הודעה לכל משתמשי אקו-ויקי: הותקנו בהצלחה גאדג'אטים על שרת האתר. ניתן לבחור מביניהם בדף ההעדפות האישיות. כמו כן, מהיום אפשר לכתוב משוב על הערך בתיבה שמתחתיו, לאחר הרשמה קצרה.

ילידים

מתוך אקו-ויקי, מקום מפגש בנושאי אקולוגיה, חברה וכלכלה.
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
ילדה משבט האשנינקה בברזיל. השארת היער כרכוש של קהילות ילידים היא השיטה הזולה והאפקטיבית ביותר לשימור יערות.

ילידים (באנגלית: Indigenous peoples) הם קבוצות אתניות שמוגדרות כאוכלוסיות (אנושיות) טבעיות וראשוניות של איזור מסוים, בניגוד לקבוצות שהתיישבו בו מאוחר יותר במסגרת כיבוש, התנחלות או קולוניאליזם מאוחר יותר. יָלִיד הוא בן לקבוצה ילידית. למונח אין משמעות מוגדרת ומוסכמת. באנגלית, first peoples, aboriginal peoples, native peoples.

הכינוי ילידים, שימש במשך זמן רב ככינוי גנאי. כינויי גנאי רבים ויחודיים הומצאו על ידי עמים כובשים לעמים נכבשים.

היסטוריה

תהליכים של דחיקה או השמדה של להקות אחרות כדי להשתלט על טריטוריות טובות יותר, קיים בקרב מינים שונים החיים במסגרות חברתיות, ביניהם שימפנזים שיכולים להרוג את או לגרש להקות סמוכות. [1]. הגל הראשון של בני האדם או הומינינים נדד מאפריקה לפני כמה מיליוני שנים והתיישב ביבשות אסיה, אירופה ואוסטרליה. החל מלפני כ-70 אלף שנה בני אדם מסוג הומו סאפינס התפשטו שוב פעם ברחבי אפריקה, ועברו ממנה ליבשות האחרות. בני אדם אלה דחקו, השמידו ולעיתים רחוקות גם התרבו עם זנים שונים של בני אדם שחיו בעבר בכדור הארץ. דוגמה בולטת לדבר זה היא הדחיקה של הנאנדרטלים שחיו באיזור אירופה ונעלמו. ככל הנראה תהליך זה התרחש בעקבות המהפכה הלשונית שאפשרה לבני האדם מסוג הומו-ספאינס יתרון לגודל של השבטים והחבורות שלו מול שבטים של זני בני אדם אחרים. [1] בני האדם מסוג הומו-סאפינס התפשטו לאזורים נוספים חדשים - כולל החלקים הצפוניים יותר של אירופה ואסיה, תודות להמצאות כמו חוט ומחט, וכן לפני כ-30 אלף שנה בני האדם נדדו לכיוון אינדונזיה ואוסטרליה ואיי האוקיינוס השקט וכן ליבשות אמריקה דרך איזור סיביר. למשך כמה עשרות אלפי שנים התפתחו תרבויות בני האדם במקביל ובמנותק ביבשות שונות.

החל מלפני כ-10,000 שנה החלה המהפכה החקלאית שבה חלק מהשבטים החלו בתהליך ארוך טווח של הסתמכות גדולה יותר על צמחים ובעלי חיים שעברו ביות, הדבר היה כרוך גם בדרך כלל בתהליכים של הקמת ישובי קבע, מסגרות חברתיות גדולות יותר והיררכיה חברתית וכן התמחות משמעותית יותר. בחלק מהמקומות קמו ערי-מדינה שצמחו לממלכות לפעמים לאימפריות הראשונות.

הכיבוש של שטחי קהילות, שבטים או עמים אחרים, שעבוד ו/או השמדה או דחיקה של תושבים שהיו שם הואץ לאחר המהפכה החקלאית. דברים אלה והתרחשו במקומות רבים ובתקופות שונות והם מאפיינים ממלכות ובמיוחד אימפריות - מדינות ללא גבול ברור שמנסות להרחיב את תחום השפעתן ושלטונן בכיבוש עמים רבים אחרים. ערי מדינה חשובות קמו באלף ה-3 לפני הספירה במקומות כמו שומר במסופוטמיה, האימפריה האכדית בשטח שהיום נמצא בעיראק, מצרים העתיקה, תרבות עמק האינדוס, ממלכת עילם בשטח איראן, וציוויליזציית נורטה צ'יקו בדרום אמריקה, בשטח שכיום שייך לפרו. [2] באלף השני לפני הספירה חלק מממלכות אלה נעלמו ועלו תרבויות נוספות כמו בבל, אשור, החיתים והאימפריה הסינית. [3]

דוגמאות לתהליכי דחיקת עמים אחרים היו במקומות רבים. לדוגמה עמים מצפון סין התפשטו מצפון מזרח אסיה לחלקים הדרומיים של סין ולכיוון ויאטנם ודחקו או השמידו או הטמיעו עמים אחרים שחיו שם.[2], המצרים הקדמונים השתלטו על עמים שונים ברחבי המזרח התיכון וכך גם אימפריות עתיקות אחרות כמו הבבלים, האשורים, הפרסים, האימפריה המוקדנית-הלניסטית, הרומאים וכו'. במקומות רבים הילידים המקוריים נהרגו, ובחלק מהמקומות הנשים נלקחו כשפחות או נשים כך שהגנים של שתי האוכלוסיות התערבבו באופן חלקי. כמו כן היו גם השפעות תרבותיות בעקבות הכיבושים הללו כך שהתרבות המצרית הפיניקית והיהודית השפיעו לדוגמה על התרבות ההלניסטית שכבשה אותן. גם באמריקה ואפריקה קמו אימפריות ששעבדו או השמידו עמים אחרים. לעיתים קרובות ילידים שנפגעו מאוחר יותר על ידי עמים אחרים היו בעצמם כובשים של שבטים חלשים או קטנים יותר.

האימפריה הרומית מעניקה הדגמה לתהליך של כיבוש ולאחר זמן רב הענקת זכויות והטמעה של עמים אחרים. בתחילה הרומים כבשו עוד ועוד עמים, תוך השמדה, והגליה, והטלת מיסים. חלק מהעמים, במיוחד במקומות שהתנגדו לכיבוש הרומי, הפכו הגברים לעברים והנשים לשפחות. בהמשך החלו העמים הכבושים להיטמע בתוך מוסדות האימפריה תוך שחלקם מקבלים זכויות מתוקף הורים משותפים וכן עקב תהליך של ערבוב תרבויות. לאחר נפילת האימפריה הרומית היה המשך של התפשטות של אימפריות שונות כולל המונגולים, האימפריה הסינית, היפנים, אינדונזים, רוסים ועוד. החל מהמאה ה-7 החלו מסעות של כיבוש, המרה, שעבוד ואו שינו חברתי של ערבים ומוסלמים לכיוון אפריקה, אירופה והודו.

ילידים הוא גם כינוי במסגרת הקולוניאליזם שניתן על ידי עמים שמשתמשים ביותר טכנולוגיה או שיש להם יותר עוצמה צבאית לעמים שמשתמשים בפחות טכנולוגיה, "פרימיטיבים". במסגרת המהפכה המדעית, המהפכה התעשייתית והקפיטליזם החל תהליך של אימפריאליזם וקולוניאליזם מואץ שבו עמים אירופאים יצאו למסעות גילוי, לימוד וכיבוש תוך שהם מייסדים תחנות מסחר, קולוניות ומשתלטים על שטחים. הדוגמה הבולטת ביותר לדבר זה הוא כיבוש דרום ומרכז אמריקה על ידי ספרד ופורטוגל. בתהליך זה הופצו מספר מגיפות על ידי האירופאים במהלך המלחמות עם הילידים, כתוצאה מכך יש הערכות כי 97% מהאוכלוסייה המקורית או כ-67 מיליון בני אדם נהרגו מהמגיפות האלה. [3]. בצפון אמריקה היה תהליך דומה אם כי פחות בולט - סוחרים אירופאים שהגיעו לסחור עם השבטים שהיו בחוף הביאו איתם ככל הנראה מחלות שונות. במסעות הבאים דיווחו סוחרים על מקומות ישוב ריקים. [4]

בהמשך החלה להתמסד שיטה מאורגת יותר של קולוניאליזם - בחלק מהמקומות הוקמו קולניות שיישבו תושבים מאירופה - לדוגמה בצפון אמריקה, דרום אמריקה, דרום אפריקה ואוסטרליה. במקומות אחרים המדינות המערביות הסתפקו בהקמת תחנות מסחר או נציגות מצומצמת של חיילים ומושלים אשר שלטו באוכלוסיה גדולה של ילידים, גבו מהם מיסים או ניצלו אותם בדרכים שונות. במקומות שהיו בהם התיישבות אירופאית היו בדרך כלל דחיקה של העמים הילידים ולעיתים רחוקות גם נישואי תערובת. בדרום אמריקה היה שילוב של הדברים, בצפון אמריקה היה תהליך בעיקר של מלחמות והגליה של האינדיאנים בתהליך שנקרא "היעוד הגלוי" שבו כביכול הלבנים כובשים עוד שטחים של "הברברים" ומביאים לשם דמוקרטיה תרבות וקדימה. דוגמה בולטת לדבר זה היא אימפריאליזם של ארצות הברית שבו היא התרחבה על שטחים גדלים בצפון אמריקה, וכן הפעילה השפעה גדלה והולכת על מדינות דרום אמריקה ומדינות נוספות. שיא האימפריאליזם היה לקראת תחילת המאה ה-20 שבה מספר תרבויות מערביות - כולל האימפריה הבריטית, האימפריה הצרפתית, ארה"ב ועוד מספר קטן של מדינות שלטו על חלקים גדולים מכדור הארץ. תהליך זה הלך ונחלש עקב מספר תהליכים כמו התחזקות הלאומיות והלאומנות בקרב העמים הילידים, והתחברות שלהם לתרבות של ליברליזם ואוניברסליזם ודרישה לעצמאות וכן לזכויות אדם מצד האימפריות. במקביל היו זרמים בתוך מדינות המערב שביקרו את המשך הקולוניאליזם. חלק מהביקורת נבע מהמחיר העולה של הקולוניאליזם - בגלל מלחמות והתנגדות תושבים, יחד עם קבלת יותר אנשים ערכים אוניברסליים. כמו כן התועלת מקולוניאליזם ישיר הלכה ופחתה שכן חשיבות הסחורות החקלאיות וסחורות כמו מתכות ומחצבים ירדה ועלתה חשיבותם של מוצרים מוגמרים שדרשו תעשייה והון אנושי.

במקביל לכיבוש של עמים, התפתחה גם תעשיה נרחבת של ציד אנושי לשם הספקת עבדים. דבר זה היה בולט במיוחד מול עבדים שחורים שניצודו ברחבי אפריקה, על ידי שחורים, ערבים ואירופאים, והובאו בכמויות גדולות לדרום אמריקה ומשם גם לצפון אמריקה. דבר זה נמשך במשך כ-400 שנה וגבה מיליוני קורבנות שמתו במהלך המסע אל אוניות העבדים ובתוכן. לאט לאט החלה להתארגן גם לדבר זה התנגדות מסוף המאה ה-18. התנועה לביטול העבדות הובילה לביטול הסחר הבינלאומי בעבדים ובהמשך גם בהחזקת עבדים. התהליך המפורסם ביותר בהקשר זה היה סיום העבדות ומלחמת האזרחים בארה"ב על רקע זה בשנת 1861-67 אבל ביטול ההדרגתי של העבדות התרחש במדינות רבות לפני ואחרי, כך שביטול העבדות הסתיים באופן רשמי רק במהלך המאה ה-20.

עד הזמן האחרון העמים עם יותר טכנולוגיה ובמיוחד תומכי השיטה הקפיטליסטית ראו בילידים יצורים נחותים מאנשים ממוצע אתני או תרבותי אירופאי. כמעט כל בני האדם ראו בעמים אחרים נחותים והגזענות הייתה דבר נפוץ ומובן מאליו. העמים ה"נחותים" שנכבשו הם שימשו כעבדים, עובדים זולים ללא זכויות, וסבלו מהשמדות עם, גרושים, אונס המוני, ועוד, במקביל היו גם ניסיונות להפוך אותם לעמים עם יותר טכנולוגיה ולהתאים אותם לתרבות האירופאית המתקדמת. תפיסה זו נשענה תחילה על גזענות ועל ראייה לפיה דתות מונותאיסטיות (במיוחד נוצרים ואיסלם) הם עדיפים על פני ברברים "כופרים", בהמשך גיוס המדע לראייה זו בטענה כי אבולוציה חברתית ותרבותית מתקדמת כביכול לכיוון של תרבות אירופאית מתקדמת.

הילידים הפסידו במלחמות בגלל שהייתה להם פחות טכנולוגיה, נשק, התמחות כלכלית ויכולות ארגון. חברות תעשייתיות יכלו לשלוח חיילים מאומנים עם חרבות פלדה ובהמשך גם רובים, תותחים ומכונות ירייה, מול כלים אלה לא היו לעמים הילדים סיכוי רב. גורם משמעותי נוסף היה הפצת מחלות מהעמים האירו-אסיאתים אל הילדים, וכן יכולות ארגון טובות יותר של האיראו-אסיאתים כמו שימוש נרחב יותר בכתב, יכולות ניווט, ספינות טובות יותר ובהמשך גם כלי תקשורת כמו אלחוט או רדיו שלא היו בידי הילידים. שבט לוחמים בודד או אפילו כמה שבטים גם התקשו להתמודד מול אומה אירופאית שילכה לשלוח עליהם עשרות אלפי לוחמים מאומנים, כחלק מזה שהאימפריות המערביות היו גדולות יותר ובעלות יותר התמחות כלכלית ויכולת להחזיק חיילים מאומנים רבים. הסיבות מדוע חלק מהעמים השתלטו או השמידו עמים אחרים ולא היה תהליך הפוך - נניח של אצטקים שכובשים את מדריד - נידונים בהרחבה בספר רובים חיידקים ופלדה.

במשך הרבה הילידים הם סבלו מהפרת זכויות אדם שיטתית כלפיהם ואי שוויון פוליטי עצום כלפיהם. רוב הטענות לגבי הצורך בזכויות אדם וליברליזם לא התייחסה לזכויות גם לאנשים לא-אירופאים, והחלת זכויות אדם על הילידים הייתה תהליך איטי וממושך. לעומת זאת היו גם אנשים אשר טענו כי העמים האלה בעלי תרבות שווה ולפעמים עולה על התרבות של העמים שיש להם יותר טכנולוגיה. המפורסם שבהם היה ברטולומאו דה לאס קאסאס אשר נודע כ"מגן האינדיאנים". לאס קאסאס שחי במאות ה-15-16 בין היתר, טען שהתרבות האינדיאנית גבוהה יותר מזו של יוון העתיקה, רומה העתיקה, צרפת ושל "הרבה ספרדים". הוא אף הגן על תזה זו בוויכוח פומבי מפורסם בינו לבין חואן דה ספולבדה, אשר טען כי האינדיאנים הם לא בני אדם אלה סוג של בעלי חיים ( שלאס קאסאס נחשב על ידי האינדיאנים כקדוש, פסלים ומצבות לכבודו הוקמו במקומות שונים באמריקה ובזמן ביקורו של האפיפיור במקסיקו, מאות אלפים בקשו ממנו "פניה לכיוון העניים והפיכת לאס קאסאס לקדוש". תהליך ההכרה בו כקדוש כבר החל בכנסייה הקתולית אבל בינתיים לא הגיע לסיום)[5].

עובדה ידוע פחות היא שבזמן הפוגרומים במאה ה-19 באמריקה, הרבה יהודים מצאו מקלט בכפרים אינדיאניים. יש השערות לפיהם זוהי אחת הסיבות לפיהן חלק מהאינדיאנים עברו גיור (כלומר קיבלו על עצמם את הדת היהודית) במיוחד במקסיקו[6].

לפי דעתו של הגיאוגרף המוסלמי - נוצרי מהמאה ה-16, אל חאסן איבן מוחמד אל וואזן אל פאסי, הנודע כ-Leo Africanus[7] שנחשב לגאוגרף הסמכותי ביותר בכל הקשור לגאוגרפית אפריקה באירופה עד המאה ה-19, הכושים חיו "חיים טובים" ולאדם זר היה יותר בטוח להתארח אצלם מאשר אצל יתר תושבי אפריקה. כמו כן הוא אמר שהם מבלים את זמנם טוב יותר מאשר שאר תושבי אפריקה. לפי תיאורו כמות הטכנולוגיה אצלם הייתה נמוכה יותר מאשר אצל השאר[8].

העמים הילידים הם בעלי פחות השפעה סביבתית מזיקה יחסית לעמים עם יותר טכנולוגיה, בממוצע, למרות שהם אינם טבעוניים או צמחוניים ומשתמשים בעצים לחימום, ובנייה. ב-1994 הכריז ארגון האומות המאוחדות על 9 באוגוסט כ "יום הילידים הבין לאומי" בין היתר בגלל התרומה של עמים האלה לפיתוח בר קיימא ושוויוני ושמירה על הסביבה[9] [10].

חשיבות העמים הילידים לפתרון הבעיות הסביבתיות במאה ה-21

בתחילת המאה ה-21 התברר שבדיוק בגלל התכונות האלה, הם יכולים להביא תועלת: התברר שכאשר נותנים חלקת יער לעמים האלה, הם יכולים לשמור עליה מהרס וזו השיטה הכי זולה ואפקטיבית לשמור על היערות[11]. השמירה על היערות יכולה להביא תועלת מעשית: לדוגמה כריתת יערות היא אחד הגורמים לשינויי האקלים והנזק מאירועי מזג אוויר קיצוני רק בארצות הברית, רק בשנת 2017 היה 306 מיליארד דולר. זהו שיא, קודם לא היו שנים כאלה, לכן אפשר לשער ששינויי האקלים הגבירו משמעותית את הנזק.[12]. כמו כן כריתת היערות תרמה לבצורת בברזיל אשר פגעה באזורים נרחבים[13]. עלות הנזקים מכריתת יערות הגשם מגיע ל-5,000,000,000,000 דולר בשנה[14]. התברר שהילידים שולטים ב-22% מהשטח היבשתי של כדור הארץ אבל בשטח הזה יש 80% ממגוון המינים, מה שאומר שהם כנראה יודעים לשמור עליו יותר טוב מהשאר והמגוון הזה גם הוא חיוני לחקלאות המערבית ולעוד הרבה דברים. בנוסף הם יכולים להסתגל לשינויי אקלים בלי לדרוש לשם כך מיליארדים מממשלות[15]. כלומר הם, דווקא בגלל אורח החיים שלהם יכולים לחסוך סכומים אדירים של כסף לכלכלה הקפיטליסטית.

לפי הנתונים של מספר ארגוני סביבה, כ-30% מהפתרון לבעיית שינויי האקלים עד שנת 2030 טמון בשמירה ושיקום יערות, ניהול נכון של הקרקע ומשק המזון. לטענתם אלמנט מפתח בשמירה על היערות הוא שמירה על זכויות הילידים על האדמה שלהם, כי הם יודעים היטב לשמור על היערות[16].

לפי דוח ה-1.5 מעלה של הפנל הבין-ממשלתי לשינוי האקלים כדי להגביל את ההתחממות ל-1.5 מעלות מעל לרמה הפרה אינדוסטריאלית צריך להגדיל את שטח היערות ב-11 מיליון קילומטר רבוע עד שנת 2050 ביחס לשנת 2018[17]

בגלל הקשר שלהם לסביבה וארח חיים בר קיימא הפכו הילידים לאחד מהכוחות המרכזיים למאבק במפגעים סביבתיים שונים כמו מכרות, צינורות נפט כריתת יערות, כאשר כל המפגעים האלה הם גורמים מרכזיים בהיווצרות בעיות כמו שינויי אקלים.

ניצול הידע של הילידים

בדוח של הפנל הבין-ממשלתי לשינוי האקלים להגבלת ההתחממות ל 1.5 מעלה בדוח של IPBES על מצב הטבע נכתב פעמים רבות שיש לנצל את הידע של הילידים בתחומים רבים כדי להפסיק את הפגיעה בטבע וכך לשרוד. זה מעניין כי במשך המאות האחרונות בזרמים רבים ההנחה הייתה שלא צריך להתחשב במי שאיננו משכיל כלומר לא מכיר את הטכנולוגיה המודרנית והאנשים המשכילים צריכים לעשות את מה שהם חושבים לנכון בלי לשאטל אותם ולארגן את העושר שלהם גם בניגוד לרצונם. ופה מסתבר שהיותר משכילים צריכים ללמוד מאלה שפחות מאלה שמכירים פחות את הטכנולוגיה המודרנית והם צריכים ללמוד איך להשתמש בשיטות שהיו נהוגות כאשר השתמשו בפחות טכנולוגיה.

יש לציין שהאינדיאנים לדוגמה היו צריכים ללמוד דבר או שניים וכדי להפוך לצ'יף עוד יותר. לדוגמה חלק גדול מהתרופות בהם השתמשו בארצות הברית היו ידועים גם לאינדיאנים[18]. כלומר היה להם את המדע שלהם. ההבדל הוא באופן השימוש בתרופות אלה וכתוצאה מכך גם בייצור שלהם.

מאבקי סביבה עם מעורבות גדולה של ילידים

במקרים רבים יש מאבקים בין עמים ילידים, שיושבים בדרך כלל בפינות ארץ יותר נידחות אליהם נדחקו, לבין תאגידי כרייה שרוצים להפיק משאבי טבע מהמקום. דבר זה קשור לסוג אחר שמאבקים חברתיים נפוצים והם מאבקים על אדמות. לרוב שאיפות פיתוח של העמים השולטים או צרכים גדלים עקב גידול אוכלוסין של העמים הילידים מובלים להתנגשות על אדמות לחקלאות, דיור וצרכים אחרים. מאבקים אחרים נוגעים לכך שעמים ילידים הם לרוב עניים יותר וסובלים יותר מבעיות של ייקור משאבים בסיסיים כמו מים.

עוד בשנות השבעים יצא שבט השאיין הצפוני במונטנה בארצות הברית, במאבק משפטי על כך שזכותם החוקית ליהנות מדרך החיים המסורתית שלהם כוללת את הזכות לנשום אוויר נקי. בשנת 1977 הרשות האמריקאית לשמירת הסביבה (ה-EPA) העניקה לאזור השמורה של השבט את הסיווג הגבוה ביותר לאיכות האוויר. הישג זה איפשר לשבט לטעון שפרויקטים מזהמים במרחק של מאות קילומטרים מסביבם מפרים את זכויותיהם. אך המאבק של השבט הוא לא רק בתאגידי האנרגיה, אלא גם פנימי. התושבים בשמורה סובלים מאחוז אבטלה גבוה מאוד - לפחות 60%, עוני ובעיות קשות של התמכרות לאלכוהול וסמים. הפיתוי של משרות מכניסות המוצעות על ידי מכרות הפחם הוא חזק ומעורר ויכוח ער בשמורה.

מלחמת המים של קוצ'במבה שבבוליביה - מאבק שהתנהל בשנת 2000 נגד הפרטת מערכת המים בעיר קוצ'במבה שבבוליביה שהוביל לראשונה להיבחרות נשיא יליד ולגל מחאות נגד הפרטה [4]

המאבק המשפטי של עמים ילדים באקוודור נגד חברת הנפט שברון - בשנת 2011, העמים טוענים כי הם סובלים מזיהום עקב פיתוח שדות נפט ביערות שלהם על ידי שברון. [5]

הרחבת צינור הנפט Trans Mountain pipeline ההרחבה הייתה אמורה כמעט לשלש את כמות הנפט המועבר מחולות הזפת בקנדה לחופי קולומביה הבריטית והגדיל פי 7 את תנועת המיכליות ליד בוררד. באוגוסט 2018 בית המשפט המקומי לא אישר את ההרחבה, בגלל שתסקיר ההשפעה על הסביבה נראה לו מעורפל מידי[19]. [20]

הפגנה של שבטים ילידים בקנדה נגד הפרות האמנה איתם עליה חתומה ממשלת קנדה.

אחד הפרקים בספר של נעמי קליין, זה משנה הכל עוסק בהרחבה במאבק המשפטי והפוליטי בקנדה על זכויותיהם של הילידים על אדמותיהם המסורתיות במערב המדינה. קנדה חתומה על אמנה השומרת בידי העמים הילידים את הזכות לדוג, לצוד ולחפש מזון בחופשיות באדמות בהן חיו עד שהגיעו האירופאים. אמנה זו היא כלי חשוב במאבק בתאגידי אנרגיה מחצבית מזהמת, המשתלטים על שטחים נרחבים והופכים אותם לבלתי ראויים לציד ודייג, ומעמידים שטחים נרחבים הרבה יותר בסכנה עקב דליפות הרסניות.

הגנת יערות הצפון

לדה בלבוש מסורתי ביום העמים הילידים ביקוטסק באוגוסט 2018. יקוטסק היא הבירה של רפובליקת "סאחא" הנקראת גם יקוטיה, סוג של אוטונומיה לעם הסאחא, שהרוסים קוראים לו "יאקוטים". האוטונומיה נמצאת חלקית, בשטחה הדרומי והמרכזי, ביערות הצפון.

עמים רבים המוגדרים כילידים חיים ביערות הצפון, ורבים מהם מנסים להגן עליהם מפני כריתה, שרפות וזיהום מצינורות נפט. ב-2018 ממשלת פינלנד החליטה על בניית מסילת רכבת דרך יערות הצפון בשטחה לאוקיינוס הקרח הצפוני, כי המסת הקרח מאפשרת ניצול כלכלי גדול יותר של האוקיינוס הזה והשטחים לידו. עמים ילידים באזורים האלה מתנגדים לבניית המסילה וארגון גרינפיס פתח בקמפיין כדי לעזור להם[21]

צינור הנפט Keystone XL

צינור הנפט North Dakota Pipeline

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 פרק על חשיבות המפכה הלשונית וגודלן של קבוצות בספר קיצור תולדות האנושות, יובל נוח הררי
  2. ^ ראו הפרק האחרון של רובים חיידקים ופלדה
  3. ^ מוזכר בספר של לורי גארט, המגפה הבאה
  4. ^ רובים חיידקים ופלדה, ג'ארד דיימונד
  5. ^ ויקיפדיה Bartolomé de las Casas
  6. ^ ויקיפדיה Индейцы
  7. ^ ויקיפדיה Leo Africanus
  8. ^ Leo Africanus [http://www.vostlit.info/Texts/rus10/Lev_Afrik/frametext12.htm ОПИСАНИЕ АФРИКИ И ДОСТОПРИМЕЧАТЕЛЬНОСТЕЙ, КОТОРЫЕ В НЕЙ ЕСТЬ] Восточная Литература]
  9. ^ ויקיפדיה International Day of the World's Indigenous Peoples
  10. ^ ארגון האומות המאוחדות [http://www.un.org/esa/socdev/unpfii/documents/DRIPS_en.pdf United Nations Declaration on the Rights of Indigenous Peoples] מרץ 2008
  11. ^ David Leestma Indigenous Communities Gain Environmental Victory at COP23 16.11.2017, Ecowatch
  12. ^ Lorraine Chow 2017 Weather and Climate Disasters Cost U.S. Record $306 Billion 09.01.2018, Ecowatch
  13. ^ LOUIS VERCHOTThe science is clear: Forest loss behind Brazil’s drought 29.01.2015, FORESTS NEWS
  14. ^ Ben Kentish Tropical forests are now emitting more carbon than oxygen, alarming new study finds 30.09.2017, The Independent
  15. ^ United Nations Framework Convention on Climate Change [http://unfccc.int/adaptation/knowledge_resources/publications/items/5854.php Local communities and indigenous peoples: Leadership for a resilient future UNFCCC Adaptation Calendar 2018] 2018
  16. ^ World Wildlife Fund Better Use of Forests, Food and Land Can Deliver 30 Percent of Climate Solutions by 2030 11.06.2018
  17. ^ הפאנל הבין ממשלתי לשינויי אקלים [http://report.ipcc.ch/sr15/pdf/sr15_spm_final.pdf GLOBAL WARMING OF 1.5 °C an IPCC special report on the impacts of global warming of 1.5 °C above pre-industrial levels and related global greenhouse gas emission pathways, in the context of strengthening the global response to the threat of climate change, sustainable development, and efforts to eradicate poverty Summary for Policymakers] 6 לאוקטובר 2018,
  18. ^ fogel. Virgil J.American Indian Influence on the American Pharmacopeia. 24 לפברואר 1976
  19. ^ Lorraine Chow Stunning Victory for Indigenous Nations as Canada Halts Trans Mountain Pipeline Expansion 30 לאוגוסט 2018
  20. ^ עוד פרטים [1]
  21. ^ גרינפיס [https://act.greenpeace.org/page/29695/petition/1?utm_campaign=forests&utm_source=facebook.com&utm_medium=post&utm_content=video&utm_term=yes Protect forests. Protect life.] 2018