומי להקפיא קליטה במוסד לבטל"א, הטילה על שר הפנים להורות לרשויות המקומיות להקפיא קליטת עובדים חדשים בתחומן, והסמיכה וועדה בראשות הממונה על התקציבים לדון בבקשות חריגות לקליטת עובדים ולאישורן, תוך מתן פטור מהקפאת קליטת עובדים חדשים במקרים בם אין חריגה משיא כח אדם ועבודה בלתי צמיתה הרשומים בתקציב.

הארכת ההחלטה נדרשת גם לאור המשבר הכלכלי, המתבטא בירידה בהכנסות ממסים ובגידול חד בגירעון הציבורי. אלו משמשים סיבה למיתון הגידול בכח האדם ובעלויות השכא הנלוות במשרדי הממשלה וביחידות הסמך.

הצעת מדיניות 2009-2010

הוצאות השכר בתקציב המדינה מהוות מרכיב משמעותי מההוצאה התקציבית. אומדן הוצאות השכר הישיר (כולל גמלאות) בתקציב המדינה עומד על כ-63 מיליארד ש"ח בשנת 2009, שהם כ-25.7% מההוצאה התקציבית (ההוצאה ללא החזר חובות פרט לחובות לביטוח לאומי). הוצאות השכר בחישוב הכולל את השכר העקיף עומדות על כ-82 מיליארד ש"ח, שהם כ-33.5% מההוצאה התקציבית.

לפיכך, מוצע להחיל מחדש את תחולתן של ההוראות בהחלטת הממשלה מס' 488 מיום 12 בספטמבר 2006 (להלן – ההחלטה הקודמת), שתוקפה פג ביום 31 בדצמבר 2008. החלטת הממשלה שאת תוקפה מוצע להאריך עד ליום 31 בדצמבר 2011, קבעה הקפאה בקליטת העובדים במשרדי הממשלה, הטילה על שר הרווחה ועל שר האוצר להורות למוסד לביטוח לאומי להקפיא קליטה במוסד לבטל"א, הטילה על שר הפנים להורות לרשויות המקומיות להקפיא קליטת עובדים חדשים בתחומן, והסמיכה וועדה בראשות הממונה על התקציבים לדון בבקשות חריגות לקליטת עובדים ולאישורן, תוך מתן פטור מהקפאת קליטת עובדים חדשים במקרים בם אין חריגה משיא כח אדם ועבודה בלתי צמיתה הרשומים בתקציב. כעת מוצע להחיל את הוראות ההחלטה הקודמת באותה המתכונת, תוך המשך קיום הוועדה למתן הפטורים כאמור במתכונתה.

החלת הוראות ההחלטה הקודמת נדרשות על מנת למנוע ככל האפשר חריגות בכוח האדם במגזר הממשלתי ובהוצאות השכר בגין חריגה כאמור ממספר המשרות שנקבעו למשרדי הממשלה בחוק התקציב השנתי שאושר בכנסת. החלת הוראות ההחלטה הקודמת תמנע ממשרדי הממשלה ויחידות הסמך לקלוט מספר עובדים הגדול ממספר המשרות שנקבע עבור כל משרד ויחידת סמך בחוק התקציב השנתי. לאור ניסיון העבר הוקם המנגנון הקבוע בהחלטה הקודמת. מנגנון זה קבע סנקציה לפיה במקרה בו משרד או יחידת סמך חרגו ממספר שיא כוח האדם ועבודה בלתי צמיתה הקבוע בחוק, המשרד לא יוכל, באופן גורף, לקלוט עובד חדש אלא אם כן קליטת העובד אושרה על ידי וועדה מיוחדת שהוקמה לצורך כך כאמור. ככל שהמשרד חזר לעמוד בתקני שיא כוח האדם ועבודה בלתי צמיתה שנקבעו לו בחוק התקציב ההקפאה הגורפת כאמור הוסרה על ידי הוועדה. יצוין כי בהתאם להחלטה הקודמת, בכל שנה, משרדי ממשלה אשר עמדו במסגרת הכמויות והתקציב שנקבעו להם לעניין שיא כוח אדם ועבודה בלתי צמיתה קיבלו את אישור הוועדה כאמור לקלוט עובדים ללא אישורה.

יצוין כי ההחלטה הקודמת אף היא באה להאריך החלטות קודמות אשר עניינן היה הקפאת קליטת עובדים במתכונת דומה, למשל החלטה מס' 66 מיום 25 במרץ 2003 והחלטה מס' 2361 מיום 30 ביולי 2002. בהקשר זה, יצוין כי חריגות בקליטת עובדים מעבר למספר המאושר בחוק התקציב היו תופעה רווחת בקרב משרדי הממשלה ויחידות הסמך אך עם החלת הוראות הממשלה כאמור בעניין זה, התופעה צומצמה באופן משמעותי.

כמו כן, יובהר כי בתקופה שחלפה מאז פקיעת תוקף ההחלטה הקודמת מופעל מנגנון 'תקציב המשכי', במסגרתו אין קליטת עובדים חדשים בשירות המדינה (אלא במסגרת ועדת חריגים), כך שבפועל המשיכה הקפאת הקליטה גם לאחר פקיעת תוקף ההחלטה הקודמת, והיא תמשיך כך עד לאישור הצעת התקציב לשנת 2009.

הארכת ההחלטה מקבלת משנה תוקף בעת המשבר הכלכלי העולמי המשליך על המשק הישראלי ומתבטא, בין היתר, בירידה בהכנסות ממסים ובגידול חד בגירעון הציבורי. במצב זה, יש לעשות שימוש מתוכנן בתקציב המדינה המאושר, הכולל רכיב של מספרי שיא כוח אדם ועבודה בלתי צמיתה, ובוודאי שאין לאפשר גידול לא מפוקח במכסת כוח האדם המאושרת על פי חוק התקציב השנתי למשרדי הממשלה השונים ביחידות הסמך. עוד מובן, כי בעקבות המשבר הכלכלי כאמור, יש להקפיד ביתר שאת כי לא תתקיימנה חריגות בקליטת כוח האדם המאושרות הגורמות בהכרח לחריגה בעלויות השכר הנלוות במשרדי הממשלה וביחידות הסמך.