כסף מבוסס חוב
כסף מבוסס חוב הוא כסף שכנגד כל יחידה מונפקת שלו, מונפק חוב בערך זהה, ובריבית גדולה מאפס. החוב מונפק על ידי בנק ישראל, כשהוא מלווה את הכסף לבנקים המסחריים והמוסדות הפיננסיים, או על ידי הבנקים המסחריים והמוסדות הפיננסיים כשהם מלווים את הכסף לאזרחים. כיום כסף מבוסס חוב הוא הכסף בשימוש בעולם למעט במקומות גאוגרפיים מצומצמים ובקהילות סגורות.
איך כסף מבוסס חוב נולד?
בפרקטיקה המקובלת כיום כסף מונפק בבנקים המרכזיים. בדרך כלל הבנקים המרכזיים מלווים את הכסף לבנקים המסחריים. הבנקים המסחריים מלווים את הכסף ללקוחות כשהם משאירים חלק קטן מימנו אצלם (יחס הלימות הון). יחס הלימות ההון המקובל בישראל הוא כ-10%. יחס זה מוביל לכך שכ-90% מהכסף "מיוצר" בבנקים המסחריים (ראו ערך בנקאות רזרבה חלקית). פועל יוצא מאופן הנפקת הכסף הוא חוב נושא ריבית שעומד מאחורי כל יחידת כסף מונפקת.
איך כסף מבוסס חוב מת?
מאחר שכל יחידת כסף נושאת ריבית, כמות הכסף צריכה לגדול כל העת בהתאם לשיעור הריבית. אם כמות הכסף לא תגדל בהתאם לשיעור הריבית, יחסר כסף על מנת לשלם את הריבית. במקרה כזה יתרחשו פשיטות רגל שבתחילה יהיו פרופורציונליים לכמות הכסף החסרה. אולם בהמשך פשיטות הרגל עלולות להתפשט לכל המוסדות הפיננסיים ולגדול הרבה מעבר לכמות הכסף החסרה. על מנת למנוע תגובת שרשרת של פשיטות רגל, על הבנק המרכזי לדאוג שכמות הכסף תמיד תגדל בהתאם לשיעור הריבית. כמו-כן במערכת בנקאות רזרבה חלקית על הבנק המרכזי לעצור פשיטות רגל על ידי כיסוי ההפסדים ללקוחות הבנקים, על מנת למנוע משבר אמון שיוביל לקריסת המערכת הפיננסית. בהנחה שהבנק המרכזי מבצע את תפקידו, הגידול בכמות הכסף היא אקספוננציאלית. מכפלת הגידול בכמות הכסף מתאימה לגובה הריבית ללווים, וזו בדר"כ אינה יורדת מ-5%. מצד שני הכלכלה אינה גדלה ב-5% בכל שנה והיא גם אינה גדילה אקספוננציאלית כפי שכמות הכסף גדילה. לפיכך עם השנים נוצר פער במהירות הגידול בכסף למהירות הגידול בכלכלה. פער זה מתבטא באינפלציה מתמדת, דהיינו ערך הכסף יורד - דרושות יותר יחידות כסף על מנת לקנות את אותו המוצר. הפער גדל ככל שחולפות השנים והוא מתבטא באינפלציה גוברת. האינפלציה מובילה למשבר אמון של האזרחים בכסף. בנקודה זו האזרחים מנסים להיפטר מהכסף דהיינו מהירות המחזור של הכסף גדילה דרמטית. הביטוי של כזה שלב הוא היפר אינפלציה. ההיפר אינפלציה מוחקת את ערכו של הכסף תוך זמן יחסית קצר, יחד עם הפקדונות והחובות במשק, ומאפשרת להתחיל מחדש על ידי יצירת מטבע חדש בר-ערך. מערכות בנקאות רזרבה חלקית המבוססות על כסף נושא חוב, מסיימות את חייהן בהיפר אינפלציה.
בישראל מסוף שנות השבעים עד אמצע שנות השמונים החלה אינפלציה חזקה שגברה עד למחיקה טוטאלית של ערך הלירה הישראלית, ולאחר מכן מחיקת ערך השקל. על מנת לייצב את מערכת בנקאות רזרבה חלקית נדרש מטבע שלישי - שקל חדש שהחילו להנפיקו בספטמבר 1985. מטבע זה משמש עד ימינו והוא עדיין לא נכנס לשלב הטרמינלי של ההיפר אינפלציה.
ראו גם
קישורים חיצוניים
- David Graeber, מהו חוב? ראיון עם האנתרופולוג הכלכלי, , nakedcapitalism 26.8.2011
- חנן שטיינהרט, פישמן, אלוביץ ודנקנר נלכדו במלתעות החוב. מי הבא בתור?, גלובס, 1.4.2018
| כסף | |
|
רקע: בנקאות ברזרבה חלקית - כסף פיאט - אינפלציה - מס אינפלציה - אשליית הכסף - מדד המחירים לצרכן - הסתערות משיכות - מינוף פיננסי - סיכון מוסרי |
 |
|
כלים לשינוי: מטבע משלים - מטבע קהילתי - טרה (מטבע) - תוכנית שיקגו - בנקאות ברזרבה מלאה - בנק חברתי - איגוד אשראי - פנסיה ירוקה - כלכלה שיתופית - מכפיל מקומי 3 - מס טובין | |
|
אישים וארגונים: ברנארד לייטר - ג'ון קנת גלבריית - מייקל רובות'אם - ריצ'ארד דות'וויט - מוחמד יונוס - כסף חיובי | |
|
ספרים מאמרים וסרטים: כסף כחוב - מטבע קהילתי- כלי חדש למאה ה-21 - קורס בהתרסקות - האקולוגיה של הכסף - סופו של הליברליזם המפסידני - היסטוריה קצרה של אופוריה פיננסית | |