שינויים

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מ
החלפת טקסט – "אקלוג" ב־"אקולוג"
שורה 33: שורה 33:  
אחת הטענות שעולות מהגישה של טביעת הרגל האקולוגית היא שבניגוד להנחה רווחת, השימוש של בני האדם ב'''[[משאבים מתחדשים]]''' (כמו שטחי [[חקלאות]]) הוא זה שמהווה סיכון אמיתי למשבר קיימות, ולאו דווקא השימוש ב[[משאבים מתכלים]] (כמו נפט לדוגמה). ה[[טבע]] יכול לחדש את משאביו בקצב מסוים; אולם באופן עקבי וגדל, בני האדם צורכים חלק ניכר מן המשאבים המתחדשים מהר יותר מהקצב שבו שהטבע מסוגל לחדש אותם, וגם פוגמים ב[[שרותי המערכת האקולוגית]] המחדשים משאבים אלא.   
 
אחת הטענות שעולות מהגישה של טביעת הרגל האקולוגית היא שבניגוד להנחה רווחת, השימוש של בני האדם ב'''[[משאבים מתחדשים]]''' (כמו שטחי [[חקלאות]]) הוא זה שמהווה סיכון אמיתי למשבר קיימות, ולאו דווקא השימוש ב[[משאבים מתכלים]] (כמו נפט לדוגמה). ה[[טבע]] יכול לחדש את משאביו בקצב מסוים; אולם באופן עקבי וגדל, בני האדם צורכים חלק ניכר מן המשאבים המתחדשים מהר יותר מהקצב שבו שהטבע מסוגל לחדש אותם, וגם פוגמים ב[[שרותי המערכת האקולוגית]] המחדשים משאבים אלא.   
   −
על פי גישה זו, המצב של עומס אקלוגי עודף מסכן, בסופו של דבר, את [[המערכות האקולוגיות]] בכך שלא ניתן להן די זמן כדי לעבור תהליכי שיקום והבראה. בנוסף, בני אדם יכולים בעקרון לחיות ללא משאבים כמו מתכות או [[דלקים מחצביים]]. הם חיו כך בעבר הרחוק, ואולי יחיו כך בעתיד. לעומת זאת, בני אדם, כמו כל היצורים החיים תלויים במאגר המשאבים המתחדשים. מספר משברים הקשורים לבריאותן של מערכות טבעיות והביאו לקריסת חברות אנושיות בעבר מתוארים בספר "[[התמוטטות]]".  
+
על פי גישה זו, המצב של עומס אקולוגי עודף מסכן, בסופו של דבר, את [[המערכות האקולוגיות]] בכך שלא ניתן להן די זמן כדי לעבור תהליכי שיקום והבראה. בנוסף, בני אדם יכולים בעקרון לחיות ללא משאבים כמו מתכות או [[דלקים מחצביים]]. הם חיו כך בעבר הרחוק, ואולי יחיו כך בעתיד. לעומת זאת, בני אדם, כמו כל היצורים החיים תלויים במאגר המשאבים המתחדשים. מספר משברים הקשורים לבריאותן של מערכות טבעיות והביאו לקריסת חברות אנושיות בעבר מתוארים בספר "[[התמוטטות]]".  
    
הגישה של טביעת רגל אקולוגית משתלבת עם המושג של '''טעינת משאב''' והקצב שבו אנו משתמשים במשאבים כגורמי מפתח לחברות אנושיות בנות-קיימא. גורם הזמן הזה מסייע לחידוד נקודה שאין מדובר רק במה אנו משתמשים, או אפילו בכמה אנו משתמשים - אלא באיזה קצב, ולאורך איזו תקופת זמן.
 
הגישה של טביעת רגל אקולוגית משתלבת עם המושג של '''טעינת משאב''' והקצב שבו אנו משתמשים במשאבים כגורמי מפתח לחברות אנושיות בנות-קיימא. גורם הזמן הזה מסייע לחידוד נקודה שאין מדובר רק במה אנו משתמשים, או אפילו בכמה אנו משתמשים - אלא באיזה קצב, ולאורך איזו תקופת זמן.

תפריט ניווט