מיגור העוני על כל צורותיו

מתוך אקו-ויקי, מקום מפגש בנושאי אקולוגיה, חברה וכלכלה.
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

מטרת פיתוח בר קיימא מספר 1 של האו"ם: מיגור העוני על כל צורותיו ובכל מקום (באנגלית: Goal 1: End poverty in all its forms everywhere) - נבחרה להיות היעד הראשון והראשי של יעדי פיתוח הבר קיימא של האו"ם בשנת 2015 (SDG's).‏[1] זו המטרה המשמשת מפתח לכל שאר מטרות הפיתוח וקשורה בצורה הדוקה למימושן.

מטרה זו הוצגה לראשונה בפסגת המילניום בספטמבר 2000. 189 מדינות אימצו פה אחד את הצהרת המילניום, והתחייבו "לא לחסוך מאמצים לשחרר את בני עמנו, נשים וילדים מהתנאים המבישים והלא הומניים של עוני קיצוני". מחויבות זו תורגמה למסגרת של שמונה יעדים, ולאחר מכן, לצעדים מעשיים רחבים שנועדו לאפשר לאנשים ברחבי העולם לשפר את חייהם ואת עתיד צאצאיהם. מטרותיהן של ה-MDGs הייתה להוציא מעל למיליארד בני אדם מתוך עוני קיצוני, כדי להתגבר על הרעב, לאפשר ליותר בנות ללמוד בבית הספר, ולהגן על הפלנטה שלנו.

רקע

יעדי פיתוח בר קיימא של ארגון האומות המאוחדות
  1. מיגור העוני
  2. אפס רעב
  3. בריאות ורווחה לכל
  4. חינוך איכותי
  5. שוויון מגדרי
  6. מים נקיים ותברואה
  7. אנרגיה נקיה בת השגה
  8. עבודה הוגנת וצמיחה כלכלית
  9. תעשייה, חדשנות ותשתיות
  10. הפחתת אי שוויון כלכלי
  11. ערים וישובים בני קיימא
  12. צריכה וייצור בני קיימא
  13. פעולה בנושא האקלים
  14. הגנה על החיים באוקיינוסים ובים
  15. הגנה על החיים ביבשה
  16. שלום, צדק ומוסגות חזקים
  17. שיתופי פעולה לקידום הידעים

חרף העובדה כי שיעור העוני העולמי ירד במחצית מאז שנת 2000, היעד שנקבע לשנת 2030 בוועידת האו"ם 2015, נבנה על הצלחה זו של יעדי המילניום, ומבקש לסיים את העבודה אשר החלו. נדרשים מאמצים מוגברים כדי להגדיל את רמת ההכנסה לאדם, להקל על הסבל ולבנות את עמידותם של אותם אנשים החיים עדיין בעוני קיצוני, במיוחד באפריקה שמדרום לסהרה. יש להרחיב את מערכות ההגנה החברתית ולהפחית את הסיכונים למדינות החשופות לאסונות, שגם הן נוטות להיות העניות ביותר.

מאז שנת 1990 ירד העוני הקיצוני בחצי. עם זאת יותר מאדם אחד מכל חמישה חי מתחת לקו מטרה של 1.25 דולר ביום. עם זאת, מטרה זו אינה מספיקה לקיום אנושי. ייתכן שצריך להעלות את קו העוני האבסולוטי העולמי ל-5 דולר ליום. עוני הוא יותר מאשר מחסור בהכנסה או במשאבים. אנשים שחיים בעוני אם הם חסרים שירותים בסיסיים כמו טיפול רפואי, בטחון וחינוך. הם גם חווים רעב, הפלייה חברתית והדרה מתהליכי קבלת החלטות.

ילדים מהווים את רוב מי שחי בעוני קיצוני - יותר מחצי מהעניים האלה. בשנת 2013 הוערך כי 385 מיליוני ילדים חיים בתקציב של פחות מ-1.9 דולר ליום. עם זאת, נתונים אלה הם בלתי אמינים בגלל פערים גדולים במידע על מצב הילדים בעולם. באופן ממוצע, 97% מהמדינות הן בעלות נתונים לא מספקים כדי לקבוע את מצב הילדים העניים וכדי לבצע הערכות על מטרה אחת. ב- 63% מהמדינות אין בכלל נתונים על עוני של ילדים מכל סוג שהוא. ‏[2]

אי שוויון מגדרי מהווה תפקיד מפתח בקיום של עוני מתמשך ובסיכונים הנובעי ממנו. נשים עומדות בפני סיכונים כמו הריון מוקדם והריונות תכופים. דבר זה יכול להוביל לאובדן תקווה לחינוך טוב יותר ולהכנסה טובה יותר. עוני משפיע בצורה שונה על קבוצות גיל שונות, כאשר ההשלכות החמורות ביותר הן על ילדים. העוני פוגע בחינוך, בבריאות, בתזונה ובבטחון של הילדים ומשפיע על ההתפתחות הנפשית והרוחנית שלהם.

גורמים שמפריעים להשגת מטרת מיגור העוני כוללים אי שוויון גדל, שבריריות במעמדן של מדינות, והשלכות של התחממות עולמית.‏[3]

היעדים

1.1 עד 2030 מיגור העוני הקיצוני על כל צורותיו לכל האנשים בכל מקום, כרגע נמדד כאנשים החיים כפחות מ-1.25 דולר ליום.

1.2 עד 2030 להפחית לפחות בחצי את אחוז האוכלוסייה (גברים, נשים, ילדים בכל הגילאים) שחיים עוני בכל הממדים בהתאם להגדרות הלאומיות.

1.3 יישום מערכות הגנה חברתיות לכלל האוכלוסייה עד שנת 2030 כשהמטרה היא להשיג הגנה משמעותית על שכבה שנמצאת בעוני קיצוני.

1.4 עד שנת 2030 לוודא כי לכל הגברים והנשים בפרט העניים והפגיעים ניתנות זכויות שוות ולמשאבים כלכליים כמו גישה לשירותים בסיסיים בעלות ושליטה על רכוש, קרקעות, ירושה וכו'. כולל מיקרו מימון.

1.5 עד שנת 2030 לבנות מערכת הגנה על העניים ועל אלו שפגיעים בפני מפגעי אקלים. ולהקטין את החשיפה שלהם למפגעים כלכליים חברתיים ואקלימיים.

1A להבטיח ניוד משמעותי של משאבים ממגוון מקורות באמצעות שיתופי פעולה מוגברים ופיתוחם על מנת לספק אמצעים הולמים עבור המדינות המתפתחות. וליישם תכניות מדיניות לסיום העוני בכל ממדיו.

1B יצירת מסגרת מדינית שקופה ומפורסמת לציבור ברמה הארצית האזורית, והבינלאומית המבוססת על אסטרטגיית פיתוח המיועדות לסקטור המגדרי כדי לתמוך בהשקעות מואצות ופעולות לחיסול העוני.

חשיבות היעד

נעשה צמצום רב של העוני משנת 2000 ועד היום, מהרגע בו הוחלט לשים יעד זה כמטרה לפיתוח בר קיימא. ההערכה הכוללת של מיגור העוני הקיצוני כיום ע"פ הכלכלן ג'פרי זאקס היא עלות של כ-175 מיליארד דולר. סכום זה מהווה כפחות מאחוז מההכנסה המשולבת של המדינות העשירות בעולם - משמע, גיוס נכון של המדינות המתפתחות יוביל להשגת המטרה הנ"ל.

דרך היישום

הרחבת תכניות ההגנה החברתית ומיקוד תכניות מתאימות לעניים ולפגיעים ביותר יכולה לצמצם עוד יותר את העוני. התכניות להגנה חברתית כוללות סיוע חברתי, כגון העברות כספים, הזנת בתי ספר וסיוע במזון, וכן ביטוח סוציאלי ותכניות שוק העבודה, כולל פנסיית זקנה, פנסיית נכות, ביטוח אבטלה, הכשרת מיומנויות וסובסידיות שכר, בין היתר.

הגנות חברתיות התרחבו בעולם מאז שנת 2000, שכן מדינות מתפתחות רבות אימצו מדיניות המספקת הגנה על מספר רב של אוכלוסיות מגוונות. בפרט, הכיסוי הפנסיוני מתרחב במהירות. מעל מחצית (51 אחוזים) של אנשים מעל גיל פרישה קיבלו פנסיה על פי הנתונים הזמינים לשנים 2010-2012. כמעט בכל המדינות יש תכניות לטובת ילדים או ליולדות, וכן תכניות העברת תשלומים הולכות וגדלות.

הפחתת הסיכון לאסונות חיונית לסיום העוני ולטיפוח פיתוח בר-קיימא. הסיכון לאסונות גבוה באופן לא פרופורציונלי במדינות עניות יותר עם מוסדות חלשים יותר. במדינות בעלות הכנסה נמוכה ובינונית, שיש בהן צמיחה כלכלית מהירה, חשיפתם של אנשים ונכסים לסיכונים טבעיים גדלה בקצב מהיר יותר מזה שבו מתחזקות יכולות הפחתת הסיכון, מה שמוביל להגדלת הסיכון לאסונות. ההפסד הכלכלי מאסונות טבע כיום מגיע ל-300 מיליארד דולר לשנה, ומתרכז בעיקר במדינות המתפתחות. ההפסדים הכלכליים שנגרמו כתוצאה מאסונות שדווחו בעולם, בעיקר אסונות בקנה מידה גדול, גדלו בהתמדה מאז 1990, והגיעו לכדי 200 מיליארד דולר בממוצע בשנת 2013. דווח על פגיעה בדיור, בבתי הספר ובמתקני הבריאות, יחד עם הייצור החקלאי, מגמות כלפי מעלה משנת 1990 ואילך.

ארגונים הפועלים למען השגת המטרה

Abdul Latif Jameel Poverty action lab או בקיצור, J-pal הינה מעבדת מחקר לעוני, אשר הוקמה בידי אסתר דופלו ובעלה אבהיג'יט בנרג'י. במעבדה זו מבצעים כלכלה ניסויית. לוקחים אוכלוסיות מסוימות ומנסים לפתור את הבעיות הספציפיות הגורמות לעוני באוכלוסיות אלו, ומנסים לפתור אותן באמצעות ניסויים מדעיים-חברתיים, כדי לראות איזה פתרון עובד טוב יותר, ואיזה פחות, וכן ומהם התנאים שבהם פתרון מסויים עובד טוב יותר או פחות.

מבין הניסויים- בעיה קריטית במדינות המתפתחות היא למשל השחיתות. בנושא זה ביצעה המעבדה שני ניסויים בנושא, והראתה כי הפחד מביקורת הוא המפתח לבעיה זו. באינדונזיה, יצרו פרויקט של סלילת כבישים ל-600 כפרים ולחלק מהכפרים הודיעו כי הולכת להתבצע ביקורת במקום והתוצאות יפורסמו. גנבת הכסף והחומרים בכפרים אלו פחתה בשליש. ברג'סטאן שבהודו, אשר בעיה מרכזית שם הייתה כי השוטרים פשוט לא מדווחים על תלונות אשר קיבלו, שלחו פקחים סמויים אשר יגישו תלונה ולסוף יזדהו. שיעורי דיווח תלונות מהשוטרים עלה מ-40% ל-70%.

תחת מעבדה זו נמצאו פתרונות לבעיות רבות אשר עוזרות בצמצום העוני בעולם: 37 מליון ילדים ברחבי העולם מקבלים טיפול ממעבדה זו במחלות מעיים אשר עוזר להם להיות חזקים וערניים יותר לקבלת חינוך טוב יותר, באמצעות ניסוי אחר המעבדה גרמה לכך שהיעדרויות המורים בהודו יצטמצמו בחצי ובכך לציוני התלמידים לעלות.

ראו גם

קישורים חיצוניים

  • אתר האו"ם [1]
  • אתר [2] J-pal

הערות שוליים

  1. ^ Goal 1: No poverty, UNDP
  2. ^ Progress For Every Child in the SDG Era, UNICEF
  3. ^ Programmes for the poorest of the poor,D+C, development and cooperation , 29 April 2017