חוק ההסדרים/תיעוד חזותי
תקציר
צמצום חובת התיעוד החזותי עפ"י חוק סדר הדין הפלילי (חקירת חשודים), התשס"ב-2002.
- עמודים 115-117 בהצעת מדיניות 2009
- החלטת ממשלה מס' 4039, חקיקה
- סעיף 7 בהצעת חוק ההסדרים 2009
- עמודים 122-123 בהצעת מדיניות 2009-2010
- החלטת ממשלה מס' 200, תיעוד חזותי
- סעיף 32 בהצעת חוק ההסדרים 2009-2010
סעיפים קשורים
כתבות מהעיתונות
- האוצר מבקש לקצץ 10% בשכר הסנגורים הציבוריים, באתר כלכליסט, 14/08/08
- דין אולמרט כדין בוזגלו?, באתר גלובס, 06/05/09
ניתוחים והשפעות
משמעות ההחלטה היא בחירה בדרך של חקירה חשאית שאינה מתועדת. זוהי דרך הפוגעת בשלטון החוק ובאמינות ההליך הפלילי, ואינה ראויה למדינת ישראל.
דברי הסבר
הצעת מדיניות 2009
חוק סדר הדין הפלילי (חקירת חשודים), התשס"ב-2002 (להלן – החוק), קובע חובת תיעוד חזותי חומרת העבירות.
החוק נועד ליישם את המלצות הוועדה הציבורית שפעלה בראשות שופט בית המשפט העליון דאז, השופט אליעזר גולדברג, שמונתה לעניין גיבוש מסקנות בנושא הרשעה על סמך הודאה בלבד ועילות למשפט חוזר. הוועדה קבעה, כי יש להקפיד על תיעוד מדויק של חקירת המשטרה כך שישמש אמצעי בקרה על המתרחש בחדר החקירה, וזאת לשם מניעת הודאות שווא של נחקרים לעניין אלימות שננקטה כלפיהם והפחתת משפטי זוטא לעניין קבילותן של ההודאות. המלצות הוועדה מצאו את ביטוין בחוק, לפיו חלה חובת תיעוד של חקירת החשוד, וזאת בכל מהלכה של החקירה, מראשיתה ועד סופה, וכן יכלול תיעוד של חילופי דברים, לרבות תגובות או תנועות גוף. בכך התיעוד מאפשר בקרה להערכת האותנטיות של הודאת הנחקר בפני החוקר.
החל ביום 1.1.2009 תחול חובת התיעוד על עבירות שעונשן מאסר 15 שנים או יותר והחל ביום 1.1.2010 תחול חובת התיעוד כאמור גם על עבירות שעונשן מאסר 10 שנים עד 15 שנים.
לצורך יישומו של החוק ומילוי החובה כראוי נדרשת משטרת ישראל להשקיע משאבים משמעותיים הכוללים רכישת ציוד תיעוד והתקנתו, הוצאות תפעול ותחזוקה ועוד. יצויין לעניין זה, כי עלות עריכת תמליל מודפס מתיעוד חזותי או מתיעוד קולי של חקירת החשוד נאמדת בכ-200-250 מיליון ש"ח מדי שנה.
לפיכך, על מנת לאפשר את יישומו של החוק, תוך הגשמת תכליתו מבלי להטיל על תקציב המדינה הוצאות תמלול של מאות מיליוני ש”ח מדי שנה, מוצע לתקן את סעיף 12 לחוק כך שהמצאת קלטת או העתקה – כשלעצמה ובלא תמליל, תהווה מיצוי של חובת תיעוד חזותי או תיעוד קולי של חקירה לעניין חוק זה.
הצעת חוק ההסדרים 2009
חוק סדר הדין הפלילי (חקירת חשודים), התשס"ב-2002 (להלן – חוק חקירת חשודים), קובע חובת תיעוד של חקירת חשוד בכל מהלכה של החקירה, מראשיתה ועד סופה.
חוק חקירת חשודים נועד ליישם את המלצות הוועדה הציבורית בראשות שופט בית המשפט העליון דאז, השופט אליעזר גולדברג, שמונתה בשנת 1993 לצורך גיבוש מסקנות בנושא הרשעה על סמך הודאה בלבד והעילות למשפט חוזר. הוועדה קבעה כי יש להקפיד על תיעוד מדויק של חקירת המשטרה, כך שישמש אמצעי בקרה על המתרחש בחדר החקירה, וזאת לשם מניעת הודאות שווא של נחקרים בשל אלימות שננקטה כלפיהם והפחתת משפטי זוטא לעניין קבילותן של ההודאות.
סעיף 16 לחוק האמור קובע, כי החלתה של החובה לתעד חקירת חשוד בתיעוד חזותי או בתיעוד קולי, תיעשה בצווים שיוציא השר לביטחון הפנים, בהדרגה, לפי חומרת העבירות, ובלבד שעד יום ה' בטבת התשס"ט (1 בינואר 2009) תחול החובה לתעד כאמור על עבירות שעונשן מאסר 15 שנים או יותר, ועד יום ט"ו בטבת התש"ע (1 בינואר 2010) תחול החובה לתעד כאמור גם על עבירות שעונשן מאסר 10 שנים עד 15 שנים.
לצורך יישומו של חוק חקירת חשודים ומילוי החובה כראוי, נדרשת משטרת ישראל להשקיע משאבים משמעותיים הכוללים רכישת ציוד תיעוד והתקנתו, הוצאות תפעול ותחזוקה ועוד. יצוין לעניין זה, כי אם יידרש גם תמלול של התיעוד שייעשה על פי החוק האמור, העלות של התמלול נאמדת בכ-250 מיליון ש"ח מדי שנה.
לפיכך, כדי לאפשר את יישומו של החוק האמור תוך הגשמת תכליתו, מוצע להבהיר את המצב הקיים, ולפיו אין באמור בחוק כדי להטיל חובת תמלול של תיעוד חזותי או תיעוד קולי של חקירה. כמו כן, מוצע להסמיך את השר לביטחון הפנים לקבוע תשלום בעבור עריכת תמליל מודפס ובעבור תרגום התמליל.
הצעת מדיניות 2009-2010
בחודש פברואר 2005, מינה פרקליט המדינה צוות משותף למשטרת ישראל, למשרד לביטחון הפנים ולפרקליטות המדינה, בראשות מר הרצל שבירו, ראש מח"ש, אשר תפקידו להגיש המלצות באשר לקשיים התקציביים שהתעוררו לעניין תמלול מתיעוד חזותי שבוצע בהתאם להוראות חוק סדר הדין הפלילי (חקירת חשודים), התשס"ב-2002 (להלן – החוק) (להלן – צוות שבירו).
הצוות הציג את מסקנותיו בד יון שקיים היועץ המשפטי לממשלה, שעיקרן המלצות לצמצום חובת התיעוד. הוחלט לאמץ את ההמלצות הבאות:
1. לתקן את החוק כך שיובהר שחובת התיעוד החזותי לפי סעיף 7 לחוק תחול רק על חקירת חשודים בעבירות שהעונש הצפוי בגינן הוא 10 שנות מאסר או יותר, ולא במקרים שבהם כתב אישום יוגש בפני בית משפט שלום, ועקב כך העונש הצפוי בהם לא יעלה על 7 שנות מאסר.
2. לקבוע בתקנות לפי סעיף 12(ג) לחוק כי תמליל מודפס של תיעוד חזותי (או קולי) של חקירת חשוד יוכן רק ככל שתובע החליט להגיש כתב אישום נגד אותו חשוד.
החלטות אלה משקפות איזון הכרחי בין החשיבות המיוחסת לתיעוד חזותי של חקירת חשודים בעבירות חמורות, הצורך המעשי של גורמי התביעה ובתי המשפט בתמליל מודפס לצורך ניהול ההליכים, יחד עם העלויות הניכרות של הכנת תמלילים כאמור.
מתוך הבנה שיש למקד את המשאבים המוגבלים שישנם ליישום החוק בחקירת עבירות חמורות, קבע המחוקק בתוספת לחוק שחובת התיעוד החזותי תחול על עבירות שהעונש המרבי הקבוע לצידן הוא עשר שנות מאסר או יותר. עם זאת, לפי סעיף 51(א)(1)(ב) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, יש סמכות לפרקליט המדינה או לפרקליט מחוז להעמיד אדם לדין בעבירות שעונשן שבע שנים או יותר בבית משפט שלום ולא בבית משפט מחוזי. במקרים אלה, העונש המרבי שיוכל בית משפט שלום לגזור בשל העבירה הוא שבע שנות מאסר בלבד. סמכות זו נועדה למקרים בהם נסיבות ביצוע העבירה אינן חמורות במיוחד.
אשר על כן, מוצע לאמץ את החלטות הצוות כאמור ולתקן את החוק, כך שהקו המבחין בין העבירות שחקירתן תהיה חייבת בתיעוד חזותי לבין עבירות אחרות לא יוגדר רק לפי העונש המרבי הקבוע לצידן בחוק, אלא גם לפי הערכאה השיפוטית שתדון בעבירה, והעונש הצפוי להן בפועל. כמו כן, מוצע לקבוע בתקנות, כי תמליל מודפס כאמור יוכן רק ככל שתובע החליט להגיש כתב אישום וביקש זאת.
הצעה זו עולה בקנה אחד עם התכלית המקורית של החקיקה, שמלכתחילה ייחדה את חובת התיעוד החזותי לעבירות חמורות שהעונש המרבי הצפוי מהן לנאשם הוא עשר שנות מאסר או יותר, ועם זאת הוא יאפשר צמצום בעלויות הגבוהות של יישום החוק, דבר שיאפשר יישום מהיר יותר שלו.
לפי הערכות צוות שבירו, החסכון התקציבי שיושג כתוצאה מיישום ההמלצות האמורות עומד על כ-162 מיליון ש"ח.
בנוסף, מוצע כי המשרד לביטחון פנים ומשרד המשפטים ישאו במשותף בהוצאות התמלול, וזאת כדי למנוע מצב שבו הגורם המקבל את ההחלטה על התמלול איננו הגורם הנושא בעלות הנובעת מהחלטה זו.
הצעת חוק ההסדרים 2009-2010
חוק סדר הדין הפלילי (חקירת חשודים), התשס"ב-2002 (להלן – חוק חקירת חשודים), קובע חובת תיעוד של חקירת חשוד, בתנאים המנויים בו.
חוק חקירת חשודים נועד ליישם את המלצות הוועדה הציבורית בראשות שופט בית המשפט העליון דאז, השופט אליעזר גולדברג, שמונתה בשנת 1993 לצורך גיבוש מסקנות בנושא הרשעה על סמך הודאה בלבד והעילות למשפט חוזר. הוועדה קבעה, כי יש להקפיד על תיעוד מדויק של חקירת המשטרה, כך שישמש אמצעי בקרה על המתרחש בחדר החקירה, וזאת לשם מניעת הודאות שווא של נחקרים בשל אלימות שננקטה כלפיהם והפחתת משפטי זוטא לעניין קבילותן של ההודאות.
לצורך יישומו של חוק חקירת חשודים ומילוי החובה כראוי, נדרשת משטרת ישראל להשקיע משאבים ניכרים הכוללים רכישת ציוד תיעוד והתקנתו, הוצאות תפעול ותחזוקה ועוד. יצוין לעניין זה, כי אם יידרש גם תמלול של התיעוד שייעשה על פי החוק האמור, העלות של התמלול נאמדת בכ-250 מיליון ש"ח מדי שנה.
לפיכך, כדי לאפשר את יישומו של החוק האמור תוך הגשמת תכליתו, מוצע להבהיר את המצב הקיים, ולפיו אין באמור בחוק כדי להטיל חובת תמלול של תיעוד חזותי או תיעוד קולי של חקירה. כמו כן, מוצע להסמיך את השר לביטחון פנים לקבוע תשלום בעבור עריכת תמליל מודפס ובעבור תרגום התמליל (לפסקה (2)).
סעיף 7 לחוק חקירת חשודים קובע, כי חקירת חשוד בעבירות המנויות בתוספת תתועד בתיעוד חזותי. כדי למקד את המשאבים המוגבלים הקיימים ליישום החוק בחקירת עבירות חמורות, נקבע בתוספת לחוק כי חובת התיעוד החזותי תחול על עבירות שהעונש המרבי הקבוע לצדן הוא עשר שנות מאסר או יותר. עם זאת, לפי סעיף 51(א)(1)(ב) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, יש סמכות לפרקליט המדינה או לפרקליט מחוז להעמיד אדם לדין בעבירות שעונשן שבע שנות מאסר או יותר בבית משפט שלום ולא בבית משפט מחוזי. במקרים אלה, העונש המרבי שיוכל בית משפט שלום לגזור בשל העבירה הוא שבע שנות מאסר בלבד. סמכות זו נועדה למקרים שבהם נסיבות ביצוע העבירה אינן חמורות במיוחד. בהתאם ללשון החוק, חובת התיעוד חלה על חקירה גם בשל העבירות האמורות.
אשר על כן, מוצע לתקן את התוספת לחוק כך שתכלול עבירות שעונשן המרבי לפי החוק הוא עשר שנות מאסר או יותר ושאם יוגש בגינן כתב אישום הוא צפוי להיות מוגש לבית המשפט המחוזי (לפסקאות (1) ו-(3)).
הצעה זו מאמצת את המלצתו של צוות בין-משרדי שמונה על ידי פרקליט המדינה בחודש פברואר 2005, בראשות מר הרצל שבירו, ראש מח"ש, בהשתתפות נציגים ממשטרת ישראל, המשרד לביטחון הפנים ופרקליטות המדינה, שמטרתו היתה גיבוש המלצות באשר לקשיים התקציביים שהתעוררו לעניין תמלול קלטות חקירה שהוכנו מכוח חוק חקירת חשודים.
התיקון המוצע עולה בקנה אחד עם התכלית המקורית של החקיקה, שמלכתחילה ייחדה את חובת התיעוד החזותי לעבירות חמורות שהעונש המרבי הצפוי מהן לנאשם הוא עשר שנות מאסר או יותר, ועם זאת הוא יאפשר צמצום בעלויות הגבוהות של יישום החוק.