כל דבר הוא הפיך
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
כלכלנים נאו-קלאסיים מניחים באופן משתמע שכל דבר הוא הפיך בזמן.
לדוגמה, נניח שאנו יוצאים ממצב בו המשק כולו מייצר 10 קערות חימר, ו-20 זוגות גרביים. ההנחה היא שאם אנחנו עוברים למצב בו אנו מייצרים קערת חימר נוספת על חשבון 2 זוגות גרביים (כלומר כעת נוכל לייצר 11 קערות חימר, ו-18 זוגות גרביים), אזי אין בעיה לחזור למצב המקורי.
חוסר היכולת של הכלכלה להבחין בנקודה זו, יכול לנבוע מכמה סיבות:
- הדבר מהווה תנאי מתמטי נוח - היות והניתוח הכלכלי הנאו-קלאסי מתבסס על ניתוח שולי, היינו על נגזרות, שלשם חישובן, יש להניח רציפות וחלקות של הפונקציות - היינו הפיכות ).
- שימוש בניתוח סטטי (אם הגענו ממצב A למצב B בניתוח סטטי, אין בעיה לחזור בכוחות הפוכים למצב A). זמן הוא דבר מאוד לא הפיך. ניתוח דינמי אינו מאפשר חזרה אחורה בזמן, ולפיכך יתכנו מצבים שאינם הפיכים.
- ניסיון להדחיק את השפעות התרמודינמיקה - בניתוח פיזיקלי אידאלי, כל התהליכים הפיכים והאנטרופיה נשארת קבועה. אך המציאות אינה אידאלית, האנטרופיה עולה, ולכן אנו לא יכולים להפוך את כיוון הזמן. זו המשמעות החשובה של המורכבות הגבוהה של עולמנו (החוק קיים גם לגבי מודל פשוט כגון התנגשות כדורי ביליארד, אבל אנו לא נחווה את הזמן במערכת זו כמו במערכות מורכבות יותר כמו מנוע, צלחת, עץ או אדם). צלחת נשברת אינה דבר הפיך במיוחד (ולעיתים ניתן להתקרב למצב המקורי על ידי השקעה של כמות אנרגיה גדולה).
- אי התייחסות לגדלים איכותיים ולמערכות. הפיכות המצבים הינה אבסורדית ככל שאנו עוברים למערכת תרמודינמית מורכבת יותר: גם בהשקעת כל הכסף, האנרגיה והמאמץ האנושי איננו יודעים כיצד לקיים מערכת מורכבת כמו האדם אפילו שבלול במצב של תפקוד מתמשך ללא זקנה, מחלות ומוות- שהיא המשמעות של הפיכות בהקשר זה. כל יצור חי בסוף ימות. מערכות מורכבות אחרות, כמו משפחה, הביוספרה, או הנפש או החברה, גם הן אינן נוטות לחוות מצב של הפיכות (מאותן סיבות).