שינויים

'''קפיטליזם''' (Capitalism) הוא אידאולוגיה ופילוסופיה וכן מערכת כלכלית-פוליטית חברתית ותרבותית שבה [[אמצעי הייצור]] נמצאים בבעלות פרטית ומופעלים לשם השגת רווח, בדרך כלל ב[[שוק תחרותי|שווקים תחרותיים]] או ב[[משק מעורב]]. הכנסה במערכת הקפיטליסטית מגיעה לפחות מ-2 אפיקים נפרדים שהם רווחים ושכר. יש המחשיבים את ה[[רנטה]] - הכנסה שבאה כתוצאה משליטה ב[[משאב טבעי]] - כאפיק הכנסה שלישי. בכל מקרה [[רווח]] הוא מה שמתקבל תודות לשליטה על אמצעי הייצור על ידי אלו אשר מספקים את [[הון|ההון]] קפיטל) ומשתמשים בו בהצלחה כך שההכנסות ממכירת מוצרים גדולות יותר מהוצאות הייצור. בחלק מהמקרים משתמשים ברווחים כדי להרחיב יוזמה עסקית כלשהי, דבר שיכול להוביל להגדלת כמות המשרות והעושר. שכר הוא התשלום המקובל בתמורה להספקת שירותים ליזמים בעלי ההון, שירות שידוע גם בתור [[עבודה]]. בדרך כלל העובדים אינם הבעלים של היוזמה העסקית ולכן יש קשר חלש יותר בין תגמול העובדים לבין רווחי ה[[פירמה]].  

'''קפיטליזם''' (Capitalism) הוא אידאולוגיה ופילוסופיה וכן מערכת כלכלית-פוליטית חברתית ותרבותית שבה [[אמצעי הייצור]] נמצאים בבעלות פרטית ומופעלים לשם השגת רווח, בדרך כלל ב[[שוק תחרותי|שווקים תחרותיים]] או ב[[משק מעורב]]. הכנסה במערכת הקפיטליסטית מגיעה לפחות מ-2 אפיקים נפרדים שהם רווחים ושכר. יש המחשיבים את ה[[רנטה]] - הכנסה שבאה כתוצאה משליטה ב[[משאב טבעי]] - כאפיק הכנסה שלישי. בכל מקרה [[רווח]] הוא מה שמתקבל תודות לשליטה על אמצעי הייצור על ידי אלו אשר מספקים את [[הון|ההון]] קפיטל) ומשתמשים בו בהצלחה כך שההכנסות ממכירת מוצרים גדולות יותר מהוצאות הייצור. בחלק מהמקרים משתמשים ברווחים כדי להרחיב יוזמה עסקית כלשהי, דבר שיכול להוביל להגדלת כמות המשרות והעושר. שכר הוא התשלום המקובל בתמורה להספקת שירותים ליזמים בעלי ההון, שירות שידוע גם בתור [[עבודה]]. בדרך כלל העובדים אינם הבעלים של היוזמה העסקית ולכן יש קשר חלש יותר בין תגמול העובדים לבין רווחי ה[[פירמה]].  

[[קובץ:AdamSmith.jpg|ממוזער|300px|אדם סמית, אשר ספרו [[עושר העמים]] נתן הסברים רבים להתפתחות הכלכלה הקפיטליסטית, ואת הסיבות להצדקת הקפיטליזם מסיבה מוסרית וכדרך לשיפור [[רווחה חברתית|הרווחה החברתית]]]]

[[קובץ:AdamSmith.jpg|ממוזער|300px|אדם סמית, אשר ספרו [[עושר העמים]] נתן הסברים רבים להתפתחות הכלכלה הקפיטליסטית, ואת הסיבות להצדקת הקפיטליזם מסיבה מוסרית וכדרך לשיפור [[רווחה חברתית|הרווחה החברתית]]]

אין הסכמה על ההגדרה המדוייקת של המונח "קפיטליזם", או על הדרך שבו ניתן להשתמש במונח כקטגוריה היסטורית. עם זאת יש הסכמה כי בעלות פרטית על אמצעי הייצור, הפקת מוצרים ושירותים לשם רווחים ב[[שוק]], וכן מחירים ושכר הם מרכיבים של הקפיטליזם. המונח קפיטליזם יכול להתאים למספר תקופות היסטוריות, אבל מקובל לראות בקפיטליזם מערכת שהתפתחה בזמן [[המהפכה התעשייתית]] החל מהמאה ה-18 באנגליה ולאחר מכן התפשטה לאירופה ולשאר מדינות העולם. [[ליברליזם|ליברלים]] קלאסיים כמו מיזס, ראנד ורוטבנד מגדירים קפיטליזם כמערכת שוק שאין בה התערבות ממשלתית [[שוק חופשי]] ולפי הגדרה זו כיום אין קפיטליזם - לטוב או לרע, בעוד שמרקסיטים, סוציאליטסים, סוציאל דמוקרטים וזרמים אחרים שנמצאים מחוץ לקפיטליזם, מגדירים את הקפיטליזם כקואליציה בין המדינה לבין בעלי ההון - הקפיטליסטים (שם שמתאר גם את תומכי הקפיטליזם). יש המגדירים קפיטליזם כמערכת שנשלטת על ידי ההגיון של צבירת הון, בלי קשר לשאלה של מי הבעלים החוקיים של הון זה.  

אין הסכמה על ההגדרה המדוייקת של המונח "קפיטליזם", או על הדרך שבו ניתן להשתמש במונח כקטגוריה היסטורית. עם זאת יש הסכמה כי בעלות פרטית על אמצעי הייצור, הפקת מוצרים ושירותים לשם רווחים ב[[שוק]], וכן מחירים ושכר הם מרכיבים של הקפיטליזם. המונח קפיטליזם יכול להתאים למספר תקופות היסטוריות, אבל מקובל לראות בקפיטליזם מערכת שהתפתחה בזמן [[המהפכה התעשייתית]] החל מהמאה ה-18 באנגליה ולאחר מכן התפשטה לאירופה ולשאר מדינות העולם. [[ליברליזם|ליברלים]] קלאסיים כמו מיזס, ראנד ורוטבנד מגדירים קפיטליזם כמערכת שוק שאין בה התערבות ממשלתית [[שוק חופשי]] ולפי הגדרה זו כיום אין קפיטליזם - לטוב או לרע, בעוד שמרקסיטים, סוציאליטסים, סוציאל דמוקרטים וזרמים אחרים שנמצאים מחוץ לקפיטליזם, מגדירים את הקפיטליזם כקואליציה בין המדינה לבין בעלי ההון - הקפיטליסטים (שם שמתאר גם את תומכי הקפיטליזם). יש המגדירים קפיטליזם כמערכת שנשלטת על ידי ההגיון של צבירת הון, בלי קשר לשאלה של מי הבעלים החוקיים של הון זה.  

הקפיליזם פיתח מאד את כל סוגי השווקים והרחיב את ה[[שוק]] להיות אחד [[מוסד חברתי|מוסדות החברתיים]] החשובים ביותר לצד הממשלה. בצד זה הקפיליזם  האלה ופיתח בהדרגה מוסדות שונים לסיוע במסחר בתחומים רבים. הדבר כולל מוסדות כמו זכויות קניין, זכויות אדם, בתי משפט לאכיפת חוזים ופיתוח אומנות ניסוח החוזים, ראיית חשבון, פיתוח ושכלול של הכסף, [[בנקאות]], [[ביטוח]], [[תאגיד|תאגיד עסקי]], בורסות, בתי ספר וגני ילדים, [[פנסיה]], הסכמי סחר ואמנות בינלאומיות ועוד.  

הקפיליזם פיתח מאד את כל סוגי השווקים והרחיב את ה[[שוק]] להיות אחד [[מוסד חברתי|מוסדות החברתיים]] החשובים ביותר לצד הממשלה. בצד זה הקפיליזם  האלה ופיתח בהדרגה מוסדות שונים לסיוע במסחר בתחומים רבים. הדבר כולל מוסדות כמו זכויות קניין, זכויות אדם, בתי משפט לאכיפת חוזים ופיתוח אומנות ניסוח החוזים, ראיית חשבון, פיתוח ושכלול של הכסף, [[בנקאות]], [[ביטוח]], [[תאגיד|תאגיד עסקי]], בורסות, בתי ספר וגני ילדים, [[פנסיה]], הסכמי סחר ואמנות בינלאומיות ועוד.  

[[קובץ:חנות ירקות ופירות בפאריז.jpg|ממוזער|300px|חנות ירקות ופירות בפריז. תמונה זו ממחישה את הפער בין תומכי הקפיטליזם לבין מבקריו. האידאל של הקפיטליזם הוא [[שוק משוכלל]] שבו יש מוכרים רבים קטנים רבים, כמו חנות זו, שבה הצרכן יכול להתרשם משפע של פירות וירקות המוצגים בצורה מושכת עין ולב. עם זאת מדובר במידה רבה ברומנטיזציה. שווקים רבים, כולל [[שוק המזון העולמי]], נשלטים על ידי מספר מצומצם של [[תאגידים רב לאומיים]] ורשתות ב[[שוק אוליגופולי]] ולא על ידי חנויות משפחתיות. בעוד השוק דואג למגוון גדול של מוצרי מזון ואחרים, יחסית לפתרונות [[קומוניזם|קומוניסטים]] של מתכנן מרכזי, "[[עריצות השוק]]" והיבטים אחרים של ריכוזיות כלכלית יחד עם [[גלובליזציה]] של שוק המזון הביאו דווקא לצמצום דראסטי של מגוון המינים המגודלים למאכל כיום יחסית לתחילת המאה ה-20. השיווק היפה, חלק מ[[תרבות הצריכה]] יכול להסתיר בעיות שונות לדוגמה [[חקלאות בת קיימא|חקלאות שפוגעת בסביבה]] או [[זיהום במזון]]]]

[[קובץ:חנות ירקות ופירות בפאריז.jpg|ממוזער|300px|חנות ירקות ופירות בפריז. תמונה זו ממחישה את הפער בין תומכי הקפיטליזם לבין מבקריו. האידאל של הקפיטליזם הוא [[שוק משוכלל]] שבו יש מוכרים רבים קטנים רבים, כמו חנות זו, שבה הצרכן יכול להתרשם משפע של פירות וירקות המוצגים בצורה מושכת עין ולב. עם זאת מדובר במידה רבה ברומנטיזציה. שווקים רבים, כולל [[שוק המזון העולמי]], נשלטים על ידי מספר מצומצם של [[תאגידים רב לאומיים]] ורשתות ב[[שוק אוליגופולי]] ולא על ידי חנויות משפחתיות. בעוד השוק דואג למגוון גדול של מוצרי מזון ואחרים, יחסית לפתרונות [[קומוניזם|קומוניסטים]] של מתכנן מרכזי, "[[עריצות השוק]]" והיבטים אחרים של ריכוזיות כלכלית יחד עם [[גלובליזציה]] של שוק המזון הביאו דווקא לצמצום דראסטי של מגוון המינים המגודלים למאכל כיום יחסית לתחילת המאה ה-20. השיווק היפה, חלק מ[[תרבות הצריכה]] יכול להסתיר בעיות שונות לדוגמה [[חקלאות בת קיימא|חקלאות שפוגעת בסביבה]] או [[זיהום במזון]]]

[[כלכלה מוסדית|הכלכלן המוסדי]] [[דאגלס נורת']] קיבל [[פרס נובל בכלכלה]] על כך שהראה שהתפתחות המסחר בסחורות נבעה מהורדה של [[עלויות עסקה]] על ידי שורה של [[מוסד חברתי|מוסדות]] כמו הורדת מכסים, מאבק בפיראטים ובשודדים, הסכמי סחר ועוד. סיבה נוספת נעוצה בטכנולוגיה - האוניות היו קטנות בהרבה, עשויות מעץ ותלויות ברוח, העדר חיזוי מזג אוויר וחולשת הספינות הביא לכך שרבות מהן אבדו בדרך.  

[[כלכלה מוסדית|הכלכלן המוסדי]] [[דאגלס נורת']] קיבל [[פרס נובל בכלכלה]] על כך שהראה שהתפתחות המסחר בסחורות נבעה מהורדה של [[עלויות עסקה]] על ידי שורה של [[מוסד חברתי|מוסדות]] כמו הורדת מכסים, מאבק בפיראטים ובשודדים, הסכמי סחר ועוד. סיבה נוספת נעוצה בטכנולוגיה - האוניות היו קטנות בהרבה, עשויות מעץ ותלויות ברוח, העדר חיזוי מזג אוויר וחולשת הספינות הביא לכך שרבות מהן אבדו בדרך.