שינויים

[[קובץ:AdamSmith.jpg|ממוזער|300px|אדם סמית, אשר ספרו [[עושר העמים]] נתן הסברים רבים להתפתחות הכלכלה הקפיטליסטית, ואת הסיבות להצדקת הקפיטליזם מסיבה מוסרית וכדרך לשיפור [[רווחה חברתית|הרווחה החברתית]]]]

[[קובץ:AdamSmith.jpg|ממוזער|300px|אדם סמית, אשר ספרו [[עושר העמים]] נתן הסברים רבים להתפתחות הכלכלה הקפיטליסטית, ואת הסיבות להצדקת הקפיטליזם מסיבה מוסרית וכדרך לשיפור [[רווחה חברתית|הרווחה החברתית]]]]

אין הסכמה על ההגדרה המדוייקת של המונח "קפיטליזם", או על הדרך שבו ניתן להשתמש במונח כקטגוריה היסטורית. עם זאת יש הסכמה כי בעלות פרטית על אמצעי הייצור, הפקת מוצרים ושירותים לשם רווחים ב[[שוק]], וכן מחירים ושכר הם מרכיבים של הקפיטליזם. המונח קפיטליזם יכול להתאים למספר תקופות היסטוריות, אבל מקובל לראות בקפיטליזם מערכת שהתפתחה בזמן [[המהפכה התעשייתית]] החל מהמאה ה-18 באנגליה ולאחר מכן התפשטה לאירופה ולשאר מדינות העולם. [[ליברליזם|ליברלים]] קלאסיים כמו מיזס, ראנד ורוטבנד מגדירים קפיטליזם כמערכת שוק שאין בה התערבות ממשלתית [[שוק חופשי]] ולפי הגדרה זו כיום אין קפיטליזם - לטוב או לרע, בעוד שמרקסיטים, סוציאליסטים, סוציאל-דמוקרטים וזרמים אחרים שנמצאים מחוץ לקפיטליזם, מגדירים את הקפיטליזם כקואליציה בין המדינה לבין בעלי ההון - הקפיטליסטים (שם שמתאר גם את תומכי הקפיטליזם). יש המגדירים קפיטליזם כמערכת שנשלטת על ידי ההגיון של צבירת הון, בלי קשר לשאלה של מי הבעלים החוקיים של הון זה.  

אין הסכמה על ההגדרה המדוייקת של המונח "קפיטליזם", או על הדרך שבו ניתן להשתמש במונח כקטגוריה היסטורית. עם זאת יש הסכמה כי בעלות פרטית על אמצעי הייצור, הפקת מוצרים ושירותים לשם רווחים ב[[שוק]], וכן מחירים ושכר הם מרכיבים של הקפיטליזם. המונח קפיטליזם יכול להתאים למספר תקופות היסטוריות, אבל מקובל לראות בקפיטליזם מערכת שהתפתחה בזמן [[המהפכה התעשייתית]] החל מהמאה ה-18 באנגליה ולאחר מכן התפשטה לאירופה ולשאר מדינות העולם. [[ליברליזם|ליברלים]] קלאסיים כמו מיזס, ראנד ורוטבנד מגדירים קפיטליזם כמערכת שוק שאין בה התערבות ממשלתית [[שוק חופשי]] ולפי הגדרה זו כיום אין קפיטליזם - לטוב או לרע, בעוד שמרקסיסטים, סוציאליסטים, סוציאל-דמוקרטים וזרמים אחרים שנמצאים מחוץ לקפיטליזם, מגדירים את הקפיטליזם כקואליציה בין המדינה לבין בעלי ההון - הקפיטליסטים (שם שמתאר גם את תומכי הקפיטליזם). יש המגדירים קפיטליזם כמערכת שנשלטת על ידי ההגיון של צבירת הון, בלי קשר לשאלה של מי הבעלים החוקיים של הון זה.  

המשך המאמר מתייחס לקפיטליזם בהגדרתו הרחבה - כלומר כמערכת שבה רוב מאפייני הקפיטליזם קיים, ולא לקפיטליזם של שוק חופשי שהיא ההגדרה המצומצמת יותר.  

המשך המאמר מתייחס לקפיטליזם בהגדרתו הרחבה - כלומר כמערכת שבה רוב מאפייני הקפיטליזם קיים, ולא לקפיטליזם של שוק חופשי שהיא ההגדרה המצומצמת יותר.  

גורם חשוב אחר לצמיחה הוא [[חקלאות תעשייתית|מיכון החקלאות]] ושיפור הזנים שאיפשר הקטנת מספר העובדים ב[[חקלאות]] והעברתם ל[[תעשייה]] ול[[מסחר]]. הדלק מחצבי, מחצבי מתכת והטכנולוגיות של עיבוד המתכת איפשרו הכנסת מכונות ייצור יעודיות ([[הון תעשייתי]]) שאיפשרו ביצוע עבודות ייצור בצורה מדוייקת ומהירה מאד, והקטינו את הצורך בהכשרה ארוכה של עובדים ובכמות גדולה של עובדים כדי לייצר מוצרי תעשייה. דבר זה בלט במיוחד בתחום של נולי אריגה שהחליפו את האורגים המומחים באנגליה בתחילת המאה ה-19, ויצרו משבר חברתי מצד אחד (ראו [[לודיזם]]) והביאו לירידה חדשה של בדים ואריגים מצד שני. לצד היבטים אלה, הגידול התאפשר עקב שורה של נוהלים חדשים בייצור כמו [[התמחות כלכלית]], [[חלוקת העבודה]] ולאחר מכן טכנולוגיות [[פס ייצור]] וניהול מלאים איפשרו הגדלה ניכרת של התפוקה לעובד במפעלי תעשייה שאיפשרו ייצור זרם גדול של מוצרים והוזלה של מוצרים אלה, כך שמוצרים שהיו בעבר נחלתם של מיעוט קטן באוכלוסייה, הפכו כעת לנחלת רוב התושבים המערביים.  

גורם חשוב אחר לצמיחה הוא [[חקלאות תעשייתית|מיכון החקלאות]] ושיפור הזנים שאיפשר הקטנת מספר העובדים ב[[חקלאות]] והעברתם ל[[תעשייה]] ול[[מסחר]]. הדלק מחצבי, מחצבי מתכת והטכנולוגיות של עיבוד המתכת איפשרו הכנסת מכונות ייצור יעודיות ([[הון תעשייתי]]) שאיפשרו ביצוע עבודות ייצור בצורה מדוייקת ומהירה מאד, והקטינו את הצורך בהכשרה ארוכה של עובדים ובכמות גדולה של עובדים כדי לייצר מוצרי תעשייה. דבר זה בלט במיוחד בתחום של נולי אריגה שהחליפו את האורגים המומחים באנגליה בתחילת המאה ה-19, ויצרו משבר חברתי מצד אחד (ראו [[לודיזם]]) והביאו לירידה חדשה של בדים ואריגים מצד שני. לצד היבטים אלה, הגידול התאפשר עקב שורה של נוהלים חדשים בייצור כמו [[התמחות כלכלית]], [[חלוקת העבודה]] ולאחר מכן טכנולוגיות [[פס ייצור]] וניהול מלאים איפשרו הגדלה ניכרת של התפוקה לעובד במפעלי תעשייה שאיפשרו ייצור זרם גדול של מוצרים והוזלה של מוצרים אלה, כך שמוצרים שהיו בעבר נחלתם של מיעוט קטן באוכלוסייה, הפכו כעת לנחלת רוב התושבים המערביים.  

הקפיטליזם דוחף את הגדלת הייצור והצמיחה במספר רמות. ברמה האישית, הוא מעודד עובדים להגדיל את התפוקה ואת ההכנסות מעבודה, ומעודד יזמים, אנשי פיננסים ובעלי משאבים להגדיל את הרווחים מהשכרה או ממכירה של [[הון]], הוא גם מעודד יזמים לפתח יוזמות חדשות וממציאים לחשוב על רעיונות חדשים ולפתח המצאות. ברמת הפירמות, [[תחרות כלכלית|התחרות]] של הקפיטליזם מעודדת הגדלת יוזמות קיימות ופיתוח יוזמות חדשות בנסיון לפתח שווקים חדשים ולהשתלט על שווקים ישנים בנסיון להגדיל את הרווח. ברמת המדינה הגדלת הייצור (שיש לו ביקוש) והוזלה שלו, מאפשרת השקעה במחקר ובפיתוח (ראו בהמשך), מבטיחה יציבות כלכלית ופוליטית, ומשפרת אתהסיכוי להשיג עוצמה צבאית ומדינית.  

הקפיטליזם דוחף את הגדלת הייצור והצמיחה במספר רמות. ברמה האישית, הוא מעודד עובדים להגדיל את התפוקה ואת ההכנסות מעבודה, ומעודד יזמים, אנשי פיננסים ובעלי משאבים להגדיל את הרווחים מהשכרה או ממכירה של [[הון]], הוא גם מעודד יזמים לפתח יוזמות חדשות וממציאים לחשוב על רעיונות חדשים ולפתח המצאות. ברמת הפירמות, [[תחרות כלכלית|התחרות]] של הקפיטליזם מעודדת הגדלת יוזמות קיימות ופיתוח יוזמות חדשות בנסיון לפתח שווקים חדשים ולהשתלט על שווקים ישנים בנסיון להגדיל את הרווח. ברמת המדינה הגדלת הייצור (שיש לו ביקוש) והוזלה שלו, מאפשרת השקעה במחקר ובפיתוח (ראו בהמשך), מבטיחה יציבות כלכלית ופוליטית, ומשפרת את הסיכוי להשיג עוצמה צבאית ומדינית.  

הצמיחה הכלכלית היא התשובה [[אידאולוגיה|האידאולוגית]] של תומכי הקפיטליזם לבעיות של [[עוני]], [[אי שוויון]] ובעיות חברתיות אחרות ומהווה תשובה הן להצדקת האידאולוגיה של הקפיטליזם והן לשם הפחתת מתחים חברתיים בתוך המדינה ובין מדינות. בקפיטליזם צמיחה כלכלית מזוהה עם [[קידמה]].  

הצמיחה הכלכלית היא התשובה [[אידאולוגיה|האידאולוגית]] של תומכי הקפיטליזם לבעיות של [[עוני]], [[אי שוויון]] ובעיות חברתיות אחרות ומהווה תשובה הן להצדקת האידאולוגיה של הקפיטליזם והן לשם הפחתת מתחים חברתיים בתוך המדינה ובין מדינות. בקפיטליזם צמיחה כלכלית מזוהה עם [[קידמה]].  

אחד הסממנים החשובים של הקפיטליזם היא ההקפדה על [[זכויות קניין]]. עד לקפיטליזם היו זכויות הקניין של אנשים מוגבלות. לגבי המעמדות הנמוכים, ממשלות ואצילים יכלו להחרים רכוש בקלות, ואנשים רבים במערכות [[פאודליזם|פאודליות]] היו חסרי רכוש, או שהיו [[צמיתים]] ו[[עבדים]]. עם הזמן הפכה הזכות להחזיק ברכוש ולהגן עליו לזכות רחבה יותר ויותר כולל החזקה והגנה על רכוש על ידי שחורים, יהודים, ונשים שבעבר לא הורשו לנהל רכוש או שהיו עליהם מגבלות שונות.  

אחד הסממנים החשובים של הקפיטליזם היא ההקפדה על [[זכויות קניין]]. עד לקפיטליזם היו זכויות הקניין של אנשים מוגבלות. לגבי המעמדות הנמוכים, ממשלות ואצילים יכלו להחרים רכוש בקלות, ואנשים רבים במערכות [[פאודליזם|פאודליות]] היו חסרי רכוש, או שהיו [[צמיתים]] ו[[עבדים]]. עם הזמן הפכה הזכות להחזיק ברכוש ולהגן עליו לזכות רחבה יותר ויותר כולל החזקה והגנה על רכוש על ידי שחורים, יהודים, ונשים שבעבר לא הורשו לנהל רכוש או שהיו עליהם מגבלות שונות.  

היבט חשוב עוד יותר מבחינת הקפיטלזים הוא היחס בין השלטונות לבין העשירים ובעלי ההון. בעבר מלכים יכלו להטיל מס שרירותי על אצילים ועשירים או להחרים את רכושם בקלות, בעיקר כדי לממן מלחמות. דוגמה למהלך כזה הוא מלך ספרד שהחרים את רכושם של היהודים. במסגרת הקפיטליזם הדבר הפך קשה יותר בגלל שורה של סיבות פוליטיות ופיתוח של מוסדות חברתיים. סיבה אחת היא חולשתם של מלכים באנגליה שהיו תלויים במעמד רחב של אצילים ועשירים (בניגוד לצרפת לדוגמה), בהמשך חוקים של זכויות אדם וזכויות רכוש, ונורמות דמוקרטיות הקשו על השלטון המרכזי להחרים רכוש ללא סיבה. דבר זה יצר תמריץ עבור בעלי הון להגדיל את רכושם והונם בלי חשש שהשלטון המרכזי יחרים את רכושם. מחקר של [[כלכלה מוסדית|הכלכלן המוסדי]] [[דרון אסמוגלו]] מצא כי הקפדה על זכויות קניין היה אחת הסיבות המרכזיות להבדלים בצמיחה כלכלית בין מדינות שונות.

היבט חשוב עוד יותר מבחינת הקפיטליזם הוא היחס בין השלטונות לבין העשירים ובעלי ההון. בעבר מלכים יכלו להטיל מס שרירותי על אצילים ועשירים או להחרים את רכושם בקלות, בעיקר כדי לממן מלחמות. דוגמה למהלך כזה הוא מלך ספרד שהחרים את רכושם של היהודים. במסגרת הקפיטליזם הדבר הפך קשה יותר בגלל שורה של סיבות פוליטיות ופיתוח של מוסדות חברתיים. סיבה אחת היא חולשתם של מלכים באנגליה שהיו תלויים במעמד רחב של אצילים ועשירים (בניגוד לצרפת לדוגמה), בהמשך חוקים של זכויות אדם וזכויות רכוש, ונורמות דמוקרטיות הקשו על השלטון המרכזי להחרים רכוש ללא סיבה. דבר זה יצר תמריץ עבור בעלי הון להגדיל את רכושם והונם בלי חשש שהשלטון המרכזי יחרים את רכושם. מחקר של [[כלכלה מוסדית|הכלכלן המוסדי]] [[דרון אסמוגלו]] מצא כי הקפדה על זכויות קניין היה אחת הסיבות המרכזיות להבדלים בצמיחה כלכלית בין מדינות שונות.

עם זאת אין בהכרח אכיפה שווה של הגנה על זכויות קניין בקפיטליזם. פגיעה ברכוש של מיעוטים לאומיים, מלחמות, הקמת מפעלים מזהמים בקרבת מקום, תת אכיפה של חוקים מצד המשטרה, פגיעה מצד ארגוני פשע, הזנחה עירונית ופליטים יכולים לפגוע בצורה קלה או קשה בזכויות קניין של תושבים עניים יותר או בעלי כוח פוליטי נמוך יותר.

עם זאת אין בהכרח אכיפה שווה של הגנה על זכויות קניין בקפיטליזם. פגיעה ברכוש של מיעוטים לאומיים, מלחמות, הקמת מפעלים מזהמים בקרבת מקום, תת אכיפה של חוקים מצד המשטרה, פגיעה מצד ארגוני פשע, הזנחה עירונית ופליטים יכולים לפגוע בצורה קלה או קשה בזכויות קניין של תושבים עניים יותר או בעלי כוח פוליטי נמוך יותר.

[[כלכלה מוסדית|הכלכלן המוסדי]] [[דאגלס נורת']] קיבל [[פרס נובל בכלכלה]] על כך שהראה שהתפתחות המסחר בסחורות נבעה מהורדה של [[עלויות עסקה]] על ידי שורה של [[מוסד חברתי|מוסדות]] כמו הורדת מכסים, מאבק בפיראטים ובשודדים, הסכמי סחר ועוד. סיבה נוספת נעוצה בטכנולוגיה - האוניות היו קטנות בהרבה, עשויות מעץ ותלויות ברוח, העדר חיזוי מזג אוויר וחולשת הספינות הביא לכך שרבות מהן אבדו בדרך.  

[[כלכלה מוסדית|הכלכלן המוסדי]] [[דאגלס נורת']] קיבל [[פרס נובל בכלכלה]] על כך שהראה שהתפתחות המסחר בסחורות נבעה מהורדה של [[עלויות עסקה]] על ידי שורה של [[מוסד חברתי|מוסדות]] כמו הורדת מכסים, מאבק בפיראטים ובשודדים, הסכמי סחר ועוד. סיבה נוספת נעוצה בטכנולוגיה - האוניות היו קטנות בהרבה, עשויות מעץ ותלויות ברוח, העדר חיזוי מזג אוויר וחולשת הספינות הביא לכך שרבות מהן אבדו בדרך.  

[[חקלאות תעשייתית|מיכון החקלאות]] ו[[יתרון לגודל|יתרונות לגודל]] של חוות גדולות, וכן גרוש [[עוני|עניים]] מאדמות ציבוריות יצר מסה גדולה של עובדים שהיו זמינים לעבודה כפועלים שכירים ב[[חקלאות]] ובתעשייה. שכירים אלה היו צריכים לקנות מזון ויצרו ביקוש לפיתוח שוק סחורות מזון. [[הון תעשייתי|ההון התעשייתי]], במיוחד מנועי הקיטור וידע על [[כרייה|מכרות]] ולאחר מכן מטלורגיה יצרו יכולת גבוהה להפקת משאבים א-ביוטים, ו[[מיכון חקלאי|המיכון החקלאי]] יצר שפע של סחורות ביוטיות. במקביל נוצרו והשתכללו שווקים לתחומים אחרים כמו מסחר בפיננסים, מסחר באדמות ונכסי נדל"ן ועוד. לאחר מכן השכללו מאוד והתרחבו שווקים לשירותים - בתחומים כמו הוראה, פקידות, ראיית חשבון, עריכת דין, מחקר ופיתוח ועוד.

[[חקלאות תעשייתית|מיכון החקלאות]] ו[[יתרון לגודל|יתרונות לגודל]] של חוות גדולות, וכן גרוש [[עוני|עניים]] מאדמות ציבוריות יצר מסה גדולה של עובדים שהיו זמינים לעבודה כפועלים שכירים ב[[חקלאות]] ובתעשייה. שכירים אלה היו צריכים לקנות מזון ויצרו ביקוש לפיתוח שוק סחורות מזון. [[הון תעשייתי|ההון התעשייתי]], במיוחד מנועי הקיטור וידע על [[כרייה|מכרות]] ולאחר מכן מטלורגיה יצרו יכולת גבוהה להפקת משאבים א-ביוטים, ו[[מיכון חקלאי|המיכון החקלאי]] יצר שפע של סחורות ביוטיות. במקביל נוצרו והשתכללו שווקים לתחומים אחרים כמו מסחר בפיננסים, מסחר באדמות ונכסי נדל"ן ועוד. לאחר מכן השתכללו מאוד והתרחבו שווקים לשירותים - בתחומים כמו הוראה, פקידות, ראיית חשבון, עריכת דין, מחקר ופיתוח ועוד.

===החלשת המשפחה והקהילה===

===החלשת המשפחה והקהילה===

===גידול באוכלוסייה ושינויים דמוגרפים===

===גידול באוכלוסייה ושינויים דמוגרפים===

[[אוכלוסיית העולם|האוכלוסייה האנושית]] זינקה בתקופת הקפיטליזם לפונקצייה בעלת [[גידול מעריכי]] או [[גידול סיגומאידי]]. ב 1750 היו כ-790 מיליון בני אדם, ונדרשו לשם כך כ-10,000 שנה של [[חקלאות]]. ב-1900 היו כבר כ-1.6 מיליארד בני אדם. מספר זה זינק לכ-6 מיליארד בני אדם, וצפוי להגיע לכ-9 או 10 מיליארד בני אדם עד סוף המאה ה-21, אם לא יהיו [[גבולות לצמיחה|מגבלות סביבתיות על גידול האוכלוסייה]] או [[אסון מלתוסיאני]].

[[אוכלוסיית העולם|האוכלוסייה האנושית]] זינקה בתקופת הקפיטליזם לפונקצייה בעלת [[גידול מעריכי]] או [[גידול סיגמואידי]]. ב 1750 היו כ-790 מיליון בני אדם, ונדרשו לשם כך כ-10,000 שנה של [[חקלאות]]. ב-1900 היו כבר כ-1.6 מיליארד בני אדם. מספר זה זינק לכ-6 מיליארד בני אדם, וצפוי להגיע לכ-9 או 10 מיליארד בני אדם עד סוף המאה ה-21, אם לא יהיו [[גבולות לצמיחה|מגבלות סביבתיות על גידול האוכלוסייה]] או [[אסון מלתוסיאני]].

הקפיטליזם, [[המהפכה המדעית]] ו[[המהפכה התעשייתית]] הביאו ל[[שינויים טכנולוגים]] רבים וליכולת הכלכלית להפיץ שינויים אלה.  טכנולוגיות היגיינה ורפואה הביאו לירידה דרסטית באחוז הילדים המתים לפני הגיעם לבגרות. בעבר בין חצי לשני שליש מהילדים מתו בכל משפחה, וכיום בכל מדינות העולם מספרים אלו ירדו לפחות מאחוז בודד. הדבר הביא לשינוי תרבותי עמוק וכן תרם לגידול עצום באוכלוסייה.  

הקפיטליזם, [[המהפכה המדעית]] ו[[המהפכה התעשייתית]] הביאו ל[[שינויים טכנולוגים]] רבים וליכולת הכלכלית להפיץ שינויים אלה.  טכנולוגיות היגיינה ורפואה הביאו לירידה דרסטית באחוז הילדים המתים לפני הגיעם לבגרות. בעבר בין חצי לשני שליש מהילדים מתו בכל משפחה, וכיום בכל מדינות העולם מספרים אלו ירדו לפחות מאחוז בודד. הדבר הביא לשינוי תרבותי עמוק וכן תרם לגידול עצום באוכלוסייה.  

הקפיטליזם התפתח עם [[המהפכה התעשייתית]], ופיתוח המנועים המונעים ב[[דלק מחצבי]]. הקפיטליזם מקדם סוגים מסויימים של [[שינוי טכנולוגי|חדשנות טכנולוגית]] בגלל תחרות בין יזמים שונים שרוצים להנות מיתרון תחרותי על פני יריבים. [[אדם סמית]] סבר כי המצאות טכנולוגיות במקום העבודה מקודמים על ידי פרטים המעוניינים לחסוך לעצמם עבודה קשה. מול גישה זו, טוען [[ג'ארד דיימונד]] כי ממציאים רבים פשוט משתעשעים עם טכנולוגיות חדשות בלי שיש להם מושג מה תהיה התועלת שתופק מהמצאות שלהם.  

הקפיטליזם התפתח עם [[המהפכה התעשייתית]], ופיתוח המנועים המונעים ב[[דלק מחצבי]]. הקפיטליזם מקדם סוגים מסויימים של [[שינוי טכנולוגי|חדשנות טכנולוגית]] בגלל תחרות בין יזמים שונים שרוצים להנות מיתרון תחרותי על פני יריבים. [[אדם סמית]] סבר כי המצאות טכנולוגיות במקום העבודה מקודמים על ידי פרטים המעוניינים לחסוך לעצמם עבודה קשה. מול גישה זו, טוען [[ג'ארד דיימונד]] כי ממציאים רבים פשוט משתעשעים עם טכנולוגיות חדשות בלי שיש להם מושג מה תהיה התועלת שתופק מהמצאות שלהם.  

סיבה נוספת היא תחרות בין מדינות, שרוצות להנות מיתרון תחרותי על פני מדינות יריבות. מניע חשוב של מדינות להשקעה במחקר מדעי וטכנולוגי הוא שהן מעוניינות לקדם טכנולוגיות כדי להנות מיתרון צבאי או כלכלי על פני מדינות יריבות. מצד שני, הקפיטלים תלוי בעודפי אנרגיה וביכולת לנצל אנרגיה כדי לאפשר [[התמחות]] של אנשים רבים למקצועות שונים, והפניית משאבי הון וכוח אדם לתעשייה ולשירותים ולא רק לייצור מזון מחקלאות.  

סיבה נוספת היא תחרות בין מדינות, שרוצות להנות מיתרון תחרותי על פני מדינות יריבות. מניע חשוב של מדינות להשקעה במחקר מדעי וטכנולוגי הוא שהן מעוניינות לקדם טכנולוגיות כדי להנות מיתרון צבאי או כלכלי על פני מדינות יריבות. מצד שני, הקפיטליזם תלוי בעודפי אנרגיה וביכולת לנצל אנרגיה כדי לאפשר [[התמחות]] של אנשים רבים למקצועות שונים, והפניית משאבי הון וכוח אדם לתעשייה ולשירותים ולא רק לייצור מזון מחקלאות.  

לפני הקפיטליזם ו[[המהפכה המדעית]] מדינות ופירמות לא חשבו להשקיע כסף ואמצעים במימון מחקרים חדשים בנסיון לפתח טכנולוגיות חדשות. אפילו במאה ה-18 קשר כזה, בין מדע, מחקר ועוצמה צבאית, כלכלית או פוליטית לא היה מובן מאליו. נפוליאון, לדוגמה, לא השקיע מאמצים בפיתוח טכנולוגיות חדשות לשם שיפור צבאו. עם זאת במהלך המאה ה-18 והלאה הקשרים בין עסקים, מדינות ומדע התפתחו מאד, תחילה במדינות המערב ולאחר מכן, במהלך המאה ה-20, גם במדינות האחרות.  

לפני הקפיטליזם ו[[המהפכה המדעית]] מדינות ופירמות לא חשבו להשקיע כסף ואמצעים במימון מחקרים חדשים בנסיון לפתח טכנולוגיות חדשות. אפילו במאה ה-18 קשר כזה, בין מדע, מחקר ועוצמה צבאית, כלכלית או פוליטית לא היה מובן מאליו. נפוליאון, לדוגמה, לא השקיע מאמצים בפיתוח טכנולוגיות חדשות לשם שיפור צבאו. עם זאת במהלך המאה ה-18 והלאה הקשרים בין עסקים, מדינות ומדע התפתחו מאד, תחילה במדינות המערב ולאחר מכן, במהלך המאה ה-20, גם במדינות האחרות.  

פערים גדולים התקיימו גם בשיטות כלכליות מסורתיות כמו בסין ובהודו ובאירופה של ימי הביניים, אולם פערים אלה הוצדקו בזמנו על ידי "הסדר הטבעי" - השליט והאליטה שולטים בחסדי האלים, שמחבבים אותם ומעניקים להם את היכולת להיות יותר עשירים וחזקים מרוב הציבור. כוח כלכלי היה במשך רוב הזמן תוצאה של כוח פוליטי (גביית מיסים, יכולת אכיפת מונופול) ולא להפך. בתקופות קודמות חשבו ש[[עוני]], גם כזה שמוביל למוות בתוך כמה ימים בגלל רעב או קור הוא בלתי נמנע. עם עליית הקפיטליזם והזמינות של מוצרים ומזון, השתנתה גישה זו וחברות ציפו יותר ויותר כי היות ויש שפע רב כל כך לא ייתכן שיהיו אנשים שיגוועו ברעב.  

פערים גדולים התקיימו גם בשיטות כלכליות מסורתיות כמו בסין ובהודו ובאירופה של ימי הביניים, אולם פערים אלה הוצדקו בזמנו על ידי "הסדר הטבעי" - השליט והאליטה שולטים בחסדי האלים, שמחבבים אותם ומעניקים להם את היכולת להיות יותר עשירים וחזקים מרוב הציבור. כוח כלכלי היה במשך רוב הזמן תוצאה של כוח פוליטי (גביית מיסים, יכולת אכיפת מונופול) ולא להפך. בתקופות קודמות חשבו ש[[עוני]], גם כזה שמוביל למוות בתוך כמה ימים בגלל רעב או קור הוא בלתי נמנע. עם עליית הקפיטליזם והזמינות של מוצרים ומזון, השתנתה גישה זו וחברות ציפו יותר ויותר כי היות ויש שפע רב כל כך לא ייתכן שיהיו אנשים שיגוועו ברעב.  

[[המהפכה המדעית]], הגידול המהיר בעושר הכלכלי, ואידאולוגיה לפי כדאי לחקור את העולם הן המדעי והן הגאוגרפי כדי לצבור עוד כוח יצרו את תקופה של [[אימפראליזם אירופאי]] שהגיעו לשיא במאות ה-18 ו-19. בריטניה, צרפת, הולנד, ספרד ופורטוגל השתלטו החל מהמאה ה-16 על חלקים גדולים של העולם, תוך שהם דוחקים ולפעמים משמידים עמים ילידים באמריקה, אפריקה, אסיה, איי אינדונזיה, ואוסטרליה. כתוצאה מכך יוצאה האידאולוגיה של הקפיטליזם, כמו גם עקרונות אחרים של מערב אירופה אל שאר העולם.  

[[המהפכה המדעית]], הגידול המהיר בעושר הכלכלי, ואידאולוגיה לפי כדאי לחקור את העולם הן המדעי והן הגאוגרפי כדי לצבור עוד כוח יצרו את תקופה של [[אימפריאליזם אירופאי]] שהגיעו לשיא במאות ה-18 ו-19. בריטניה, צרפת, הולנד, ספרד ופורטוגל השתלטו החל מהמאה ה-16 על חלקים גדולים של העולם, תוך שהם דוחקים ולפעמים משמידים עמים ילידים באמריקה, אפריקה, אסיה, איי אינדונזיה, ואוסטרליה. כתוצאה מכך יוצאה האידאולוגיה של הקפיטליזם, כמו גם עקרונות אחרים של מערב אירופה אל שאר העולם.  

האימפריאליזם יצר פערים גדולים בין אומות, כאשר העמים הכובשים ניצלו את כוחם כדי להשתלט על [[משאבי טבע]] של העמים הנכבשים וכן כדי לקיים הסדרים של עבדות וניצול מול העמים הילידיים. כך לדוגמא ציד כושים מאפריקה והעברתם לעבודות מטעים באמריקה (בעיקר למטעי קנה סוכר, טבק וכותנה) הוביל להרג של עשרות מיליוני שחורים. עוד קודם לכן הפלישה האימפריאליסטית הובילה לייבוא מחלות מאסיה אל היבשות האחרות ושיטות של מיסוי, דחיקה משטחי קרקע, ומלחמות הובילו להכחדה של עמים רבים בצפון ובדרום אמריקה.  

האימפריאליזם יצר פערים גדולים בין אומות, כאשר העמים הכובשים ניצלו את כוחם כדי להשתלט על [[משאבי טבע]] של העמים הנכבשים וכן כדי לקיים הסדרים של עבדות וניצול מול העמים הילידיים. כך לדוגמא ציד כושים מאפריקה והעברתם לעבודות מטעים באמריקה (בעיקר למטעי קנה סוכר, טבק וכותנה) הוביל להרג של עשרות מיליוני שחורים. עוד קודם לכן הפלישה האימפריאליסטית הובילה לייבוא מחלות מאסיה אל היבשות האחרות ושיטות של מיסוי, דחיקה משטחי קרקע, ומלחמות הובילו להכחדה של עמים רבים בצפון ובדרום אמריקה.  

הגידול המהיר בעושר כלכלי, יחד עם פיתוחי הטכנולוגיה, הגידול המהיר באוכלוסייה, הגידול בהשכלה וביכולות להשפיע בצורה מהירה על התודעה של המוני אנשים על ידי תקשורת ההמונים. אפשר למדינות קפיטליסטיות להנות מעוצמה צבאית חסרת תקדים ולכונן עידן של [[קולוניאליזם]], כך שמדינות אירופה וארצות הברית הקפיטליסטיות כבשו בצורה ישירה או השפיעו בצורה חזקה על שאר מדינות העולם.  

הגידול המהיר בעושר כלכלי, יחד עם פיתוחי הטכנולוגיה, הגידול המהיר באוכלוסייה, הגידול בהשכלה וביכולות להשפיע בצורה מהירה על התודעה של המוני אנשים על ידי תקשורת ההמונים. אפשר למדינות קפיטליסטיות להנות מעוצמה צבאית חסרת תקדים ולכונן עידן של [[קולוניאליזם]], כך שמדינות אירופה וארצות הברית הקפיטליסטיות כבשו בצורה ישירה או השפיעו בצורה חזקה על שאר מדינות העולם.  

לאחר מלחמת העולם השניה, החלה נסיגה בקולוניזלים. עם זאת, המדינות העשירות והחזקות נהנות עדיין מהשפעה גדולה על מדינות עניות יותר. דפוסים אלה משתנים עם הזמן כאשר חלק מהכוח הפוליטי והצבאי זורמים אל מדינות עניות יותר, וחלק מהכוח הפוליטי עובר ממשלות לידי תאגידים מצד אחד ולאזרחים מצד שני.

לאחר מלחמת העולם השניה, החלה נסיגה בקולוניאליזם. עם זאת, המדינות העשירות והחזקות נהנות עדיין מהשפעה גדולה על מדינות עניות יותר. דפוסים אלה משתנים עם הזמן כאשר חלק מהכוח הפוליטי והצבאי זורמים אל מדינות עניות יותר, וחלק מהכוח הפוליטי עובר ממשלות לידי תאגידים מצד אחד ולאזרחים מצד שני.

הקולוניאליזם, יחד עם אי השוויון הכלכלי והפוליטי שקיימים בקפיטליזם. הביאו לעליית הסוציאליזם, האנרכיזם והסוציאל-דמוקרטיה - תנועות אלה היו מרכזיות בהתנגדות לקפיטליזם ובשינוי פנימי שלו (לכיוון משק מעורב), כאשר הדגש העיקרי שניתן בהם הוא רצון להגדלת השוויון וכן לפעמים רצון להגדלת החופש הפוליטי והדמוקרטיה כתוצאה מכך.  

הקולוניאליזם, יחד עם אי השוויון הכלכלי והפוליטי שקיימים בקפיטליזם. הביאו לעליית הסוציאליזם, האנרכיזם והסוציאל-דמוקרטיה - תנועות אלה היו מרכזיות בהתנגדות לקפיטליזם ובשינוי פנימי שלו (לכיוון משק מעורב), כאשר הדגש העיקרי שניתן בהם הוא רצון להגדלת השוויון וכן לפעמים רצון להגדלת החופש הפוליטי והדמוקרטיה כתוצאה מכך.