47,332
עריכות
שינויים
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
שורה 125:
שורה 125: + + + + + + + + + + + + + + + +
←הכחדה ושינוי של תרבויות מסורתיות
[[תרבות הצריכה]] משפיעה לא רק על הרמה של צריכה אישית, אלא גם על המבנה הנפשי של אנשים ועל המטרות התרבותיות של כלל החברה. השפעה נפשית כוללת לדוגמה הגדרה של אנשים לפי העבודה שהם עובדים בה (ולא לדוגמה לפי שיוך לעם או לדת מסויימים) וכן לנסיון של הגדרה עצמית על ידי קניית מותגים. השפעה אחרת היא בטקסים כמו [[בלק פריידי]] וכן חגים שונים (כמו חג האהבה, כריסמס) שבהם צריכת מוצרים פרטיים הולכת ומקבלת חשיבות גדולה יותר ויש החלשות של פעולות חברתיות או משפחתיות לציון החג.
[[תרבות הצריכה]] משפיעה לא רק על הרמה של צריכה אישית, אלא גם על המבנה הנפשי של אנשים ועל המטרות התרבותיות של כלל החברה. השפעה נפשית כוללת לדוגמה הגדרה של אנשים לפי העבודה שהם עובדים בה (ולא לדוגמה לפי שיוך לעם או לדת מסויימים) וכן לנסיון של הגדרה עצמית על ידי קניית מותגים. השפעה אחרת היא בטקסים כמו [[בלק פריידי]] וכן חגים שונים (כמו חג האהבה, כריסמס) שבהם צריכת מוצרים פרטיים הולכת ומקבלת חשיבות גדולה יותר ויש החלשות של פעולות חברתיות או משפחתיות לציון החג.
===מוצרים ציבוריים ===
כאשר הקפיטליזם קם ובמשך זמן רב במשך קיומו במאה ה-20 נראה שהקפיטליזם מבטיח [[אושר]] או [[רווחה]] גדולים יותר. במקום חברה [[פאודליזם|פדאולית]] של המוני איכרים עניים שעובדים בשדות ובקושי מתקיימים, שמעליהם שכבה דקה של אצילים, עוברים לחברה שבה לכולם יש מוצרים רבים (לרבות מכוניות, בתים), יש שפע מזון, מוצרי חשמל, מחשבים ויישומי מחשב שמקלים על החיים, תרופות לריפוי מחלות ועוד. כל הדברים האלה הובילו רבים בזרם של [[ליברליזם]], [[אופטימיזם טכנולוגי]] ו[[מודרניזם]] להאמין כי החברה תצעד לקראת עתיד טוב יותר שבה אנשים הם חופשיים, מאושרים יותר ואופטימיים יותר.
במשך המאה ה-19 היתה הביקורת של הסוציאליזם לפיה אי שוויון עמוק ותנאי חיים נוראיים של מעמד הפועלים, יביאו לקיצו של הקפיטליזם, אבל דברים אלה לא התרחשו. למרות ניצול של פועלים ולמרות שהמעמדות העשירים ניצלו לא פעם את כוחם כדי לגרוף עוד כוח, היתה עליה ברמת החיים - שלפעמים היתה עלתה בקצב משמעותי - במיוחד לאחר שתי מלחמות העולם.
בסוף שנות ה-50 ובהמשך גם בשנות ה-60 והלאה צמחה ביקורת חדשה על הקפיטליזם. [[קנת גלבריית]] כתב את [[חברת השפע]] לפיו השוק מוצלח בהספקת יותר ויותר [[מוצר פרטי|מוצרים פרטיים]] כמו לחם, מכוניות או בית, אבל הוא לא מוצלח במיוחד בהספקת [[מוצר ציבור|מוצרים ציבוריים]]. מוצרים אלה - כמו אמון, שמירה על [[מערכות אקולוגיות]] ועל הטבע, הוגנות ו[[בריאות הציבור]] יכולים לתרום ל[[רווחה]]. כלכלני והוגים - כמו לדוגמה [[קרל סייגן]] חששו כי עליית החדשות כבידור והתחרבות של [[תאוריות קונספירציה]] יובילו גם לשינוי המשטר והתרבות.
במאה ה-21 יש ביקורת וחשש מפני [[משבר המוצרים הציבוריים]] . דבר זה נכון לגבי [[השפעות סביבתיות]] וחשש מפני [[משבר אקלים]] [[הכחדה עולמית בימנו]], ו[[משבר המים העולמי]]. אבל הוא גם נכון ביחס לנושאים אחרים כמו [[אמון]] (כלפי הממשל, מערכת המשפט, העיתונות, חברות רבות) או קושי של אנשים להבין מה בעצם אמת ומה לא ([[אמת כמוצר ציבורי]]).
===השפעות נפשיות===
ביקורת אחרת ודומה היא שהקפיטליזם צריך להמציא צרכים חדשים, שכן הצרכים הקיימים כבר - נניח מספיק מזון - כבר מולאו. חברות עשירות יכולות לא רק למכור מוצרים בצורה זולה יותר אלא גם להשפיע על הצרכנים לרצות לקנות יותר. דבר זה בוצע בין היתר על ידי שכנוע של אנשים שאין להם כיום מספיק. כמו כן החלה להתפתח [[כלכלת התמכרות]] שכן בין מוצרים לא-ממכרים לבין מוצרים ממכרים יותר למוצרים הממכרים יש יתרון משמעותי. אחת הביקורת על הקפיטליזם הוא חחש מפני [[עולם חדש מופלא]] שבו רוב הציבור חי במעין מכונה סכרינית של ריגושים ו[[סמי פנאי]] שונים, כך שהלשליטה בו היא לא על ידי פחד (כמו בקומוניזם או פאשיזם) אלה על ידי שילוב של [[תעמולה]], ו[[התמכרות]].
הקפיטליזם כמערכת צריך להמציא צרכים חדשים, שכן הצרכים הקיימים כבר - נניח מספיק מזון - כבר מולאו. חברות עשירות יכולות לא רק למכור מוצרים בצורה זולה יותר אלא גם להשפיע על הצרכנים לרצות לקנות יותר. דבר זה בוצע בין היתר על ידי שכנוע של אנשים שאין להם כיום מספיק. כמו כן החלה להתפתח [[כלכלת התמכרות]] שכן בין מוצרים לא-ממכרים לבין מוצרים ממכרים יותר למוצרים הממכרים יש יתרון משמעותי.
היבטים רבים בקפיטליזם המאוחר גורמים כנראה לירידה באושר, ולפגיעה בתחושת הרווחה , ודווקא במדינות עשירות רבות יש ירידה באופטימיות ותחושת דכדוך. דוגמה לכך היא התחושה של אנשים בארצות הברית כי היא כבר לא מדינה "גדולה" ויש צורך לחזור לעבר לשם כך. היבט אחר של דבר זה הוא עליה בדיווח על תחשות של [[בדידות]], [[רייקנות]], [[דיכאון]] ו[[מתח נפשי]] עודף. היבטים אלה יכולים לנבוע מתוך מספר תהליכים בקפיטליזם כמו החלשות קהילות, התגברות ההרגשה שהכל מסתכם בקניית עוד מוצרים, הפיכת כל הדברים לסוג של סחורה, מגמות עיור, מעבר של עובדים בצורה תכופה יותר, [[אורח חיים יושבני]] ועוד אפשרויות. החשד הוא שהרס של [[מוצרים ציבוריים]] שחשובים לבריאות ולרוווחה הנפשית גורם בסופו של דבר לפגיעה ברווחה החברתית - כך שלמרות כל הצריכה הרבה , ואולי בגלל צריכה עודפת, יש אומללות במקום אושר, והרגשה כללית של עליבות או צביעות במקום הרגשה של קידמה ושגשוג.
==ראו גם==
==ראו גם==