ידע משותף

מתוך אקו-ויקי, מקום מפגש בנושאי אקולוגיה, חברה וכלכלה.
(הופנה מהדף מידע משותף)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

ידע משותף (באנגלית: Common knowledge) או ידע ציבורי הוא ידע או מידע אותו כלל חברי קהילה מסויימת יודעים. מונח עממי לידע או מידע משותף הוא "דבר שידוע לכל" או משהו ש"כולם יודעים", כאשר ברור לכולם שכל השאר יודעים זאת.

הגדרה צרה יותר לידע משותף היא דבר שכולם יודעים, ושעובדת היותו ידועה לכל היא גם דבר שידוע לכלל חברי הקהילה, ושגם עובדה זו ידוע לכל, וכך עד אינסוף.

ההבטחה שמשהו הוא מידע משותף הופכת לפעמים לכשל לוגי מסוג Ad populum. הכשל הלוגי מזהיר כי העובדה ש"כולם יודעים" דבר מה, לא הופך אותו לנכון. לדוגמה בעבר כל האנשים "ידעו" שהשמש מקיפה את כדור הארץ. מיתוס הוא סיפור או מוסכמה חברתית המקובלת בקרב קבוצה גדולה של בני אדם, ואשר מאפשר לקבוצה זו לשתף פעולה. מיתוס יכול להיות נכון או לא נכון, אבל יש לו מאפיינים קרובים לידע משותף - כוחו תלוי בכך שאנשים רבים מבין חברי הקבוצה (אם כי לאו דווקא כולם) מאמינים בו. מיתוסים מאפשרים לקיים סדר מדומיין.

ידע משותף הוא מושג בכלכלה ובתורת המשחקים. לפעמים הוא נחשב לחיוני לשם מודלים של שוק או מבנה דמוקרטי.

הדגמת המושג על ידי "חידת הבגידות"

החידה: בכפר מסויים, יש זוגות נשואים של גברים ונשים. מספר מסויים של נשים וגברים בוגדים בבני זוגם. בכפר כולם מרכלים על כולם, לכן כל גבר בכפר יודע על כל הבגידות שמתרחשות בכפר, מלבד על השאלה האם אשתו בוגדת בו או לא. יש מנהג עתיק בכפר, לפיו אשה אשר מגלה שבעלה בוגד בה מגרשת אותו, ומצלצלת בפעמון ב-12 בלילה. יום אחד מגיע כומר לכפר, מזדעזע מהמצב, ומכנס את כל אנשי הכפר. הכומר מודיע לתושבי הכפר שיש בגידות בכפר. 10 לילות מאוחר יותר, בשעת חצות נשמעים צלצולי פעמון בכל רחבי הכפר. כמה גברים בגדו?

הפתרון: (זהירות ספויילר) - התשובה היא שהיו 10 גברים שבגדו. הפתרון הכללי יותר הוא שאם בלילה ה-X נשמעו צלצולי פעמון, סימן שהיו X גברים שבגדו. פתרון החידה הוא באינדוקציה מתמטית. אם היתה רק אשה נבגדת אחת, היא לא מכירה אף זוג שבוגד. מדברי הכומר היא מבינה שיש בגידות בכפר. היות והיא לא יודעת על זוג כזה, היא מסיקה שבעלה הוא הבוגד ותגרש אותו בלילה הראשון.

אם X=2, אזי כל אחת מהנשים הנבגדות מכירה X-1 נשים נבגדות אחרות - כלומר היא מכירה אשה נבגדת אחת, לדוגמה רותי יודעת שבעלה של עידית בוגד בה, ומצפה שהיא תגרש את בעלה בלילה הראשון. לאחר השקט בלילה זה, כל אחד מהנשים הנבגדות מגיעה למסקנה שיש לפחות 2 גברים שבגדו - היא מכירה רק אחד - ולכן השני הוא בעלה! ולכן האשה מגרשת את בעלה בלילה השני. לגבי X גדול יותר - הפתרון הוא באינדוקציה.

מה חידש הכומר

הקשר למידע משותף, הוא בשאלה "מה חידש הכומר לתושבי הכפר?".

במקרה ובו היה רק זוג אחד בוגד, ברור מה חידש הכומר. האשה הנבגדת לא חושדת שיש בגידות בכפר, ועובדה זו שונתה על הידע שהביא הכומר. במקרה הכללי יותר, וגם במקרה הספציפי שבו יש 10 זוגות בוגדים, נראה ממבט ראשון כאילו הכומר לא חידש דבר - שהרי כולם כבר ידעו שיש בגידות בכפר.

אלא שהכומר הפך את העובדה הזאת לידע משותף במובן הצר - לא רק שכולם יודעים שיש בגידות, אלא שכולם יודעים שכל השאר גם יודעים עובדה זו וכך הלאה עד אינסוף. הכומר שולל את האפשרות הבאה "ייתכן שאחד מתושבי הכפר חושב שאין בגידות בכפר". שלילת אפשרות זו, סוללת את המבנה של הסקת מסקנות איטרטיבית שממנו מגלים כל הנבגדים על בגידת נשותיהם.

הנחות נוספות הנדרשות לפתרון החידה

קיימת הנחה נוספת וסמויה בחידה לפיה יש הסכמה כוללת - ידע משותף - על כך שהכומר תמיד דובר אמת, אחרת הפתרון לא יכול לעבוד. אם חלק מתושבי הכפר לא מאמינים לכומר, וחלק מתושבי הכפר יודעים עובדה זו, המידע שהביא הכומר אינו ידע משותף והנשים לא יגרשו את בעליהם. לדוגמה אם יש שני בעלים בוגדים, ורותי יודעת שבעלה של עידית בוגד בה, היא יכולה לפרש את השקט בלילה הראשון כ"עידית לא מאמינה לכומר". ולכן כל ההסקה שמבוצעת בהמשך לא מתקיימת.

עוד הנחה נוספת לשם פתרון החידה היא שכל תושבי הכפר הם בעלי "סופר רציונליות" (כלומר יכולת הסקת מסקנות לוגיות מושלמות, בצורת אינדוקציה). גם היבט זה חייב להיות ידע משותף - אחרת רותי יכולה לחשוב שעידית אינה מגרש את בעלה פשוט בגלל שזו אינה יודע לבצע הסקת מסקנות של X-1 אינדוקציות לאחור, או שאין לה את המשאבים (זמן, ריכוז וכו') הדרושים לכך. לדוגמה ייתכן ולעידית יש עוד דברים להרהר בהם מלבד המידע שסופק על ידי הכומר והיא פשוט שכחה מכל העניין. ההנחה של "סופר רציונליות" בעייתית ביותר שכן העובדה היא שיש אנשים שאינם מסוגלים לפתור את החידה.

התלות בשתי ההנחות האלה מחלישות את הרלוונטיות של חשיבות ידע משותף לניתוחים פורמליים של מודלים, שמניחים פתרון בעיות כלכליות או פוליטיות בצורה אינדוקטיבית. בחיים האמיתיים יש מקרים רבים בהם לא כל האנשים מאמינים לאותו מקור מידע, לדוגמה אנשים שונים אינם מאמינים לאותם עיתונים ויש אנשים רבים שמפקפקים גם במחקרים מדעיים כאשר אלו סותרים דעות קודמות שלהם. אנשים רבים מאמינים בתאוריות קשר שונות. כמו כן לאנשים יש בעיות רבות ושונות לעסוק בהם והם לא מקדישים את כל כוח המחשבה שלהם לפתרון בעיה מסויימת ביחד, כך שקיום של דעה לא נכונה יכול להמשך בקלות על ידי ממים שעוברים מאדם אחד לשני. כמובן שרוב האנשים לא מתחילים להסיק מסקנות בצורה של אינדוקציה מתמטית לאחור וגם אם הם עצמם עושים זאת הם אינם יכולים להניח שכל שאר האנשים סביבם עושים דבר דומה.

מידע משותף מול ידע משותף

מידע שונה מידע בכך שמידע רלוונטי יותר למקום וזמן מסויימים לעומת ידע שהוא בעל נכונות מתמשכת ואוניברסלית יותר. מידע משותף הוא שיתוף של עובדות מסויימות, שנכונותן מוגבלות בדרך כלל למקום ולזמן בין כלל האנשים. דוגמה למידע משותף נפוץ הוא הסכמה משותפת על השעה, דבר שמאפשר לכלל האנשים במדינה להסכים על לוחות זמנים.

חשיבות של מידע וידע משותף

שעונים ותאום זמן

דוגמה לחשיבות של מידע משותף הוא שעונים. לפני התפתחות השעונים שאנשים היו צריכים לכוון זמני פגישות לפי השמש (ניפגש בבוקר ולא - ניפגש בשעה 09:15). באופן כזה תאומי פגישות או כל תאום אחד דורשים זמן רב. דבר זה נפוץ עד היום בחלק מהתרבויות (כמו דרום אמריקה) איחור של חצי שעה לא נחשב כגסות רוח, זאת בניגוד לתרבויות צפון מערב אירופאיות.

בתחילת המהפכה התעשייתית, עם כניסת הפועלים החקלאיים לעבודה במפעלים גדולים, הפועלים לא היו מורגלים בדיוק של דקות ופועלים רבים אחרו לעבודה. דבר זה גרר עונשים כבדים מצד המעסיקים - כמו אובדן הכנסה של חצי יום בגלל איחור של כמה דקות. עד היום מידע לגבי שעה יכול להיות פחות ברור מאליו כאשר מקיימים שיחה עם אנשים בארץ אחרת (ואז יש לברר מה הפרשי השעות).

שעונים הם טכנולוגיה בסיסית שמהווה בסיס לטכנולוגיות ומוסדות חברתיים אחרים - לדוגמה פעילות במפעלים, תאום הגעה של ספקים למפעלים ואתרי בניה, קיום ישיבות עסקיות או פוליטיות, סנכרון של תחבורה ציבורית רבת קיבולת כמו אוטובוסים ורכבות, בטיחות של רכבות (זכות דרך על מסילה), בטיחות טיסות של מטוסים ופעילות במסדרונות טיסה, סנכרון של פעילות של מחשבים - כל הפעילות הזו תלויה בכך שכל האנשים וכל השעונים יסכימו על אותה שעה ויוכלו למדוד את הזמן בדיוק של דקות לכל הפחות.

שפה כידע משותף

ניתן להתייחס אל מילים והכללים בשפה כאל ידע משותף לכלל דוברי שפה זו. כלל האנשים שנולדים ברוסיה לומדים לדבר רוסית ודבר זה מקל מאוד את החיים ברוסיה. כולם מסכימים עם כולם איך נשמעות המילים "בוקר טוב", "זהירות" ו"תפוח" ברוסית, וכאשר אדם ברחוב שומע "זהירות מכונית" הוא לא מניח שהפירוש יכול להיות "השמיים יפים" - הוא סומך על כל שכל השאר מתכוונים לאותן משמעויות כמו שהוא מייחס למילים. החשיבות של ידע משותף זה גבוהה כל כך אצל בני אדם שקיימים מנגנונים במוח שמקלים על קליטת שפת אם בשנים הראשונות של החיים, בתהליכי לימוד שמערבים מבנים מוחיים שמתמחים בניתוח צלילים והפיכתם לבעלי משמעות. דבר שאובד בשנים מאוחרות יותר של התפתחות.

מצבים אלה נשברים לעיתים רחוקות - עקב פגיעה מוחית המובילה לאפאזיה - חוסר היכולת לקשר בין מילים לבין משמעותן. אנשים בריאים מזהים שהדובר אומר מילים שאין קשר ביניהן ומבינים שהמשמעות שהדובר מעניק למילים היא לאו דווקא המשמעות הרגילה. דוגמה אחרת היא מילים שיש להן דו משמעות (ומשמשות לעיתים קרובות בבדיחות).

גם שפת האם כולה היא מעין ידע משותף - כאשר אדם ברוסיה פונה לאדם אחר הוא פונה אליו קודם ברוסית ולא מנסה לנחש באיזה שפה עליו לפנות. שלטים נכתבים לרוב ברוסית ולא בשלל שפות אחרות.

כתב כידע משותף

כתב כידע משותף משמש לעיתים קרובות בחיים המודרניים. מידע לגבי בטיחות ("זהירות בור"), פרסום ושיווק, מודעות שונות לקהל הרחב (קיום של אירועים, חוקים חדשים, עבודות בנייה וכו') תלויות כולן בהנחות שכל או רוב האנשים יכולים לקרוא (באותה שפה שבה כתבנו). קיום של חוזים מבוסס על ההנחה ששני הצדדים קראו את החוזה דבר שדורש ששניהם יודעים לקרוא וכן הנחה שצד שלישי כלשהו (שופט) יוכל לקרוא את החוזה.

מצבים שונים שוברים את ההנחות של כתב כידע משותף ודרושים צעדים משלימים. לדוגמה עיוורים אינם מסוגלים לקרוא שלטים רגילים ברחוב ולכן נדרשים לזהירות יתרה מצד אחד ומצד שני לעזרים אחרים להתמצאות וזהירות. ילדים קטנים אינם מסוגלים לקרוא וזו אחת הסיבות לכן לתלות שלהם בליווי של אחרים. מסיבה זו גם חלק משלטי ההזהרה מלווים גם בציור - שילד או אדם זר שאינו דובר את השפה מסוגל להבין.

קיום של בחירות דמוקרטית תלוי במידה מסויימת בכך שחלק גדול מהאוכלוסייה מסוגל לקרוא - ומסוגל לדוגמה להבחין בין שמות של מפלגות שונות. במקרים שאין דבר זה מתקיים נדרשים עזרים אחרים כמו לוגו של מפלגות. הנחה נוספת נדרשת הייתה בזמן שעוד לא הומצאו הרדיו והטלוויזיה - שכן הציבור הבוחר היה צריך לקרוא את ההצעות של מועמדים שונים - או שאלו היו צריכים להגיע לנאומים בכל מקום במדינה.

שפה מקצועית כידע משותף בתקשורת בין אנשי מקצוע וחוקרים

ידע משותף או אמונה משותפת הוא שיתוף של אמונות או הבנה של חוקי טבע או הסכמה על חוקים חברתיים ואמונות תרבותיות. לדוגמה ידע משותף על נכונות האבולוציה חשוב לחוקרים הביולוגים כדי לדון בניתוחי תוצאות של ניסויים. באופן כללי יותר ידע משותף של שפה מקצועית הוא מה שמאפשר למומחים לדבר זה עם זה באופן בהיר וחד משמעי יותר מאשר אם היו משתמשים בשפת יום יום. הנחת הידע המשותף מאפשר לדוגמה לכותבים בירחון מקצועי לכתוב בצורה שוטפת, בלי שהם צריכים להסביר בכל פסקה נקודות טריביאליות לעמיתיהם. דבר זה משתנה במצב של כתיבה בעיתון פופולרי שבו יש צורך לתת הסברים ממושכים של נקודות בסיסיות.

ידע משותף כזה יכול להיות מכשול רציני כאשר כלל החוקרים או אנשי המקצוע מסכימים כולם על רעיון שאינו בהכרח נכון. לדוגמה כלכלנים הניחו במשך זמן רב את קיומו של אדם כלכלי וניתחו את רוב המודלים שלהם לפי הנחות המתבססות על דבר זה. מודלים רבים משתנים בצורה ניכרת כאשר מניחים הנחות מבוססות יותר מתחום של כלכלה התנהגותית.

מידע משותף במסחר

צורות שונות של מידע משותף חשוב לקיום של מסחר. לדוגמה שפה משותפת בין שותפים למסחר, והסכמה על מידות ומשקלות או על שערי המרת מטבע. הכלכלן דאגלס נורת' זכה בפרס נובל בכלכלה על הקישור שביצע בין עלויות עסקה לבין גלובליזציה. נורת' טען שאחד הגורמים שסייעו לפיתוח של מסחר בינלאומי וגלובליזציה היה הסרה של חסמי סחר שונים שייקרו עסקאות כאלה. חלק מהחסמים כמו מידות ומשקולות הם מידע משותף.

מידע משותף כבסיס לאמון ונורמות חברתיות

ידע משותף לגבי חוקים חברתיים ונורמות הוא חשוב לקיום המסחר ובכלל לשם קיומם של מוסדות חברתיים. לדוגמה "כולם יודעים" שמי שגונב עושה מעשה בלתי מוסרי ובלתי חוקי, ואם ייתפס, יכנס לכלא וגם אנשים לא ירצו להיות איתו בקשר (חברתי או עסקי).

אמונה זו מרתיע אנשים שחושבים על מעשה גניבה מצד אחד ומקטינה את כמות הגניבות. ומצד שני היא מאפשרת לאנשים לתת מידה מסויימת של אמון באנשים אחרים שיש להם איתם היכרות שטחית (ולא לדוגמה לחשוד שכולם הם גנבים). בדוגמה זו ידע משותף על הקיום של מוסדות ענישה, וידע משותף על נידוי חברתי, יכולים לסייע לבנייה של אמון חברתי שהוא סוג של הון חברתי. לפיכך ידע משותף שהוא גם נכון, יכול בעצמו להיחשב להון חברתי.

ידע משותף כבסיס למסחר בשוק וזכויות קניין

במקרים קיצוניים של שחיתות חברתית הידע המשותף לגבי גניבה ורמייה נשבר ודבר זה יכול להוביל להרס נורמות של יושרה ואמון ולחזק מלכודת עוני הנובעות משחיתות ובמקרה קיצוני יותר אף לפגוע ביכולת לקיים מסחר דרך שווקים.

לדוגמה יש מקומות שבהם אנשים מאמינים כי בתי המשפט והמשטרה הם מושחתים או כאשר הפליה קיצונית נגד מיעוט אתני או נגד נשים - ומכאן שאין טעם להתלונן למשטרה כאשר מישהו גנב או רימה אותך - שכן בטח יש לו קשרים במשטרה - זה בזבוז זמן ואף יכול להיות שהשוטרים או השופטים יתנכלו לך בצורות שונות. דבר זה גורם לשני היבטים אחרים - אחד הוא ניסיון ליישב סכסוכים בדרכים אחרות (לדוגמה שימוש באלימות, חרם או יישוב סכסוכים באמצעות משפחות או חמולות) במקום לפנות למוסדות החוק הרשמיים. הדבר השני הוא שמי שעובר על החוק יכול לקבל חיזוק - שכן הנפגעים התרגלו לא להתלונן מצד אחד ומצד שני שוטרים ושופטים התרגלו לכך שרבים מעמיתיהם מקבלים שוחד מצד אנשים רבים.

במקרה כזה של שחיתות אין הרבה טעם לבצע יזמות או לנסות להתעשר - גם אם תעבוד קשה או תמכור יותר, יכול להגיע פושע או מישהו מהאליטה ולחמוס את כספך. בספר מדוע אומות נכשלות דנים הסופרים בקשר בין צמיחה כלכלית לבין איכות המוסדות ושמירה על וזכויות קניין.

דוגמאות לכשלים של העדר ידע משותף

דעה - דוגמה למחסור בידע משותף הוא הפעילות של פעילי סביבה וחברה בישראל למען תחבורה ציבורית. אלפי אנשים בישראל רוצים לקדם תחבורה ציבורית טובה יותר בישראל ומשקיעים בכך זמן ואנרגיה רבה. אולם בהעדר ידע משותף לגבי מהם הגורמים שמעכבים את התחבורה הציבורית, ומה החזון של תחבורה ציבורית כזו (מה הוא דורש, מה כדאי לדרוש קודם וכו') אין התארגנות משמעותית ללחץ ממוקד בנקודות מפתח לקידום התחבורה הציבורית.

דוגמה ליצירת ידע ומידע משותף היא המחאה של קיץ 2011 בישראל. אחד הדברים החשובים שהמחאה השיגה הוא יצירת בסיס רחב של פעילי סביבה וחברה שנחשפו לנתונים ולכתבות על המשק הישראלי, השפעות משפחות ההון בישראל על הפוליטיקה והכלכלה ועוד, על בעיות שקיימות במשק ועל חלופות לבעיות אלה.

שקיפות ונתונים פתוחים

אחת ההשפעות של שקיפות ונתונים פתוחים היא אפשרות של הפיכת מידע ונתונים לנגישים לכלל הציבור, ובמיוחד לקהילה של אנשים שמתעניינים בתחום. אין צורך לתקשר את הנתונים או המידע שוב ושוב לאנשים שונים - אפשר להניח שהם מגיעים עליהם בזמנם הפנוי. דבר זה יכול לחסוך זמן רב בפגישות ותאומים כאשר אותו מידע גלוי לכלל הצדדים.

ראו גם

קישורים חיצוניים