שינויים

הקפיטליזם כמערכת צריך להמציא צרכים חדשים, שכן הצרכים הקיימים כבר - נניח מספיק מזון - כבר מולאו. חברות עשירות יכולות לא רק למכור מוצרים בצורה זולה יותר אלא גם להשפיע על הצרכנים לרצות לקנות יותר. דבר זה בוצע בין היתר על ידי שכנוע של אנשים שאין להם כיום מספיק. כמו כן החלה להתפתח [[כלכלת התמכרות]] שכן בין מוצרים לא-ממכרים לבין מוצרים ממכרים יותר למוצרים הממכרים יש יתרון משמעותי.  

הקפיטליזם כמערכת צריך להמציא צרכים חדשים, שכן הצרכים הקיימים כבר - נניח מספיק מזון - כבר מולאו. חברות עשירות יכולות לא רק למכור מוצרים בצורה זולה יותר אלא גם להשפיע על הצרכנים לרצות לקנות יותר. דבר זה בוצע בין היתר על ידי שכנוע של אנשים שאין להם כיום מספיק. כמו כן החלה להתפתח [[כלכלת התמכרות]] שכן בין מוצרים לא-ממכרים לבין מוצרים ממכרים יותר למוצרים הממכרים יש יתרון משמעותי.  

היבטים רבים בקפיטליזם המאוחר גורמים כנראה לירידה באושר, ולפגיעה בתחושת הרווחה, ודווקא במדינות עשירות רבות יש ירידה באופטימיות ותחושת דכדוך. דוגמה לכך היא התחושה של אנשים בארצות הברית כי היא כבר לא מדינה "גדולה" ויש צורך לחזור לעבר לשם כך. היבט אחר של דבר זה הוא עליה בדיווח על תחושות של [[בדידות]], [[ריקנות]], [[דיכאון]] ו[[מתח נפשי]] עודף. היבטים אלה יכולים לנבוע מתוך מספר תהליכים בקפיטליזם כמו החלשות קהילות, התגברות ההרגשה שהכל מסתכם בקניית עוד מוצרים, הפיכת כל הדברים לסוג של סחורה, מגמות עיור, מעבר של עובדים בצורה תכופה יותר, [[אורח חיים יושבני]] ועוד אפשרויות. החשד הוא שהרס של [[מוצרים ציבוריים]] שחשובים לבריאות ולרוווחה הנפשית גורם בסופו של דבר לפגיעה ברווחה החברתית - כך שלמרות כל הצריכה הרבה, ואולי בגלל צריכה עודפת, יש אומללות במקום אושר, והרגשה כללית של עליבות או צביעות במקום הרגשה של קידמה ושגשוג.

היבטים רבים בקפיטליזם המאוחר גורמים כנראה לירידה באושר, ולפגיעה בתחושת הרווחה, ודווקא במדינות עשירות רבות יש ירידה באופטימיות ותחושת דכדוך. דוגמה לכך היא התחושה של אנשים בארצות הברית כי היא כבר לא מדינה "גדולה" ויש צורך לחזור לעבר לשם כך. היבט אחר של דבר זה הוא עליה בדיווח על תחושות של [[בדידות]], [[ריקנות]], [[דיכאון]] ו[[מתח נפשי]] עודף. היבטים אלה יכולים לנבוע מתוך מספר תהליכים בקפיטליזם כמו החלשות קהילות, התגברות ההרגשה שהכל מסתכם בקניית עוד מוצרים, הפיכת כל הדברים לסוג של סחורה, מגמות עיור, מעבר של עובדים בצורה תכופה יותר, [[אורח חיים יושבני]] ועוד אפשרויות. החשד הוא שהרס של [[מוצרים ציבוריים]] שחשובים לבריאות ולרווחה הנפשית גורם בסופו של דבר לפגיעה ברווחה החברתית - כך שלמרות כל הצריכה הרבה, ואולי בגלל צריכה עודפת, יש אומללות במקום אושר, והרגשה כללית של עליבות או צביעות במקום הרגשה של קידמה ושגשוג.

==ראו גם==

==ראו גם==