לימפומה

מתוך אקו-ויקי, מקום מפגש בנושאי אקולוגיה, חברה וכלכלה.
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

לימפומה (Lymphoma; בעברית: סרטן קשרי הלימפה) היא מחלה ממאירה המתבטאת בגידולים (סרטניים) של קשרי לימפה או של מערכת הלימפה בכללותה. לימפומות הן סוגים של מחלות סרטן הנוגעים ללימפוציטים, סוג מסויים של תאי דם לבנים שהם חלק ממערכת החיסון של הגוף.

סיווג של סוגי לימפומה שונים

סיווג ישן - הודג'קין ולא הודג'קין

עד שנת 2001 נהוג היה לחלק את עשרות סוגי הלימפומות הידועות לשתי קבוצות - לימפומות הודג'קין ולימפומות שאינן הודג'קין. חלוקה זו עדיין משמשת בספרות הטיפולית, אך לימפומות מסוימות שסווגו בעבר כ-"לימפומות הודג'קין לא קלאסיות" מסווגות כיום לצד לימפומות אחרות של תאי B.

את ההבדל בין לימפומה מסוג הודג'קין לבין לימפומה שאינה הודג'קין ניתן לגלות רק בהתבוננות בתאים במיקרוסקופ. ברוב המקרים של לימפומה מסוג הודג'קין, נמצאים בביופסיה תאים חריגים הנקראים 'תאי ריד- סטרנברג' (Reed Sternberg). תאים אלה אינם מופיעים בדרך כלל בלימפומות אחרות, שאינן הודג'קין. הבדל זה משמעותי, כיוון שהטיפולים בלימפומה מסוג הודג'קין ובלימפומה שאינה מסוג הודג'קין שונים מאוד זה מזה. לימפומה מסוג הודג'קין?

לימפומה מסוג הודג'קין (HL ‏,Hodgkin's lymphoma) המהווה כ-15 אחוזים מכלל מקרי הלימפומה וכן בעלת פרוגנוזה (Prognosis) טובה. למרות זאת, ישנם מקרים של מטופלים עמידים לטיפול כימותרפי סטנדרטי או מקרים בהם המחלה נשנית למרות טיפול. [1]

לימפומה שאינה הודג'קין או NHL היא קבוצה של מספר לימפומה, אשר כוללת את כל סוגי הלימפומה מלבד לימפומת הודג'קין. לימפומות שאינן הודג'קין מכילות סוגים רבים והן כ-90% מסך הלימפומות.

בעוד לימפומת הודג'קין מופיעה בקשרי הלימפה, לימפומות אחרות עלולות להופיע בכל מקום בו נמצאת מערכת הלימפה.

שיעור ההחלמה הממוצע מלימפומות עומד באופן גס על כ-50%, בעוד שבלימפומות מסוג הודג'קין קלאסי ניתן להשיג החלמה בסבירות העולה על 90%, בכפוף לאבחון מהיר דיו והתאמת תוכנית טיפולים מתאימה.

סיווג לפי ארגון הבריאות העולמי

ארגון הבריאות העולמי נטש את האבחנה עבור לימפומות בין לימפומת הודג'קין לבין NHL. הארגון פרסם סיווג שונה של לימפומות בשנת 2001 ועדכן את הסיווג בשנת 2008, זאת בהתבסס על יסודות שהופיעו במסמך revised European-American lymphoma classification. שיטה זו מסווגת לימפומות ל-5 סוגי עיקריים לפי סוג התא (כלומר סוג התא הנורמלי שדומה ביותר לתאי הגידול) ולפי מאפיינים פנוטיפיים, מולקולרים, או סיטוגניים. דבר זה מייצר סיווג של 80 צורות שונות של לימפומות המחולקות ל-5 קבוצות עיקריות:

[1][2]

  • לימפומות הודג'קין Hodgkin lymphoma - בהן מופיעים תאי ריד-סטרנברג שמוצאם בלימפוציטים מסוג B.
  • נאופלזמה בלימפוציט B בוגרים. Mature B cell neoplasms
  • נאופלזמה בתאי T בוגרים ובתאי הרג טבעיים בוגרים. Mature T cell and natural killer (NK) cell neoplasms
  • Immunodeficiency-associated lymphoproliferative disorders
  • לימפומות הקשורות בדיכוי המערכת החיסונית - Immunodeficiency-associated lymphoproliferative disorders

מבין הסוגים הרבים של לימפומה חלקם מסווגים כ"עצלנים" (indolent) כלומר בעלי התפתחות איטית שמאפשרים חיים ארוכים גם ללא טיפול, לעומת סוגים אחרים שהם אגרסיביים וגורמים להדרדרות מהירה ומוות. עם זאת רוב הלימופומות האגרסיביות מגיבות טוב לטיפול. הפרוגנוזה (סיכויי ההחלמה) תלויה באבחון נכון וסיווג נכון של המחלה, שניתנת לביצוע על ידי בחינה של הביופסיה על ידי פתולוג.

תסמינים

לימפומות בדרך כלל מופיעות כנפיחות חזקה, נטולת כאבים של קשרי לימפה (בלוטות נפוחות). בדרך כלל בצוואר, בבית השחי או במפשעה. [2]

תסמינים נוספים עשויים לכלול:

  • חום חוזר ונשנה
  • הזעת יתר בלילות
  • איבוד משקל ללא כוונה
  • חוסר אנרגיה תמידי
  • גירוד בכל חלקי הגוף

לימפומה עשויה להתפתח בקשרי הלימפה בחלקים עמוקים יותר של הגוף, כגון אלה המצויים בחלל הבטן (וגורמים לנפיחות) או בחזה (תוך גרימת שיעול, אי נוחות בחזה וקשיי נשימה).

במקרים מסוימים לאנשים אין כל תסמינים מדאיגים והמחלה מתגלה במהלך צילום רנטגן שגרתי של החזה.

לימפומת הודג'קין

כעשירית מהלימפומות מופיעות בקשרי הלימפה ונופלות להגדרות הלימפומות מסוג הודג'קין. המחלה מאופיינת בדרך-כלל בהגדלה של קשרי לימפה אחדים, מעל או מתחת לסרעפת, מלווה באיבוד משקל, חום והזעה. יש מקרים בהם המחלה מוגבלת לאזור יחיד, כגון הלוע העליון.

הטיפול בלימפומה הוא בדרך כלל באמצעות כימותרפיה, לעתים מוסיפים רדיותרפיה. יש שנדרשת התערבות כירורגית אשר במהלכה מוצא קשר הלימפה הנגוע מגוף החולה. בזכות הניסיון הטיפולי העשיר ופענוח המנגנונים הביולוגיים המחוללים את המחלה הושגו שיעורי החלמה גבוהים מהמחלה. בלימפומות הודג'קין הקלאסיות, אבחון מהיר דיו והתאמת תוכנית טיפולים מתאימה מאפשר החלמה מהמחלה בסבירות העולה על 90%.‏[3]

לימפומות תאי B

למעלה מ-70% מהלימפומות פוגעות בתאי B. הטיפול בלימפומה הוא בדרך כלל באמצעות כימותרפיה. לעתים נעזרים בטיפול קרינתי, השתלת מח עצם או התערבות כירורגית להסרת גידולים מגוף החולה.

בשנת 1997 אושרה לשימוש תרופה על בסיס נוגדן כימרי חד-שבטי לטיפול בלימפומות תאי B. התרופה "ריטוקסימב" (Rituximab) הידועה בשמה המסחרי "מבְּתֶרה" (MabThera) מיועדת לתקוף את תאי B בלבד וכך להגביר את יעילות הריפוי תוך הפחתת תופעות לוואי לא רצויות, אך גם לתרופה זו סיכונים משלה.‏[4] ב-2005 התרופה הוכנסה לשימוש לסל התרופות הישראלי בהתוויה של סרטן זה בלבד.

לימפומות תאי T

לימפומות תא T מהוות כעשירית מהלימפומות.‏[5] חלקן נגרמות על ידי נגיף אפשטיין בר, חלקם כתולדה של החלשת מערכת החיסון על ידי גורמים אחרים וחלקן מסיבות סביבתיות לא ידועות, אך לא מידבקות או תורשתיות.‏[6]

לימפומה בישראל

לימפומות הן אחד מתוך 10 סוגי הסרטן הנפוצים בישראל - כ-6% מכלל מקרי הסרטן החדשים בישראל הם חולי לימפומה. כלומר כ-1,500 אנשים בשנה נכון לשנת 2012. (כ-812 גברים ו-741 נשים). שיעור התחלואה השנתי ל-100 אלף איש עומד על 18 חולים גברים ו- 15 אצל נשים. מעל גיל 55 שיעור התחלואה בקרב 100 אלף אנשים הוא מעל 50 בקרב גברים ומעל 37 בקרב נשים. ‏[7] בשנת 2012 מתו בישראל 542 בני אדם מלימפומה שאינה הודג'קין (התמותה דומה בגברים ונשים)- מתוכם 118 אנשים בגיל מתחת לגיל 65. ‏[8]

לימפומה שאינה הודג'קין

בפברואר 2015 פרסמו משרד הבריאות והאגודה למלחמה בסרטן כי ישראל היא המובילה בעולם מבחינת תחלואה בסרטן מסוג לימפומה שאינה הודג'קין, ובמקום השני בתמותה עקב המחלה. ‏[9] בשנת 2012 אובחנו בישראל 1,304 חולים חדשים בלימפומה שאינה הודג'קין.

בקרב גברים יהודים ונשים ערביות יש החמרה במצב התחלואה עם השנים. בקרב הגברים היהודים שיעור החולים למאה אלף עלה מ-12.4 ב-1990 ל-15.7 ב-2012. בקרב נשים ערביות השיעור למאה אלף עלה מ-6.7 ב-1990 ל-10 ב-2012. יש יציבות בקרב נשים יהודיות (עליה קטנה מ-11.3 ל-11.8 )למאה אלף, ובקרב גברים ערבים (ירידה קטנה מ-10.8 ל-10.4 למאה אלף).‏[9]

בשנת 2006 הוערך שיעור ההיארעות בישראל ל-15 מקרים מתוך 100 אלף תושבים.[3] בשנת 2015 שיעור החולים לימפומה שאינה הודג'קין עמד על 18.1 חולים למאה אלף בקרב הגברים ו-14.6 למאה אלף בקרב נשים.‏[9]

בנוגע לתמותה מלימפומה שאינה הודג'קין, ישראל היא השנייה בעולם עם 4.8 למאה אלף גברים ו-3.5 למאה אלף נשים. רק בלבנון מתים יותר מהמחלה עם 8.6 גברים למאה אלף ו-6.6 למאה אלף נשים. לבנון היא השנייה בעולם בכל הנוגע לתחלואה והראשונה בעולם בהקשר של תמותה. כ-5% מכלל חולי הסרטן בישראל בקרב נשים וגברים כאחד חלו בלימפומה שאינה הודג'קין והיא מהווה אחד מחמשת סוגי הסרטן הנפוצים בישראל. [10]

פרופ' אורה פלטיאל-קלרפילד,המטולוגית בכירה ופרופ' לאפידמיולוגיה מהמחלקה להמטולוגיה בהדסה עין כרם, ובית הספר לבריאות הציבור, באוניברסיטה העברית בירושלים, טוענת שיש שתי השערות לכך שישראל היא המובילה בעולם בתחלואה בלימפומה שאינה הודג'קין. אחת מהן היא המרכיב הגנטי, שכן יש מחקרים שמראים שיהודים נמצאים בסיכון גבוה יותר. השערה השנייה היא חשיפה לחומרי הדברה. לטענתה ישראל היא מדינה קטנה מאוד ואין בה הפרדה בין שטחי חקלאות לאיזורים לא-חקלאיים, ולכן החשיפה בישראל לחומרי הדברה גבוהה יותר. לטענתה חשיפה לחומרי הדברה מעלה את התחלואה ב-35%. ‏[9]

נכון לשנת 2006, בחיפה ובקריות היה שיעור תחלואה בלימפומה שאינה הודג'קין (NHL) הגבוה מהממוצע הארצי בין 26%-45%. לפי ד"ר אלדד דן, מומחה להמטולוגיה ורפואה פנימית ומנהל בנק הדם בבית החולים רמב"ם שבחיפה, בחלק קטן מהמקומות שיעור התחלואה הוא פי 2 מהממוצע הארצי. [11][12]

מחקר משנת 2009 באזור מפרץ חיפה בדק את הקשר בין לימפומה נון-הודג'קין לבין זיהום אוויר ממקור תחבורה. מהמחקר עולה כי 50% מהחולים בסוג זה של סרטן התגוררו בקרבה של 50 מטר לכביש, וההשפעה הלכה ופחתה ככל שגדל המרחק, עד 450 מטר. על פי החוקרים, התוצאות עשויות להציג את הקשר בין סרטן לזיהום אוויר מתחבורה בישראל כולה, ואינן רלוונטיות רק לאזור חיפה.[13][4] [5]

תוצאות ראשונות של מחקר אפידמיולוגי על השפעת הזיהום במפרץ חיפה, בהובלת פרופ' בוריס פורטנוב וד"ר יוני דובנוב מאוניברסיטת חיפה, שפורסמו בסוף ינואר 2016, העלו כי במוקדי זיהום במפרץ חיפה (קריית חיים, קריית ביאליק דרום-מזרח קרית טבעון ורכס הכרמל בצד שפונה לאזור התעשייה) שכיחות התחלואה בסרטן ריאות ובלימפומה אצל מבוגרים היא עד פי חמישה מהממוצע הארצי.[14]

לימפומה על שם הודג'קין

לימפומה הודג’קין יכולה להופיע בכל גיל אך היא שכיחה יותר אצל מתבגרים ומבוגרים צעירים. מעל לשליש מכל המקרים שאובחנו הם גילאי 15-30. כ-296 אנשים מאובחנים עם לימפומה הודג’קין כל שנה בישראל. לימפומה הודג’קין מופיעה ביתר שכיחות אצל גברים מאשר אצל נשים.[6]

מחקר משנת 2016 שפורסם בירחון הרפואי "Leukemia and Lymphoma" בחן את הנתונים, לפי ארץ לידה, של 2.3 מיליון צעירים וצעירות בני 17 שנבדקו בישראל לפני גיוסם לצה"ל — הן מבחינה פיזית (משקל וגובה) והן לגבי מצבם הסוציו-דמוגרפי — בין השנים 1967 ל־2011. הנתונים שלהם הוצלבו עם נתוני התחלואה בסרטן בישראל עד 2012. לפי המחקר בשנים אלה התרחשו 2,093 מקרי לימפומה על שם הודג'קין. לאחר התחשבות בגורמים אחרים שיכלו להשפיע כמו משקל, מגדר, שנת לידה ומצב כלכלי, נמצא שילידי ישראל הם בעלי סיכון גבוה ב-60% לעומת עולים וילידי חו"ל. הסיכון היה גבוה יותר ביחס לכל ארצות המוצא והוא עלה עם הזמן. במהלך שנות ה-90 ובעשור הראשון של המאה ה-21 גדל הסיכון של ילדי הארץ ל-70% יותר מאשר שאר הנבדקים. סיכון מוגבר לחלות נמצא בקרב נשים, בעלי מסת גוף גדולה וקומה גבוהה. [7]

הנתונים החדשים מישראל, לצד שיעור גבוה של חולים במחלה בישראל, בלבנון וברשות הפלסטינית, לעומת מדינות אחרות, מובילים למסקנה שיש תנאים סביבתיים שגורמים לעליה בשכיחות המחלה. נתוני התחלואה בלימפומה מסוג הודג'קין ביחס ל-100 אלף איש בקרב גברים הם 4.2 בלבנון, 3.9 בישראל, לעומת 2.8 בארצות הברית ו-2.3 בדנמרק. בקרב נשים שיעורי התחלואה ל-100 אלף איש הם 3.6 בישראל, 3.3 ברשות הפלסטינית, 3.2 בלבנון, 2.2 בארצות הברית ו-2.1 בדנמרק. אחד ממובילי המחקר, ד"ר חגי לוין, ראש המסלול לבריאות וסביבה בבית הספר לבריאות הציבור של האוניברסיטה העברית והדסה. חושד כי הגורמים לכך הם חשיפה לחומרי הדברה ובמתח נפשי. [8]

יש אפשרות שמדובר בזיהומים סביבתיים שגורמים לעלייה בשכיחות הסרטן, למשל חומרי הדברה - ישראל מובילה בשימוש בחומרים מהסוג הזה. חשיפה לחומרים מסוימים בעיקר בתקופה העוברית או הילדות יכולה להעלות הסיכון למגוון מחלות ובכללם סרטן. אפשרות נוספת היא לחץ. אנחנו יודעים שמדובר באזור עם עימות מתמשך ויש יותר ויותר מחקרים שמראים שחשיפה של האם בתקופת ההיריון ללחץ קשורה להתפתחות מחלות, כולל סרטן.

ראו גם

הערות שוליים

  1. ^ WHO, Pathology and Genetics of Tumours of Haematopoietic and Lymphoid Tissues, 2001, ISBN 9789283224112
  2. ^ http://apps.who.int/classifications/apps/icd/icd10online/?gc81.htm
  3. ^ "החלמה", לעניין זה, מוגדרת לרוב כהישרדות של החולה בחלוף חמש שנים מגילוי המחלה.
  4. ^ עלון מידע אודות הסיכונים הכרוכים בנטילת Rituximab
  5. ^ The Lymphomas, עמוד 2
  6. ^ The Lymphomas, עמודים 9-10
  7. ^ מקרים חדשים של שאתות ממאירות במיקומים נבחרים, לפי מין וגיל, 2012, למ"ס, שנתון סטטיסטי לישראל 2015 - מספר 66, פרק 6, לוח מספר 13
  8. ^ נחמה גולדברגר, מרים אבורבה, ציונה חקלאי סיבות מוות מובילות בישראל, 2000-2012, משרד הבריאות, יולי, 2015
  9. ^ 9.0 9.1 9.2 9.3 ירון קלנר, ישראל ראשונה בתחלואת סרטן הלימפומה; שנייה בתמותה, ynet, 04.02.2015
  10. ^ מגמות בהיארעות סרטן ובתמותה מסרטן בישראל, 1999-2008 מבצע הקש בדלת,2011, משרד הבריאות
  11. ^ העיר באפור, כתבת תחקיר של חיים ריבלין ויוסי מזרחי, ערוץ 2 7.7.2006
  12. ^ חשש: תושבי מפרץ חיפה חולים יותר בגלל זיהום סביבתי יפעת גדות , nfc.co.il, 23.06.2005
  13. ^ Paz S., Linn S., Portnov B.A., Lazimi A., Futerman B., Barchana M. Non-Hodgkin Lymphoma (NHL) linkage with residence near heavy roads--a case study from Haifa Bay, Israel.Health Place. 2009;15(2):636-41
  14. ^ מחקר: תינוקות במוקדי זיהום באזור חיפה נולדים במשקל נמוך ובהיקפי ראש קטנים צפריר רינת, עידו אפרתי, נעה שפיגל, הארץ, 31.01.2016

קישורים חיצוניים