מדד ג'יני
מדד ג'יני (באנגלית: Gini index) הוא המדד המקובל ביותר למדידת אי שוויון כלכלי. זהו מדד לוגריתמי בין 0 ל-1 (או בין 0 ל-100), שבו 0 מייצג מצב תיאוראטי שבו כל ההכנסות במדינה מגיעות לאדם אחד, ו-1 מייצג מצב בו ההכנסה של כל משקי הבית במדינה היא שווה בדיוק.
מדד ג'יני הוא המדד הנפוץ ביותר (לפחות בפרסומים מקצועיים) של אי שוויון. אחת הסיבות לפופולריות שלו היא שקל לחשב אותו כיחס בין שני איזורים בדיאגרמת לורנץ. את מדד ג'יני ניתן למדוד על הכנסות ברוטו (הכנסות לפני מיסוי, ותשלומי העברה) או על הכנסות נטו (הכנסות לאחר המיסוי). מדד על הכנסות ברוטו יתאר טוב יותר השלכות של מדיניות מאקרו-כלכלית, בעוד שמדד על הכנסות נטו יכול לתאר טוב יותר מה הייתה בסופו של דבר חלוקת ההכנסות כפי שאנשים חוו אותה.
למדד ג'יני יש יתרונות שונים, וביניהם שהוא מתאר את אי השוויון במספר אחד שמתאר את כלל התפלגות אי השוויון בהכנסות. יתרון נוסף הוא שמדובר במדד נפוץ כך שאפשר להשוות את המדד למדינות אחרות.
חסרון אחד של מדד ג'יני הוא שהמדד ממפה מספר לפרופורציות בהתבסס על דיאגרמה, אבל היא עצמה לא מחוברת למנגנון ברור של חלוקת הכנסה. המדד גם לא מתאר היכן מתרחש אי השוויון- כך שתי התפלגויות שונות של הכנסות יכולות להניב את אותו פרמטר במדד ג'יני. חסרון נוסף של המדד הוא שהוא לא אינטואיטיבי בהשוואה למדדים אחרים (בניגוד להשוואה בין עשירוני הכנסה לדוגמה) שכן הוא מדד לוגריתמי. הבדל בין 0.7 לבין 0.3 לא נראה דבר משמעותי, אף שזהו ההבדל בין ברזיל לבין נורווגיה ודנמרק.
בעיה נוספת של מדד ג'יני היא שהוא אינו מודד פערים ברכוש שהם בדרך כלל גבוהים יותר יחסית לפערים בהכנסות וישפיעו על פערי הכנסות מהון בעתיד. כמו כן בחלק מהמדינות לא נמדדת הכנסה מהון אלא משכר בלבד. מדד ג'יני פחות מתאים כאשר מנסים לעמוד את הכוח הפוליטי של העשירים או היבטים של הכנסה פנויה - כמה הוצאה נותרה לאנשים לאחר שהוציאו את הכסף שלהם על הוצאות הכרחיות לשרידה יומיומית כמו מזון, חימום ותרופות. חסרון נוסף של המדד הוא שלא ניתן לסכום אותו - אי אפשר להגיע ממדדי אי שוויון של תתי קבוצות אל מדדי אי השוויון של הקבוצה כולה. [1]
מדד ג'יני בישראל
ערך מורחב – אי שוויון בישראל
מחקר של הלמ"ס משנת 2011, מצא כי מדד ג'יני בישראל עלה בעשורים האחרונים. בשנת 2000 המדד עמד על 0.353 ובשנת 2011 הוא הגיע ל-0.378. נכון לשנת 2012 , מדד ג'יני בישראל גבוה מהמדד במרבית המדינות המפותחות בעולם - 0.38 בארצות הברית, 0.34 בבריטניה, 0.32 בהולנד, 0.31 הממוצע במדינות ה-OECD ו-0.26 בפינלנד ובשוודיה.[2] לעומת זאת מדידות רשמיות של מדד ג'יני בישראל בשנת 2022 מצאו ירידה בעשור האחרון של מדד ג'יני בישראל - כלומר לכאורה ירידה באי השוויון.
יש הסבורים כי מדד ג'יני בישראל נמדד בצורה בעייתית שמציגה אי שוויון קטן ממה שיש בפועל. הכלכלן יוני בן בסט מפורום ארלוזרוב מעיר כי מדד ג'יני בישראל מחושב על בסיס סקרי הכנסות ולא על בסיס נתונים של מס הכנסה. לפי הנסיון ולפי מחקרים מהעולם, שיטת מדידה זו מחמיצה את ההכסנות מרווחים והכנסות הון של העשירון העליון והמאיון העליון. דבר זה עשוי להסביר נתונים שנמדדו ביחס לפריון כלכלי של עובדים בישראל לפיהם קיים פער בין פריון העובדים לבין השכר שלהם וכי הפער זה התרחב בתקופה של 1995 לבין 2021. [3]
ראו גם
- אי שיוויון כלכלי
- אי שוויון בינלאומי
- ניידות חברתית
- מלכודת עוני
- עוני
- אי שוויון בריאותי
- אי שוויון תחבורתי
- מדד המצוקה החומרית
קישורים חיצוניים
- מדד ג'יני בוויקיפדיה האנגלית
- אי שוויון כלכלי בוויקיפדיה האנגלית
- אי שוויון וצמיחה כלכלית יוסף זעירא
- רשימת מדינות על פי אי-שוויון כלכלי, לפי מדד ג'יני בוויקיפדיה האנגלית
- מדדי עוני ופער חברתי בישראל –ניתוח כלכלי יעקב צ'רטוף, עמי צדיק, מרכז המחקר והמידע של הכנסת, 2009
הערות שוליים
- ^ http://web.worldbank.org/WBSITE/EXTERNAL/TOPICS/EXTPOVERTY/EXTPA/0,,contentMDK:20238991~menuPK:492138~pagePK:148956~piPK:216618~theSitePK:430367,00.html
- ^ יוסי גרינשטיין, ישראל בצמרת אי-השוויון במדינות ה-OECD, מעריב, 11.10.2012
- ^ המחקר החדש שמגלה: ייתכן שנדבקנו במחלה האמריקאית הקשה מכולן , גיא רולניק, דה מארקר, 18 בנובמבר 2022
